PARASHAT Masei
(Stages Of)


BaMidbar (Numbers) 33:50-36:13 | Yirme-Yahu (Jeremiah) 2:4-4:2 | Ya'akov (James) 4:1-12; Matti (Matthew) 24:1-25:46



TORAH  |  HAFTARAH  |  BRIT KHADASHAH

TORAH

BaMidbar Chapter 33
50 And יהוה spoke unto Moshe in the plains of Mo'av by the Yarden at Yerekho, saying, 51 "Speak unto B'nei Yisra'el, and say unto them, 'When you pass over the Yarden into the land of Kena'an, 52 then you shall drive out all the inhabitants of the land from before you, and destroy all their figured stones, and destroy all their molten images, and demolish all their high places. 53 And you shall drive out the inhabitants of the land, and dwell therein; for unto you have I given the land to possess it. 54 And you shall inherit the land by lot according to your families, to the more you shall give the more inheritance, and to the fewer you shall give the less inheritance; whereever the lot falls to any man, that shall be his; according to the tribes of your fathers shall you inherit. 55 But if you will not drive out the inhabitants of the land from before you, then shall those that you let remain of them be as motes in your eyes, and as thorns in your sides, and they shall harass you in the land wherein you dwell. 56 And it shall come to pass, that as I thought to do unto them, so will I do unto you'."

במדבר פרק לג
נ וַיְדַבֵּר יהוה אֶל מֹשֶׁה בְּעַרְבֹת מוֹאָב עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ לֵאמֹר. נא דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן אֶל אֶרֶץ כְּנָעַן. נב וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְאִבַּדְתֶּם אֵת כָּל מַשְׂכִּיֹּתָם וְאֵת כָּל צַלְמֵי מַסֵּכֹתָם תְּאַבֵּדוּ וְאֵת כָּל בָּמוֹתָם תַּשְׁמִידוּ. נג וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ לָרֶשֶׁת אֹתָהּ. נד וְהִתְנַחַלְתֶּם אֶת הָאָרֶץ בְּגוֹרָל לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם לָרַב תַּרְבּוּ אֶת נַחֲלָתוֹ וְלַמְעַט תַּמְעִיט אֶת נַחֲלָתוֹ אֶל אֲשֶׁר יֵצֵא לוֹ שָׁמָּה הַגּוֹרָל לוֹ יִהְיֶה לְמַטּוֹת אֲבֹתֵיכֶם תִּתְנֶחָלוּ. נה וְאִם לֹא תוֹרִישׁוּ אֶת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם וְלִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם וְצָרְרוּ אֶתְכֶם עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ. נו וְהָיָה כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי לַעֲשׂוֹת לָהֶם אֶעֱשֶׂה לָכֶם.

BaMidbar Chapter 34
1 And יהוה spoke unto Moshe, saying, 2 "Command B'nei Yisra'el, and say unto them, 'When you come into the land of Kena'an, this shall be the land that shall fall unto you for an inheritance, even the land of Kena'an according to the borders thereof. 3 Thus your south side shall be from the wilderness of Tzin close by the side of Edom, and your south border shall begin at the end of the Salt Sea eastward; 4 and your border shall turn about southward of the ascent of Akrabim, and pass along to Tzin; and the goings out thereof shall be southward of Kadesh Barne'a; and it shall go forth to Hazar-adar, and pass along to Atzmon; 5 and the border shall turn about from Atzmon unto the Brook of Mitzrayim, and the goings out thereof shall be at the Sea. 6 And for the western border, you shall have the Great Sea for a border; this shall be your west border. 7 And this shall be your north border: from the Great Sea you shall mark out your line unto Hor HaHar; 8 from Hor HaHar you shall mark out a line unto the entrance to Khamat; and the goings out of the border shall be at Tzedadah; 9 and the border shall go forth to Zifron, and the goings out thereof shall be at Hazar-enan; this shall be your north border. 10 And you shall mark out your line for the east border from Khatzar Enan to Shefamah; 11 and the border shall go down from Shefamah to Rivlah, on the east side of Ayin; and the border shall go down, and shall strike upon the slope of the sea of Kineret eastward; 12 and the border shall go down to the Yarden, and the goings out thereof shall be at the Salt Sea; this shall be your land according to the borders thereof round about'." 13 And Moshe commanded B'nei Yisra'el, saying, "This is the land wherein you shall receive inheritance by lot, which יהוה has commanded to give unto the nine tribes, and to half a tribe; 14 for the tribe of the children of Re'uven according to their fathers' houses, and the tribe of the children of Gad according to their fathers' houses, have received, and half the tribe of Menasheh have received their inheritance; 15 the two tribes and half a tribe have received their inheritance beyond the Yarden at Yerekho eastward, toward the sun-rising."
16 And יהוה spoke unto Moshe, saying, 17 "These are the names of the men that shall take possession of the land for you: El Azar the kohen, and Yehoshua Bin Nun. 18 And you shall take one prince of every tribe, to take possession of the land. 19 And these are the names of the men: of the tribe of Yehudah, Kalev Ben Yefuneh. 20 And of the tribe of the children of Shimon, Shmu'el Ben Amihud. 21 Of the tribe of Binyamin, Elidad Ben Kislon. 22 And of the tribe of the children of Dan a prince, Bukki Ben Yogli. 23 Of the children of Yosef: of the tribe of the children of Menasheh a prince, Hani'el Ben Efod; 24 and of the tribe of the children of Efrayim a prince, Kemu'el Ben Shiftan. 25 And of the tribe of the children of Zevulun a prince, Eli Tzafan Ben Parnakh. 26 And of the tribe of the children of Yisakhar a prince, Palti'el Ben Azzan. 27 And of the tribe of the children of Asher a prince, Ahihud Ben Shelomi. 28 And of the tribe of the children of Naftali a prince, Pedahel Ben Amihud. 29 These are they whom יהוה commanded to divide the inheritance unto B'nei Yisra'el in the land of Kena'an."

במדבר פרק לד
א וַיְדַבֵּר יהוה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. ב צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם בָּאִים אֶל הָאָרֶץ כְּנָעַן זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּפֹּל לָכֶם בְּנַחֲלָה אֶרֶץ כְּנַעַן לִגְבֻלֹתֶיהָ. ג וְהָיָה לָכֶם פְּאַת נֶגֶב מִמִּדְבַּר צִן עַל יְדֵי אֱדוֹם וְהָיָה לָכֶם גְּבוּל נֶגֶב מִקְצֵה יָם הַמֶּלַח קֵדְמָה. ד וְנָסַב לָכֶם הַגְּבוּל מִנֶּגֶב לְמַעֲלֵה עַקְרַבִּים וְעָבַר צִנָה והיה (וְהָיוּ) תּוֹצְאֹתָיו מִנֶּגֶב לְקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ וְיָצָא חֲצַר אַדָּר וְעָבַר עַצְמֹנָה. ה וְנָסַב הַגְּבוּל מֵעַצְמוֹן נַחְלָה מִצְרָיִם וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו הַיָּמָּה. ו וּגְבוּל יָם וְהָיָה לָכֶם הַיָּם הַגָּדוֹל וּגְבוּל זֶה יִהְיֶה לָכֶם גְּבוּל יָם. ז וְזֶה יִהְיֶה לָכֶם גְּבוּל צָפוֹן מִן הַיָּם הַגָּדֹל תְּתָאוּ לָכֶם הֹר הָהָר. ח מֵהֹר הָהָר תְּתָאוּ לְבֹא חֲמָת וְהָיוּ תּוֹצְאֹת הַגְּבֻל צְדָדָה. ט וְיָצָא הַגְּבֻל זִפְרֹנָה וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו חֲצַר עֵינָן זֶה יִהְיֶה לָכֶם גְּבוּל צָפוֹן. י וְהִתְאַוִּיתֶם לָכֶם לִגְבוּל קֵדְמָה מֵחֲצַר עֵינָן שְׁפָמָה. יא וְיָרַד הַגְּבֻל מִשְּׁפָם הָרִבְלָה מִקֶּדֶם לָעָיִן וְיָרַד הַגְּבֻל וּמָחָה עַל כֶּתֶף יָם כִּנֶּרֶת קֵדְמָה. יב וְיָרַד הַגְּבוּל הַיַּרְדֵּנָה וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו יָם הַמֶּלַח זֹאת תִּהְיֶה לָכֶם הָאָרֶץ לִגְבֻלֹתֶיהָ סָבִיב. יג וַיְצַו מֹשֶׁה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּתְנַחֲלוּ אֹתָהּ בְּגוֹרָל אֲשֶׁר צִוָּה יהוה לָתֵת לְתִשְׁעַת הַמַּטּוֹת וַחֲצִי הַמַּטֶּה. יד כִּי לָקְחוּ מַטֵּה בְנֵי הָראוּבֵנִי לְבֵית אֲבֹתָם וּמַטֵּה בְנֵי הַגָּדִי לְבֵית אֲבֹתָם וַחֲצִי מַטֵּה מְנַשֶּׁה לָקְחוּ נַחֲלָתָם. טו שְׁנֵי הַמַּטּוֹת וַחֲצִי הַמַּטֶּה לָקְחוּ נַחֲלָתָם מֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן יְרֵחוֹ קֵדְמָה מִזְרָחָה.
טז וַיְדַבֵּר יהוה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. יז אֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר יִנְחֲלוּ לָכֶם אֶת הָאָרֶץ אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן. יח וְנָשִׂיא אֶחָד נָשִׂיא אֶחָד מִמַּטֶּה תִּקְחוּ לִנְחֹל אֶת הָאָרֶץ. יט וְאֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים לְמַטֵּה יְהוּדָה כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה. כ וּלְמַטֵּה בְּנֵי שִׁמְעוֹן שְׁמוּאֵל בֶּן עַמִּיהוּד. כא לְמַטֵּה בִנְיָמִן אֱלִידָד בֶּן כִּסְלוֹן. כב וּלְמַטֵּה בְנֵי דָן נָשִׂיא בֻּקִּי בֶּן יָגְלִי. כג לִבְנֵי יוֹסֵף לְמַטֵּה בְנֵי מְנַשֶּׁה נָשִׂיא חַנִּיאֵל בֶּן אֵפֹד. כד וּלְמַטֵּה בְנֵי אֶפְרַיִם נָשִׂיא קְמוּאֵל בֶּן שִׁפְטָן. כה וּלְמַטֵּה בְנֵי זְבוּלֻן נָשִׂיא אֱלִיצָפָן בֶּן פַּרְנָךְ. כו וּלְמַטֵּה בְנֵי יִשָּׂשכָר נָשִׂיא פַּלְטִיאֵל בֶּן עַזָּן. כז וּלְמַטֵּה בְנֵי אָשֵׁר נָשִׂיא אֲחִיהוּד בֶּן שְׁלֹמִי. כח וּלְמַטֵּה בְנֵי נַפְתָּלִי נָשִׂיא פְּדַהְאֵל בֶּן עַמִּיהוּד. כט אֵלֶּה אֲשֶׁר צִוָּה יהוה לְנַחֵל אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ כְּנָעַן.

