PARASHAT Khukat
(The Statute Of)


BaMidbar (Numbers) 19:1-22:1 | Shoftim (Judges) 11:1-33 | Yokhanan (John) 3:9-21; | Matti (Matthew) 21:1-17



TORAH  |  HAFTARAH  |  BRIT KHADASHAH

TORAH

BaMidbar Chapter 19
1 And יהוה spoke unto Moshe and unto Aharon, saying, 2 "This is the statute of the Torah which יהוה has commanded, saying, 'Speak unto B'nei Yisra'el, that they bring you a red heifer, faultless, wherein is no blemish, and upon which never came a yoke. 3 And you shall give her unto El-Azar the kohen, and she shall be brought forth without the camp, and she shall be slain before his face. 4 And El-Azar the kohen shall take of her blood with his finger, and sprinkle of her blood toward the front of the Ohel Mo'ed seven times. 5 And the heifer shall be burnt in his sight; her skin, and her flesh, and her blood, with her dung, shall be burnt. 6 And the kohen shall take cedar-wood, and hyssop, and scarlet, and cast it into the midst of the burning of the heifer. 7 Then the kohen shall wash his clothes, and he shall bathe his flesh in water, and afterward he may come into the camp, and the kohen shall be unclean until evening. 8 And he that burns her shall wash his clothes in water, and bathe his flesh in water, and shall be unclean until evening. 9 And a man that is clean shall gather up the ashes of the heifer, and lay them up without the camp in a clean place, and it shall be kept for the assembly of B'nei Yisra'el for a water of sprinkling; it is a purification from sin. 10 And he that gathers the ashes of the heifer shall wash his clothes, and be unclean until evening; and it shall be unto B'nei Yisra'el, and unto the stranger that sojourns among them, for a statute forever. 11 He that touches the dead, even any man’s dead body, shall be unclean seven days; 12 the same shall purify himself therewith on the third day and on the seventh day, and he shall be clean; but if he purifies not himself the third day and the seventh day, he shall not be clean. 13 Whoever touches the dead, even the body of any man that is dead, and purifies not himself, he has defiled the Mishkan of יהוה , that soul shall be cut off from Yisra'el; because the water of sprinkling was not dashed against him, he shall be unclean; his uncleanness is yet upon him.'
14 'This is the instruction: when a man dies in a tent, every one that comes into the tent, and every thing that is in the tent, shall be unclean seven days. 15 And every open vessel, which has no covering close-bound upon it, is unclean. 16 And whoever in the open field touches one that is slain with a sword, or one that dies of himself, or a bone of a man, or a grave, shall be unclean seven days. 17 And for the unclean they shall take of the ashes of the burning of the purification from sin, and running water shall be put thereto in a vessel. 18 And a clean person shall take hyssop, and dip it in the water, and sprinkle it upon the tent, and upon all the vessels, and upon the persons that were there, and upon him that touched the bone, or the slain, or the dead, or the grave. 19 And the clean person shall sprinkle upon the unclean on the third day, and on the seventh day; and on the seventh day he shall purify him; and he shall wash his clothes, and bathe himself in water, and shall be clean at the evening. 20 But the man that shall be unclean, and shall not purify himself, that soul shall be cut off from the midst of the congregation, because he has defiled the Mikdash of יהוה ; the water of sprinkling has not been dashed against him: he is unclean. 21 And it shall be a perpetual statute unto them; and he that sprinkles the water of sprinkling shall wash his clothes; and he that touches the water of sprinkling shall be unclean until evening. 22 And whatever the unclean person touches shall be unclean; and the soul that touches him shall be unclean until evening'."

במדבר פרק יט
א וַיְדַבֵּר יהוה אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר. ב זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה יהוה לֵאמֹר דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל. ג וּנְתַתֶּם אֹתָהּ אֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְהוֹצִיא אֹתָהּ אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְשָׁחַט אֹתָהּ לְפָנָיו. ד וְלָקַח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן מִדָּמָהּ בְּאֶצְבָּעוֹ וְהִזָּה אֶל נֹכַח פְּנֵי אֹהֶל מוֹעֵד מִדָּמָהּ שֶׁבַע פְּעָמִים. ה וְשָׂרַף אֶת הַפָּרָה לְעֵינָיו אֶת עֹרָהּ וְאֶת בְּשָׂרָהּ וְאֶת דָּמָהּ עַל פִּרְשָׁהּ יִשְׂרֹף. ו וְלָקַח הַכֹּהֵן עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב וּשְׁנִי תוֹלָעַת וְהִשְׁלִיךְ אֶל תּוֹךְ שְׂרֵפַת הַפָּרָה. ז וְכִבֶּס בְּגָדָיו הַכֹּהֵן וְרָחַץ בְּשָׂרוֹ בַּמַּיִם וְאַחַר יָבֹא אֶל הַמַּחֲנֶה וְטָמֵא הַכֹּהֵן עַד הָעָרֶב. ח וְהַשֹּׂרֵף אֹתָהּ יְכַבֵּס בְּגָדָיו בַּמַּיִם וְרָחַץ בְּשָׂרוֹ בַּמָּיִם וְטָמֵא עַד הָעָרֶב. ט וְאָסַף אִישׁ טָהוֹר אֵת אֵפֶר הַפָּרָה וְהִנִּיחַ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה בְּמָקוֹם טָהוֹר וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת לְמֵי נִדָּה חַטָּאת הִוא. י וְכִבֶּס הָאֹסֵף אֶת אֵפֶר הַפָּרָה אֶת בְּגָדָיו וְטָמֵא עַד הָעָרֶב וְהָיְתָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם לְחֻקַּת עוֹלָם. יא הַנֹּגֵעַ בְּמֵת לְכָל נֶפֶשׁ אָדָם וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים. יב הוּא יִתְחַטָּא בוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִטְהָר וְאִם לֹא יִתְחַטָּא בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי לֹא יִטְהָר. יג כָּל הַנֹּגֵעַ בְּמֵת בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם אֲשֶׁר יָמוּת וְלֹא יִתְחַטָּא אֶת מִשְׁכַּן יהוה טִמֵּא וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִיִּשְׂרָאֵל כִּי מֵי נִדָּה לֹא זֹרַק עָלָיו טָמֵא יִהְיֶה עוֹד טֻמְאָתוֹ בוֹ.
יד זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל כָּל הַבָּא אֶל הָאֹהֶל וְכָל אֲשֶׁר בָּאֹהֶל יִטְמָא שִׁבְעַת יָמִים. טו וְכֹל כְּלִי פָתוּחַ אֲשֶׁר אֵין צָמִיד פָּתִיל עָלָיו טָמֵא הוּא. טז וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה בַּחֲלַל חֶרֶב אוֹ בְמֵת אוֹ בְעֶצֶם אָדָם אוֹ בְקָבֶר יִטְמָא שִׁבְעַת יָמִים. יז וְלָקְחוּ לַטָּמֵא מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים אֶל כֶּלִי. יח וְלָקַח אֵזוֹב וְטָבַל בַּמַּיִם אִישׁ טָהוֹר וְהִזָּה עַל הָאֹהֶל וְעַל כָּל הַכֵּלִים וְעַל הַנְּפָשׁוֹת אֲשֶׁר הָיוּ שָׁם וְעַל הַנֹּגֵעַ בַּעֶצֶם אוֹ בֶחָלָל אוֹ בַמֵּת אוֹ בַקָּבֶר. יט וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל הַטָּמֵא בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְחִטְּאוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְכִבֶּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָהֵר בָּעָרֶב. כ וְאִישׁ אֲשֶׁר יִטְמָא וְלֹא יִתְחַטָּא וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִתּוֹךְ הַקָּהָל כִּי אֶת מִקְדַּשׁ יהוה טִמֵּא מֵי נִדָּה לֹא זֹרַק עָלָיו טָמֵא הוּא. כא וְהָיְתָה לָהֶם לְחֻקַּת עוֹלָם וּמַזֵּה מֵי הַנִּדָּה יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְהַנֹּגֵעַ בְּמֵי הַנִּדָּה יִטְמָא עַד הָעָרֶב. כב וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַטָּמֵא יִטְמָא וְהַנֶּפֶשׁ הַנֹּגַעַת תִּטְמָא עַד הָעָרֶב.

