PARASHAT Pin'khas
(Pin'khas)


BaMidbar (Numbers) 25:10-29:39 | Melakhim Alef (1st Kings) 18:46-19:21 | Ma’asei HaShlikhim (Acts [of] The Apostles) 2:1-21;  Yokhanan Markos ([John- ] Mark) 11:27-12:37



TORAH  |  HAFTARAH  |  BRIT KHADASHAH

TORAH

BaMidbar Chapter 25
10 And יהוה spoke unto Moshe, saying, 11 "Pin'khas Ben El Azar, Ben Aharon, the kohen, has turned My wrath away from B'nei Yisra'el, in that he was very jealous for My sake among them, so that I consumed not B'nei Yisra'el in My jealousy. 12 Therefore say, 'Behold, I give unto him My Brit Shalom'; 13 and it shall be unto him, and to his seed after him, the covenant of an everlasting kehunah; because he was jealous for his Elohim, and made atonement for B'nei Yisra'el." 14 Now the name of the man of Yisra'el that was slain, who was slain with the Midyanit woman, was Zimri Ben Salu, a prince of a fathers' house among the Shimoni. 15 And the name of the Midyanit woman that was slain was Kozbi, the daughter of Tzur; he was head of the people of a fathers' house in Midyan.
16 And יהוה spoke unto Moshe, saying, 17 "Harass the Midyanim, and smite them; 18 for they harass you, by their wiles wherewith they have beguiled you in the matter of Peh'or, and in the matter of Kozbi, the daughter of the prince of Midyan, their sister, who was slain on the day of the plague in the matter of Peh'or."

במדבר פרק כה
י וַיְדַבֵּר יהוה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. יא פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם וְלֹא כִלִּיתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִי. יב לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם. יג וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם תַּחַת אֲשֶׁר קִנֵּא לֵאלֹהָיו וַיְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. יד וְשֵׁם אִישׁ יִשְׂרָאֵל הַמֻּכֶּה אֲשֶׁר הֻכָּה אֶת הַמִּדְיָנִית זִמְרִי בֶּן סָלוּא נְשִׂיא בֵית אָב לַשִּׁמְעֹנִי. טו וְשֵׁם הָאִשָּׁה הַמֻּכָּה הַמִּדְיָנִית כָּזְבִּי בַת צוּר רֹאשׁ אֻמּוֹת בֵּית אָב בְּמִדְיָן הוּא.
טז וַיְדַבֵּר יהוה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. יז צָרוֹר אֶת הַמִּדְיָנִים וְהִכִּיתֶם אוֹתָם. יח כִּי צֹרְרִים הֵם לָכֶם בְּנִכְלֵיהֶם אֲשֶׁר נִכְּלוּ לָכֶם עַל דְּבַר פְּעוֹר וְעַל דְּבַר כָּזְבִּי בַת נְשִׂיא מִדְיָן אֲחֹתָם הַמֻּכָּה בְיוֹם הַמַּגֵּפָה עַל דְּבַר פְּעוֹר.

