PARASHAT KHAG SUKKOT SHABBAT
(Festival of Tabernacles)


Shemot 33:12-34:26; BaMidbar 29:17-31 | Zekhar-Yah (Zechariah) 14:16-21; Tehillim (Psalms) 122:1-9; 123:1-4; 124:1-8 | Hitgalut (Revelation) 21:1-27



TORAH  |  HAFTARAH  |  BRIT KHADASHAH

TORAH

Shemot Chapter 33
12 And Moshe said unto יהוה , "See, You say unto me, 'Bring up this people;' and You have not let me know whom You will send with me. Yet You have said, 'I know you by name, and you have also found grace in My sight." 13 Now therefore, I pray, if I have found grace in Your sight, show me now Your ways, that I may know You, to the end that I may find grace in Your sight; and consider that this nation is Your people." 14 And He said, "My Presence shall go with you, and I will give you rest." 15 And he said unto Him, "If Your Presence does not go with me, do not carry us up from here. 16 For how shall it now be known that I have found grace in Your sight, I and Your people? Is it not in that You go with us, so that we are distinguished, I and Your people, from all the people that are upon the face of the earth?"
17 And יהוה said unto Moshe, "I will do this thing also that you have spoken, for you have found grace in My sight, and I know you by name." 18 And he said, "Show me, I pray, Your Kavod." 19 And He said, "I will make all My goodness pass before you, and will proclaim the Name of יהוה before you; and I will be gracious to whom I will be gracious, and will show mercy on whom I will show mercy." 20 And He said, "You cannot see My face, for a man shall not see Me and live." 21 And יהוה said, "Behold, there is a place by Me, and you shall stand upon the rock. 22 And it shall come to pass, while My Kavod passes by, that I will put you in a cleft of the rock, and will cover you with My hand until I have passed by. 23 And I will take away My hand, and you shall see My back; but My face shall not be seen."

שמות פרק לג
יב וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יהוה רְאֵה אַתָּה אֹמֵר אֵלַי הַעַל אֶת הָעָם הַזֶּה וְאַתָּה לֹא הוֹדַעְתַּנִי אֵת אֲשֶׁר תִּשְׁלַח עִמִּי וְאַתָּה אָמַרְתָּ יְדַעְתִּיךָ בְשֵׁם וְגַם מָצָאתָ חֵן בְּעֵינָי. יג וְעַתָּה אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ הוֹדִעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶךָ וְאֵדָעֲךָ לְמַעַן אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ וּרְאֵה כִּי עַמְּךָ הַגּוֹי הַזֶּה. יד וַיֹּאמַר פָּנַי יֵלֵכוּ וַהֲנִחֹתִי לָךְ. טו וַיֹּאמֶר אֵלָיו אִם אֵין פָּנֶיךָ הֹלְכִים אַל תַּעֲלֵנוּ מִזֶּה. טז וּבַמֶּה יִוָּדַע אֵפוֹא כִּי מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אֲנִי וְעַמֶּךָ הֲלוֹא בְּלֶכְתְּךָ עִמָּנוּ וְנִפְלִינוּ אֲנִי וְעַמְּךָ מִכָּל הָעָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.
יז וַיֹּאמֶר יהוה אֶל מֹשֶׁה גַּם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֶעֱשֶׂה כִּי מָצָאתָ חֵן בְּעֵינַי וָאֵדָעֲךָ בְּשֵׁם. יח וַיֹּאמַר הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ. יט וַיֹּאמֶר אֲנִי אַעֲבִיר כָּל טוּבִי עַל פָּנֶיךָ וְקָרָאתִי בְשֵׁם יהוה לְפָנֶיךָ וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵם. כ וַיֹּאמֶר לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת פָּנָי כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי. כא וַיֹּאמֶר יהוה הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי וְנִצַּבְתָּ עַל הַצּוּר. כב וְהָיָה בַּעֲבֹר כְּבֹדִי וְשַׂמְתִּיךָ בְּנִקְרַת הַצּוּר וְשַׂכֹּתִי כַפִּי עָלֶיךָ עַד עָבְרִי. כג וַהֲסִרֹתִי אֶת כַּפִּי וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ.