BaMidbar Chapter 35
1 And יהוה spoke unto Moshe in the plains of Mo'av by the Yarden at Yerekho, saying, 2 "Command B'nei Yisra'el, that they give unto the Levi'im of the inheritance of their possession cities to dwell in; and open land round about the cities shall you give unto the Levi'im. 3 And the cities shall they have to dwell in; and their open land shall be for their cattle, and for their substance, and for all their beasts. 4 And the open land about the cities, which you shall give unto the Levi'im, shall be from the wall of the city and outward a thousand cubits round about. 5 And you shall measure without the city for the east side two thousand cubits, and for the south side two thousand cubits, and for the west side two thousand cubits, and for the north side two thousand cubits, the city being in the midst. This shall be to them the open land about the cities. 6 And the cities which you shall give unto the Levi'im, they shall be the six cities of refuge, which you shall give for the manslayer to flee there; and beside them you shall give forty-two cities. 7 All the cities which you shall give to the Levi'im shall be forty-eight cities: them shall you give with the open land about them. 8 And concerning the cities which you shall give of the possession of B'nei Yisra'el, from the many you shall take many, and from the few you shall take few; each tribe according to its inheritance which it inherits shall give of its cities unto the Levi'im."
9 And יהוה spoke unto Moshe, saying, 10 "Speak unto B'nei Yisra'el, and say unto them, 'When you pass over the Yarden into the land of Kena'an, 11 then you shall appoint cities to be cities of refuge for you, that the manslayer that kills any person through error may flee there. 12 And the cities shall be unto you for refuge from the avenger, that the manslayer dies not, until he stands before the assembly for judgment. 13 And as to the cities which you shall give, there shall be for you six cities of refuge. 14 You shall give three cities beyond the Yarden, and three cities shall you give in the land of Kena'an; they shall be cities of refuge. 15 For B'nei Yisra'el, and for the stranger and for the settler among them, shall these six cities be for refuge, that every one that kills any person through error may flee there. 16 But if he smote him with an instrument of iron, so that he died, he is a murderer; the murderer shall surely be put to death. 17 And if he smote him with a stone in the hand, whereby a man may die, and he died, he is a murderer; the murderer shall surely be put to death. 18 Or if he smote him with a weapon of wood in the hand, whereby a man may die, and he died, he is a murderer; the murderer shall surely be put to death. 19 The avenger of blood shall himself put the murderer to death; when he meets him, he shall put him to death. 20 And if he thrusts him of hatred, or hurled at him any thing, lying in wait, so that he died; 21 or in enmity smote him with his hand, that he died, he that smote him shall surely be put to death: he is a murderer; the avenger of blood shall put the murderer to death when he meets him. 22 But if he thrusts him suddenly without enmity, or hurled upon him any thing without lying in wait, 23 or with any stone, whereby a man may die, seeing him not, and cast it upon him, so that he died, and he was not his enemy, neither sought his harm; 24 then the assembly shall judge between the smiter and the avenger of blood according to these Mishpatim; 25 and the assembly shall deliver the manslayer out of the hand of the avenger of blood, and the assembly shall restore him to his city of refuge, where he was fled; and he shall dwell therein until the death of The Kohen HaGadol who was anointed with the consecrated oil. 26 But if the manslayer shall at any time go beyond the border of his city of refuge, where he flees, 27 and the avenger of blood finds him without the border of his city of refuge, and the avenger of blood slays the manslayer; there shall be no bloodguiltiness for him; 28 because he must remain in his city of refuge until the death of The Kohen HaGadol; but after the death of The Kohen HaGadol, the manslayer may return into the land of his possession. 29 And these things shall be for a statute of judgment unto you throughout your generations in all your dwellings. 30 Whoever kills any person, the murderer shall be slain at the mouth of witnesses; but one witness shall not testify against any person that he dies. 31 Moreover, you shall take no ransom for the life of a murderer, that is guilty of death; but he shall surely be put to death. 32 And you shall take no ransom for him that is fled to his city of refuge, that he should come again to dwell in the land, until the death of the kohen. 33 So you shall not pollute the land wherein you are; for blood, it pollutes the land; and no expiation can be made for the land for the blood that is shed therein, but by the blood of him that shed it. 34 And you shall not defile the land which you inhabit, in the midst of which I dwell; for I, יהוה , dwell in the midst of B'nei Yisra'el'."

במדבר פרק לה
א וַיְדַבֵּר יהוה אֶל מֹשֶׁה בְּעַרְבֹת מוֹאָב עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ לֵאמֹר. ב צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנָתְנוּ לַלְוִיִּם מִנַּחֲלַת אֲחֻזָּתָם עָרִים לָשָׁבֶת וּמִגְרָשׁ לֶעָרִים סְבִיבֹתֵיהֶם תִּתְּנוּ לַלְוִיִּם. ג וְהָיוּ הֶעָרִים לָהֶם לָשָׁבֶת וּמִגְרְשֵׁיהֶם יִהְיוּ לִבְהֶמְתָּם וְלִרְכֻשָׁם וּלְכֹל חַיָּתָם. ד וּמִגְרְשֵׁי הֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לַלְוִיִּם מִקִּיר הָעִיר וָחוּצָה אֶלֶף אַמָּה סָבִיב. ה וּמַדֹּתֶם מִחוּץ לָעִיר אֶת פְּאַת קֵדְמָה אַלְפַּיִם בָּאַמָּה וְאֶת פְּאַת נֶגֶב אַלְפַּיִם בָּאַמָּה וְאֶת פְּאַת יָם אַלְפַּיִם בָּאַמָּה וְאֵת פְּאַת צָפוֹן אַלְפַּיִם בָּאַמָּה וְהָעִיר בַּתָּוֶךְ זֶה יִהְיֶה לָהֶם מִגְרְשֵׁי הֶעָרִים. ו וְאֵת הֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לַלְוִיִּם אֵת שֵׁשׁ עָרֵי הַמִּקְלָט אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לָנֻס שָׁמָּה הָרֹצֵחַ וַעֲלֵיהֶם תִּתְּנוּ אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם עִיר. ז כָּל הֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לַלְוִיִּם אַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה עִיר אֶתְהֶן וְאֶת מִגְרְשֵׁיהֶן. ח וְהֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתְּנוּ מֵאֲחֻזַּת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הָרַב תַּרְבּוּ וּמֵאֵת הַמְעַט תַּמְעִיטוּ אִישׁ כְּפִי נַחֲלָתוֹ אֲשֶׁר יִנְחָלוּ יִתֵּן מֵעָרָיו לַלְוִיִּם.
ט וַיְדַבֵּר יהוה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. י דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן אַרְצָה כְּנָעַן. יא וְהִקְרִיתֶם לָכֶם עָרִים עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה לָכֶם וְנָס שָׁמָּה רֹצֵחַ מַכֵּה נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה. יב וְהָיוּ לָכֶם הֶעָרִים לְמִקְלָט מִגֹּאֵל וְלֹא יָמוּת הָרֹצֵחַ עַד עָמְדוֹ לִפְנֵי הָעֵדָה לַמִּשְׁפָּט. יג וְהֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתֵּנוּ שֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה לָכֶם. יד אֵת שְׁלֹשׁ הֶעָרִים תִּתְּנוּ מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן וְאֵת שְׁלֹשׁ הֶעָרִים תִּתְּנוּ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה. טו לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר וְלַתּוֹשָׁב בְּתוֹכָם תִּהְיֶינָה שֵׁשׁ הֶעָרִים הָאֵלֶּה לְמִקְלָט לָנוּס שָׁמָּה כָּל מַכֵּה נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה. טז וְאִם בִּכְלִי בַרְזֶל הִכָּהוּ וַיָּמֹת רֹצֵחַ הוּא מוֹת יוּמַת הָרֹצֵחַ. יז וְאִם בְּאֶבֶן יָד אֲשֶׁר יָמוּת בָּהּ הִכָּהוּ וַיָּמֹת רֹצֵחַ הוּא מוֹת יוּמַת הָרֹצֵחַ. יח אוֹ בִּכְלִי עֵץ יָד אֲשֶׁר יָמוּת בּוֹ הִכָּהוּ וַיָּמֹת רֹצֵחַ הוּא מוֹת יוּמַת הָרֹצֵחַ. יט גֹּאֵל הַדָּם הוּא יָמִית אֶת הָרֹצֵחַ בְּפִגְעוֹ בוֹ הוּא יְמִתֶנּוּ. כ וְאִם בְּשִׂנְאָה יֶהְדֳּפֶנּוּ אוֹ הִשְׁלִיךְ עָלָיו בִּצְדִיָּה וַיָּמֹת. כא אוֹ בְאֵיבָה הִכָּהוּ בְיָדוֹ וַיָּמֹת מוֹת יוּמַת הַמַּכֶּה רֹצֵחַ הוּא גֹּאֵל הַדָּם יָמִית אֶת הָרֹצֵחַ בְּפִגְעוֹ בוֹ. כב וְאִם בְּפֶתַע בְּלֹא אֵיבָה הֲדָפוֹ אוֹ הִשְׁלִיךְ עָלָיו כָּל כְּלִי בְּלֹא צְדִיָּה. כג אוֹ בְכָל אֶבֶן אֲשֶׁר יָמוּת בָּהּ בְּלֹא רְאוֹת וַיַּפֵּל עָלָיו וַיָּמֹת וְהוּא לֹא אוֹיֵב לוֹ וְלֹא מְבַקֵּשׁ רָעָתוֹ. כד וְשָׁפְטוּ הָעֵדָה בֵּין הַמַּכֶּה וּבֵין גֹּאֵל הַדָּם עַל הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה. כה וְהִצִּילוּ הָעֵדָה אֶת הָרֹצֵחַ מִיַּד גֹּאֵל הַדָּם וְהֵשִׁיבוּ אֹתוֹ הָעֵדָה אֶל עִיר מִקְלָטוֹ אֲשֶׁר נָס שָׁמָּה וְיָשַׁב בָּהּ עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל אֲשֶׁר מָשַׁח אֹתוֹ בְּשֶׁמֶן הַקֹּדֶשׁ. כו וְאִם יָצֹא יֵצֵא הָרֹצֵחַ אֶת גְּבוּל עִיר מִקְלָטוֹ אֲשֶׁר יָנוּס שָׁמָּה. כז וּמָצָא אֹתוֹ גֹּאֵל הַדָּם מִחוּץ לִגְבוּל עִיר מִקְלָטוֹ וְרָצַח גֹּאֵל הַדָּם אֶת הָרֹצֵחַ אֵין לוֹ דָּם. כח כִּי בְעִיר מִקְלָטוֹ יֵשֵׁב עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל וְאַחֲרֵי מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל יָשׁוּב הָרֹצֵחַ אֶל אֶרֶץ אֲחֻזָּתוֹ. כט וְהָיוּ אֵלֶּה לָכֶם לְחֻקַּת מִשְׁפָּט לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם. ל כָּל מַכֵּה נֶפֶשׁ לְפִי עֵדִים יִרְצַח אֶת הָרֹצֵחַ וְעֵד אֶחָד לֹא יַעֲנֶה בְנֶפֶשׁ לָמוּת. לא וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ אֲשֶׁר הוּא רָשָׁע לָמוּת כִּי מוֹת יוּמָת. לב וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לָנוּס אֶל עִיר מִקְלָטוֹ לָשׁוּב לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ עַד מוֹת הַכֹּהֵן. לג וְלֹא תַחֲנִיפוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם בָּהּ כִּי הַדָּם הוּא יַחֲנִיף אֶת הָאָרֶץ וְלָאָרֶץ לֹא יְכֻפַּר לַדָּם אֲשֶׁר שֻׁפַּךְ בָּהּ כִּי אִם בְּדַם שֹׁפְכוֹ. לד וְלֹא תְטַמֵּא אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָהּ כִּי אֲנִי יהוה שֹׁכֵן בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

