TORAH

B'reshit Chapter 47
1 Then Yosef went in and told Paroh, and said, "My father and my brethren, and their flocks, and their herds, and all that they have, are come out of the land of Kena'an; and, behold, they are in the land of Goshen." 2 And from among his brethren he took five men, and presented them unto Paroh. 3 And Paroh said unto his brethren, "What is your occupation?" And they said unto Paroh, "Your servants are shepherds, both we, and our fathers." 4 And they said unto Paroh, "To sojourn in the land are we come; for there is no pasture for your servants' flocks; for the famine is sore in the land of Kena'an. Now therefore, we pray, let your servants dwell in the land of Goshen." 5 And Paroh spoke unto Yosef, saying, "Your father and your brethren are come unto you; 6 the land of Mitzrayim is before you; in the best of the land make your father and your brethren to dwell; in the land of Goshen let them dwell. And if you know any able men among them, then make them rulers over my cattle." 7 And Yosef brought in Ya'akov his father, and set him before Paroh. And Ya'akov blessed Paroh. 8 And Paroh said unto Ya'akov, "How many are the days of the years of your life?" 9 And Ya'akov said unto Paroh, "The days of the years of my sojournings are a hundred and thirty years; few and evil have been the days of the years of my life, and they have not attained unto the days of the years of the life of my fathers in the days of their sojournings." 10 And Ya'akov blessed Paroh, and went out from the presence of Paroh.
11 And Yosef placed his father and his brethren, and gave them a possession in the land of Mitzrayim, in the best of the land, in the land of Ra'amses, as Paroh had commanded. 12 And Yosef sustained his father, and his brethren, and all his father's household, with bread, according to the want of their little ones. 13 And there was no bread in all the land; for the famine was very sore, so that the land of Mitzrayim and the land of Kena'an languished by reason of the famine. 14 And Yosef gathered up all the money that was found in the land of Mitzrayim, and in the land of Kena'an, for the grain which they bought; and Yosef brought the money into Paroh's house. 15 And when the money was all spent in the land of Mitzrayim, and in the land of Kena'an, all the Mitzrim came unto Yosef, and said, "Give us bread; for why should we die in your presence? For our money fails." 16 And Yosef said, "Give your cattle, and I will give you [bread] for your cattle, if money fails." 17 And they brought their cattle unto Yosef. And Yosef gave them bread in exchange for the horses, and for the flocks, and for the herds, and for the donkeys; and he fed them with bread in exchange for all their cattle for that year. 18 And when that year was ended, they came unto him the second year, and said unto him, "We will not hide from my master, how that our money is all spent; and the herds of cattle are my master's; there is nought left in the sight of my master, but our bodies, and our lands. 19 Why should we die before your eyes, both we and our land? Buy us and our land for bread, and we and our land will be servants unto Paroh; and give us seed, that we may live, and not die, and that the land be not desolate." 20 So Yosef bought all the land of Mitzrayim for Paroh; for the Mitzrim sold every man his field, because the famine was sore upon them; and the land became Paroh's. 21 And as for the people, he removed them city by city, from one end of the border of Mitzrayim even to the other end thereof. 22 Only the land of the priests did he not buy, for the priests had a portion from Paroh, and did eat their portion which Paroh gave them; therefore they sold not their land. 23 Then Yosef said unto the people, "Behold, I have bought you this day and your land for Paroh. Lo, here is seed for you, and you shall sow the land. 24 And it shall come to pass at the ingatherings, that you shall give a fifth unto Paroh, and four parts shall be your own, for seed of the field, and for your food, and for them of your households, and for food for your little ones." 25 And they said, "You have saved our lives. Let us find favor in the sight of my master, and we will be Paroh's servants." 26 And Yosef made it a statute concerning the land of Mitzrayim unto this day, that Paroh should have the fifth; only the land of the priests alone did not become Paroh's.
27 And Yisra'el dwelt in the land of Mitzrayim, in the land of Goshen; and they got them possessions therein, and were fruitful, and multiplied exceedingly.

