TORAH | |
BaMidbar Chapter 4
21 And יהוה spoke unto Moshe saying, 22 "Take the sum of the sons of Gershon also, by their fathers' houses, by their families; 23 from thirty years old and upward until fifty years old shall you number them: all that enter in to wait upon the service, to do service in the Ohel Mo'ed. 24 This is the service of the families of the Gershonim, in serving and in bearing burdens: 25 they shall bear the curtains of the Mishkan, and the Ohel Mo'ed, its covering, and the covering of sealskin that is above upon it, and the screen for the door of the Ohel Mo'ed; 26 and the hangings of the court, and the screen for the door of the gate of the court, which is by the Mishkan and by the Mizbe'akh round about, and their cords, and all the instruments of their service, and whatever there may be to do with them, therein shall they serve. 27 At the commandment of Aharon and his sons shall be all the service of the sons of the Gershuni, in all their burden, and in all their service; and you shall appoint unto them in charge of all their burden. 28 This is the service of the families of the sons of the Gershuni in the Ohel Mo'ed; and their charge shall be under the hand of Itamar Ben Aharon the kohen."
29 "As for the sons of Merari, you shall number them by their families, by their fathers' houses; 30 from thirty years old and upward even unto fifty years old shall you number them, every one that enters upon the service, to do the work of the Ohel Mo'ed. 31 And this is the charge of their burden, according to all their service in the Ohel Mo'ed: the boards of the Mishkan, and the bars thereof, and the pillars thereof, and the sockets thereof; 32 and the pillars of the court round about, and their sockets, and their pins, and their cords, even all their appurtenance, and all that pertains to their service; and by name you shall appoint the instruments of the charge of their burden. 33 This is the service of the families of the sons of Merari, according to all their service, in the Ohel Mo'ed, under the hand of Itamar Ben Aharon the kohen."
34 And Moshe and Aharon and the princes of the assembly numbered the sons of the Kehati by their families, and by their fathers' houses, 35 from thirty years old and upward even unto fifty years old, every one that entered upon the service, for service in the Ohel Mo'ed. 36 And those that were numbered of them by their families were two thousand seven hundred and fifty. 37 These are they that were numbered of the families of the Kehati, of all that did serve in the Ohel Mo'ed, whom Moshe and Aharon numbered according to the commandment of יהוה by the hand of Moshe.
38 And those that were numbered of the sons of Gershon, by their families, and by their fathers' houses, 39 from thirty years old and upward even unto fifty years old, every one that entered upon the service, for service in the Ohel Mo'ed, 40 even those that were numbered of them, by their families, by their fathers' houses, were two thousand and six hundred and thirty. 41 These are they that were numbered of the families of the sons of Gershon, of all that did serve in the Ohel Mo'ed, whom Moshe and Aharon numbered according to the commandment of יהוה .
42 And those that were numbered of the families of the sons of Merari, by their families, by their fathers' houses, 43 from thirty years old and upward even unto fifty years old, every one that entered upon the service, for service in the Ohel Mo'ed, 44 even those that were numbered of them by their families, were three thousand and two hundred. 45 These are they that were numbered of the families of the sons of Merari, whom Moshe and Aharon numbered according to the commandment of יהוה by the hand of Moshe.
46 All those that were numbered of the Levi'im, whom Moshe and Aharon and the princes of Yisra'el numbered, by their families, and by their fathers' houses, 47 from thirty years old and upward even unto fifty years old, every one that entered in to do the work of service, and the work of bearing burdens in the Ohel Mo'ed, 48 even those that were numbered of them, were eight thousand and five hundred and eighty. 49 According to the commandment of יהוה they were appointed by the hand of Moshe, every one to his service, and to his burden; they were also numbered, as יהוה commanded Moshe.
| במדבר פרק ד
כא וַיְדַבֵּר יהוה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר.
כב נָשֹׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי גֵרְשׁוֹן גַּם הֵם לְבֵית אֲבֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם.
כג מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה עַד בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה תִּפְקֹד אוֹתָם כָּל הַבָּא לִצְבֹא צָבָא לַעֲבֹד עֲבֹדָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד.
כד זֹאת עֲבֹדַת מִשְׁפְּחֹת הַגֵּרְשֻׁנִּי לַעֲבֹד וּלְמַשָּׂא.
כה וְנָשְׂאוּ אֶת יְרִיעֹת הַמִּשְׁכָּן וְאֶת אֹהֶל מוֹעֵד מִכְסֵהוּ וּמִכְסֵה הַתַּחַשׁ אֲשֶׁר עָלָיו מִלְמָעְלָה וְאֶת מָסַךְ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד.
כו וְאֵת קַלְעֵי הֶחָצֵר וְאֶת מָסַךְ פֶּתַח שַׁעַר הֶחָצֵר אֲשֶׁר עַל הַמִּשְׁכָּן וְעַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב וְאֵת מֵיתְרֵיהֶם וְאֶת כָּל כְּלֵי עֲבֹדָתָם וְאֵת כָּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה לָהֶם וְעָבָדוּ.
כז עַל פִּי אַהֲרֹן וּבָנָיו תִּהְיֶה כָּל עֲבֹדַת בְּנֵי הַגֵּרְשֻׁנִּי לְכָל מַשָּׂאָם וּלְכֹל עֲבֹדָתָם וּפְקַדְתֶּם עֲלֵהֶם בְּמִשְׁמֶרֶת אֵת כָּל מַשָּׂאָם.
כח זֹאת עֲבֹדַת מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי הַגֵּרְשֻׁנִּי בְּאֹהֶל מוֹעֵד וּמִשְׁמַרְתָּם בְּיַד אִיתָמָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן.
כט בְּנֵי מְרָרִי לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם תִּפְקֹד אֹתָם.
ל מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה וְעַד בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה תִּפְקְדֵם כָּל הַבָּא לַצָּבָא לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד.
לא וְזֹאת מִשְׁמֶרֶת מַשָּׂאָם לְכָל עֲבֹדָתָם בְּאֹהֶל מוֹעֵד קַרְשֵׁי הַמִּשְׁכָּן וּבְרִיחָיו וְעַמּוּדָיו וַאֲדָנָיו.
לב וְעַמּוּדֵי הֶחָצֵר סָבִיב וְאַדְנֵיהֶם וִיתֵדֹתָם וּמֵיתְרֵיהֶם לְכָל כְּלֵיהֶם וּלְכֹל עֲבֹדָתָם וּבְשֵׁמֹת תִּפְקְדוּ אֶת כְּלֵי מִשְׁמֶרֶת מַשָּׂאָם.
לג זֹאת עֲבֹדַת מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי מְרָרִי לְכָל עֲבֹדָתָם בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּיַד אִיתָמָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן.
לד וַיִּפְקֹד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּנְשִׂיאֵי הָעֵדָה אֶת בְּנֵי הַקְּהָתִי לְמִשְׁפְּחֹתָם וּלְבֵית אֲבֹתָם.
לה מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה וְעַד בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה כָּל הַבָּא לַצָּבָא לַעֲבֹדָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד.
לו וַיִּהְיוּ פְקֻדֵיהֶם לְמִשְׁפְּחֹתָם אַלְפַּיִם שְׁבַע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים.
לז אֵלֶּה פְקוּדֵי מִשְׁפְּחֹת הַקְּהָתִי כָּל הָעֹבֵד בְּאֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר פָּקַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן עַל פִּי יהוה בְּיַד מֹשֶׁה.
לח וּפְקוּדֵי בְּנֵי גֵרְשׁוֹן לְמִשְׁפְּחוֹתָם וּלְבֵית אֲבֹתָם.
לט מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה וְעַד בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה כָּל הַבָּא לַצָּבָא לַעֲבֹדָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד.
מ וַיִּהְיוּ פְּקֻדֵיהֶם לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם אַלְפַּיִם וְשֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשִׁים.
מא אֵלֶּה פְקוּדֵי מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי גֵרְשׁוֹן כָּל הָעֹבֵד בְּאֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר פָּקַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן עַל פִּי יהוה .
מב וּפְקוּדֵי מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי מְרָרִי לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם.
מג מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה וְעַד בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה כָּל הַבָּא לַצָּבָא לַעֲבֹדָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד.
מד וַיִּהְיוּ פְקֻדֵיהֶם לְמִשְׁפְּחֹתָם שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וּמָאתָיִם.
מה אֵלֶּה פְקוּדֵי מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי מְרָרִי אֲשֶׁר פָּקַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן עַל פִּי יהוה בְּיַד מֹשֶׁה.
מו כָּל הַפְּקֻדִים אֲשֶׁר פָּקַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּנְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַלְוִיִּם לְמִשְׁפְּחֹתָם וּלְבֵית אֲבֹתָם.
מז מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה וְעַד בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה כָּל הַבָּא לַעֲבֹד עֲבֹדַת עֲבֹדָה וַעֲבֹדַת מַשָּׂא בְּאֹהֶל מוֹעֵד.
מח וַיִּהְיוּ פְּקֻדֵיהֶם שְׁמֹנַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וּשְׁמֹנִים.
מט עַל פִּי יהוה פָּקַד אוֹתָם בְּיַד מֹשֶׁה אִישׁ אִישׁ עַל עֲבֹדָתוֹ וְעַל מַשָּׂאוֹ וּפְקֻדָיו אֲשֶׁר צִוָּה יהוה אֶת מֹשֶׁה.
|
BaMidbar Chapter 5
1 And יהוה spoke unto Moshe, saying 2 "Command B'nei Yisra'el, that they put out of the camp every leper, and every one that has an issue, and whoever is unclean by the dead; 3 both male and female shall you put out, without the camp shall you put them; that they defile not their camp, in the midst whereof I dwell." 4 And B'nei Yisra'el did so, and put them out without the camp; as יהוה spoke unto Moshe, so did B'nei Yisra'el.
5 And יהוה spoke unto Moshe, saying, 6 "Speak unto B'nei Yisra'el, "When a man or woman shall commit any sin that men commit, to commit a trespass against יהוה , and that soul is guilty, 7 then they shall confess their sin which they have done; and he shall make restitution for his guilt in full, and add unto it the fifth part thereof, and give it unto him in respect of whom he has been guilty. 8 But if the man has no kinsman to whom restitution may be made for the guilt, the restitution for guilt which is made shall be for יהוה , even the kohen's; besides the ram of kippurim, whereby atonement shall be made for him. 9 And every terumah of all the consecrated things of B'nei Yisra'el, which they present unto the kohen, shall be his. 10 And every man’s hallowed things shall be his: whatever any man gives the kohen, it shall be his'."
