TORAH | |
Shemot Chapter 10
1 And יהוה said unto Moshe, "Come unto Paroh; for I have hardened his heart, and the heart of his servants, that I might show these My signs in the midst of them; 2 and that you may tell in the ears of your son, and of your son’s son, what I have wrought upon Egypt, and My signs which I have done among them; that you may know that I am יהוה ." And 3 Moshe and Aharon went in unto Paroh, and said unto him, "Thus says יהוה , the Elohim of the Hebrews, 'How long will you refuse to humble yourself before Me? Let My people go, that they may serve Me. 4 Else, if you refuse to let My people go, behold, tomorrow will I bring locusts into your border; 5 and they shall cover the face of the earth, that one shall not be able to see the earth; and they shall eat the residue of that which is escaped, which remains unto you from the hail, and shall eat every tree which grows for you out of the field; 6 and your houses shall be filled, and the houses of all your servants, and the houses of Egypt; as neither your fathers nor your fathers' fathers have seen, since the day that they were upon the earth unto this day'." And he turned, and went out from Paroh. 7 And Paroh’s servants said unto him, "How long shall this man be a snare unto us? Let the men go, that they may serve יהוה their Elohim; do you not yet know that Egypt is destroyed?"
8 And Moshe and Aharon were brought again unto Paroh; and he said unto them, "Go, serve יהוה your Elohim; but who are they that shall go?" 9 And Moshe said, "We will go with our young and with our old, with our sons and with our daughters, with our flocks and with our herds we will go; for we must hold a feast unto יהוה ." And 10 he said unto them, "So may יהוה be with you, as I will let you go, and your little ones; you see that evil is before your face. 11 Not so; go now you that are men, and serve יהוה ; for that is what you desire." And they were driven out from Paroh’s presence.
12 And יהוה said unto Moshe, "Stretch out your hand over the land of Egypt for the locusts, that they may come up upon the land of Egypt, and eat every herb of the land, even all that the hail has left." 13 And Moshe stretched forth his rod over the land of Egypt, and יהוה brought an east wind upon the land all that day, and all the night; and when it was morning, the east wind brought the locusts. 14 And the locusts went up over all the land of Egypt, and rested in all the borders of Egypt; very grievous were they; before them there were no such locusts as they, neither after them shall be such. 15 For they covered the face of the whole earth, so that the land was darkened; and they did eat every herb of the land, and all the fruit of the trees which the hail had left; and there remained not any green thing, either tree or herb of the field, through all the land of Egypt. 16 Then Paroh called for Moshe and Aharon in haste; and he said, "I have sinned against יהוה your Elohim, and against you. 17 Now therefore, forgive, I pray, my sin only this once, and entreat יהוה your Elohim, that He may take away from me this death only." 18 And he went out from Paroh, and entreated יהוה . And 19 יהוה turned an exceedingly strong west wind, which took up the locusts, and drove them into Red Sea; there remained not one locust in all the border of Egypt. 20 But יהוה strengthened Paroh’s heart, and he did not let the children of Yisra'el go.
21 And יהוה said unto Moshe, "Stretch out your hand toward heaven, that there may be darkness over the land of Egypt, even darkness which may be felt." 22 And Moshe stretched forth his hand toward heaven; and there was a thick darkness in all the land of Egypt, three days; 23 they saw not one another, neither rose any from his place for three days; but all the children of Yisra'el had light in their dwellings. 24 And Paroh called unto Moshe, and said, "Go, serve יהוה ; only let your flocks and your herds be stayed; let your little ones also go with you." 25 And Moshe said, "You must also give into our hand sacrafices and burnt offerings, that we may sacrifice unto יהוה our Elohim. 26 Our cattle also shall go with us; there shall not a hoof be left behind; for thereof must we take to serve יהוה our Elohim; and we know not with what we must serve יהוה , until we get there." 27 But יהוה strengthened Paroh’s heart, and he would not let them go. 28 And Paroh said unto him, "Get away from me, take heed to yourself, see my face no more; for in the day you see my face, you shall die." 29 And Moshe said, "You have spoken well; I will see your face again no more."
| שמות פרק יב
כט וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַיהוה הִכָּה כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ עַד בְּכוֹר הַשְּׁבִי אֲשֶׁר בְּבֵית הַבּוֹר וְכֹל בְּכוֹר בְּהֵמָה. ל וַיָּקָם פַּרְעֹה לַיְלָה הוּא וְכָל עֲבָדָיו וְכָל מִצְרַיִם וַתְּהִי צְעָקָה גְדֹלָה בְּמִצְרָיִם כִּי אֵין בַּיִת אֲשֶׁר אֵין שָׁם מֵת. לא וַיִּקְרָא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן לַיְלָה וַיֹּאמֶר קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי גַּם אַתֶּם גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְכוּ עִבְדוּ אֶת יהוה כְּדַבֶּרְכֶם. לב גַּם צֹאנְכֶם גַּם בְּקַרְכֶם קְחוּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם וָלֵכוּ וּבֵרַכְתֶּם גַּם אֹתִי. לג וַתֶּחֱזַק מִצְרַיִם עַל הָעָם לְמַהֵר לְשַׁלְּחָם מִן הָאָרֶץ כִּי אָמְרוּ כֻּלָּנוּ מֵתִים. לד וַיִּשָּׂא הָעָם אֶת בְּצֵקוֹ טֶרֶם יֶחְמָץ מִשְׁאֲרֹתָם צְרֻרֹת בְּשִׂמְלֹתָם עַל שִׁכְמָם. לה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיִּשְׁאֲלוּ מִמִּצְרַיִם כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת. לווַיהוה נָתַן אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרַיִם וַיַּשְׁאִלוּם וַיְנַצְּלוּ אֶת מִצְרָיִם.
לז וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס סֻכֹּתָה כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי הַגְּבָרִים לְבַד מִטָּף. לח וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם וְצֹאן וּבָקָר מִקְנֶה כָּבֵד מְאֹד. לט וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם עֻגֹת מַצּוֹת כִּי לֹא חָמֵץ כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ וְגַם צֵדָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם. מ וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה. מא וַיְהִי מִקֵּץ שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה יָצְאוּ כָּל צִבְאוֹת יהוה מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. מב לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַיהוה לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה לַיהוה שִׁמֻּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם.
מג וַיֹּאמֶר יהוה אֶל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח כָּל בֶּן נֵכָר לֹא יֹאכַל בּוֹ. מד וְכָל עֶבֶד אִישׁ מִקְנַת כָּסֶף וּמַלְתָּה אֹתוֹ אָז יֹאכַל בּוֹ. מה תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר לֹא יֹאכַל בּוֹ. מו בְּבַיִת אֶחָד יֵאָכֵל לֹא תוֹצִיא מִן הַבַּיִת מִן הַבָּשָׂר חוּצָה וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בוֹ. מז כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יַעֲשׂוּ אֹתוֹ. מח וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר וְעָשָׂה פֶסַח לַיהוה הִמּוֹל לוֹ כָל זָכָר וְאָז יִקְרַב לַעֲשֹׂתוֹ וְהָיָה כְּאֶזְרַח הָאָרֶץ וְכָל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ. מט תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָאֶזְרָח וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם. נוַיַּעֲשׂוּ כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר צִוָּה יהוה אֶת מֹשֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן כֵּן עָשׂוּ. נא וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הוֹצִיא יהוה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַל צִבְאֹתָם. |
Shemot Chapter 11
1 And יהוה said unto Moshe, "Yet one plague more will I bring upon Paroh, and upon Egypt; afterwards he will let you go hence; when he shall let you go, he shall surely thrust you out hence altogether. 2 Speak now in the ears of the people, and let them ask every man of his neighbor, and every woman of her neighbor, jewels of silver, and jewels of gold." 3 And יהוה gave the people favor in the sight of Egypt. Moreover the man Moshe was very great in the land of Egypt, in the sight of Paroh’s servants, and in the sight of the people.
