(In Har Sinai) | (In my Khukot)

VaYikra (Leviticus) 25:1-27:34 | Yirme-Yahu (Jeremiah) 16:19-17:14; 32:6-27 | Luka (Luke) 4:16-21; 14:1-15:32; Galatim (Galatians) 5:1-13; Efisim (Ephesians) 2:11-19



VaYikra Chapter 25
1 And יהוה spoke unto Moshe in Har Sinai, saying, 2 "Speak unto B'nei Yisra'el, and say unto them, 'When you come into the land which I give you, then shall the land keep a Shabbat unto יהוה . Six 3 years you shall sow your field, and six years you shall prune your vineyard, and gather in the produce thereof. 4 But in the seventh year shall be a Shabbat Shabbaton for the land, a Shabbat unto יהוה ; you shall neither sow your field, nor prune your vineyard. 5 That which grows of itself of your harvest you shall not reap, and the grapes of your undressed vine you shall not gather; it shall be a year of Shabbaton for the land. 6 And the Shabbat-produce of the land shall be for food for you: for you, and for your servant and for your maid, and for your hired servant and for the settler by your side that sojourns with you; 7 and for your cattle, and for the beasts that are in your land, shall all the increase thereof be for food'."
8 "'And you shall number seven sabbaths of years unto you, seven times seven years; and there shall be unto you the days of seven sabbaths of years, even forty- nine years. 9 Then shall you make proclamation with the blast of the shofar on the tenth day of the seventh khodesh; in the day of atonement shall you make proclamation with the shofar throughout all your land. 10 And you shall hallow the fiftieth year, and proclaim liberty throughout the land unto all the inhabitants thereof; it shall be a Yovel unto you; and you shall return every man unto his possession, and you shall return every man unto his family. 11 A Yovel shall that fiftieth year be unto you; you shall not sow, neither reap that which grows of itself in it, nor gather the grapes in it of the undressed vines. 12 For it is a Yovel; it shall be kadosh unto you; you shall eat the increase thereof out of the field. 13 In this year of Yovel you shall return every man unto his possession. 14 And if you sell aught unto your neighbor, or buy of your neighbor’s hand, you shall not wrong one another. 15 According to the number of years after the Yovel you shall buy of your neighbor, and according unto the number of years of the crops he shall sell unto you. 16 According to the multitude of the years you shall increase the price thereof, and according to the fewness of the years you shall diminish the price of it; for the number of crops does he sell unto you. 17 And you shall not wrong one another; but you shall fear your Elohim; for I am יהוה your Elohim. 18 Therefore you shall do My Khukot, and keep My Mishpatim and do them; and you shall dwell in the land in safety. 19 And the land shall yield her fruit, and you shall eat until you have enough, and dwell therein in safety. 20 And if you shall say, 'What shall we eat the seventh year? Behold, we may not sow, nor gather in our increase;' 21 then I will command My blessing upon you in the sixth year, and it shall bring forth produce for the three years. 22 And you shall sow the eighth year, and eat of the produce, the old store; until the ninth year, until her produce comes in, you shall eat the old store. 23 And the land shall not be sold in perpetuity; for the land is Mine; for you are strangers and settlers with Me. 24 And in all the land of your possession you shall grant a redemption for the land'."
25 "'If your brother waxes poor, and sells some of his possession, then shall his kinsman that is next unto him come, and shall redeem that which his brother has sold. 26 And if a man has no one to redeem it, and he waxes rich and finds sufficient means to redeem it, 27 then let him count the years of the sale thereof, and restore the overplus unto the man to whom he sold it; and he shall return unto his possession. 28 But if he has not sufficient means to get it back for himself, then that which he has sold shall remain in the hand of him that has bought it until the year of Yovel; and in the Yovel it shall go out, and he shall return unto his possession'." 29 "'And if a man sells a dwelling-house in a walled city, then he may redeem it within a whole year after it is sold; for a full year shall he have the right of redemption. 30 And if it is not redeemed within the space of a full year, then the house that is in the walled city shall be made sure in perpetuity to him that bought it, throughout his generations; it shall not go out in the Yovel. 31 But the houses of the villages which have no wall round about them shall be reckoned with the fields of the country; they may be redeemed, and they shall go out in the Yovel. 32 But as for the cities of the Levi'im, the houses of the cities of their possession, the Levi'im shall have a perpetual right of redemption. 33 And if a man purchases of the Levi'im, then the house that was sold in the city of his possession shall go out in the Yovel; for the houses of the cities of the Levi'im are their possession among B'nei Yisra'el. 34 But the fields of the open land about their cities may not be sold; for that is their perpetual possession'."
35 "'And if your brother has waxed poor, and his means fail with you, then you shall uphold him: as a stranger and a settler shall he live with you. 36 Take no interest of him or increase; but fear your Elohim, that your brother may live with you. 37 You shall not give him your money upon interest, nor give him your victuals for increase. 38 I am יהוה your Elohim, who brought you forth out of the land of Mitzrayim, to give you the land of Kena'an, to be your Elohim'."
39 "'And if your brother is waxed poor with you, and sells himself unto you, you shall not make him to serve as a bondservant. 40 As a hired servant, and as a settler, he shall be with you; he shall serve with you unto the year of Yovel. 41 Then shall he go out from you, he and his children with him, and shall return unto his own family, and unto the possession of his fathers shall he return. 42 For they are My servants, whom I brought forth out of the land of Mitzrayim; they shall not be sold as servants. 43 You shall not rule over him with rigor; but shall fear your Elohim. 44 And as for your servants, and your bondmaids, whom you may have: of the nations that are round about you, of them shall you buy servants and bondmaids. 45 Moreover of the children of the strangers that do sojourn among you, of them may you buy, and of their families that are with you, which they have begotten in your land; and they may be your possession. 46 And you may make them an inheritance for your children after you, to hold for a possession: of them may you take your servants forever; but over your brethren B'nei Yisra'el you shall not rule one over another with rigor'."
47 "'And if a stranger who is a settler with you is waxed rich, and your brother is waxed poor beside him, and sells himself unto the stranger who is a settler with you, or to the offshoot of a stranger's family, 48 after that he is sold he may be redeemed; one of his brethren may redeem him; 49 or his uncle, or his uncle's son, may redeem him, or any that is next of kin unto him of his family may redeem him; or if he is waxed rich, he may redeem himself. 50 And he shall reckon with him that bought him from the year that he sold himself to him unto the year of Yovel; and the price of his sale shall be according unto the number of years; according to the time of a hired servant shall he be with him. 51 If there are yet many years, according unto them he shall give back the price of his redemption out of the money that he was bought for. 52 And if there remain but few years unto the year of Yovel, then he shall reckon with him; according unto his years shall he give back the price of his redemption. 53 As a servant hired year by year shall he be with him; he shall not rule with rigor over him in your sight. 54 And if he is not redeemed by any of these means, then he shall go out in the year of Yovel, he and his children with him. 55 For unto Me B'nei Yisra'el are servants; they are My servants whom I brought forth out of the land of Mitzrayim: I am יהוה your Elohim'."

