PARASHAT VAYELEKH
(And Went)


D’varim (Deut)31:1-31:30 | Yesha-Yahu (Isa) 55:6-56:8; Hoshe'ah (Hosea) 14:2-10 |Ivrim (Hebrews) 13:5-8; Matti (Matthew) 28:16-20
Luka (Luke) 24:13-43



TORAH  |  HAFTARAH  |  BRIT KHADASHAH

TORAH

D'varim Chapter 31
1 And Moshe went and spoke these words unto all Yisra'el. 2 And he said unto them, "I am a hundred and twenty years old this day; I can no more go out and come in; and יהוה has said unto me, 'You shall not go over this Yarden'. 3 יהוה your Elohim, He will go over before you; He will destroy these nations from before you, and you shall dispossess them; and Yehoshua, he shall go over before you, as יהוה has spoken. 4 And יהוה will do unto them as He did to Sikhon and to Og, the kings of the Amori, and unto their land; whom He destroyed. 5 And יהוה will deliver them up before you, and you shall do unto them according unto all the Mitzvah which I have commanded you. 6 Be strong and of good courage, fear not, nor be affrighted at them; for יהוה your Elohim, He it is that goes with you; He will not fail you, nor forsake you."
7 And Moshe called unto Yehoshua, and said unto him in the sight of all Yisra'el, "Be strong and of good courage; for you shall go with this people into the land which יהוה has sworn unto their fathers to give them; and you shall cause them to inherit it. 8 And יהוה , He it is that goes before you; He will be with you, He will not fail you, neither forsake you; fear not, neither be dismayed." 9 And Moshe wrote this Torah, and delivered it unto the Kohanim, the sons of Levi, that bore the Aron HaBrit יהוה , and unto all the elders of Yisra'el. 10 And Moshe commanded them, saying, "At the end of every seven years, in the set time of the year of release, in Khag HaSukkot, 11 when all Yisra'el is come to appear before יהוה your Elohim in the place which He shall choose, you shall read this Torah before all Yisra'el in their hearing. 12 Assemble the people, the men and the women and the little ones, and your stranger that is within your gates, that they may hear, and that they may learn, and fear יהוה your Elohim, and observe to do all the words of this Torah; 13 and that their children, who have not known, may hear, and learn to fear יהוה your Elohim, as long as you live in the land where you go over the Yarden to possess it." 14 And יהוה said unto Moshe, "Behold, your days approach that you must die; call Yehoshua, and present yourselves in the tent of meeting, that I may give him a charge." And Moshe and Yehoshua went, and presented themselves in the Ohel Mo'ed. 15 And יהוה appeared in the Ohel in a pillar of cloud; and the pillar of cloud stood over the door of the Ohel. 16 And יהוה said unto Moshe, "Behold, you are about to sleep with your fathers; and this people will rise up, and go astray after the foreign gods of the land where they go to be among them, and will forsake Me, and break My covenant which I have made with them. 17 Then My anger shall be kindled against them in that day, and I will forsake them, and I will hide My face from them, and they shall be devoured, and many evils and troubles shall come upon them; so that they will say in that day, 'Are not these evils come upon us because our Elohim is not among us?' 18 And I will surely hide My face in that day for all the evil which they shall have wrought, in that they are turned unto other gods. 19 Now therefore write this song for you, and teach it to B'nei Yisra'el; put it in their mouths, that this song may be a witness for Me against B'nei Yisra'el. 20 For when I shall have brought them into the land which I swore unto their fathers, flowing with milk and honey; and they shall have eaten their fill, and waxed fat, and turned unto other gods, and served them, and despised Me, and broken My covenant, 21 then it shall come to pass, when many evils and troubles are come upon them, that this song shall testify before them as a witness; for it shall not be forgotten out of the mouths of their seed; for I know their imagination how they do even now, before I have brought them into the land which I swore." 22 So Moshe wrote this song the same day, and taught it to B'nei Yisra'el. 23 And he gave Yehoshua Bin Nun a charge, and said, "Be strong and of good courage; for you shall bring B'nei Yisra'el into the land which I swore unto them; and I will be with you." 24 And it came to pass, when Moshe had made an end of writing the words of this Torah in a book, until they were finished, 25 that Moshe commanded the Levi'im, that bore the Aron HaBrit יהוה , saying, 26 "Take this Sefer HaTorah, and put it by the side of the Aron HaBrit יהוה your Elohim, that it may be there for a witness against you. 27 For I know your rebellion, and your stiff neck; behold, while I am yet alive with you this day, you have been rebellious against יהוה ; and how much more after my death? 28 Assemble unto me all the Z'kenim of your tribes, and your officers, that I may speak these words in their ears, and call heaven and earth to witness against them. 29 For I know that after my death you will in any wise deal corruptly, and turn aside from the way which I have commanded you; and evil will befall you in the Akharit HaYamim; because you will do that which is evil in the sight of יהוה , to provoke Him through the work of your hands." 30 And Moshe spoke in the ears of all the assembly of Yisra'el the words of this song, until they were finished:

