VaYikra Chapter 8
1 And יהוה spoke unto Moshe, saying, 2 "Take Aharon and his sons with him, and the garments, and the anointing oil, and the bullock of HaKhatat, and the two rams, and the basket of Matzot; 3 and congregate all the assembly at the door of the Ohel Mo'ed." 4 And Moshe did as יהוה commanded him; and the congregation was assembled at the door of the Ohel Mo'ed. 5 And Moshe said unto the assembly, "This is the thing which יהוה has commanded to be done." 6 And Moshe brought Aharon and his sons, and washed them with water. 7 And he put upon him the tunic, and girded him with the girdle, and clothed him with the robe, and put the efod upon him, and he girded him with the skillfully woven band of the efod, and bound it unto him therewith. 8 And he placed the breastplate upon him; and in the breastplate he put HaUrim and HaTummim. 9 And he set the miter upon his head; and upon the miter, in front, did he set the golden plate, the kadosh crown; as יהוה commanded Moshe. 10 And Moshe took the anointing oil, and anointed the Mishkan and all that was therein, and consecrated them. 11 And he sprinkled thereof upon the Mizbe'akh seven times, and anointed the Mizbe'akh and all its vessels, and the laver and its base, to consecrate them. 12 And he poured of the anointing oil upon Aharon's head, and anointed him, to hallow him. 13 And Moshe brought Aharon's sons, and clothed them with tunics, and girded them with girdles, and bound head-turbans upon them; as יהוה commanded Moshe. 14 And the bullock of HaKhatat was brought; and Aharon and his sons laid their hands upon the head of the bullock of HaKhatat. 15 And when it was slain, Moshe took the blood, and put it upon the horns of the Mizbe'akh round about with his finger, and purified the Mizbe'akh, and poured out the remaining blood at the base of the Mizbe'akh, and hallowed it, to make atonement for it. 16 And he took all the fat that was upon the inwards, and the lobe of the liver, and the two kidneys, and their fat, and Moshe made it smoke upon the Mizbe'akh. 17 But the bullock, and its skin, and its flesh, and its dung, were burnt with fire without the camp; as יהוה commanded Moshe. 18 And the ram of HaOlah was presented; and Aharon and his sons laid their hands upon the head of the ram. 19 And when it was killed, Moshe dashed the blood against the Mizbe'akh round about. 20 And when the ram was cut into its pieces, Moshe made the head, and the pieces, and the suet smoke. 21 And when the inwards and the legs were washed with water, Moshe made the whole ram smoke upon the Mizbe'akh; it was an Olah for a sweet savor; it was a karban of fire unto יהוה , as יהוה commanded Moshe. 22 And the other ram was presented, the ram of consecration, and Aharon and his sons laid their hands upon the head of the ram. 23 And when it was slain, Moshe took of the blood thereof, and put it upon the tip of Aharon's right ear, and upon the thumb of his right hand, and upon the great toe of his right foot. 24 And Aharon's sons were brought, and Moshe put of the blood upon the tip of their right ear, and upon the thumb of their right hand, and upon the great toe of their right foot; and Moshe dashed the blood against the Mizbe'akh round about. 25 And he took the fat, and the fat tail, and all the fat that was upon the inwards, and the lobe of the liver, and the two kidneys, and their fat, and the right thigh. 26 And out of the basket of Matzot, that was before יהוה , he took one unleavened cake, and one cake of oiled bread, and one wafer, and placed them on the fat, and upon the right thigh. 27 And he put the whole upon the hands of Aharon, and upon the hands of his sons, and waved them for a Tenufah before יהוה . And 28 Moshe took them from off their hands, and made them smoke on the Mizbe'akh upon HaOlah; they were a consecration-offering for a sweet savor; it was a karban of fire unto יהוה . And 29 Moshe took the breast, and waved it for a Tenufah before יהוה ; it was Moshe's portion of the ram of consecration; as יהוה commanded Moshe. 30 And Moshe took of the anointing oil, and of the blood which was upon the Mizbe'akh, and sprinkled it upon Aharon, and upon his garments, and upon his sons, and upon his sons' garments with him, and consecrated Aharon, and his garments, and his sons, and his sons' garments with him. 31 And Moshe said unto Aharon and to his sons, "Roast the flesh at the door of the Ohel Mo'ed; and there eat it and the bread that is in the basket of consecration, as I commanded, saying, 'Aharon and his sons shall eat it.' 32 And that which remains of the flesh and of the bread shall you burn with fire. 33 And you shall not go out from the door of the Ohel Mo'ed seven days, until the days of your consecration are fulfilled; for He shall consecrate you seven days. 34 As has been done this day, so יהוה has commanded to do, to make atonement for you. 35 And at the door of the Ohel Mo'ed shall you abide day and night seven days, and keep the charge of יהוה , that you die not; for so I am commanded." 36 And Aharon and his sons did all the things which יהוה commanded by the hand of Moshe.