BaMidbar Chapter 36
1 And the heads of the fathers' houses of the family of the children of Gilad, the son of Makhir, the son of Menasheh, of the families of the sons of Yosef, came near, and spoke before Moshe, and before the princes, the heads of the fathers' houses of B'nei Yisra'el; 2 and they said, " יהוה commanded my Adon to give the land for inheritance by lot to B'nei Yisra'el; and my Adon was commanded by יהוה to give the inheritance of Tzelolefad our brother unto his daughters. 3 And if they are married to any of the sons of the other tribes of B'nei Yisra'el, then will their inheritance be taken away from the inheritance of our fathers, and will be added to the inheritance of the tribe whereunto they shall belong; so will it be taken away from the lot of our inheritance. 4 And when the Yovel of B'nei Yisra'el shall be, then will their inheritance be added unto the inheritance of the tribe whereunto they shall belong; so will their inheritance be taken away from the inheritance of the tribe of our fathers." 5 And Moshe commanded B'nei Yisra'el according to the direction of יהוה , saying, "The tribe of the sons of Yosef speaks right. 6 This is the thing which יהוה has commanded concerning the daughters of Tzelolefad, saying, 'Let them be married to whom they think best; only into the family of the tribe of their father shall they be married. 7 So shall no inheritance of B'nei Yisra'el remove from tribe to tribe; for B'nei Yisra'el shall cleave every one to the inheritance of the tribe of his fathers. 8 And every daughter, that possesses an inheritance in any tribe of B'nei Yisra'el, shall be wife unto one of the family of the tribe of her father, that B'nei Yisra'el may possess every man the inheritance of his fathers. 9 So shall no inheritance remove from one tribe to another tribe; for the tribes of B'nei Yisra'el shall cleave each one to its own inheritance'." 10 Even as יהוה commanded Moshe, so did the daughters of Tzelolefad. 11 For Mahlah, Tirtzah, and Hoglah, and Milkah, and No'ah, the daughters of Tzelolefad, were married unto their father’s brothers' sons. 12 They were married into the families of the sons of Menasheh the son of Yosef, and their inheritance remained in the tribe of the family of their father. 13 These are the Mitzvot and the Mishpatim, which יהוה commanded by the hand of Moshe unto B'nei Yisra'el in the plains of Mo'av by the Yarden at Yerekho.

במדבר פרק לו
א וַיִּקְרְבוּ רָאשֵׁי הָאָבוֹת לְמִשְׁפַּחַת בְּנֵי גִלְעָד בֶּן מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה מִמִּשְׁפְּחֹת בְּנֵי יוֹסֵף וַיְדַבְּרוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי הַנְּשִׂאִים רָאשֵׁי אָבוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. ב וַיֹּאמְרוּ אֶת אֲדֹנִי צִוָּה יהוה לָתֵת אֶת הָאָרֶץ בְּנַחֲלָה בְּגוֹרָל לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וַאדֹנִי צֻוָּה בַיהוה לָתֵת אֶת נַחֲלַת צְלָפְחָד אָחִינוּ לִבְנֹתָיו. ג וְהָיוּ לְאֶחָד מִבְּנֵי שִׁבְטֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְנָשִׁים וְנִגְרְעָה נַחֲלָתָן מִנַּחֲלַת אֲבֹתֵינוּ וְנוֹסַף עַל נַחֲלַת הַמַּטֶּה אֲשֶׁר תִּהְיֶינָה לָהֶם וּמִגֹּרַל נַחֲלָתֵנוּ יִגָּרֵעַ. ד וְאִם יִהְיֶה הַיֹּבֵל לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְנוֹסְפָה נַחֲלָתָן עַל נַחֲלַת הַמַּטֶּה אֲשֶׁר תִּהְיֶינָה לָהֶם וּמִנַּחֲלַת מַטֵּה אֲבֹתֵינוּ יִגָּרַע נַחֲלָתָן. ה וַיְצַו מֹשֶׁה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל פִּי יהוה לֵאמֹר כֵּן מַטֵּה בְנֵי יוֹסֵף דֹּבְרִים. ו זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יהוה לִבְנוֹת צְלָפְחָד לֵאמֹר לַטּוֹב בְּעֵינֵיהֶם תִּהְיֶינָה לְנָשִׁים אַךְ לְמִשְׁפַּחַת מַטֵּה אֲבִיהֶם תִּהְיֶינָה לְנָשִׁים. ז וְלֹא תִסֹּב נַחֲלָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמַּטֶּה אֶל מַטֶּה כִּי אִישׁ בְּנַחֲלַת מַטֵּה אֲבֹתָיו יִדְבְּקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. ח וְכָל בַּת יֹרֶשֶׁת נַחֲלָה מִמַּטּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְאֶחָד מִמִּשְׁפַּחַת מַטֵּה אָבִיהָ תִּהְיֶה לְאִשָּׁה לְמַעַן יִירְשׁוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ נַחֲלַת אֲבֹתָיו. ט וְלֹא תִסֹּב נַחֲלָה מִמַּטֶּה לְמַטֶּה אַחֵר כִּי אִישׁ בְּנַחֲלָתוֹ יִדְבְּקוּ מַטּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. י כַּאֲשֶׁר צִוָּה יהוה אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ בְּנוֹת צְלָפְחָד. יא וַתִּהְיֶינָה מַחְלָה תִרְצָה וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְנֹעָה בְּנוֹת צְלָפְחָד לִבְנֵי דֹדֵיהֶן לְנָשִׁים. יב מִמִּשְׁפְּחֹת בְּנֵי מְנַשֶּׁה בֶן יוֹסֵף הָיוּ לְנָשִׁים וַתְּהִי נַחֲלָתָן עַל מַטֵּה מִשְׁפַּחַת אֲבִיהֶן. יג אֵלֶּה הַמִּצְו‍ֹת וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה יהוה בְּיַד מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּעַרְבֹת מוֹאָב עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ.

Khazak! Khazak! V'nit'khazek!

חֲזַק! חֲזַק! וְנִתְחָזֶק!

HAFTARAH

Yirme-Yahu Chapter 2
4 "Hear the D'var יהוה , O Beit Ya'akov, and all the families of Beit Yisra'el. 5 Thus says יהוה , 'What unrighteousness have your fathers found in Me, that they are gone far from Me, and have walked after things of nought, and are become nought? 6 Neither did they say, 'Where is יהוה that brought us up out of the land of Mitzrayim; that led us through the wilderness, through a land of deserts and of pits, through a land of drought and of Tzal-Mavet, through a land that no man passed through, and where no man dwelt?' 7 And I brought you into a land of fruitful fields, to eat the fruit thereof and the good thereof; but when you entered, you defiled My land, and made My heritage an abomination. 8 The priests did not say, 'Where is יהוה ?' And they that handle the Torah knew Me not, and the rulers transgressed against Me; the prophets also prophesied by Ba'al, and walked after things that do not profit. 9 Therefore I will yet plead with you', says יהוה , 'and with your children’s children will I plead. 10 For, pass over to the isles of the Kiti'im, and see, and send unto Kedar, and consider diligently, and see if there has been such a thing. 11 Has a nation changed its gods, which yet are not gods? But My people has changed its glory for that which does not profit. 12 Be astonished, O you heavens, at this, and be horribly afraid, be exceedingly amazed', says יהוה . 'For 13 My people have committed two evils: they have forsaken Me, the fountain of Mayim Khayim, and hewed them out cisterns, broken cisterns, that can hold no water. 14 Is Yisra'el a servant? Is he a home-born slave? Why is he become a prey? 15 The young lions have roared upon him, and let their voice resound; and they have made his land desolate, his cities are laid waste, without inhabitant. 16 The children also of Nof and Takhpankhes feed upon the crown of your head. 17 Is it not this that does cause it unto you, that you have forsaken יהוה your Elohim, when He led you by the way? 18 And now what have you to do in the way to Mitzrayim, to drink the waters of Shikhor? Or what have you to do in the way to Ashur, to drink the waters of the River? 19 Your own wickedness shall correct you, and your backslidings shall reprove you: know, therefore, and see that it is an evil and a bitter thing, that you have forsaken יהוה your Elohim, neither is My fear in you', says Adonai יהוה Tzeva'ot. 20 'For of old time I have broken your yoke, and burst your bands, and you said, 'I will not transgress'; upon every high hill and under every evergreen tree you did recline, playing the harlot. 21 Yet I had planted you a noble vine, wholly a right seed; how then are you turned into the degenerate plant of a strange vine unto Me? 22 For though you wash yourself with nitre, and take much soap, yet your iniquity is marked before Me', says Adonai יהוה . 'How 23 can you say, 'I am not defiled, I have not gone after the Ba'alim'? See your way in the valley, know what you have done; you are a swift young camel traversing her ways; 24 a wild donkey used to the wilderness, that snuffs up the wind in her desire; her lust, who can hinder it? All they that seek her will not weary themselves; in her khodesh they shall find her. 25 Withhold your foot from being unshod, and your throat from thirst; but you said, 'There is no hope; no, for I have loved strangers, and after them will I go.' 26 As the thief is ashamed when he is found, so is Beit Yisra'el ashamed; they, their kings, their princes, and their priests, and their prophets; 27 who say to a stock, 'You are my father', and to a stone, 'You have brought us forth', for they have turned their back unto Me, and not their face; but in the time of their trouble they will say, 'Arise, and save us'. 28 But where are your gods that you have made you? Let them arise, if they can save you in the time of your trouble; for according to the number of your cities are your gods, O Yehudah. 29 Why will you contend with Me? You all have transgressed against Me', says יהוה . 'In 30 vain have I smitten your children; they received no correction; your sword has devoured your prophets, like a destroying lion. 31 O generation, see the D'var יהוה . Have I been a wilderness unto Yisra'el? Or a land of thick darkness? Why do My people say, 'We roam at large; we will come no more unto You'? 32 Can a maid forget her ornaments, or a bride her attire? Yet My people have forgotten Me for days without number. 33 How do you trim your way to seek love! Therefore, even the wicked women have you taught your ways; 34 also, in your skirts is found the blood of the souls of the innocent poor; you did not find them breaking in; yet for all these things 35 you said, 'I am innocent; surely His anger is turned away from me'; behold, I will enter into judgment with you, because you say, 'I have not sinned'. 36 How greatly do you cheapen yourself to change your way? You shall be ashamed of Mitzrayim also, as you were ashamed of Ashur. 37 From him also shall you go forth, with your hands upon your head; for יהוה has rejected them in whom you did trust, and you shall not prosper in them'."