BaMidbar Chapter 20
1 And B'nei Yisra'el, even the whole assembly, came into the wilderness of Tzin in the first khodesh; and the people abode in Kadesh; and Miryam died there, and was buried there. 2 And there was no water for the assembly; and they assembled themselves together against Moshe and against Aharon. 3 And the people strove with Moshe, and spoke, saying, "Would that we had perished when our brethren perished before יהוה ! And 4 why have you brought the congregation of יהוה into this wilderness, to die there, we and our cattle? 5 And why have you made us to come up out of Mitzrayim, to bring us in unto this evil place? It is no place of seed, or of figs, or of vines, or of pomegranates; neither is there any water to drink." 6 And Moshe and Aharon went from the presence of the congregation unto the door of the Ohel Mo'ed, and fell upon their faces; and the K'vod יהוה appeared unto them.
7 And יהוה spoke unto Moshe, saying, 8 "Take the rod, and congregate the assembly, you, and Aharon your brother, and speak unto the rock before their eyes, that it give forth its water; and you shall bring forth to them water out of the rock; so you shall give the assembly and their cattle drink."
9 And Moshe took the rod from before יהוה , as He commanded him. 10 And Moshe and Aharon gathered the assembly together before the rock, and he said unto them, "Hear now, you rebels; are we to bring you forth water out of this rock?" 11 And Moshe lifted up his hand, and smote the rock with his rod, twice; and water came forth abundantly, and the assembly drank, and their cattle.
12 And יהוה said unto Moshe and Aharon, "Because you did not trust in Me, to set Me apart in the eyes of B'nei Yisra'el, therefore you shall not bring this congregation into the land which I have given them."
13 These are the waters of Meribah, where B'nei Yisra'el strove with יהוה , and He was consecrated in them.
14 And Moshe sent messengers from Kadesh unto the king of Edom, "Thus said your brother Yisra'el, 'You know all the travail that has befallen us; 15 how our fathers went down into Mitzrayim, and we dwelt in Mitzrayim a long time; and Mitzrayim dealt ill with us, and our fathers; 16 and when we cried unto יהוה , He heard our voice, and sent a Malakh, and brought us forth out of Mitzrayim; and, behold, we are in Kadesh, a city in the uttermost of your border. 17 Let us pass, I pray, through your land; we will not pass through field or through vineyard, neither will we drink of the water of the wells; we will go along the highway of HaMelekh, we will not turn aside to the right hand nor to the left, until we have passed your border."
18 And Edom said unto him, "You shall not pass through me, lest I come out with the sword against you." 19 And B'nei Yisra'el said unto him, "We will go up by the highway; and if we drink of your water, I and my cattle, then will I give the price thereof; let me only pass through on my feet; there is no hurt." 20 And he said, "You shall not pass through." And Edom came out against him with much people, and with a strong hand. 21 Thus Edom refused to give Yisra'el passage through his border; therefore Yisra'el turned away from him. 22 And they journeyed from Kadesh; and B'nei Yisra'el, even the whole assembly, came unto Hor HaHar. 23 And יהוה spoke unto Moshe and Aharon in Hor HaHar, by the border of the land of Edom, saying, 24 "Aharon shall be gathered unto his people; for he shall not enter into the land which I have given unto B'nei Yisra'el, because you rebelled against My word at the waters of Meribah. 25 Take Aharon and El-Azar his son, and bring them up unto Hor HaHar. 26 And strip Aharon of his garments, and put them upon El-Azar his son; and Aharon shall be gathered unto his people, and shall die there." 27 And Moshe did as יהוה commanded; and they went up into Hor HaHar in the sight of all the assembly. 28 And Moshe stripped Aharon of his garments, and put them upon El-Azar his son; and Aharon died there in the top of the mount; and Moshe and El-Azar came down from the mount. 29 And when all the assembly saw that Aharon was dead, they wept for Aharon thirty days, even all the house of Yisra'el.