BaMidbar Chapter 26
1 And it came to pass after the plague, that יהוה spoke unto Moshe and unto El Azar Ben Aharon the kohen, saying, 2 "Take the sum of all the assembly of B'nei Yisra'el, from twenty years old and upward, by their fathers' houses, all that are able to go forth to war in Yisra'el." 3 And Moshe and El Azar the kohen spoke with them in the plains of Mo'av by the Yarden at Yerekho, saying, 4 "[Take the sum of the people,] from twenty years old and upward, as יהוה commanded Moshe and B'nei Yisra'el, that came forth out of the land of Mitzrayim." 5 Re'uven, the first-born of Yisra'el: the sons of Re'uven: of Khanokh, the family of the Khanokhi; of Pallu, the family of the Pallu'ii; 6 of Khetzron, the family of the Khetzroni; of Karmi, the family of the Karmi. 7 These are the families of the Re'uveni; and they that were numbered of them were forty-three thousand and seven hundred and thirty. 8 And the sons of Pallu: Eli'av. 9 And the sons of Eli'av: Nemu'el, and Datan, and Aviram. These are that Datan and Aviram, the elect of the assembly, who strove against Moshe and against Aharon in the company of Korakh, when they strove against יהוה ; and 10 the earth opened her mouth, and swallowed them up together with Korakh, when that company died; what time the fire devoured two hundred and fifty men, and they became a sign. 11 Notwithstanding the sons of Korakh died not.
12 The sons of Shimon after their families: of Nemu'el, the family of the Nemu'eli; of Yamin, the family of the Yamini; of Yakhin, the family of the Yakhini; 13 of Zerakh, the family of the Zerakhi; of Sha'ul, the family of the Sha'uli. 14 These are the families of the Shimoni, twenty-two thousand and two hundred.
15 The sons of Gad after their families: of Tzefon, the family of the Tzefoni; of Khagi, the family of the Khagi; of Shuni, the family of the Shuni; 16 of Ozni, the family of the Ozni; of Eri, the family of the Eri; 17 of Arod, the family of the Arodi; of Areli, the family of the Areli. 18 These are the families of the sons of Gad according to those that were numbered of them, forty thousand and five hundred.
19 The sons of Yehudah: Er and Onan; and Er and Onan died in the land of Kena'an. 20 And the sons of Yehudah after their families were: of Shelah, the family of the Shelani; of Peretz, the family of the Peretzi; of Zerakh, the family of the Zerakhi. 21 And the sons of Peretz were: of Khetzron, the family of the Khetzroni; of Khamul, the family of the Khamuli. 22 These are the families of Yehudah according to those that were numbered of them, seventy-six thousand and five hundred.
23 The sons of Yisakhar after their families: of Tola, the family of the Tola'ii; of Puvah, the family of the Puni; 24 of Yashuv, the family of the Yashuvi; of Shimron, the family of the Shimroni. 25 These are the families of Yisakhar according to those that were numbered of them, sixty-four thousand and three hundred.
26 The sons of Zevulun after their families: of Sered, the family of the Seredi; of Eilon, the family of the Eiloni; of Yakhle'el, the family of the Yakhle'eli. 27 These are the families of the Zevuluni according to those that were numbered of them, sixty-thousand and five hundred.
28 The sons of Yosef after their families: Menasheh and Efrayim. 29 The sons of Menasheh: of Makhir, the family of the Makhiri, and Makhir begot Gilad; of Gilad, the family of the Giladi. 30 These are the sons of Gilad: of I'ezer, the family of the I'ezeri; of Khelek, the family of the Khelki; 31 and of Asri'el, the family of the Asri'eli; and of Shekhem, the family of the Shekhemi; 32 and of Shemida, the family of the Shemida'ii; and of Khefer, the family of the Kheferi. 33 And Tzelofehad Ben Khefer had no sons, but daughters; and the names of the daughters of Tzelofehad were Makhlah, and No'ah, Khoglah, Milkah, and Tirtzah. 34 These are the families of Menasheh; and they that were numbered of them were fifty-two thousand and seven hundred.
35 These are the sons of Efrayim after their families: of Shutelah, the family of the Shutelahi; of Bekher, the family of the Bekheri; of Tahan, the family of the Tahani. 36 And these are the sons of Shutelah: of Eran, the family of the Erani. 37 These are the families of the sons of Efrayim according to those that were numbered of them, thirty-two thousand and five hundred. These are the sons of Yosef after their families.
38 The sons of Binyamin after their families: of Bela, the family of the Bali; of Ashbel, the family of the Ashbeli; of Akhiram, the family of the Akhirami; 39 of Shefufam, the family of the Shufami; of Khufam, the family of the Khufami. 40 And the sons of Bela were Ard and Na'aman; [of Ard,] the family of the Ardi; of Na'aman, the family of the Na'ami. 41 These are the sons of Binyamin after their families; and they that were numbered of them were forty-five thousand and six hundred.
42 These are the sons of Dan after their families: of Shukham, the family of the Shukhami. These are the families of Dan after their families. 43 All the families of the Shukhami, according to those that were numbered of them, were sixty-four thousand and four hundred.
44 The sons of Asher after their families: of Imnah, the family of the Imni; of Ishvi, the family of the Ishvi; of Beri'ah, the family of the Berii. 45 Of the sons of Beri'ah: of Khever, the family of the Kheveri; of Malkhi'el, the family of the Malkhi'eli. 46 And the name of the daughter of Asher was Serah. 47 These are the families of the sons of Asher according to those that were numbered of them, fifty-three thousand and four hundred.
48 The sons of Naftali after their families: of Yakhtze'el, the family of the Yakhtze'eli; of Guni, the family of the Guni; 49 of Yetzer, the family of the Yitzri; of Shilem, the family of the Shilemi. 50 These are the families of Naftali according to their families; and they that were numbered of them were forty-five thousand and four hundred.
51 These are they that were numbered of B'nei Yisra'el, six hundred thousand, one thousand and seven hundred and thirty. 52 And יהוה spoke unto Moshe, saying, 53 "Unto these the land shall be divided for an inheritance according to the number of names. 54 To the more you shall give the more inheritance, and to the fewer you shall give the less inheritance; to each one according to those that were numbered of it shall its inheritance be given. 55 Notwithstanding the land shall be divided by lot; according to the names of the tribes of their fathers they shall inherit. 56 According to the lot shall their inheritance be divided between the more and the fewer."
57 And these are they that were numbered of HaLevi, after their families: of Gershon, the family of the Gershoni; of Kehat, the family of the Kehati; of Merari, the family of the Merari. 58 These are the families of Levi: the family of the Livni, the family of the Khevroni, the family of the Mahli, the family of the Mushi, the family of the Karkhi. And Kehat begot Amram. 59 And the name of Amram's wife was Yokheved, the daughter of Levi, who was born to Levi in Mitzrayim; and she bore unto Amram Aharon and Moshe, and Miryam their sister. 60 And unto Aharon were born Nadav and Avihu, El Azar and Itamar. 61 And Nadav and Avihu died, when they offered strange fire before יהוה . And62 they that were numbered of them were twenty-three thousand, every male from a khodesh old and upward; for they were not numbered among B'nei Yisra'el, because there was no inheritance given them among B'nei Yisra'el.
63 These are they that were numbered by Moshe and El Azar the kohen, who numbered B'nei Yisra'el in the plains of Mo'av by the Yarden at Yerekho. 64 But among these there was not a man of them that were numbered by Moshe and Aharon the kohen, who numbered B'nei Yisra'el in the wilderness of Sinai. 65 For יהוה had said of them, "They shall surely die in the wilderness." And there was not left a man of them, save Kalev Ben Yefuneh, and Yehoshua Bin Nun.