11 And יהוה spoke unto Moshe, saying, 12 "Speak unto B'nei Yisra'el, and say unto them, 'If any man's wife goes aside, and acts unfaithfully against him, 13 and a man lies with her carnally, and it is hidden from the eyes of her husband, and she is defiled secretly, and there is no witness against her, neither is she caught in the act; 14 and the spirit of jealousy comes upon him, and he becomes jealous of his wife, and she is defiled; or if the spirit of jealousy comes upon him, and he is jealous of his wife, and she is not defiled; 15 then shall the man bring his wife unto the kohen, and shall bring her offering for her, the tenth part of an efah of barley meal; he shall pour no oil upon it, nor put frankincense thereon; for it is a Minkhah of jealousy, a Minkhah of memorial, bringing iniquity to remembrance. 16 And the kohen shall bring her near, and set her before יהוה . And17 the kohen shall take mayim k’doshim in an earthen vessel; and of the dust that is on the floor of the Mishkan the kohen shall take, and put it into the water. 18 And the kohen shall set the woman before יהוה , and let the hair of the woman's head go loose, and put the Minkhah of memorial in her hands, which is the Minkhah of jealousy; and the kohen shall have in his hand the water of bitterness that causes the curse. 19 And the kohen shall cause her to swear, and shall say unto the woman, 'If no man has lain with you, and if you have not gone aside to uncleanness, being under your husband, may you be free from this water of bitterness that causes the curse; 20 but if you have gone aside, being under your husband, and if you are defiled, and some man has lain with you besides your husband,' 21 then the kohen shall cause the woman to swear with the oath of cursing, and the kohen shall say unto the woman, ' יהוה make you a curse and an oath among your people, when יהוה does make your thigh to fall away, and your belly to swell; 22 and this water that causes the curse shall go into your bowels, and make your belly to swell, and your thigh to fall away'; and the woman shall say, 'Amein, Amein.' 23 And the kohen shall write these curses in a scroll, and he shall blot them out into the water of bitterness. 24 And he shall make the woman drink the water of bitterness that causes the curse; and the water that causes the curse shall enter into her and become bitter. 25 And the kohen shall take the Minkhah of jealousy out of the woman's hand, and shall wave the Minkhah before יהוה , and bring it unto the Mizbe'akh. 26 And the kohen shall take a handful of the Minkhah, as the memorial-part thereof, and make it smoke upon the Mizbe'akh, and afterward shall make the woman drink the water. 27 And when he has made her drink the water, then it shall come to pass, if she is defiled, and has acted unfaithfully against her husband, that the water that causes the curse shall enter into her and become bitter, and her belly shall swell, and her thigh shall fall away; and the woman shall be a curse among her people. 28 And if the woman is not defiled, but is clean; then she shall be cleared, and shall conceive seed.' 29 This is the instruction of jealousy, when a wife, being under her husband, goes aside, and is defiled; 30 or when the spirit of jealousy comes upon a man, and he becomes jealous over his wife; then shall he set the woman before יהוה , and the kohen shall execute upon her all this instruction. 31 And the man shall be clear from iniquity, and that woman shall bear her iniquity'." | במדבר פרק ה
א וַיְדַבֵּר יהוה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר.
ב צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכֹל טָמֵא לָנָפֶשׁ.
ג מִזָּכָר עַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם וְלֹא יְטַמְּאוּ אֶת מַחֲנֵיהֶם אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָם.
ד וַיַּעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיְשַׁלְּחוּ אוֹתָם אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יהוה אֶל מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
ה וַיְדַבֵּר יהוה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר.
ו דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם לִמְעֹל מַעַל בַּיהוה וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא.
ז וְהִתְוַדּוּ אֶת חַטָּאתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ וְהֵשִׁיב אֶת אֲשָׁמוֹ בְּרֹאשׁוֹ וַחֲמִישִׁתוֹ יֹסֵף עָלָיו וְנָתַן לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ.
ח וְאִם אֵין לָאִישׁ גֹּאֵל לְהָשִׁיב הָאָשָׁם אֵלָיו הָאָשָׁם הַמּוּשָׁב לַיהוה לַכֹּהֵן מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ עָלָיו.
ט וְכָל תְּרוּמָה לְכָל קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה.
י וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה.
יא וַיְדַבֵּר יהוה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר.
יב דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל.
יג וְשָׁכַב אִישׁ אֹתָהּ שִׁכְבַת זֶרַע וְנֶעְלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה וְעֵד אֵין בָּהּ וְהִוא לֹא נִתְפָּשָׂה.
יד וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ וְהִוא נִטְמָאָה אוֹ עָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ וְהִיא לֹא נִטְמָאָה.
טו וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן וְהֵבִיא אֶת קָרְבָּנָהּ עָלֶיהָ עֲשִׂירִת הָאֵיפָה קֶמַח שְׂעֹרִים לֹא יִצֹק עָלָיו שֶׁמֶן וְלֹא יִתֵּן עָלָיו לְבֹנָה כִּי מִנְחַת קְנָאֹת הוּא מִנְחַת זִכָּרוֹן מַזְכֶּרֶת עָוֹן.
טז וְהִקְרִיב אֹתָהּ הַכֹּהֵן וְהֶעֱמִדָהּ לִפְנֵי יהוה .
יז וְלָקַח הַכֹּהֵן מַיִם קְדֹשִׁים בִּכְלִי חָרֶשׂ וּמִן הֶעָפָר אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן יִקַּח הַכֹּהֵן וְנָתַן אֶל הַמָּיִם.
יח וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי יהוה וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה וְנָתַן עַל כַּפֶּיהָ אֵת מִנְחַת הַזִּכָּרוֹן מִנְחַת קְנָאֹת הִוא וּבְיַד הַכֹּהֵן יִהְיוּ מֵי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים.
יט וְהִשְׁבִּיעַ אֹתָהּ הַכֹּהֵן וְאָמַר אֶל הָאִשָּׁה אִם לֹא שָׁכַב אִישׁ אֹתָךְ וְאִם לֹא שָׂטִית טֻמְאָה תַּחַת אִישֵׁךְ הִנָּקִי מִמֵּי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה.
כ וְאַתְּ כִּי שָׂטִית תַּחַת אִישֵׁךְ וְכִי נִטְמֵאת וַיִּתֵּן אִישׁ בָּךְ אֶת שְׁכָבְתּוֹ מִבַּלְעֲדֵי אִישֵׁךְ.
כא וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה בִּשְׁבֻעַת הָאָלָה וְאָמַר הַכֹּהֵן לָאִשָּׁה יִתֵּן יהוה אוֹתָךְ לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה בְּתוֹךְ עַמֵּךְ בְּתֵת יהוה אֶת יְרֵכֵךְ נֹפֶלֶת וְאֶת בִּטְנֵךְ צָבָה.
כב וּבָאוּ הַמַּיִם הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה בְּמֵעַיִךְ לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן.
כג וְכָתַב אֶת הָאָלֹת הָאֵלֶּה הַכֹּהֵן בַּסֵּפֶר וּמָחָה אֶל מֵי הַמָּרִים.
כד וְהִשְׁקָה אֶת הָאִשָּׁה אֶת מֵי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים וּבָאוּ בָהּ הַמַּיִם הַמְאָרְרִים לְמָרִים.
כה וְלָקַח הַכֹּהֵן מִיַּד הָאִשָּׁה אֵת מִנְחַת הַקְּנָאֹת וְהֵנִיף אֶת הַמִּנְחָה לִפְנֵי יהוה וְהִקְרִיב אֹתָהּ אֶל הַמִּזְבֵּחַ.
כו וְקָמַץ הַכֹּהֵן מִן הַמִּנְחָה אֶת אַזְכָּרָתָהּ וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה וְאַחַר יַשְׁקֶה אֶת הָאִשָּׁה אֶת הַמָּיִם.
כז וְהִשְׁקָהּ אֶת הַמַּיִם וְהָיְתָה אִם נִטְמְאָה וַתִּמְעֹל מַעַל בְּאִישָׁהּ וּבָאוּ בָהּ הַמַּיִם הַמְאָרְרִים לְמָרִים וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ וְהָיְתָה הָאִשָּׁה לְאָלָה בְּקֶרֶב עַמָּהּ.
כח וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה וּטְהֹרָה הִוא וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע.
כט זֹאת תּוֹרַת הַקְּנָאֹת אֲשֶׁר תִּשְׂטֶה אִשָּׁה תַּחַת אִישָׁהּ וְנִטְמָאָה.
ל אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר תַּעֲבֹר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ וְהֶעֱמִיד אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי יהוה וְעָשָׂה לָהּ הַכֹּהֵן אֵת כָּל הַתּוֹרָה הַזֹּאת.
לא וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן וְהָאִשָּׁה הַהִוא תִּשָּׂא אֶת עֲוֹנָהּ.
|
BaMidbar Chapter 6
1 And יהוה spoke unto Moshe, saying, 2 "Speak unto B'nei Yisra'el, and say unto them, 'When either man or woman shall clearly utter a vow, the vow of a Nazir, to consecrate himself unto יהוה , he3 shall abstain from wine and strong drink: he shall drink no vinegar of wine, or vinegar of strong drink, neither shall he drink any juice of grapes, nor eat fresh grapes or dried. 4 All the days of his Nazir shall he eat nothing that is made of the grape-vine, from the pressed grapes even to the grapestone. 5 All the days of his vow of Nazir there shall no razor come upon his head, until the days are fulfilled, in which he consecrates himself unto יהוה , he shall be kadosh, he shall let the locks of the hair of his head grow long. 6 All the days that he consecrates himself unto יהוה he shall not come near to a dead body. 7 He shall not make himself unclean for his father, or for his mother, for his brother, or for his sister, when they die; because his consecration unto his Elohim is upon his head. 8 All the days of his Nazir he is Kadosh unto יהוה . And9 if any man dies very suddenly beside him, and he defiles his consecrated head, then he shall shave his head in the day of his cleansing, on the seventh day shall he shave it. 10 And on the eighth day he shall bring two turtledoves, or two young pigeons, to the kohen, to the door of the Ohel Mo'ed. 11 And the kohen shall prepare one for a Khatat, and the other for an Olah, and make atonement for him, for that he erred by reason of the dead; and he shall hallow his head that same day. 12 And he shall consecrate unto יהוה the days of his Nazir, and shall bring a he-lamb of the first year for an Asham; but the former days shall be void, because his consecration was defiled. 13 And this is the instruction of the Nazir, when the days of his consecration are fulfilled: he shall bring it unto the door of the Ohel Mo'ed; 14 and he shall present his offering unto יהוה , one he-lamb of the first year without blemish for an Olah, and one ewe-lamb of the first year without blemish for a Khatat, and one ram without blemish for Sh'lamim, 15 and a basket of Matzot, cakes of fine flour mingled with oil, and unleavened wafers spread with oil, and their Minkhah, and their Nesekh. 16 And the kohen shall bring them before יהוה , and shall offer his Khatat, and his Olah. 17 And he shall offer the ram for a sacrifice of Sh'lamim unto יהוה , with the basket of Matzot; the kohen shall offer also the Minkhah thereof, and the Nesekh thereof. 18 And the Nazir shall shave his consecrated head at the door of the Ohel Mo'ed, and shall take the hair of his consecrated head, and put it on the fire which is under the sacrifice of Sh'lamim. 19 And the kohen shall take the shoulder of the ram when it is sodden, and one unleavened cake out of the basket, and one unleavened wafer, and shall put them upon the hands of the Nazir, after he has shaven his consecrated head. 20 And the kohen shall wave them for a Tenufah before יהוה ; this is kodesh for the kohen, together with the breast of waving and the thigh of heaving; and after that the Nazir may drink wine. 21 This is the instruction of the Nazir who vows, and of his offering unto יהוה for his Nazir, beside that for which his means suffice; according to his vow which he vows, so he must do after the instruction of his Nazir'."