Shemot Chapter 34
1 And יהוה said unto Moshe, "Hew out two lukhot of stone like unto the first; and I will write upon the lukhot the words that were on the first lukhot, which you did break. 2 And be ready by the morning, and come up in the morning unto Har Sinai, and present yourself there to Me on the top of the mount. 3 And no man shall come up with you, neither let any man be seen throughout all the mount; neither let the flocks nor herds feed before that mount." 4 And he hewed two lukhot of stone like unto the first; and Moshe rose up early in the morning, and went up unto Har Sinai, as יהוה had commanded him, and took in his hand two lukhot of stone.
5 And יהוה descended in the cloud, and stood with him there, and proclaimed the Name of יהוה . And 6 יהוה passed by before him, and proclaimed,


" יהוה , יהוה , El, merciful and gracious, longsuffering, and abundant in compassion and truth; 7 extending compassion unto the thousandth generation; forgiving iniquity and transgression, and sin, and pardoning; and that will by no means pardon the guilty; visiting the iniquity of the fathers upon the children, and upon the children's children, unto the third and unto the fourth generation."


8 And Moshe made haste, and bowed his head toward the earth, and worshipped. 9And he said, "If now I have found grace in Your sight, O Adonai, let יהוה , I pray, go in the midst of us; for it is a stiffnecked people; and pardon our iniquity and our sin, and take us for Your inheritance." 10 And He said, "Behold, I make a Brit; before all your people I will do marvels, such as have not been wrought in all the earth, nor in any nation; and all the people among which you are shall see the work of יהוה that I am about to do with you, that it is tremendous. 11 Observe that which I am commanding you this day; behold, I am driving out before you the Emori, and the Kena'ani, and the Khiti, and the Perizi, and the Khivi, and the Yevusi. 12 Take heed to yourself, lest you make a covenant with the inhabitants of the land where you go, lest they be for a snare in the midst of you. 13 But you shall break down their altars, and dash in pieces their pillars, and you shall cut down their Asherim. 14 For you shall bow down to no other gods; for יהוה , whose name is Jealous, is El Kanah; 15 lest you make a covenant with the inhabitants of the land, and they go astray after their gods, and do sacrifice unto their gods, and they call you, and you eat of their sacrifice; 16 and you take of their daughters unto your sons, and their daughters go astray after their gods, and make your sons go astray after their gods. 17 You shall make no molten gods."
18 "Khag HaMatzot shall you keep. Seven days you shall eat matzot, as I commanded you, at the time appointed in the Khodesh of the aviv, for in the Khodesh of the aviv you came out from Mitzrayim. 19 All that opens the womb is Mine; and of all your cattle you shall set apart the males, the firstlings of ox and sheep. 20 And the firstling of a donkey you shall redeem with a lamb; and if you will not redeem it, then you shall break its neck. All the firstborn of your sons you shall redeem. And none shall appear before Me empty. 21 Six days you shall work, but on the seventh day you shall rest; in plowing time and in harvest you shall rest. 22 And you shall observe Khag Shavu'ot, even of the Bikkurim of wheat harvest, and Khag HaAsif at the turn of the year. 23 Three times in the year shall all your males appear before Adon יהוה Elohei Yisra'el. 24 For I will cast out nations before you, and enlarge your borders; neither shall any man covet your land, when you go up to appear before יהוה your Elohim three times in the year. 25 You shall not offer the blood of My sacrifice with khametz; neither shall the sacrifice of the feast of the Pesakh be left unto the morning. 26 The choicest first-fruits of your land you shall bring unto Beit יהוה Eloheikha. You shall not seethe a kid in its mother's milk."

ויּקרא פרק כג
א וַיֹּאמֶר יהוה אֶל מֹשֶׁה פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וְכָתַבְתִּי עַל הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ. ב וֶהְיֵה נָכוֹן לַבֹּקֶר וְעָלִיתָ בַבֹּקֶר אֶל הַר סִינַי וְנִצַּבְתָּ לִי שָׁם עַל רֹאשׁ הָהָר. ג וְאִישׁ לֹא יַעֲלֶה עִמָּךְ וְגַם אִישׁ אַל יֵרָא בְּכָל הָהָר גַּם הַצֹּאן וְהַבָּקָר אַל יִרְעוּ אֶל מוּל הָהָר הַהוּא. ד וַיִּפְסֹל שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וַיַּשְׁכֵּם מֹשֶׁה בַבֹּקֶר וַיַּעַל אֶל הַר סִינַי כַּאֲשֶׁר צִוָּה יהוה אֹתוֹ וַיִּקַּח בְּיָדוֹ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים. ה וַיֵּרֶד יהוה בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יהוה . ו וַיַּעֲבֹר יהוה עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא,


יהוה יהוה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. ז נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה פֹּקֵד עֲו‍ֹן אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים.