בראשית פרק מז
א וַיָּבֹא יוֹסֵף וַיַּגֵּד לְפַרְעֹה וַיֹּאמֶר אָבִי וְאַחַי וְצֹאנָם וּבְקָרָם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם בָּאוּ מֵאֶרֶץ כְּנָעַן וְהִנָּם בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן. ב וּמִקְצֵה אֶחָיו לָקַח חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים וַיַּצִּגֵם לִפְנֵי פַרְעֹה. ג וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל אֶחָיו מַה מַּעֲשֵׂיכֶם וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה רֹעֵה צֹאן עֲבָדֶיךָ גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אֲבוֹתֵינוּ. ד וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה לָגוּר בָּאָרֶץ בָּאנוּ כִּי אֵין מִרְעֶה לַצֹּאן אֲשֶׁר לַעֲבָדֶיךָ כִּי כָבֵד הָרָעָב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וְעַתָּה יֵשְׁבוּ נָא עֲבָדֶיךָ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן. ה וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף לֵאמֹר אָבִיךָ וְאַחֶיךָ בָּאוּ אֵלֶיךָ. ו אֶרֶץ מִצְרַיִם לְפָנֶיךָ הִוא בְּמֵיטַב הָאָרֶץ הוֹשֵׁב אֶת אָבִיךָ וְאֶת אַחֶיךָ יֵשְׁבוּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן וְאִם יָדַעְתָּ וְיֶשׁ בָּם אַנְשֵׁי חַיִל וְשַׂמְתָּם שָׂרֵי מִקְנֶה עַל אֲשֶׁר לִי. ז וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת יַעֲקֹב אָבִיו וַיַּעֲמִדֵהוּ לִפְנֵי פַרְעֹה וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת פַּרְעֹה. ח וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יַעֲקֹב כַּמָּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֶּיךָ. ט וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל פַּרְעֹה יְמֵי שְׁנֵי מְגוּרַי שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה מְעַט וְרָעִים הָיוּ יְמֵי שְׁנֵי חַיַּי וְלֹא הִשִּׂיגוּ אֶת יְמֵי שְׁנֵי חַיֵּי אֲבֹתַי בִּימֵי מְגוּרֵיהֶם. י וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת פַּרְעֹה וַיֵּצֵא מִלִּפְנֵי פַרְעֹה.
יא וַיּוֹשֵׁב יוֹסֵף אֶת אָבִיו וְאֶת אֶחָיו וַיִּתֵּן לָהֶם אֲחֻזָּה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּמֵיטַב הָאָרֶץ בְּאֶרֶץ רַעְמְסֵס כַּאֲשֶׁר צִוָּה פַרְעֹה. יב וַיְכַלְכֵּל יוֹסֵף אֶת אָבִיו וְאֶת אֶחָיו וְאֵת כָּל בֵּית אָבִיו לֶחֶם לְפִי הַטָּף. יג וְלֶחֶם אֵין בְּכָל הָאָרֶץ כִּי כָבֵד הָרָעָב מְאֹד וַתֵּלַהּ אֶרֶץ מִצְרַיִם וְאֶרֶץ כְּנַעַן מִפְּנֵי הָרָעָב. יד וַיְלַקֵּט יוֹסֵף אֶת כָּל הַכֶּסֶף הַנִּמְצָא בְאֶרֶץ מִצְרַיִם וּבְאֶרֶץ כְּנַעַן בַּשֶּׁבֶר אֲשֶׁר הֵם שֹׁבְרִים וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת הַכֶּסֶף בֵּיתָה פַרְעֹה. טו וַיִּתֹּם הַכֶּסֶף מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּמֵאֶרֶץ כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ כָל מִצְרַיִם אֶל יוֹסֵף לֵאמֹר הָבָה לָּנוּ לֶחֶם וְלָמָּה נָמוּת נֶגְדֶּךָ כִּי אָפֵס כָּסֶף. טז וַיֹּאמֶר יוֹסֵף הָבוּ מִקְנֵיכֶם וְאֶתְּנָה לָכֶם בְּמִקְנֵיכֶם אִם אָפֵס כָּסֶף. יז וַיָּבִיאוּ אֶת מִקְנֵיהֶם אֶל יוֹסֵף וַיִּתֵּן לָהֶם יוֹסֵף לֶחֶם בַּסּוּסִים וּבְמִקְנֵה הַצֹּאן וּבְמִקְנֵה הַבָּקָר וּבַחֲמֹרִים וַיְנַהֲלֵם בַּלֶּחֶם בְּכָל מִקְנֵהֶם בַּשָּׁנָה הַהִוא. יח וַתִּתֹּם הַשָּׁנָה הַהִוא וַיָּבֹאוּ אֵלָיו בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית וַיֹּאמְרוּ לוֹ לֹא נְכַחֵד מֵאֲדֹנִי כִּי אִם תַּם הַכֶּסֶף וּמִקְנֵה הַבְּהֵמָה אֶל אֲדֹנִי לֹא נִשְׁאַר לִפְנֵי אֲדֹנִי בִּלְתִּי אִם גְּוִיָּתֵנוּ וְאַדְמָתֵנוּ. יט לָמָּה נָמוּת לְעֵינֶיךָ גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אַדְמָתֵנוּ קְנֵה אֹתָנוּ וְאֶת אַדְמָתֵנוּ בַּלָּחֶם וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְאַדְמָתֵנוּ עֲבָדִים לְפַרְעֹה וְתֶן זֶרַע וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת וְהָאֲדָמָה לֹא תֵשָׁם. כ וַיִּקֶן יוֹסֵף אֶת כָּל אַדְמַת מִצְרַיִם לְפַרְעֹה כִּי מָכְרוּ מִצְרַיִם אִישׁ שָׂדֵהוּ כִּי חָזַק עֲלֵהֶם הָרָעָב וַתְּהִי הָאָרֶץ לְפַרְעֹה. כא וְאֶת הָעָם הֶעֱבִיר אֹתוֹ לֶעָרִים מִקְצֵה גְבוּל מִצְרַיִם וְעַד קָצֵהוּ. כב רַק אַדְמַת הַכֹּהֲנִים לֹא קָנָה כִּי חֹק לַכֹּהֲנִים מֵאֵת פַּרְעֹה וְאָכְלוּ אֶת חֻקָּם אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם פַּרְעֹה עַל כֵּן לֹא מָכְרוּ אֶת אַדְמָתָם. כג וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל הָעָם הֵן קָנִיתִי אֶתְכֶם הַיּוֹם וְאֶת אַדְמַתְכֶם לְפַרְעֹה הֵא לָכֶם זֶרַע וּזְרַעְתֶּם אֶת הָאֲדָמָה. כד וְהָיָה בַּתְּבוּאֹת וּנְתַתֶּם חֲמִישִׁית לְפַרְעֹה וְאַרְבַּע הַיָּדֹת יִהְיֶה לָכֶם לְזֶרַע הַשָּׂדֶה וּלְאָכְלְכֶם וְלַאֲשֶׁר בְּבָתֵּיכֶם וְלֶאֱכֹל לְטַפְּכֶם. כה וַיֹּאמְרוּ הֶחֱיִתָנוּ נִמְצָא חֵן בְּעֵינֵי אֲדֹנִי וְהָיִינוּ עֲבָדִים לְפַרְעֹה. כו וַיָּשֶׂם אֹתָהּ יוֹסֵף לְחֹק עַד הַיּוֹם הַזֶּה עַל אַדְמַת מִצְרַיִם לְפַרְעֹה לַחֹמֶשׁ רַק אַדְמַת הַכֹּהֲנִים לְבַדָּם לֹא הָיְתָה לְפַרְעֹה.
כז וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן וַיֵּאָחֲזוּ בָהּ וַיִּפְרוּ וַיִּרְבּוּ מְאֹד.