ויּקרא פרק ח
א וַיְדַבֵּר יהוה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. ב קַח אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ וְאֵת הַבְּגָדִים וְאֵת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְאֵת פַּר הַחַטָּאת וְאֵת שְׁנֵי הָאֵילִים וְאֵת סַל הַמַּצּוֹת. ג וְאֵת כָּל הָעֵדָה הַקְהֵל אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד. ד וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה כַּאֲשֶׁר צִוָּה יהוה אֹתוֹ וַתִּקָּהֵל הָעֵדָה אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד. ה וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעֵדָה זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יהוה לַעֲשׂוֹת. ו וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו וַיִּרְחַץ אֹתָם בַּמָּיִם. ז וַיִּתֵּן עָלָיו אֶת הַכֻּתֹּנֶת וַיַּחְגֹּר אֹתוֹ בָּאַבְנֵט וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ אֶת הַמְּעִיל וַיִּתֵּן עָלָיו אֶת הָאֵפֹד וַיַּחְגֹּר אֹתוֹ בְּחֵשֶׁב הָאֵפֹד וַיֶּאְפֹּד לוֹ בּוֹ. ח וַיָּשֶׂם עָלָיו אֶת הַחֹשֶׁן וַיִּתֵּן אֶל הַחֹשֶׁן אֶת הָאוּרִים וְאֶת הַתֻּמִּים. ט וַיָּשֶׂם אֶת הַמִּצְנֶפֶת עַל רֹאשׁוֹ וַיָּשֶׂם עַל הַמִּצְנֶפֶת אֶל מוּל פָּנָיו אֵת צִיץ הַזָּהָב נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ כַּאֲשֶׁר צִוָּה יהוה אֶת מֹשֶׁה. י וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וַיִּמְשַׁח אֶת הַמִּשְׁכָּן וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בּוֹ וַיְקַדֵּשׁ אֹתָם. יא וַיַּז מִמֶּנּוּ עַל הַמִּזְבֵּחַ שֶׁבַע פְּעָמִים וַיִּמְשַׁח אֶת הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת כָּל כֵּלָיו וְאֶת הַכִּיֹּר וְאֶת כַּנּוֹ לְקַדְּשָׁם. יב וַיִּצֹק מִשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה עַל רֹאשׁ אַהֲרֹן וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ לְקַדְּשׁוֹ. יג וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת בְּנֵי אַהֲרֹן וַיַּלְבִּשֵׁם כֻּתֳּנֹת וַיַּחְגֹּר אֹתָם אַבְנֵט וַיַּחֲבֹשׁ לָהֶם מִגְבָּעוֹת כַּאֲשֶׁר צִוָּה יהוה אֶת מֹשֶׁה. יד וַיַּגֵּשׁ אֵת פַּר הַחַטָּאת וַיִּסְמֹךְ אַהֲרֹן וּבָנָיו אֶת יְדֵיהֶם עַל רֹאשׁ פַּר הַחַטָּאת. טו וַיִּשְׁחָט וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת הַדָּם וַיִּתֵּן עַל קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב בְּאֶצְבָּעוֹ וַיְחַטֵּא אֶת הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת הַדָּם יָצַק אֶל יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ וַיְקַדְּשֵׁהוּ לְכַפֵּר עָלָיו. טז וַיִּקַּח אֶת כָּל הַחֵלֶב אֲשֶׁר עַל הַקֶּרֶב וְאֵת יֹתֶרֶת הַכָּבֵד וְאֶת שְׁתֵּי הַכְּלָיֹת וְאֶת חֶלְבְּהֶן וַיַּקְטֵר מֹשֶׁה הַמִּזְבֵּחָה. יז וְאֶת הַפָּר וְאֶת עֹרוֹ וְאֶת בְּשָׂרוֹ וְאֶת פִּרְשׁוֹ שָׂרַף בָּאֵשׁ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה כַּאֲשֶׁר צִוָּה יהוה אֶת מֹשֶׁה. יח וַיַּקְרֵב אֵת אֵיל הָעֹלָה וַיִּסְמְכוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו אֶת יְדֵיהֶם עַל רֹאשׁ הָאָיִל. יט וַיִּשְׁחָט וַיִּזְרֹק מֹשֶׁה אֶת הַדָּם עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב. כ וְאֶת הָאַיִל נִתַּח לִנְתָחָיו וַיַּקְטֵר מֹשֶׁה אֶת הָרֹאשׁ וְאֶת הַנְּתָחִים וְאֶת הַפָּדֶר. כא וְאֶת הַקֶּרֶב וְאֶת הַכְּרָעַיִם רָחַץ בַּמָּיִם וַיַּקְטֵר מֹשֶׁה אֶת כָּל הָאַיִל הַמִּזְבֵּחָה עֹלָה הוּא לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה הוּא לַיהוה כַּאֲשֶׁר צִוָּה יהוה אֶת מֹשֶׁה. כב וַיַּקְרֵב אֶת הָאַיִל הַשֵּׁנִי אֵיל הַמִּלֻּאִים וַיִּסְמְכוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו אֶת יְדֵיהֶם עַל רֹאשׁ הָאָיִל. כג וַיִּשְׁחָט וַיִּקַּח מֹשֶׁה מִדָּמוֹ וַיִּתֵּן עַל תְּנוּךְ אֹזֶן אַהֲרֹן הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן יָדוֹ הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן רַגְלוֹ הַיְמָנִית. כד וַיַּקְרֵב אֶת בְּנֵי אַהֲרֹן וַיִּתֵּן מֹשֶׁה מִן הַדָּם עַל תְּנוּךְ אָזְנָם הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן יָדָם הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן רַגְלָם הַיְמָנִית וַיִּזְרֹק מֹשֶׁה אֶת הַדָּם עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב. כה וַיִּקַּח אֶת הַחֵלֶב וְאֶת הָאַלְיָה וְאֶת כָּל הַחֵלֶב אֲשֶׁר עַל הַקֶּרֶב וְאֵת יֹתֶרֶת הַכָּבֵד וְאֶת שְׁתֵּי הַכְּלָיֹת וְאֶת חֶלְבְּהֶן וְאֵת שׁוֹק הַיָּמִין. כו וּמִסַּל הַמַּצּוֹת אֲשֶׁר לִפְנֵי יהוה לָקַח חַלַּת מַצָּה אַחַת וְחַלַּת לֶחֶם שֶׁמֶן אַחַת וְרָקִיק אֶחָד וַיָּשֶׂם עַל הַחֲלָבִים וְעַל שׁוֹק הַיָּמִין. כז וַיִּתֵּן אֶת הַכֹּל עַל כַּפֵּי אַהֲרֹן וְעַל כַּפֵּי בָנָיו וַיָּנֶף אֹתָם תְּנוּפָה לִפְנֵי יהוה . כח וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֹתָם מֵעַל כַּפֵּיהֶם וַיַּקְטֵר הַמִּזְבֵּחָה עַל הָעֹלָה מִלֻּאִים הֵם לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה הוּא לַיהוה . כט וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת הֶחָזֶה וַיְנִיפֵהוּ תְנוּפָה לִפְנֵי יהוה מֵאֵיל הַמִּלֻּאִים לְמֹשֶׁה הָיָה לְמָנָה כַּאֲשֶׁר צִוָּה יהוה אֶת מֹשֶׁה. ל וַיִּקַּח מֹשֶׁה מִשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה וּמִן הַדָּם אֲשֶׁר עַל הַמִּזְבֵּחַ וַיַּז עַל אַהֲרֹן עַל בְּגָדָיו וְעַל בָּנָיו וְעַל בִּגְדֵי בָנָיו אִתּוֹ וַיְקַדֵּשׁ אֶת אַהֲרֹן אֶת בְּגָדָיו וְאֶת בָּנָיו וְאֶת בִּגְדֵי בָנָיו אִתּוֹ. לא וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו בַּשְּׁלוּ אֶת הַבָּשָׂר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וְשָׁם