22 And יהוה spoke unto Moshe, saying, 23 "Speak unto Aharon and unto his sons, saying, 'On this wise you shall bless B'nei Yisra'el; you shall say unto them, '24 יהוה bless you, and keep you; 25 יהוה make His face to shine upon you, and be gracious unto you; 26 יהוה lift up His countenance upon you, and give you shalom.' 27 So shall they put My Name upon B'nei Yisra'el, and I will bless them'."
| במדבר פרק ו
א וַיְדַבֵּר יהוה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר.
ב דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר לְהַזִּיר לַיהוה .
ג מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה וְכָל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל.
ד כֹּל יְמֵי נִזְרוֹ מִכֹּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג לֹא יֹאכֵל.
ה כָּל יְמֵי נֶדֶר נִזְרוֹ תַּעַר לֹא יַעֲבֹר עַל רֹאשׁוֹ עַד מְלֹאת הַיָּמִם אֲשֶׁר יַזִּיר לַיהוה קָדֹשׁ יִהְיֶה גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ.
ו כָּל יְמֵי הַזִּירוֹ לַיהוה עַל נֶפֶשׁ מֵת לֹא יָבֹא.
ז לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לְאָחִיו וּלְאַחֹתוֹ לֹא יִטַּמָּא לָהֶם בְּמֹתָם כִּי נֵזֶר אֱלֹהָיו עַל רֹאשׁוֹ.
ח כֹּל יְמֵי נִזְרוֹ קָדֹשׁ הוּא לַיהוה .
ט וְכִי יָמוּת מֵת עָלָיו בְּפֶתַע פִּתְאֹם וְטִמֵּא רֹאשׁ נִזְרוֹ וְגִלַּח רֹאשׁוֹ בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יְגַלְּחֶנּוּ.
י וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יָבִא שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה אֶל הַכֹּהֵן אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד.
יא וְעָשָׂה הַכֹּהֵן אֶחָד לְחַטָּאת וְאֶחָד לְעֹלָה וְכִפֶּר עָלָיו מֵאֲשֶׁר חָטָא עַל הַנָּפֶשׁ וְקִדַּשׁ אֶת רֹאשׁוֹ בַּיּוֹם הַהוּא.
יב וְהִזִּיר לַיהוה אֶת יְמֵי נִזְרוֹ וְהֵבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ לְאָשָׁם וְהַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים יִפְּלוּ כִּי טָמֵא נִזְרוֹ.
יג וְזֹאת תּוֹרַת הַנָּזִיר בְּיוֹם מְלֹאת יְמֵי נִזְרוֹ יָבִיא אֹתוֹ אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד.
יד וְהִקְרִיב אֶת קָרְבָּנוֹ לַיהוה כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ תָמִים אֶחָד לְעֹלָה וְכַבְשָׂה אַחַת בַּת שְׁנָתָהּ תְּמִימָה לְחַטָּאת וְאַיִל אֶחָד תָּמִים לִשְׁלָמִים.
טו וְסַל מַצּוֹת סֹלֶת חַלֹּת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם.
טז וְהִקְרִיב הַכֹּהֵן לִפְנֵי יהוה וְעָשָׂה אֶת חַטָּאתוֹ וְאֶת עֹלָתוֹ.
יז וְאֶת הָאַיִל יַעֲשֶׂה זֶבַח שְׁלָמִים לַיהוה עַל סַל הַמַּצּוֹת וְעָשָׂה הַכֹּהֵן אֶת מִנְחָתוֹ וְאֶת נִסְכּוֹ.
יח וְגִלַּח הַנָּזִיר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד אֶת רֹאשׁ נִזְרוֹ וְלָקַח אֶת שְׂעַר רֹאשׁ נִזְרוֹ וְנָתַן עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר תַּחַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים.
יט וְלָקַח הַכֹּהֵן אֶת הַזְּרֹעַ בְּשֵׁלָה מִן הָאַיִל וְחַלַּת מַצָּה אַחַת מִן הַסַּל וּרְקִיק מַצָּה אֶחָד וְנָתַן עַל כַּפֵּי הַנָּזִיר אַחַר הִתְגַּלְּחוֹ אֶת נִזְרוֹ.
כ וְהֵנִיף אוֹתָם הַכֹּהֵן תְּנוּפָה לִפְנֵי יהוה קֹדֶשׁ הוּא לַכֹּהֵן עַל חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְעַל שׁוֹק הַתְּרוּמָה וְאַחַר יִשְׁתֶּה הַנָּזִיר יָיִן.
כא זֹאת תּוֹרַת הַנָּזִיר אֲשֶׁר יִדֹּר קָרְבָּנוֹ לַיהוה עַל נִזְרוֹ מִלְּבַד אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדוֹ כְּפִי נִדְרוֹ אֲשֶׁר יִדֹּר כֵּן יַעֲשֶׂה עַל תּוֹרַת נִזְרוֹ.
כב וַיְדַבֵּר יהוה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר.
כג דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם.
כד יְבָרֶכְךָ יהוה וְיִשְׁמְרֶךָ.
כה יָאֵר יהוה פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ.
כו יִשָּׂא יהוה פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם.
כז וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרְכֵם.
|
BaMidbar Chapter 7
1 And it came to pass on the day that Moshe had made an end of setting up the Mishkan, and had anointed it and hallowed it, and all the furnishings thereof, and the Mizbe'akh and all the vessels thereof, and had anointed them and consecrated them; 2 that the princes of Yisra'el, the heads of their fathers' houses, offered; these were the princes of the tribes, these are they that were over them that were numbered. 3 And they brought their offering before יהוה , six covered wagons, and twelve oxen: a wagon for every two of the princes, and for each one an ox; and they presented them before the Mishkan. 4 And יהוה spoke unto Moshe, saying, 5 "Take it of them, that they may be to do the service of the Ohel Mo'ed; and you shall give them unto the Levi'im, to every man according to his service." 6 And Moshe took the wagons and the oxen, and gave them unto the Levi'im. 7 Two wagons and four oxen he gave unto the sons of Gershon, according to their service. 8 And four wagons and eight oxen he gave unto the sons of Merari, according unto their service, under the hand of Itamar Ben Aharon the kohen. 9 But unto the sons of Kehat he gave none, because the service of the consecrated things belonged unto them: they bore them upon their shoulders. 10 And the princes brought the Khanukat HaMizbe'akh in the day that it was anointed, even the princes brought their offering before the Mizbe'akh. 11 And יהוה said unto Moshe, "They shall present their offering each prince on his day, for the Khanukat HaMizbe'akh."
12 And he that presented his offering the first day was Nakhshon Ben Aminadav, of the tribe of Yehudah; 13 and his offering was one silver dish, the weight thereof was a hundred and thirty shekels, one silver basin of seventy shekels, after the Shekel HaKodesh; both of them full of fine flour mingled with oil for a Minkhah; 14 one golden pan of ten shekels, full of incense; 15 one young bullock, one ram, one he-lamb of the first year, for an Olah; 16 one male of the goats for a Khatat; 17 and for the sacrifice of Sh'lamim, two oxen, five rams, five he-goats, five he-lambs of the first year. This was the offering of Nakhshon Ben Aminadav.
18 On the second day Netan'el Ben Tzu'ar, prince of Yisakhar, did offer: 19 he presented for his offering one silver dish, the weight thereof was a hundred and thirty shekels, one silver basin of seventy shekels, after the Shekel HaKodesh; both of them full of fine flour mingled with oil for a Minkhah; 20 one golden pan of ten shekels, full of incense; 21 one young bullock, one ram, one he-lamb of the first year, for an Olah; 22 one male of the goats for a Khatat; 23 and for the sacrifice of Sh'lamim, two oxen, five rams, five he-goats, five he-lambs of the first year. This was the offering of Netan'el Ben Tzu'ar.
24 On the third day Eli-Av Ben Khelon, prince of the children of Zevulun: 25 his offering was one silver dish, the weight thereof was a hundred and thirty shekels, one silver basin of seventy shekels, after the Shekel HaKodesh; both of them full of fine flour mingled with oil for a Minkhah; 26 one golden pan of ten shekels, full of incense; 27 one young bullock, one ram, one he-lamb of the first year, for an Olah; 28one male of the goats for a Khatat; 29 and for the sacrifice of Sh'lamim, two oxen, five rams, five he-goats, five he-lambs of the first year. This was the offering of Eli-Av Ben Khelon.
30 On the fourth day Eli-Tzur Ben Shede'ur, prince of the children of Re'uven: 31 his offering was one silver dish, the weight thereof was a hundred and thirty shekels, one silver basin of seventy shekels, after the Shekel HaKodesh; both of them full of fine flour mingled with oil for a Minkhah; 32 one golden pan of ten shekels, full of incense; 33 one young bullock, one ram, one he-lamb of the first year, for an Olah; 34 one male of the goats for a Khatat; 35 and for the sacrifice of Sh'lamim, two oxen, five rams, five he-goats, five he-lambs of the first year. This was the offering of Eli-Tzur Ben Shede'ur.
