Shemot Chapter 6
2 And Elohim spoke unto Moshe, and said unto him, "I am יהוה ; and 3 I appeared unto Avraham, unto Yitz'khak, and unto Ya'akov, as El Shadai, but by My Name, יהוה , I did not intimate myself with them. 4 And I have also established My Brit with them, to give them the land of Kena'an, the land of their sojournings, wherein they sojourned. 5 And moreover I have heard the groaning of B'nei Yisra'el, whom Mitzrayim keeps in bondage; and I have remembered My Brit. 6 Therefore say unto B'nei Yisra'el, 'I am יהוה , and I will bring you out from under the burdens of Mitzrayim, and I will deliver you from their bondage, and I will redeem you with an outstretched arm, and with great judgments; 7 and I will take you to Me for a people, and I will be to you an Elohim; and you shall know that I am יהוה your Elohim, who brought you out from under the burdens of Mitzrayim. 8 And I will bring you in unto the land concerning which I lifted up My hand to give it to Avraham, to Yitz'khak, and to Ya'akov; and I will give it to you for a heritage: I am יהוה ." And 9 Moshe spoke so unto B'nei Yisra'el; but they hearkened not unto Moshe for impatience of spirit, and for cruel bondage.
10 And יהוה spoke unto Moshe, saying, 11 "Go in, speak unto Paroh king of Mitzrayim, that he let B'nei Yisra'el go out of his land." 12 And Moshe spoke before יהוה , saying, "Behold, B'nei Yisra'el have not hearkened unto me; how then shall Paroh hear me, who am of uncircumcised lips?"
13 And יהוה spoke unto Moshe and unto Aharon, and gave them a charge unto B'nei Yisra'el, and unto Paroh king of Mitzrayim, to bring B'nei Yisra'el out of the land of Mitzrayim.
14 These are the heads of their fathers' houses: the sons of Re'uven the firstborn of Yisra'el: Khanokh, and Palu, Khetzron, and Karmi. These are the families of Re'uven. 15 And the sons of Shimon: Yemu'el, and Yamin, and Ohad, and Yakhin, and Tzokhar, and Sha'ul the son of a Kena'ani woman. These are the families of Shimon. 16 And these are the names of the sons of Levi according to their generations: Gershon and Kohat, and Merari. And the years of the life of Levi were a hundred thirty-seven years. 17 The sons of Gershon: Livni and Shimi, according to their families. 18 And the sons of Kohat: Amram, and Yitzhar, and Khevron, and Uzi'el. And the years of the life of Kohat were a hundred thirty-three years. 19 And the sons of Merari: Mahli and Mushi. These are the families of the Levi'im according to their generations. 20 And Amram took him Yokheved his father’s sister as a wife; and she bore him Aharon and Moshe. And the years of the life of Amram were a hundred and thirty-seven years. 21 And the sons of Yitzhar: Korakh, and Nefeg, and Zikhri. 22 And the sons of Uzi'el: Misha'el, and Eltzafan, and Sitri. 23 And Aharon took him Elisheva, the daughter of Aminadav, the sister of Nakhshon, as a wife; and she bore him Nadav and Avihu, Elazar and Itamar. 24 And the sons of Korakh: Asir, and Elkanah, and Avi'asaf; these are the families of the Kor'khi. 25 And Elazar Aharon’s son took him one of the daughters of Puti'el as a wife; and she bore him Pin'khas. These are the heads of the fathers' houses of the Levi'im according to their families. 26 These are that Aharon and Moshe, to whom יהוה said, "Bring out B'nei Yisra'el from the land of Mitzrayim according to their hosts." 27 These are they that spoke to Paroh king of Mitzrayim, to bring out B'nei Yisra'el from Mitzrayim. These are that Moshe and Aharon.
28 And it came to pass on the day when יהוה spoke unto Moshe in the land of Mitzrayim, 29 that יהוה spoke unto Moshe, saying, "I am יהוה ; speak unto Paroh king of Mitzrayim all that I speak unto you." 30 And Moshe said before יהוה , "Behold, I am of uncircumcised lips, and how shall Paroh hearken unto me?"