| שמות פרק יג
א וַיְדַבֵּר יהוה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. ב קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר פֶּטֶר כָּל רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה לִי הוּא. ג וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיא יהוה אֶתְכֶם מִזֶּה וְלֹא יֵאָכֵל חָמֵץ. ד הַיּוֹם אַתֶּם יֹצְאִים בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב. ה וְהָיָה כִי יְבִיאֲךָ יהוה אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ וְעָבַדְתָּ אֶת הָעֲבֹדָה הַזֹּאת בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה. ו שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּת וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי חַג לַיהוה . ז מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ. ח וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יהוה לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם. ט וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת יהוה בְּפִיךָ כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִאֲךָ יהוה מִמִּצְרָיִם. יוְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ מִיָּמִים יָמִימָה.
יא וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ יהוה אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְךָ וְלַאֲבֹתֶיךָ וּנְתָנָהּ לָךְ. יב וְהַעֲבַרְתָּ כָל פֶּטֶר רֶחֶם לַיהוה וְכָל פֶּטֶר שֶׁגֶר בְּהֵמָה אֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ הַזְּכָרִים לַיהוה . יג וְכָל פֶּטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וְאִם לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה. יד וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה זֹּאת וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יהוה מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים. טו וַיְהִי כִּי הִקְשָׁה פַרְעֹה לְשַׁלְּחֵנוּ וַיַּהֲרֹג יהוה כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר אָדָם וְעַד בְּכוֹר בְּהֵמָה עַל כֵּן אֲנִי זֹבֵחַ לַיהוה כָּל פֶּטֶר רֶחֶם הַזְּכָרִים וְכָל בְּכוֹר בָּנַי אֶפְדֶּה. טז וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יהוה מִמִּצְרָיִם.
|
HAFTARAH | |
Yirme-Yahu Chapter 46
13 The Word that יהוה spoke to Yirme-Yahu the prophet, how that Nevukhadretzar king of Bavel should come and smite the land of Egypt. 14 "Declare in Egypt, and announce in Migdol, and announce in Nof and in Takh'pankhes; say, 'Stand forth, and prepare, for the sword has devoured round about you'. 15 Why is your strong one overthrown? He stood not, because יהוה did thrust him down. 16 He made many to stumble; yes, they fell one upon another, and said, 'Arise, and let us return to our own people, and to the land of our birth, from the oppressing sword'. 17 They cried there, 'Paroh king of Egypt is but a noise; he has let the appointed time pass by'. 18 As I live, says the King, whose Name is יהוה Tzeva'ot, surely like Tavor among the mountains, and like Karmel by the sea, so shall he come. 19 O you daughter that dwells in Egypt, furnish yourself to go into captivity; for Nof shall become a desolation, and shall be laid waste, without inhabitant. 20 Egypt is a very fair heifer; but the gadfly out of the north is come, it is come. 21 Also her mercenaries in the midst of her are like calves of the stall, for they also are turned back, they are fled away together, they did not stand; for the day of their calamity is come upon them, the time of their visitation. 22 The sound thereof shall go like the serpent's; for they march with an army, and come against her with axes, as hewers of wood. 23 They cut down her forest, says יהוה , though it cannot be searched; because they are more than the locusts, and are innumerable. 24 The daughter of Egypt is put to shame; she is delivered into the hand of the people of the north. 25 יהוה Tzeva'ot, Elohei Yisra'el, says, behold, I will punish Amon of No, and Paroh, and Mitzrayim, with her gods, and her kings; even Paroh, and them that trust in him; 26 and I will deliver them into the hand of those that seek their lives, and into the hand of Nevukhadretzar king of Bavel, and into the hand of his servants; and afterwards it shall be inhabited, as in the days of old, says יהוה '."