במדבר פרק כ
א וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל הָעֵדָה מִדְבַּר צִן בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן וַיֵּשֶׁב הָעָם בְּקָדֵשׁ וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם וַתִּקָּבֵר שָׁם. ב וְלֹא הָיָה מַיִם לָעֵדָה וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן. ג וַיָּרֶב הָעָם עִם מֹשֶׁה וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר וְלוּ גָוַעְנוּ בִּגְוַע אַחֵינוּ לִפְנֵי יהוה . ד וְלָמָה הֲבֵאתֶם אֶת קְהַל יהוה אֶל הַמִּדְבָּר הַזֶּה לָמוּת שָׁם אֲנַחְנוּ וּבְעִירֵנוּ. ה וְלָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם לְהָבִיא אֹתָנוּ אֶל הַמָּקוֹם הָרָע הַזֶּה לֹא מְקוֹם זֶרַע וּתְאֵנָה וְגֶפֶן וְרִמּוֹן וּמַיִם אַיִן לִשְׁתּוֹת. ו וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן מִפְּנֵי הַקָּהָל אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֵּרָא כְבוֹד יהוה אֲלֵיהֶם.
ז וַיְדַבֵּר יהוה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. ח קַח אֶת הַמַּטֶּה וְהַקְהֵל אֶת הָעֵדָה אַתָּה וְאַהֲרֹן אָחִיךָ וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם וְנָתַן מֵימָיו וְהוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם מִן הַסֶּלַע וְהִשְׁקִיתָ אֶת הָעֵדָה וְאֶת בְּעִירָם.
ט וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת הַמַּטֶּה מִלִּפְנֵי יהוה כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ. י וַיַּקְהִלוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶת הַקָּהָל אֶל פְּנֵי הַסָּלַע וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְעוּ נָא הַמֹּרִים הֲמִן הַסֶּלַע הַזֶּה נוֹצִיא לָכֶם מָיִם. יא וַיָּרֶם מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ וַיַּךְ אֶת הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם וַיֵּצְאוּ מַיִם רַבִּים וַתֵּשְׁתְּ הָעֵדָה וּבְעִירָם.
יב וַיֹּאמֶר יהוה אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם.
יג הֵמָּה מֵי מְרִיבָה אֲשֶׁר רָבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת יהוה וַיִּקָּדֵשׁ בָּם.
יד וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה מַלְאָכִים מִקָּדֵשׁ אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹם כֹּה אָמַר אָחִיךָ יִשְׂרָאֵל אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת כָּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתְנוּ. טו וַיֵּרְדוּ אֲבֹתֵינוּ מִצְרַיְמָה וַנֵּשֶׁב בְּמִצְרַיִם יָמִים רַבִּים וַיָּרֵעוּ לָנוּ מִצְרַיִם וְלַאֲבֹתֵינוּ. טז וַנִּצְעַק אֶל יהוה וַיִּשְׁמַע קֹלֵנוּ וַיִּשְׁלַח מַלְאָךְ וַיֹּצִאֵנוּ מִמִּצְרָיִם וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ בְקָדֵשׁ עִיר קְצֵה גְבוּלֶךָ. יז נַעְבְּרָה נָּא בְאַרְצֶךָ לֹא נַעֲבֹר בְּשָׂדֶה וּבְכֶרֶם וְלֹא נִשְׁתֶּה מֵי בְאֵר דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ לֹא נִטֶּה יָמִין וּשְׂמֹאול עַד אֲשֶׁר נַעֲבֹר גְּבֻלֶךָ.
יח וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱדוֹם לֹא תַעֲבֹר בִּי פֶּן בַּחֶרֶב אֵצֵא לִקְרָאתֶךָ. יט וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמְסִלָּה נַעֲלֶה וְאִם מֵימֶיךָ נִשְׁתֶּה אֲנִי וּמִקְנַי וְנָתַתִּי מִכְרָם רַק אֵין דָּבָר בְּרַגְלַי אֶעֱבֹרָה. כ וַיֹּאמֶר לֹא תַעֲבֹר וַיֵּצֵא אֱדוֹם לִקְרָאתוֹ בְּעַם כָּבֵד וּבְיָד חֲזָקָה. כא וַיְמָאֵן אֱדוֹם נְתֹן אֶת יִשְׂרָאֵל עֲבֹר בִּגְבֻלוֹ וַיֵּט יִשְׂרָאֵל מֵעָלָיו. כב וַיִּסְעוּ מִקָּדֵשׁ וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל הָעֵדָה הֹר הָהָר. כג וַיֹּאמֶר יהוה אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּהֹר הָהָר עַל גְּבוּל אֶרֶץ אֱדוֹם לֵאמֹר. כד יֵאָסֵף אַהֲרֹן אֶל עַמָּיו כִּי לֹא יָבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַל אֲשֶׁר מְרִיתֶם אֶת פִּי לְמֵי מְרִיבָה. כה קַח אֶת אַהֲרֹן וְאֶת אֶלְעָזָר בְּנוֹ וְהַעַל אֹתָם הֹר הָהָר. כו וְהַפְשֵׁט אֶת אַהֲרֹן אֶת בְּגָדָיו וְהִלְבַּשְׁתָּם אֶת אֶלְעָזָר בְּנוֹ וְאַהֲרֹן יֵאָסֵף וּמֵת שָׁם. כז וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה כַּאֲשֶׁר צִוָּה יהוה וַיַּעֲלוּ אֶל הֹר הָהָר לְעֵינֵי כָּל הָעֵדָה. כח וַיַּפְשֵׁט מֹשֶׁה אֶת אַהֲרֹן אֶת בְּגָדָיו וַיַּלְבֵּשׁ אֹתָם אֶת אֶלְעָזָר בְּנוֹ וַיָּמָת אַהֲרֹן שָׁם בְּרֹאשׁ הָהָר וַיֵּרֶד מֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר מִן הָהָר. כט וַיִּרְאוּ כָּל הָעֵדָה כִּי גָוַע אַהֲרֹן וַיִּבְכּוּ אֶת אַהֲרֹן שְׁלֹשִׁים יוֹם כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל.

BaMidbar Chapter 21
1 And the Kena'ani, the king of Arad, who dwelt in the South, heard tell that Yisra'el came by the way of Atarim; and he fought against Yisra'el, and took some of them captive. 2 And Yisra'el vowed a vow unto יהוה , and said, "If You will indeed deliver this people into my hand, then I will utterly destroy their cities." 3 And יהוה hearkened to the voice of Yisra'el, and delivered up the Kena'ani; and they utterly destroyed them and their cities; and the name of the place was called Kharmah.
4 And they journeyed from Hor HaHar by the way to Yam Suf, to encompass the land of Edom; and the soul of the people became impatient in the way. 5 And the people spoke against Elohim, and against Moshe, "Why have you brought us up out of Mitzrayim to die in the wilderness? For there is no bread, and there is no water; and our soul loathes this worthless bread." 6 And יהוה sent fiery serpents among the people, and they bit the people; and many people of Yisra'el died. 7 And the people came to Moshe and said, "We have sinned, because we have spoken against יהוה , and against you; pray unto יהוה , that He takes away the serpents from us." And Moshe prayed for the people. 8 And יהוה said unto Moshe, "Make a fiery serpent, and set it upon a pole; and it shall come to pass, that every one that is bitten, when he sees it, shall live." 9 And Moshe made a serpent of brass, and set it upon the pole; and it came to pass, that if a serpent had bitten any man, when he looked unto the serpent of brass, he lived.
10 And B'nei Yisra'el journeyed, and pitched in Ovot. 11 And they journeyed from Ovot, and pitched at Iyeh-HaAvarim, in the wilderness which is in front of Mo'av, toward the sun-rising. 12 From there they journeyed, and pitched in the valley of Zared. 13 From there they journeyed, and pitched on the other side of the Arnon, which is in the wilderness, that comes out of the border of the Amori. For Arnon is the border of Mo'av, between Mo'av and the Amori; 14 therefore it is said in the Sefer of the Wars of יהוה , 'Vaheb in Sufah, and the valleys of Arnon, 15 and the slope of the valleys that incline toward the seat of Ar, and lean upon the border of Mo'av.' 16 And from there to Be'er; that is the well whereof יהוה said unto Moshe, "Gather the people together, and I will give them water."
17 Then sang Yisra'el this song, "Spring up, O well! Sing unto it! 18 The well, which the princes digged, which the nobles of the people delved, with the scepter, and with their staves." And from the wilderness to Matanah; 19 and from Matanah to Nahali'el; and from Nahali'el to Bamot; 20 and from Bamot to the valley that is in the field of Mo'av, by the top of Pisgah, which looks down upon the desert.
21 And Yisra'el sent messengers unto Sikhon king of the Amori, saying, 22 "Let me pass through your land; we will not turn aside into field, or into vineyard; we will not drink of the water of the wells; we will go by the highway of HaMelekh, until we have passed your border." 23 And Sikhon would not suffer Yisra'el to pass through his border; but Sikhon gathered all his people together, and went out against Yisra'el into the wilderness, and came to Yatzah; and he fought against Yisra'el. 24 And Yisra'el smote him with the edge of the sword, and possessed his land from the Arnon unto the Yabok, even unto the children of Amon; for the border of the children of Amon was strong.
25 And Yisra'el took all these cities; and Yisra'el dwelt in all the cities of the Amori, in Kheshbon, and in all the towns thereof. 26 For Kheshbon was the city of Sikhon the king of the Amori, who had fought against the former king of Mo'av, and taken all his land out of his hand, even unto the Arnon. 27 Therefore they that speak in mishlim say, "Come you to Kheshbon! Let the city of Sikhon be built and established! 28 For a fire is gone out of Kheshbon, a flame from the city of Sikhon; it has devoured Ar of Mo'av, Ba’alim of the high places of Arnon. 29 Woe to you, Mo'av! You are undone, O people of Kemosh; he has given his sons as fugitives, and his daughters into captivity, unto Sikhon king of the Amori. 30 We have shot at them, Kheshbon is perished, even unto Divon, and we have laid waste even unto Nofakh, which reaches unto Medeva."
31 Thus Yisra'el dwelt in the land of the Amori. 32 And Moshe sent to spy out Yazir, and they took the towns thereof, and drove out the Amori that were there. 33 And they turned and went up by the way of Bashan; and Og the king of Bashan went out against them, he and all his people, to battle at Edrei. 34 And יהוה said unto Moshe, "Fear him not; for I have delivered him into your hand, and all his people, and his land; and you shall do to him as you did unto Sikhon king of the Amori, who dwelt at Kheshbon." 35 So they smote him, and his sons, and all his people, until there was none left him remaining; and they possessed his land.