שמות פרק ו
ב וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי יהוה . ג וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי יהוה לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם. ד וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּם לָתֵת לָהֶם אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן אֵת אֶרֶץ מְגֻרֵיהֶם אֲשֶׁר גָּרוּ בָהּ. ה וְגַם אֲנִי שָׁמַעְתִּי אֶת נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר מִצְרַיִם מַעֲבִדִים אֹתָם וָאֶזְכֹּר אֶת בְּרִיתִי. ו לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי יהוה וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים. ז וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יהוה אֱלֹהֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם. ח וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה אֲנִי יהוה . ט וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה כֵּן אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה.
י וַיְדַבֵּר יהוה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. יא בֹּא דַבֵּר אֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם וִישַׁלַּח אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצוֹ. יב וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה לִפְנֵי יהוה לֵאמֹר הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ אֵלַי וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם.
יג וַיְדַבֵּר יהוה אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם לְהוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.
יד אֵלֶּה רָאשֵׁי בֵית אֲבֹתָם בְּנֵי רְאוּבֵן בְּכֹר יִשְׂרָאֵל חֲנוֹךְ וּפַלּוּא חֶצְרֹן וְכַרְמִי אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת רְאוּבֵן. טו וּבְנֵי שִׁמְעוֹן יְמוּאֵל וְיָמִין וְאֹהַד וְיָכִין וְצֹחַר וְשָׁאוּל בֶּן הַכְּנַעֲנִית אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת שִׁמְעוֹן. טז וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי לֵוִי לְתֹלְדֹתָם גֵּרְשׁוֹן וּקְהָת וּמְרָרִי וּשְׁנֵי חַיֵּי לֵוִי שֶׁבַע וּשְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה. יז בְּנֵי גֵרְשׁוֹן לִבְנִי וְשִׁמְעִי לְמִשְׁפְּחֹתָם. יח וּבְנֵי קְהָת עַמְרָם וְיִצְהָר וְחֶבְרוֹן וְעֻזִּיאֵל וּשְׁנֵי חַיֵּי קְהָת שָׁלֹשׁ וּשְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה. יט וּבְנֵי מְרָרִי מַחְלִי וּמוּשִׁי אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת הַלֵּוִי לְתֹלְדֹתָם. כ וַיִּקַּח עַמְרָם אֶת יוֹכֶבֶד דֹּדָתוֹ לוֹ לְאִשָּׁה וַתֵּלֶד לוֹ אֶת אַהֲרֹן וְאֶת מֹשֶׁה וּשְׁנֵי חַיֵּי עַמְרָם שֶׁבַע וּשְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה. כא וּבְנֵי יִצְהָר קֹרַח וָנֶפֶג וְזִכְרִי. כב וּבְנֵי עֻזִּיאֵל מִישָׁאֵל וְאֶלְצָפָן וְסִתְרִי. כג וַיִּקַּח אַהֲרֹן אֶת אֱלִישֶׁבַע בַּת עַמִּינָדָב אֲחוֹת נַחְשׁוֹן לוֹ לְאִשָּׁה וַתֵּלֶד לוֹ אֶת נָדָב וְאֶת אֲבִיהוּא אֶת אֶלְעָזָר וְאֶת אִיתָמָר. כד וּבְנֵי קֹרַח אַסִּיר וְאֶלְקָנָה וַאֲבִיאָסָף אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת הַקָּרְחִי. כה וְאֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן לָקַח לוֹ מִבְּנוֹת פּוּטִיאֵל לוֹ לְאִשָּׁה וַתֵּלֶד לוֹ אֶת פִּינְחָס אֵלֶּה רָאשֵׁי אֲבוֹת הַלְוִיִּם לְמִשְׁפְּחֹתָם. כו הוּא אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה אֲשֶׁר אָמַר יהוה לָהֶם הוֹצִיאוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַל צִבְאֹתָם. כז הֵם הַמְדַבְּרִים אֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם לְהוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם הוּא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן.
כח וַיְהִי בְּיוֹם דִּבֶּר יהוה אֶל מֹשֶׁה בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. כט וַיְדַבֵּר יהוה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר אֲנִי יהוה דַּבֵּר אֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲנִי דֹּבֵר אֵלֶיךָ. ל וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לִפְנֵי יהוה הֵן אֲנִי עֲרַל שְׂפָתַיִם וְאֵיךְ יִשְׁמַע אֵלַי פַּרְעֹה.