27 "But fear not, O Ya'akov My servant, neither be dismayed, O Yisra'el; for, lo, I will save you from afar, and your seed from the land of their captivity; and Ya'akov shall again be quiet and at ease, and none shall make him afraid. 28 Fear not, O Ya'akov My servant, says יהוה , for I am with you; for I will make a full end of all the nations where I have driven you, but I will not make a full end of you; and I will correct you in measure, but will not utterly destroy you."
| יִרְמְיָהוּ פרק מו
יג הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר יהוה אֶל יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא לָבוֹא נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל לְהַכּוֹת אֶת אֶרֶץ מִצְרָיִם. יד הַגִּידוּ בְמִצְרַיִם וְהַשְׁמִיעוּ בְמִגְדּוֹל וְהַשְׁמִיעוּ בְנֹף וּבְתַחְפַּנְחֵס; אִמְרוּ הִתְיַצֵּב וְהָכֵן לָךְ כִּי אָכְלָה חֶרֶב סְבִיבֶיךָ. טו מַדּוּעַ נִסְחַף אַבִּירֶיךָ: לֹא עָמַד כִּי יהוה הֲדָפוֹ. טז הִרְבָּה כּוֹשֵׁל; גַּם נָפַל אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וַיֹּאמְרוּ קוּמָה וְנָשֻׁבָה אֶל עַמֵּנוּ וְאֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתֵּנוּ מִפְּנֵי חֶרֶב הַיּוֹנָה. יז קָרְאוּ שָׁם פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם שָׁאוֹן הֶעֱבִיר הַמּוֹעֵד. יח חַי אָנִי נְאֻם הַמֶּלֶךְ יהוה צְבָאוֹת שְׁמוֹ: כִּי כְּתָבוֹר בֶּהָרִים וּכְכַרְמֶל בַּיָּם יָבוֹא. יט כְּלֵי גוֹלָה עֲשִׂי לָךְ יוֹשֶׁבֶת בַּת מִצְרָיִם: כִּי נֹף לְשַׁמָּה תִהְיֶה וְנִצְּתָה מֵאֵין יוֹשֵׁב. כ עֶגְלָה יְפֵה פִיָּה מִצְרָיִם; קֶרֶץ מִצָּפוֹן בָּא בָא. כא גַּם שְׂכִרֶיהָ בְקִרְבָּהּ כְּעֶגְלֵי מַרְבֵּק כִּי גַם הֵמָּה הִפְנוּ נָסוּ יַחְדָּיו לֹא עָמָדוּ: כִּי יוֹם אֵידָם בָּא עֲלֵיהֶם עֵת פְּקֻדָּתָם. כב קוֹלָהּ כַּנָּחָשׁ יֵלֵךְ: כִּי בְחַיִל יֵלֵכוּ וּבְקַרְדֻּמּוֹת בָּאוּ לָהּ כְּחֹטְבֵי עֵצִים. כג כָּרְתוּ יַעְרָהּ נְאֻם יהוה כִּי לֹא יֵחָקֵר: כִּי רַבּוּ מֵאַרְבֶּה וְאֵין לָהֶם מִסְפָּר. כד הֹבִישָׁה בַּת מִצְרָיִם; נִתְּנָה בְּיַד עַם צָפוֹן. כה אָמַר יהוה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הִנְנִי פוֹקֵד אֶל אָמוֹן מִנֹּא וְעַל פַּרְעֹה וְעַל מִצְרַיִם וְעַל אֱלֹהֶיהָ וְעַל מְלָכֶיהָ; וְעַל פַּרְעֹה וְעַל הַבֹּטְחִים בּוֹ. כו וּנְתַתִּים בְּיַד מְבַקְשֵׁי נַפְשָׁם וּבְיַד נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל וּבְיַד עֲבָדָיו; וְאַחֲרֵי כֵן תִּשְׁכֹּן כִּימֵי קֶדֶם נְאֻם יהוה .