Yekhezkel Chapter 37
15 And the D'var יהוה came unto me, saying, 16 "And you, Ben Adam, take one stick, and write upon it, 'For Yehudah, and for B'nei Yisra'el his companions'; then take another stick, and write upon it, 'For Yosef, the stick of Efrayim, and of all Beit Yisra'el his companions'; 17 and join them for yourself, one to another, into one stick, that they may become one in your hand. 18 And when the children of your people shall speak unto you, saying, 'Will you not tell us what you mean by these?' 19 Say unto them, 'Thus says Adonai יהוה , 'Behold, I will take the stick of Yosef, which is in the hand of Efrayim, and the tribes of Yisra'el his companions; and I will put them unto him together with the stick of Yehudah, and make them one stick, and they shall be one in My hand'.' 20 And the sticks whereon you write shall be in your hand before their eyes. 21 And say unto them, 'Thus says Adonai יהוה , 'Behold, I will take B'nei Yisra'el from among the nations, wherever they are gone, and will gather them on every side, and bring them into their own land; 22 and I will make them one nation in the land, upon the mountains of Yisra'el, and one Melekh shall be Melekh to them all; and they shall be no more two nations, neither shall they be divided into two kingdoms any more at all; 23 neither shall they defile themselves any more with their idols, nor with their detestable things, nor with any of their transgressions; but I will save them out of all their dwelling-places, wherein they have sinned, and will cleanse them; so shall they be My people, and I will be their Elohim. 24 And My servant David shall be king over them, and they all shall have one shepherd; they shall also walk in My ordinances, and observe My statutes, and do them. 25 And they shall dwell in the land that I have given unto Ya'akov My servant, wherein your fathers dwelt; and they shall dwell therein, they, and their children, and their children's children, forever; and David My servant shall be their prince forever. 26 Moreover I will make a Brit Shalom with them, it shall be a Brit Olam with them; and I will establish them, and multiply them, and will set My Mikdash in the midst of them forever. 27 My Mishkan also shall be over them; and I will be their Elohim, and they shall be My people. 28 And the nations shall know that I am יהוה that consecrates Yisra'el, when My Mikdash shall be in the midst of them forever.'"

יְחֶזְקֵאל פרק לז
טו וַיְהִי דְבַר יהוה אֵלַי לֵאמֹר. טז וְאַתָּה בֶן אָדָם קַח לְךָ עֵץ אֶחָד וּכְתֹב עָלָיו לִיהוּדָה וְלִבְנֵי יִשְׂרָאֵל חֲבֵרָו; וּלְקַח עֵץ אֶחָד וּכְתוֹב עָלָיו לְיוֹסֵף עֵץ אֶפְרַיִם וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל חֲבֵרָו. יז וְקָרַב אֹתָם אֶחָד אֶל אֶחָד לְךָ לְעֵץ אֶחָד; וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ. יח וְכַאֲשֶׁר יֹאמְרוּ אֵלֶיךָ בְּנֵי עַמְּךָ לֵאמֹר: הֲלוֹא תַגִּיד לָנוּ מָה אֵלֶּה לָּךְ. יט דַּבֵּר אֲלֵהֶם כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יהוה הִנֵּה אֲנִי לֹקֵחַ אֶת עֵץ יוֹסֵף אֲשֶׁר בְּיַד אֶפְרַיִם וְשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל חֲבֵרָו; וְנָתַתִּי אוֹתָם עָלָיו אֶת עֵץ יְהוּדָה וַעֲשִׂיתִם לְעֵץ אֶחָד וְהָיוּ אֶחָד בְּיָדִי. כ וְהָיוּ הָעֵצִים אֲשֶׁר תִּכְתֹּב עֲלֵיהֶם בְּיָדְךָ לְעֵינֵיהֶם. כא