במדבר פרק כו
א וַיְהִי אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה וַיֹּאמֶר יהוה אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן לֵאמֹר. ב שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְבֵית אֲבֹתָם כָּל יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל. ג וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֹתָם בְּעַרְבֹת מוֹאָב עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ לֵאמֹר. ד מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמָעְלָה כַּאֲשֶׁר צִוָּה יהוה אֶת מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הַיֹּצְאִים מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. ה רְאוּבֵן בְּכוֹר יִשְׂרָאֵל בְּנֵי רְאוּבֵן חֲנוֹךְ מִשְׁפַּחַת הַחֲנֹכִי לְפַלּוּא מִשְׁפַּחַת הַפַּלֻּאִי. ו לְחֶצְרֹן מִשְׁפַּחַת הַחֶצְרוֹנִי לְכַרְמִי מִשְׁפַּחַת הַכַּרְמִי. ז אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת הָראוּבֵנִי וַיִּהְיוּ פְקֻדֵיהֶם שְׁלֹשָׁה וְאַרְבָּעִים אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת וּשְׁלֹשִׁים. ח וּבְנֵי פַלּוּא אֱלִיאָב. ט וּבְנֵי אֱלִיאָב נְמוּאֵל וְדָתָן וַאֲבִירָם הוּא דָתָן וַאֲבִירָם קרואי (קְרִיאֵי) הָעֵדָה אֲשֶׁר הִצּוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן בַּעֲדַת קֹרַח בְּהַצֹּתָם עַל יהוה . י וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת קֹרַח בְּמוֹת הָעֵדָה בַּאֲכֹל הָאֵשׁ אֵת חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם אִישׁ וַיִּהְיוּ לְנֵס. יא וּבְנֵי קֹרַח לֹא מֵתוּ.
יב בְּנֵי שִׁמְעוֹן לְמִשְׁפְּחֹתָם לִנְמוּאֵל מִשְׁפַּחַת הַנְּמוּאֵלִי לְיָמִין מִשְׁפַּחַת הַיָּמִינִי לְיָכִין מִשְׁפַּחַת הַיָּכִינִי. יג לְזֶרַח מִשְׁפַּחַת הַזַּרְחִי לְשָׁאוּל מִשְׁפַּחַת הַשָּׁאוּלִי. יד אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת הַשִּׁמְעֹנִי שְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים אֶלֶף וּמָאתָיִם.
טו בְּנֵי גָד לְמִשְׁפְּחֹתָם לִצְפוֹן מִשְׁפַּחַת הַצְּפוֹנִי לְחַגִּי מִשְׁפַּחַת הַחַגִּי לְשׁוּנִי מִשְׁפַּחַת הַשּׁוּנִי. טז לְאָזְנִי מִשְׁפַּחַת הָאָזְנִי לְעֵרִי מִשְׁפַּחַת הָעֵרִי. יז לַאֲרוֹד מִשְׁפַּחַת הָאֲרוֹדִי לְאַרְאֵלִי מִשְׁפַּחַת הָאַרְאֵלִי. יח אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי גָד לִפְקֻדֵיהֶם אַרְבָּעִים אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת.
יט בְּנֵי יְהוּדָה עֵר וְאוֹנָן וַיָּמָת עֵר וְאוֹנָן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן. כ וַיִּהְיוּ בְנֵי יְהוּדָה לְמִשְׁפְּחֹתָם לְשֵׁלָה מִשְׁפַּחַת הַשֵּׁלָנִי לְפֶרֶץ מִשְׁפַּחַת הַפַּרְצִי לְזֶרַח מִשְׁפַּחַת הַזַּרְחִי. כא וַיִּהְיוּ בְנֵי פֶרֶץ לְחֶצְרֹן מִשְׁפַּחַת הַחֶצְרֹנִי לְחָמוּל מִשְׁפַּחַת הֶחָמוּלִי. כב אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת יְהוּדָה לִפְקֻדֵיהֶם שִׁשָּׁה וְשִׁבְעִים אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת.
כג בְּנֵי יִשָּׂשכָר לְמִשְׁפְּחֹתָם תּוֹלָע מִשְׁפַּחַת הַתּוֹלָעִי לְפֻוָה מִשְׁפַּחַת הַפּוּנִי. כד לְיָשׁוּב מִשְׁפַּחַת הַיָּשֻׁבִי לְשִׁמְרֹן מִשְׁפַּחַת הַשִּׁמְרֹנִי. כה אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת יִשָּׂשכָר לִפְקֻדֵיהֶם אַרְבָּעָה וְשִׁשִּׁים אֶלֶף וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת.
כו בְּנֵי זְבוּלֻן לְמִשְׁפְּחֹתָם לְסֶרֶד מִשְׁפַּחַת הַסַּרְדִּי לְאֵלוֹן מִשְׁפַּחַת הָאֵלֹנִי לְיַחְלְאֵל מִשְׁפַּחַת הַיַּחְלְאֵלִי. כז אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת הַזְּבוּלֹנִי לִפְקֻדֵיהֶם שִׁשִּׁים אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת.
כח בְּנֵי יוֹסֵף לְמִשְׁפְּחֹתָם מְנַשֶּׁה וְאֶפְרָיִם. כט בְּנֵי מְנַשֶּׁה לְמָכִיר מִשְׁפַּחַת הַמָּכִירִי וּמָכִיר הוֹלִיד אֶת גִּלְעָד לְגִלְעָד מִשְׁפַּחַת הַגִּלְעָדִי. ל אֵלֶּה בְּנֵי גִלְעָד אִיעֶזֶר מִשְׁפַּחַת הָאִיעֶזְרִי לְחֵלֶק מִשְׁפַּחַת הַחֶלְקִי. לא וְאַשְׂרִיאֵל מִשְׁפַּחַת הָאַשְׂרִאֵלִי וְשֶׁכֶם מִשְׁפַּחַת הַשִּׁכְמִי. לב וּשְׁמִידָע מִשְׁפַּחַת הַשְּׁמִידָעִי וְחֵפֶר מִשְׁפַּחַת הַחֶפְרִי. לג וּצְלָפְחָד בֶּן חֵפֶר לֹא הָיוּ לוֹ בָּנִים כִּי אִם בָּנוֹת וְשֵׁם בְּנוֹת צְלָפְחָד מַחְלָה וְנֹעָה חָגְלָה מִלְכָּה וְתִרְצָה. לד אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת מְנַשֶּׁה וּפְקֻדֵיהֶם שְׁנַיִם וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת.
לה אֵלֶּה בְנֵי אֶפְרַיִם לְמִשְׁפְּחֹתָם לְשׁוּתֶלַח מִשְׁפַּחַת הַשֻּׁתַלְחִי לְבֶכֶר מִשְׁפַּחַת הַבַּכְרִי לְתַחַן מִשְׁפַּחַת הַתַּחֲנִי. לו וְאֵלֶּה בְּנֵי שׁוּתָלַח לְעֵרָן מִשְׁפַּחַת הָעֵרָנִי. לז אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי אֶפְרַיִם לִפְקֻדֵיהֶם שְׁנַיִם וּשְׁלֹשִׁים אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת אֵלֶּה בְנֵי יוֹסֵף לְמִשְׁפְּחֹתָם.
לח בְּנֵי בִנְיָמִן לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֶלַע מִשְׁפַּחַת הַבַּלְעִי לְאַשְׁבֵּל מִשְׁפַּחַת הָאַשְׁבֵּלִי לַאֲחִירָם מִשְׁפַּחַת הָאֲחִירָמִי. לט לִשְׁפוּפָם מִשְׁפַּחַת הַשּׁוּפָמִי לְחוּפָם מִשְׁפַּחַת הַחוּפָמִי. מ וַיִּהְיוּ בְנֵי בֶלַע אַרְדְּ וְנַעֲמָן מִשְׁפַּחַת הָאַרְדִּי לְנַעֲמָן מִשְׁפַּחַת הַנַּעֲמִי. מא אֵלֶּה בְנֵי בִנְיָמִן לְמִשְׁפְּחֹתָם וּפְקֻדֵיהֶם חֲמִשָּׁה וְאַרְבָּעִים אֶלֶף וְשֵׁשׁ מֵאוֹת.
מב אֵלֶּה בְנֵי דָן לְמִשְׁפְּחֹתָם לְשׁוּחָם מִשְׁפַּחַת הַשּׁוּחָמִי אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת דָּן לְמִשְׁפְּחֹתָם. מג כָּל מִשְׁפְּחֹת הַשּׁוּחָמִי לִפְקֻדֵיהֶם אַרְבָּעָה וְשִׁשִּׁים אֶלֶף וְאַרְבַּע מֵאוֹת.
מד בְּנֵי אָשֵׁר לְמִשְׁפְּחֹתָם לְיִמְנָה מִשְׁפַּחַת הַיִּמְנָה לְיִשְׁוִי מִשְׁפַּחַת הַיִּשְׁוִי לִבְרִיעָה מִשְׁפַּחַת הַבְּרִיעִי. מה לִבְנֵי בְרִיעָה לְחֶבֶר מִשְׁפַּחַת הַחֶבְרִי לְמַלְכִּיאֵל מִשְׁפַּחַת הַמַּלְכִּיאֵלִי. מו וְשֵׁם בַּת אָשֵׁר שָׂרַח. מז אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי אָשֵׁר לִפְקֻדֵיהֶם שְׁלֹשָׁה וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף וְאַרְבַּע מֵאוֹת.
מח בְּנֵי נַפְתָּלִי לְמִשְׁפְּחֹתָם לְיַחְצְאֵל מִשְׁפַּחַת הַיַּחְצְאֵלִי לְגוּנִי מִשְׁפַּחַת הַגּוּנִי. מט לְיֵצֶר מִשְׁפַּחַת הַיִּצְרִי לְשִׁלֵּם מִשְׁפַּחַת הַשִּׁלֵּמִי. נ אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת נַפְתָּלִי לְמִשְׁפְּחֹתָם וּפְקֻדֵיהֶם חֲמִשָּׁה וְאַרְבָּעִים אֶלֶף וְאַרְבַּע מֵאוֹת.
נא אֵלֶּה פְּקוּדֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וָאָלֶף שְׁבַע מֵאוֹת וּשְׁלֹשִׁים. נב וַיְדַבֵּר יהוה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. נג לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ בְּנַחֲלָה בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת. נד לָרַב תַּרְבֶּה נַחֲלָתוֹ וְלַמְעַט תַּמְעִיט נַחֲלָתוֹ אִישׁ לְפִי פְקֻדָיו יֻתַּן נַחֲלָתוֹ. נה אַךְ בְּגוֹרָל יֵחָלֵק אֶת הָאָרֶץ לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבֹתָם יִנְחָלוּ. נו עַל פִּי הַגּוֹרָל תֵּחָלֵק נַחֲלָתוֹ בֵּין רַב לִמְעָט.
נז וְאֵלֶּה פְקוּדֵי הַלֵּוִי לְמִשְׁפְּחֹתָם לְגֵרְשׁוֹן מִשְׁפַּחַת הַגֵּרְשֻׁנִּי לִקְהָת מִשְׁפַּחַת הַקְּהָתִי לִמְרָרִי מִשְׁפַּחַת הַמְּרָרִי. נח אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת לֵוִי מִשְׁפַּחַת הַלִּבְנִי מִשְׁפַּחַת הַחֶבְרֹנִי מִשְׁפַּחַת הַמַּחְלִי מִשְׁפַּחַת הַמּוּשִׁי מִשְׁפַּחַת הַקָּרְחִי וּקְהָת הוֹלִד אֶת עַמְרָם. נט וְשֵׁם אֵשֶׁת עַמְרָם יוֹכֶבֶד בַּת לֵוִי אֲשֶׁר יָלְדָה אֹתָהּ לְלֵוִי בְּמִצְרָיִם וַתֵּלֶד לְעַמְרָם אֶת אַהֲרֹן וְאֶת מֹשֶׁה וְאֵת מִרְיָם אֲחֹתָם. ס וַיִּוָּלֵד לְאַהֲרֹן אֶת נָדָב וְאֶת אֲבִיהוּא אֶת אֶלְעָזָר וְאֶת אִיתָמָר. סא וַיָּמָת נָדָב וַאֲבִיהוּא בְּהַקְרִיבָם אֵשׁ זָרָה לִפְנֵי יהוה . סב וַיִּהְיוּ פְקֻדֵיהֶם שְׁלֹשָׁה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף כָּל זָכָר מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמָעְלָה כִּי לֹא הָתְפָּקְדוּ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי לֹא נִתַּן לָהֶם נַחֲלָה בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
סג אֵלֶּה פְּקוּדֵי מֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֲשֶׁר פָּקְדוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּעַרְבֹת מוֹאָב עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ. סד וּבְאֵלֶּה לֹא הָיָה אִישׁ מִפְּקוּדֵי מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֲשֶׁר פָּקְדוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִדְבַּר סִינָי. סה כִּי אָמַר יהוה לָהֶם מוֹת יָמֻתוּ בַּמִּדְבָּר וְלֹא נוֹתַר מֵהֶם אִישׁ כִּי אִם כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן.