יִרְמְיָהוּ פרק ב
ד שִׁמְעוּ דְבַר יהוה בֵּית יַעֲקֹב וְכָל מִשְׁפְּחוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל. ה כֹּה אָמַר יהוה מַה מָּצְאוּ אֲבוֹתֵיכֶם בִּי עָוֶל כִּי רָחֲקוּ מֵעָלָי; וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי הַהֶבֶל וַיֶּהְבָּלוּ. ו וְלֹא אָמְרוּ אַיֵּה יהוה הַמַּעֲלֶה אֹתָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם; הַמּוֹלִיךְ אֹתָנוּ בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ עֲרָבָה וְשׁוּחָה בְּאֶרֶץ צִיָּה וְצַלְמָוֶת בְּאֶרֶץ לֹא עָבַר בָּהּ אִישׁ וְלֹא יָשַׁב אָדָם שָׁם. ז וָאָבִיא אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ הַכַּרְמֶל לֶאֱכֹל פִּרְיָהּ וְטוּבָהּ; וַתָּבֹאוּ וַתְּטַמְּאוּ אֶת אַרְצִי וְנַחֲלָתִי שַׂמְתֶּם לְתוֹעֵבָה. ח הַכֹּהֲנִים לֹא אָמְרוּ אַיֵּה יהוה וְתֹפְשֵׂי הַתּוֹרָה לֹא יְדָעוּנִי וְהָרֹעִים פָּשְׁעוּ בִי; וְהַנְּבִאִים נִבְּאוּ בַבַּעַל וְאַחֲרֵי לֹא יוֹעִלוּ הָלָכוּ. ט לָכֵן עֹד אָרִיב אִתְּכֶם נְאֻם יהוה ; וְאֶת בְּנֵי בְנֵיכֶם אָרִיב. י כִּי עִבְרוּ אִיֵּי כִתִּיִּים וּרְאוּ וְקֵדָר שִׁלְחוּ וְהִתְבּוֹנְנוּ מְאֹד; וּרְאוּ הֵן הָיְתָה כָּזֹאת. יא הַהֵימִיר גּוֹי אֱלֹהִים וְהֵמָּה לֹא אֱלֹהִים; וְעַמִּי הֵמִיר כְּבוֹדוֹ בְּלוֹא יוֹעִיל. יב שֹׁמּוּ שָׁמַיִם עַל זֹאת; וְשַׂעֲרוּ חָרְבוּ מְאֹד נְאֻם יהוה . יג כִּי שְׁתַּיִם רָעוֹת עָשָׂה עַמִּי: אֹתִי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים לַחְצֹב לָהֶם בֹּארוֹת בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים אֲשֶׁר לֹא יָכִלוּ הַמָּיִם. יד הַעֶבֶד יִשְׂרָאֵל אִם יְלִיד בַּיִת הוּא: מַדּוּעַ הָיָה לָבַז. טו עָלָיו יִשְׁאֲגוּ כְפִרִים נָתְנוּ קוֹלָם; וַיָּשִׁיתוּ אַרְצוֹ לְשַׁמָּה עָרָיו נצתה (נִצְּתוּ) מִבְּלִי יֹשֵׁב. טז גַּם בְּנֵי נֹף ותחפנס (וְתַחְפַּנְחֵס) יִרְעוּךְ קָדְקֹד. יז הֲלוֹא זֹאת תַּעֲשֶׂה לָּךְ: עָזְבֵךְ אֶת יהוה אֱלֹהַיִךְ בְּעֵת מוֹלִכֵךְ בַּדָּרֶךְ. יח וְעַתָּה מַה לָּךְ לְדֶרֶךְ מִצְרַיִם לִשְׁתּוֹת מֵי שִׁחוֹר; וּמַה לָּךְ לְדֶרֶךְ אַשּׁוּר לִשְׁתּוֹת מֵי נָהָר. יט תְּיַסְּרֵךְ רָעָתֵךְ וּמְשֻׁבוֹתַיִךְ תּוֹכִחֻךְ וּדְעִי וּרְאִי כִּי רַע וָמָר עָזְבֵךְ אֶת יהוה אֱלֹהָיִךְ; וְלֹא פַחְדָּתִי אֵלַיִךְ נְאֻם אֲדֹנָי יהוה צְבָאוֹת. כ כִּי מֵעוֹלָם שָׁבַרְתִּי עֻלֵּךְ נִתַּקְתִּי מוֹסְרוֹתַיִךְ וַתֹּאמְרִי לֹא אעבוד (אֶעֱבוֹר): כִּי עַל כָּל גִּבְעָה גְּבֹהָה וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן אַתְּ צֹעָה זֹנָה. כא וְאָנֹכִי נְטַעְתִּיךְ שׂוֹרֵק כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת; וְאֵיךְ נֶהְפַּכְתְּ לִי סוּרֵי הַגֶּפֶן נָכְרִיָּה. כב כִּי אִם תְּכַבְּסִי בַּנֶּתֶר וְתַרְבִּי לָךְ בֹּרִית נִכְתָּם עֲו‍ֹנֵךְ לְפָנַי נְאֻם אֲדֹנָי יהוה . כג אֵיךְ תֹּאמְרִי לֹא נִטְמֵאתִי אַחֲרֵי הַבְּעָלִים לֹא הָלַכְתִּי רְאִי דַרְכֵּךְ בַּגַּיְא דְּעִי מֶה עָשִׂית: בִּכְרָה קַלָּה מְשָׂרֶכֶת דְּרָכֶיהָ. כד פֶּרֶה לִמֻּד מִדְבָּר בְּאַוַּת נפשו (נַפְשָׁהּ) שָׁאֲפָה רוּחַ תַּאֲנָתָהּ מִי יְשִׁיבֶנָּה; כָּל מְבַקְשֶׁיהָ לֹא יִיעָפוּ בְּחָדְשָׁהּ יִמְצָאוּנְהָ. כה מִנְעִי רַגְלֵךְ מִיָּחֵף וגורנך (וּגְרוֹנֵךְ) מִצִּמְאָה; וַתֹּאמְרִי נוֹאָשׁ לוֹא כִּי אָהַבְתִּי זָרִים וְאַחֲרֵיהֶם אֵלֵךְ. כו כְּבֹשֶׁת גַּנָּב כִּי יִמָּצֵא כֵּן הֹבִישׁוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל; הֵמָּה מַלְכֵיהֶם שָׂרֵיהֶם וְכֹהֲנֵיהֶם וּנְבִיאֵיהֶם. כז אֹמְרִים לָעֵץ אָבִי אַתָּה וְלָאֶבֶן אַתְּ ילדתני (יְלִדְתָּנוּ) כִּי פָנוּ אֵלַי עֹרֶף וְלֹא פָנִים; וּבְעֵת רָעָתָם יֹאמְרוּ קוּמָה וְהוֹשִׁיעֵנוּ. כח וְאַיֵּה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לָּךְ יָקוּמוּ אִם יוֹשִׁיעוּךָ בְּעֵת רָעָתֶךָ: כִּי מִסְפַּר עָרֶיךָ הָיוּ אֱלֹהֶיךָ יְהוּדָה. כט לָמָּה תָרִיבוּ אֵלָי; כֻּלְּכֶם פְּשַׁעְתֶּם בִּי נְאֻם יהוה . ל לַשָּׁוְא הִכֵּיתִי אֶת בְּנֵיכֶם מוּסָר לֹא לָקָחוּ; אָכְלָה חַרְבְּכֶם נְבִיאֵיכֶם כְּאַרְיֵה מַשְׁחִית. לא הַדּוֹר אַתֶּם רְאוּ דְבַר יהוה הֲמִדְבָּר הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל אִם אֶרֶץ מַאְפֵּלְיָה; מַדּוּעַ אָמְרוּ עַמִּי רַדְנוּ לוֹא נָבוֹא עוֹד אֵלֶיךָ. לב הֲתִשְׁכַּח בְּתוּלָה עֶדְיָהּ כַּלָּה קִשֻּׁרֶיהָ; וְעַמִּי שְׁכֵחוּנִי יָמִים אֵין מִסְפָּר. לג מַה תֵּיטִבִי דַּרְכֵּךְ לְבַקֵּשׁ אַהֲבָה; לָכֵן גַּם אֶת הָרָעוֹת למדתי (לִמַּדְתְּ) אֶת דְּרָכָיִךְ. לד גַּם בִּכְנָפַיִךְ נִמְצְאוּ דַּם נַפְשׁוֹת אֶבְיוֹנִים נְקִיִּים; לֹא בַמַּחְתֶּרֶת מְצָאתִים כִּי עַל כָּל אֵלֶּה. לה וַתֹּאמְרִי כִּי נִקֵּיתִי אַךְ שָׁב אַפּוֹ מִמֶּנִּי; הִנְנִי נִשְׁפָּט אוֹתָךְ עַל אָמְרֵךְ לֹא חָטָאתִי. לו מַה תֵּזְלִי מְאֹד לְשַׁנּוֹת אֶת דַּרְכֵּךְ; גַּם מִמִּצְרַיִם תֵּבֹשִׁי כַּאֲשֶׁר בֹּשְׁתְּ מֵאַשּׁוּר. לז גַּם מֵאֵת זֶה תֵּצְאִי וְיָדַיִךְ עַל רֹאשֵׁךְ: כִּי מָאַס יהוה בְּמִבְטַחַיִךְ וְלֹא תַצְלִיחִי לָהֶם.

Yirme-Yahu Chapter 3
1 "To say, 'If a man puts away his wife, and she goes from him, and becomes another man's, may he return unto her again', will that land not be greatly polluted? But you have played the harlot with many lovers; and would you yet return to Me?" says יהוה . "Lift 2 up your eyes unto the high hills, and see: where have you not been lain with? By the ways have you sat for them, as an Aravi in the wilderness; and you have polluted the land with your harlotries and with your wickedness. 3 Therefore the showers have been withheld, and there has been no latter rain; yet you had a harlot’s forehead, you refused to be ashamed. 4 Did you not just now cry unto Me, 'My father, You are the friend of my youth? 5 Will He bear grudge forever? Will He keep it to the end?' Behold, you have spoken, but have done evil things, and have had your way."
6 And יהוה said unto me in the days of Yoshi-Yahu HaMelekh, "Have you seen that which backsliding Yisra'el did? She went up upon every high mountain and under every evergreen tree, and there played the harlot. 7 And I said that after she has done all these things, she will return unto me; but she returned not. And her treacherous sister Yehudah saw it. 8 And I saw, when, forasmuch as backsliding Yisra'el had committed adultery, I had put her away and given her a bill of divorcement, that yet treacherous Yehudah her sister feared not; but she also went and played the harlot; 9 and it came to pass through the lightness of her harlotry, that the land was polluted, and she committed adultery with stones and with stocks; 10 and yet for all this her treacherous sister Yehudah has not returned unto Me with her whole heart, but feignedly", says יהוה , even 11 יהוה said unto me, "Backsliding Yisra'el has proved herself more righteous than treacherous Yehudah. 12 Go, and proclaim these words toward the north, and say, 'Return, backsliding Yisra'el, says יהוה ; I will not frown upon you; for I am merciful, says יהוה , I will not bear grudge forever. 13 Only acknowledge your iniquity, that you have transgressed against יהוה your Elohim, and have scattered your ways to the strangers under every evergreen tree, and you have not hearkened to My voice, says יהוה . Return 14, O backsliding children, says יהוה ; for I am a husband unto you, and I will take you one of a city, and two of a family, and I will bring you to Tzion; 15 and I will give you shepherds according to My heart, who shall feed you with knowledge and understanding. 16 And it shall come to pass, when you are multiplied and increased in the land, in those days, says יהוה , they shall say no more, 'HaAron Brit יהוה '; neither shall it come to mind; neither shall they make mention of it; neither shall they miss it; neither shall it be made any more. 17 At that time they shall call Yerushalayim "Kiseh יהוה "; and all the nations shall be gathered unto it, to the Name of יהוה , to Yerushalayim; neither shall they walk any more after the stubbornness of their evil heart. 18 In those days Beit Yehudah shall walk with Beit Yisra'el, and they shall come together out of the land of the north to the land that I have given for an inheritance unto your fathers'.
19 "But I said, how would I put you among the sons, and give you a pleasant land, the goodliest heritage of the nations! And I said, you shall call Me, 'Avi'; and shall not turn away from following Me. 20 Surely as a wife treacherously departs from her husband, so have you dealt treacherously with Me, O Beit Yisra'el", says יהוה . "Hark! 21 Upon the high hills is heard the supplicant weeping of B'nei Yisra'el; for that they have perverted their way, they have forgotten יהוה their Elohim. 22 Return, you backsliding children, I will heal your backslidings. 'Here we are, we are come unto You; for You are יהוה Our Elohim. 23 Truly vain have proven the hills, the uproar on the mountains; truly in יהוה our Elohim is the Salvation of Yisra'el. 24 But the shameful thing has devoured the labor of our fathers from our youth; their flocks and their herds, their sons and their daughters. 25 Let us lie down in our shame, and let our confusion cover us; for we have sinned against יהוה our Elohim, we and our fathers, from our youth even unto this day; and we have not hearkened to the voice of יהוה our Elohim'."