HAFTARAH

Yekhezkel Chapter 29
1 In the tenth year, in the tenth khodesh, in the twelfth day of the khodesh, the D'var יהוה came unto me, saying, 2 "Ben Adam, set your face against Paroh king of Mitzrayim, and prophesy against him, and against all Mitzrayim; 3 speak, and say, 'Thus says Adonai יהוה , 'Behold, I am against you, Paroh King of Mitzrayim, the great dragon that lies in the midst of his rivers, that has said, 'My river is my own, and I have made it for myself'. 4 And I will put hooks in your jaws, and I will cause the fish of your rivers to stick unto your scales; and I will bring you up out of the midst of your rivers, and all the fish of your rivers shall stick unto your scales. 5 And I will cast you into the wilderness, you and all the fish of your rivers; you shall fall upon the open field; you shall not be brought together, nor gathered; to the beasts of the earth and to the fowls of the heaven have I given you for food. 6 And all the inhabitants of Mitzrayim shall know that I am יהוה , because they have been a staff of reed to Beit Yisra'el. 7 When they take hold of you with the hand, you break, and rend all their shoulders; and when they lean upon you, you break, and make all their loins to be at a stand.'' 8 Therefore thus says Adonai יהוה , 'Behold, I will bring a sword upon you, and will cut off from you man and beast. 9 And the land of Mitzrayim shall be desolate and waste, and they shall know that I am יהוה ; because he has said, 'The river is mine, and I have made it'. 10 Therefore, behold, I am against you, and against your rivers, and I will make the land of Mitzrayim utterly waste and desolate, from Migdol Seveneh, even unto the border of Kush. 11 No foot of man shall pass through it, nor foot of beast shall pass through it, neither shall it be inhabited forty years. 12 And I will make the land of Mitzrayim desolate in the midst of the countries that are desolate, and her cities among the cities that are laid waste shall be desolate forty years; and I will scatter Mitzrayim among the nations, and will disperse them through the countries'. 13 For thus says Adonai יהוה , 'At the end of forty years will I gather Mitzrayim from the peoples wherever they were scattered; 14 and I will turn the captivity of Mitzrayim, and will cause them to return into the land of Patros, into the land of their origin; and they shall be there a lowly kingdom. 15 It shall be the lowliest of the kingdoms, neither shall it any more lift itself up above the nations; and I will diminish them, that they shall no more rule over the nations. 16 And it shall be no more the confidence of Beit Yisra'el, bringing iniquity to remembrance, when they turn after them; and they shall know that I am Adonai יהוה .'"
17 And it came to pass in the twenty-seventh year, in the first khodesh, in the first day of the khodesh, the D'var יהוה came unto me, saying, 18 "Ben Adam, Nevukhadretzar king of Bavel caused his army to serve a great service against Tzor; every head was made bald, and every shoulder was peeled; yet had he no wages, nor his army, from Tzor, for the service that he had served against it; 19 therefore, thus says Adonai יהוה , 'Behold, I will give the land of Mitzrayim unto Nevukhadretzar king of Bavel; and he shall carry off her abundance, and take her spoil, and take her prey; and it shall be the wages for his army. 20 I have given him the land of Mitzrayim as his hire for which he served, because they wrought for Me, says Adonai יהוה . In 21 that day will I cause a horn to shoot up unto Beit Yisra'el, and I will give you the opening of the mouth in the midst of them; and they shall know that I am יהוה .'"