ח וַיְמַהֵר מֹשֶׁה וַיִּקֹּד אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ. ט וַיֹּאמֶר אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אֲדֹנָי יֵלֶךְ נָא אֲדֹנָי בְּקִרְבֵּנוּ כִּי עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ. י וַיֹּאמֶר הִנֵּה אָנֹכִי כֹּרֵת בְּרִית נֶגֶד כָּל עַמְּךָ אֶעֱשֶׂה נִפְלָאֹת אֲשֶׁר לֹא נִבְרְאוּ בְכָל הָאָרֶץ וּבְכָל הַגּוֹיִם וְרָאָה כָל הָעָם אֲשֶׁר אַתָּה בְקִרְבּוֹ אֶת מַעֲשֵׂה יהוה כִּי נוֹרָא הוּא אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה עִמָּךְ. יא שְׁמָר לְךָ אֵת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם הִנְנִי גֹרֵשׁ מִפָּנֶיךָ אֶת הָאֱמֹרִי וְהַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי. יב הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּכְרֹת בְּרִית לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָּא עָלֶיהָ פֶּן יִהְיֶה לְמוֹקֵשׁ בְּקִרְבֶּךָ. יג כִּי אֶת מִזְבְּחֹתָם תִּתֹּצוּן וְאֶת מַצֵּבֹתָם תְּשַׁבֵּרוּן וְאֶת אֲשֵׁרָיו תִּכְרֹתוּן. יד כִּי לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל אַחֵר כִּי יהוה קַנָּא שְׁמוֹ אֵל קַנָּא הוּא. טו פֶּן תִּכְרֹת בְּרִית לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ וְזָנוּ אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶם וְזָבְחוּ לֵאלֹהֵיהֶם וְקָרָא לְךָ וְאָכַלְתָּ מִזִּבְחוֹ. טז וְלָקַחְתָּ מִבְּנֹתָיו לְבָנֶיךָ וְזָנוּ בְנֹתָיו אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶן וְהִזְנוּ אֶת בָּנֶיךָ אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶן. יז אֱלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשֶׂה לָּךְ.
יח אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם. יט כָּל פֶּטֶר רֶחֶם לִי וְכָל מִקְנְךָ תִּזָּכָר פֶּטֶר שׁוֹר וָשֶׂה. כ וּפֶטֶר חֲמוֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וְאִם לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ כֹּל בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּפְדֶּה וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם. כא שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת. כב וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים וְחַג הָאָסִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה. כג שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי הָאָדֹן יהוה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. כד כִּי אוֹרִישׁ גּוֹיִם מִפָּנֶיךָ וְהִרְחַבְתִּי אֶת גְּבֻלֶךָ וְלֹא יַחְמֹד אִישׁ אֶת אַרְצְךָ בַּעֲלֹתְךָ לֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי יהוה אֱלֹהֶיךָ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה. כה לֹא תִשְׁחַט עַל חָמֵץ דַּם זִבְחִי וְלֹא יָלִין לַבֹּקֶר זֶבַח חַג הַפָּסַח. כו רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית יהוה אֱלֹהֶיךָ לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ.

BaMidbar Chapter 29
17 And on the second day you shall present twelve young bullocks, two rams, fourteen he-lambs of the first year without blemish; 18 and their Minkhah and their Nesekh for the bullocks, for the rams, and for the lambs, according to their number, after the ordinance; 19 and one he-goat for a Khatat; beside the Olah Tamid, and the Minkhah thereof, and their Nesekh.
20 And on the third day eleven bullocks, two rams, fourteen he-lambs of the first year without blemish; 21 and their Minkhah and their Nesekh for the bullocks, for the rams, and for the lambs, according to their number, after the ordinance; 22 and one he-goat for a Khatat; beside the Olah Tamid, and the Minkhah thereof, and the Nesekh thereof.
23 And on the fourth day ten bullocks, two rams, fourteen he-lambs of the first year without blemish; 24 their Minkhah and their Nesekh for the bullocks, for the rams, and for the lambs, according to their number, after the ordinance; 25 and one he-goat for a Khatat; beside the Olah Tamid, the Minkhah thereof, and the Nesekh thereof.
26 And on the fifth day nine bullocks, two rams, fourteen he-lambs of the first year without blemish; 27 and their Minkhah and their Nesekh for the bullocks, for the rams, and for the lambs, according to their number, after the ordinance; 28 and one he-goat for a Khatat; beside the Olah Tamid, and the Minkhah thereof, and the Nesekh thereof.
29 And on the sixth day eight bullocks, two rams, fourteen he-lambs of the first year without blemish; 30 and their Minkhah and their Nesekh for the bullocks, for the rams, and for the lambs, according to their number, after the ordinance; 31 and one he-goat for a Khatat; beside the Olah Tamid, the Minkhah thereof, and the Nesekh thereof.