כז וְאַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב וְאַל תֵּחַת יִשְׂרָאֵל כִּי הִנְנִי מוֹשִׁעֲךָ מֵרָחוֹק וְאֶת זַרְעֲךָ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם; וְשָׁב יַעֲקוֹב וְשָׁקַט וְשַׁאֲנַן וְאֵין מַחֲרִיד. כח אַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב נְאֻם יהוה כִּי אִתְּךָ אָנִי: כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדַּחְתִּיךָ שָּׁמָּה וְאֹתְךָ לֹא אֶעֱשֶׂה כָלָה וְיִסַּרְתִּיךָ לַמִּשְׁפָּט וְנַקֵּה לֹא אֲנַקֶּךָּ. |
BRIT KHADASHAH | |
Yokhanan Markos Chapter 3
7 So Yeshua went to the sea with His Talmidim; and a great many people from the Galil followed Him, and from Y’hudah, 8 and from Yerushalayim, and from Idumaea, and from around the Yarden, and from Tzor and from Tzaidan; large crowds, who had heard all that He was doing, came to Him. 9 And He said to His Talmidim to bring the boat near to Him, because of the crowds, so that they might not press in on Him. 10 For He was healing so many, that others pushed toward Him so as to touch Him. 11 And those who were afflicted with unclean spirits, when they saw Him, fell down before Him and cried, saying, “You are indeed Ben HaElohim.” 12 And He cautioned them a great deal not to make Him known.
13 And He went up to the mountain, and called those He wanted, and they came to Him. 14 And He chose twelve to be with Him, that He might send them to declare, 15 and to have power to heal the sick, and cast out devils. 16 And Shimon He surnamed Kefa. 17 And Ya’akov Ben Zavdai, and Yokhanan the brother of Ya’akov he surnamed B’nei Rakhshi, which means sons of thunder, 18 and Andra'us, and Filipos, and Bar Talmai, and Matti, and T’oma, and Ya’akov Bar Halfai, and Tadai, and Shimon the Kanai, 19 and Yehudah Sekharyotah, who betrayed Him. And they came into the house. | יוחנן מרקוס פרק ג
ז וְיֵשׁוּעַ הָלַךְ עִם תַּלְמִידָיו אֶל הַיָּם; וְעַם רַב מִן הַגָּלִיל הָלְכוּ אַחֲרָיו, וּמִיהוּדָה ח וּמִירוּשָׁלַיִם וּמֵאֱדוֹם וּמֵעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וּמִצּוֹר וּמִצִּידוֹן, הֲמוֹנִים רַבִּים אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה, בָּאוּ אֵלָיו. ט וְאָמַר לְתַלְמִידָיו שֶׁיְּקָרְבוּ אֵלָיו סְפִינָה בִּגְלַל הַהֲמוֹנִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִלְחָצוּהוּ; י כִּי רִפֵּא רַבִּים, עַד כִּי הִתְנַפְּלוּ עָלָיו כְּדֵי לִנְגֹּעַ בּוֹ. יא וְאֵלֶּה אֲשֶׁר הָיוּ לָהֶם נִגְעֵי רוּחוֹת טְמֵאוֹת, כִּרְאוֹתָם אוֹתוֹ, נָפְלוּ וְצָעֲקוּ בְּאָמְרָם: אַתָּה הוּא בֶּן הָאֱלֹהִים! יב וְהוּא גָּעַר בָּהֶם הַרְבֵּה שֶׁלֹּא יְגַלּוּהוּ.