36 On the fifth day Shelumi'el Ben Tzuri-Shadai, prince of the children of Shimon: 37 his offering was one silver dish, the weight thereof was a hundred and thirty shekels, one silver basin of seventy shekels, after the Shekel HaKodesh; both of them full of fine flour mingled with oil for a Minkhah; 38 one golden pan of ten shekels, full of incense; 39 one young bullock, one ram, one he-lamb of the first year, for an Olah; 40 one male of the goats for a Khatat; 41 and for the sacrifice of Sh'lamim, two oxen, five rams, five he-goats, five he-lambs of the first year. This was the offering of Shelumi'el Ben Tzuri-Shadai.
42 On the sixth day Eli-Asaf Ben De'u-El, prince of the children of Gad: 43 his offering was one silver dish, the weight thereof was a hundred and thirty shekels, one silver basin of seventy shekels, after the Shekel HaKodesh; both of them full of fine flour mingled with oil for a Minkhah; 44 one golden pan of ten shekels, full of incense; 45 one young bullock, one ram, one he-lamb of the first year, for an Olah; 46 one male of the goats for a Khatat; 47 and for the sacrifice of Sh'lamim, two oxen, five rams, five he-goats, five he-lambs of the first year. This was the offering of Eli-Asaf Ben De'u-El.
48 On the seventh day Eli-Shama Ben Ami-Hud, prince of the children of Efrayim: 49 his offering was one silver dish, the weight thereof was a hundred and thirty shekels, one silver basin of seventy shekels, after the Shekel HaKodesh; both of them full of fine flour mingled with oil for a Minkhah; 50 one golden pan of ten shekels, full of incense; 51 one young bullock, one ram, one he-lamb of the first year, for an Olah; 52 one male of the goats for a Khatat; 53 and for the sacrifice of Sh'lamim, two oxen, five rams, five he-goats, five he-lambs of the first year. This was the offering of Eli-Shama Ben Ami-Hud.
54 On the eighth day Gamli-El Ben Pedah-Tzur, prince of the children of Menasheh: 55 his offering was one silver dish, the weight thereof was a hundred and thirty shekels, one silver basin of seventy shekels, after the Shekel HaKodesh; both of them full of fine flour mingled with oil for a Minkhah; 56 one golden pan of ten shekels, full of incense; 57 one young bullock, one ram, one he-lamb of the first year, for an Olah; 58 one male of the goats for a Khatat; 59 and for the sacrifice of Sh'lamim, two oxen, five rams, five he-goats, five he-lambs of the first year. This was the offering of Gamli-El Ben Pedah-Tzur.
60 On the ninth day Avi-Dan Ben Gidoni, prince of the children of Binyamin: 61 his offering was one silver dish, the weight thereof was a hundred and thirty shekels, one silver basin of seventy shekels, after the Shekel HaKodesh; both of them full of fine flour mingled with oil for a Minkhah; 62 one golden pan of ten shekels, full of incense; 63 one young bullock, one ram, one he-lamb of the first year, for an Olah; 64 one male of the goats for a Khatat; 65 and for the sacrifice of Sh'lamim, two oxen, five rams, five he-goats, five he-lambs of the first year. This was the offering of Avi-Dan Ben Gidoni.
66 On the tenth day Akhi-Ezer Ben Ami-Shadai, prince of the children of Dan: 67 his offering was one silver dish, the weight thereof was a hundred and thirty shekels, one silver basin of seventy shekels, after the Shekel HaKodesh; both of them full of fine flour mingled with oil for a Minkhah; 68 one golden pan of ten shekels, full of incense; 69 one young bullock, one ram, one he-lamb of the first year, for an Olah; 70 one male of the goats for a Khatat; 71 and for the sacrifice of Sh'lamim, two oxen, five rams, five he-goats, five he-lambs of the first year. This was the offering of Akhi-Ezer Ben Ami-Shadai.
72 On the eleventh day Pagi-El Ben Okhran, prince of the children of Asher: 73 his offering was one silver dish, the weight thereof was a hundred and thirty shekels, one silver basin of seventy shekels, after the Shekel HaKodesh; both of them full of fine flour mingled with oil for a Minkhah; 74 one golden pan of ten shekels, full of incense; 75 one young bullock, one ram, one he-lamb of the first year, for an Olah; 76 one male of the goats for a Khatat; 77 and for the sacrifice of Sh'lamim, two oxen, five rams, five he-goats, five he-lambs of the first year. This was the offering of Pagi-El Ben Okhran.
78 On the twelfth day Akhi-Rah Ben Einan, prince of the children of Naftali: 79 his offering was one silver dish, the weight thereof was a hundred and thirty shekels, one silver basin of seventy shekels, after the Shekel HaKodesh; both of them full of fine flour mingled with oil for a Minkhah; 80 one golden pan of ten shekels, full of incense; 81 one young bullock, one ram, one he-lamb of the first year, for an Olah; 82 one male of the goats for a Khatat; 83 and for the sacrifice of Sh'lamim, two oxen, five rams, five he-goats, five he-lambs of the first year. This was the offering of Akhi-Rah Ben Einan.
84 This was the Khanukat HaMizbe'akh, in the day when it was anointed, at the hands of the princes of Yisra'el: twelve silver dishes, twelve silver basins, twelve golden pans; 85 each silver dish weighing a hundred and thirty shekels, and each basin seventy; all the silver of the vessels two thousand and four hundred shekels, after the Shekel HaKodesh; 86 twelve golden pans, full of incense, weighing ten shekels apiece, after the Shekel HaKodesh; all the gold of the pans a hundred and twenty shekels; 87 all the oxen for the Olah twelve bullocks, the rams twelve, the he-lambs of the first year twelve, and their Minkhah; and the males of the goats for a Khatat, twelve; 88 and all the oxen for the sacrifice of Sh'lamim twenty-four bullocks, the rams sixty, the he-goats sixty, the he-lambs of the first year sixty. This was the Khanukat HaMizbe'akh, after that it was anointed. 89 And when Moshe went into the Ohel Mo'ed that He might speak with him, then he heard the Voice speaking unto him from above the Kaporet that was upon the Aron HaEdut, from between the two Keruvim; and He spoke unto him.
| במדבר פרק ז
א וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ וְאֶת כָּל כֵּלָיו וְאֶת הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת כָּל כֵּלָיו וַיִּמְשָׁחֵם וַיְקַדֵּשׁ אֹתָם.
ב וַיַּקְרִיבוּ נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל רָאשֵׁי בֵּית אֲבֹתָם הֵם נְשִׂיאֵי הַמַּטֹּת הֵם הָעֹמְדִים עַל הַפְּקֻדִים.
ג וַיָּבִיאוּ אֶת קָרְבָּנָם לִפְנֵי יהוה שֵׁשׁ עֶגְלֹת צָב וּשְׁנֵי עָשָׂר בָּקָר עֲגָלָה עַל שְׁנֵי הַנְּשִׂאִים וְשׁוֹר לְאֶחָד וַיַּקְרִיבוּ אוֹתָם לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן.
ד וַיֹּאמֶר יהוה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר.
ה קַח מֵאִתָּם וְהָיוּ לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד וְנָתַתָּה אוֹתָם אֶל הַלְוִיִּם אִישׁ כְּפִי עֲבֹדָתוֹ.
ו וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת הָעֲגָלֹת וְאֶת הַבָּקָר וַיִּתֵּן אוֹתָם אֶל הַלְוִיִּם.
ז אֵת שְׁתֵּי הָעֲגָלוֹת וְאֵת אַרְבַּעַת הַבָּקָר נָתַן לִבְנֵי גֵרְשׁוֹן כְּפִי עֲבֹדָתָם.
ח וְאֵת אַרְבַּע הָעֲגָלֹת וְאֵת שְׁמֹנַת הַבָּקָר נָתַן לִבְנֵי מְרָרִי כְּפִי עֲבֹדָתָם בְּיַד אִיתָמָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן.
ט וְלִבְנֵי קְהָת לֹא נָתָן כִּי עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ עֲלֵהֶם בַּכָּתֵף יִשָּׂאוּ.
י וַיַּקְרִיבוּ הַנְּשִׂאִים אֵת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ וַיַּקְרִיבוּ הַנְּשִׂיאִם אֶת קָרְבָּנָם לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ.
יא וַיֹּאמֶר יהוה אֶל מֹשֶׁה נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם יַקְרִיבוּ אֶת קָרְבָּנָם לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ.
יב וַיְהִי הַמַּקְרִיב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן אֶת קָרְבָּנוֹ נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב לְמַטֵּה יְהוּדָה.
יג וְקָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה.
יד כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת. טופַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה.
טז שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת.
יז וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתּוּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה זֶה קָרְבַּן נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב.
יח בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי הִקְרִיב נְתַנְאֵל בֶּן צוּעָר נְשִׂיא יִשָּׂשכָר.
יט הִקְרִב אֶת קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה.
כ כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת.
כא פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה.
כב שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת.
כג וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה זֶה קָרְבַּן נְתַנְאֵל בֶּן צוּעָר.
כד בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי נָשִׂיא לִבְנֵי זְבוּלֻן אֱלִיאָב בֶּן חֵלֹן.
כה קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה.
כו כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת.
כז פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה.
כח שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת.
כט וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה זֶה קָרְבַּן אֱלִיאָב בֶּן חֵלֹן.
ל בַּיּוֹם הָרְבִיעִי נָשִׂיא לִבְנֵי רְאוּבֵן אֱלִיצוּר בֶּן שְׁדֵיאוּר.
לא קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה.
לב כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת.
לג פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה.
לד שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת.
לה וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה זֶה קָרְבַּן אֱלִיצוּר בֶּן שְׁדֵיאוּר.
לו בַּיּוֹם הַחֲמִישִׁי נָשִׂיא לִבְנֵי שִׁמְעוֹן שְׁלֻמִיאֵל בֶּן צוּרִישַׁדָּי.
לז קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה.
לח כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת.
לט פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה.
מ שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת.
מא וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה זֶה קָרְבַּן שְׁלֻמִיאֵל בֶּן צוּרִישַׁדָּי.
מב בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי נָשִׂיא לִבְנֵי גָד אֶלְיָסָף בֶּן דְּעוּאֵל.
מג קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה.
מד כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת.
מה פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה.
מו שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת.
מז וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה זֶה קָרְבַּן אֶלְיָסָף בֶּן דְּעוּאֵל.
מח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי נָשִׂיא לִבְנֵי אֶפְרָיִם אֱלִישָׁמָע בֶּן עַמִּיהוּד.