יִרְמְיָהוּ פרק ג
א לֵאמֹר הֵן יְשַׁלַּח אִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְהָלְכָה מֵאִתּוֹ וְהָיְתָה לְאִישׁ אַחֵר הֲיָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד הֲלוֹא חָנוֹף תֶּחֱנַף הָאָרֶץ הַהִיא; וְאַתְּ זָנִית רֵעִים רַבִּים וְשׁוֹב אֵלַי נְאֻם יהוה . ב שְׂאִי עֵינַיִךְ עַל שְׁפָיִם וּרְאִי אֵיפֹה לֹא שגלת (שֻׁכַּבְתְּ) עַל דְּרָכִים יָשַׁבְתְּ לָהֶם כַּעֲרָבִי בַּמִּדְבָּר; וַתַּחֲנִיפִי אֶרֶץ בִּזְנוּתַיִךְ וּבְרָעָתֵךְ. ג וַיִּמָּנְעוּ רְבִבִים וּמַלְקוֹשׁ לוֹא הָיָה; וּמֵצַח אִשָּׁה זוֹנָה הָיָה לָךְ מֵאַנְתְּ הִכָּלֵם. ד הֲלוֹא מֵעַתָּה קראתי (קָרָאת) לִי אָבִי; אַלּוּף נְעֻרַי אָתָּה. ה הֲיִנְטֹר לְעוֹלָם אִם יִשְׁמֹר לָנֶצַח; הִנֵּה דִבַּרְתְּ וַתַּעֲשִׂי הָרָעוֹת וַתּוּכָל.
ו וַיֹּאמֶר יהוה אֵלַי בִּימֵי יֹאשִׁיָּהוּ הַמֶּלֶךְ הֲרָאִיתָ אֲשֶׁר עָשְׂתָה מְשֻׁבָה יִשְׂרָאֵל; הֹלְכָה הִיא עַל כָּל הַר גָּבֹהַּ וְאֶל תַּחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן וַתִּזְנִי שָׁם. ז וָאֹמַר אַחֲרֵי עֲשׂוֹתָהּ אֶת כָּל אֵלֶּה אֵלַי תָּשׁוּב וְלֹא שָׁבָה; ותראה (וַתֵּרֶא) בָּגוֹדָה אֲחוֹתָהּ יְהוּדָה. ח וָאֵרֶא כִּי עַל כָּל אֹדוֹת אֲשֶׁר נִאֲפָה מְשֻׁבָה יִשְׂרָאֵל שִׁלַּחְתִּיהָ וָאֶתֵּן אֶת סֵפֶר כְּרִיתֻתֶיהָ אֵלֶיהָ; וְלֹא יָרְאָה בֹּגֵדָה יְהוּדָה אֲחוֹתָהּ וַתֵּלֶךְ וַתִּזֶן גַּם הִיא. ט וְהָיָה מִקֹּל זְנוּתָהּ וַתֶּחֱנַף אֶת הָאָרֶץ; וַתִּנְאַף אֶת הָאֶבֶן וְאֶת הָעֵץ. י וְגַם בְּכָל זֹאת לֹא שָׁבָה אֵלַי בָּגוֹדָה אֲחוֹתָהּ יְהוּדָה בְּכָל לִבָּהּ: כִּי אִם בְּשֶׁקֶר נְאֻם יהוה . יא וַיֹּאמֶר יהוה אֵלַי צִדְּקָה נַפְשָׁהּ מְשֻׁבָה יִשְׂרָאֵל מִבֹּגֵדָה יְהוּדָה. יב הָלֹךְ וְקָרָאתָ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה צָפוֹנָה וְאָמַרְתָּ שׁוּבָה מְשֻׁבָה יִשְׂרָאֵל נְאֻם יהוה לוֹא אַפִּיל פָּנַי בָּכֶם: כִּי חָסִיד אֲנִי נְאֻם יהוה לֹא אֶטּוֹר לְעוֹלָם. יג אַךְ דְּעִי עֲו‍ֹנֵךְ כִּי בַּיהוה אֱלֹהַיִךְ פָּשָׁעַתְּ; וַתְּפַזְּרִי אֶת דְּרָכַיִךְ לַזָּרִים תַּחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן וּבְקוֹלִי לֹא שְׁמַעְתֶּם נְאֻם יהוה . יד שׁוּבוּ בָנִים שׁוֹבָבִים נְאֻם יהוה כִּי אָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָכֶם; וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם אֶחָד מֵעִיר וּשְׁנַיִם מִמִּשְׁפָּחָה וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם צִיּוֹן. טו וְנָתַתִּי לָכֶם רֹעִים כְּלִבִּי; וְרָעוּ אֶתְכֶם דֵּעָה וְהַשְׂכֵּיל. טז וְהָיָה כִּי תִרְבּוּ וּפְרִיתֶם בָּאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵמָּה נְאֻם יהוה לֹא יֹאמְרוּ עוֹד אֲרוֹן בְּרִית יהוה וְלֹא יַעֲלֶה עַל לֵב; וְלֹא יִזְכְּרוּ בוֹ וְלֹא יִפְקֹדוּ וְלֹא יֵעָשֶׂה עוֹד. יז בָּעֵת הַהִיא יִקְרְאוּ לִירוּשָׁלִַם כִּסֵּא יהוה וְנִקְווּ אֵלֶיהָ כָל הַגּוֹיִם לְשֵׁם יהוה לִירוּשָׁלִָם; וְלֹא יֵלְכוּ עוֹד אַחֲרֵי שְׁרִרוּת לִבָּם הָרָע. יח בַּיָּמִים הָהֵמָּה יֵלְכוּ בֵית יְהוּדָה עַל בֵּית יִשְׂרָאֵל; וְיָבֹאוּ יַחְדָּו מֵאֶרֶץ צָפוֹן עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִנְחַלְתִּי אֶת אֲבוֹתֵיכֶם.
יט וְאָנֹכִי אָמַרְתִּי אֵיךְ אֲשִׁיתֵךְ בַּבָּנִים וְאֶתֶּן לָךְ אֶרֶץ חֶמְדָּה נַחֲלַת צְבִי צִבְאוֹת גּוֹיִם; וָאֹמַר אָבִי תקראו (תִּקְרְאִי) לִי וּמֵאַחֲרַי לֹא תשובו (תָשׁוּבִי). כ אָכֵן בָּגְדָה אִשָּׁה מֵרֵעָהּ; כֵּן בְּגַדְתֶּם בִּי בֵּית יִשְׂרָאֵל נְאֻם יהוה . כא קוֹל עַל שְׁפָיִים נִשְׁמָע בְּכִי תַחֲנוּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: כִּי הֶעֱווּ אֶת דַּרְכָּם שָׁכְחוּ אֶת יהוה אֱלֹהֵיהֶם. כב שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים אֶרְפָּה מְשׁוּבֹתֵיכֶם; הִנְנוּ אָתָנוּ לָךְ כִּי אַתָּה יהוה אֱלֹהֵינוּ. כג אָכֵן לַשֶּׁקֶר מִגְּבָעוֹת הָמוֹן הָרִים; אָכֵן בַּיהוה אֱלֹהֵינוּ תְּשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל. כד וְהַבֹּשֶׁת אָכְלָה אֶת יְגִיעַ אֲבוֹתֵינוּ מִנְּעוּרֵינוּ: אֶת צֹאנָם וְאֶת בְּקָרָם אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנוֹתֵיהֶם. כה נִשְׁכְּבָה בְּבָשְׁתֵּנוּ וּתְכַסֵּנוּ כְּלִמָּתֵנוּ כִּי לַיהוה אֱלֹהֵינוּ חָטָאנוּ אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ מִנְּעוּרֵינוּ וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה; וְלֹא שָׁמַעְנוּ בְּקוֹל יהוה אֱלֹהֵינוּ.

Yirme-Yahu Chapter 4
1 "If you will return, O Yisra'el", says יהוה , "yes, return unto Me; and if you will put away your detestable things out of My sight, and will not waver, 2 and will swear, 'As יהוה lives in truth, in justice, and in righteousness', then shall the nations bless themselves by Him, and in Him shall they glory.

יִרְמְיָהוּ פרק ד
א אִם תָּשׁוּב יִשְׂרָאֵל נְאֻם יהוה אֵלַי תָּשׁוּב; וְאִם תָּסִיר שִׁקּוּצֶיךָ מִפָּנַי וְלֹא תָנוּד. ב וְנִשְׁבַּעְתָּ חַי יהוה בֶּאֱמֶת בְּמִשְׁפָּט וּבִצְדָקָה; וְהִתְבָּרְכוּ בוֹ גּוֹיִם וּבוֹ יִתְהַלָּלוּ.

BRIT HAKHADASHAH

Ya'akov Chapter 4
1 From where do conflicts and quarrels among you come? Is it not from the lusts that war in your members? 2 You covet and do not obtain; you kill and envy, but you cannot possess; you strive and fight, yet you have nothing, because you do not ask. 3 You ask and you do not receive because you do not ask sincerely; you ask that you may satisfy your lusts. 4 O you adulterers! Do you not know that the love for worldly things is enmity with Elohim? Whoever, therefore, esteems worldly things is the enemy of Elohim. 5 Or do you think that the scripture says in vain, "HaRu'akh that dwells in us is provoked by jealousy?" 6 But Adoneinu has given us abundant grace. Therefore he said, "Elohim humbles the proud, but gives grace to the humble." 7 Submit yourselves, therefore, to Elohim. Resist HaSatan, and he will flee from you. 8 Draw near to Elohim, and He will draw near to you. Cleanse your hands, O you sinners! And purify your hearts, O you of doubtful mind! 9 Humble yourselves and mourn; let your laughter be turned to weeping and your joy to sorrow. 10 Humble yourselves before יהוה and He will lift you up.
11 Do not speak against one another, my brethren, for he who speaks against his brother and judges his brother, speaks against the Torah and judges the Torah; but if you judge the Torah, you are not a doer of the Torah, but a judge of it. 12 For there is one giver of Torah and one judge, who is able to save and to destroy. Who are you to judge your neighbor?