במדבר פרק כט
יז וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנֵים עָשָׂר אֵילִם שְׁנָיִם כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם. יח וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם לַפָּרִים לָאֵילִם וְלַכְּבָשִׂים בְּמִסְפָּרָם כַּמִּשְׁפָּט. יט וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד חַטָּאת מִלְּבַד עֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ וְנִסְכֵּיהֶם.
כ וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי פָּרִים עַשְׁתֵּי עָשָׂר אֵילִם שְׁנָיִם כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם. כא וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם לַפָּרִים לָאֵילִם וְלַכְּבָשִׂים בְּמִסְפָּרָם כַּמִּשְׁפָּט. כב וּשְׂעִיר חַטָּאת אֶחָד מִלְּבַד עֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ וְנִסְכָּהּ.
כג וּבַיּוֹם הָרְבִיעִי פָּרִים עֲשָׂרָה אֵילִם שְׁנָיִם כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם. כד מִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם לַפָּרִים לָאֵילִם וְלַכְּבָשִׂים בְּמִסְפָּרָם כַּמִּשְׁפָּט. כה וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד חַטָּאת מִלְּבַד עֹלַת הַתָּמִיד מִנְחָתָהּ וְנִסְכָּהּ.
כו וּבַיּוֹם הַחֲמִישִׁי פָּרִים תִּשְׁעָה אֵילִם שְׁנָיִם כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם. כז וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם לַפָּרִים לָאֵילִם וְלַכְּבָשִׂים בְּמִסְפָּרָם כַּמִּשְׁפָּט. כחוּשְׂעִיר חַטָּאת אֶחָד מִלְּבַד עֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ וְנִסְכָּהּ.
כט וּבַיּוֹם הַשִּׁשִּׁי פָּרִים שְׁמֹנָה אֵילִם שְׁנָיִם כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם. ל וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם לַפָּרִים לָאֵילִם וְלַכְּבָשִׂים בְּמִסְפָּרָם כַּמִּשְׁפָּט. לא וּשְׂעִיר חַטָּאת אֶחָד מִלְּבַד עֹלַת הַתָּמִיד מִנְחָתָהּ וּנְסָכֶיהָ.

HAFTARAH

Zekhar-Yah Chapter 14
16 And it shall come to pass, that every one that is left of all the nations that came against Yerushalayim shall go up from year to year to worship HaMelekh, יהוה Tzeva'ot, and to keep Khag HaSukkot. 17 And it shall be, that whoever of the families of the earth does not go up unto Yerushalayim to worship HaMelekh, יהוה Tzeva'ot, upon them there shall be no rain. 18 And if the family of Mitzrayim does not go up, and comes not, they shall have no overflow; there shall be the plague, wherewith יהוה will smite the nations that do not go up to keep Khag HaSukkot. 19 This shall be the punishment of Mitzrayim, and the punishment of all the nations that do not go up to keep Khag HaSukkot. 20 In that day shall there be upon the bells of the horses, 'Kadosh La' יהוה '; and the pots in Beit יהוה shall be like the basins before the Mizbe'akh. 21 Yes, every pot in Yerushalayim and in Yehudah shall be set apart unto יהוה Tzeva'ot; and all they that sacrifice shall come and take of them, and seethe therein; and in that day there shall be no more a trafficker in Beit יהוה Tzeva'ot."