ויּקרא פרק כה
א וַיְדַבֵּר יהוה אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר. ב דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַיהוה . ג שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ. ד וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת לַיהוה שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר. ה אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר וְאֶת עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר שְׁנַת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ. ו וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה לְךָ וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ וְלִשְׂכִירְךָ וּלְתוֹשָׁבְךָ הַגָּרִים עִמָּךְ. ז וְלִבְהֶמְתְּךָ וְלַחַיָּה אֲשֶׁר בְּאַרְצֶךָ תִּהְיֶה כָל תְּבוּאָתָהּ לֶאֱכֹל.
ח וְסָפַרְתָּ לְךָ שֶׁבַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁבַע פְּעָמִים וְהָיוּ לְךָ יְמֵי שֶׁבַע שַׁבְּתֹת הַשָּׁנִים תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שָׁנָה. ט וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים תַּעֲבִירוּ שׁוֹפָר בְּכָל אַרְצְכֶם. י וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל יֹשְׁבֶיהָ יוֹבֵל הִוא תִּהְיֶה לָכֶם וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ וְאִישׁ אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ. יא יוֹבֵל הִוא שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה תִּהְיֶה לָכֶם לֹא תִזְרָעוּ וְלֹא תִקְצְרוּ אֶת סְפִיחֶיהָ וְלֹא תִבְצְרוּ אֶת נְזִרֶיהָ. יב כִּי יוֹבֵל הִוא קֹדֶשׁ תִּהְיֶה לָכֶם מִן הַשָּׂדֶה תֹּאכְלוּ אֶת תְּבוּאָתָהּ. יג בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל הַזֹּאת תָּשֻׁבוּ אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ. ידוְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ אַל תּוֹנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו. טו בְּמִסְפַּר שָׁנִים אַחַר הַיּוֹבֵל תִּקְנֶה מֵאֵת עֲמִיתֶךָ בְּמִסְפַּר שְׁנֵי תְבוּאֹת יִמְכָּר לָךְ. טז לְפִי רֹב הַשָּׁנִים תַּרְבֶּה מִקְנָתוֹ וּלְפִי מְעֹט הַשָּׁנִים תַּמְעִיט מִקְנָתוֹ כִּי מִסְפַּר תְּבוּאֹת הוּא מֹכֵר לָךְ. יז וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ כִּי אֲנִי יהוה אֱלֹהֵיכֶם. יח וַעֲשִׂיתֶם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וִישַׁבְתֶּם עַל הָאָרֶץ לָבֶטַח. יט וְנָתְנָה הָאָרֶץ פִּרְיָהּ וַאֲכַלְתֶּם לָשֹׂבַע וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח עָלֶיהָ. כ וְכִי תֹאמְרוּ מַה נֹּאכַל בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת הֵן לֹא נִזְרָע וְלֹא נֶאֱסֹף אֶת תְּבוּאָתֵנוּ. כא וְצִוִּיתִי אֶת בִּרְכָתִי לָכֶם בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה לִשְׁלֹשׁ הַשָּׁנִים. כב וּזְרַעְתֶּם אֵת הַשָּׁנָה הַשְּׁמִינִת וַאֲכַלְתֶּם מִן הַתְּבוּאָה יָשָׁן עַד הַשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִת עַד בּוֹא תְּבוּאָתָהּ תֹּאכְלוּ יָשָׁן. כג וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת כִּי לִי הָאָרֶץ כִּי גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי. כד וּבְכֹל אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם גְּאֻלָּה תִּתְּנוּ לָאָרֶץ.
כה כִּי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָכַר מֵאֲחֻזָּתוֹ וּבָא גֹאֲלוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו וְגָאַל אֵת מִמְכַּר אָחִיו. כו וְאִישׁ כִּי לֹא יִהְיֶה לּוֹ גֹּאֵל וְהִשִּׂיגָה יָדוֹ וּמָצָא כְּדֵי גְאֻלָּתוֹ. כז וְחִשַּׁב אֶת שְׁנֵי מִמְכָּרוֹ וְהֵשִׁיב אֶת הָעֹדֵף לָאִישׁ אֲשֶׁר מָכַר לוֹ וְשָׁב לַאֲחֻזָּתוֹ. כח וְאִם לֹא מָצְאָה יָדוֹ דֵּי הָשִׁיב לוֹ וְהָיָה מִמְכָּרוֹ בְּיַד הַקֹּנֶה אֹתוֹ עַד שְׁנַת הַיּוֹבֵל וְיָצָא בַּיֹּבֵל וְשָׁב לַאֲחֻזָּתוֹ.כט וְאִישׁ כִּי יִמְכֹּר בֵּית מוֹשַׁב עִיר חוֹמָה וְהָיְתָה גְּאֻלָּתוֹ עַד תֹּם שְׁנַת מִמְכָּרוֹ יָמִים תִּהְיֶה גְאֻלָּתוֹ. ל וְאִם לֹא יִגָּאֵל עַד מְלֹאת לוֹ שָׁנָה תְמִימָה וְקָם הַבַּיִת אֲשֶׁר בָּעִיר אֲשֶׁר לא (לוֹ) חֹמָה לַצְּמִיתֻת לַקֹּנֶה אֹתוֹ לְדֹרֹתָיו לֹא יֵצֵא בַּיֹּבֵל. לא וּבָתֵּי הַחֲצֵרִים אֲשֶׁר אֵין לָהֶם חֹמָה סָבִיב עַל שְׂדֵה הָאָרֶץ יֵחָשֵׁב גְּאֻלָּה תִּהְיֶה לּוֹ וּבַיֹּבֵל יֵצֵא. לב וְעָרֵי הַלְוִיִּם בָּתֵּי עָרֵי אֲחֻזָּתָם גְּאֻלַּת עוֹלָם תִּהְיֶה לַלְוִיִּם. לג וַאֲשֶׁר יִגְאַל מִן הַלְוִיִּם וְיָצָא מִמְכַּר בַּיִת וְעִיר אֲחֻזָּתוֹ בַּיֹּבֵל כִּי בָתֵּי עָרֵי הַלְוִיִּם הִוא אֲחֻזָּתָם בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. לד וּשְׂדֵה מִגְרַשׁ עָרֵיהֶם לֹא יִמָּכֵר כִּי אֲחֻזַּת עוֹלָם הוּא לָהֶם.
לה וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ. לו אַל תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ. לז אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶשֶׁךְ וּבְמַרְבִּית לֹא תִתֵּן אָכְלֶךָ. לח אֲנִי יהוה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם לָתֵת לָכֶם אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים.
לט וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ עִמָּךְ וְנִמְכַּר לָךְ לֹא תַעֲבֹד בּוֹ עֲבֹדַת עָבֶד. מ כְּשָׂכִיר כְּתוֹשָׁב יִהְיֶה עִמָּךְ עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל יַעֲבֹד עִמָּךְ. מא וְיָצָא מֵעִמָּךְ הוּא וּבָנָיו עִמּוֹ וְשָׁב אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ וְאֶל אֲחֻזַּת אֲבֹתָיו יָשׁוּב. מב כִּי עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם לֹא יִמָּכְרוּ מִמְכֶּרֶת עָבֶד. מג לֹא תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ. מד וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ אֲשֶׁר יִהְיוּ לָךְ מֵאֵת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיכֶם מֵהֶם תִּקְנוּ עֶבֶד וְאָמָה. מה וְגַם מִבְּנֵי הַתּוֹשָׁבִים הַגָּרִים עִמָּכֶם מֵהֶם תִּקְנוּ וּמִמִּשְׁפַּחְתָּם אֲשֶׁר עִמָּכֶם אֲשֶׁר הוֹלִידוּ בְּאַרְצְכֶם וְהָיוּ לָכֶם לַאֲחֻזָּה. מו וְהִתְנַחַלְתֶּם אֹתָם לִבְנֵיכֶם אַחֲרֵיכֶם לָרֶשֶׁת אֲחֻזָּה לְעֹלָם בָּהֶם תַּעֲבֹדוּ וּבְאַחֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ בְּאָחִיו לֹא תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ.
מז וְכִי תַשִּׂיג יַד גֵּר וְתוֹשָׁב עִמָּךְ וּמָךְ אָחִיךָ עִמּוֹ וְנִמְכַּר לְגֵר תּוֹשָׁב עִמָּךְ אוֹ לְעֵקֶר מִשְׁפַּחַת גֵּר. מח אַחֲרֵי נִמְכַּר גְּאֻלָּה תִּהְיֶה לּוֹ אֶחָד מֵאֶחָיו יִגְאָלֶנּוּ. מט אוֹ דֹדוֹ אוֹ בֶן דֹּדוֹ יִגְאָלֶנּוּ אוֹ מִשְּׁאֵר בְּשָׂרוֹ מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ יִגְאָלֶנּוּ אוֹ הִשִּׂיגָה יָדוֹ וְנִגְאָל. נ וְחִשַּׁב עִם קֹנֵהוּ מִשְּׁנַת הִמָּכְרוֹ לוֹ עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל וְהָיָה כֶּסֶף מִמְכָּרוֹ בְּמִסְפַּר שָׁנִים כִּימֵי שָׂכִיר יִהְיֶה עִמּוֹ. נא אִם עוֹד רַבּוֹת בַּשָּׁנִים לְפִיהֶן יָשִׁיב גְּאֻלָּתוֹ מִכֶּסֶף מִקְנָתוֹ. נב וְאִם מְעַט נִשְׁאַר בַּשָּׁנִים עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל וְחִשַּׁב לוֹ כְּפִי שָׁנָיו יָשִׁיב אֶת גְּאֻלָּתוֹ. נג כִּשְׂכִיר שָׁנָה בְּשָׁנָה יִהְיֶה עִמּוֹ לֹא יִרְדֶּנּוּ בְּפֶרֶךְ לְעֵינֶיךָ. נד וְאִם לֹא יִגָּאֵל בְּאֵלֶּה וְיָצָא בִּשְׁנַת הַיֹּבֵל הוּא וּבָנָיו עִמּוֹ. נהכִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יהוה אֱלֹהֵיכֶם.

VaYikra Chapter 26
1 "'You shall make no idols, neither shall you rear up a graven image, or a pillar, neither shall you place any figured stone in your land, to bow down unto it; for I am יהוה your Elohim. 2 You shall keep My Sabbaths, and reverence My Mikdash: I am יהוה '." 3 "'If you walk in My Khukot, and keep My Mitzvot, and do them, 4 then I will give your rains in their season, and the land shall yield her produce, and the trees of the field shall yield their fruit. 5 And your threshing shall reach unto the vintage, and the vintage shall reach unto the sowing time; and you shall eat your bread until you have enough, and dwell in your land safely. 6 And I will give shalom in the land, and you shall lie down, and none shall make you afraid; and I will cause evil beasts to cease out of the land, neither shall the sword go through your land. 7 And you shall chase your enemies, and they shall fall before you by the sword. 8 And five of you shall chase a hundred, and a hundred of you shall chase ten thousand; and your enemies shall fall before you by the sword. 9 And I will have respect unto you, and make you fruitful, and multiply you; and will establish My Brit with you. 10 And you shall eat old store long kept, and you shall bring forth the old from before the new. 11 And I will set My Mishkan among you, and My soul shall not abhor you. 12 And I will walk among you, and will be your Elohim, and you shall be My people. 13 I am יהוה your Elohim, who brought you forth out of the land of Mitzrayim, that you should not be their servants; and I have broken the bars of your yoke, and made you go upright.
14 But if you will not hearken unto Me, and will not do all these Mitzvot, 15 and if you shall reject My Khukot, and if your soul abhors My Mishpatim, so that you will not do all My Mitzvot, but break My Brit, 16 I also will do this unto you: I will appoint terror over you, even consumption and fever, that shall make the eyes to fail, and the soul to languish, and you shall sow your seed in vain, for your enemies shall eat it. 17 And I will set My face against you, and you shall be smitten before your enemies; they that hate you shall rule over you; and you shall flee when none pursues you. 18 And if you will not yet for these things hearken unto Me, then I will chastise you seven times more for your sins. 19 And I will break the pride of your power; and I will make your heaven as iron, and your earth as brass. 20 And your strength shall be spent in vain; for your land shall not yield her produce, neither shall the trees of the land yield their fruit. 21 And if you walk contrary unto Me, and will not hearken unto Me, I will bring seven times more plagues upon you according to your sins. 22 And I will send the beast of the field among you, which shall rob you of your children, and destroy your cattle, and make you few in number; and your ways shall become desolate. 23 And if in spite of these things you will not be corrected unto Me, but will walk contrary unto Me, 24 then will I also walk contrary unto you; and I will smite you, even I, seven times for your sins. 25 And I will bring a sword upon you, that shall execute the vengeance of the Brit; and you shall be gathered together within your cities, and I will send the pestilence among you; and you shall be delivered into the hand of the enemy. 26 When I break your staff of bread, ten women shall bake your bread in one oven, and they shall deliver your bread again by weight; and you shall eat, and not be satisfied'."
27 "'And if you will not for all this hearken unto Me, but walk contrary unto Me, 28 then I will walk contrary unto you in fury; and I also will chastise you seven times for your sins. 29 And you shall eat the flesh of your sons, and the flesh of your daughters shall you eat. 30 And I will destroy your high places, and cut down your sun-pillars, and cast your carcasses upon the carcasses of your idols; and My soul shall abhor you. 31 And I will make your cities a waste, and will bring your sanctuaries unto desolation, and I will not smell the savor of your sweet odors. 32 And I will bring the land into desolation; and your enemies that dwell therein shall be astonished at it. 33 And you will I scatter among the nations, and I will draw out the sword after you; and your land shall be a desolation, and your cities shall be a waste. 34 Then shall the land be paid her sabbaths, as long as it lies desolate, and you are in your enemies' land; even then shall the land rest, and repay her sabbaths. 35 As long as it lies desolate it shall have rest; even the rest which it had not in your sabbaths, when you dwelt upon it. 36 And as for them that are left of you, I will send a faintness into their heart in the lands of their enemies; and the sound of a driven leaf shall chase them; and they shall flee, as one flees from the sword; and they shall fall when none pursues. 37 And they shall stumble one upon another, as it were before the sword, when none pursues; and you shall have no power to stand before your enemies. 38 And you shall perish among the nations, and the land of your enemies shall eat you up. 39 And they that are left of you shall pine away in their iniquity in your enemies' lands; and also in the iniquities of their fathers shall they pine away with them. 40 And they shall confess their iniquity, and the iniquity of their fathers, in their treachery which they committed against Me, and also that they have walked contrary unto Me. 41 I also will walk contrary unto them, and bring them into the land of their enemies; if then perchance their uncircumcised heart is humbled, and they then be paid the punishment of their iniquity, 42 then will I remember My Brit with Ya'akov, and also My Brit with Yitz'khak, and also My Brit with Avraham will I remember; and I will remember the land. 43 For the land shall lie forsaken without them, and shall be paid her sabbaths, while she lies desolate without them; and they shall be paid the punishment of their iniquity; because, even because they rejected My Mishpatim, and their soul abhorred My Khukot. 44 And yet for all that, when they are in the land of their enemies, I will not reject them, neither will I abhor them to destroy them utterly, and to break My Brit with them; for I am יהוה their Elohim. 45 But I will for their sakes remember the Brit of their ancestors, whom I brought forth out of the land of Mitzrayim in the sight of the nations, that I might be their Elohim: I am יהוה '."
These46 are the Khukot and Mishpatim and instructions, which יהוה made between Him and B'nei Yisra'el in Har Sinai by the hand of Moshe.