יעקב פרק ד
א מֵאַיִן יֵשׁ בָּכֶם מִלְחָמוֹת וּמְרִיבוֹת? הַאִם לֹא מִן הַתַּאֲווֹתֵ הַנִּלְחָמוֹת בְּאֵיבְרֵיכֶם? ב מִתְאַוִּים אַתֶּם וְאֵין לָכֶם; וְהוֹרְגִים אַתֶּם וּמְקַנְּאִים אַתֶּם וְלֹא עוֹלֶה בְּיֶדְכֶם; וְרָבִים אַתֶּם וְעוֹשִׂים מִלְחָמוֹת וְאֵין לָכֶם, מִשּׁוּם שֶׁאֵינְכֶם מְבַקְּשִׁים. ג מְבַקְּשִׁים אַתֶּם וְאֵינְכֶם מְקַבְּלִים, מִשּׁוּם שֶׁמְּבַקְּשִׁים אַתֶּם בְּרֹעַ כְּדֵי לְהַשְׂבִּיעַ אֶת תַּאֲווֹתֵיכֶם. ד נוֹאֲפִים, הַאֵינְכֶם יוֹדְעִים שֶׁאַהֲבַת הָעוֹלָם הַזֶּה אֵיבָה הִיא כְּלַפֵּי אֱלֹהִים? לְפִיכָךְ מִי שֶׁחָפֵץ לִהְיוֹת אוֹהֵב הָעוֹלָם הַזֶּה נַעֲשֶׂה לְאוֹיֵב אֱלֹהִים. ה הוֹ כְּלוּם חוֹשְׁבִים אַתֶּם כִּי לַשָּׁוְא אָמַר הַכָּתוּב: בְּקִנְאָה מִתְאַוָּה הָרוּחַ הַשּׁוֹכֶנֶת בָּנוּ? ו אֲבָל יֶתֶר חֵן נָתַן לָנוּ אֲדוֹנֵינוּ, עַל כֵּן אָמַר: אֱלֹהִים מַשְׁפִּיל גֵּאִים, וְלַעֲנָוִים נוֹתֵן חֵן. ז לָכֵן הִשְׁתַּעְבְּדוּ לֵאלֹהִים וְהִתְיַצְּבוּ נֶגֶד הַשָּׂטָן וְיִבְרַח מִכֶּם. ח וְקִרְבוּ אֶל הָאֱלֹהִים וְיִקְרַב אֲלֵיכֶם. טַהֲרוּ יְדֵיכֶם, חוֹטְאִים; קַדְּשׁוּ לְבַבְכֶם, חֲלוּקֵי הַלֵּב. ט הַשְׁפִּילוּ עַצְמְכֶם וְהִתְאַבְּלוּ, וּצְחוֹקְכֶם יֵהָפֶךְ נָא לְאֵבֶל וְשִׂמְחַתְכֶם לְיָגוֹן. י הַשְׁפִּילוּ עַצְמְכֶם לִפְנֵי יהוה וִירוֹמִמְכֶם.
יא אַל תְּדַבְּרוּ זֶה נֶגֶד זֶה, אַחַי; כִּי הַמְדַבֵּר נֶגֶד אָחִיו אוֹ דָּן אֶת אָחִיו, מְדַבֵּר נֶגֶד הַתּוֹרָה וְדָן אֶת הַתּוֹרָה. וְאִם אֶת הַתּוֹרָה אַתָּה דָּן, אֵינְךָ עוֹשֵׂה הַתּוֹרָה אֶלָּא שׁוֹפְטָהּ. יב הֵן אֶחָד הוּא נוֹתֵן הַתּוֹרָה וְהַשּׁוֹפֵט, אֲשֶׁר הוּא יָכוֹל לְהוֹשִׁיעַ וּלְאַבֵּד. אֲבָל אַתָּה, מִי אַתָּה כִּי תִּשְׁפֹּט אֶת רֵעֲךָ?

Matti Chapter 24
1 And Yeshua went out of the Heikhal to go away; and His Talmidim came up to Him, and were showing Him the building of the Heikhal. 2 But He said to them, “Behold, do you not see all of these? Truly I say to you, not a stone shall be left here upon a stone, which will not be torn down.” 
3 While Yeshua sat on Har HaZetim, His Talmidim came up talking among themselves, and they said to Him, “Tell us when these things will happen, and what is the sign of your coming, and of the end of the world?” 4 Yeshua answered and said to them, “Be careful that no man deceives you. 5 For many will come in my Name and say that I am the Mashi'akh, and they will deceive many. 6 You are bound to hear of revolutions and rumors of wars; look out and do not be disturbed; for all of these things must come to pass, but the end is not yet. 7 For nation will rise against nation, and kingdom against kingdom; and there will be famines and plagues and earthquakes in different places. 8 But all these things are just the beginning of travail. 9 Then they will deliver you over to be oppressed, and they will kill you; and you will be hated by all nations for my Name’s sake. 10 Then many will stumble, and they will hate one another, and betray one another. 11 And many false prophets will rise, and will mislead a great many. 12 And because of the growth of iniquity, the love of many will become cold. 13 But he who has patience to the end, he will live. 14 And this B'sorah of HaMalkhut shall be declared throughout the world as a testimony to all the goyim; then the end will come. 15 When you see the sign of the uncleanness of desolation, as spoken by the Navi Dani'el, standing in the M'kom Kadosh, whoever reads it will understand it. 16 Then let those who are in Y'hudah flee to the mountain, 17 and he who is on the roof, let him not come down to take things out of his house. 18 And he who is in the field, let him not return back to take his clothes. 19 But woe to those who are with child, and to those who nurse in those days! 20 Pray that your flight may not be in winter, nor on Shabbat. 21 For then will be great tribulation, such as has never happened from the beginning of the world until now, and never will be again. 22 And if those days were not shortened, no flesh would live; but for the sake of the chosen ones those days will be shortened. 23 Then if any man should say to you, ‘Behold, here is the Mashi'akh!', or ‘There!', do not believe it. 24 For there will rise false messiahs and lying prophets, and they will show signs and great wonders, so as to mislead, if possible, even the chosen ones. 25 Behold, I have told you in advance. 26 Therefore, if they should say to you, ‘Behold, He is in the desert,' do not go out; or, ‘behold, He is in these rooms,' do not believe it. 27 For just as the lightning comes out from the east, and is seen even in the west, so will be the coming of Ben HaAdam. 28 For wherever the Guf is, there will the eagles gather.” 
29 “Immediately after the tribulation of those days, the sun will be darkened, and the moon will not give her light, and the stars will fall from the sky, and the powers of the heavens will be shaken. 30 Then the sign of Ben HaAdam will appear in the sky; and then all the generations of the earth will mourn, and they will see Ben HaAdam coming on the clouds of the sky, with an army, and great glory. 31 And He will send His Malakhim with the Shofar HaGadol, and they will gather His chosen ones from the four winds, from one end of the heavens to the other.”
32 ”From the fig tree learn a mashal. As soon as its branches become tender and bring forth leaves, you know that summer is coming. 33 So even you, when you see all these things, know that it has arrived at the gate. 34 Truly I say to you, that this generation will not pass away, until all these things happen. 35 Even heaven and earth will pass away, but my words shall not pass away.” 
36 “But concerning that day and that hour, no man knows, not even the Malakhim of heaven, but HaAv alone. 37 Just as in the days of No'akh, so will be the coming of Ben HaAdam. 38 For as the people before the flood were eating and drinking, marrying and giving in marriage, until the day No'akh entered into the ark, 39 and they knew nothing until the flood came and carried them all away, such will be the coming of Ben HaAdam. 40 Then, two men will be in the field, one will be taken away and the other forsaken. 41 Two women will be grinding at the handmill, one will be taken and the other forsaken.  
42 “Be alert, therefore, for you do not know at what hour your Adon will come. 43 But know this much, that if the adon of the house knew at what watch of the night the thief comes, he would keep awake and would not let his house be plundered. 44 For this reason, you also be ready, for Ben HaAdam will come at an hour when you do not expect him. 45 Who then is the faithful and wise servant, whom his Adon has appointed over his household, to give them food in due time? 46 Blessed is that servant, when his Adon comes and finds him so doing. 47 Truly I say to you, he will appoint him over all that he has. 48 But if a bad servant should say in his heart, ‘My Adon will delay his coming,' 49 and he begins to beat his fellow servants, and to eat and drink with drunkards, 50 HaAdon of that servant will come on a day when he does not expect, and at an hour that he does not know. 51 And he will severely scourge him, and give him a portion like that of the hypocrites; there will be weeping and gnashing of teeth.”