במדבר פרק כא
א וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד יֹשֵׁב הַנֶּגֶב כִּי בָּא יִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶׁבִי. ב וַיִּדַּר יִשְׂרָאֵל נֶדֶר לַיהוה וַיֹּאמַר אִם נָתֹן תִּתֵּן אֶת הָעָם הַזֶּה בְּיָדִי וְהַחֲרַמְתִּי אֶת עָרֵיהֶם. ג וַיִּשְׁמַע יהוה בְּקוֹל יִשְׂרָאֵל וַיִּתֵּן אֶת הַכְּנַעֲנִי וַיַּחֲרֵם אֶתְהֶם וְאֶת עָרֵיהֶם וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם חָרְמָה.
ד וַיִּסְעוּ מֵהֹר הָהָר דֶּרֶךְ יַם סוּף לִסְבֹב אֶת אֶרֶץ אֱדוֹם וַתִּקְצַר נֶפֶשׁ הָעָם בַּדָּרֶךְ. ה וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹהִים וּבְמֹשֶׁה לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם לָמוּת בַּמִּדְבָּר כִּי אֵין לֶחֶם וְאֵין מַיִם וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל. ו וַיְשַׁלַּח יהוה בָּעָם אֵת הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים וַיְנַשְּׁכוּ אֶת הָעָם וַיָּמָת עַם רָב מִיִּשְׂרָאֵל. ז וַיָּבֹא הָעָם אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמְרוּ חָטָאנוּ כִּי דִבַּרְנוּ בַיהוה וָבָךְ הִתְפַּלֵּל אֶל יהוה וְיָסֵר מֵעָלֵינוּ אֶת הַנָּחָשׁ וַיִּתְפַּלֵּל מֹשֶׁה בְּעַד הָעָם. ח וַיֹּאמֶר יהוה אֶל מֹשֶׁה עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף וְשִׂים אֹתוֹ עַל נֵס וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ וְרָאָה אֹתוֹ וָחָי. ט וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה נְחַשׁ נְחֹשֶׁת וַיְשִׂמֵהוּ עַל הַנֵּס וְהָיָה אִם נָשַׁךְ הַנָּחָשׁ אֶת אִישׁ וְהִבִּיט אֶל נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת וָחָי.
י וַיִּסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּחֲנוּ בְּאֹבֹת. יא וַיִּסְעוּ מֵאֹבֹת וַיַּחֲנוּ בְּעִיֵּי הָעֲבָרִים בַּמִּדְבָּר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מוֹאָב מִמִּזְרַח הַשָּׁמֶשׁ. יב מִשָּׁם נָסָעוּ וַיַּחֲנוּ בְּנַחַל זָרֶד. יג מִשָּׁם נָסָעוּ וַיַּחֲנוּ מֵעֵבֶר אַרְנוֹן אֲשֶׁר בַּמִּדְבָּר הַיֹּצֵא מִגְּבֻל הָאֱמֹרִי כִּי אַרְנוֹן גְּבוּל מוֹאָב בֵּין מוֹאָב וּבֵין הָאֱמֹרִי. יד עַל כֵּן יֵאָמַר בְּסֵפֶר מִלְחֲמֹת יהוה אֶת וָהֵב בְּסוּפָה וְאֶת הַנְּחָלִים אַרְנוֹן. טו וְאֶשֶׁד הַנְּחָלִים אֲשֶׁר נָטָה לְשֶׁבֶת עָר וְנִשְׁעַן לִגְבוּל מוֹאָב. טז וּמִשָּׁם בְּאֵרָה הִוא הַבְּאֵר אֲשֶׁר אָמַר יהוה לְמֹשֶׁה אֱסֹף אֶת הָעָם וְאֶתְּנָה לָהֶם מָיִם.
יז אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת עֲלִי בְאֵר עֱנוּ לָהּ. יח בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם בִּמְחֹקֵק בְּמִשְׁעֲנֹתָם וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה. יט וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת. כ וּמִבָּמוֹת הַגַּיְא אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה מוֹאָב רֹאשׁ הַפִּסְגָּה וְנִשְׁקָפָה עַל פְּנֵי הַיְשִׁימֹן.
כא וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל מַלְאָכִים אֶל סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי לֵאמֹר. כב אֶעְבְּרָה בְאַרְצֶךָ לֹא נִטֶּה בְּשָׂדֶה וּבְכֶרֶם לֹא נִשְׁתֶּה מֵי בְאֵר בְּדֶרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ עַד אֲשֶׁר נַעֲבֹר גְּבֻלֶךָ. כג וְלֹא נָתַן סִיחֹן אֶת יִשְׂרָאֵל עֲבֹר בִּגְבֻלוֹ וַיֶּאֱסֹף סִיחֹן אֶת כָּל עַמּוֹ וַיֵּצֵא לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל הַמִּדְבָּרָה וַיָּבֹא יָהְצָה וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל. כד וַיַּכֵּהוּ יִשְׂרָאֵל לְפִי חָרֶב וַיִּירַשׁ אֶת אַרְצוֹ מֵאַרְנֹן עַד יַבֹּק עַד בְּנֵי עַמּוֹן כִּי עַז גְּבוּל בְּנֵי עַמּוֹן.
כה וַיִּקַּח יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל הֶעָרִים הָאֵלֶּה וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּכָל עָרֵי הָאֱמֹרִי בְּחֶשְׁבּוֹן וּבְכָל בְּנֹתֶיהָ. כו כִּי חֶשְׁבּוֹן עִיר סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי הִוא וְהוּא נִלְחַם בְּמֶלֶךְ מוֹאָב הָרִאשׁוֹן וַיִּקַּח אֶת כָּל אַרְצוֹ מִיָּדוֹ עַד אַרְנֹן. כז עַל כֵּן יֹאמְרוּ הַמֹּשְׁלִים בֹּאוּ חֶשְׁבּוֹן תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן עִיר סִיחוֹן. כח כִּי אֵשׁ יָצְאָה מֵחֶשְׁבּוֹן לֶהָבָה מִקִּרְיַת סִיחֹן אָכְלָה עָר מוֹאָב בַּעֲלֵי בָּמוֹת אַרְנֹן. כט אוֹי לְךָ מוֹאָב אָבַדְתָּ עַם כְּמוֹשׁ נָתַן בָּנָיו פְּלֵיטִם וּבְנֹתָיו בַּשְּׁבִית לְמֶלֶךְ אֱמֹרִי סִיחוֹן. ל וַנִּירָם אָבַד חֶשְׁבּוֹן עַד דִּיבֹן וַנַּשִּׁים עַד נֹפַח אֲשֶׁר עַד מֵידְבָא.
לא וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ הָאֱמֹרִי. לב וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה לְרַגֵּל אֶת יַעְזֵר וַיִּלְכְּדוּ בְּנֹתֶיהָ ויירש (וַיּוֹרֶשׁ) אֶת הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר שָׁם. לג וַיִּפְנוּ וַיַּעֲלוּ דֶּרֶךְ הַבָּשָׁן וַיֵּצֵא עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן לִקְרָאתָם הוּא וְכָל עַמּוֹ לַמִּלְחָמָה אֶדְרֶעִי. לד וַיֹּאמֶר יהוה אֶל מֹשֶׁה אַל תִּירָא אֹתוֹ כִּי בְיָדְךָ נָתַתִּי אֹתוֹ וְאֶת כָּל עַמּוֹ וְאֶת אַרְצוֹ וְעָשִׂיתָ לּוֹ כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ לְסִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּחֶשְׁבּוֹן. לה וַיַּכּוּ אֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו וְאֶת כָּל עַמּוֹ עַד בִּלְתִּי הִשְׁאִיר לוֹ שָׂרִיד וַיִּירְשׁוּ אֶת אַרְצוֹ.