ויּקרא פרק כו
א לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם אֱלִילִם וּפֶסֶל וּמַצֵּבָה לֹא תָקִימוּ לָכֶם וְאֶבֶן מַשְׂכִּית לֹא תִתְּנוּ בְּאַרְצְכֶם לְהִשְׁתַּחֲו‍ֹת עָלֶיהָ כִּי אֲנִי יהוה אֱלֹהֵיכֶם. ב אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ אֲנִי יהוה .
ג אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְו‍ֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם. ד וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ. ה וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת בָּצִיר וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת זָרַע וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם. ו וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם. ז וּרְדַפְתֶּם אֶת אֹיְבֵיכֶם וְנָפְלוּ לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב. ח וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה וּמֵאָה מִכֶּם רְבָבָה יִרְדֹּפוּ וְנָפְלוּ אֹיְבֵיכֶם לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב. ט וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם וְהִפְרֵיתִי אֶתְכֶם וְהִרְבֵּיתִי אֶתְכֶם וַהֲקִימֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתְּכֶם. י וַאֲכַלְתֶּם יָשָׁן נוֹשָׁן וְיָשָׁן מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ. יא וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכְכֶם וְלֹא תִגְעַל נַפְשִׁי אֶתְכֶם. יב וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכְכֶם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי לְעָם. יג אֲנִי יהוה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִהְיֹת לָהֶם עֲבָדִים וָאֶשְׁבֹּר מֹטֹת עֻלְּכֶם וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת.
יד וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל הַמִּצְו‍ֹת הָאֵלֶּה. טו וְאִם בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ וְאִם אֶת מִשְׁפָּטַי תִּגְעַל נַפְשְׁכֶם לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְו‍ֹתַי לְהַפְרְכֶם אֶת בְּרִיתִי. טז אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה זֹּאת לָכֶם וְהִפְקַדְתִּי עֲלֵיכֶם בֶּהָלָה אֶת הַשַּׁחֶפֶת וְאֶת הַקַּדַּחַת מְכַלּוֹת עֵינַיִם וּמְדִיבֹת נָפֶשׁ וּזְרַעְתֶּם לָרִיק זַרְעֲכֶם וַאֲכָלֻהוּ אֹיְבֵיכֶם. יז וְנָתַתִּי פָנַי בָּכֶם וְנִגַּפְתֶּם לִפְנֵי אֹיְבֵיכֶם וְרָדוּ בָכֶם שֹׂנְאֵיכֶם וְנַסְתֶּם וְאֵין רֹדֵף אֶתְכֶם. יח וְאִם עַד אֵלֶּה לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וְיָסַפְתִּי לְיַסְּרָה אֶתְכֶם שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם. יט וְשָׁבַרְתִּי אֶת גְּאוֹן עֻזְּכֶם וְנָתַתִּי אֶת שְׁמֵיכֶם כַּבַּרְזֶל וְאֶת אַרְצְכֶם כַּנְּחֻשָׁה. כ וְתַם לָרִיק כֹּחֲכֶם וְלֹא תִתֵּן אַרְצְכֶם אֶת יְבוּלָהּ וְעֵץ הָאָרֶץ לֹא יִתֵּן פִּרְיוֹ. כאוְ אִם תֵּלְכוּ עִמִּי קֶרִי וְלֹא תֹאבוּ לִשְׁמֹעַ לִי וְיָסַפְתִּי עֲלֵיכֶם מַכָּה שֶׁבַע כְּחַטֹּאתֵיכֶם. כב וְהִשְׁלַחְתִּי בָכֶם אֶת חַיַּת הַשָּׂדֶה וְשִׁכְּלָה אֶתְכֶם וְהִכְרִיתָה אֶת בְּהֶמְתְּכֶם וְהִמְעִיטָה אֶתְכֶם וְנָשַׁמּוּ דַּרְכֵיכֶם. כג וְאִם בְּאֵלֶּה לֹא תִוָּסְרוּ לִי וַהֲלַכְתֶּם עִמִּי קֶרִי. כד וְהָלַכְתִּי אַף אֲנִי עִמָּכֶם בְּקֶרִי וְהִכֵּיתִי אֶתְכֶם גַּם אָנִי שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם. כה וְהֵבֵאתִי עֲלֵיכֶם חֶרֶב נֹקֶמֶת נְקַם בְּרִית וְנֶאֱסַפְתֶּם אֶל עָרֵיכֶם וְשִׁלַּחְתִּי דֶבֶר בְּתוֹכְכֶם וְנִתַּתֶּם בְּיַד אוֹיֵב. כ ובְּשִׁבְרִי לָכֶם מַטֵּה לֶחֶם וְאָפוּ עֶשֶׂר נָשִׁים לַחְמְכֶם בְּתַנּוּר אֶחָד וְהֵשִׁיבוּ לַחְמְכֶם בַּמִּשְׁקָל וַאֲכַלְתֶּם וְלֹא תִשְׂבָּעוּ.
כז וְאִם בְּזֹאת לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וַהֲלַכְתֶּם עִמִּי בְּקֶרִי. כח וְהָלַכְתִּי עִמָּכֶם בַּחֲמַת קֶרִי וְיִסַּרְתִּי אֶתְכֶם אַף אָנִי שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם. כט וַאֲכַלְתֶּם בְּשַׂר בְּנֵיכֶם וּבְשַׂר בְּנֹתֵיכֶם תֹּאכֵלוּ. ל וְהִשְׁמַדְתִּי אֶת בָּמֹתֵיכֶם וְהִכְרַתִּי אֶת חַמָּנֵיכֶם וְנָתַתִּי אֶת פִּגְרֵיכֶם עַל פִּגְרֵי גִּלּוּלֵיכֶם וְגָעֲלָה נַפְשִׁי אֶתְכֶם. לא וְנָתַתִּי אֶת עָרֵיכֶם חָרְבָּה וַהֲשִׁמּוֹתִי אֶת מִקְדְּשֵׁיכֶם וְלֹא אָרִיחַ בְּרֵיחַ נִיחֹחֲכֶם. לב וַהֲשִׁמֹּתִי אֲנִי אֶת הָאָרֶץ וְשָׁמְמוּ עָלֶיהָ אֹיְבֵיכֶם הַיֹּשְׁבִים בָּהּ. לג וְאֶתְכֶם אֱזָרֶה בַגּוֹיִם וַהֲרִיקֹתִי אַחֲרֵיכֶם חָרֶב וְהָיְתָה אַרְצְכֶם שְׁמָמָה וְעָרֵיכֶם יִהְיוּ חָרְבָּה. לד אָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ כֹּל יְמֵי הָשַּׁמָּה וְאַתֶּם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיכֶם אָז תִּשְׁבַּת הָאָרֶץ וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ. לה כָּל יְמֵי הָשַּׁמָּה תִּשְׁבֹּת אֵת אֲשֶׁר לֹא שָׁבְתָה בְּשַׁבְּתֹתֵיכֶם בְּשִׁבְתְּכֶם עָלֶיהָ. לו וְהַנִּשְׁאָרִים בָּכֶם וְהֵבֵאתִי מֹרֶךְ בִּלְבָבָם בְּאַרְצֹת אֹיְבֵיהֶם וְרָדַף אֹתָם קוֹל עָלֶה נִדָּף וְנָסוּ מְנֻסַת חֶרֶב וְנָפְלוּ וְאֵין רֹדֵף. לז וְכָשְׁלוּ אִישׁ בְּאָחִיו כְּמִפְּנֵי חֶרֶב וְרֹדֵף אָיִן וְלֹא תִהְיֶה לָכֶם תְּקוּמָה לִפְנֵי אֹיְבֵיכֶם. לח וַאֲבַדְתֶּם בַּגּוֹיִם וְאָכְלָה אֶתְכֶם אֶרֶץ אֹיְבֵיכֶם. לט וְהַנִּשְׁאָרִים בָּכֶם יִמַּקּוּ בַּעֲו‍ֹנָם בְּאַרְצֹת אֹיְבֵיכֶם וְאַף בַּעֲו‍ֹנֹת אֲבֹתָם אִתָּם יִמָּקּוּ. מ וְהִתְוַדּוּ אֶת עֲו‍ֹנָם וְאֶת עֲו‍ֹן אֲבֹתָם בְּמַעֲלָם אֲשֶׁר מָעֲלוּ בִי וְאַף אֲשֶׁר הָלְכוּ עִמִּי בְּקֶרִי. מא אַף אֲנִי אֵלֵךְ עִמָּם בְּקֶרִי וְהֵבֵאתִי אֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם אוֹ אָז יִכָּנַע לְבָבָם הֶעָרֵל וְאָז יִרְצוּ אֶת עֲו‍ֹנָם. מב וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר. מג וְהָאָרֶץ תֵּעָזֵב מֵהֶם וְתִרֶץ אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ בָּהְשַׁמָּה מֵהֶם וְהֵם יִרְצוּ אֶת עֲו‍ֹנָם יַעַן וּבְיַעַן בְּמִשְׁפָּטַי מָאָסוּ וְאֶת חֻקֹּתַי גָּעֲלָה נַפְשָׁם. מד וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם כִּי אֲנִי יהוה אֱלֹהֵיהֶם. מה וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים אֲנִי יהוה . מו אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים וְהַתּוֹרֹת אֲשֶׁר נָתַן יהוה בֵּינוֹ וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינַי בְּיַד מֹשֶׁה.

VaYikra Chapter 27
1 And יהוה spoke unto Moshe, saying, 2 "Speak unto B'nei Yisra'el, and say unto them, 'When a man shall clearly utter a vow of persons unto יהוה , according to your valuation, 3 then your valuation shall be for the male from twenty years old even unto sixty years old, even your valuation shall be fifty shekels of silver, after the shekel hakodesh. 4 And if it is for a female, then your valuation shall be thirty shekels. 5 And if it is from five years old even unto twenty years old, then your valuation shall be for the male twenty shekels, and for the female ten shekels. 6 And if it is from a khodesh old even unto five years old, then your valuation shall be for the male five shekels of silver, and for the female your valuation shall be three shekels of silver. 7 And if it is from sixty years old and upward: if it is a male, then your valuation shall be fifteen shekels, and for the female ten shekels. 8 But if he is too poor for your valuation, then he shall be set before the Kohen, and the Kohen shall value him; according to the means of him that vowed shall the Kohen value him'."
9 "'And if it is a beast, whereof men bring an offering unto יהוה , all that any man gives of such unto יהוה shall be kodesh. 10 He shall not alter it, nor change it, a good for a bad, or a bad for a good; and if he shall at all change beast for beast, then both it and that for which it is changed shall be kodesh. 11 And if it is any unclean beast, of which they may not bring an offering unto יהוה , then he shall set the beast before the Kohen. 12 And the Kohen shall value it, whether it is good or bad; as you the Kohen value it, so shall it be. 13 But if he will indeed redeem it, then he shall add the fifth part thereof unto your valuation'."
14 "'And when a man shall consecrate his house to be kodesh unto יהוה , then the Kohen shall value it, whether it is good or bad; as the Kohen shall value it, so shall it stand. 15 And if he that hallowed it will redeem his house, then he shall add the fifth part of the money of your valuation unto it, and it shall be his. 16 And if a man shall consecrate unto יהוה part of the field of his possession, then your valuation shall be according to the sowing thereof; the sowing of a khomer of barley shall be valued at fifty shekels of silver. 17 If he consecrates his field from the year of Yovel, according to your valuation it shall stand. 18 But if he consecrates his field after the Yovel, then the Kohen shall reckon unto him the money according to the years that remain unto the year of Yovel, and an abatement shall be made from your valuation. 19 And if he that consecrated the field will indeed redeem it, then he shall add the fifth part of the money of your valuation unto it, and it shall be assured to him. 20 And if he will not redeem the field, or if he has sold the field to another man, it shall not be redeemed any more. 21 But the field, when it goes out in the Yovel, shall be kodesh unto יהוה , as a field devoted; the possession thereof shall be the Kohen's. 22 And if he consecrates unto יהוה a field which he has bought, which is not of the field of his possession, 23 then the Kohen shall reckon unto him the worth of your valuation unto the year of Yovel, and he shall give your valuation in that day, as a kodesh unto יהוה . In24 the year of Yovel the field shall return unto him of whom it was bought, even to him to whom the possession of the land belongs. 25 And all your valuations shall be according to the shekel hakodesh; twenty gerahs shall be the shekel. 26 But the firstling among beasts, which is born as a firstling to יהוה , no man shall hallow it; whether it is an ox or sheep, it is for יהוה . And27 if it is of an unclean beast, then he shall ransom it according to your valuation, and shall add unto it the fifth part thereof; or if it is not redeemed, then it shall be sold according to your valuation. 28 Notwithstanding, no devoted thing, that a man may devote unto יהוה of all that he has, whether of man or beast, or of the field of his possession, shall be sold or redeemed; every devoted thing is kodesh kadashim unto יהוה . None29 devoted, that may be devoted of men, shall be ransomed; he shall surely be put to death. 30 And all the tenth-part of the land, whether of the seed of the land, or of the fruit of the tree, is for יהוה ; it is kodesh unto יהוה . And31 if a man will redeem aught of his tenth-part, he shall add unto it the fifth part thereof. 32 And all the tenth-part of the herd or the flock, whatever passes under the rod, the tenth shall be kodesh unto יהוה . He33 shall not inquire whether it is good or bad, neither shall he change it; and if he changes it at all, then both it and that for which it is changed shall be kodesh; it shall not be redeemed.
34 These are the Mitzvot which יהוה commanded Moshe for B'nei Yisra'el in Har Sinai.