יְחֶזְקֵאל פרק כט
א בַּשָּׁנָה הָעֲשִׂרִית בָּעֲשִׂרִי בִּשְׁנֵים עָשָׂר לַחֹדֶשׁ הָיָה דְבַר יהוה אֵלַי לֵאמֹר. ב בֶּן אָדָם שִׂים פָּנֶיךָ עַל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם; וְהִנָּבֵא עָלָיו וְעַל מִצְרַיִם כֻּלָּהּ. ג דַּבֵּר וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יהוה הִנְנִי עָלֶיךָ פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם הַתַּנִּים הַגָּדוֹל הָרֹבֵץ בְּתוֹךְ יְאֹרָיו: אֲשֶׁר אָמַר לִי יְאֹרִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי. ד וְנָתַתִּי חחיים (חַחִים) בִּלְחָיֶיךָ וְהִדְבַּקְתִּי דְגַת יְאֹרֶיךָ בְּקַשְׂקְשֹׂתֶיךָ; וְהַעֲלִיתִיךָ מִתּוֹךְ יְאֹרֶיךָ וְאֵת כָּל דְּגַת יְאֹרֶיךָ בְּקַשְׂקְשֹׂתֶיךָ תִּדְבָּק. ה וּנְטַשְׁתִּיךָ הַמִּדְבָּרָה אוֹתְךָ וְאֵת כָּל דְּגַת יְאֹרֶיךָ עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה תִּפּוֹל לֹא תֵאָסֵף וְלֹא תִקָּבֵץ לְחַיַּת הָאָרֶץ וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם נְתַתִּיךָ לְאָכְלָה. ו וְיָדְעוּ כָּל יֹשְׁבֵי מִצְרַיִם כִּי אֲנִי יהוה יַעַן הֱיוֹתָם מִשְׁעֶנֶת קָנֶה לְבֵית יִשְׂרָאֵל. ז בְּתָפְשָׂם בְּךָ בכפך (בַכַּף) תֵּרוֹץ וּבָקַעְתָּ לָהֶם כָּל כָּתֵף; וּבְהִשָּׁעֲנָם עָלֶיךָ תִּשָּׁבֵר וְהַעֲמַדְתָּ לָהֶם כָּל מָתְנָיִם. ח לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יהוה הִנְנִי מֵבִיא עָלַיִךְ חָרֶב; וְהִכְרַתִּי מִמֵּךְ אָדָם וּבְהֵמָה. ט וְהָיְתָה אֶרֶץ מִצְרַיִם לִשְׁמָמָה וְחָרְבָּה וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יהוה : יַעַן אָמַר יְאֹר לִי וַאֲנִי עָשִׂיתִי. י לָכֵן הִנְנִי אֵלֶיךָ וְאֶל יְאֹרֶיךָ; וְנָתַתִּי אֶת אֶרֶץ מִצְרַיִם לְחָרְבוֹת חֹרֶב שְׁמָמָה מִמִּגְדֹּל סְוֵנֵה וְעַד גְּבוּל כּוּשׁ. יא לֹא תַעֲבָר בָּהּ רֶגֶל אָדָם וְרֶגֶל בְּהֵמָה לֹא תַעֲבָר בָּהּ; וְלֹא תֵשֵׁב אַרְבָּעִים שָׁנָה. יב וְנָתַתִּי אֶת אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁמָמָה בְּתוֹךְ אֲרָצוֹת נְשַׁמּוֹת וְעָרֶיהָ בְּתוֹךְ עָרִים מָחֳרָבוֹת תִּהְיֶיןָ שְׁמָמָה אַרְבָּעִים שָׁנָה; וַהֲפִצֹתִי אֶת מִצְרַיִם בַּגּוֹיִם וְזֵרִיתִים בָּאֲרָצוֹת. יג כִּי כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יהוה : מִקֵּץ אַרְבָּעִים שָׁנָה אֲקַבֵּץ אֶת מִצְרַיִם מִן הָעַמִּים אֲשֶׁר נָפֹצוּ שָׁמָּה. יד וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּת מִצְרַיִם וַהֲשִׁבֹתִי אֹתָם אֶרֶץ פַּתְרוֹס עַל אֶרֶץ מְכוּרָתָם; וְהָיוּ שָׁם מַמְלָכָה שְׁפָלָה. טו מִן הַמַּמְלָכוֹת תִּהְיֶה שְׁפָלָה וְלֹא תִתְנַשֵּׂא עוֹד עַל הַגּוֹיִם; וְהִמְעַטְתִּים לְבִלְתִּי רְדוֹת בַּגּוֹיִם. טז וְלֹא יִהְיֶה עוֹד לְבֵית יִשְׂרָאֵל לְמִבְטָח מַזְכִּיר עָו‍ֹן בִּפְנוֹתָם אַחֲרֵיהֶם; וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי אֲדֹנָי יהוה .