תֹּאכְלוּ אֹתוֹ וְאֶת הַלֶּחֶם אֲשֶׁר בְּסַל הַמִּלֻּאִים כַּאֲשֶׁר צִוֵּיתִי לֵאמֹר אַהֲרֹן וּבָנָיו יֹאכְלֻהוּ. לב וְהַנּוֹתָר בַּבָּשָׂר וּבַלָּחֶם בָּאֵשׁ תִּשְׂרֹפוּ. לג וּמִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא תֵצְאוּ שִׁבְעַת יָמִים עַד יוֹם מְלֹאת יְמֵי מִלֻּאֵיכֶם כִּי שִׁבְעַת יָמִים יְמַלֵּא אֶת יֶדְכֶם. לד כַּאֲשֶׁר עָשָׂה בַּיּוֹם הַזֶּה צִוָּה יהוה לַעֲשֹׂת לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם. לה וּפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד תֵּשְׁבוּ יוֹמָם וָלַיְלָה שִׁבְעַת יָמִים וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמֶרֶת יהוה וְלֹא תָמוּתוּ כִּי כֵן צֻוֵּיתִי. לו וַיַּעַשׂ אַהֲרֹן וּבָנָיו אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה יהוה בְּיַד מֹשֶׁה.

Yirme-Yahu Chapter 7
21 "Thus says יהוה Tzeva'ot, Elohei Yisra'el, 'Add your burnt-offerings unto your sacrifices, and eat flesh. 22 For I spoke not unto your fathers, nor commanded them in the day that I brought them out of the land of Mitzrayim, concerning burnt-offerings or sacrifices; 23 but this thing I commanded them, saying, hearken unto My voice, and I will be your Elohim, and you shall be My people; and walk in all the way that I command you, that it may be well with you'."
24 "But they hearkened not, nor inclined their ear, but walked in their own counsels, even in the stubbornness of their evil heart, and went backward and not forward, 25 even since the day that your fathers came forth out of the land of Mitzrayim unto this day; and though I have sent unto you all My servants the Nevi'im, sending them daily betimes and often, 26 yet they hearkened not unto Me, nor inclined their ear, but made their neck stiff; they did worse than their fathers. 27 And you shall speak all these words unto them, but they will not hearken to you; you shall also call unto them, but they will not answer you. 28 Therefore you shall say unto them, 'This is the nation that has not hearkened to the voice of יהוה their Elohim, nor received correction; faithfulness is perished, and is cut off from their mouth. 29 Cut off your hair, and cast it away, and take up a lamentation on the high hills; for יהוה has rejected and forsaken the generation of His wrath'. 30 For B'nei Yehudah have done that which is evil in My sight", says יהוה . "They have set their detestable things in the house whereon My Name is called, to defile it. 31 And they have built the high places of Tofet, which is in Gei Ben Hinom, to burn their sons and their daughters in the fire; which I commanded not, neither came it into My mind."