דברים פרק לא
א וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה; וַיְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל. ב וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם לֹא אוּכַל עוֹד לָצֵאת וְלָבוֹא; וַיהוה אָמַר אֵלַי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה. ג יהוה אֱלֹהֶיךָ הוּא עֹבֵר לְפָנֶיךָ הוּא יַשְׁמִיד אֶת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִלְּפָנֶיךָ וִירִשְׁתָּם; יְהוֹשֻׁעַ הוּא עֹבֵר לְפָנֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יהוה . ד וְעָשָׂה יהוה לָהֶם כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְסִיחוֹן וּלְעוֹג מַלְכֵי הָאֱמֹרִי וּלְאַרְצָם אֲשֶׁר הִשְׁמִיד אֹתָם. ה וּנְתָנָם יהוה לִפְנֵיכֶם; וַעֲשִׂיתֶם לָהֶם כְּכָל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶתְכֶם. ו חִזְקוּ וְאִמְצוּ אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם: כִּי יהוה אֱלֹהֶיךָ הוּא הַהֹלֵךְ עִמָּךְ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַעַזְבֶךָּ.
ז וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ וַיֹּאמֶר אֵלָיו לְעֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל חֲזַק וֶאֱמָץ כִּי אַתָּה תָּבוֹא אֶת הָעָם הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יהוה לַאֲבֹתָם לָתֵת לָהֶם; וְאַתָּה תַּנְחִילֶנָּה אוֹתָם. ח וַיהוה הוּא הַהֹלֵךְ לְפָנֶיךָ הוּא יִהְיֶה עִמָּךְ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַעַזְבֶךָּ; לֹא תִירָא וְלֹא תֵחָת. ט וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת וַיִּתְּנָהּ אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי הַנֹּשְׂאִים אֶת אֲרוֹן בְּרִית יהוה ; וְאֶל כָּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל. י וַיְצַו מֹשֶׁה אוֹתָם לֵאמֹר: מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת. יא בְּבוֹא כָל יִשְׂרָאֵל לֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי יהוה אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר: תִּקְרָא אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת נֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל בְּאָזְנֵיהֶם. יב הַקְהֵל אֶת הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ וְיָרְאוּ אֶת יהוה אֱלֹהֵיכֶם וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת. יג וּבְנֵיהֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ יִשְׁמְעוּ וְלָמְדוּ לְיִרְאָה אֶת יהוה אֱלֹהֵיכֶם: כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר אַתֶּם חַיִּים עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ.
יד וַיֹּאמֶר יהוה אֶל מֹשֶׁה הֵן קָרְבוּ יָמֶיךָ לָמוּת קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְהִתְיַצְּבוּ בְּאֹהֶל מוֹעֵד וַאֲצַוֶּנּוּ; וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ וַיִּתְיַצְּבוּ בְּאֹהֶל מוֹעֵד. טו וַיֵּרָא יהוה בָּאֹהֶל בְּעַמּוּד עָנָן; וַיַּעֲמֹד עַמּוּד הֶעָנָן עַל פֶּתַח הָאֹהֶל. טז וַיֹּאמֶר יהוה אֶל מֹשֶׁה הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם אֲבֹתֶיךָ; וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכַר הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוּא בָא שָׁמָּה בְּקִרְבּוֹ וַעֲזָבַנִי וְהֵפֵר אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר כָּרַתִּי אִתּוֹ. יז וְחָרָה אַפִּי בוֹ בַיּוֹם הַהוּא וַעֲזַבְתִּים וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם וְהָיָה לֶאֱכֹל וּמְצָאֻהוּ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת; וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הֲלֹא עַל כִּי אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה. יח וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא עַל כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה: כִּי פָנָה אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים. יט וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שִׂימָהּ בְּפִיהֶם: לְמַעַן תִּהְיֶה לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְעֵד בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל. כ כִּי אֲבִיאֶנּוּ אֶל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָיו זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ וְאָכַל וְשָׂבַע וְדָשֵׁן; וּפָנָה אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַעֲבָדוּם וְנִאֲצוּנִי וְהֵפֵר אֶת בְּרִיתִי. כאוְהָיָה כִּי תִמְצֶאןָ אֹתוֹ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְפָנָיו לְעֵד כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ: כִּי יָדַעְתִּי אֶת יִצְרוֹ אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה הַיּוֹם בְּטֶרֶם אֲבִיאֶנּוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי. כב וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת בַּיּוֹם הַהוּא; וַיְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. כג וַיְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וַיֹּאמֶר חֲזַק וֶאֱמָץ כִּי אַתָּה תָּבִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לָהֶם; וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִמָּךְ. כד וַיְהִי כְּכַלּוֹת מֹשֶׁה לִכְתֹּב אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת עַל סֵפֶר: עַד תֻּמָּם. כה וַיְצַו מֹשֶׁה אֶת הַלְוִיִּם נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית יהוה לֵאמֹר. כו לָקֹחַ אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה וְשַׂמְתֶּם אֹתוֹ מִצַּד אֲרוֹן בְּרִית יהוה אֱלֹהֵיכֶם; וְהָיָה שָׁם בְּךָ לְעֵד. כז כִּי אָנֹכִי יָדַעְתִּי אֶת מֶרְיְךָ וְאֶת עָרְפְּךָ הַקָּשֶׁה; הֵן בְּעוֹדֶנִּי חַי עִמָּכֶם הַיּוֹם מַמְרִים הֱיִתֶם עִם יהוה וְאַף כִּי אַחֲרֵי מוֹתִי. כח הַקְהִילוּ אֵלַי אֶת כָּל זִקְנֵי שִׁבְטֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם; וַאֲדַבְּרָה בְאָזְנֵיהֶם אֵת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְאָעִידָה בָּם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ. כט כִּי יָדַעְתִּי אַחֲרֵי מוֹתִי כִּי הַשְׁחֵת תַּשְׁחִתוּן וְסַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶתְכֶם; וְקָרָאת אֶתְכֶם הָרָעָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים כִּי תַעֲשׂוּ אֶת הָרַע בְּעֵינֵי יהוה לְהַכְעִיסוֹ בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם. ל וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה בְּאָזְנֵי כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת עַד תֻּמָּם.