BaMidbar Chapter 22
1 And B'nei Yisra'el journeyed, and pitched in the plains of Mo'av beyond the Yarden at Yerekho.

במדבר פרק כב
א וַיִּסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּחֲנוּ בְּעַרְבוֹת מוֹאָב מֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן יְרֵחוֹ.


HAFTARAH

Shoftim Chapter 11
1 Now Yiftakh the Giladi was a mighty man of valor, and he was the son of a harlot; and Gilad begot Yiftakh. 2 And Gilad’s wife bore him sons; and when his wife’s sons grew up, they drove out Yiftakh, and said unto him, "You shall not inherit in our father’s house; for you are the son of another woman." 3 Then Yiftakh fled from his brethren, and dwelt in the land of Tov; and there were gathered base fellows to Yiftakh, and they went out with him.
4 And it came to pass after a while, that the children of Amon made war against Yisra'el. 5 And it was so, that when the children of Amon made war against Yisra'el, the elders of Gilad went to fetch Yiftakh out of the land of Tov. 6 And they said unto Yiftakh, "Come and be our chief, that we may fight with the children of Amon." 7 And Yiftakh said unto the elders of Gilad, "Did you not hate me, and drive me out of my father’s house? And why are you come unto me now when you are in distress?" 8 And the elders of Gilad said unto Yiftakh, "It is so, we have returned to you now, that you may go with us, and fight with the children of Amon, and you shall be our head over all the inhabitants of Gilad." 9 And Yiftakh said unto the elders of Gilad, "If you bring me back home to fight with the children of Amon, and יהוה delivers them before me, I will be your head." 10 And the elders of Gilad said unto Yiftakh, " יהוה shall be witness between us; surely according to your word, so will we do." 11 Then Yiftakh went with the elders of Gilad, and the people made him head and chief over them; and Yiftakh spoke all his words before יהוה in Mitzpah.
12 And Yiftakh sent messengers unto the king of the children of Amon, saying, "What have you to do with me, that you are come unto me to fight against my land?" 13 And the king of the children of Amon answered unto the messengers of Yiftakh, "Because Yisra'el took away my land, when he came up out of Mitzrayim, from the Arnon even unto the Yabok, and unto the Yarden; now therefore restore those cities peaceably." 14 And Yiftakh sent messengers again unto the king of the children of Amon; 15 and he said unto him, "Thus says Yiftakh, 'Yisra'el took not away the land of Mo'av, nor the land of the children of Amon. 16 But when they came up from Mitzrayim, and Yisra'el walked through the wilderness unto Yam Suf, and came to Kadesh; 17 then Yisra'el sent messengers unto the king of Edom, saying, 'Let me, I pray, pass through your land;' but the king of Edom hearkened not. And in like manner he sent unto the king of Mo'av; but he would not; and Yisra'el abode in Kadesh. 18 Then he walked through the wilderness, and encompassed the land of Edom, and the land of Mo'av, and came by the east side of the land of Mo'av, and they pitched on the other side of the Arnon; but they came not within the border of Mo'av, for the Arnon was the border of Mo'av. 19 And Yisra'el sent messengers unto Sikhon king of the Amori, the king of Kheshbon; and Yisra'el said unto him, 'Let us pass, we pray, through your land unto my place.' 20 But Sikhon trusted not Yisra'el to pass through his border; but Sikhon gathered all his people together, and pitched in Yatzah, and fought against Yisra'el. 21 And יהוה Elohei Yisra'el delivered Sikhon and all his people into the hand of Yisra'el, and they smote them; so Yisra'el possessed all the land of the Amori, the inhabitants of that country. 22 And they possessed all the border of the Amori, from the Arnon even unto the Yabok, and from the wilderness even unto the Yarden. 23 So now יהוה Elohei Yisra'el has dispossessed the Amori from before His people Yisra'el, and should you possess them? 24 Will you not possess that which Kemosh your god gives you to possess? So whoever יהוה our Elohim has dispossessed from before us, them will we possess. 25 And now are you any thing better than Balak the son of Tzipor, king of Mo'av? Did he ever strive against Yisra'el, or did he ever fight against them? 26 While Yisra'el dwelt in Kheshbon and its towns, and in Aro'er and its towns, and in all the cities that are along by the side of the Arnon, three hundred years; why did you not recover them within that time? 27 I therefore have not sinned against you, but you do me wrong to war against me; יהוה HaShofet be judge this day between B'nei Yisra'el and the children of Amon'." 28 But the king of the children of Amon hearkened not unto the words of Yiftakh which he sent him.
29 Then the Ru'akh of יהוה came upon Yiftakh, and he passed over Gilad and Menasheh, and passed over Mitzpah of Gilad, and from Mitzpah of Gilad he passed over unto the children of Amon. 30 And Yiftakh vowed a vow unto יהוה , and said, "If You will indeed deliver the children of Amon into my hand, 31 then it shall be, that whatsoever comes forth of the doors of my house to meet me, when I return in shalom from the children of Amon, it shall be for יהוה , and I will offer it up for a burnt-offering."
32 So Yiftakh passed over unto the children of Amon to fight against them; and יהוה delivered them into his hand. 33 And he smote them from Aro'er until you come to Minit, even twenty cities, and unto Avel-Keramim, with a very great slaughter. So the children of Amon were subdued before B'nei Yisra'el.