ויּקרא פרק כז
א וַיְדַבֵּר יהוה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. ב דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ כִּי יַפְלִא נֶדֶר בְּעֶרְכְּךָ נְפָשֹׁת לַיהוה . ג וְהָיָה עֶרְכְּךָ הַזָּכָר מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וְעַד בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה וְהָיָה עֶרְכְּךָ חֲמִשִּׁים שֶׁקֶל כֶּסֶף בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ. ד וְאִם נְקֵבָה הִוא וְהָיָה עֶרְכְּךָ שְׁלֹשִׁים שָׁקֶל. ה וְאִם מִבֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים וְעַד בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וְהָיָה עֶרְכְּךָ הַזָּכָר עֶשְׂרִים שְׁקָלִים וְלַנְּקֵבָה עֲשֶׂרֶת שְׁקָלִים. ו וְאִם מִבֶּן חֹדֶשׁ וְעַד בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים וְהָיָה עֶרְכְּךָ הַזָּכָר חֲמִשָּׁה שְׁקָלִים כָּסֶף וְלַנְּקֵבָה עֶרְכְּךָ שְׁלֹשֶׁת שְׁקָלִים כָּסֶף. ז וְאִם מִבֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה וָמַעְלָה אִם זָכָר וְהָיָה עֶרְכְּךָ חֲמִשָּׁה עָשָׂר שָׁקֶל וְלַנְּקֵבָה עֲשָׂרָה שְׁקָלִים. ח וְאִם מָךְ הוּא מֵעֶרְכֶּךָ וְהֶעֱמִידוֹ לִפְנֵי הַכֹּהֵן וְהֶעֱרִיךְ אֹתוֹ הַכֹּהֵן עַל פִּי אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יַד הַנֹּדֵר יַעֲרִיכֶנּוּ הַכֹּהֵן.
ט וְאִם בְּהֵמָה אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ מִמֶּנָּה קָרְבָּן לַיהוה כֹּל אֲשֶׁר יִתֵּן מִמֶּנּוּ לַיהוה יִהְיֶה קֹּדֶשׁ. י לֹא יַחֲלִיפֶנּוּ וְלֹא יָמִיר אֹתוֹ טוֹב בְּרָע אוֹ רַע בְּטוֹב וְאִם הָמֵר יָמִיר בְּהֵמָה בִּבְהֵמָה וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ יִהְיֶה קֹּדֶשׁ. יא וְאִם כָּל בְּהֵמָה טְמֵאָה אֲשֶׁר לֹא יַקְרִיבוּ מִמֶּנָּה קָרְבָּן לַיהוה וְהֶעֱמִיד אֶת הַבְּהֵמָה לִפְנֵי הַכֹּהֵן. יב וְהֶעֱרִיךְ הַכֹּהֵן אֹתָהּ בֵּין טוֹב וּבֵין רָע כְּעֶרְכְּךָ הַכֹּהֵן כֵּן יִהְיֶה. יג וְאִם גָּאֹל יִגְאָלֶנָּה וְיָסַף חֲמִישִׁתוֹ עַל עֶרְכֶּךָ.
יד וְאִישׁ כִּי יַקְדִּשׁ אֶת בֵּיתוֹ קֹדֶשׁ לַיהוה וְהֶעֱרִיכוֹ הַכֹּהֵן בֵּין טוֹב וּבֵין רָע כַּאֲשֶׁר יַעֲרִיךְ אֹתוֹ הַכֹּהֵן כֵּן יָקוּם. טו וְאִם הַמַּקְדִּישׁ יִגְאַל אֶת בֵּיתוֹ וְיָסַף חֲמִישִׁית כֶּסֶף עֶרְכְּךָ עָלָיו וְהָיָה לוֹ. טז וְאִם מִשְּׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ יַקְדִּישׁ אִישׁ לַיהוה וְהָיָה עֶרְכְּךָ לְפִי זַרְעוֹ זֶרַע חֹמֶר שְׂעֹרִים בַּחֲמִשִּׁים שֶׁקֶל כָּסֶף. יז אִם מִשְּׁנַת הַיֹּבֵל יַקְדִּישׁ שָׂדֵהוּ כְּעֶרְכְּךָ יָקוּם. יח וְאִם אַחַר הַיֹּבֵל יַקְדִּישׁ שָׂדֵהוּ וְחִשַּׁב לוֹ הַכֹּהֵן אֶת הַכֶּסֶף עַל פִּי הַשָּׁנִים הַנּוֹתָרֹת עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל וְנִגְרַע מֵעֶרְכֶּךָ. יט וְאִם גָּאֹל יִגְאַל אֶת הַשָּׂדֶה הַמַּקְדִּישׁ אֹתוֹ וְיָסַף חֲמִשִׁית כֶּסֶף עֶרְכְּךָ עָלָיו וְקָם לוֹ. כ וְאִם לֹא יִגְאַל אֶת הַשָּׂדֶה וְאִם מָכַר אֶת הַשָּׂדֶה לְאִישׁ אַחֵר לֹא יִגָּאֵל עוֹד. כא וְהָיָה הַשָּׂדֶה בְּצֵאתוֹ בַיֹּבֵל קֹדֶשׁ לַיהוה כִּשְׂדֵה הַחֵרֶם לַכֹּהֵן תִּהְיֶה אֲחֻזָּתוֹ. כב וְאִם אֶת שְׂדֵה מִקְנָתוֹ אֲשֶׁר לֹא מִשְּׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ יַקְדִּישׁ לַיהוה . כג וְחִשַּׁב לוֹ הַכֹּהֵן אֵת מִכְסַת הָעֶרְכְּךָ עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל וְנָתַן אֶת הָעֶרְכְּךָ בַּיּוֹם הַהוּא קֹדֶשׁ לַיהוה . כד בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל יָשׁוּב הַשָּׂדֶה לַאֲשֶׁר קָנָהוּ מֵאִתּוֹ לַאֲשֶׁר לוֹ אֲחֻזַּת הָאָרֶץ. כה וְכָל עֶרְכְּךָ יִהְיֶה בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ עֶשְׂרִים גֵּרָה יִהְיֶה הַשָּׁקֶל. כו אַךְ בְּכוֹר אֲשֶׁר יְבֻכַּר לַיהוה בִּבְהֵמָה לֹא יַקְדִּישׁ אִישׁ אֹתוֹ אִם שׁוֹר אִם שֶׂה לַיהוה הוּא. כז וְאִם בַּבְּהֵמָה הַטְּמֵאָה וּפָדָה בְעֶרְכֶּךָ וְיָסַף חֲמִשִׁתוֹ עָלָיו וְאִם לֹא יִגָּאֵל וְנִמְכַּר בְּעֶרְכֶּךָ. כח אַךְ כָּל חֵרֶם אֲשֶׁר יַחֲרִם אִישׁ לַיהוה מִכָּל אֲשֶׁר לוֹ מֵאָדָם וּבְהֵמָה וּמִשְּׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ לֹא יִמָּכֵר וְלֹא יִגָּאֵל כָּל חֵרֶם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לַיהוה . כט כָּל חֵרֶם אֲשֶׁר יָחֳרַם מִן הָאָדָם לֹא יִפָּדֶה מוֹת יוּמָת. ל וְכָל מַעְשַׂר הָאָרֶץ מִזֶּרַע הָאָרֶץ מִפְּרִי הָעֵץ לַיהוה הוּא קֹדֶשׁ לַיהוה . לא וְאִם גָּאֹל יִגְאַל אִישׁ מִמַּעַשְׂרוֹ חֲמִשִׁיתוֹ יֹסֵף עָלָיו. לב וְכָל מַעְשַׂר בָּקָר וָצֹאן כֹּל אֲשֶׁר יַעֲבֹר תַּחַת הַשָּׁבֶט הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה קֹּדֶשׁ לַיהוה . לג לֹא יְבַקֵּר בֵּין טוֹב לָרַע וְלֹא יְמִירֶנּוּ וְאִם הָמֵר יְמִירֶנּוּ וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ יִהְיֶה קֹּדֶשׁ לֹא יִגָּאֵל.
לד אֵלֶּה הַמִּצְו‍ֹת אֲשֶׁר צִוָּה יהוה אֶת מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינָי.


Yirme-Yahu Chapter 16
19 "O יהוה , my strength and my stronghold, and my refuge in the day of affliction, unto You shall the nations come from the ends of the earth, and shall say, 'Our fathers have inherited nought but lies, vanity and things wherein there is no profit'. 20 Shall a man make unto himself gods, and they are not gods? 21 Therefore, behold, I will cause them to know, this once will I cause them to know My hand and My might; and they shall know that My Name is יהוה ."

יִרְמְיָהוּ פרק טז
יט יהוה עֻזִּי וּמָעֻזִּי וּמְנוּסִי בְּיוֹם צָרָה; אֵלֶיךָ גּוֹיִם יָבֹאוּ מֵאַפְסֵי אָרֶץ וְיֹאמְרוּ אַךְ שֶׁקֶר נָחֲלוּ אֲבוֹתֵינוּ הֶבֶל וְאֵין בָּם מוֹעִיל. כ הֲיַעֲשֶׂה לּוֹ אָדָם אֱלֹהִים; וְהֵמָּה לֹא אֱלֹהִים. כא לָכֵן הִנְנִי מוֹדִיעָם בַּפַּעַם הַזֹּאת אוֹדִיעֵם אֶת יָדִי וְאֶת גְּבוּרָתִי; וְיָדְעוּ כִּי שְׁמִי יהוה .

Yirme-Yahu Chapter 17
1 "The sin of Yehudah is written with a pen of iron, and with the point of a diamond; it is graven upon the tablet of their heart, and upon the horns of your altars. 2 Like the symbols of their sons are their altars, and their Asherim upon the evergreen trees, upon the high hills. 3 O you that sit upon the mountain in the field, I will give your substance and all your treasures for a spoil, and your high places, because of sin, throughout all your borders. 4 And you, even of yourself, shall discontinue from your heritage that I gave you; and I will cause you to serve your enemies in the land which you know not; for you have kindled a fire in My nostril, which shall burn forever. 5 Thus says יהוה , 'Cursed is the man that trusts in man, and makes flesh his arm, and whose heart departs from יהוה .' For 6 he shall be like a tamarisk in the desert, and shall not see when good comes, but shall inhabit the parched places in the wilderness, a salt land, and not inhabited. 7 Blessed is the man that trusts in יהוה , and whose trust יהוה is. 8 For he shall be as a tree planted by the waters, and that spreads out its roots by the river, and shall not see when heat comes, but its foliage shall be luxuriant; and shall not be anxious in the year of drought, neither shall cease from yielding fruit. 9 The heart is deceitful above all things, and it is incurably sick; who can know it? 10 I יהוה search the heart, I try the reins, even to give every man according to his ways, according to the fruit of his doings. 11 As the partridge that broods over young which she has not brought forth, so is he that gets riches, and not by right; in the midst of his days he shall leave them, and at his end he shall be a fool. 12 You, Kiseh Kavod, on high from the beginning, You, place of our Mikdash, 13 You, O Mikveh of Yisra'el, יהוה ! All that forsake You shall be ashamed; they that depart from Me shall be written in the earth, because they have forsaken יהוה , the fountain of Mayim Khayim."
14 "Heal me, O יהוה , and I shall be healed; save me, and I shall be saved; for You are my praise.