וְדַבֵּר אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יהוה הִנֵּה אֲנִי לֹקֵחַ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִבֵּין הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הָלְכוּ שָׁם; וְקִבַּצְתִּי אֹתָם מִסָּבִיב וְהֵבֵאתִי אוֹתָם אֶל אַדְמָתָם. כב וְעָשִׂיתִי אֹתָם לְגוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ בְּהָרֵי יִשְׂרָאֵל וּמֶלֶךְ אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּם לְמֶלֶךְ; וְלֹא יהיה (יִהְיוּ) עוֹד לִשְׁנֵי גוֹיִם וְלֹא יֵחָצוּ עוֹד לִשְׁתֵּי מַמְלָכוֹת עוֹד. כג וְלֹא יִטַּמְּאוּ עוֹד בְּגִלּוּלֵיהֶם וּבְשִׁקּוּצֵיהֶם וּבְכֹל פִּשְׁעֵיהֶם; וְהוֹשַׁעְתִּי אֹתָם מִכֹּל מוֹשְׁבֹתֵיהֶם אֲשֶׁר חָטְאוּ בָהֶם וְטִהַרְתִּי אוֹתָם וְהָיוּ לִי לְעָם וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים. כד וְעַבְדִּי דָוִד מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם וְרוֹעֶה אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּם; וּבְמִשְׁפָּטַי יֵלֵכוּ וְחֻקּוֹתַי יִשְׁמְרוּ וְעָשׂוּ אוֹתָם. כה וְיָשְׁבוּ עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לְעַבְדִּי לְיַעֲקֹב אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בָהּ אֲבוֹתֵיכֶם; וְיָשְׁבוּ עָלֶיהָ הֵמָּה וּבְנֵיהֶם וּבְנֵי בְנֵיהֶם עַד עוֹלָם וְדָוִד עַבְדִּי נָשִׂיא לָהֶם לְעוֹלָם. כו וְכָרַתִּי לָהֶם בְּרִית שָׁלוֹם בְּרִית עוֹלָם יִהְיֶה אוֹתָם; וּנְתַתִּים וְהִרְבֵּיתִי אוֹתָם וְנָתַתִּי אֶת מִקְדָּשִׁי בְּתוֹכָם לְעוֹלָם. כז וְהָיָה מִשְׁכָּנִי עֲלֵיהֶם וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים; וְהֵמָּה יִהְיוּ לִי לְעָם. כח וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם כִּי אֲנִי יהוה מְקַדֵּשׁ אֶת יִשְׂרָאֵל בִּהְיוֹת מִקְדָּשִׁי בְּתוֹכָם לְעוֹלָם.

Yokhanan Chapter 4
16 Yeshua said to her, “Go and call your husband, and come here.” 17 She said to him, “I have no husband.” Yeshua said to her, “You said well, ‘I have no husband;' 18 for you have had five husbands; and the one you now have is not your husband; what you said is true.” 19 Then the woman said to Him, “My Adon, I see that you are a navi. 20 Our fathers worshipped on this mountain; and you say that the place where men must worship is in Yerushalayim.” 21 Yeshua said to her, “Woman, believe me, the time is coming when neither on this mountain nor in Yerushalayim will they worship HaAv. 22 You worship what you do not know; but we worship what we do know; for life is from the Yehudim. 23 But the time is coming, and it is here, when the true worshippers shall worship HaAv in Ru'akh V'Emet; for HaAv also desires worshippers such as these. 24 For Elohim is Ru'akh; and those who worship Him must worship Him in Ru'akh V'Emet.” 25 The woman said to Him, “I know that the Mashi'akh is coming; when He is come, He will teach us everything.” 26 Yeshua said to her, “I am He, the one speaking to you.”
27 While He was talking, His Talmidim came and were surprised that He was talking with a married woman; but no one said to Him, ‘What do you want?' or, ‘Why are you talking with her?' 28 The woman then left her water jar, and went to the city and said to the men, 29 “Come and see a man who told me everything which I have done; What, is He the Mashi'akh?” 30 And the men went out of the city, and came to Him. 31 During the interval His Talmidim begged Him, saying, “Adoneinu, eat.”