יז וַיְהִי בְּעֶשְׂרִים וָשֶׁבַע שָׁנָה בָּרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ; הָיָה דְבַר יהוה אֵלַי לֵאמֹר. יח בֶּן אָדָם נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל הֶעֱבִיד אֶת חֵילוֹ עֲבֹדָה גְדוֹלָה אֶל צֹר כָּל רֹאשׁ מֻקְרָח וְכָל כָּתֵף מְרוּטָה; וְשָׂכָר לֹא הָיָה לוֹ וּלְחֵילוֹ מִצֹּר עַל הָעֲבֹדָה אֲשֶׁר עָבַד עָלֶיהָ. יט לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יהוה הִנְנִי נֹתֵן לִנְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת אֶרֶץ מִצְרָיִם; וְנָשָׂא הֲמֹנָהּ וְשָׁלַל שְׁלָלָהּ וּבָזַז בִּזָּהּ וְהָיְתָה שָׂכָר לְחֵילוֹ. כ פְּעֻלָּתוֹ אֲשֶׁר עָבַד בָּהּ נָתַתִּי לוֹ אֶת אֶרֶץ מִצְרָיִם אֲשֶׁר עָשׂוּ לִי נְאֻם אֲדֹנָי יהוה . כא בַּיּוֹם הַהוּא אַצְמִיחַ קֶרֶן לְבֵית יִשְׂרָאֵל וּלְךָ אֶתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה בְּתוֹכָם; וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יהוה .

Matti Chapter 12
1 At that time, Yeshua walked on Shabbat through the wheat fields; and His Talmidim became hungry, and they began to pluck ears of wheat and eat. 2 But when the P’rushim saw them, they said to Him, “Behold, your Talmidim are doing what is against Torah to do on Shabbat.” 3 But He said to them, “Have you not read what David did, when he and those who were with him were hungry? 4 How he entered into Beit HaElohim, and did eat bread that was on the Shulkhan יהוה , that which was not permissible for him to eat, nor for those who were with him, but only for the Kohanim? 5 Or, have you not read in the book of the Torah that the Kohanim in the Heikhal disregard Shabbat, and yet are blameless? 6 But I say to you, that there is One here, who is greater than the Heikhal. 7 But if you only knew what it means, ‘I desire compassion and not sacrifice,' you would not condemn those in whom there is no guilt. 8 For Ben HaAdam is Adon of Shabbat.  
9 And Yeshua departed from there and came to their Beit K’nesset. 10 And there was a man there whose hand was withered. And they questioned Him, saying, “Does Torah permit to heal on Shabbat?” that they might accuse Him. 11 He said to them, “Who is the man among you who has even one sheep, and if it should fall into a pit on Shabbat, would he not take hold of it and lift it up? 12 How much more important is a man than a sheep? It is therefore permissible to do good on Shabbat.” 13 Then He said to the man, “Stretch out your hand.” And he stretched out his hand, and it was restored like the other. 
14 And the P’rushim went out, and they took counsel concerning Him, so as to do away with Him.

מתי פרק יב
א בָּעֵת הַהִיא הָלַךְ יֵשׁוּעַ בְּשַׁבָּת בֵּין הַזֵּרוּעִים; וְתַלְמִידָיו רָעֲבוּ וְהֵחֵלּוּ לִקְטֹף שִׁבֳּלִים וְלֶאֱכֹל. ב וְהַפְּרוּשִׁים, כְּשֶׁרָאוּ אוֹתָם, אָמְרוּ לוֹ: הִנֵּה תַּלְמִידֶיךָ עוֹשִׂים מַה שֶּׁאֵינוֹ מֻתָּר לַעֲשׂוֹת בְּשַׁבָּת. ג אַךְ הוּא אָמַר לָהֶם: הַאִם לֹא קְרָאתֶם מֶה עָשָׂה דָּוִד כַּאֲשֶׁר רָעַב הוּא וְאֵלֶּה אֲשֶׁר אִתּוֹ? ד אֵיךְ נִכְנַס לְבֵית הָאֱלֹהִים וְאָכַל אֶת לֶחֶם שֻׁלְחַן יהוה, אֲשֶׁר לֹא הָיָה מֻתָּר לוֹ לֶאֱכֹל וְלֹא לַאֲשֶׁר אִתּוֹ, אֶלָּא לַכֹּהֲנִים בִּלְבַד. ה אוֹ לֹא קְרָאתֶם בַּתּוֹרָה, שֶׁהַכֹּהֲנִים בַּהֵיכָל מְחַלְּלִים אֶת הַשַּׁבָּת וְאֵין בָּהֶם אָשָׁם? ו אֲבָל אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁגָּדוֹל מִן הַהֵיכָל יֶשְׁנוֹ כָּאן. ז וְאִלּוּ יְדַעְתֶּם מַהוּ חֶסֶד חָפַצְתִּי וְלֹא זֶבַח ,לֹא הֱיִיתֶם מַרְשִׁיעִים אֶת אֵלֶּה שֶׁאֵין בָּהֶם אָשָׁם; ח כִּי אֲדוֹן הַשַּׁבָּת הוּא בֶּן הָאָדָם.