יִרְמְיָהוּ פרק יז
א חַטַּאת יְהוּדָה כְּתוּבָה בְּעֵט בַּרְזֶל בְּצִפֹּרֶן שָׁמִיר: חֲרוּשָׁה עַל לוּחַ לִבָּם וּלְקַרְנוֹת מִזְבְּחוֹתֵיכֶם. ב כִּזְכֹּר בְּנֵיהֶם מִזְבְּחוֹתָם וַאֲשֵׁרֵיהֶם עַל עֵץ רַעֲנָן עַל גְּבָעוֹת הַגְּבֹהוֹת. ג הֲרָרִי בַּשָּׂדֶה חֵילְךָ כָל אוֹצְרוֹתֶיךָ לָבַז אֶתֵּן; בָּמֹתֶיךָ בְּחַטָּאת בְּכָל גְּבוּלֶיךָ. ד וְשָׁמַטְתָּה וּבְךָ מִנַּחֲלָתְךָ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָךְ וְהַעֲבַדְתִּיךָ אֶת אֹיְבֶיךָ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא יָדָעְתָּ: כִּי אֵשׁ קְדַחְתֶּם בְּאַפִּי עַד עוֹלָם תּוּקָד. ה כֹּה אָמַר יהוה אָרוּר הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בָּאָדָם וְשָׂם בָּשָׂר זְרֹעוֹ; וּמִן יהוה יָסוּר לִבּוֹ. ו וְהָיָה כְּעַרְעָר בָּעֲרָבָה וְלֹא יִרְאֶה כִּי יָבוֹא טוֹב; וְשָׁכַן חֲרֵרִים בַּמִּדְבָּר אֶרֶץ מְלֵחָה וְלֹא תֵשֵׁב. ז בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּיהוה ; וְהָיָה יהוה מִבְטַחוֹ. ח וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל מַיִם וְעַל יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו וְלֹא ירא (יִרְאֶה) כִּי יָבֹא חֹם וְהָיָה עָלֵהוּ רַעֲנָן; וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג וְלֹא יָמִישׁ מֵעֲשׂוֹת פֶּרִי. ט עָקֹב הַלֵּב מִכֹּל וְאָנֻשׁ הוּא; מִי יֵדָעֶנּוּ. י אֲנִי יהוה חֹקֵר לֵב בֹּחֵן כְּלָיוֹת: וְלָתֵת לְאִישׁ כִּדְרָכָו כִּפְרִי מַעֲלָלָיו. יא קֹרֵא דָגַר וְלֹא יָלָד עֹשֶׂה עֹשֶׁר וְלֹא בְמִשְׁפָּט; בַּחֲצִי יָמָו יַעַזְבֶנּוּ וּבְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה נָבָל. יב כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן מְקוֹם מִקְדָּשֵׁנוּ. יגמִקְוֵה יִשְׂרָאֵל יהוה כָּל עֹזְבֶיךָ יֵבֹשׁוּ; יסורי (וְסוּרַי) בָּאָרֶץ יִכָּתֵבוּ כִּי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים אֶת יהוה .
יד רְפָאֵנִי יהוה וְאֵרָפֵא הוֹשִׁיעֵנִי וְאִוָּשֵׁעָה: כִּי תְהִלָּתִי אָתָּה.

Yirme-Yahu (Jeremiah) 32
6 And Yirme-Yahu said, "the D'var יהוה came unto me, saying, 7 'Behold, Khanamel, Ben Shalum, your uncle, shall come unto you saying, 'Buy my field that is in Anatot; for the right of redemption is yours to buy it'. 8 So Khanamel my uncle’s son came to me in the court of the guard according to the D'var יהוה , and said unto me, 'Buy my field, I pray, that is in Anatot, which is in the land of Binyamin; for the right of inheritance is yours, and the redemption is yours; buy it for yourself'. Then I knew that this was the D'var יהוה . And 9 I bought the field that was in Anatot of Khanamel my uncle’s son, and weighed him the money, even seventeen shekels of silver. 10 And I subscribed the deed, and sealed it, and called witnesses, and weighed him the money in the balances. 11 So I took the deed of the purchase, both that which was sealed, containing the terms and conditions, and that which was open; 12 and I delivered the deed of the purchase unto Barukh Ben Ner-Yah, Ben Makh'seh-Yah, in the presence of Khanamel my uncle[’s son], and in the presence of the witnesses that subscribed the deed of the purchase, before all the Yehudim that sat in the court of the guard. 13 And I charged Barukh before them, saying, 14 'Thus says יהוה Tzeva'ot, Elohei Yisra'el, 'Take these deeds, this deed of the purchase, both that which is sealed, and this deed which is open, and put them in an earthen vessel, that they may continue many days. 15 For thus says יהוה Tzeva'ot, Elohei Yisra'el: 'Houses and fields and vineyards shall yet again be bought in this land'.' "
16 "Now after I had delivered the deed of the purchase unto Barukh Ben Ner-Yah, I prayed unto יהוה , saying, 17 'Ah Adonai יהוה ! Behold, You have made the heaven and the earth by Your great power, and by Your outstretched arm; there is nothing too difficult for You; 18 who does compassionately unto thousands, and recompenses the iniquity of the fathers into the bosom of their children after them; the great, the mighty Elohim, יהוה Tzeva'ot is His Name; 19 great in counsel, and mighty in deed; whose eyes are open upon all the ways of the sons of men, to give every one according to his ways, and according to the fruit of his doings; 20 who did set signs and wonders in the land of Mitzrayim, even unto this day, and in Yisra'el and among other men; and made You a Name, as at this day; 21 and did bring forth Your people Yisra'el out of the land of Mitzrayim with signs, and with wonders, and with a strong hand, and with an outstretched arm, and with great terror; 22 and gave them this land, which You did swear to their fathers to give them, a land flowing with milk and honey; 23 and they came in and possessed it; but they hearkened not to Your voice, neither walked in Your Torah; they have done nothing of all that You commanded them to do; therefore You have caused all this evil to befall them; 24 behold the mounds, they are come unto the city to take it; and the city is given into the hand of the Kasdim that fight against it, because of the sword, and of the famine, and of the pestilence; and what You have spoken is come to pass; and, behold, You see it. 25 Yet You have said unto me, O Adonai יהוה , 'Buy the field for money, and call witnesses; whereas the city is given into the hand of the Kasdim'.' 26 Then came the D'var יהוה unto Yirme-Yahu, saying, 27 'Behold, I am יהוה , the Elohim of all flesh; is there anything too difficult for Me?'

יִרְמְיָהוּ פרק לב
ו וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ: הָיָה דְבַר יהוה אֵלַי לֵאמֹר. ז הִנֵּה חֲנַמְאֵל בֶּן שַׁלֻּם דֹּדְךָ בָּא אֵלֶיךָ לֵאמֹר: קְנֵה לְךָ אֶת שָׂדִי אֲשֶׁר בַּעֲנָתוֹת כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה לִקְנוֹת. ח וַיָּבֹא אֵלַי חֲנַמְאֵל בֶּן דֹּדִי כִּדְבַר יהוה אֶל חֲצַר הַמַּטָּרָה וַיֹּאמֶר אֵלַי קְנֵה נָא אֶת שָׂדִי אֲשֶׁר בַּעֲנָתוֹת אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִין כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַיְרֻשָּׁה וּלְךָ הַגְּאֻלָּה קְנֵה לָךְ; וָאֵדַע כִּי דְבַר יהוה הוּא. ט וָאֶקְנֶה אֶת הַשָּׂדֶה מֵאֵת חֲנַמְאֵל בֶּן דֹּדִי אֲשֶׁר בַּעֲנָתוֹת; וָאֶשְׁקְלָה לּוֹ אֶת הַכֶּסֶף שִׁבְעָה שְׁקָלִים וַעֲשָׂרָה הַכָּסֶף. י וָאֶכְתֹּב בַּסֵּפֶר וָאֶחְתֹּם וָאָעֵד עֵדִים; וָאֶשְׁקֹל הַכֶּסֶף בְּמֹאזְנָיִם. יא וָאֶקַּח אֶת סֵפֶר הַמִּקְנָה אֶת הֶחָתוּם הַמִּצְוָה וְהַחֻקִּים וְאֶת הַגָּלוּי. יב וָאֶתֵּן אֶת הַסֵּפֶר הַמִּקְנָה אֶל בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה בֶּן מַחְסֵיָה לְעֵינֵי חֲנַמְאֵל דֹּדִי וּלְעֵינֵי הָעֵדִים הַכֹּתְבִים בְּסֵפֶר הַמִּקְנָה לְעֵינֵי כָּל הַיְּהוּדִים הַיֹּשְׁבִים בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה. יג וָאֲצַוֶּה אֶת בָּרוּךְ לְעֵינֵיהֶם לֵאמֹר. יד כֹּה אָמַר יהוה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לָקוֹחַ אֶת הַסְּפָרִים הָאֵלֶּה אֵת סֵפֶר הַמִּקְנָה הַזֶּה וְאֵת הֶחָתוּם וְאֵת סֵפֶר הַגָּלוּי הַזֶּה וּנְתַתָּם בִּכְלִי חָרֶשׂ לְמַעַן יַעַמְדוּ יָמִים רַבִּים. טו כִּי כֹה אָמַר יהוה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: עוֹד יִקָּנוּ בָתִּים וְשָׂדוֹת וּכְרָמִים בָּאָרֶץ הַזֹּאת.
טז וָאֶתְפַּלֵּל אֶל יהוה אַחֲרֵי תִתִּי אֶת סֵפֶר הַמִּקְנָה אֶל בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה לֵאמֹר. יז אֲהָהּ אֲדֹנָי יהוה הִנֵּה אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ בְּכֹחֲךָ הַגָּדוֹל וּבִזְרֹעֲךָ הַנְּטוּיָה: לֹא יִפָּלֵא מִמְּךָ כָּל דָּבָר. יח עֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים וּמְשַׁלֵּם עֲו‍ֹן אָבוֹת אֶל חֵיק בְּנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם: הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר יהוה צְבָאוֹת שְׁמוֹ. יט גְּדֹל הָעֵצָה וְרַב הָעֲלִילִיָּה אֲשֶׁר עֵינֶיךָ פְקֻחוֹת עַל כָּל דַּרְכֵי בְּנֵי אָדָם לָתֵת לְאִישׁ כִּדְרָכָיו וְכִפְרִי מַעֲלָלָיו. כ אֲשֶׁר שַׂמְתָּ אֹתוֹת וּמֹפְתִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד הַיּוֹם הַזֶּה וּבְיִשְׂרָאֵל וּבָאָדָם; וַתַּעֲשֶׂה לְּךָ שֵׁם כַּיּוֹם הַזֶּה. כא וַתֹּצֵא אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בְּאֹתוֹת וּבְמוֹפְתִים וּבְיָד חֲזָקָה וּבְאֶזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְמוֹרָא גָּדוֹל. כב וַתִּתֵּן לָהֶם אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבוֹתָם לָתֵת לָהֶם אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ. כג וַיָּבֹאוּ וַיִּרְשׁוּ אֹתָהּ וְלֹא שָׁמְעוּ בְקוֹלֶךָ ובתרותך (וּבְתוֹרָתְךָ) לֹא הָלָכוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוִּיתָה לָהֶם לַעֲשׂוֹת לֹא עָשׂוּ; וַתַּקְרֵא אֹתָם אֵת כָּל הָרָעָה הַזֹּאת. כד הִנֵּה הַסֹּלְלוֹת בָּאוּ הָעִיר לְלָכְדָהּ וְהָעִיר נִתְּנָה בְּיַד הַכַּשְׂדִּים הַנִּלְחָמִים עָלֶיהָ מִפְּנֵי הַחֶרֶב וְהָרָעָב וְהַדָּבֶר; וַאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ הָיָה וְהִנְּךָ רֹאֶה. כה וְאַתָּה אָמַרְתָּ אֵלַי אֲדֹנָי יהוה קְנֵה לְךָ הַשָּׂדֶה בַּכֶּסֶף וְהָעֵד עֵדִים; וְהָעִיר נִתְּנָה בְּיַד הַכַּשְׂדִּים. כו וַיְהִי דְּבַר יהוה אֶל יִרְמְיָהוּ לֵאמֹר. כז הִנֵּה אֲנִי יהוה אֱלֹהֵי כָּל בָּשָׂר הֲמִמֶּנִּי יִפָּלֵא כָּל דָּבָר.