מתי פרק כד
א וְיָצָא יֵשׁוּעַ מִן הַהֵיכָל לָלֶכֶת, וְנִגְּשׁוּ תַּלְמִידָיו וְהֶרְאוּ לוֹ אֶת בִּנְיַן הַהֵיכָל. ב אַךְ הוּא אָמַר לָהֶם: הַאֵין רוֹאִים אַתֶּם אֶת כָּל אֵלֶּה? אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁלֹּא תֵּעָזֵב כָּאן אֶבֶן עַל אֶבֶן אֲשֶׁר לֹא תִּתְפָּרֵק.
ג וְכַאֲשֶׁר יָשַׁב יֵשׁוּעַ עַל הַר הַזֵּיתִים, נִגְּשׁוּ תַּלְמִידָיו וְאָמְרוּ בֵּינָם לְבֵינוֹ: אֱמֹר לָנוּ מָתַי יִהְיוּ אֵלֶּה, וּמַהוּ הָאוֹת שֶׁל בִּיאָתְךָ וְשֶׁל קֵץ הָעוֹלָם? ד עָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: הִזָּהֲרוּ, אַל יַטְעֶה אֶתְכֶם אִישׁ; ה כִּי רַבִּים יָבוֹאוּ בִּשְׁמִי וְיֹאמְרוּ: 'אֲנִי הַמָּשִׁיחַ' וְיַטְעוּ רַבִּים. ו וְעֲתִידִים אַתֶּם לִשְׁמֹעַ פֻּרְעָנֻיּוֹת וּשְׁמוּעַת מִלְחָמוֹת. רְאוּ, אַל תִּבָּהֲלוּ; כִּי כָּל אֵלֶּה צְרִיכִים לִהְיוֹת, אַךְ עוֹד לֹא הַקֵּץ; זכִּי יָקוּם גּוֹי עַל גּוֹי וּמַמְלָכָה עַל מַמְלָכָה, וְיִהְיוּ רָעָב וּמַגֵּפוֹת וּרְעִידוֹת אֲדָמָה בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים, ח אַךְ כָּל אֵלֶּה רֵאשִׁית הַחֲבָלִים הֵם. ט אָז יִמְסְרוּ אֶתְכֶם לִנְגִשׂוֹת וְיַהַרְגוּ אֶתְכֶם, וְתִהְיוּ שְׂנוּאִים לְכָל הַגּוֹיִים בַּעֲבוּר שְׁמִי. י אָז יִכָּשְׁלוּ רַבִּים וְיִשְׂנְאוּ זֶה אֶת זֶה וְיַסְגִּירוּ זֶה אֶת זֶה. יא וּנְבִיאֵי שֶׁקֶר רַבִּים יָקוּמוּ וְיַטְעוּ רַבִּים; יב וּבִגְלַל רִבּוּי הָרֶשַׁע, תָּפוּג אַהֲבַת רַבִּים. יג אֲבָל מִי שֶׁיַּעֲמֹד עַד קֵץ, הוּא יִחְיֵה. יד וְתֻכְרַז הַבְּשׂוֹרָה הַזֹּאת שֶׁל הַמַּלְכוּת בְּכָל הָעוֹלָם, לְעֵדוּת לְכָל הַגּוֹיִים, וְאָז יָבוֹא הַקֵּץ. טו וּכְשֶׁתִּרְאוּ אֶת אוֹת הַשִּׁקּוּץ הַמְשׁוֹמֵם, שֶׁנֶּאֱמַר בְּדָנִיאֵל הַנָּבִיא, עוֹמֵד בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ, הַקּוֹרֵא יָבִין, טז אֲזַי אֵלֶּה אֲשֶׁר בִּיהוּדָה יָנוּסוּ לָהָר. יזוְזֶה שֶׁעַל הַגַּג אַל יֵרֵד לָקַחַת מַה שֶּׁבְּבֵיתוֹ. יח וּמִי שֶׁבַּשָּׂדֶה אַל יִסֹּב לַאֲחוֹרָיו לָקַחַת אֶת בִּגְדוֹ. יט וְהוֹי לֶהָרוֹת וְלַמֵּינִיקוֹת בַּיָּמִים הָהֵם. כ הִתְפַּלְּלוּ שֶׁלֹּא תִּהְיֶה מְנוּסַתְכֶם בַּחֹרֶף, וְלֹא בְּשַׁבָּת; כא כִּי תִּהְיֶה אָז צָרָה גְּדוֹלָה אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה מֵרֵאשִׁית הָעוֹלָם וְעַד עַתָּה, וְלֹא תִּהְיֶה. כב וְאִלּוּ לֹא קֻצְּרוּ הַיָּמִים הָהֵם, לֹא הָיָה חַי כָּל בָּשָׂר; אֲבָל לְמַעַן הַבְּחִירִים יְקֻצְּרוּ הַיָּמִים הָהֵם. כג אָז אִם יֹאמַר לָכֶם אִישׁ: הִנֵּה פֹּה הַמָּשִׁיחַ, אוֹ פֹּה, אַל תַּאֲמִינוּ; כד כִּי יָקוּמוּ מְשִׁיחֵי שֶׁקֶר וּנְבִיאֵי כָּזָב וְיִתְּנוּ אוֹתוֹת גְּדוֹלִים כְּדֵי לְהַטְעוֹת אִם אֶפְשָׁר גַּם אֶת הַבְּחִירִים. כה הִנֵּה מֵרֹאשׁ אָמַרְתִּי לָכֶם. כו לָכֵן אִם יֹאמְרוּ לָכֶם, הִנֵּה בַּמִּדְבָּר הוּא, אַל תֵּצְאוּ; אוֹ, הִנֵּה בְּחַדְרֵי חֲדָרִים הוּא, אַל תַּאֲמִינוּ; כז כִּי כְּמוֹ שֶׁהַבָּרָק יּוֹצֵא מִמִּזְרָח וְנִרְאֶה עַד מַעֲרָב, כָּךְ תִּהְיֶה בִּיאַת בֶּן הָאָדָם. כח וְהֵיכָן שֶׁיִּהְיֶה הַגּוּף, שָׁם יִתְקַבְּצוּ הַנְּשָׁרִים.
כט וּמִיָּד אַחֲרֵי צָרַת הַיָּמִים הָהֵם תֶּחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ, וְהַיָּרֵחַ לֹא יַרְאֶה אֶת אוֹרוֹ; וְהַכּוֹכָבִים יִפְּלוּ מִן הַשָּׁמַיִם, וְצִבְאוֹת הַשָּׁמַיִם יִזְדַּעְזְעוּ. ל וְאָז יֵרָאֶה אוֹת בֶּן הָאָדָם בַּשָּׁמַיִם; וְאָז יִסְפְּדוּ כָּל מִשְׁפְּחוֹת הָאָרֶץ, וְיִרְאוּ אֶת בֶּן הָאָדָם בָּא עַל עַנְנֵי הַשָּׁמַיִם עִם חַיִל וְכָבוֹד רַב. לא וְיִשְׁלַח אֶת מַלְאָכָיו עִם שׁוֹפָר גָּדוֹל וִיקַבְּצוּ אֶת בְּחִירָיו מֵאַרְבַּע הָרוּחוֹת, מִקְצוֹת הַשָּׁמַיִם וְעַד קְצוֹתָם.
לב מִן הַתְּאֵנָה לִמְדוּ מָשָׁל. בָּרֶגַע שֶׁעֲנָפֶיהָ מִתְרַכְּכִים וְעָלֶיהָ צָצִים, יוֹדְעִים אַתֶּם שֶׁהִגִּיעַ הַקַּיִץ. לג כֵּן גַּם אַתֶּם, כְּשֶׁתִּרְאוּ אֶת כָּל אֵלֶּה, דְּעוּ שֶׁהִגִּיעַ לַשַּׁעַר. לד אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁלֹּא יַעֲבֹר הַדּוֹר הַזֶּה עַד אֲשֶׁר יִהְיוּ כָּל אֵלֶּה. לה הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ יַעַבְרוּ וּדְבָרַי לֹא יַעַבְרוּ.
לו אֲבָל אֶת הַיּוֹם הַהוּא וְאֶת הַשָּׁעָה הַהִיא אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ, אַף לֹא מַלְאֲכֵי הַשָּׁמַיִם, אֶלָּא הָאָב בִּלְבַד. לז וְכִימֵי נֹחַ, כֵּן תִּהְיֶה בִּיאַת בֶּן הָאָדָם; לח כִּי כְּמוֹ שֶׁהָיוּ לִפְנֵי הַמַּבּוּל אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וְנוֹשְׂאִים נָשִׁים וּמַשִּׂיאִים אוֹתָן לִגְבָרִים, עַד הַיּוֹם שֶׁנִּכְנַס נֹחַ לַתֵּבָה, לט וְלֹא יָדְעוּ עַד אֲשֶׁר בָּא הַמַּבּוּל וְסָחַף אֶת כֻּלָּם, כָּךְ תִּהְיֶה בִּיאַת בֶּן הָאָדָם. מ אָז שְׁנַיִם יִהְיִוּ בַּשָּׂדֶה, אֶחָד יִלָּקַח וְאֶחָד יֵעָזֵב. מא וּשְׁתַּיִם תִּהְיֶינָה טוֹחֲנוֹת בָּרֵחַיִם, אַחַת תִּלָּקַח וְאַחַת תֵּעָזֵב.
מב לָכֵן עוּרוּ, כִּי אֵינְכֶם יוֹדְעִים בְּאֵיזוֹ שָׁעָה בָּא אֲדוֹנֵיכֶם. מג אֲבָל זֹאת דְּעוּ: אִלּוּ יָדַע בַּעַל הַבַּיִת בְּאֵיזוֹ אַשְׁמֹרֶה יָבוֹא הַגַּנָּב, הָיָה שׁוֹקֵד וְלֹא מַנִּיחַ לְכָךְ שֶׁיִּפָּרֵץ בֵּיתוֹ. מד עַל כֵּן גַּם אַתֶּם הֱיוּ מוּכָנִים, כִּי בְּשָׁעָה אֲשֶׁר אֵינְכֶם מְדַמִּים יָבוֹא בֶּן הָאָדָם. מה מִיהוּ אֵפוֹא הָעֶבֶד הַנֶּאֱמָן וְהֶחָכָם אֲשֶׁר הִפְקִידוֹ אֲדוֹנָיו עַל בְּנֵי בֵּיתוֹ לָתֵת לָהֶם אֹכֶל בְּעִתּוֹ? מו אַשְׁרֵי הָעֶבֶד הַהוּא אֲשֶׁר יָבוֹא אֲדוֹנָיו וְיִמְצָאֵהוּ עוֹשֶׂה כֵן. מז אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁיַּפְקִידֵהוּ עַל כָּל אֲשֶׁר לוֹ. מח אֲבָל אִם הָעֶבֶד הָרַע הַהוּא יֹאמַר בְּלִבּוֹ: אֲדוֹנִי מְאַחֵר לָבוֹא, מט וְיַתְחִיל לְהַכּוֹת אֶת חֲבֵרָיו, וְיֹאכַל וְיִשְׁתֶּה עִם הַשִּׁכּוֹרִים, נ יָבוֹא אֲדוֹנֵי הָעֶבֶד הַהוּא בְּיוֹם שֶׁאֵינוֹ מְדַמֶּה וּבְשָׁעָה שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ, נא וִישַׁסֵּף אוֹתוֹ וְיָשִׂים חֶלְקוֹ עִם מַעֲמִידֵי הַפָּנִים. שָׁם יִהְיֶה בְּכִי וַחֲרוֹק שִׁנַּיִם.

Matti Chapter 25
1 “Then, Malkhut HaShamayim will be like ten virgins who took their lamps and went out for the meeting of the bridegroom and the bride. 2 Five of them were wise, and five were foolish. 3 And the foolish ones took their lamps, but took no oil with them. 4 But the wise ones took oil in the vessels with their lamps. 5 As the bridegroom was delayed, they all slumbered and slept. 6 And at midnight there was a cry, ‘Behold, the bridegroom is coming; go out to greet him!' 7 Then all the virgins got up and fixed their lamps. 8 And the foolish ones said to the wise ones, ‘Give us some of your oil, for our lamps are going out.' 9 Then the wise ones answered and said, ‘Why, there would not be enough for us and for you; go to those who sell and buy for yourselves.' 10 And while they went to buy, the bridegroom came; and those who were ready entered with him into the wedding house, and the door was locked. 11 Afterward the other virgins also came and said, ‘Adoneinu, Adoneinu, open to us!' 12 But he answered and said to them, ‘Truly I say to you, I do not know you.' 13 Be alert, therefore, for you do not know that day nor that hour.” 
14 “It is just like a man who went on a journey, who called his servants and put his wealth in their charge. 15 To one he gave five talents, to one two, to another one; to each one according to his ability; and immediately he went on a journey. 16 The one who received five talents then went and traded with them, and he earned five others. 17 Likewise the second one, he gained by trading and earned two others. 18 But he who received one went and dug in the ground and hid his Adon’s money. 19 After a long time, the Adon of those servants returned, and took an accounting from them. 20 Then the one who received five talents came up and offered five others, and he said, ‘My Adon, you gave me five talents; behold, I have added five others to them.' 21 His Adon said to him, ‘Well done, good and faithful servant; you have been faithful over a little, I will appoint you over much; enter into your Adon’s joy.' 22 Then the one with the two talents came and he said, ‘My Adon, you gave me two talents, behold I have added two others to them.' 23 His Adon said to him, ‘Well done, good and reliable servant, you have been faithful over a little, I will appoint you over much; enter into your Adon’s joy.' 24 Then the one who received one talent also came up, and he said, ‘My Adon, I knew that you are a hard man, and you reap where you did not sow, and gather where you did not scatter. 25 So I was afraid, and I went and hid your talent in the ground; here it is, it is your own one.' 26 His Adon answered and said to him, ‘O wicked and lazy servant, you knew me, that I reap where I did not sow, and I gather where I did not scatter. 27 You should then have put my money in the exchange, and when I returned I would have demanded my own with interest. 28 Therefore take away the talent from him, and give it to the one who has ten talents. 29 For to him who has, it shall be given, and it shall increase to him; but he who has not, even that which he has shall be taken away from him.' 30 And the idle servant they threw into the outer darkness; there will be weeping and gnashing of teeth.”
31 ”When Ben HaAdam comes in His glory, and all His Kadosh Malakhim with Him, then He will sit upon the throne of His glory. 32 And all nations will gather before Him; and He will separate them one from another, just as a shepherd separates the sheep from the goats; 33 and He will set the sheep at His right, and the goats at His left. 34 Then the King will say to those at His right, ‘Come, you blessed of Avi, inherit the kingdom which has been prepared for you from the foundation of the world. 35 For I was hungry, and you gave me to eat; I was thirsty, and you gave me to drink; I was a stranger and you took me in; 36 I was naked, and you covered me; I was sick, and you visited me; I was in prison, and you came to me.' 37 Then the Tzadikim will say to him, ‘Adoneinu, when did we see you hungry, and feed you, or thirsty and gave you drink? 38 And when did we see you a stranger, and took you in? Or that you were naked, and covered you? 39 And when did we see you sick, or in the prison, and come to you?' 40 The King then will answer and say to them, ‘Truly I tell you, inasmuch as you have done it to one of the least of these my brothers, you did it to me.' 41 Then he will also say to those at his left, ‘Go away from me, you cursed, to the everlasting fire, which is prepared for the adversary and his messengers. 42 For I was hungry, and you did not give me to eat; I was thirsty, and you did not give me to drink; 43 I was a stranger, and you did not take me in; I was naked, and you did not cover me; I was sick and in prison and you did not visit me.' 44 Then they also will answer and say, ‘Adoneinu, when did we see you hungry, or thirsty, or a stranger, or naked, or sick or in the prison, and did not minister to you?' 45 Then he will answer and say to them, ‘Truly I say to you, inasmuch as you did not do it to one of the least of these, you also did not do it to me.' 46 And these shall go into everlasting torment, and the Tzadikim into Khayei Olam.”