יג וְעָלָה אֶל הָהָר וְקָרָא לְאֵלֶּה אֲשֶׁר רָצָה, וּבָאוּ אֵלָיו. יד וּבָחַר שְׁנֵים עָשָׂר שֶׁיִּהְיוּ אִתּוֹ, אֲשֶׁר יִשְלַח אוֹתָם לְהַכְרִיז, טו וַאֲשֶׁר תִּהְיֶה לָהֶם סַמְכוּת לְרַפֵּא חוֹלִים וּלְגָרֵשׁ שֵׁדִים; טז וְכִנָּה אֶת שִׁמְעוֹן בַּשֵּׁם כֵּיפָא; יז וְאֶת יַעֲקֹב בֶּן זַבְדַּי וְאֶת יוֹחָנָן אֲחִי יַעֲקֹב קָבַע לָהֶם אֶת הַשֵּׁם בְּנֵי רֶגֶשׁ, דְּהַיְנוּ בְּנֵי רַעַם; יח וְאַנְדְּרֵאוֹס, וּפִילִיפּוֹס, וּבַר תַּלְמַי, וּמַתַּי, וּתְאוֹמָא, וְיַעֲקֹב בֶּן חַלְפַי, וְתַדַּי, וְשִׁמְעוֹן הַקַּנַּאי, יט וִיהוּדָה סְכַרְיוֹטָה אֲשֶׁר מְסָרוֹ. |
Hitgalut Chapter 19
1 And after these things, I heard a great voice of a great multitude in heaven, saying, “Hallelu Yah! Yeshua[h] and power and glory and honor to our Elohim, 2 for His judgments are true and righteous; for He has condemned the great harlot who has corrupted the earth with her harlotry, and has avenged the blood of His servants at her hand.” 3 And a second time, they said, “Hallelu Yah!” And her smoke rose up forever and ever. 4 And the twenty-four elders and the four creatures fell down and worshipped Elohim who sat on the throne, saying, “Amein, Hallelu Yah!”
5 And a voice came out from the throne, saying, “Praise our Elohim, all you His servants and you who worship Him, both small and great.” 6 And I heard as it were the voice of a great multitude, like the voice of many waters and like the sound of mighty thunderings, saying, “Hallelu Yah! For יהוה our Elohim, Okhez HaKol, reigns. 7 Let us be glad and rejoice and give glory to Him, for the time of the marriage feast of HaSeh has come, and His bride has made herself ready.” 8 And it was given to her that she should be arrayed in fine, pure linen, clean and white; for fine linen is the tzedaka of the K’doshim. 9 And he said to me, “Write, ‘Blessed are those who are invited to the wedding feast of The Lamb.'” Then he said to me, “These words of mine are the true sayings of Elohim.” 10 And I fell at his feet to worship him. And he said to me, “Do not do that; I am your fellow servant, and one of your brethren who have the testimony of Yeshua; worship Elohim, for the testimony of Yeshua is the Spirit of the Prophecy.”
11 And I saw heaven opened, and behold, I saw a white horse; and He who sat upon him was called Faithful and True,' and in righteousness. He judges and makes war. 12 His eyes were like a flame of fire, and on His head were many crowns; and He had names written thereon, and one of the names written, no man knew but He Himself. 13 And He was clothed with a vesture dipped in blood; and He called His Name ‘The Word of Elohim'. 14 And the armies which were in heaven followed Him on white horses, clothed in fine linen, pure and white. 15 And out of His mouth came a sharp, two-edged sword, that with it He should smite the nations; and He will rule them with a rod of iron; and He will tread the winepress of the fierceness and wrath of Elohim Okhez HaKol. 16 And He had a name written on His vesture and on His thigh, KING OF KINGS, and LORD OF LORDS. | התגלות פרק יט
א אַחֲרֵי אֵלֶּה שָׁמַעְתִּי קוֹל גָּדוֹל שֶׁל הָמוֹן רַב בַּשָּׁמַיִם, אוֹמְרִים: הַלְלוּיָה! הַיְשׁוּעָה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַיְקָר לֵאלֹהֵינוּ; ב כִּי נֶאֱמָנִים וְצוֹדְקִים מִשְׁפָּטָיו; כִּי שָׁפַט אֶת הַזּוֹנָה הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר הִשְׁחִיתָה אֶת הָאָרֶץ בִּזְנוּתָהּ, וְנָקַם אֶת דַּם עֲבָדָיו מִיָּדָהּ. ג וְשֵׁנִית אָמְרוּ: הַלְלוּיָהּ! וַעֲשָׁנָהּ עָלָה לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. ד וְנָפְלוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה הַזְּקֵנִים וְאַרְבַּע הַחַיּוֹת, וְהִשְׁתַּחֲווּ לֵאלֹהִים הַיּוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא, בְּאָמְרָם: אָמֵן. הַלְלוּיָה!