זְכַרְיָה פרק יד
טז וְהָיָה כָּל הַנּוֹתָר מִכָּל הַגּוֹיִם הַבָּאִים עַל יְרוּשָׁלִָם; וְעָלוּ מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה לְהִשְׁתַּחֲו‍ֹת לְמֶלֶךְ יהוה צְבָאוֹת וְלָחֹג אֶת חַג הַסֻּכּוֹת. יזוְהָיָה אֲשֶׁר לֹא יַעֲלֶה מֵאֵת מִשְׁפְּחוֹת הָאָרֶץ אֶל יְרוּשָׁלִַם לְהִשְׁתַּחֲו‍ֹת לְמֶלֶךְ יהוה צְבָאוֹת וְלֹא עֲלֵיהֶם יִהְיֶה הַגָּשֶׁם. יח וְאִם מִשְׁפַּחַת מִצְרַיִם לֹא תַעֲלֶה וְלֹא בָאָה וְלֹא עֲלֵיהֶם; תִּהְיֶה הַמַּגֵּפָה אֲשֶׁר יִגֹּף יהוה אֶת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יַעֲלוּ לָחֹג אֶת חַג הַסֻּכּוֹת. יט זֹאת תִּהְיֶה חַטַּאת מִצְרָיִם; וְחַטַּאת כָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יַעֲלוּ לָחֹג אֶת חַג הַסֻּכּוֹת. כ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה עַל מְצִלּוֹת הַסּוּס קֹדֶשׁ לַיהוה; וְהָיָה הַסִּירוֹת בְּבֵית יהוה כַּמִּזְרָקִים לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ. כא וְהָיָה כָּל סִיר בִּירוּשָׁלִַם וּבִיהוּדָה קֹדֶשׁ לַיהוה צְבָאוֹת וּבָאוּ כָּל הַזֹּבְחִים וְלָקְחוּ מֵהֶם וּבִשְּׁלוּ בָהֶם; וְלֹא יִהְיֶה כְנַעֲנִי עוֹד בְּבֵית יהוה צְבָאוֹת בַּיּוֹם הַהוּא.

Tehillim Chapter 122
1 A Song of Ascents; by David. I rejoiced when they said unto me, "Let us go unto Beit יהוה ."
2 Our feet are standing within your gates, O Yerushalayim;
3 Yerushalayim, that is built as a city that is compact together;
4 Where the tribes went up, even the tribes of יהוה , as a testimony unto Yisra'el, to give thanks unto the Name of יהוה .
5 For there were set thrones for judgment, the thrones of Beit David.
6 Pray for the shalom of Yerushalayim; may they prosper that love you.
7 May Shalom be within your walls, and prosperity within your palaces.
8 For my brethren and companions' sakes, I will now say, "Shalom be within you."
9 For the sake of Beit יהוה our Elohim I will seek your good.

תְּהִלִים פרק קכב
א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד: שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית יהוה נֵלֵךְ.
ב עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלִָם.
ג יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו.
ד שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יה עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל: לְהֹדוֹת לְשֵׁם יהוה .
ה כִּי שָׁמָּה יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט: כִּסְאוֹת לְבֵית דָּוִד.
ו שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם; יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ.
ז יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ; שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ.
ח לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ.
ט לְמַעַן בֵּית יהוה אֱלֹהֵינוּ אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ.

Tehillim Chapter 123
1 A Song of Ascents. Unto You I lift up my eyes, O You that are enthroned in the heavens.
2 Behold, as the eyes of servants unto the hand of their master, as the eyes of a maiden unto the hand of her mistress; so our eyes look unto יהוה our Elohim, until He shows us grace.
3 Be gracious unto us, O יהוה , be gracious unto us; for we are full sated with contempt.
4 Our soul is full sated with the scorning of those that are at ease, and with the contempt of the proud oppressors.

תְּהִלִים פרק קכג
א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת: אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם.
ב הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ: כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יהוה אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ.
ג חָנֵּנוּ יהוה חָנֵּנוּ: כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז.
ד רַבַּת שָׂבְעָה לָּהּ נַפְשֵׁנוּ: הַלַּעַג הַשַּׁאֲנַנִּים; הַבּוּז לגאיונים (לִגְאֵי יוֹנִים).

Tehillim Chapter 124
1 A Song of Ascents; by David. "If it had not been יהוה who was for us", let Yisra'el now say;
2 "If it had not been יהוה who was for us, when men rose up against us,
3 Then they would have swallowed us up alive, when their wrath was kindled against us;
4 Then the waters would have overwhelmed us, the stream would have gone over our soul;
5 Then the proud waters would have gone over our soul."
6 Blessed is יהוה , who has not given us as prey to their teeth.
7 Our soul is escaped as a bird out of the snare of the fowlers; the snare is broken, and we are escaped.
8 Our help is in the Name of יהוה , who made heaven and earth.