HAFTARAH

Yesha-Yahu Chapter 55
6 Seek יהוה while He may be found, call upon Him while He is near; 7 let the wicked forsake his way, and the man of iniquity his thoughts; and let him return unto יהוה , and He will have compassion upon him, and to our Elohim, for He will abundantly pardon. 8 For My thoughts are not your thoughts, neither are your ways My ways, says יהוה . For 9 as the heavens are higher than the earth, so are My ways higher than your ways, and My thoughts than your thoughts. 10 For as the rain comes down and the snow from heaven, and returns not there, except it waters the earth, and makes it bring forth and bud, and give seed to the sower and bread to the eater, 11 so shall My D'var be that goes forth out of My mouth: it shall not return unto Me void, except that it accomplishes that which I please, and makes the thing for which I sent it to prosper. 12 For you shall go out with joy, and be led forth with shalom; the mountains and the hills shall break forth before you into singing, and all the trees of the field shall clap their hands. 13 Instead of the thorn shall come up the cypress, and instead of the brier shall come up the myrtle; and it shall be to יהוה for a memorial, for an everlasting sign that shall not be cut off."

יְשַׁעְיָהוּ פרק נה
א הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם וַאֲשֶׁר אֵין לוֹ כָּסֶף; לְכוּ שִׁבְרוּ וֶאֱכֹלוּ וּלְכוּ שִׁבְרוּ בְּלוֹא כֶסֶף וּבְלוֹא מְחִיר יַיִן וְחָלָב. ב לָמָּה תִשְׁקְלוּ כֶסֶף בְּלוֹא לֶחֶם וִיגִיעֲכֶם בְּלוֹא לְשָׂבְעָה; שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ אֵלַי וְאִכְלוּ טוֹב וְתִתְעַנַּג בַּדֶּשֶׁן נַפְשְׁכֶם. ג הַטּוּ אָזְנְכֶם וּלְכוּ אֵלַי שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם; וְאֶכְרְתָה לָכֶם בְּרִית עוֹלָם חַסְדֵי דָוִד הַנֶּאֱמָנִים. ד הֵן עֵד לְאוּמִּים נְתַתִּיו; נָגִיד וּמְצַוֵּה לְאֻמִּים. ה הֵן גּוֹי לֹא תֵדַע תִּקְרָא וְגוֹי לֹא יְדָעוּךָ אֵלֶיךָ יָרוּצוּ לְמַעַן יהוה אֱלֹהֶיךָ וְלִקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל כִּי פֵאֲרָךְ. ו דִּרְשׁוּ יהוה בְּהִמָּצְאוֹ; קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב. ז יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבֹתָיו; וְיָשֹׁב אֶל יהוה וִירַחֲמֵהוּ וְאֶל אֱלֹהֵינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלוֹחַ. ח כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם וְלֹא דַרְכֵיכֶם דְּרָכָי נְאֻם יהוה . ט כִּי גָבְהוּ שָׁמַיִם מֵאָרֶץ כֵּן גָּבְהוּ דְרָכַי מִדַּרְכֵיכֶם וּמַחְשְׁבֹתַי מִמַּחְשְׁבֹתֵיכֶם. י כִּי כַּאֲשֶׁר יֵרֵד הַגֶּשֶׁם וְהַשֶּׁלֶג מִן הַשָּׁמַיִם וְשָׁמָּה לֹא יָשׁוּב כִּי אִם הִרְוָה אֶת הָאָרֶץ וְהוֹלִידָהּ וְהִצְמִיחָהּ; וְנָתַן זֶרַע לַזֹּרֵעַ וְלֶחֶם לָאֹכֵל. יא כֵּן יִהְיֶה דְבָרִי אֲשֶׁר יֵצֵא מִפִּי לֹא יָשׁוּב אֵלַי רֵיקָם: כִּי אִם עָשָׂה אֶת אֲשֶׁר חָפַצְתִּי וְהִצְלִיחַ אֲשֶׁר שְׁלַחְתִּיו. יב כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן; הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת יִפְצְחוּ לִפְנֵיכֶם רִנָּה וְכָל עֲצֵי הַשָּׂדֶה יִמְחֲאוּ כָף. יג תַּחַת הַנַּעֲצוּץ יַעֲלֶה בְרוֹשׁ תחת (וְתַחַת) הַסִּרְפַּד יַעֲלֶה הֲדַס; וְהָיָה לַיהוה לְשֵׁם לְאוֹת עוֹלָם לֹא יִכָּרֵת.