ה וְקוֹל יָצָא מִן הַכִּסֵּא, אוֹמֵר: שַׁבְּחוּ אֶת אֱלֹהֵינוּ כָּל עֲבָדָיו וְהַיְרֵאִים אוֹתוֹ, קְטַנִּים וּגְדוֹלִים. ו וְשָׁמַעְתִּי כְּקוֹל הָמוֹן רַב וּכְקוֹל מַיִם רַבִּים, וּכְמוֹ שֶׁל רְעָמִים חֲזָקִים, אוֹמְרִים: הַלְלוּיָה, כִּי מָלַךְ יהוה אֱלֹהֵינוּ אוֹחֵז הַכֹּל. ז נִשְׂמְחָה וְנָגִילָה וְנִתֵּן לוֹ כָּבוֹד, כִּי בָּאָה חֲתֻנַּת הַשֶּׂה וְאִשְׁתּוֹ הֵכִינָה עַצְמָהּ. ח וְנִתַּן לָהּ לְהִתְלַבֵּשׁ בּוּץ מַבְרִיק וְטָהוֹר, כִּי הַבּוּץ צִדְקוֹת הַקְּדוֹשִׁים הוּא. ט וְאָמַר לִי: כְּתֹב: אַשְׁרֵי אֵלֶּה שֶׁהֻזְמְנוּ אֶל סְעֻדַּת חֲתֻנַּת הַשֶּׂה. וְאָמַר לִי: אֵלֶּה דִּבְרֵי אֱלֹהִים אֲמִתִּיִּים הֵם. י וְנָפַלְתִּי לְרַגְלָיו לְהִשְׁתַּחֲווֹת לוֹ, וְהוּא אָמַר לִי: רְאֵה, לֹא! עֲמִיתְךָ אֲנִי, וְשֶׁל אַחֶיךָ אֲשֶׁר יֵשׁ לָהֶם עֵדוּת יֵשׁוּעַ. לֵאלֹהִים הִשְׁתַּחֲוֵה, כִּי עֵדוּת יֵשׁוּעַ הִיא רוּחַ הַנְּבוּאָה.
יא וְרָאִיתִי אֶת הַשָּׁמַיִם פְּתוּחִים, וְהִנֵּה סוּס לָבָן וְהַיּוֹשֵׁב עָלָיו נִקְרָא נֶאֱמָן וַאֲמִתִּי, וּבִצְדָקָה הוּא שׁוֹפֵט וְנִלחָם. יב עֵינָיו כְּשַׁלְהֶבֶת אֵשׁ, וְעַל רֹאשׁוֹ נְזָרִים רַבּוֹת, וְיֵשׁ לוֹ שֵׁמוֹת כְּתוּבִים וְשֵׁם כָּתוּב אֲשֶׁר אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ אֶלָּא הוּא. יג וְלָבוּשׁ הוּא בֶּגֶד מֻזֶּה בְּדָם, וְקָרָא שְׁמוֹ דְּבַר הָאֱלֹהִים. יד וְהַצְּבָאוֹת שֶׁבַּשָּׁמַיִם הָלְכוּ אַחֲרָיו עַל סוּסִים לְבָנִים, לְבוּשִׁים לְבוּשׁ שֶׁל בּוּץ טָהוֹר לָבָן. טו וּמִפִּיו יוֹצֵאת חֶרֶב פִּפִיּוֹת חַדָּה לְמַעַן יַכֶּה בָּהּ אֶת הַגּוֹיִים; וְהוּא יִרְעֶה אוֹתָם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל; וְהוּא יִדרֹךְ אֶת גַּת הַיַּיִן שֶׁל חֲמַת זַעַם הָאֱלֹהִים אוֹחֵז הַכֹּל. טז וְיֵשׁ לוֹ עַל בִּגְדוֹ וְעַל יְרֵכוֹ שֵׁם כָּתוּב: מֶלֶךְ הַמְּלָכִים וַאֲדוֹן הָאֲדוֹנִים. |