מט קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה.
נ כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת.
נא פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה.
נב שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת.
נג וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה זֶה קָרְבַּן אֱלִישָׁמָע בֶּן עַמִּיהוּד.
נד בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי נָשִׂיא לִבְנֵי מְנַשֶּׁה גַּמְלִיאֵל בֶּן פְּדָהצוּר.
נה קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה.
נו כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת.
נז פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה.
נח שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת.
נט וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה זֶה קָרְבַּן גַּמְלִיאֵל בֶּן פְּדָהצוּר.
ס בַּיּוֹם הַתְּשִׁיעִי נָשִׂיא לִבְנֵי בִנְיָמִן אֲבִידָן בֶּן גִּדְעֹנִי.
סא קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה.
סב כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת.
סג פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה.
סד שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת.
סה וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה זֶה קָרְבַּן אֲבִידָן בֶּן גִּדְעֹנִי.
סו בַּיּוֹם הָעֲשִׂירִי נָשִׂיא לִבְנֵי דָן אֲחִיעֶזֶר בֶּן עַמִּישַׁדָּי.
סז קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה.
סח כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת.
סט פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה.
ע שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת.
עא וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה זֶה קָרְבַּן אֲחִיעֶזֶר בֶּן עַמִּישַׁדָּי.
עב בְּיוֹם עַשְׁתֵּי עָשָׂר יוֹם נָשִׂיא לִבְנֵי אָשֵׁר פַּגְעִיאֵל בֶּן עָכְרָן.
עג קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה.
עד כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת.
עה פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה.
עו שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת.
עז וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה זֶה קָרְבַּן פַּגְעִיאֵל בֶּן עָכְרָן.
עח בְּיוֹם שְׁנֵים עָשָׂר יוֹם נָשִׂיא לִבְנֵי נַפְתָּלִי אֲחִירַע בֶּן עֵינָן.
עט קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה.
פ כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת.
פא פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה.
פב שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת.
פג וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה זֶה קָרְבַּן אֲחִירַע בֶּן עֵינָן.
פד זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ מֵאֵת נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל קַעֲרֹת כֶּסֶף שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מִזְרְקֵי כֶסֶף שְׁנֵים עָשָׂר כַּפּוֹת זָהָב שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה.
פה שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה הַקְּעָרָה הָאַחַת כֶּסֶף וְשִׁבְעִים הַמִּזְרָק הָאֶחָד כֹּל כֶּסֶף הַכֵּלִים אַלְפַּיִם וְאַרְבַּע מֵאוֹת בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ.
פו כַּפּוֹת זָהָב שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מְלֵאֹת קְטֹרֶת עֲשָׂרָה עֲשָׂרָה הַכַּף בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ כָּל זְהַב הַכַּפּוֹת עֶשְׂרִים וּמֵאָה.
פז כָּל הַבָּקָר לָעֹלָה שְׁנֵים עָשָׂר פָּרִים אֵילִם שְׁנֵים עָשָׂר כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שְׁנֵים עָשָׂר וּמִנְחָתָם וּשְׂעִירֵי עִזִּים שְׁנֵים עָשָׂר לְחַטָּאת.
פח וְכֹל בְּקַר זֶבַח הַשְּׁלָמִים עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה פָּרִים אֵילִם שִׁשִּׁים עַתֻּדִים שִׁשִּׁים כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁשִּׁים זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ אַחֲרֵי הִמָּשַׁח אֹתוֹ.
פט וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו מֵעַל הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל אֲרֹן הָעֵדֻת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים וַיְדַבֵּר אֵלָיו.
|
HAFTARAH | |
Shoftim Chapter 13
2 And there was a certain man of Tzarah, of the family of the Dani, whose name was MaNo'akh; and his wife was barren, and bore not. 3 And The Malakh יהוה appeared unto the woman, and said unto her, "Behold now, you are barren, and have not borne; but you shall conceive, and bear a son. 4 Now therefore beware, I pray, and drink no wine nor strong drink, and eat not any unclean thing. 5 For, lo, you shall conceive, and bear a son; and no razor shall come upon his head; for the child shall be a Nazir to Elohim from the womb; and he shall begin to save Yisra'el out of the hand of the P'lishtim." 6 Then the woman came and told her husband, saying, "A man of Elohim came unto me, and his countenance was like the countenance of The Malakh of Elohim, very terrible; and I asked him not from whence he was, neither did he tell me his name; 7 but he said unto me, 'Behold, you shall conceive, and bear a son; and now drink no wine nor strong drink, and eat not any unclean thing; for the child shall be a Nazir to Elohim from the womb to the day of his death'."
8 Then MaNo'akh entreated יהוה , and said, "Oh, יהוה , I pray, let the man of Elohim, whom You did send, come again unto us, and teach us what we shall do unto the child that shall be born." 9 And Elohim hearkened to the voice of MaNo'akh; and The Malakh of Elohim came again unto the woman as she sat in the field; but MaNo'akh her husband was not with her. 10 And the woman made haste, and ran, and told her husband, and said unto him, "Behold, the man has appeared unto me, that came unto me that day." 11 And MaNo'akh arose, and went after his wife, and came to the man, and said unto him, "Are you the man that spoke unto the woman?" And he said, "I am." 12 And MaNo'akh said, "Now when Your D'var comes to pass, what shall be the rule for the child, and what shall be done with him?" 13 And The Malakh יהוה said unto MaNo'akh, "Of all that I said unto the woman let her beware. 14 She may not eat of any thing that comes of the grapevine, neither let her drink wine or strong drink, nor eat any unclean thing; all that I commanded her let her observe."
15 And MaNo'akh said unto The Malakh יהוה , "I pray, let us detain you, that we may make ready a kid for you." 16 And The Malakh יהוה said unto MaNo'akh, "Though you detain me, I will not eat of your bread; and if you will make ready a burnt-offering, you must offer it unto יהוה ." For MaNo'akh knew not that he was The Malakh יהוה . And 17 MaNo'akh said unto The Malakh יהוה , "What is Your Name, that when Your words come to pass, we may do you honor?" 18 And The Malakh יהוה said unto him, "Why do you ask after My Name, seeing it is My Wonder?"
19 So MaNo'akh took the kid with the meal-offering, and offered it upon the rock unto יהוה ; and He did wondrously, and MaNo'akh and his wife looked on. 20 For it came to pass, when the flame went up toward heaven from off the altar, that The Malakh יהוה ascended in the flame of the altar; and MaNo'akh and his wife looked on; and they fell on their faces to the ground. 21 But The Malakh יהוה did no more appear to MaNo'akh or to his wife. Then MaNo'akh knew that he was The Malakh יהוה . And 22 MaNo'akh said unto his wife, "We shall surely die, because we have seen Elohim." 23 But his wife said unto him, "If יהוה were pleased to kill us, He would not have received a burnt-offering and a meal-offering at our hand, neither would He have shown us all these things, nor would He at this time have told such things as these." 24 And the woman bore a son, and called his name Shimshon; and the child grew, and יהוה blessed him. 25 And the Ru'akh of יהוה began to move him in Makhaneh-Dan, between Tzarah and Eshta'ol.
| שופתים פרק יג
ב וַיְהִי אִישׁ אֶחָד מִצָּרְעָה מִמִּשְׁפַּחַת הַדָּנִי וּשְׁמוֹ מָנוֹחַ; וְאִשְׁתּוֹ עֲקָרָה וְלֹא יָלָדָה.
ג וַיֵּרָא מַלְאַךְ יהוה אֶל הָאִשָּׁה; וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ הִנֵּה נָא אַתְּ עֲקָרָה וְלֹא יָלַדְתְּ וְהָרִית וְיָלַדְתְּ בֵּן.
ד וְעַתָּה הִשָּׁמְרִי נָא וְאַל תִּשְׁתִּי יַיִן וְשֵׁכָר; וְאַל תֹּאכְלִי כָּל טָמֵא.
ה כִּי הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן וּמוֹרָה לֹא יַעֲלֶה עַל רֹאשׁוֹ כִּי נְזִיר אֱלֹהִים יִהְיֶה הַנַּעַר מִן הַבָּטֶן; וְהוּא יָחֵל לְהוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד פְּלִשְׁתִּים.
ו וַתָּבֹא הָאִשָּׁה וַתֹּאמֶר לְאִישָׁהּ לֵאמֹר אִישׁ הָאֱלֹהִים בָּא אֵלַי וּמַרְאֵהוּ כְּמַרְאֵה מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים נוֹרָא מְאֹד; וְלֹא שְׁאִלְתִּיהוּ אֵי מִזֶּה הוּא וְאֶת שְׁמוֹ לֹא הִגִּיד לִי.
ז וַיֹּאמֶר לִי הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן; וְעַתָּה אַל תִּשְׁתִּי יַיִן וְשֵׁכָר וְאַל תֹּאכְלִי כָּל טֻמְאָה כִּי נְזִיר אֱלֹהִים יִהְיֶה הַנַּעַר מִן הַבֶּטֶן עַד יוֹם מוֹתוֹ.
ח וַיֶּעְתַּר מָנוֹחַ אֶל יהוה וַיֹּאמַר: בִּי אֲדוֹנָי אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר שָׁלַחְתָּ יָבוֹא נָא עוֹד אֵלֵינוּ וְיוֹרֵנוּ מַה נַּעֲשֶׂה לַנַּעַר הַיּוּלָּד.
ט וַיִּשְׁמַע הָאֱלֹהִים בְּקוֹל מָנוֹחַ; וַיָּבֹא מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים עוֹד אֶל הָאִשָּׁה וְהִיא יוֹשֶׁבֶת בַּשָּׂדֶה וּמָנוֹחַ אִישָׁהּ אֵין עִמָּהּ.
י וַתְּמַהֵר הָאִשָּׁה וַתָּרָץ וַתַּגֵּד לְאִישָׁהּ; וַתֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּה נִרְאָה אֵלַי הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּא בַיּוֹם אֵלָי.
יא וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ מָנוֹחַ אַחֲרֵי אִשְׁתּוֹ; וַיָּבֹא אֶל הָאִישׁ וַיֹּאמֶר לוֹ הַאַתָּה הָאִישׁ אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֶל הָאִשָּׁה וַיֹּאמֶר אָנִי.
יב וַיֹּאמֶר מָנוֹחַ עַתָּה יָבֹא דְבָרֶיךָ: מַה יִּהְיֶה מִשְׁפַּט הַנַּעַר וּמַעֲשֵׂהוּ.
יג וַיֹּאמֶר מַלְאַךְ יהוה אֶל מָנוֹחַ: מִכֹּל אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֶל הָאִשָּׁה תִּשָּׁמֵר.
יד מִכֹּל אֲשֶׁר יֵצֵא מִגֶּפֶן הַיַּיִן לֹא תֹאכַל וְיַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ וְכָל טֻמְאָה אַל תֹּאכַל: כֹּל אֲשֶׁר צִוִּיתִיהָ תִּשְׁמֹר.
טו וַיֹּאמֶר מָנוֹחַ אֶל מַלְאַךְ יהוה : נַעְצְרָה נָּא אוֹתָךְ וְנַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ גְּדִי עִזִּים.
טז וַיֹּאמֶר מַלְאַךְ יהוה אֶל מָנוֹחַ אִם תַּעְצְרֵנִי לֹא אֹכַל בְּלַחְמֶךָ וְאִם תַּעֲשֶׂה עֹלָה לַיהוה תַּעֲלֶנָּה: כִּי לֹא יָדַע מָנוֹחַ כִּי מַלְאַךְ יהוה הוּא.
יז וַיֹּאמֶר מָנוֹחַ אֶל מַלְאַךְ יהוה מִי שְׁמֶךָ: כִּי יָבֹא דבריך (דְבָרְךָ) וְכִבַּדְנוּךָ.
יח וַיֹּאמֶר לוֹ מַלְאַךְ יהוה לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי וְהוּא פֶלִאי.
יט וַיִּקַּח מָנוֹחַ אֶת גְּדִי הָעִזִּים וְאֶת הַמִּנְחָה וַיַּעַל עַל הַצּוּר לַיהוה ; וּמַפְלִא לַעֲשׂוֹת וּמָנוֹחַ וְאִשְׁתּוֹ רֹאִים.
כ וַיְהִי בַעֲלוֹת הַלַּהַב מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ הַשָּׁמַיְמָה וַיַּעַל מַלְאַךְ יהוה בְּלַהַב הַמִּזְבֵּחַ; וּמָנוֹחַ וְאִשְׁתּוֹ רֹאִים וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם אָרְצָה.
כא וְלֹא יָסַף עוֹד מַלְאַךְ יהוה לְהֵרָאֹה אֶל מָנוֹחַ וְאֶל אִשְׁתּוֹ; אָז יָדַע מָנוֹחַ כִּי מַלְאַךְ יהוה הוּא.
כב וַיֹּאמֶר מָנוֹחַ אֶל אִשְׁתּוֹ מוֹת נָמוּת: כִּי אֱלֹהִים רָאִינוּ.
כג וַתֹּאמֶר לוֹ אִשְׁתּוֹ לוּ חָפֵץ יהוה לַהֲמִיתֵנוּ לֹא לָקַח מִיָּדֵנוּ עֹלָה וּמִנְחָה וְלֹא הֶרְאָנוּ אֶת כָּל אֵלֶּה; וְכָעֵת לֹא הִשְׁמִיעָנוּ כָּזֹאת.
כד וַתֵּלֶד הָאִשָּׁה בֵּן וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שִׁמְשׁוֹן; וַיִּגְדַּל הַנַּעַר וַיְבָרְכֵהוּ יהוה .
כה וַתָּחֶל רוּחַ יהוה לְפַעֲמוֹ בְּמַחֲנֵה דָן בֵּין צָרְעָה וּבֵין אֶשְׁתָּאֹל.
|
KETUVIM | |
Tehillah (Psalm) 67
1 For the Leader; with N'ginot. A Mizmor, a Song.
2 Elohim be gracious unto us, and bless us; may He cause His face to shine toward us; Selah.
3 That Your way may be known upon earth, Your Salvation among all goyim.
4 Let the peoples give thanks unto You, O Elohim; let the peoples give thanks unto You, all of them.
5 O let the goyim be glad and sing for joy; for You will judge the peoples with equity, and lead the goyim upon earth. Selah.
6 Let the peoples give thanks unto You, O Elohim; let the peoples give thanks unto You, all of them.
7 The earth has yielded her increase; may Elohim, our own Elohim, bless us.
8 May Elohim bless us; and let all the ends of the earth fear Him.
| תְהִלִים פרק סז
א לַמְנַצֵחַ בִנְגִינֹת מִזְמור שִיר.
ב אֱלֹהִים יְחָנֵנו וִיבָרְכֵנו; יָאֵר פָנָיו אִתָנו סֶלָה.
ג לָדַעַת בָאָרֶץ דַרְכֶךָ; בְכָל גויִם יְשועָתֶךָ.
ד יודוךָ עַמִים אֱלֹהִים: יודוךָ עַמִים כֻלָם.
ה יִשְמְחו וִירַנְנו לְאֻמִים: כִי תִשְפֹט עַמִים מִישֹר; ולְאֻמִים בָאָרֶץ תַנְחֵם
ו יודוךָ עַמִים אֱלֹהִים: יודוךָ עַמִים כֻלָם.
ז אֶרֶץ נָתְנָה יְבולָה; יְבָרְכֵנו אֱלֹהִים אֱלֹהֵינו.
ח יְבָרְכֵנו אֱלֹהִים; וְיִירְאו אותו כָל אַפְסֵי אָרֶץ.
|
BRIT KHADASHAH | |
Ma'asei HaShlikhim Chapter 21
17 When we arrived at Yerushalayim, the brethren welcomed us gladly. 18 And the next day when all the elders were present, we went in with Pavlos to Ya'akov. 19 And when we had saluted them, Pavlos told them in successive order everything that Elohim had done among the Goyim by his ministry. 20 And when they heard it, they glorified Elohim and said to Pavlos, “Our brother, see how many thousands there are in Y'hudah who are believers, and they are all zealous for the Torah: 21 but they have been informed about you that you teach all the Yehudim who are among the Goyim to forsake the Torah of Moshe, stating that they ought not to circumcise their children, neither to follow after the customs of the Torah. 22 Now, therefore, they have heard that you have come here. 23 Do, therefore, what we tell you. We have four men who have vowed to purify themselves; 24 take them and go purify yourself with them, and pay their expenses so that they may shave their heads; then everyone will know that what has been said against you is a lie, and that you yourself uphold the Torah and obey it. 25 As for the believers amongst the Goyim, we have written that they should abstain from the things sacrificed to idols, and from fornication, and from what is strangled, and from blood." 26 Then Pavlos took the men and on the next day he was purified with them, and he entered into the Heikhal, informing them how to complete the days of purification until the gift of every one of them was offered.
27 And when the seventh day approached, and the Y'hudim from Asia Minor saw him in the Heikhal, they stirred up all the people against him and laid hands on him, 28 and cried out, saying, “Men of Yisra'el, help! This is the man who teaches everywhere against our people, against the Torah, and against this place; and further, he has brought Arame'ans into the Heikhal and has defiled this makom kadosh.” 29 For they had previously seen Trophimus, the Efesi, with him in the city, and they thought he had entered into the Heikhal with Pavlos. 30 So the whole city was in a tumult, and all the people ran together; they seized Pavlos and dragged him out of the Heikhal; and the doors were immediately shut. 31 And as the mob sought to kill him, the news reached the captain of the company that all the city was in an uproar. 32 He immediately took a centurion and many soldiers and ran down to them; and when they saw the chief captain and the soldiers, they ceased beating Pavlos. | מעשי השליחים פרק כא
יז וְכַאֲשֶׁר בָּאנוּ לִירוּשָׁלַיִם, קִבְּלוּנוּ הָאַחִים בְּשִׂמְחָה.
יח וּבְיוֹם הַמָּחֳרָת נִכְנַסְנוּ עִם פַּוְלוֹס אֶל יַעֲקֹב, בְּעֵת שֶׁכָּל הַזְּקֵנִים הָיוּ אֶצְלוֹ.
יט וְנָתַנּוּ לָהֶם שָׁלוֹם, וּפַוְלוֹס סִפֵּר לָהֶם לְפִי הַסֵּדֶר כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה הָאֱלֹהִים בַּגּוֹיִים עַל יְדֵי שֵׁרוּתוֹ.
כ וּכְשָׁמְעָם, שִׁבְּחוּ אֶת הָאֱלֹהִים; וְאָמְרוּ לוֹ: רוֹאֶה אַתָּה, אָחִינוּ, כַּמָּה רְבָבוֹת בִּיהוּדָה אֲשֶׁר הֶאֱמִינוּ, וְכָל אֵלֶּה קַנָּאִים הֵם לַתּוֹרָה.
כא אֲבָל נֶאֱמַר לָהֶם עָלֶיךָ שֶׁאַתָּה מְלַמֵּד שֶׁעַל כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בַּגּוֹיִים לָסוּר מִמֹּשֶׁה, בְּאָמְרְךָ שֶׁלֹּא יָמוּלוּ אֶת בְּנֵיהֶם וְלֹא יִתְהַלְּכוּ בְּמִנְהֲגֵי הַתּוֹרָה.
כב וּבְכֵן, מִכֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ כִּי בָּאתָ לְכָאן,
כג עֲשֵׂה מַה שֶּׁאָנוּ אוֹמְרִים לְךָ: יֵשׁ לָנוּ אַרְבָּעָה אֲנָשִׁים שֶׁנָּדְרוּ לְהִטָּהֵר.
כד קַח אוֹתָם וְלֵךְ וְהִטָּהֵר אִתָּם, וְשַׁלֵּם עֲלֵיהֶם אֶת הַהוֹצָאוֹת כְּדֵי שֶׁיְּגַלְּחוּ אֶת רָאשֵׁיהֶם, וְיִוָּדַע לְכָל אָדָם שֶׁמַּה שֶּׁנֶּאֱמַר עָלֶיךָ שֶׁקֶר הוּא, וְאַתָּה מְקִיֵּם וְשׁוֹמֵר אֶת הַתּוֹרָה.
כה וְעַל אֵלֶּה שֶׁהֶאֱמִינוּ מִן הַגּוֹיִים, אָנוּ כָּתַבְנוּ שֶׁיִּשְׁמְרוּ נַפְשָׁם מִן הַנִּזְבָּח וּמִן הַזְּנוּת וּמִן הַנֶּחֱנָק וּמִן הַדָּם.
כו אָז לָקַח פַּוְלוֹס אֶת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּיוֹם הַמָּחֳרָת, וְנִטְהַר אִתָּם; וְנִכְנַס וְהָלַךְ אֶל הָהֵיכָל, בְּהוֹדִיעוֹ לָהֶם אֶת מְלֹאת יְמֵי הַטָּהֳרָה, עַד שֶׁיֻּקְרַב קָרְבָּנוֹ שֶׁל אִישׁ אִישׁ מֵהֶם.