שופתים פרק יא
א וְיִפְתָּח הַגִּלְעָדִי הָיָה גִּבּוֹר חַיִל וְהוּא בֶּן אִשָּׁה זוֹנָה; וַיּוֹלֶד גִּלְעָד אֶת יִפְתָּח. ב וַתֵּלֶד אֵשֶׁת גִּלְעָד לוֹ בָּנִים; וַיִּגְדְּלוּ בְנֵי הָאִשָּׁה וַיְגָרְשׁוּ אֶת יִפְתָּח וַיֹּאמְרוּ לוֹ לֹא תִנְחַל בְּבֵית אָבִינוּ כִּי בֶּן אִשָּׁה אַחֶרֶת אָתָּה. ג וַיִּבְרַח יִפְתָּח מִפְּנֵי אֶחָיו וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב; וַיִּתְלַקְּטוּ אֶל יִפְתָּח אֲנָשִׁים רֵיקִים וַיֵּצְאוּ עִמּוֹ.
ד וַיְהִי מִיָּמִים; וַיִּלָּחֲמוּ בְנֵי עַמּוֹן עִם יִשְׂרָאֵל. ה וַיְהִי כַּאֲשֶׁר נִלְחֲמוּ בְנֵי עַמּוֹן עִם יִשְׂרָאֵל; וַיֵּלְכוּ זִקְנֵי גִלְעָד לָקַחַת אֶת יִפְתָּח מֵאֶרֶץ טוֹב. ו וַיֹּאמְרוּ לְיִפְתָּח לְכָה וְהָיִיתָה לָּנוּ לְקָצִין; וְנִלָּחֲמָה בִּבְנֵי עַמּוֹן. ז וַיֹּאמֶר יִפְתָּח לְזִקְנֵי גִלְעָד הֲלֹא אַתֶּם שְׂנֵאתֶם אוֹתִי וַתְּגָרְשׁוּנִי מִבֵּית אָבִי; וּמַדּוּעַ בָּאתֶם אֵלַי עַתָּה כַּאֲשֶׁר צַר לָכֶם. ח וַיֹּאמְרוּ זִקְנֵי גִלְעָד אֶל יִפְתָּח לָכֵן עַתָּה שַׁבְנוּ אֵלֶיךָ וְהָלַכְתָּ עִמָּנוּ וְנִלְחַמְתָּ בִּבְנֵי עַמּוֹן; וְהָיִיתָ לָּנוּ לְרֹאשׁ לְכֹל יֹשְׁבֵי גִלְעָד. ט וַיֹּאמֶר יִפְתָּח אֶל זִקְנֵי גִלְעָד אִם מְשִׁיבִים אַתֶּם אוֹתִי לְהִלָּחֵם בִּבְנֵי עַמּוֹן וְנָתַן יהוה אוֹתָם לְפָנָי אָנֹכִי אֶהְיֶה לָכֶם לְרֹאשׁ. י וַיֹּאמְרוּ זִקְנֵי גִלְעָד אֶל יִפְתָּח: יהוה יִהְיֶה שֹׁמֵעַ בֵּינוֹתֵינוּ אִם לֹא כִדְבָרְךָ כֵּן נַעֲשֶׂה. יא וַיֵּלֶךְ יִפְתָּח עִם זִקְנֵי גִלְעָד וַיָּשִׂימוּ הָעָם אוֹתוֹ עֲלֵיהֶם לְרֹאשׁ וּלְקָצִין; וַיְדַבֵּר יִפְתָּח אֶת כָּל דְּבָרָיו לִפְנֵי יהוה בַּמִּצְפָּה.
יב וַיִּשְׁלַח יִפְתָּח מַלְאָכִים אֶל מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן לֵאמֹר: מַה לִּי וָלָךְ כִּי בָאתָ אֵלַי לְהִלָּחֵם בְּאַרְצִי. יג וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן אֶל מַלְאֲכֵי יִפְתָּח כִּי לָקַח יִשְׂרָאֵל אֶת אַרְצִי בַּעֲלוֹתוֹ מִמִּצְרַיִם מֵאַרְנוֹן וְעַד הַיַּבֹּק וְעַד הַיַּרְדֵּן; וְעַתָּה הָשִׁיבָה אֶתְהֶן בְּשָׁלוֹם. יד וַיּוֹסֶף עוֹד יִפְתָּח; וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן. טו וַיֹּאמֶר לוֹ כֹּה אָמַר יִפְתָּח: לֹא לָקַח יִשְׂרָאֵל אֶת אֶרֶץ מוֹאָב וְאֶת אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן. טז כִּי בַּעֲלוֹתָם מִמִּצְרָיִם; וַיֵּלֶךְ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר עַד יַם סוּף וַיָּבֹא קָדֵשָׁה. יז וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל מַלְאָכִים אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹם לֵאמֹר אֶעְבְּרָה נָּא בְאַרְצֶךָ וְלֹא שָׁמַע מֶלֶךְ אֱדוֹם וְגַם אֶל מֶלֶךְ מוֹאָב שָׁלַח וְלֹא אָבָה; וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּקָדֵשׁ. יח וַיֵּלֶךְ בַּמִּדְבָּר וַיָּסָב אֶת אֶרֶץ אֱדוֹם וְאֶת אֶרֶץ מוֹאָב וַיָּבֹא מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ לְאֶרֶץ מוֹאָב וַיַּחֲנוּן בְּעֵבֶר אַרְנוֹן; וְלֹא בָאוּ בִּגְבוּל מוֹאָב כִּי אַרְנוֹן גְּבוּל מוֹאָב. יט וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל מַלְאָכִים אֶל סִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן; וַיֹּאמֶר לוֹ יִשְׂרָאֵל נַעְבְּרָה נָּא בְאַרְצְךָ עַד מְקוֹמִי. כ וְלֹא הֶאֱמִין סִיחוֹן אֶת יִשְׂרָאֵל עֲבֹר בִּגְבֻלוֹ וַיֶּאֱסֹף סִיחוֹן אֶת כָּל עַמּוֹ וַיַּחֲנוּ בְּיָהְצָה; וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל. כא וַיִּתֵּן יהוה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֶת סִיחוֹן וְאֶת כָּל עַמּוֹ בְּיַד יִשְׂרָאֵל וַיַּכּוּם; וַיִּירַשׁ יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל אֶרֶץ הָאֱמֹרִי יוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַהִיא. כב וַיִּירְשׁוּ אֵת כָּל גְּבוּל הָאֱמֹרִי מֵאַרְנוֹן וְעַד הַיַּבֹּק וּמִן הַמִּדְבָּר וְעַד הַיַּרְדֵּן. כג וְעַתָּה יהוה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוֹרִישׁ אֶת הָאֱמֹרִי מִפְּנֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל; וְאַתָּה תִּירָשֶׁנּוּ. כד הֲלֹא אֵת אֲשֶׁר יוֹרִישְׁךָ כְּמוֹשׁ אֱלֹהֶיךָ אוֹתוֹ תִירָשׁ; וְאֵת כָּל אֲשֶׁר הוֹרִישׁ יהוה אֱלֹהֵינוּ מִפָּנֵינוּ אוֹתוֹ נִירָשׁ. כה וְעַתָּה הֲטוֹב טוֹב אַתָּה מִבָּלָק בֶּן צִפּוֹר מֶלֶךְ מוֹאָב: הֲרוֹב רָב עִם יִשְׂרָאֵל אִם נִלְחֹם נִלְחַם בָּם. כו בְּשֶׁבֶת יִשְׂרָאֵל בְּחֶשְׁבּוֹן וּבִבְנוֹתֶיהָ וּבְעַרְעוֹר וּבִבְנוֹתֶיהָ וּבְכָל הֶעָרִים אֲשֶׁר עַל יְדֵי אַרְנוֹן שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וּמַדּוּעַ לֹא הִצַּלְתֶּם בָּעֵת הַהִיא. כז וְאָנֹכִי לֹא חָטָאתִי לָךְ וְאַתָּה עֹשֶׂה אִתִּי רָעָה לְהִלָּחֶם בִּי: יִשְׁפֹּט יהוה הַשֹּׁפֵט הַיּוֹם בֵּין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבֵין בְּנֵי עַמּוֹן. כח וְלֹא שָׁמַע מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן אֶל דִּבְרֵי יִפְתָּח אֲשֶׁר שָׁלַח אֵלָיו.
כט וַתְּהִי עַל יִפְתָּח רוּחַ יהוה וַיַּעֲבֹר אֶת הַגִּלְעָד וְאֶת מְנַשֶּׁה; וַיַּעֲבֹר אֶת מִצְפֵּה גִלְעָד וּמִמִּצְפֵּה גִלְעָד עָבַר בְּנֵי עַמּוֹן. ל וַיִּדַּר יִפְתָּח נֶדֶר לַיהוה וַיֹּאמַר: אִם נָתוֹן תִּתֵּן אֶת בְּנֵי עַמּוֹן בְּיָדִי. לא וְהָיָה הַיּוֹצֵא אֲשֶׁר יֵצֵא מִדַּלְתֵי בֵיתִי לִקְרָאתִי בְּשׁוּבִי בְשָׁלוֹם מִבְּנֵי עַמּוֹן וְהָיָה לַיהוה וְהַעֲלִיתִיהוּ עֹלָה.
לב וַיַּעֲבֹר יִפְתָּח אֶל בְּנֵי עַמּוֹן לְהִלָּחֶם בָּם; וַיִּתְּנֵם יהוה בְּיָדוֹ. לג וַיַּכֵּם מֵעֲרוֹעֵר וְעַד בֹּאֲךָ מִנִּית עֶשְׂרִים עִיר וְעַד אָבֵל כְּרָמִים מַכָּה גְּדוֹלָה מְאֹד; וַיִּכָּנְעוּ בְּנֵי עַמּוֹן מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