Yesha-Yahu Chapter 56
1 "Thus says יהוה , 'Keep justice, and do tzedaka; for My Salvation is near to come, and My favor to be revealed. 2 Happy is the man that does this, and the son of man that holds fast by it: that keeps Shabbat, by not profaning it, and keeps his hand from doing any evil. 3 Neither let the alien that has joined himself to יהוה speak, saying, ' יהוה will surely separate me from His people'; neither let the eunuch say, 'Behold, I am a dry tree'.' " 4 "For thus says יהוה concerning the eunuchs that keep My Sabbaths, and choose the things that please Me, and hold fast by My Brit, 5 'Even unto them will I give in My house and within My walls a monument and a memorial better than sons and daughters; I will give them an everlasting memorial, that shall not be cut off. 6 Also the foreigners, that join themselves to יהוה , to minister unto Him, and to love the Name of יהוה , to be His servants, every one that keeps Shabbat, by not profaning it, and holds fast by My Brit, 7 even them will I bring to My Har Kodesh, and make them joyful in My Beit Tefillah; their Olot and their sacrifices shall be acceptable upon My Mizbe'akh; for My house shall be called Beit Tefillah, for all peoples', 8 says Adonai יהוה who gathers the dispersed of Yisra'el. Yet I will gather others to him, beside those of him that are gathered.

יְשַׁעְיָהוּ פרק נו
א כֹּה אָמַר יהוה שִׁמְרוּ מִשְׁפָּט וַעֲשׂוּ צְדָקָה: כִּי קְרוֹבָה יְשׁוּעָתִי לָבוֹא וְצִדְקָתִי לְהִגָּלוֹת. ב אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יַעֲשֶׂה זֹּאת וּבֶן אָדָם יַחֲזִיק בָּהּ שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ וְשֹׁמֵר יָדוֹ מֵעֲשׂוֹת כָּל רָע. ג וְאַל יֹאמַר בֶּן הַנֵּכָר הַנִּלְוָה אֶל יהוה לֵאמֹר הַבְדֵּל יַבְדִּילַנִי יהוה מֵעַל עַמּוֹ; וְאַל יֹאמַר הַסָּרִיס הֵן אֲנִי עֵץ יָבֵשׁ.
ד כִּי כֹה אָמַר יהוה לַסָּרִיסִים אֲשֶׁר יִשְׁמְרוּ אֶת שַׁבְּתוֹתַי וּבָחֲרוּ בַּאֲשֶׁר חָפָצְתִּי; וּמַחֲזִיקִים בִּבְרִיתִי. ה וְנָתַתִּי לָהֶם בְּבֵיתִי וּבְחוֹמֹתַי יָד וָשֵׁם טוֹב מִבָּנִים וּמִבָּנוֹת: שֵׁם עוֹלָם אֶתֶּן לוֹ אֲשֶׁר לֹא יִכָּרֵת. ו וּבְנֵי הַנֵּכָר הַנִּלְוִים עַל יהוה לְשָׁרְתוֹ וּלְאַהֲבָה אֶת שֵׁם יהוה לִהְיוֹת לוֹ לַעֲבָדִים כָּל שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ וּמַחֲזִיקִים בִּבְרִיתִי. ז וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי: כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים. ח נְאֻם אֲדֹנָי יהוה מְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל: עוֹד אֲקַבֵּץ עָלָיו לְנִקְבָּצָיו. טכֹּל חַיְתוֹ שָׂדָי; אֵתָיוּ לֶאֱכֹל כָּל חַיְתוֹ בַּיָּעַר.