BaMidbar Chapter 27
1 Then the daughters of Tzelofehad Ben Khefer, Ben Gilad, Ben Makhir, Ben Menasheh, of the families of Menasheh the son of Yosef, drew near; and these are the names of his daughters: Makhlah, No’ah, and Khoglah, and Milkah, and Tirtzah. 2 And they stood before Moshe, and before El Azar the kohen, and before the princes and all the assembly, at the door of the Ohel Mo'ed, saying, 3 "Our father died in the wilderness, and he was not among the company of them that gathered themselves together against יהוה in the company of Korakh, but he died in his own sin; and he had no sons. 4 Why should the name of our father be done away from among his family, because he had no son? Give unto us a possession among the brethren of our father." 5 And Moshe brought their cause before יהוה .
6 And יהוה spoke unto Moshe, saying, 7 "The daughters of Tzelofehad speak right: you shall surely give them a possession of an inheritance among their father's brethren; and you shall cause the inheritance of their father to pass unto them. 8 And you shall speak unto B'nei Yisra'el, saying, 'If a man dies, and has no son, then you shall cause his inheritance to pass unto his daughter. 9 And if he has no daughter, then you shall give his inheritance unto his brethren. 10 And if he has no brethren, then you shall give his inheritance unto his father's brethren. 11 And if his father has no brethren, then you shall give his inheritance unto his kinsman that is next to him of his family, and he shall possess it. And it shall be unto B'nei Yisra'el a statute of judgment, as יהוה commanded Moshe."
12 And יהוה said unto Moshe, "Get yourself up into this mountain of Avarim, and behold the land which I have given unto B'nei Yisra'el. 13 And when you have seen it, you also shall be gathered unto your people, as Aharon your brother was gathered; 14 because you rebelled against My mitzvah in the wilderness of Tzin, in the strife of the assembly, to set Me apart at the waters before their eyes." These are the waters of Meribat-kadesh in the wilderness of Tzin.
15 And Moshe spoke unto יהוה , saying, 16 "Let יהוה , the Elohim of the spirits of all flesh, set a man over the assembly, 17 who may go out before them, and who may come in before them, and who may lead them out, and who may bring them in; that the assembly of יהוה be not as sheep which have no shepherd." 18 And יהוה said unto Moshe, "Take Yehoshua Bin Nun, a man in whom the Ru’akh is, and lay your hand upon him; 19 and set him before El Azar the kohen, and before all the assembly; and give him a charge in their sight. 20 And you shall put of your splendor upon him, that all the assembly of B'nei Yisra'el may hearken. 21 And he shall stand before El Azar the kohen, who shall inquire for him by the judgment of the Urim before יהוה ; at his word shall they go out, and at his word they shall come in, both he and all B'nei Yisra'el with him, even all the assembly." 22 And Moshe did as יהוה commanded him; and he took Yehoshua, and set him before El Azar the kohen, and before all the assembly. 23 And he laid his hands upon him, and gave him a charge, as יהוה spoke by the hand of Moshe.