מתי פרק כה
א אָז תִּדְמֶה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לְעֶשֶׂר בְּתוּלוֹת אֲשֶׁר לָקְחוּ אֶת מְנוֹרוֹתֵיהֶן וְיָצְאוּ לִקְרַאת הֶחָתָן וְהַכַּלָּה. ב חָמֵשׁ מֵהֶן הָיוּ חֲכָמוֹת וְחָמֵשׁ כְּסִילוֹת. ג וְהַכְּסִילוֹת לָקְחוּ אֶת מְנוֹרוֹתֵיהֶן וְלֹא לָקְחוּ אִתָּן שֶׁמֶן. ד אֲבָל הַחֲכָמוֹת לָקְחוּ שֶׁמֶן בְּכֵלִים עִם מְנוֹרוֹתֵיהֶן. ה בְּרַם כְּשֶׁהִתְמַהְמַהּ הֶחָתָן, נָמוּ כֻּלָּן וְיָשְׁנוּ. ו וּבַחֲצוֹת הַלַּיְלָה הָיְתָה צְעָקָה: הִנֵּה הֶחָתָן בָּא, צְאנָה לִקְרָאתוֹ! ז אָז קָמוּ כָּל הַבְּתוּלוֹת הַלָּלוּ וְהֵכִינוּ אֶת מְנוֹרוֹתֵיהֶן. ח אָמְרוּ הַכְּסִילוֹת אֶל הַחֲכָמוֹת: תֵּנָּה לָנוּ מִן הַשֶּׁמֶן שֶׁלָּכֶן, כִּי הִנֵּה כָּבוּ מְנוֹרוֹתֵינוּ. ט עָנוּ הַחֲכָמוֹת וְאָמְרוּ: שֶׁמָּא לֹא יַסְפִּיק לָנוּ וְלָכֶן, אַךְ לֵכְנָה אֶל הַמּוֹכְרִים וּקְנֶינָה לָכֶן. י וְכַאֲשֶׁר הָלְכוּ לִקְנוֹת, בָּא הֶחָתָן; וְהַלָּלוּ שֶׁהָיוּ מוּכָנוֹת נִכְנְסוּ אִתּוֹ לְאוּלַם הַחֲתֻנָּה, וְהַדֶּלֶת נִסְגְּרָה. יא לְבַסּוֹף בָּאוּ גַּם הַבְּתוּלוֹת הָאֲחֵרוֹת וְאָמְרוּ: אֲדוֹנֵנוּ, אֲדוֹנֵנוּ, פְּתַח לָנוּ. יב אַךְ הוּא עָנָה וְאָמַר לָהֶן: אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶן, אֵינֶנִּי מַכִּיר אֶתְכֶן. יג לָכֵן הֱיוּ עֵרִים, כִּי אֵינְכֶם יוֹדְעִים אֶת הַיּוֹם הַהוּא וְלֹא אֶת הַשָּׁעָה.
יד כְּמוֹ אִישׁ שֶׁיָּצָא לְמַסָּע, קָרָא לַעֲבָדָיו וּמָסַר לָהֶם אֶת רְכוּשׁוֹ. טו לָזֶה נָתַן חָמֵשׁ כִּכָּרִים, לָזֶה שְׁתַּיִם וְלָזֶה אַחַת, אִישׁ אִישׁ לְפִי כָּשְׁרוֹ, וְנָסַע מִיָּד. טז הָלַךְ זֶה שֶׁלָּקַח חָמֵשׁ כִּכָּרִים, סָחַר בָּהֶן וְהִרְוִיחַ חָמֵשׁ אֲחֵרוֹת. יז וְכָךְ גַּם זֶה שֶׁל הַשְּׁתַּיִם הִרְוִיחַ בְּמִסְחָר שְּׁתַּיִם אֲחֵרוֹת. יח אֲבָל זֶה שֶׁלָּקַח אַחַת, הָלַךְ וְחָפַר בָּאֲדָמָה, וְהִטְמִין אֶת כֶּסֶף אֲדוֹנָיו. יט אַחֲרֵי זְמַן רַב בָּא אֲדוֹנֵיהֶם שֶׁל הָעֲבָדִים הָהֵם וְעָרַךְ עִמָּם חֶשְׁבּוֹן. כ וְנִגַּשׁ זֶה שֶׁלָּקַח חָמֵשׁ כִּכָּרִים, וְהֵבִיא חָמֵשׁ אֲחֵרוֹת וְאָמַר: אֲדוֹנִי, חָמֵשׁ כִּכָּרִים נָתַתָּ לִי, הִנֵּה חָמֵשׁ אֲחֵרוֹת הִרְוַחְתִּי עֲלֵיהֶן. כא אָמַר לוֹ אֲדוֹנָיו: יָפֶה, עֶבֶד טוֹב וְנֶאֱמָן; נֶאֱמָן הָיִיתָ עַל מְעַט, אַפְקִידְךָ עַל הַרְבֵּה. הִכָּנֵס לְשִׂמְחַת אֲדוֹנֶיךָ. כב נִגַּשׁ זֶה שֶׁל שְׁתֵּי הַכִּכָּרִים וְאָמַר: אֲדוֹנִי, שְׁתֵּי כִּכָּרִים נָתַתָּ לִי, הִנֵּה שְׁתַּיִם אֲחֵרוֹת הִרְוַחְתִּי עֲלֵיהֶן. כג אָמַר לוֹ אֲדוֹנָיו: יָפֶה, עֶבֶד טוֹב וְנֶאֱמָן; נֶאֱמָן הָיִיתָ עַל מְעַט, אַפְקִידְךָ עַל הַרְבֵּה. הִכָּנֵס לְשִׂמְחַת אֲדוֹנֶיךָ. כד נִגַּשׁ זֶה שֶׁלָּקַח כִּכָּר אַחַת וְאָמַר: אֲדוֹנִי, הִכַּרְתִּי אוֹתְךָ, שֶׁאִישׁ קָשֶׁה אַתָּה, וְאַתָּה קוֹצֵר בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא זָרַעְתָּ, וְאוֹסֵף מִמָּקוֹם שֶׁלֹּא פִּזַּרְתָּ בּוֹ; כה וּפָחַדְתִּי, וְהָלַכְתִּי וְהִטְמַנְתִּי אֶת כִּכָּרְךָ בָּאֲדָמָה. הִנֵּה לְךָ אֲשֶׁר שֶׁלְּךָ. כו עָנָה אֲדוֹנָיו וְאָמַר לוֹ: עֶבֶד רַע וְעַצְלָן! יָדַעְתָּ שֶׁקּוֹצֵר אֲנִי בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא זָרַעְתִּי, וְאוֹסֵף מִמָּקוֹם שֶׁלֹּא פִּזַּרְתִּי בּוֹ. כז צָרִיךְ הָיִיתָ לְהַפְקִיד אֶת כַּסְפִּי אֵצֶל הַשֻּׁלְחָנִי, וַאֲנִי הָיִיתִי בָּא וְתוֹבֵעַ אֶת שֶׁלִּי עִם הָרִבִּית. כח לָכֵן קְחוּ אֶת מִמֶּנּוּ אֶת הַכִּכָּר וּתְנוּהָ לָזֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֶשֶׂר כִּכָּרִים; כט כִּי לְמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ, יִנָּתֵן לוֹ וְיִתּוֹסֵף לוֹ אֲבָל מִי שֶׁאֵין לוֹ, גַּם מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ יִלָּקַח מִמֶּנּוּ. ל וְאֶת הָעֶבֶד הַבַּטְלָן הוֹצִיאוּ אֶל הַחֹשֶׁךְ הַחִיצוֹן; שָׁם יִהְיֶה בְּכִי וַחֲרוֹק שִׁנַּיִם.
לא וְכַאֲשֶׁר יָבוֹא בֶּן הָאָדָם בִּכְבוֹדוֹ וְכָל מַלְאָכָיו הַקְּדוֹשִׁים אִתּוֹ, אָז יֵשֵׁב עַל כִּסֵּא כְּבוֹדוֹ; לב וְיֵאָסְפוּ לְפָנָיו כָּל הַגּוֹיִים, וְהוּא יַפְרִיד אוֹתָם זֶה מִזֶּה כְּרוֹעֶה הַמַּפְרִיד אֶת הַכְּבָשִׂים מִן הָעִזִּים, לג וְיַצִּיב אֶת הַכְּבָשִׂים לִימִינוֹ וְאֶת הָעִזִּים לִשְׂמֹאלוֹ. לד אָז יֹאמַר הַמֶּלֶךְ לְאֵלֶּה אֲשֶׁר מִימִינוֹ: בּוֹאוּ, בְּרוּכֵי אָבִי, רְשׁוּ אֶת הַמַּלְכוּת שֶׁהָיְתָה מוּכָנָה לָכֶם מִמּוֹסְדוֹת עוֹלָם; לה כִּי רָעַבְתִּי וּנְתַתֶּם לִי לֶאֱכֹל, צָמֵאתִי וְהִשְׁקֵיתֶם אוֹתִי, עוֹבֵר אֹרַח הָיִיתִי וַאֲסַפְתֶּם אוֹתִי, לו עָרוֹם הָיִיתִי וְכִסִּיתֶם אוֹתִי, חוֹלֶה הָיִיתִי וּבִקַּרְתֶּם אוֹתִי, וּבְבֵית הָאֲסוּרִים הָיִיתִי וּבָאתֶם אֵלַי. לז אָז יֹאמְרוּ לוֹ הַצַּדִּיקִים: אֲדוֹנֵינוּ, מָתַי רְאִינוּךָ שֶׁרָעֵב אַתָּה וְהֶאֱכַלְנוּ אוֹתְךָ, אוֹ שֶׁצָּמֵא אַתָּה וְהִשְׁקֵינוּ אוֹתְךָ? לח וּמָתַי רְאִינוּךָ שֶׁעוֹבֵר אֹרַח אַתָּה וְאָסַפְנוּ אוֹתְךָ, אוֹ שֶׁעָרוֹם אַתָּה וְכִסִּינוּ אוֹתְךָ? לט וּמָתַי רְאִינוּךָ חוֹלֶה אוֹ בְּבֵית הָאֲסוּרִים וּבָאנוּ אֵלֶיךָ? מ וְעָנָה הַמֶּלֶךְ וְאָמַר לָהֶם: אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, כָּל מַה שֶּׁעֲשִׂיתֶם לְאֶחָד מֵאַחַי הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה, לִי עֲשִׂיתֶם. מא אָז יֹאמַר לְאֵלֶּה אֲשֶׁר מִשְּׂמֹאלוֹ: לְכוּ לָכֶם מִמֶּנִּי, אֲרוּרִים, לְאֵשׁ עוֹלָם הַמּוּכָנָה לַמְקַטְרֵג וּלְמַלְאָכָיו; מב כִּי רָעַבְתִּי וְלֹא נְתַתֶּם לִי לֶאֱכֹל, צָמֵאתִי וְלֹא הִשְׁקֵיתֶם אוֹתִי, מג עוֹבֵר אֹרַח הָיִיתִי וְלֹא אֲסַפְתֶּם אוֹתִי, עָרוֹם הָיִיתִי וְלֹא כִּסִּיתֶם אוֹתִי, חוֹלֶה הָיִיתִי וּבְבֵית הָאֲסוּרִים הָיִיתִי וְלֹא בִּקַּרְתֶּם אוֹתִי. מד אָז יַעֲנוּ גַּם הֵם וְיֹאמְרוּ: אֲדוֹנֵינוּ, מָתַי רָאִינוּךָ רָעֵב, אוֹ צָמֵא, אוֹ עוֹבֵר אֹרַח, אוֹ עָרוֹם, אוֹ חוֹלֶה, אוֹ בְּבֵית הָאֲסוּרִים, וְלֹא שֵׁרַתְנוּ אוֹתְךָ? מה אָז יַעֲנֶה וְיֹאמַר לָהֶם: אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, כָּל מַה שֶּׁלֹּא עֲשִׂיתֶם לְאֶחָד מִן הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה, גַּם לִי לֹא עֲשִׂיתֶם. מו וְיֵלְכוּ אֵלֶּה לְיִסּוּרֵי עוֹלָם, וְהַצַּדִּיקִים לְחַיֵּי עוֹלָם.