Hoshe'ah Chapter 14
2 "Return, O Yisra'el, unto יהוה your Elohim; for you have stumbled in your iniquity. 3 Take with you D'varim, and return unto יהוה ; say unto Him, 'Forgive all iniquity, and accept that which is good; so will we render for bullocks the offering of our lips. 4 Ashur shall not save us; we will not ride upon horses; neither will we call any more the work of our hands our gods; for in You the fatherless finds mercy.' 5 I will heal their backsliding, I will love them freely; for My anger is turned away from him. 6 I will be as the dew unto Yisra'el; he shall blossom as the lily, and cast forth his roots as Levanon. 7 His branches shall spread, and his beauty shall be as the olive tree, and his fragrance as Levanon. 8 They that dwell under his shadow shall again make grain to grow, and shall blossom as the vine; the scent thereof shall be as the wine of Levanon. 9 Efrayim, what have I to do any more with idols? As for Me, I respond and look on him; I am like an evergreen cypress tree; from Me is your fruit found. 10 Whoever is wise, let him understand these things, whoever is prudent, let him know them. For the ways of יהוה are right, and Tzadikim walk in them; but transgressors do stumble therein."

הוֹשֵׁעַ פרק יד
ב שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד יהוה אֱלֹהֶיךָ: כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ. ג קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל יהוה ; אִמְרוּ אֵלָיו כָּל תִּשָּׂא עָו‍ֹן וְקַח טוֹב וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ. ד אַשּׁוּר לֹא יוֹשִׁיעֵנוּ עַל סוּס לֹא נִרְכָּב וְלֹא נֹאמַר עוֹד אֱלֹהֵינוּ לְמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ אֲשֶׁר בְּךָ יְרֻחַם יָתוֹם. ה אֶרְפָּא מְשׁוּבָתָם אֹהֲבֵם נְדָבָה: כִּי שָׁב אַפִּי מִמֶּנּוּ. ו אֶהְיֶה כַטַּל לְיִשְׂרָאֵל יִפְרַח כַּשּׁוֹשַׁנָּה; וְיַךְ שָׁרָשָׁיו כַּלְּבָנוֹן. ז יֵלְכוּ יֹנְקוֹתָיו וִיהִי כַזַּיִת הוֹדוֹ; וְרֵיחַ לוֹ כַּלְּבָנוֹן. ח יָשֻׁבוּ יֹשְׁבֵי בְצִלּוֹ יְחַיּוּ דָגָן וְיִפְרְחוּ כַגָּפֶן; זִכְרוֹ כְּיֵין לְבָנוֹן. ט אֶפְרַיִם מַה לִּי עוֹד לָעֲצַבִּים; אֲנִי עָנִיתִי וַאֲשׁוּרֶנּוּ אֲנִי כִּבְרוֹשׁ רַעֲנָן מִמֶּנִּי פֶּרְיְךָ נִמְצָא. י מִי חָכָם וְיָבֵן אֵלֶּה נָבוֹן וְיֵדָעֵם: כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי יהוה וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם.

BRIT HAKHADASHAH

Ivrim Chapter 13
5 Do not be carried away by the love of money, but be content with what you have, for יהוה Himself has said, "I will never leave you nor forsake you." 6 So that we may boldly say, " יהוה is my helper, and I will not fear what man may do to me." 7 Remember those who are your leaders, those who have spoken the D'var HaElohim to you; mark the completeness of their works, and imitate their Emunah. 8 Yeshua HaMashi'akh is the same yesterday, and today, and forever.

שאול אל העברים פרק יג
ה אֶל יְהֵא לְבַבְכֶם אוֹהֵב כֶּסֶף, אֶלָּא שֶׁיַּסְפִּיק לָכֶם מַה שֶּׁיֵּשׁ לָכֶם; כִּי הוּא יהוה אָמַר: לֹא אֶעֶזְבֶךָּ וְלֹא אַרְפֶּה מִמְּךָ יָדַיִם. ו וְעָלֵינוּ לוֹמַר בְּבִטְחָה: אֲדֹנָי עֹזְרִי לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה לִי אָדָם? ז זִכְרוּ אֶת מַנְהִיגֵיכֶם אֲשֶׁר דִּבְּרוּ אֲלֵיכֶם אֶת דְּבַר הָאֱלֹהִים; הִתְבּוֹנְנוּ אֶל אַחֲרִית הֲלִיכוֹתָם וְחַקּוּ אֶת אֱמוּנָתָם. ח יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֶתְמוֹל וְהַיּוֹם הוּא הוּא, וּלְעוֹלָם.

Matti Chapter 28
16 The eleven Talmidim then went to the Galil to a mountain, where Yeshua had promised to meet them. 17 And when they saw Him, they worshipped him; but some of them were doubtful. 18 And Yeshua came up and spoke with them, and said to them, “All power in Heaven and on earth has been given to me. Just as Avi has sent me, I am also sending you. 19 Go, therefore, and make talmidim of all nations, and immerse them in the Name of HaAv, and HaBen and Ru'akh HaKodesh, 20 and teach them to obey everything that I have commanded you; and behold, I am with you every day, to the end of the age.”