במדבר פרק כז
א וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד בֶּן חֵפֶר בֶּן גִּלְעָד בֶּן מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה לְמִשְׁפְּחֹת מְנַשֶּׁה בֶן יוֹסֵף וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֹתָיו מַחְלָה נֹעָה וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְתִרְצָה. ב וַתַּעֲמֹדְנָה לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי הַנְּשִׂיאִם וְכָל הָעֵדָה פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר. ג אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר וְהוּא לֹא הָיָה בְּתוֹךְ הָעֵדָה הַנּוֹעָדִים עַל יהוה בַּעֲדַת קֹרַח כִּי בְחֶטְאוֹ מֵת וּבָנִים לֹא הָיוּ לוֹ. ד לָמָּה יִגָּרַע שֵׁם אָבִינוּ מִתּוֹךְ מִשְׁפַּחְתּוֹ כִּי אֵין לוֹ בֵּן תְּנָה לָּנוּ אֲחֻזָּה בְּתוֹךְ אֲחֵי אָבִינוּ. ה וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת מִשְׁפָּטָן לִפְנֵי יהוה .
ו וַיֹּאמֶר יהוה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. ז כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת נָתֹן תִּתֵּן לָהֶם אֲחֻזַּת נַחֲלָה בְּתוֹךְ אֲחֵי אֲבִיהֶם וְהַעֲבַרְתָּ אֶת נַחֲלַת אֲבִיהֶן לָהֶן. ח וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר אִישׁ כִּי יָמוּת וּבֵן אֵין לוֹ וְהַעֲבַרְתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לְבִתּוֹ. ט וְאִם אֵין לוֹ בַּת וּנְתַתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לְאֶחָיו. י וְאִם אֵין לוֹ אַחִים וּנְתַתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לַאֲחֵי אָבִיו. יא וְאִם אֵין אַחִים לְאָבִיו וּנְתַתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לִשְׁאֵרוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ וְיָרַשׁ אֹתָהּ וְהָיְתָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְחֻקַּת מִשְׁפָּט כַּאֲשֶׁר צִוָּה יהוה אֶת מֹשֶׁה.
יב וַיֹּאמֶר יהוה אֶל מֹשֶׁה עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה וּרְאֵה אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. יג וְרָאִיתָה אֹתָהּ וְנֶאֱסַפְתָּ אֶל עַמֶּיךָ גַּם אָתָּה כַּאֲשֶׁר נֶאֱסַף אַהֲרֹן אָחִיךָ. יד כַּאֲשֶׁר מְרִיתֶם פִּי בְּמִדְבַּר צִן בִּמְרִיבַת הָעֵדָה לְהַקְדִּישֵׁנִי בַמַּיִם לְעֵינֵיהֶם הֵם מֵי מְרִיבַת קָדֵשׁ מִדְבַּר צִן.
טו וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל יהוה לֵאמֹר. טז יִפְקֹד יהוה אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר אִישׁ עַל הָעֵדָה. יז אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת יהוה כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה. יח וַיֹּאמֶר יהוה אֶל מֹשֶׁה קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ עָלָיו. יט וְהַעֲמַדְתָּ אֹתוֹ לִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי כָּל הָעֵדָה וְצִוִּיתָה אֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם. כ וְנָתַתָּה מֵהוֹדְךָ עָלָיו לְמַעַן יִשְׁמְעוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. כא וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן יַעֲמֹד וְשָׁאַל לוֹ בְּמִשְׁפַּט הָאוּרִים לִפְנֵי יהוה עַל פִּיו יֵצְאוּ וְעַל פִּיו יָבֹאוּ הוּא וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִתּוֹ וְכָל הָעֵדָה. כב וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה כַּאֲשֶׁר צִוָּה יהוה אֹתוֹ וַיִּקַּח אֶת יְהוֹשֻׁעַ וַיַּעֲמִדֵהוּ לִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי כָּל הָעֵדָה. כג וַיִּסְמֹךְ אֶת יָדָיו עָלָיו וַיְצַוֵּהוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יהוה בְּיַד מֹשֶׁה.