Luka Chapter 4
16 And He came to Natzrat, where he had been brought up; and He entered the Beit K'nesset on Yom HaShabbat, as was His custom, and stood up to read. 17 And the book of Yesha-Yahu HaNavi was given to Him. And Yeshua opened the book and found the place where it is written, 18 “The Ru'akh of יהוה is upon me; because of this He has anointed me to declare good news to the poor; and He has sent me to heal the brokenhearted, and to proclaim release to the captives and sight to the blind; to strengthen with forgiveness those who are oppressed, 19 and to declare the year of the favor of יהוה .” And 20 He rolled up the scroll and gave it to the Shamash, and went and sat down. And the eyes of all who were in the Beit K'nesset were fixed on Him. 21 And He began to say to them, “Today, this scripture is fulfilled in your ears.”

לוקא פרק ד
טז וּבָא לְנָצְרַת, אֲשֶׁר גֻּדַּל שָׁם, וּכְפִי שֶׁנָּהַג נִכְנַס לְבֵית הַכְּנֶסֶת בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, וְקָם לִקְרֹא. יז וְנִתַּן לוֹ סֵפֶר יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא; וּפָתַח יֵשׁוּעַ אֶת הַסֵּפֶר וּמָצָא אֶת הַמָּקוֹם שֶׁכָּתוּב בּוֹ: יח רוּחַ יהוה עָלַי, יַעַן מְשָׁחַנִי לְבַשֵּׂר לַעֲנִיִּים וּשְׁלָחַנִי לְרַפֵּא לְנִשְׁבְּרֵי לֵב, יט לְהַכְרִיז לִשְׁבוּיִים דְּרוֹר, וְלָעִוְרִים רְאוּת; לְשַׁלֵּחַ רְצוּצִים בִּמְחִילָה, וּלְהַכְרִיז שְׁנַת רָצוֹן לַיהוה . כ וְגָלַל אֶת הַסֵּפֶר, וּנְתָנוֹ לַשַּׁמָּשׁ וְהָלַךְ וְיָשַׁב. וְכָל אֲשֶׁר בְּבֵית הַכְּנֶסֶת עֵינֵיהֶם מַבִּטוֹת בּוֹ. כא וְהֵחֵל לוֹמַר לָהֶם: הַיּוֹם נִתְמַלֵּא הַכָּתוּב הַזֶּה בְּאָזְנֵיכֶם.

Luka Chapter 14
1 And it came to pass when He entered the house of one of the leaders of the P'rushim to eat bread on a Shabbat, they watched Him. 2 And there was a man before Him who had dropsy. 3 And Yeshua answered, saying to the Sofrim and P'rushim, “Does Torah permit to heal on a Shabbat?” 4 But they kept silent. So He took him and healed him, and let him go. 5 And He said to them, “Which one of you, if his son or his ox should fall into a pit on Yom HaShabbat, would not immediately pull and bring him out?” 6 And they could not answer Him concerning this.
7 And He spoke a mashal to those who were invited there, because He saw them choosing places among the front seats. 8 “When you are invited of a man to a banquet house, do not go and sit in the front seat; it might be that a more honorable man than you is invited there; 9 and then he who has invited you and him will come and say to you, ‘Give the place to him,' and you will be embarrassed when you get up and take a lower seat. 10 But when you are invited, go and sit at the lower end, so that when he who has invited you comes, he will say to you, ‘My friend, go up and sit higher,' and you will have glory before all who sit with you. 11 For whoever exalts himself will be humbled; and whoever humbles himself will be exalted.” 12 He also said to him who had invited Him, “When you give a dinner or a supper, do not invite your friends, nor your brothers, nor your relatives, nor your rich neighbors; lest they invite you, and you will be repaid for this. 13 But when you give a reception, invite the poor, the maimed, the lame, and the blind; 14 and you will be blessed; for they have nothing to repay you; for you will be repaid at the resurrection of the tzadikim.”
15 When one of the guests heard these things, he said to Him, “Blessed is he who will eat bread in Malkhut HaElohim.” 16 Yeshua said to him, “A man gave a great supper, and invited many. 17 And he sent his servant at supper time to tell those who were invited, ‘Behold, everything is made ready for you. Come!' 18 One and all, they began to make excuses. The first said to him, ‘I have bought a field, and I am forced to go and see it; I beg you to excuse me for being called away.' 19 Another said, ‘I have bought five yoke of oxen, and I am just going to examine them; I beg you, excuse me for being called away.' 20 Another said, ‘I have just taken a wife, and therefore I cannot come.' 21 And the servant came and told his master these things. Then the master of the house was angry, and said to his servant, 'Go out quickly to the streets and lanes of the city, and bring in here the poor, the afflicted, the maimed, and the blind'. 22 And the servant said, ‘My Adon, it has been done as you commanded, and yet there is more room.' 23 Then the master said to his servant, ‘Go out to the highways and hedges, and urge them to come in so that my house may be filled, 24 for I say to you that not one of those men who were invited shall taste of my supper.'”
25 And while many people were going with Him, He turned and said to them, 26 “He who comes to me and does not hate his father, and his mother, and his brothers, and his sisters, and his wife, and his children, and even his own life, cannot be a talmid to me. 27 And he who does not take up his stake and follow me cannot be a talmid to me. 28 For which of you who wishes to build a tower does not at first sit down and consider its cost, to see if he has enough to finish it? 29 Lest after he has laid the foundation, he is not able to finish it, and all who see it will mock him, 30 saying, ‘This man began to build, but he was not able to finish.' 31 Or which king who goes to war to fight against a king equal to him would not at first reason whether he is able with ten thousand to meet the one who is coming against him with twenty thousand? 32 And if not, while he is far away from him, sends envoys and seeks shalom. 33 So every man of you who would not leave all his possessions cannot be a talmid to me. 34 Salt is good; but if the salt loses its savor, with what can it be salted? 35 It is good neither for the ground, nor for fertilizing; but it is thrown out. He who has ears to hear, let him hear.”

לוקא פרק יד
א וְכַאֲשֶׁר נִכְנַס לְבַיִת שֶׁל אֶחָד מֵרָאשֵׁי הַפְּרוּשִׁים לֶאֱכֹל לֶחֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, הֵם הִשְׁגִּיחוּ עָלָיו. ב וְהִנֵּה אִישׁ אֶחָד תְּפוּחַ מַיִם לְפָנָיו. ג וְעָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר לַסּוֹפְרִים וְלַפְּרוּשִׁים: הַאִם מֻתָּר לְרַפֵּא בְּשַׁבָּת? ד אַךְ הֵם שָׁתְקוּ. וְהֶחֱזִיקוֹ הוּא וְרִפְּאוֹ וְשִׁלְּחוֹ. ה וְאָמַר לָהֶם: מִי מִכֶּם אֲשֶׁר יִפֹּל בְּנוֹ אוֹ שׁוֹרוֹ לְבוֹר בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, וְלֹא מִיָּד יִמְשֹׁךְ וְיַעֲלֶה אוֹתוֹ? ווְלֹא יָכְלוּ לָתֵת לוֹ תְּשׁוּבָה עַל זֹאת.
ז וְאָמַר מָשָׁל לְאֵלֶּה שֶׁהֻזְמְנוּ לְשָׁם, כִּי רָאָה אוֹתָם בּוֹחֲרִים מְקוֹמוֹת בַּמּוֹשָׁבִים הָרָאשִׁיִּים: ח כַּאֲשֶׁר אַתָּה מֻזְמָן עַל יְדֵי אִישׁ לְאוּלַם הַחֲתֻנָּה, אַל תֵּלֵךְ וְתָסֵב בְּמוֹשַׁב הָרֹאשׁ, שֶׁמָּא יֻזְמַן לְשָׁם אִישׁ נִכְבָּד מִמְּךָ, ט וְיָבוֹא מִי שֶׁקָּרָא לְךָ וְלוֹ, וְיֹאמַר לְךָ, תֵּן אֶת הַמָּקוֹם לָזֶה; וְתֵבוֹשׁ בְּקוּמְךָ וּבְקַחְתְּךָ אֶת הַמָּקוֹם הָאַחֲרוֹן; י אֶלָּא כַּאֲשֶׁר הֻזְמַנְתָּ, לֵךְ וְהָסֵב בָּאַחֲרוֹן, שֶׁכַּאֲשֶׁר יָבוֹא זֶה שֶׁקָּרָא לְךָ, יֹאמַר לְךָ, יְדִידִי, עֲלֵה לְמַעְלָה וְהָסֵב, וְיִהְיֶה לְךָ כָּבוֹד לִפְנֵי כָּל הַמְסֻבִּים אִתְּךָ; יא כִּי כָּל אֲשֶׁר יְרוֹמֵם אֶת עַצְמוֹ יֻשְׁפַּל, וְכָל אֲשֶׁר יַשְׁפִּיל אֶת עַצְמוֹ יְרוֹמַם. יב וְאָמַר גַּם לָזֶה אֲשֶׁר קָרָא לוֹ: כַּאֲשֶׁר אַתָּה עוֹרֵךְ אֲרוּחָה אוֹ סְעוּדָה, אַל תִּקְרָא לִידִידֶיךָ, אַף לֹא לְאַחֶיךָ אוֹ לִקְרוֹבֶיךָ, וְלֹא לִשְׁכֵנֶיךָ הָעֲשִׁירִים, שֶׁמָּא גַּם הֵם יִקְרְאוּ לְךָ וְיִהְיֶה לְךָ הַגְּמוּל הַזֶּה; יג אֶלָּא כַּאֲשֶׁר אַתָּה עוֹרֵךְ מְסִבָּה קְרָא לָעֲנִיִּים, לְבַעֲלֵי הַמּוּם, לַפִּסְחִים, לָעִוְרִים. יד וְאַשְׁרֶיךָ שֶׁאֵין לָהֶם לִגְמֹל לְךָ, כִּי גְּמוּלְךָ יִהְיֶה בִּתְקוּמַת הַצַּדִּיקִים.
טו כַּאֲשֶׁר שָׁמַע אֶחָד מִן הַמְסֻבִּים אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶה, אָמַר לוֹ: אַשְׁרֵי מִי שֶׁיֹּאכַל לֶחֶם בְּמַלְכוּת הָאֱלֹהִים. טז אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: אִישׁ אֶחָד עָרַךְ סְעוּדָה גְּדוֹלָה וְקָרָא לְרַבִּים. יז וְשָׁלַח אֶת עַבְדּוֹ בְּעֵת הַסְּעוּדָה, לוֹמַר לַקְּרוּאִים, הִנֵּה הַכֹּל מוּכָן לָכֶם; בּוֹאוּ. יח וְהֵחֵלּוּ כֻּלָּם כְּאֶחָד לְהִתְנַצֵּל. אָמַר לוֹ הָרִאשׁוֹן, שָׂדֶה קָנִיתִי, וְנֶאֱלָץ אֲנִי לָצֵאת לִרְאוֹתוֹ. מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ, סְלַח לִי עַל שֶׁנִּמְנָע אֲנִי. יט אַחֵר אָמַר, חֲמִשָּׁה צִמְדֵי שְׁוָרִים קָנִיתִי, וְהוֹלֵךְ אֲנִי לִבְחֹן אוֹתָם. מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ, סְלַח לִי עַל שֶׁנִּמְנָע אֲנִי. כ אַחֵר אָמַר, אִשָּׁה נָשָׂאתִי, וְעַל כֵּן אֵינֶנִּי יָכוֹל לָבוֹא. כא וּבָא הָעֶבֶד הַהוּא וְאָמַר לַאֲדוֹנָיו אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. אָז רָגַז בַּעַל הַבַּיִת וְאָמַר לְעַבְדּוֹ, צֵא מַהֵר אֶל רְחוֹבוֹת הָעִיר וְחוּצוֹתֶיהָ, וְהַכְנֵס לְכָאן אֶת הָעֲנִיִּים וְאֶת הַחוֹלִים וְאֶת הַפִּסְחִים וְאֶת הָעִוְרִים. כב וְאָמַר הָעֶבֶד, אֲדוֹנִי, כְּפִי שֶּׁצִּוִּיתָ נַעֲשָׂה וְעוֹד יֵשׁ מָקוֹם. כג וְאָמַר הָאָדוֹן לְעַבְדּוֹ, צֵא אֶל הַדְּרָכִים וְאֶל בֵּין הַגְּדֵרוֹת, וְהָאֵץ בָּהֶם לְהִכָּנֵס כְּדֵי שֶׁיִּתְמַלֵּא בֵּיתִי כדכִּי אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אַף אֶחָד מֵאוֹתָם הָאֲנָשִׁים שֶׁנִּקְרְאוּ לֹא יִטְעַם מִסְּעוּדָתִי.
כה וְכַאֲשֶׁר הָלְכוּ אִתּוֹ הֲמוֹנִים רַבִּים, פָּנָה וְאָמַר לָהֶם: כו מִי שֶׁבָּא אֵלַי וְאֵינוֹ שׂוֹנֵא אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ, וְאֶת אֶחָיו וְאֶת אַחְיוֹתָיו, וְאֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו וְאַף אֶת עַצְמוֹ, אֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת תַּלְמִיד לִי. כז וּמִי שֶׁאֵינוֹ לוֹקֵחַ אֶת צְלָבוֹ וְבָא אַחֲרַי, אֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת תַּלְמִיד לִי; כח כִּי מִי מִכֶּם שֶׁרוֹצֶה לִבְנוֹת מִגְדָּל אֵינוֹ יוֹשֵׁב תְּחִלָּה וּמְחַשֵּׁב אֶת הוֹצָאוֹתָיו, אִם יֵשׁ לוֹ לְהַשְׁלִימוֹ? כט פֶּן אַחֲרֵי שֶׁיַּנִּיחַ אֶת הַיְסוֹד וְלֹא יוּכַל לְהַשְׁלִים, כָּל הָרוֹאִים יִלְעֲגוּ לוֹ לוְיֹאמְרוּ, הָאִישׁ הַזֶּה הִתְחִיל לִבְנוֹת וְלֹא הָיָה יָכוֹל לְהַשְׁלִים. לא אוֹ מִיהוּ הַמֶּלֶךְ שֶׁהוֹלֵךְ לַקְּרָב לְהִלָּחֵם עִם מֶלֶךְ כָּמוֹהוּ, וְאֵינוֹ שׁוֹקֵל תְּחִלָּה אִם הוּא יָכוֹל בַּעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים לָצֵאת לִקְרַאת הַבָּא עָלָיו בְּעֶשְׂרִים אֶלֶף? לב וְאִם לָאו, בְּעוֹדֶנּוּ רָחוֹק מִמֶּנּוּ, הוּא שׁוֹלֵחַ שְׁלִיחִים וּמְבַקֵּשׁ שָׁלוֹם. לג כָּכָה כָּל אִישׁ מִכֶּם שֶׁאֵינוֹ עוֹזֵב אֶת כָּל רְכוּשׁוֹ, אֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת לִי לְתַלְמִיד. לד טוֹב הוּא הַמֶּלַח, אַךְ אִם גַּם הַמֶּלַח יֵעָשֶׂה תָּפֵל, בַּמֶּה יֻמְלַח? לה אֵין הוּא מוֹעִיל לֹא לָאֲדָמָה וְלֹא לַדֹּמֶן; הַחוּצָה מַשְׁלִיכִים אוֹתוֹ. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ, יִשְׁמַע.