32 "Therefore, behold, the days come", says יהוה , "that it shall no more be called Tofet, nor Gei Ben Hinom, but the valley of slaughter; for they shall bury in Tofet, for lack of room. 33 And the carcasses of this people shall be food for the fowls of the heaven, and for the beasts of the earth; and none shall frighten them away. 34 Then will I cause to cease from the cities of Yehudah, and from the streets of Yerushalayim, the voice of mirth and the voice of gladness, the voice of the bridegroom and the voice of the bride; for the land shall be desolate."

יִרְמְיָהוּ פרק ז
כא כֹּה אָמַר יהוה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: עֹלוֹתֵיכֶם סְפוּ עַל זִבְחֵיכֶם וְאִכְלוּ בָשָׂר. כב כִּי לֹא דִבַּרְתִּי אֶת אֲבוֹתֵיכֶם וְלֹא צִוִּיתִים בְּיוֹם הוציא (הוֹצִיאִי) אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם עַל דִּבְרֵי עוֹלָה וָזָבַח. כג כִּי אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה צִוִּיתִי אוֹתָם לֵאמֹר שִׁמְעוּ בְקוֹלִי וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי לְעָם; וַהֲלַכְתֶּם בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אֶתְכֶם לְמַעַן יִיטַב לָכֶם. כד וְלֹא שָׁמְעוּ וְלֹא הִטּוּ אֶת אָזְנָם וַיֵּלְכוּ בְּמֹעֵצוֹת בִּשְׁרִרוּת לִבָּם הָרָע; וַיִּהְיוּ לְאָחוֹר וְלֹא לְפָנִים. כה לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר יָצְאוּ אֲבוֹתֵיכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד הַיּוֹם הַזֶּה וָאֶשְׁלַח אֲלֵיכֶם אֶת כָּל עֲבָדַי הַנְּבִיאִים יוֹם הַשְׁכֵּם וְשָׁלֹחַ. כו וְלוֹא שָׁמְעוּ אֵלַי וְלֹא הִטּוּ אֶת אָזְנָם; וַיַּקְשׁוּ אֶת עָרְפָּם הֵרֵעוּ מֵאֲבוֹתָם. כז וְדִבַּרְתָּ אֲלֵיהֶם אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְלֹא יִשְׁמְעוּ אֵלֶיךָ; וְקָרָאתָ אֲלֵיהֶם וְלֹא יַעֲנוּכָה. כח וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם זֶה הַגּוֹי אֲשֶׁר לוֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל יהוה אֱלֹהָיו וְלֹא לָקְחוּ מוּסָר; אָבְדָה הָאֱמוּנָה וְנִכְרְתָה מִפִּיהֶם. כט גָּזִּי נִזְרֵךְ וְהַשְׁלִיכִי וּשְׂאִי עַל שְׁפָיִם קִינָה: כִּי מָאַס יהוה וַיִּטֹּשׁ אֶת דּוֹר עֶבְרָתוֹ. ל כִּי עָשׂוּ בְנֵי יְהוּדָה הָרַע בְּעֵינַי נְאֻם יהוה : שָׂמוּ שִׁקּוּצֵיהֶם בַּבַּיִת אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלָיו לְטַמְּאוֹ. לא וּבָנוּ בָּמוֹת הַתֹּפֶת אֲשֶׁר בְּגֵיא בֶן הִנֹּם לִשְׂרֹף אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנֹתֵיהֶם בָּאֵשׁ אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי וְלֹא עָלְתָה עַל לִבִּי.