BaMidbar Chapter 28
1 And יהוה spoke unto Moshe, saying, 2 "Command B'nei Yisra'el, and say unto them, 'My food which is presented unto Me for offerings made by fire, of a sweet savor unto Me, shall you observe to offer unto Me in its due season.' 3 And you shall say unto them, 'This is the offering made by fire which you shall bring unto יהוה : he-lambs of the first year without blemish, two day by day, for an Olah Tamid. 4 The one lamb shall you offer in the morning, and the other lamb shall you offer at dusk; 5 and the tenth part of an efah of fine flour for a Minkhah, mingled with the fourth part of a hin of beaten oil. 6 It is an Olah Tamid, which was offered in Har Sinai, for a sweet savor, an offering made by fire unto יהוה . And7 the Nesekh thereof shall be the fourth part of a hin for the one lamb; in HaKodesh shall you pour out a Nesekh Shekhar of strong drink unto יהוה . And8 the other lamb shall you present at dusk; as the Minkhah of the morning, and as the Nesekh thereof you shall present it, an offering made by fire, of a sweet savor unto יהוה .
9 And on Yom HaShabbat two he-lambs of the first year without blemish, and two tenth parts of an efah of fine flour for a Minkhah, mingled with oil, and the Nesekh thereof. 10 This is the Olah of every Shabbat, beside the Olah Tamid, and the Nesekh thereof.
11 And in Rashei Khadasheikhem you shall present an Olah unto יהוה : two young bullocks, and one ram, seven he-lambs of the first year without blemish; 12 and three tenth parts of an efah of fine flour for a Minkhah, mingled with oil, for each bullock; and two tenth parts of fine flour for a Minkhah, mingled with oil, for the one ram; 13 and a several tenth part of fine flour mingled with oil for a Minkhah unto every lamb; for an Olah of a sweet savor, an offering made by fire unto יהוה . And14 their Nesekh shall be half a hin of wine for a bullock, and the third part of a hin for the ram, and the fourth part of a hin for a lamb. This is the Olah of every khodesh throughout the months of the year. 15 And one he-goat for a Khatat unto יהוה ; it shall be offered beside the Olah Tamid, and the Nesekh thereof.
16 And in the first khodesh, on the fourteenth day of the khodesh, is the Pesakh of יהוה . And17 on the fifteenth day of this khodesh shall be a Mo'ed; seven days shall Matzot be eaten. 18 In the first day shall be a Mikra Kodesh; you shall do no manner of servile work; 19 but you shall present an offering made by fire, an Olah unto יהוה : two young bullocks, and one ram, and seven he-lambs of the first year; they shall be unto you without blemish; 20 and their Minkhah, fine flour mingled with oil; three tenth parts shall you offer for a bullock, and two tenth parts for the ram; 21 a several tenth part shall you offer for every lamb of the seven lambs; 22 and one he-goat for a Khatat, to make atonement for you. 23 you shall offer these beside the Olah of the morning, which is for an Olah Tamid. 24 After this manner you shall offer daily, for seven days, the food of the offering made by fire, of a sweet savor unto יהוה ; it shall be offered beside the Olah Tamid, and the Nesekh thereof. 25 And on the seventh day you shall have a Mikra Kodesh; you shall do no manner of servile work.
26 Also in Yom HaBikurim, when you bring a new Minkhah unto יהוה in your Shavu'ot, you shall have a Mikra Kodesh: you shall do no manner of servile work; 27 but you shall present an Olah for a sweet savor unto יהוה : two young bullocks, one ram, seven he-lambs of the first year; 28 and their Minkhah, fine flour mingled with oil, three tenth parts for each bullock, two tenth parts for the one ram, 29 a several tenth part for every lamb of the seven lambs; 30 one he-goat, to make atonement for you. 31 Beside the Olah Tamid, and the Minkhah thereof, you shall offer them, they shall be unto you without blemish, and their Nesekh.