תְּהִלִים פרק קכד
א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד: לוּלֵי יהוה שֶׁהָיָה לָנוּ יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל.
ב לוּלֵי יהוה שֶׁהָיָה לָנוּ בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם.
ג אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ.
ד אֲזַי הַמַּיִם שְׁטָפוּנוּ נַחְלָה עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ.
ה אֲזַי עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים.
ו בָּרוּךְ יהוה שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם.
ז נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים: הַפַּח נִשְׁבָּר וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ.
ח עֶזְרֵנוּ בְּשֵׁם יהוה עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ.

BRIT HAKHADASHAH

Hitgalut Chapter 21
1 And I saw a new heaven and a new earth; for the first heaven and the first earth had passed away; and the sea was no more. 2 And I saw the set-apart city, Yerushalayim HaKhadashah, coming down from Elohim, prepared as a bride adorned for her husband. 3 And I heard a great voice from heaven saying, "Behold, the Mishkan of Elohim is with men, and He will dwell with them, and they shall be His people, and Elohim shall be with them and be their Elohim; 4 and He shall wipe away all tears from their eyes; and there shall be no more death, neither sorrow nor wailing, neither shall there be any more pain; for the former things have passed away." 5 And He who sat upon the throne said, "Behold, I renew all things." Then He said to me, "Write; for these are the trustworthy and true words of Elohim." 6 And He said to me, "I am Alef and Tav, the beginning and the end. I will freely give of the fountain of Mayim Khayim to him who is thirsty. 7 He who overcomes shall inherit these things; and I will be his Elohim, and he shall be my son. 8 But as for the fearful and the untrusting, and the sinful, and corrupt, the murderers, and those who commit adultery, and magicians, and idolators, and all liars, their portion shall be in the lake that burns with fire and brimstone, which is the second death."
9 And there came to me one of the seven Malakhim who had the seven bowls full of the seven last plagues, and he talked with me, saying, "Come, I will show you the bride, the wife of HaSeh." 10 And he carried me away in HaRu'akh to a great and high mountain, and showed me that great city, HaKadosh Yerushalayim, descending out of heaven from Elohim, 11 having the glory of Elohim, radiant as a brilliant light, resembling a very precious gem, like a jasper stone, clear as crystal. 12 It had a wall great and high, and it had twelve gates, with names inscribed thereon, which are the names of the twelve tribes of B'nei Yisra'el. 13 On the east were three gates, on the north three gates, on the south three gates, and on the west three gates. 14 And the wall of the city had twelve foundations, and on them the twelve names of the twelve Shlikhim of HaSeh. 15 And he who talked with me had a measuring rod of golden reed to measure the city and its gates and its wall. 16 And the city was laid foursquare, the length the same as the breadth; and he measured the city with the reed, twelve furlongs, twelve thousand paces. And the length and breadth and the height were equal. 17 And he measured the wall thereof, a hundred and forty-four cubits, according to the measure of a man, that is, of the Malakh. 18 And the wall was constructed of jasper; and the city itself was pure gold, resembling clear glass. 19 And the foundations of the wall of the city were adorned with all kinds of precious stones. The first foundation was jasper, the second sapphire, the third chalcedony, the fourth emerald, 20 the fifth sardonyx, the sixth sardius, the seventh chrysolyte, the eighth beryl, the ninth topaz, the tenth chrysoprasus, the eleventh jacinth, the twelfth amethyst. 21 And the twelve gates were adorned with twelve pearls, one for each of the gates, and each gate was made of a single pearl; and the great street of the city was of pure gold, as it were transparent glass. 22 But I saw no Heikhal therein, for יהוה Okhez HaKol and HaSeh are the Heikhal of it. 23 The city has no need of the sun, neither of the moon, to shine in it, for the glory of Elohim brightens it, and HaSeh is the lamp of it. 24 And the people who have been saved shall walk by that very light; and the kings of the earth shall bring their own glory and the honor of the peoples into it. 25 And the gates of it shall not be barred each day, for there is no night there. 26 And they shall bring the glory and the honor of the peoples into it. 27 And there shall not enter into it anything which defiles, nor he who works abominations and lies; only those shall enter whose names are written in Sefer HaKhayim Shel HaSeh.