ט וְהָלַךְ יֵשׁוּעַ מִשָּׁם וּבָא לְבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁלָּהֶם. י וְאִישׁ אֶחָד הָיָה שָׁם, שֶׁיָּדוֹ יְבֵשָׁה; וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ וְאָמְרוּ: הַאִם מֻתָּר לְרַפֵּא בְּשַׁבָּת? כְּדֵי לְהַאֲשִׁים אוֹתוֹ. יא אֲבָל הוּא אָמַר לָהֶם: מִי מִכֶּם הָאִישׁ שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֶּבֶשׂ אֶחָד וְאִם נוֹפֵל הוּא לְבוֹר בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, אֵינוֹ מַחֲזִיק בּוֹ וּמֵרִים אוֹתוֹ? יב וְכַמָּה חָשׁוּב יוֹתֵר אָדָם מִכֶּבֶשׂ! לְפִיכָךְ מֻתָּר לַעֲשׂוֹת אֶת הַטּוֹב בְּשַׁבָּת. יג אָז אָמַר אֶל הָאִישׁ: הוֹשֵׁט יָדְךָ! וְהוּא הוֹשִׁיט יָדוֹ, וְהִבְרִיאָה וְהָיְתָה כַּחֲבֶרְתָּהּ.
יד וְיָצְאוּ הַפְּרוּשִׁים וְטִכְּסוּ עֵצָה עָלָיו כְּדֵי לְהַאֲבִידוֹ.

Korinti’im Bet Chapter 6
14 Do not unite in marriage with unbelievers. For what fellowship has tzedaka with iniquity? Or what mingling has light with darkness? 15 Or what accord has Mashi'akh with HaSatan? Or what portion has a believer with an unbeliever? 16 Or what harmony has the Heikhal of Elohim with idols? For you are the Heikhal of the living Elohim; as it is said, “I will dwell in them and walk in them; and I will be their Elohim, and they shall be my people. 17 Therefore come out from among them, and be separate, says יהוה , and touch not the unclean thing; and I will receive you, 18 and I will be a father to you, and you shall be my sons and daughters, says יהוה Okhez Hakol.”

אגרת שאול השניה אל הקורינתים פרק ו
יד וְאַל תִּהְיוּ בְּנֵי זוּג עִם מִי שֶׁאֵינָם מַאֲמִינִים; כִּי אֵיזוֹ שֻׁתָּפוּת יֵשׁ לַצְּדָקָה עִם הָעַוְלָה? אוֹ אֵיזֶה מִזּוּג יֵשׁ לָאוֹר עִם הַחֹשֶׁךְ? טו אוֹ אֵיזוֹ הַסְכָּמָה יֵשׁ לַמָּשִׁיחַ עִם הַשָּׂטָן? אוֹ אֵיזֶה חֵלֶק יֵשׁ לַמַּאֲמִין עִם שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין? טז וְאֵיזוֹ אַחְדוּת יֵשׁ לְהֵיכַל אֱלֹהִים עִם הַשֵּׁדִים? הֵן אַתּם הֵיכַל אֱלֹהִים חַיִּים אַתֶּם, כְּפִי שֶׁנֶּאֱמַר: אֶשְׁכֹּן בָּהֶם וְאֶתְהַלֵּךְ בָּהֶם; וְאֶהְיֶה אֱלֹהֵיהֶם, וְהֵם יִהְיוּ לִי לְעַם. יז עַל כֵּן צְאוּ מִבֵּינֵיהֶם וְהִבָּדְלוּ מֵהֶם, נְאֻם יהוה, וּבַטְּמֵאִים אַל תִּגָּעוּ; יח וַאֲנִי אֲקַבֶּלְכֶם, וְאֶהְיֶה לָכֶם לְאָב, וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי לְבָנִים וּלְבָנוֹת, נְאֻם יהוה אוֹחֵז הַכֹּל.