מתי פרק כח
טו וְהֵם, לְאַחַר שֶׁלָּקְחוּ אֶת הַכֶּסֶף, עָשׂוּ כְּפִי שֶׁהוֹרוּ לָהֶם. וְנִתְפַּרְסֵם הַדָּבָר הַזֶּה בֵּין הַיְּהוּדִים עַד הַיּוֹם. טז וְאַחַד-עָשָׂר הַתַּלְמִידִים הָלְכוּ לַגָּלִיל, אֶל הָהָר, לַמָּקוֹם שֶׁיָּעַד לָהֶם יֵשׁוּעַ. יז וְכַאֲשֶׁר רָאוּהוּ, הִשְׁתַּחֲווּ לוֹ; אַךְ הָיוּ מֵהֶם שֶׁפִּקְפְּקוּ. יח וְנִגַּשׁ יֵשׁוּעַ, דִּבֵּר אִתָּם וְאָמַר לָהֶם: נִתַּן לִי כָּל שִׁלְטוֹן בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. וּכְמוֹ שֶׁשְּׁלָחַנִי אָבִי, גַּם אֲנִי שׁוֹלֵחַ אֶתְכֶם. יט עַל כֵּן לְכוּ וַעֲשׂוּ אֶת כָּל הַגּוֹיִים לְתַלְמִידִים, וְהַטְבִּילוּ אוֹתָם בְּשֵׁם הָאָב וְהַבֵּן וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ; כ וְלַמְּדוּ אוֹתָם לִשְׁמֹר אֶת כָּל מַה שֶּׁצִּוִּיתִי אֶתְכֶם. וְהִנֵּה אֲנִי עִתָּכֶם כָּל הַיָּמִים, עַד לְקֵץ הָעוֹלָם.

Luka Chapter 24
13 And behold, two of them were going on that day to a village called Ama'os, about sixty furlongs from Yerushalayim. 14 They were talking with each other concerning all these things that had happened. 15 And while they were speaking and asking each other, Yeshua came and overtook them and walked with them. 16 But the sight of their eyes was such that they could not recognize Him. 17 And He said to them, “What are these words that you are discussing with each other, as you walk, and are sad?” 18 One of them, named K'liyopah, answered, saying to Him, “Are you alone a stranger to Yerushalayim, that you do not know what has happened in it in these days?” 19 He said to them, “What things?” They said to Him, “About Yeshua of Natzrat, a man who was a Navi, mighty in word and deed before Elohim and before all the people. 20 And the chief Kohanim and the elders delivered Him up to the judgment of death, and they executed Him. 21 But we were hoping that He was the one to redeem Yisra’el; and behold, three days have passed since all these things happened. 22 And some of our women also amazed us, for they went early to the tomb; 23 and when His body was not found, they came and said to us, ‘We saw Malakhim there, and they said that He is alive.’ 24 And some of our men also went to the tomb, and they found it as the women had said; but they did not see Him.” 25 Then Yeshua said to them, “O dull-minded, heavy-hearted, slow to believe all that the Nevi'im have spoken; 26 did not Mashi'akh have to suffer all these things in order to enter into His glory?” 27 And He began from Moshe and from all the Nevi'im, and interpreted to them from all the scriptures concerning Himself. 28 And they drew near to the village to which they were going; and He made them think that He was going to a far place. 29 But they urged Him and said, “Remain with us; for the day is spent and it is near dark.” So He entered to stay with them. 30 And it came to pass as He sat at table with them, He took bread, and blessed it, and broke it, and gave it to them. 31 And immediately their eyes were opened and they recognized Him; and He was taken away from them. 32 And they said one to another, “Were not our hearts burning within us when He spoke with us on the road and interpreted the scriptures to us?” 33 And they rose up that very hour and returned to Yerushalayim; and they found the eleven gathered together, and those who were with them, 34 saying, “Truly Adoneinu has risen and has appeared to Shimon.” 35 And they also reported those things that happened on the road, and how they knew Him as He broke bread.
36 And while they were discussing these things, Yeshua stood among them, and said to them, “Shalom Aleikhem; it is I; do not be afraid.” 37 And they were confused and frightened, for they thought they saw a spirit.” 38 Yeshua said to them, “Why do you tremble, and why do thoughts arise in your hearts? 39 Look at my hands and my feet, that it is I; feel me and understand; for a spirit has no flesh and bones, as you see I have.” 40 When He said these things, He showed them His hands and His feet. 41 And as they still did not believe because of their joy, and they were bewildered, He said to them, “Have you anything here to eat?” 42 They gave Him a portion of a broiled fish and of a honeycomb. 43 And He took it and ate before their eyes.