התגלות פרק כא
א וְרָאִיתִי שָׁמַיִם חֲדָשִׁים וְאֶרֶץ חֲדָשָׁה, כִּי הַשָּׁמַיִם הָרִאשׁוֹנִים וְהָאָרֶץ הָרִאשׁוֹנָה עָבְרוּ, וְהַיָּם אֵינֶנּוּ עוֹד. ב וְאֶת הָעִיר הַקְּדוֹשָׁה, יְרוּשָׁלַיִם הַחֲדָשָׁה, רָאִיתִי יוֹרֶדֶת מִן הַשָּׁמַיִם מֵאֵת הָאֱלֹהִים, מוּכָנָה כְּכַלָּה מְקֻשֶּׁטֶת לְאִישָׁהּ. ג וְשָׁמַעְתִּי קוֹל גָּדוֹל מִן הַשָּׁמַיִם, אוֹמֵר: הִנֵּה מִשְׁכַּן אֱלֹהִים עִם בְּנֵי הָאָדָם, וְיִשְׁכֹּן עִמָּהֶם; וְהַם יִהְיוּ לוֹ לְעַם, וְהוּא הָאֱלֹהִים עִמָּהֶם יִהְיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים. ד וְתֵעָלֵם כָּל דִּמְעָה מֵעֵינֵיהֶם; וְהַמָּוֶת לֹא יִהְיֶה עוֹד; וְלֹא אֵבֶל וְלֹא צְעָקָה, אַף לֹא כְּאֵב יִהְיֶה עוֹד, כִּי הָרִאשׁוֹנוֹת עָבְרוּ. ה וְאָמַר הַיּוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא: הִנֵּה אֶת כֻּלָּן לַחֲדָשׁוֹת עוֹשֶׂה אֲנִי, וְאָמַר: כְּתֹב, מִשּׁוּם שֶׁאֵלֶּה הַדְּבָרִים נֶאֱמָנִים וַאֲמִתִּיִּים הֵם. ו וְאָמַר לִי: הָיוּ. אֲנִי אָלֶף וָתָו, הָרֹאשׁ וְהַסּוֹף. אֲנִי אֶתֵּן לַצָּמֵא מִמַּעְיַן הַמַּיִם הַחַיִּים חִנָּם. ז מִי שֶׁמְּנַצֵּחַ יִירַשׁ אֶת אֵלֶּה; וְאֶהְיֶה לוֹ לֵאלֹהִים, וְהוּא יִהְיֶה לִי לְבֵן. ח אֲבָל לַפַּחְדָנִים וְהַבִּלְתִּי מַאֲמִינִים וְהַחַטָּאִם וְהַמְסֹאָבִים וְהָרוֹצְחִים וְהַזּוֹנִים וְהַמְכַשְּׁפִים וְעוֹבְדֵי הָאֱלִילִים וְכָל הַשַּׁקְרָנִים, חֶלְקָם בָּאֲגַם הַבּוֹעֵר בְּאֵשׁ וְגָפְרִית, אֲשֶׁר הוּא הַמָּוֶת הַשֵּׁנִי.
ט וּבָא אֶחָד מִשִּׁבְעַת הַמַּלְאָכִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם שֶׁבַע הַקְּעָרוֹת הַמְּלֵאוֹת בְּשֶׁבַע הַמַּכּוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת, וְדִבֵּר אֵלַי בְּאָמְרוֹ: בּוֹא אַרְאֶה לְךָ אֶת הַכַּלָּה אִשְׁתּוֹ שֶׁל הַשֶּׂה. י וְהוֹבִילַנִי בָּרוּחַ אֶל הַר גָּדוֹל וְגָבוֹהַּ, וְהֶרְאַנִי אֶת הָעִיר הַקְּדוֹשָׁה יְרוּשָׁלַיִם יוֹרֶדֶת מִן הַשָּׁמַיִם מֵאֵת הָאֱלֹהִים, יא בִּהְיוֹת לָהּ תִּפְאֶרֶת הָאֱלֹהִים; אוֹרָהּ דּוֹמֶה לְאֶבֶן יְקָרָה מְאֹד, כְּאֶבֶן יָשְׁפֶה הַדּוֹמָה לִבְדֹלַח. יב וְיֵשׁ לָהּ חוֹמָה גְּדוֹלָה וּגְבוֹהָה אֲשֶׁר שְׁנֵים עָשָׂר שְׁעָרִים לָהּ, וְעַל הַשְּׁעָרִים שְׁנֵים עָשָׂר מַלְאָכִים; וְשֵׁמוֹת כְּתוּבִים