Luka Chapter 15
1 Then the tax collectors and sinners drew near to Him to hear Him. 2 And the Sofrim and P'rushim murmured, saying, “He receives even the sinners and eats with them.” 3 So Yeshua told them this mashal: 4 “What man among you has a hundred sheep, and if one of them should get lost, would he not leave the ninety-nine in the open, and go in search of the one which is lost, until he finds it? 5 And when he finds it he rejoices and takes it on his shoulders. 6 And he comes to his house, and invites his friends and neighbors, and says to them, ‘Rejoice with me, for I have found my sheep which was lost.' 7 I say to you that such will be the joy in Heaven over one sinner who repents, more than over ninety-nine righteous who need no repentance. 8 Or what woman who has ten coins, and should lose one of them, would not light a lamp and sweep the house and search for it carefully until she finds it? 9 And when she finds it, she calls her women friends and neighbors, and says to them, ‘Rejoice with me, for I have found my coin which was lost.' 10 I say to you that such will be the joy before the Malakhim of Elohim over one sinner who repents.”
11 And Yeshua said to them again, “A man had two sons; 12 and his younger son said to him, ‘My father, give me the portion which is coming to me from your house.' And he divided to them his possessions. 13 And after a few days, his younger son gathered everything that was his share, and went to a far country, and there he wasted his wealth in extravagant living. 14 And when all he had was gone, there was a severe famine in that country, and he began to be in need. 15 So he went and got acquainted with one of the citizens of that country, and he sent him to the field to feed the swine. 16 And he craved to fill his stomach with the husks that the swine were eating, and yet no man would give him. 17 And when he came to himself, he said, ‘How many hired workers are now in my father’s house who have plenty of bread, and I am here perishing with hunger? 18 I will rise and go to my father and say to him, ‘My father, I have sinned before Heaven and before you; 19 and I am no longer worthy to be called your son; just make me like one of your hired workers.'' 20 And he rose up and came to his father. And while he was yet at a distance, his father saw him and had compassion on him, and he ran and fell on his neck and kissed him. 21 And his son said to him, ‘My father, I have sinned before Heaven and before you, and I am not worthy to be called your son.' 22 But his father said to his servants, ‘Bring the best robe and put it on him, and put a ring on his hand, and shoes on his feet; 23 and bring and kill the fattened ox, and let us eat and be merry; 24 for this my son was dead and has come to life; he was lost, and is found.' And they began to be merry. 25 But his elder son was in the field; and as he came near the house, he heard the voice of the singing of many. 26 And he called one of the boys, and asked him what it was all about. 27 He said to him, ‘Your brother has come; and your father has killed the fattened ox because he received him safe and well.' 28 And he became angry and would not go in; so his father came out and besought him. 29 But he said to his father, ‘Behold, how many years I have served you, and I never disobeyed your mitzvah; and yet you never gave me even a kid that I might make merry with my friends. 30 But for this son of yours, after he had wasted your wealth with harlots and come back, you have killed the fattened ox.' 31 His father said to him, ‘My son, you are always with me, and everything which is mine is yours. 32 It was right for us to make merry and rejoice; for this your brother was dead and has come to life; and was lost, and is found.'”

לוקא פרק טו
א הִתְקָרְבוּ אֵלָיו מוֹכְסִים וְחַטָּאִים כְּדֵי לִשְׁמֹעַ אוֹתוֹ. ב וְהַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים רָטְנוּ וְאָמְרוּ: זֶה אֶת הַחַטָּאִים מְקַבֵּל וְאוֹכֵל אִתָּם. ג וְאָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ אֶת הַמָּשָׁל הַזֶּה: ד מִי מִכֶּם הָאִישׁ שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֵאָה כְּבָשִׂים, וְאִם יֹאבַד אֶחָד מֵהֶם, לֹא יַעֲזֹב אֶת הַתִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה בַּמִּדְבָּר וְיֵלֵךְ לְחַפֵּשׂ אֶת הַהוּא שֶׁאָבַד, עַד אֲשֶׁר יִמְצָאֵהוּ? ה וְכַאֲשֶׁר מָצָא אוֹתוֹ, הוּא שָׂמֵחַ וְנוֹטֵל אוֹתוֹ עַל כְּתֵפָיו, ו וּבָא לְבֵיתוֹ וְיקוֹרֵא לִידִידָיו וְלִשְׁכֵנָיו וְאוֹמֵר לָהֶם, שִׂמְחוּ אִתִּי, כִּי מָצָאתִי אֶת הַכֶּבֶשׂ שֶׁלִּי שֶׁהָיָה אָבוּד. ז אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁכָּךְ תִּהְיֶה שִׂמְחָה בַּשָּׁמַיִם עַל חוֹטֵא אֶחָד אֲשֶׁר שָׁב, יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר עַל תִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה צַדִּיקִים שֶׁלֹּא נְחוּצָה לָהֶם תְּשׁוּבָה. ח אוֹ אֵיזוֹהִי הָאִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לָהּ עֲשָׂרָה זוּזִים וּתְאַבֵּד אֶחָד מֵהֶם, וְלֹא תַּדְלִיק מְנוֹרָה וּתְטַאטֵא אֶת הַבַּיִת וּתְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ בַּחֲרִיצוּת עַד אֲשֶׁר תִּמְצָאֵהוּ? ט וְכַאֲשֶׁר מָצְאָה אוֹתוֹ, הִיא קוֹרֵאת לִידִידוֹתֶיהָ וְלִשְׁכֵנוֹתֶיהָ וְאוֹמֶרֶת לָהֶן, שְׂמַחְנָה אִתִּי, כִּי מָצָאתִי אֶת זוּזִי אֲשֶׁר הָיָה אָבוּד. י אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁכָּךְ תִּהְיֶה שִׂמְחָה לִפְנֵי מַלְאֲכֵי הָאֱלֹהִים עַל חוֹטֵא אֶחָד אֲשֶׁר שָׁב.
יא וְעוֹד אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: לְאִישׁ אֶחָד הָיוּ שְׁנֵי בָּנִים; יב וְאָמַר לוֹ בְּנוֹ הַצָּעִיר, אָבִי, תֵּן לִי אֶת הַחֵלֶק הַמַּגִּיעַ לִי מִבֵּיתְךָ. וְהוּא חִלֵּק לָהֶם אֶת רְכוּשׁוֹ. יג וְאַחֲרֵי יָמִים מְעַטִּים אָסַף בְּנוֹ הַצָּעִיר אֶת כָּל אֲשֶׁר הִגִּיעַ לוֹ, וְהָלַךְ לְאֶרֶץ רְחוֹקָה וְשָׁם בִּזְבֵּז אֶת רְכוּשׁוֹ כְּשֶׁהוּא חַי בְּהוֹלְלוּת. יד וְכַאֲשֶׁר כִּלָּה אֶת כָּל אֲשֶׁר הָיָה לוֹ, הָיָה רָעָב גָּדוֹל בָּאָרֶץ הַהִיא, וְהוּא הֵחֵל לַחְסֹר. טו וְהָלַךְ וְנִסְפַּח לְאֶחָד מִבְּנֵי הָעִיר שֶׁל הָאָרֶץ הַהִיא, וְהַלָּה שָׁלַח אוֹתוֹ לַשָּׂדֶה לִרְעוֹת חֲזִירִים. טז וְהִשְׁתּוֹקֵק לְמַלֵּא אֶת בִּטְנוֹ מִן הַחֲרוּבִים שֶׁאָכְלוּ הַחֲזִירִים, וְאִישׁ לֹא נָתַן לוֹ. יז וְכַאֲשֶׁר שָׁב אֶל עַצְמוֹ, אָמַר: כַּמָּה שְׂכִירִים יֵשׁ כָּעֵת בְּבֵית אָבִי אֲשֶׁר לֶחֶם לָהֶם בְּשֶׁפַע, וַאֲנִי כָּאן גּוֹוֵעַ בְּרַעֲבוֹנִי! יח אָקוּם וְאֵלֵךְ אֶל אָבִי וְאֹמַר לוֹ, אָבִי, חָטָאתִי כְּלַפֵּי שָׁמַיִם וּלְפָנֶיךָ, יט וְאֵינֶנִּי רָאוּי עוֹד לְהִקָּרֵא בִּנְךָ. עֲשֵׂנִי כְּאֶחָד מִשְּׂכִירֶיךָ. כ וְקָם וּבָא אֶל אָבִיו; וּבְעוֹדוֹ רָחוֹק, רָאָהוּ אָבִיו וְרִחֵם עָלָיו, וְרָץ וְנָפַל עַל צַוָּארָיו וּנְשָׁקוֹ. כא וְאָמַר לוֹ בְּנוֹ, אָבִי, חָטָאתִי כְּלַפֵּי שָׁמַיִם וּלְפָנֶיךָ, וְאֵינֶנִּי רָאוּי לְהִקָּרֵא בִּנְךָ. כב אָמַר אָבִיו לַעֲבָדָיו, הוֹצִיאוּ אֶת הַגְּלִימָה הַנָּאָה בְּיוֹתֵר וְהַלְבִּישׁוּהוּ, וְשִׂימוּ טַבַּעַת עַל יָדוֹ וְהַנְעִילוּהוּ נַעֲלַיִם, כג וְהָבִיאוּ וְשַׁחֲטוּ אֶת הַשּׁוֹר הַמְפֻטָּם, וְנֹאכַל וְנִשְׂמַח; כד כִּי בְּנִי זֶה הָיָה מֵת וְהִנֵּהוּ חַי, וְהָיָה אָבוּד, וְנִמְצָא. וְהֵם הֵחֵלּוּ לִשְׂמֹחַ. כה אֲבָל בְּנוֹ הַגָּדוֹל הָיָה בַּשָּׂדֶה; וְכַאֲשֶׁר בָּא וְהִתְקָרֵב אֶל הַבַּיִת, שָׁמַע קוֹל זִמְרַת רַבִּים. כו וְקָרָא לְאַחַד הַנְּעָרִים וְשָׁאַל אוֹתוֹ מַה זֶּה. כז אָמַר לוֹ, אָחִיךָ בָּא, וְאָבִיךָ שָׁחַט אֶת הַשּׁוֹר הַמְפֻטָּם עַל שֶׁקִּבֵּל אוֹתוֹ בָּרִיא. כח וְהִתְרַגֵּז וְלֹא רָצָה לְהִכָּנֵס, וְיָצָא אָבִיו וְהִפְצִיר בּוֹ; כט אַךְ הוּא אָמַר לְאָבִיו, הִנֵּה כַּמָּה שָׁנִים עוֹבֵד אֲנִי בְּשֵׁרוּתְךָ וּמֵעוֹלָם לֹא עָבַרְתִּי עַל מִצְוָתְךָ, וּמֵעוֹלָם לֹא נָתַתָּ לִי גְּדִי כְּדֵי שֶׁאֶשְׂמַח עִם יְדִידַי. ל אֲבָל לְבִנְךָ זֶה, אַחֲרֵי שֶׁבִּזְבֵּז אֶת רְכוּשְׁךָ עִם זוֹנוֹת וּבָא, שָׁחַטְתָּ לוֹ אֶת הַשּׁוֹר הַמְפֻטָּם. לא אָמַר לוֹ אָבִיו, בְּנִי, אַתָּה תָּמִיד עִמָּדִי, וְכָל אֲשֶׁר לִי שֶׁלְּךָ הוּא. לב וְלַעֲלֹז צְרִיכִים הָיִינוּ, וְלִשְׂמֹחַ, כִּי אָחִיךָ זֶה הָיָה מֵת וְהִנֵּהוּ חַי, וְהָיָה אָבוּד, וְנִמְצָא.