במדבר פרק כח
א וַיְדַבֵּר יהוה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. ב צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי רֵיחַ נִיחֹחִי תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ. ג וְאָמַרְתָּ לָהֶם זֶה הָאִשֶּׁה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַיהוה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְמִימִם שְׁנַיִם לַיּוֹם עֹלָה תָמִיד. ד אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם. ה וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה סֹלֶת לְמִנְחָה בְּלוּלָה בְּשֶׁמֶן כָּתִית רְבִיעִת הַהִין. ו עֹלַת תָּמִיד הָעֲשֻׂיָה בְּהַר סִינַי לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַיהוה . ז וְנִסְכּוֹ רְבִיעִת הַהִין לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד בַּקֹּדֶשׁ הַסֵּךְ נֶסֶךְ שֵׁכָר לַיהוה . ח וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם כְּמִנְחַת הַבֹּקֶר וּכְנִסְכּוֹ תַּעֲשֶׂה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוה .
ט וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת שְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן וְנִסְכּוֹ. י עֹלַת שַׁבַּת בְּשַׁבַּתּוֹ עַל עֹלַת הַתָּמִיד וְנִסְכָּהּ.
יא וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם תַּקְרִיבוּ עֹלָה לַיהוה פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם. יב וּשְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לַפָּר הָאֶחָד וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לָאַיִל הָאֶחָד. יג וְעִשָּׂרֹן עִשָּׂרוֹן סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד עֹלָה רֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַיהוה . יד וְנִסְכֵּיהֶם חֲצִי הַהִין יִהְיֶה לַפָּר וּשְׁלִישִׁת הַהִין לָאַיִל וּרְבִיעִת הַהִין לַכֶּבֶשׂ יָיִן זֹאת עֹלַת חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה. טו וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת לַיהוה עַל עֹלַת הַתָּמִיד יֵעָשֶׂה וְנִסְכּוֹ.
טז וּבַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ פֶּסַח לַיהוה . יז וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה חָג שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת יֵאָכֵל. יח בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ. יט וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה עֹלָה לַיהוה פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד וְשִׁבְעָה כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם. כ וּמִנְחָתָם סֹלֶת בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים לָאַיִל תַּעֲשׂוּ. כא עִשָּׂרוֹן עִשָּׂרוֹן תַּעֲשֶׂה לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד לְשִׁבְעַת הַכְּבָשִׂים. כב וּשְׂעִיר חַטָּאת אֶחָד לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם. כג מִלְּבַד עֹלַת הַבֹּקֶר אֲשֶׁר לְעֹלַת הַתָּמִיד תַּעֲשׂוּ אֶת אֵלֶּה. כד כָּאֵלֶּה תַּעֲשׂוּ לַיּוֹם שִׁבְעַת יָמִים לֶחֶם אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוה עַל עוֹלַת הַתָּמִיד יֵעָשֶׂה וְנִסְכּוֹ. כה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ.
כו וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַיהוה בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ. כז וְהִקְרַבְתֶּם עוֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוה פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם אַיִל אֶחָד שִׁבְעָה כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה. כח וּמִנְחָתָם סֹלֶת בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר הָאֶחָד שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים לָאַיִל הָאֶחָד. כט עִשָּׂרוֹן עִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד לְשִׁבְעַת הַכְּבָשִׂים. ל שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם. לא מִלְּבַד עֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתוֹ תַּעֲשׂוּ תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם וְנִסְכֵּיהֶם.



BaMidbar Chapter 29
1 And in the seventh khodesh, on the first day of the khodesh, you shall have a Mikra Kodesh: you shall do no manner of servile work; it is Yom Teru'ah for you. 2 And you shall prepare an Olah for a sweet savor unto יהוה : one young bullock, one ram, seven he-lambs of the first year without blemish; 3 and their Minkhah, fine flour mingled with oil, three tenth parts for the bullock, two tenth parts for the ram, 4 and one tenth part for every lamb of the seven lambs; 5 and one he-goat for a Khatat, to make atonement for you; 6 beside the Olah of the khodesh, and the Minkhah thereof, and the Olah Tamid and the Minkhah thereof, and their Nesekh, according unto their ordinance, for a sweet savor, an offering made by fire unto יהוה .
7 And on the tenth day of this seventh khodesh you shall have a Mikra Kodesh; and you shall afflict your souls; you shall do no manner of work; 8 but you shall present an Olah unto יהוה for a sweet savor: one young bullock, one ram, seven he-lambs of the first year; they shall be unto you without blemish; 9 and their Minkhah, fine flour mingled with oil, three tenth parts for the bullock, two tenth parts for the one ram, 10 a several tenth part for every lamb of the seven lambs; 11 one he-goat for a Khatat; beside the Khatat of atonement, and the Olah Tamid, and the Minkhah thereof, and their Nesekh.
12 And on the fifteenth day of the seventh khodesh you shall have a Mikra Kodesh: you shall do no manner of servile work, and you shall celebrate a Khag unto יהוה seven days; 13 and you shall present an Olah, an offering made by fire, of a sweet savor unto יהוה : thirteen young bullocks, two rams, fourteen he-lambs of the first year; they shall be without blemish; 14 and their Minkhah, fine flour mingled with oil, three tenth parts for every bullock of the thirteen bullocks, two tenth parts for each ram of the two rams, 15 and a several tenth part for every lamb of the fourteen lambs; 16 and one he-goat for a Khatat beside the Olah Tamid, the Minkhah thereof, and the Nesekh thereof.
17 And on the second day you shall present twelve young bullocks, two rams, fourteen he-lambs of the first year without blemish; 18 and their Minkhah and their Nesekh for the bullocks, for the rams, and for the lambs, according to their number, after the ordinance; 19 and one he-goat for a Khatat; beside the Olah Tamid, and the Minkhah thereof, and their Nesekh.
20 And on the third day eleven bullocks, two rams, fourteen he-lambs of the first year without blemish; 21 and their Minkhah and their Nesekh for the bullocks, for the rams, and for the lambs, according to their number, after the ordinance; 22 and one he-goat for a Khatat; beside the Olah Tamid, and the Minkhah thereof, and the Nesekh thereof.
23 And on the fourth day ten bullocks, two rams, fourteen he-lambs of the first year without blemish; 24 their Minkhah and their Nesekh for the bullocks, for the rams, and for the lambs, according to their number, after the ordinance; 25 and one he-goat for a Khatat; beside the Olah Tamid, the Minkhah thereof, and the Nesekh thereof.
26 And on the fifth day nine bullocks, two rams, fourteen he-lambs of the first year without blemish; 27 and their Minkhah and their Nesekh for the bullocks, for the rams, and for the lambs, according to their number, after the ordinance; 28 and one he-goat for a Khatat; beside the Olah Tamid, and the Minkhah thereof, and the Nesekh thereof.
29 And on the sixth day eight bullocks, two rams, fourteen he-lambs of the first year without blemish; 30 and their Minkhah and their Nesekh for the bullocks, for the rams, and for the lambs, according to their number, after the ordinance; 31 and one he-goat for a Khatat; beside the Olah Tamid, the Minkhah thereof, and the Nesekh thereof.
32 And on the seventh day seven bullocks, two rams, fourteen he-lambs of the first year without blemish; 33 and their Minkhah and their Nesekh for the bullocks, for the rams, and for the lambs, according to their number, after the ordinance; 34 and one he-goat for a Khatat; beside the Olah Tamid, the Minkhah thereof, and the Nesekh thereof.
35 On the eighth day you shall have a festive assembly: you shall do no manner of servile work; 36 but you shall present an Olah, an offering made by fire, of a sweet savor unto יהוה : one bullock, one ram, seven he-lambs of the first year without blemish; 37 their Minkhah and their Nesekh for the bullock, for the ram, and for the lambs, shall be according to their number, after the ordinance; 38 and one he-goat for a Khatat; beside the Olah Tamid, and the Minkhah thereof, and the Nesekh thereof. 39 These you shall offer unto יהוה in your Mo'edim, beside your vows, and your freewill-offerings, whether they be your Olot, or your Minkhot, or your Neshekhot, or your Sh'lamim."