עֲלֵיהֶם, אֲשֶׁר הֵם שְׁמוֹת שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; יג מִמִּזְרָח שְׁלוֹשָׁה שְׁעָרִים, וּמִצָּפוֹן שְׁלוֹשָׁה שְׁעָרִים, וּמִדָּרוֹם שְׁלוֹשָׁה שְׁעָרִים, וּמִמַּעֲרָב שְׁלוֹשָׁה שְׁעָרִים. יד וְחוֹמַת הָעִיר יִשׁ לָהּ שְׁנֵים עָשָׂר יְסוֹדוֹת, וַעֲלֵיהֶם שְׁנֵים עָשָׂר שֵׁמוֹת שֶׁל שְׁנֵים עָשָׂר שְׁלִיחֵי הַשֶּׂה. טו וְהַהוּא אֲשֶׁר דִּבֵּר אֵלַי הָיְתָה לוֹ מִדָּה, קְנֵה זָהָב, לְמַעַן יִמְדֹּד אֶת הָעִיר וְאֶת שְׁעָרֶיהָ וְאֶת חוֹמָתָהּ. טז וְהָעִיר בַּת אַרְבַּע פִּנּוֹת הִיא, וְאָרְכָּהּ שָׁוֶה לְרָחְבָּהּ. וּמָדַד אֶת הָעִיר בַּקָּנֶה, שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף רִיס; וְאָרְכָּהּ וְרָחְבָּהּ וְגָבְהָהּ שָׁוִים הֵם. יז וְמָדַד אֶת חוֹמָתָהּ, מֵאָה וְאַרְבָּעִים וְאַרְבַּע אַמּוֹת, מִדַּת אָדָם אֲשֶׁר הִיא מִדַּת מַלְאָךְ. יח וּבִנְיַן חוֹמָתָהּ יָשְׁפֶה; וְהָעִיר זָהָב טָהוֹר דּוֹמֶה לִזְכוּכִית טְהוֹרָה. יט וִיסוֹדוֹת חוֹמַת הָעִיר מְקֻשָּׁטִים בְּכָל אֶבֶן יְקָרָה. הַיְסוֹד הָרִאשׁוֹן יַהֲלוֹם; הַשֵּׁנִי סַפִּיר; הַשְּׁלִישִׁי תַּרְשִׁישׁ; הָרְבִיעִי בָּרֶקֶת; כ הַחֲמִישִׁי נֹפֶךְ; הַשִּׁשִּׁי אֹדֶם; הַשְּׁבִיעִי יָשְׁפֶה; הַשְּׁמִינִי שֹׁהַם; הַתְּשִׁיעִי פִּטְדָה; הָעֲשִׂירִי שְׁבוֹ; הָאַחַד עָשָׂר לֶשֶׁם; הַשְּׁנֵים עָשָׂר אַחְלָמָה. כא וּשְׁנֵים עָשָׂר הַשְּׁעָרִים שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַרְגָּלִיּוֹת הֵם; כָּל אֶחָד מִן הַשְּׁעָרִים, מַרְגָּלִית. וְהָרְחוֹב הָרָחָב שֶׁל הָעִיר זָהָב טָהוֹר כִּזְכוּכִית נוֹצֶצֶת. כב וְהֵיכָל לֹא רָאִיתִי בָּהּ, כִּי יהוה אוֹחֵז הַכֹּל הוּא הַהֵיכָל, וְהַשֶּׂה. כג וְהָעִיר אֵין לָהּ צֹרֶךְ בְּשֶׁמֶשׁ וְלֹא בְּיָרֵחַ שֶׁיָאִירוּ לָהּ, כִּי כְּבוֹד אֱלֹהִים הֵאִיר אוֹתָהּ, וּמְנוֹרָתָהּ הַשֶּׂה. כד וְיֵלְכוּ הַגּוֹיִים שֶׁנּוֹשְׁעוּ, בְּאוֹרָהּ; וּמַלְכֵי הָאָרֶץ מְבִיאִים אֵלֶיהָ אֶת כְּבוֹדָם וְאֶת יְקַר הַגּוֹיִים. כה וּשְׁעָרֶיהָ לֹא יִסָּגְרוּ בַּיּוֹם, כִּי לַיְלָה אֵין שָׁם. כו וְיָבִיאוּ אֵלֶיהָ אֶת כְּבוֹד הַגּוֹיִים וִיקָרָם. כז וְלֹא יִכָּנֵס אֵלֶיהָ כָּל מְסֹאָב וְעוֹשֵׂה תּוֹעֵבָה וָשֶׁקֶר, כִּי אִם אֵלֶּה שֶׁכְּתוּבִים בְּסֵפֶר הַחַיִּים שֶׁל הַשֶּׂה.