לוקא פרק כד
יג וְהִנֵּה שְׁנַיִם מֵהֶם הוֹלְכִים הָיוּ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם אֶל הַכְּפָר אֲשֶׁר שְׁמוֹ עַמָּאוֹס, הַמְרֻחָק מִירוּשָׁלַיִם שִׁשִּׁים רִיס, יד וְהֵם מְדַבְּרִים זֶה עִם זֶה עַל כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר קָרוּ. טו וְכַאֲשֶׁר דִּבְּרוּ וְהִתְוַכְּחוּ זֶה עִם זֶה, בָּא הוּא יֵשׁוּעַ וְהִגִּיעַ אֲלֵיהֶם וְהָלַךְ עִתָּם. טז וְעֵינֵיהֶם הָיוּ אֲחוּזוֹת בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא הִכִּירוּהוּ. יזוְאָמַר לָהֶם: מָה הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אַתֶּם מְדַבְּרִים זֶה עִם זֶה בְּשָׁעָה שֶׁאַתֶּם הוֹלְכִים וְהִנְּכֶם עֲצוּבִים? יח וְעָנָה אֶחָד מֵהֶם אֲשֶׁר שְׁמוֹ קְלִיוֹפָּא, וְאָמַר לוֹ: הַאִם אַתָּה לְבַדְּךָ זָר, מִירוּשָׁלַיִם, שֶׁאֵינְךָ יוֹדֵעַ מַה שֶּׁהָיָה בָּהּ בַּיָּמִים הָהֵם? יט אָמַר לָהֶם: מַה? אָמְרוּ לוֹ: עַל יֵשׁוּעַ אֲשֶׁר מִנָּצְרַת, אִישׁ שֶׁהָיָה נָבִיא, וְגִבּוֹר בְּאֹמֶר וּבְמַעֲשִׂים לִפְנֵי הָאֱלֹהִים וְלִפְנֵי כָּל הָעָם. כ וּמְסָרוּהוּ רָאשֵׁי-הַכֹּהֲנִים וְהַזְּקֵנִים לְמִשְׁפַּט מָוֶת וּצְלָבוּהוּ. כא אֲבָל אֲנַחְנוּ קִוִּינוּ שֶׁהוּא הוּא עָתִיד לִגְאֹל אֶת יִשְׂרָאֵל. וְהִנֵּה שְׁלוֹשָׁה יָמִים מֵאָז שֶׁהָיוּ כָּל אֵלֶּה; כב אֶלָּא שֶׁגַּם נָשִׁים מִקִּרְבֵּנוּ הִדְהִימוּ אוֹתָנוּ, כִּי הִשְׁכִּימוּ לְבֵית הַקֶּבֶר; כג וּכְשְׁלֹּא מָצְאוּ אֶת גּוּפָתוֹ, בָּאוּ וְאָמְרוּ לָנוּ, מַלְאָכִים רָאִינוּ שָׁם וְהֵם אָמְרוּ עָלָיו שֶׁהוּא חַי. כד וְגַם אֲנָשִׁים מֵאִתָּנוּ הָלְכוּ לְבֵית הַקֶּבֶר וּמָצְאוּ כְּפִי שֶׁאָמְרוּ הַנָּשִׁים, אֲךְ אוֹתוֹ לֹא רָאוּ. כה אָז אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: הוֹי חַסְרֵי דַּעַת וְכִבְדֵי לֵב לְהַאֲמִין בְּכָל אֲשֶׁר דִּבְּרוּ הַנְּבִיאִים. כו וְכִי לֹא הָיָה עָתִיד הַמָּשִׁיחַ לִסְבֹּל אֶת אֵלֶּה וְּלְהִכָּנֵס אֶל תִּפְאַרְתּוֹ? כז וְהֵחֵל מִמֹּשֶׁה וּמִכָּל הַנְּבִיאִים, וּפֵרֵשׁ לָהֶם עַל עַצְמוֹ מִכָּל הַכְּתוּבִים. כח וְהִתְקָּרְבוּ אֶל הַכְּפָר אֲשֶׁר הָלְכוּ אֵלָיו, וְהוּא נָתַן לָהֶם לַחֲשֹׁב כְּאִלּוּ הוֹלֵךְ הוּא לְמָקוֹם רָחוֹק. כט וְהֵאִיצוּ בּוֹ וְאָמְרוּ לוֹ: הִשָּׁאֵר אֶצְלֵנוּ, כִּי נָטָה עַכְשָׁו הַיּוֹם לְהַחֲשִׁיךְ. וְנִכְנַס וְשָׁהָה אֶצְלָם. ל וְכַאֲשֶׁר הֵסֵב עִמָּהֶם, לָקַח לֶחֶם, וּבֵרֵךְ וּבָצַע, וְנָתַן לָהֶם. לא וּמִיָּד נִפְקְחוּ עֵינֵיהֶם וְהִכִּירוּהוּ, וְהוּא נִלְקַח מֵהֶם. לבוְאָמְרוּ זֶה אֶל זֶה: הַאִם לֹא הָיָה לִבֵּנוּ כָּבֵד בְּתוֹכֵנוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר אִתָּנוּ בַּדֶּרֶךְ וּפֵרֵשׁ לָנוּ אֶת הַכְּתוּבִים? לג וְקָמוּ בָּהּ בַּשָּׁעָה וְשָׁבוּ לִירוּשָׁלַיִם, וּמָצְאוּ אֶת הָאַחַד-עָשָׂר מְכֻנָּסִים וְהַלָּלוּ אֲשֶׁר אִתָּם, לד אוֹמְרִים: בֶּאֱמֶת קָם אֲדוֹנֵינוּ וְנִרְאָה אֶל שִׁמְעוֹן. לה וְגַם הֵם סִפְּרוּ אֶת הַדְּבָרִים שֶׁהָיוּ בַּדֶּרֶךְ, וְכֵיצַד הִתְוַדַּע אֲלֵיהֶם כַּאֲשֶׁר בָּצַע אֶת הַלֶּחֶם. לו וּבְעוֹדָם מְדַבְּרִים אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, יֵשׁוּעַ עָמַד בֵּינֵיהֶם וְאָמַר לָהֶם: שָׁלוֹם לָכֶם! אֲנִי הוּא; אַל תִּירָאוּ. לז וְהֵם נִבְהֲלוּ וְנִתְמַלְּאוּ פַּחַד, כִּי חָשְׁבוּ שֵׁהֵם רוֹאִים רוּחַ. לח אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: מַדּוּעַ רוֹעֲדִים אַתֵּם? וּמַדּוּעַ עוֹלוֹת מַחֲשָׁבוֹת עַל לִבְּכֶם? לט רְאוּ אֶת יָדַי וְרַגְלַי, שֶׁאֲנִי הוּא. מַשְּׁשׁוּנִי וְהִוָּכְחוּ; כִּי לְרוּחַ אֵין בָּשָׂר וַעֲצָמוֹת כְּפִי שֶׁרוֹאִים אַתֶּם שֶׁיֵּשׁ לִי. מ וּכְשֶׁאָמַר זֹאת הֶרְאָה לָהֶם אֶת יָדָיו וְרַגְלָיו. מא וְכֵיוָן שֶׁעֲדַיִן לֹא הֶאֱמִינוּ מִשִּׂמְחָתָם, וְנִדְהָמִים הָיוּ, אָמַר לָהֶם: יֵשׁ לָכֶם כָּאן דְּבַר-מָה לֶאֱכֹל? מב וְהֵם נָתְנוּ לוֹ מָנָה מִדָּג צָלוּי וּמֵחַלַּת דְּבַשׁ. מג וְלָקַח וְאָכַל לְעֵינֵיהֶם, מד וְאָמַר לָהֶם: אֵלֶּה הֵם הַדְּבָרִים שֶׁדִּבַּרְתִּי אִתְּכֶם כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי אִתְּכֶם, שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְמַלֵּא כָּל שֶׁכָּתוּב עָלַי בְּתוֹרַת מֹשֶׁה וּבַנְּבִיאִים וּבַתְּהִלִּים. מה אָז פָּקַח אֶת עֵינֵי שִׂכְלָם לְהָבִין אֶת הַכְּתוּבִים; מו וְאָמַר לָהֶם: כָּךְ כָּתוּב וְכָךְ רָאוּי הָיָה, שֶׁהַמָּשִׁיחַ יִסְבֹּל וְיָקוּם מִבֵּין הַמֵּתִים בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, מז וְשֶׁתֻּכְרַז בִּשְׁמוֹ תְּשׁוּבָה לִסְלִיחַת חֲטָאִים בְּכָל הַגּוֹיִים; וְהַהַתְחָלָה תִּהְיֶה מִירוּשָׁלַיִם. מח וְאַתֶּם עֵדֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. מט וַאֲנִי אֶשְׁלַח עֲלֵיכֶם אֶת הַבְטָחַת אָבִי, אֲבָל אַתֶּם חַכּוּ בָּעִיר יְרוּשָׁלַיִם עַד אֲשֶׁר תִּלְבְּשׁוּ כֹּחַ מִמָּרוֹם. נ וְהוֹצִיא אוֹתָם עַד בֵּית עַנְיָה, וְהֵרִים יָדָיו וּבֵרֵךְ אוֹתָם. נא וְכַאֲשֶׁר בֵּרֵךְ אוֹתָם, נִפְרַד מֵהֶם וְעָלָה לַשָּׁמַיִם. נב וְהֵם הִשְׁתַּחֲווּ לוֹ וְחָזְרוּ לִירוּשָׁלַיִם בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה. נג וּבְכָל עֵת הָיוּ בַּהֵיכָל, מְשַׁבְּחִים וּמְבָרְכִים אֶת הָאֱלֹהִים. אָמֵן..