כז וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעַ הַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, רָאוּהוּ יְהוּדִים מֵאַסְיָה בַּהֵיכָל וְעוֹרְרוּ עָלָיו אֶת כָּל הָעָם, וְשָׂמוּ עָלָיו יְדֵיהֶם
כח כְּשֶׁהֵם צוֹעֲקִים וְאוֹמְרִים: אֲנָשִׁים, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, עִזְרוּ! זֶהוּ הָאִישׁ שֶׁמְּלַמֵּד נֶגֶד עַמֵּנוּ בְּכָל מָקוֹם, וְנֶגֶד הַתּוֹרָה וְנֶגֶד הַמָּקוֹם הַזֶּה. וְגַם אֲרַמִּים הִכְנִיס לַהֵיכָל וְחִלֵּל אֶת הַמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֵּה.
כט כִּי קֹדֶם רָאוּ אֶת טְרוֹפִימוֹס הָאֶפֶסִי אִתּוֹ בָּעִיר, וְחָשְׁבוּ שֶׁנִּכְנַס עִם פַּוְלוֹס לַהֵיכָל.
ל וְכָל הָעִיר נִסְעֲרָה, וְהִתְקַהֲלוּ כָּל הָעָם וְתָפְסוּ אֶת פַּוְלוֹס, וּסְחָבוּהוּ אֶל מִחוּץ לַהֵיכָל; וּמִיָּד נִסְגְּרוּ הַדְּלָתוֹת.
לא וְכַאֲשֶׁר בִּקֵּשׁ הֶהָמוֹן לְהָרְגוֹ, שָׁמַע שַׂר הָאֶלֶף שֶׁל הַגְּדוּד אֶת כָּל הָעִיר רוֹגֶשֶׁת.
לב מִיָּד לָקַח שַׂר מֵאָה וְחַיָּלִים רַבִּים, וְרָץ אֲלֵיהֶם. וּכְשֶׁרָאוּ אֶת שַׂר הָאֶלֶף וְאֶת הַחַיָּלִים, חָדְלוּ לְהַכּוֹת אֶת פַּוְלוֹס.
|
Yokhanan Chapter 11
1 Now there was a man who was sick, Lazar of the town of Beit Anya, the brother of Miryam and Marta. 2 This is the Miryam who anointed the feet of Yeshua with perfume and wiped them with her hair. The Lazar who was sick was her brother. 3 His two sisters therefore sent to Yeshua, saying, “Adoneinu, behold, the one whom you love is sick.” 4 Yeshua said, “This is not a sickness of death, but for the sake of the glory of Elohim, that Ben HaElohim may be glorified on his account.” 5 Now Yeshua loved Marta and Miryam and Lazar. 6 When He heard he was sick, He remained two days in the place where He was. 7 After that, He said to His Talmidim, “Come, let us go again to Y'hudah.” 8 His Talmidim said to Him, “Rabbi, not long ago the Y'hudim wanted to stone you, and yet are you going there again?” 9 Yeshua said to them, “Are there not twelve hours in the day? If a man walks by daytime, he will not stumble, because he sees the light of this world. 10 But if a man travels at nighttime, he will stumble, because there is no light in it.” 11 Yeshua said these things, and after that He said to them, “Our friend Lazar is asleep, but I am going to awaken him.” 12 His Talmidim said to Him, “Adoneinu, if he is sleeping, he will get well.” 13 But Yeshua spoke of his death, and they thought that what He said was sleepiness. 14 Then Yeshua said to them plainly, “Lazar is dead; 15 and I am glad I was not there, for your sakes, so that you may believe; but let us walk there.” 16 Then T'oma, who is called the Twin, said to his fellow Talmidim, “Let us also go and die with him.”
17 So Yeshua came to Beit Anya, and He found that Lazar had been four days in the tomb. 18 Now Beit Anya was towards Yerushalayim, a distance of about two miles. 19 And many Yehudim kept coming to Marta and Miryam to comfort their hearts concerning their brother. 20 When Marta heard that Yeshua had come, she went out to meet Him; but Miryam sat in the house. 21 Then Marta said to Yeshua, “My Adon, if you had been here, my brother would not have died. 22 But even now I know that whatever you ask of Elohim, He will give you.” 23 Yeshua said to her, “Your brother will rise up.” 24 Marta said to him, “I know he will rise up in the resurrection at the last day.” 25 Yeshua said to her, “I am the resurrection and the life; he who believes in me, even though he dies, he shall live. 26 And whoever is alive and believes in me shall never die. Do you believe this?” 27 She said to him, “Yes, My Adon; I do believe that you are the Mashi'akh, Ben HaElohim, who is to come to the world.” 28 And when she had said these things, she went away and called her sister Miryam secretly and said to her, “Our Rabbi has come, and He is calling for you.” 29 When Miryam heard it, she rose up quickly and came to Him. 30 Yeshua had not yet come into the town, but He was still at the same place where Marta met Him. 31 The Yehudim also who were with her in the house, comforting her, when they saw Miryam rise up quickly and go out, they followed her, for they thought she was going to the tomb to weep. 32 When Miryam came where Yeshua was and saw Him, she threw herself at His feet and said to Him, “My Adon, if you had been here, my brother would not have died.”
33 When Yeshua saw her weeping and the Yehudim who had come with her weeping, He was moved in His spirit and was greatly disturbed. 34 And He said, “Where have you laid him?” They said to him, “Adoneinu, come and see.” 35 And Yeshua was in tears. 36 The Yehudim then said, “See how much He loved him!” 37 Some of them said, “Could not this man, who opened the eyes of that blind man, have also kept this man from dying?” 38 As Yeshua was disturbed in Himself because of them, and He came to the tomb. That tomb was a cave, and a stone was placed at the entrance. 39 Yeshua said, “Take away this stone.” Marta, the sister of the dead man, said to Him, “My Adon, already his body stinks, for he has been dead four days.” 40 Yeshua said to her, “Did not I say to you that if you believe, you will see the glory of Elohim?” 41 So they took away the stone. And Yeshua lifted His eyes upwards and said, “O Abba, I thank You, for You have heard me, 42 and I know that You always hear me; but I say these things just because of this people who stand around, so that they may believe that You have sent me.” 43 And when He had said this, He cried with a loud voice, “Lazar, come out!” 44 And the dead man came out, his hands and feet bound with burial clothes, and his face bound with a burial napkin. Yeshua said to them, “Loose him and let him go.”
45 Many of the Yehudim who had come to Miryam, when they saw what Yeshua had done, trusted in Him. 46 And some of them went to the P'rushim and told them everything Yeshua had done. 47 So the chief Kohanim and the P'rushim gathered together and said, “What shall we do? For this man does many miracles. 48 If we allow Him to continue like this, all men will trust in Him, and the Romans will come and take over both our country and our people.” 49 But one of them, called Kayafah, who was The Kohen HaGadol for that year, said to them, “You know nothing, 50 nor are you reasoning that it is much better for us that one man should die instead of the people, and not all the people perish.” 51 He did not say this of himself; but because he was The Kohen HaGadol for that year, he prophesied that Yeshua had to die for the sake of the people; 52 and not only for the sake of the people, but also to gather together the children of Elohim who are scattered abroad. 53 And from that very day, they decided to kill him. 54 Yeshua therefore did not walk openly among the Yehudim, but went away there to a place which is close to the wilderness, in the province of Efrayim; and he remained there with His Talmidim. | יוחנן פרק יא
א הָיָה אִישׁ אֶחָד חוֹלֶה, אֶלְעָזָר מִן הַכְּפָר בֵּית עַנְיָה, אֲחִיהֶן שֶׁל מִרְיָם וּמַרְתָּא.
ב מִרְיָם הִיא זֹאת שֶׁמָּשְׁחָה בְּבֹשֶׂם אֶת רַגְלֵי יֵשׁוּעַ וְנִגְּבָה אוֹתָן בְּשַׂעֲרָהּ. אָחִיהָ שֶׁל זֹאת הָיָה אֶלְעָזָר, שֶׁהָיָה חוֹלֶה.
ג וְשָׁלְחוּ שְׁתֵּי הָאֲחָיוֹת אֶל יֵשׁוּעַ וְאָמְרוּ: אֲדוֹנֵינוּ, הִנֵּה, זֶה שֶׁאַתָּה אוֹהֵב, חוֹלֶה.
ד וְיֵשׁוּעַ אָמַר: הַמַּחֲלָה הַזֹּאת אֵינֶנָּה לְמָוֶת, אֶלָּא לְמַעַן כְּבוֹד הָאֱלֹהִים, לְמַעַן יְכֻבַּד בֶּן הָאֱלֹהִים בִּגְלָלָהּ.
ה וְהוּא יֵשׁוּעַ אָהַב אֶת מַרְתָּא וְאֶת מִרְיָם וְאֶת אֶלְעָזָר.
ו וְכַאֲשֶׁר שָׁמַע שֶׁהוּא חוֹלֶה, נִשְׁאַר יוֹמַיִם בַּמָּקוֹם שֶׁהָיָה בּוֹ.
ז וְאַחֲרֵי כֵן אָמַר לְתַלְמִידָיו: בּוֹאוּ נֵלֵךְ שׁוּב לִיהוּדָה.
ח אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבֵּנוּ, עַכְשָׁו בִּקְּשׁוּ הַיְּהוּדִים לִרְגֹם אוֹתְךָ וְשׁוּב אַתָּה הוֹלֵךְ לְשָׁם?
ט אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: הַאִם לֹא שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת יֵשׁ בְּיוֹם? וְאִישׁ אִם מִתְהַלֵּךְ בַּיּוֹם אֵינוֹ נִכְשָׁל, כִּי רוֹאֶה הוּא אֶת אוֹר הָעוֹלָם הַזֶּה.
י אֲבָל אִם יִתְהַלֵּךְ אִישׁ בַּלַּיְלָה, יִכָּשֵׁל, מִשּׁוּם שֶׁאֵין בּוֹ אוֹר.
יא אֶת אֵלֶּה אָמַר יֵשׁוּעַ, וְאַחֲרֵי כֵן אָמַר לָהֶם: אֶלְעָזָר יְדִידֵנוּ שׁוֹכֵב, אַךְ אֲנִי הוֹלֵךְ לְהָעִיר אוֹתוֹ.
יב אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: אֲדוֹנֵינוּ, אִם הוּא יָשֵׁן, יַבְרִיא.