לב לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יהוה וְלֹא יֵאָמֵר עוֹד הַתֹּפֶת וְגֵיא בֶן הִנֹּם כִּי אִם גֵּיא הַהֲרֵגָה; וְקָבְרוּ בְתֹפֶת מֵאֵין מָקוֹם. לג וְהָיְתָה נִבְלַת הָעָם הַזֶּה לְמַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ; וְאֵין מַחֲרִיד. לד וְהִשְׁבַּתִּי מֵעָרֵי יְהוּדָה וּמֵחֻצוֹת יְרוּשָׁלִַם קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה: כִּי לְחָרְבָּה תִּהְיֶה הָאָרֶץ.

Yirme-Yahu Chapter 9
22 Thus says יהוה , 'Let not the wise man glory in his wisdom, neither let the mighty man glory in his might, let not the rich man glory in his riches; 23 but let him that glories glory in this, that he understands, and knows Me, that I am יהוה who exercises compassion, justice, and tzedaka, in the earth; for in these things I delight'," says יהוה .

יִרְמְיָהוּ פרק ט
כב כֹּה אָמַר יהוה אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ וְאַל יִתְהַלֵּל הַגִּבּוֹר בִּגְבוּרָתוֹ; אַל יִתְהַלֵּל עָשִׁיר בְּעָשְׁרוֹ. כג כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי כִּי אֲנִי יהוה עֹשֶׂה חֶסֶד מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ: כִּי בְאֵלֶּה חָפַצְתִּי נְאֻם יהוה .

Yokhanan Markos Chapter 7
31 Again Yeshua went out from the border of Tzor and Tzaidan, and came to the sea of the Galil, to the border of the ten cities. 32 And they brought to Him a deaf and mute man; and they asked Him to lay His hand on him. 33 So He drew him aside from the people, and put his fingers into his ears; then He spat, and touched his tongue; 34 and He looked up to Heaven and sighed, and He said to him, “Be opened.” 35 And in that very hour his ears were opened, and his tongue was loosened, and he spoke plainly. 36 And He warned them not to tell this to any man; but the more He warned them, so much the more they published it. 37 And they were greatly astonished, saying, “He does everything so well. He makes the deaf hear and the mute to speak.”

יוחנן מרקוס פרק ז
לא שׁוּב יָצָא יֵשׁוּעַ מִתְּחוּם צוֹר וְצִידוֹן וּבָא לְיָם הַגָּלִיל, לִתְחוּם עֶשֶׂר הֶעָרִים. לב וְהֵבִיאוּ אֵלָיו חֵרֵשׁ אֶחָד מְגַמְגֵּם, וּבִקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ שֶׁיָּשִׂים עָלָיו יָד. לגוּמְשָׁכוֹ מִן הֶהָמוֹן לְבַדּוֹ, וְשָׂם אֶת אֶצְבְּעוֹתָיו בְּאָזְנָיו וְיָרַק, וְנָגַע בִּלְשׁוֹנוֹ; לד וְהִבִּיט הַשָּׁמַיְמָה וְנֶאֱנַח וְאָמַר לוֹ: הִפָּתַח! לה וּבוֹ בָּרֶגַע נִפְתְּחוּ אָזְנָיו וּהֻתַּר קֶשֶׁר לְשׁוֹנוֹ, וְדִבֵּר בְּבֵרוּר. לו וְהִזְהִיר אוֹתָם שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ לְאִישׁ, אַךְ כְּכָל שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם, הֵם הִכְרִיזוּ יוֹתֵר. לז וּבְיוֹתֵר הִתְפַּלְּאוּ וְאָמְרוּ: הַכֹּל הוּא עוֹשֶׁה יָפֶה: אֶת הַחֵרְשִׁים הוּא עוֹשֶׂה שֶׁיִּשְׁמְעוּ, וְאֶת שֶׁאֵינָם מְדַבְּרִים, שֶׁיְּדַבְּרוּ.