BRIT KHADASHAH

Yokhanan Chapter 3
9 Nak'dimon answered, saying to Him, “How can these things be?” 10 Yeshua answered, “You are a teacher of Yisra'el, and yet you do not understand these things? 11 Amein, amein, I say to you, we speak only what we know, and we testify only to what we have seen; and yet you do not accept our testimony. 12 If I have told you about earthly things and you do not trust, how then will you trust in me if I tell you about heavenly things? 13 No man has ascended to Heaven except Him who came down from Heaven, even Ben HaAdam who is in Heaven. 14 Just as Moshe lifted up the serpent in the wilderness, so Ben HaAdam is ready to be lifted up, 15 so that every man who trusts in Him should not perish, but have Khayei Olam. 16 For Elohim so loved the world that He gave His Ben Yakhid, so that whoever firmly trusts in Him should not perish, but have Khayei Olam. 17 For Elohim did not send His Son into the world to condemn the world, but that the world should live because of Him. 18 He who firmly trusts in Him will not be condemned; and he who does not firmly trust has already been condemned for not trusting in the Name of Ben HaElohim HaYakhid. 19 And this is the judgment: that light has come into the world, and yet men have loved darkness more than light, because their works were evil. 20 For everyone who does abominable things hates the light, and he does not come to the light, because his works cannot be covered. 21 But he who does HaEmet comes to the light, so that his works may be known, that they are done through Elohim.”

יוחנן פרק ג
ט עָנָה נַקְדִּימוֹן וְאָמַר לוֹ: אֵיךְ יְכוֹלִים אֵלֶּה לִהְיוֹת? י עָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר לוֹ: אַתָּה מוֹרֵה יִשְׂרָאֵל וְאֶת אֵלֶּה אֵינְךָ יוֹדֵעַ? יא אָמֵן אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לְךָ, אֶת אֲשֶׁר אָנוּ יוֹדְעִים אָנוּ מְדַבְּרִים, וְאֶת אֲשֶׁר רָאִינוּ מְעִידִים אָנוּ, וְאֶת עֵדוּתֵנוּ אֵינְכֶם מְקַבְּלִים. יב אִם מֵעִנְיְנֵי הָאָרֶץ אָמַרְתִּי לָכֶם וְאֵינְכֶם מַאֲמִינִים, אֵיךְ תַּאֲמִינוּ אִם אֹמַר לָכֶם מֵעִנְיְנֵי הַשָּׁמַיִם? יג וְלֹא עָלָה אִישׁ לַשָּׁמַיִם אֶלָּא אֲשֶׁר יָרַד מִן הַשָּׁמַיִם, בֶּן הָאָדָם אֲשֶׁר הוּא בַּשָּׁמַיִם. יד וּכְמוֹ שֶׁהֵרִים מֹשֶׁה אֶת הַנָּחָשׁ בַּמִּדְבָּר, כָּךְ עָתִיד לִהְיוֹת מוּרָם בֶּן הָאָדָם, טו כְּדֵי שֶׁכָּל אָדָם הַמַּאֲמִין בּוֹ לֹא יֹאבַד אֶלָּא יִהְיוּ לוֹ חַיֵּי עוֹלָם; טז כִּי כֹּה אָהַב הָאֱלֹהִים אֶת הָעוֹלָם; עַד כִּי יִתֵּן אֶת בְּנוֹ יְחִידוֹ כְּדֵי שֶׁכָּל מִי שֶׁמַּאֲמִין בּוֹ לֹא יֹאבַד אֶלָּא יִהְיוּ לוֹ חַיֵּי עוֹלָם; יז כִּי לֹא שָׁלַח הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹ לָעוֹלָם כְּדֵי לָדוּן אֶת הָעוֹלָם, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּחְיֶה הָעוֹלָם עַל יָדוֹ. יח מִי שֶׁמַּאֲמִין בּוֹ אֵינוֹ נִדּוֹן; וּמִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין כְּבָר נִדּוֹן, כִּי לֹא הֶאֱמִין בְּשֵׁם בֶּן הָאֱלֹהִים הַיָּחִיד. יט וְזֶהוּ הַדִּין, שֶׁהָאוֹר בָּא לָעוֹלָם וּבְנֵי הָאָדָם אָהֲבוּ אֶת הַחֹשֶׁךְ יוֹתֵר מִן הָאוֹר, כִּי מַעֲשֵׂיהֶם הָיוּ רָעִים; כ כִּי כָּל הָעוֹשֶׂה תּוֹעֵבוֹת שׂוֹנֵא אֶת הָאוֹר וְאֵינוֹ בָּא אֶל הָאוֹר כְּדֵי שֶׁלֹּא יוּכְחוּ מַעֲשָׂיו. כא אֲבָל עוֹשֵׂה הָאֱמֶת בָּא אֶל הָאוֹר לְמַעַן יִוָּדְעוּ מַעֲשָׂיו כִּי בֵּאלֹהִים הֵם נַעֲשִׂים.