יוחנן פרק ד
טז אָמַר לָהּ יֵשׁוּעַ: לְכִי קִרְאִי לְבַעְלֵךְ וּבוֹאִי לְכָאן. יז אָמְרָה לוֹ: אֵין לִי בַּעַל. אָמַר לָהּ יֵשׁוּעַ: הֵיטֵב אָמַרְתְּ, אֵין לִי בַּעַל; יח כִּי חֲמִשָּׁה בְּעָלִים הָיוּ לָךְ, וְזֶה שֶׁיֵּשׁ לָךְ עַכְשָׁו אֵינֶנּוּ בַּעְלֵךְ; זֹאת אָמַרְתְּ נְכוֹנָה. יט אָמְרָה לוֹ הָאִשָּׁה: אֲדוֹנִי, רוֹאָה אֲנִי שֶׁנָּבִיא אַתָּה. כ אֲבוֹתֵינוּ הִשְׁתַּחֲווּ בָּהָר הַזֶּה, וְאַתֶּם אוֹמְרִים שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם הַמָּקוֹם שֶׁרָאוּי לְהִשְׁתַּחֲווֹת בּוֹ. כא אָמַר לָהּ יֵשׁוּעַ: אִשָּׁה, הַאֲמִינִי לִי כִּי תָּבוֹא שָׁעָה שֶׁלֹּא בָּהָר הַזֶּה וְאַף לֹא בִּירוּשָׁלַיִם תִּשְׁתַּחֲווּ לָאָב. כב אַתֶּם מִשְׁתַּחֲוִים לְמַה שֶּׁאֵינְכֶם יוֹדְעִים, אֲבָל אֲנַחְנוּ מִשְׁתַּחֲוִים לְמַה שֶּׁאָנוּ יוֹדְעִים, כִּי הַחַיִּים מִן הַיְּהוּדִים הֵם. כג בְּרַם תָּבוֹא שָׁעָה, וְכָעֵת הִיא, שֶׁמִּשְׁתַּחֲוִים אֲמִתִּיִּים יִשְׁתַּחֲווּ לָאָב בְּרוּחַ וּבֶאֱמֶת, שֶׁכֵּן הָאָב רוֹצֶה מִשְׁתַּחֲוִים כָּאֵלֶּה; כד כִּי הָאֱלֹהִים הוּא רוּחַ, וְהַמִּשְׁתַּחֲוִים לוֹ, בְּרוּחַ וּבֶאֱמֶת צְרִיכִים לְהִשְׁתַּחֲווֹת. כה אָמְרָה לוֹ הָאִשָּׁה: אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁהַמָּשִׁיחַ יָבוֹא; וְכַאֲשֶׁר יָבוֹא, הוּא יְלַמֵּד אוֹתָנוּ הַכֹּל. כו אָמַר לָהּ יֵשׁוּעַ: אֲנִי הוּא, הַמְדַבֵּר אִתָּךְ.
כז וְכַאֲשֶׁר דִּבֵּר, בָּאוּ תַּלְמִידָיו וְהִתְפַּלְּאוּ עַל שֶׁהוּא מְדַבֵּר עִם אִשָּׁה, אַךְ אִישׁ לֹא אָמַר, מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ? אוֹ, לָמָּה אַתָּה מְדַבֵּר אִתָּהּ? כח וְעָזְבָה הָאִשָּׁה אֶת כַּדָּהּ וְהָלְכָה הָעִירָה, וְאָמְרָה לָאֲנָשִׁים: כט בּוֹאוּ רְאוּ אִישׁ שֶׁאָמַר לִי כָּל מַה שֶּׁעָשִׂיתִי; הַאִם הוּא הַמָּשִׁיחַ? ל וְיָצְאוּ הָאֲנָשִׁים מֵהָעִיר וּבָאוּ אֵלָיו. לא וּבֵינְתַיִם בִּקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ תַּלְמִידָיו וְאָמְרוּ לוֹ: רַבֵּנוּ, אֱכֹל