Romim Chapter 12
1 I beseech you therefore, brethren, by the mercies of Elohim, that you present your bodies a living sacrifice, consecrated and acceptable to Elohim, by means of reasonable service. 2 Do not imitate the way of this world, but be transformed by the renewing of your minds, that you may discern what is that good, and acceptable, and perfect will of Elohim. 3 For I say to all of you, through the compassion which is given to me, not to think of yourselves beyond what you ought to think; but to think soberly, every man according to the measure of absolute trust which Elohim has distributed to him. 4 For as we have many members in one body, and all members have not the same function, 5 so we, being many, are one body in Mashi'akh, and every one members one of another. 6 Having then gifts differing according to the compassion that is given to us: some have the gift of nevu’ah, according to the measure of absolute trust, 7 some have the gift of ministration, in their ministry; and some of teaching, in their doctrine. 8 Some of consolation, in consoling; he that gives, let him do it with sincerity; he that rules, with diligence; he that shows mercy, with cheerfulness.

אגרת שאול אל הרומים פרק יב
א מְבַקֵּשׁ אֲנִי אֵפוֹא מִכֶּם, אַחַי, בְּרַחֲמֵי אֱלֹהִים, שֶׁתַּעֲמִידוּ אֶת גּוּפְכֶם זֶבַח חַי וְקָדוֹשׁ וּמְקֻבָּל לֵאלֹהִים, בְּשֵׁרוּת שִׂכְלִי. ב וְאַל תִּדַּמּוּ לָעוֹלָם הַזֶּה, אֶלָּא הִשְׁתַּנּוּ בְּחִדּוּשׁ שִׂכְלְכֶם וְהַבְחִינוּ מַהוּ רְצוֹנוֹ הַטּוֹב וְהַמְקֻבָּל וְהַמֻּשְׁלָם שֶׁל הָאֱלֹהִים. ג אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם בַּחֶסֶד שֶׁנִּתַן לִי לְכֻלְּכֶם, שֶׁלֹּא תַּחְשְׁבוּ מֵעֵבֶר לְמַה שֶּׁרָאוּי לַחְשֹׁב, אֶלָּא חִשְׁבוּ בִּצְנִיעוּת, כָּל אִישׁ כְּפִי שֶׁחָלַק לוֹ הָאֱלֹהִים אֶת הָאֱמוּנָה בְּמִדָּה; ד כִּי כְּשֵׁם שֶׁבְּגוּף אֶחָד אֵיבָרִים רַבִּים יֵשׁ לָנוּ, לְכָל הָאֵיבָרִים לֹא אוֹתָהּ פְּעֻלָּה אַחַת יֵשׁ לָהֶם, ה כָּךְ גַּם אֲנַחְנוּ שֶׁרַבִּים אָנוּ, גּוּף אֶחָד אֲנַחְנוּ בַּמָּשִׁיחַ, וְאִישׁ אִישׁ מֵאִתָּנוּ אֵיבָרִים אֲנַחְנוּ שֶׁל זוּלָתֵנוּ. ו אֲבָל יֵשׁ לָנוּ מַתָּנוֹת שׁוֹנוֹת, לְפִי הַחֶסֶד שֶׁנִּתַן לָנוּ: יֵשׁ שֶׁל נְבוּאָה, כְּמִדַּת אֱמוּנָתוֹ; ז וְיֵשׁ אֲשֶׁר שֵׁרוּת יֵשׁ לוֹ, בַּשֵּׁרוּת; וְיֵשׁ אֲשֶׁר מוֹרֶה הוּא, בְּהוֹרָאָתוֹ; ח וְיֵשׁ אֲשֶׁר מְנַחֵם הוּא, בְּנִחוּמוֹ; וַאֲשֶׁר נוֹתֵן, בְּכֵנוּת; וַאֲשֶׁר עוֹמֵד בָּרֹאשׁ, בַּחֲרִיצוּת; וַאֲשֶׁר מְרַחֵם, בִּמְאוֹר פָּנִים.