Matti Chapter 21
1 When He came near to Yerushalayim, He came to Beit Pageh on the side of Har HaZetim. Yeshua then sent two of His Talmidim, 2 and He said to them, “Go to that village which is in front of you, and straightway you will find a donkey which is tied up, and a colt with her; untie them and bring them to me. 3 And if any man should say anything to you, tell him that Adoneinu needs them, and He will immediately send them here.” 4 All this happened so that what was said by the Navi might be fulfilled, who said, 5 “Tell Bat-Tzion, ‘Behold your king is coming to you, meek, and riding upon a donkey, and upon a colt, the foal of a donkey.'” 6 And the Talmidim went and did as Yeshua had commanded them. 7 And they brought the donkey and the colt, and they put their garments on the colt, and Yeshua rode on it. 8 And a great many people spread their garments on the road; and others cut down branches from the trees and spread them on the road. 9 And the people who were going before Him and coming after Him, were shouting and saying, “Hoshah Nah L'Ben David; Barukh HaBa B'Shem יהוה ; Hoshah Nah Bamromim.” 10 When He entered Yerushalayim, the whole city was stirred up, and they were saying, “Who is this man?” 11 And the people were saying, “This is the Navi, Yeshua, from Natzrat in the Galil.” 
12 And Yeshua entered into the Heikhal of Elohim, and put out all who were buying and selling in the Heikhal, and He overturned the trays of the money-changers and the stands of those who sold doves. 13 And He said to them, “It is written, ‘My house shall be called a house of prayer;' but you have made it a bandits' cave.” 14 And in the Heikhal they brought to Him the blind and the lame, and He healed them. 15 But when the chief Kohanim and the P'rushim saw the wonders that He did, and the children who were crying aloud in the temple, and saying, “Hoshah Nah to Ben David,” they were displeased. 16 And they said to Him, “Do you hear what they are saying?” Yeshua said to them, “Yes; have you never read, ‘From the mouth of little children and of infants you made praise?'” 
17 And He left them, and went outside of the city to Beit Anya, and He lodged there.

מתי פרק כא
א וְכַאֲשֶׁר קָרְבוּ לִירוּשָׁלַיִם וּבָאוּ אֶל בֵּית פַּגֵּי, עַל יַד הַר הַזֵּיתִים, שָׁלַח יֵשׁוּעַ שְׁנַיִם מִתַּלְמִידָיו, ב וְאָמַר לָהֶם: לְכוּ לַכְּפָר הַזֶּה שֶׁמִּמּוּלְכֶם, וּמִיָּד תִּמְצְאוּ אָתוֹן קְשׁוּרָה וְעַיִר אִתָּהּ. הַתִּירוּ וְהָבִיאוּ אֵלַי. ג וְאִם אִישׁ יֹאמַר לָכֶם דָּבָר, אִמְרוּ לוֹ שֶׁהֵם דְּרוּשִׁים לַאֲדוֹנֵינוּ; וּמִיָּד יִשְׁלַח אוֹתָם לְכָאן. ד וְכָל זֶה שֶׁהָיָה, לְמַלֵּא מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּיַד הַנָּבִיא לֵאמֹר: ה אִמְרוּ לְבַת צִיּוֹן: הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ, עָנָו וְרוֹכֵב עַל חֲמוֹר וְעַל עַיִר בֶּן אָתוֹן. ו וְהָלְכוּ הַתַּלְמִידִים וְעָשׂוּ כְּפִי שֶׁצִּוָּה אוֹתָם יֵשׁוּעַ; ז וְהֵבִיאוּ אֶת הָאָתוֹן וְאֶת הָעַיִר, וְשָׂמוּ עַל הָעַיִר אֶת בִּגְדֵיהֶם, וְיֵשׁוּעַ רָכַב עָלָיו. ח וְרֹב הַהֲמוֹנִים פָּרְשׂוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם עַל הַדֶּרֶךְ, וַאֲחֵרִים כָּרְתוּ עֲנָפִים מִן הָעֵצִים וְהֱטִילוּם עַל הַדֶּרֶךְ. ט וְהַהֲמוֹנִים אֲשֶׁר הָלְכוּ לְפָנָיו וְבָאוּ אַחֲרָיו, צָעֲקוּ וְאָמְרוּ: הוֹשַׁע נָא לְבֶן דָּוִד! בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יהוה! הוֹשַׁע נָא בַּמְּרוֹמִים! י וְכַאֲשֶׁר נִכְנַס לִירוּשָׁלַיִם, רָגְשָׁה כָּל הָעִיר; וְאָמְרוּ: מִיהוּ זֶה? יא וְהַהֲמוֹנִים אָמְרוּ: זֶהוּ יֵשׁוּעַ הַנָּבִיא מִנָּצְרַת שֶׁבַּגָּלִיל.
יב וְנִכְנַס יֵשׁוּעַ לְהֵיכַל הָאֱלֹהִים וְגֵרֵשׁ אֶת כָּל הַקּוֹנִים וְהַמּוֹכְרִים בַּהֵיכַל, וְהָפַךְ אֶת שֻׁלְחֲנוֹת הַחַלְפָנִים וְאֶת כִּסְאוֹת מוֹכְרֵי הַיּוֹנִים, יג וְאָמַר לָהֶם: כָּתוּב, בֵּיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא, אַךְ אַתֶּם עֲשִׂיתֶם אוֹתוֹ מְעָרַת לִסְטִים. יד וְהֵבִיאוּ אֵלָיו בַּהֵיכָל עִוְרִים וּפִסְחִים, וְהוּא רִפֵּא אוֹתָם. טו כְּשֶׁרָאוּ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַפְּרוּשִׁים אֶת הַנִּפְלָאוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה, וְאֶת הַיְלָדִים הַצּוֹעֲקִים בַּהֵיכָל וְאוֹמְרִים, הוֹשַׁע נָא לְבֶן דָּוִד, חָרָה לָהֶם, טז וְאָמְרוּ לוֹ: אַתָּה שׁוֹמֵעַ מָה אוֹמְרִים אֵלֶּה? אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: כֵּן, הַאִם מֵעוֹלָם לֹא קְרָאתֶם שֶׁמִּפִּי עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז?
יז וְעָזַב אוֹתָם וְיָצָא אֶל מִחוּץ לָעִיר, לְבֵית עַנְיָה, וְלָן שָׁם.