יג אֲבָל הוּא יֵשׁוּעַ דִּבֵּר עַל מוֹתוֹ, וְהֵם חָשְׁבוּ שֶׁעַל שְׁכִיבָה שֶׁל שֵׁנָה דִּבֵּר.
יד אָז אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ בִּמְפֹרָשׁ: אֶלְעָזָר מֵת.
טו וְשָׂמֵחַ אֲנִי שֶׁלֹּא הָיִיתִי שָׁם, לְמַעַנְכֶם, כְּדֵי שֶׁתַּאֲמִינוּ. בְּרַם לְכוּ לְשָׁם.
טז אָמַר תְּאוֹמָא הַנִּקְרָא הַתְּאוֹם, אֶל חֲבֵרָיו הַתַּלְמִידִים: נֵלֵךְ גַּם אֲנַחְנוּ וְנָמוּת אִתּוֹ.
יז וּבָא יֵשׁוּעַ לְבֵית עַנְיָה וּמָצָא שֶׁאַרְבָּעָה יָמִים הוּא בְּבֵית הַקֶּבֶר.
יח וּבֵית עַנְיָה הָיְתָה עַל יַד יְרוּשָׁלַיִם, רְחוֹקָה מִמֶּנָּה כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר רִיס.
יט וְרַבִּים מִן הַיְּהוּדִים בָּאוּ אֶל מַרתָּא וּמִרְיָם לְנַחֵם אוֹתָן עַל אֲחִיהֶן.
כ וּמַרְתָּא, כַּאֲשֶׁר שָׁמְעָה שֶׁיֵּשׁוּעַ בָּא, יָצְאָה לִקְרָאתוֹ; אַךְ מִרְיָם יָשְׁבָה בַּבַּיִת. כא וְאָמְרָה מַרתָּא לְיֵשׁוּעַ: אֲדוֹנִי, אִלּוּ הָיִיתָ כָּאן, לֹא הָיָה מֵת אָחִי.
כב אֲבָל גַּם עַכְשָׁו יוֹדַעַת אֲנִי, שֶׁכָּל מַה שֶּׁתְּבַקֵּשׁ מֵאֵת הָאֱלֹהִים, יִתֵּן לְךָ.
כג אָמַר לָהּ יֵשׁוּעַ: אָחִיךְ יָקוּם.
כד אָמְרָה לוֹ מַרְתָּא: אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁיָּקוּם בַּתְּחִיָּה בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן.
כה אָמַר לָהּ יֵשׁוּעַ: אֲנִי הַתְּחִיָּה וְהַחַיִּים; מִי שֶׁמַּאֲמִין בִּי, גַּם אִם יָמוּת, יִחְיֶה.
כו וְכָל הַחַי וּמַאֲמִין בִּי, לֹא יָמוּת לְעוֹלָם. מַאֲמִינָה אַתְּ בָּזֹאת?
כז אָמְרָה לוֹ: כֵּן, אֲדוֹנִי, אֲנִי מַאֲמִינָה שֶׁאַתָּה הוּא הַמָּשִׁיחַ בֶּן הָאֱלֹהִים הַבָּא לָעוֹלָם.
כח וּלְאַחַר שֶׁאָמְרָה זֹאת, הָלְכָה וְקָרְאָה בַּסֵּתֶר לַאֲחוֹתָהּ מִרְיָם, וְאָמְרָה לָהּ: רַבֵּנוּ בָּא וְהוּא קוֹרֵא לָךְ.
כט וּמִרְיָם, כַּאֲשֶׁר שָׁמְעָה, קָמָה מַהֵר וּבָאָה אֵלָיו.
ל וְהוּא יֵשׁוּעַ עֲדַיִן לֹא בָּא לַכְּפָר, אֶלָּא הָיָה בְּאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁפָּגְשָׁה אוֹתוֹ מַרְתָּא.
לא וְגַם הַיְּהוּדִים שְׁהָיוּ אִתָּהּ בַּבַּיִת, אֲשֶׁר נִחֲמוּ אוֹתָהּ, כִּרְאוֹתָם אֶת מִרְיָם קָמָה מַהֵר וְיוֹצֵאת, הָלְכוּ אַחֲרֶיהָ; כִּי חָשְׁבוּ שֶׁהִיא הוֹלֶכֶת לַקֶּבֶר לִבְכּוֹת.
לב וְהִיא מִרְיָם, כַּאֲשֶׁר בָּאָה לַמָּקוֹם שֶׁהָיָה בּוֹ יֵשׁוּעַ וְרָאַתְהוּ, נָפְלָה לְרַגְלָיו וְאָמְרָה לוֹ: אִלּוּ הָיִיתָ כָּאן, אֲדוֹנִי, לֹא הָיָה מֵת אָחִי.
לג וְיֵשׁוּעַ, כִּרְאוֹתוֹ אוֹתָהּ בּוֹכָה, וְאֶת הַיְּהוּדִים שֶׁבָּאוּ אִתָּהּ בּוֹכִים, נִסְעַר בְּרוּחוֹ וְהִתְרַגֵּשׁ מְאֹד.
לד וְאָמַר: אֵיפֹה שַׂמְתֶּם אוֹתוֹ? אָמְרוּ לוֹ: אֲדוֹנֵינוּ, בּוֹא וּרְאֵה.
לה וְזָלְגוּ דִּמְעוֹתָיו שֶׁל יֵשׁוּעַ.
לו וְאָמְרוּ הַיְּהוּדִים: רְאוּ כַּמָּה אָהַב אוֹתוֹ!
לז וַאֲחָדִים מֵהֶם אָמְרוּ: הַאִם לֹא יָכוֹל הָיָה זֶה שֶׁפָּקַח אֶת עֵינָיו שֶׁל הָעִוֵּר, לַעֲשׂוֹת שֶׁגַּם זֶה לֹא יָמוּת?
לח וְיֵשׁוּעַ, כְּשֶׁהוּא נִסְעַר בְּקִרְבּוֹ, בָּא לְבֵית הַקֶּבֶר; וּבֵית הַקֶּבֶר הָיָה מְעָרָה, וְאֶבֶן הָיְתָה מֻנַּחַת עַל פִּתְחוֹ.
לט וְאָמַר יֵשׁוּעַ: הָסִירוּ אֶת הָאֶבֶן הַזֹּאת! אָמְרָה לוֹ מַרְתָּא אֲחוֹתוֹ שֶׁל הַמֵּת: אֲדוֹנִי, הוּא כְּבָר הִבְאִישׁ, כִּי אַרְבָּעָה יָמִים לוֹ.
מ אָמַר לָהּ יֵשׁוּעַ: הַאִם לֹא אָמַרְתִּי לָךְ שֶׁאִם תַּאֲמִינִי תִּרְאִי אֶת כְּבוֹד הָאֱלֹהִים?
מא וְהֵסִירוּ אֶת הָאֶבֶן וְהוּא יֵשׁוּעַ נָשָׂא עֵינָיו אֶל עַל וְאָמַר: אַבָּא, מוֹדֶה אֲנִי לְךָ כִּי שְׁמַעְתַּנִי
מב וַאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁתָּמִיד אַתָּה שׁוֹמֵעַ אוֹתִי; אֲבָל לְמַעַן הֶהָמוֹן הַזֶּה הָעוֹמֵד כָּאן אוֹמֵר אֲנִי אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כְּדֵי שֶׁיַּאֲמִינוּ כִּי אַתָּה שְׁלַחְתַּנִי.
מג וּלְאַחַר שֶׁאָמַר זֹאת, קָרָא בְּקוֹל גָּדוֹל: אֶלְעָזָר, בּוֹא הַחוּצָה!
מד וְיָצָא הַמֵּת כְּשֶׁיָּדָיו וְרַגְלָיו כְּרוּכוֹת בְּתַכְרִיכִים וּפָנָיו כְּרוּכוֹת בְּסוּדָר. אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: הַתִּירוּהוּ וְהַנִּיחוּ לוֹ לָלֶכֶת.
מה וְרַבִּים מִן הַיְּהוּדִים שֶׁבָּאוּ אֶל מִרְיָם, כִּרְאוֹתָם מַה שֶּׁעָשָׂה יֵשׁוּעַ, הֶאֱמִינוּ בּוֹ.
מו וַאֲחָדִים מֵהֶם הָלְכוּ אֶל הַפְּרוּשִׁים וְאָמְרוּ לָהֶם מַה שֶּׁעָשָׂה יֵשׁוּעַ.
מז וְהִתְכַּנְּסוּ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַפְּרוּשִׁים וְאָמְרוּ: מַה נַּעֲשֶׂה, כִּי הָאִישׁ הַזֶּה עוֹשֶׂה אוֹתוֹת רַבִּים!
מח וְאִם נַנִּיחַ לוֹ כָּךְ, כָּל הָאֲנָשִׁים יַאֲמִינוּ בּוֹ; וְיָבוֹאוּ הָרוֹמָאִים וְיִקְּחוּ אֶת אַרְצֵנוּ וְאֶת עַמֵּנוּ.
מט וְאֶחָד מֵהֶם אֲשֶׁר שְׁמוֹ קַיָּפָא הָיָה הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל בַּשָּׁנָה הַהִיא, וְהוּא אָמַר לָהֶם: אַתֶּם אֵינְכֶם יוֹדְעִים דָּבָר,
נ וְאֵינְכֶם נוֹתְנִים דַּעְתְּכֶם כִּי מוּטָב לָנוּ שֶׁיָּמוּת אִישׁ אֶחָד בְּעַד הָעָם, וְלֹא יֹאבַד כָּל הָעָם.
נא וְזֹאת לֹא מֵעַצְמוֹ אָמַר; אֶלָּא מִכֵּיוָן שֶׁהָיָה הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל בַּשָּׁנָה הַהִיא, הִתְנַבֵּא כִּי יֵשׁוּעַ עָתִיד לָמוּת בְּעַד הָעָם;
נב וְלֹא רַק בְּעַד הָעָם, אֶלָּא גַּם כְּדֵי שֶׁיְּקַבֵּץ יַחַד אֶת בְּנֵי הָאֱלֹהִים הַמְפֻזָּרִים.
נג וּמֵהַיּוֹם הַהוּא חָשְׁבוּ לְהָרְגוֹ.
נד וְהוּא יֵשׁוּעַ לֹא הִתְהַלֵּךְ בְּגָלוּי בֵּין הַיְּהוּדִים, אֶלָּא הָלַךְ לוֹ מִשָּׁם לְמָקוֹם קָרוֹב לַמִּדְבָּר, לְעִיר שֶׁנִּקְרֵאת אֶפְרַיִם, וְשָׁם הִתְגּוֹרֵר עִם תַּלְמִידָיו.
|