Galatim Chapter 5
1 Stand firm therefore in the liberty with which Mashi'akh has made us free, and be not harnessed again under the yoke of servitude. 2 Behold, I, Pavlos, tell you that if you get circumcised, then Mashi'akh is of no benefit to you. 3 For I testify again to every man who gets circumcised, that he is under obligation to fulfill the whole Torah. 4 You have ceased to adhere to Mashi'akh, who seek justification by the Torah; you are fallen from grace. 5 For we through HaRu'akh wait for the hope of tzedaka by absolute trust. 6 For, in Mashi'akh Yeshua, neither is circumcision anything nor uncircumcision, but absolute trust, which is accomplished by love. 7 You were progressing well; who confused you that you should not obey the truth? 8 Your confidence, is it not from the one who called you? 9 A little khametz leavens the whole lump. 10 I have confidence in you through Adoneinu, that you will consider no other way, that he who troubles you shall bear his judgment, whoever he is. 11 And I, my brethren, if I still declare circumcision, why should I be persecuted? Why? Has the stake ceased to be an offense? 12 I wish those who are troubling you would be expelled.
13 For, my brethren, you have been called to liberty; only do not use your liberty for an occasion to the things of the flesh, but by love serve one another.

אגרת שאול אל הגלאטים פרק ה
א עַל כֵּן עִמְדוּ בַּחֵרוּת אֲשֶׁר שִׁחְרֵר אוֹתָנוּ הַמָּשִׁיחַ וְאַל תֵּאָסְרוּ שׁוּב בְּעֹל עַבְדוּת. ב הִנֵּה אֲנִי פַּוְלוֹס אוֹמֵר לָכֶם, שֶׁאִם תִּמּוֹלוּ, הַמָּשִׁיחַ כְּלָל לֹא יוֹעִיל לָכֶם. גמֵעִיד אֲנִי שׁוּב לְכָל אִישׁ אֲשֶׁר יִמּוֹל, שֶׁחַיָּב הוּא לְקַיֵּם אֶת כָּל הַתּוֹרָה. ד חֲדַלְתֶּם לָכֶם מִן הַמָּשִׁיחַ, אַתֶּם שֶׁנִּצְדָּקִתם בַּתּוֹרָה, וּנְפַלְתֶּם מִן הַחֶסֶד. ה הֵן אֲנַחְנוּ, בְּרוּחַ אֲשֶׁר מִן הָאֱמוּנָה, אֶל תִּקְוַת הַצְּדָקָה מְיַחֲלִים אָנוּ; ו כִּי בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ לֹא הַמִּילָה הִיא דְּבַר מָה וְלֹא הָעָרְלָה, אֶלָּא הָאֱמוּנָה הַנִּשְׁלֶמֶת בָּאַהֲבָה. ז הֵיטֵב רַצְתֶּם; מִי הִפְרִיעֲכֶם לְבַל תִּשָּׁמְעוּ לֶאֱמֶת? ח הַבִּטָּחוֹן שֶׁלָּכֶם אֵינֶנּוּ מִמִּי שֶׁקָּרָא אֶתְכֶם. ט מְעַט שְׂאוֹר מַחְמִיץ אֶת כָּל הָעִסָּה. י אֲנִי בּוֹטֵחַ עֲלֵיכֶם בַּאֲדוֹנֵינוּ, שֶׁאֵינְכֶם מְהַרְהֲרִים בְּשׁוּם דָּבָר אַחֵר; וּמִי שֶׁעָכַר אֶתְכֶם הוּא יִשָּׂא אֶת הַדִּין, מִי שֶׁיִּהְיֶה. יא וַאֲנִי, אַחַי, אִלּוּ עֲדַיִן הִכְרַזְתִּי אֶת הַמִּילָה, עַל מֶה הָיִיתִי נִרְדָּף? הַאִם הִתְבַּטֵּל מִכְשׁוֹל הַצְּלָב? יב הַלְוַאי וְכָרוֹת יִכָּרְתוּ הָעוֹכְרִים אֶתְכֶם.
יג אֲבָל אַתֶּם, אַחַי, לְחֵרוּת נִקְרֵאתֶם; רַק שֶׁלֹּא תִּהְיֶה חֵרוּתְכֶם עִלָּה לַבָּשָׂר, אֶלָּא הֱיוּ נִכְנָעִים זֶה לָזֶה בְּאַהֲבָה;

Efisim Chapter 2
11 Therefore, remember that you were Goyim in the flesh from the beginning, and you were called Uncircumcision, differing from that which is called Circumcision, which is the work of the hands in the flesh. 12 At that time you were without Mashi'akh, being aliens to the customs of Yisra'el, and strangers to the covenants of the promise, without hope and without Elohim in the world. 13 But now, through Yeshua HaMashi'akh, you who at one time were far off are brought near by the blood of Mashi'akh.
14 For He is our shalom, who has made both one, and has broken down the M'khitzah between them; 15 and he has abolished by His body the enmity, and the teaching of regulations in its commandments, that He may create, from the two, one new man in His image, thus making shalom; 16 and He reconciled both in one body with Elohim, and with His stake He destroyed the enmity; 17 and He came and declared shalom to you who are far away, and to those who are near. 18 Through Him we both are able to draw near, by one Ru'akh, to HaAv. 19 Thus from henceforth you are neither strangers nor foreigners, but fellow-citizens with the k'doshim, and children of Beit Elohim; 20 and you are built upon the foundation of the Shlikhim and the Nevi'im, Yeshua HaMashi'akh Himself being the cornerstone of the building: 21 and through Him the whole building is fashioned and grows into a Heikhal Kadosh, through the help of יהוה , you 22 also are built up by Him for a Mishkan of Elohim through HaRu'akh.

לוקאגרת שאול אל האפסים פרק ב
יא עַל כֵּן זִכְרוּ, שֶׁאַתֶּם לְפָנִים גּוֹיֵי הַבָּשָׂר הֱיִיתֶם וְנִקְרֵאתֶם עָרְלָה עַל יְדֵי הַנִּקְרָאִים מִילָה, וְהִיא מַעֲשֵׂה יָדַיִם בַּבָּשָׂר. יב וִהְיִיתֶם בָּעֵת הַהִיא בְּלִי מָשִׁיחַ; וְנָכְרִים הֱיִיתֶם לְמִנְהֲגֵי יִשְׂרָאֵל; וְזָרִים הֱיִיתֶם לִבְרִית הַהַבְטָחָה; וּבְלִי תִּקְוָה הֱיִיתֶם, וּבְלִי אֱלֹהִים בָּעוֹלָם. יג אֲבָל עַכְשָו, בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, אַתֶּם אֲשֶׁר לְפָנִים הֱיִיתֶם רְחוֹקִים, קְרוֹבִים נִהְיֵיתֶם בְּדָמוֹ שֶׁל הַמָּשִׁיחַ;
יד כִּי הוּא שְׁלוֹמֵנוּ, אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת שְׁנֵיהֶם לְאֶחָד וְהָרַס אֶת הַמְּחִצָּה שֶׁעָמְדָה בַּתָּוֶךְ; טו וּבִטֵּל אֶת הָאֵיבָה בִּבְשָׂרוֹ וְאֶת תּוֹרַת הַחֻקּוֹת בְּמִצְווֹתֶיהָ, לְמַעַן יִבְרָא אֶת שְׁנֵיהֶם בּוֹ עַצְמוֹ לְאָדָם אֶחָד חָדָשׁ; וְעָשָׂה שָׁלוֹם טז וְרִצָּה אֶת שְׁנֵיהֶם בְּגוּף אֶחָד לֵאלֹהִים, וּבִצְלָבוֹ קָטַל אֶת הָאֵיבָה; יז וּבָא וּבִשֵּׂר שָׁלוֹם לָכֶם הָרְחוֹקִים וְהַקְּרוֹבִים. יח כִּי בּוֹ יֵשׁ לָנוּ לִשְׁנֵינוּ גִּישָׁה בְּרוּחַ אַחַת אֶל הָאָב. יט לְפִיכָךְ אֵינְכֶם זָרִים וְלֹא אֲרָעִיִּים, אֶלָּא בְּנֵי עִיר הַקְּדוֹשִׁים וּבְנֵי בֵּית אֱלֹהִים; כ וְנִבְנֵיתֶם עַל יְסוֹד הַשְּׁלִיחִים וְהַנְּבִיאִים, וְהוּא הָיָה רֹאשׁ הַפִּנָּה שֶׁל הַבִּנְיָן, יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ. כא וּבוֹ מֻרְכָּב כָּל הַבִּנְיָן וְגָדֵל לְהֵיכָל קָדוֹשׁ בַּיהוה, כב בִּהְיוֹתְכֶם גַּם אַתֶּם נִבְנִים בּוֹ לְמִשְׁכַּן אֱלֹהִים בָּרוּחַ.