במדבר פרק כט
א וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם. ב וַעֲשִׂיתֶם עֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוה פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד אַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם. ג וּמִנְחָתָם סֹלֶת בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים לָאָיִל. ד וְעִשָּׂרוֹן אֶחָד לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד לְשִׁבְעַת הַכְּבָשִׂים. ה וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד חַטָּאת לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם. ו מִלְּבַד עֹלַת הַחֹדֶשׁ וּמִנְחָתָהּ וְעֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ וְנִסְכֵּיהֶם כְּמִשְׁפָּטָם לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַיהוה .
ז וּבֶעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ. ח וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה לַיהוה רֵיחַ נִיחֹחַ פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד אַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם. ט וּמִנְחָתָם סֹלֶת בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים לָאַיִל הָאֶחָד. י עִשָּׂרוֹן עִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד לְשִׁבְעַת הַכְּבָשִׂים. יא שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד חַטָּאת מִלְּבַד חַטַּאת הַכִּפֻּרִים וְעֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ וְנִסְכֵּיהֶם.
יב וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ וְחַגֹּתֶם חַג לַיהוה שִׁבְעַת יָמִים. יג וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוה פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁלֹשָׁה עָשָׂר אֵילִם שְׁנָיִם כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם יִהְיוּ. יד וּמִנְחָתָם סֹלֶת בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר הָאֶחָד לִשְׁלֹשָׁה עָשָׂר פָּרִים שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים לָאַיִל הָאֶחָד לִשְׁנֵי הָאֵילִם. טו וְעִשָּׂרוֹן עִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד לְאַרְבָּעָה עָשָׂר כְּבָשִׂים. טז וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד חַטָּאת מִלְּבַד עֹלַת הַתָּמִיד מִנְחָתָהּ וְנִסְכָּהּ.
יז וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנֵים עָשָׂר אֵילִם שְׁנָיִם כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם. יח וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם לַפָּרִים לָאֵילִם וְלַכְּבָשִׂים בְּמִסְפָּרָם כַּמִּשְׁפָּט. יט וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד חַטָּאת מִלְּבַד עֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ וְנִסְכֵּיהֶם.
כ וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי פָּרִים עַשְׁתֵּי עָשָׂר אֵילִם שְׁנָיִם כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם. כא וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם לַפָּרִים לָאֵילִם וְלַכְּבָשִׂים בְּמִסְפָּרָם כַּמִּשְׁפָּט. כב וּשְׂעִיר חַטָּאת אֶחָד מִלְּבַד עֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ וְנִסְכָּהּ.
כג וּבַיּוֹם הָרְבִיעִי פָּרִים עֲשָׂרָה אֵילִם שְׁנָיִם כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם. כד מִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם לַפָּרִים לָאֵילִם וְלַכְּבָשִׂים בְּמִסְפָּרָם כַּמִּשְׁפָּט. כה וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד חַטָּאת מִלְּבַד עֹלַת הַתָּמִיד מִנְחָתָהּ וְנִסְכָּהּ.
כו וּבַיּוֹם הַחֲמִישִׁי פָּרִים תִּשְׁעָה אֵילִם שְׁנָיִם כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם. כז וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם לַפָּרִים לָאֵילִם וְלַכְּבָשִׂים בְּמִסְפָּרָם כַּמִּשְׁפָּט. כח וּשְׂעִיר חַטָּאת אֶחָד מִלְּבַד עֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ וְנִסְכָּהּ.
כט וּבַיּוֹם הַשִּׁשִּׁי פָּרִים שְׁמֹנָה אֵילִם שְׁנָיִם כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם. ל וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם לַפָּרִים לָאֵילִם וְלַכְּבָשִׂים בְּמִסְפָּרָם כַּמִּשְׁפָּט. לא וּשְׂעִיר חַטָּאת אֶחָד מִלְּבַד עֹלַת הַתָּמִיד מִנְחָתָהּ וּנְסָכֶיהָ.
לב וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי פָּרִים שִׁבְעָה אֵילִם שְׁנָיִם כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם. לג וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּהֶם לַפָּרִים לָאֵילִם וְלַכְּבָשִׂים בְּמִסְפָּרָם כְּמִשְׁפָּטָם. לד וּשְׂעִיר חַטָּאת אֶחָד מִלְּבַד עֹלַת הַתָּמִיד מִנְחָתָהּ וְנִסְכָּהּ.
לה בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ. לו וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוה פַּר אֶחָד אַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם. לז מִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם לַפָּר לָאַיִל וְלַכְּבָשִׂים בְּמִסְפָּרָם כַּמִּשְׁפָּט. לח וּשְׂעִיר חַטָּאת אֶחָד מִלְּבַד עֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ וְנִסְכָּהּ. לט אֵלֶּה תַּעֲשׂוּ לַיהוה בְּמוֹעֲדֵיכֶם לְבַד מִנִּדְרֵיכֶם וְנִדְבֹתֵיכֶם לְעֹלֹתֵיכֶם וּלְמִנְחֹתֵיכֶם וּלְנִסְכֵּיכֶם וּלְשַׁלְמֵיכֶם.



HAFTARAH

Melakhim Alef Chapter 18
46 And the hand of יהוה was on Eli-Yahu; and he girded up his loins, and ran before Akhav to the entrance of Yizreilah.

מְּלָכִים א פרק יח
מו וְיַד יהוה הָיְתָה אֶל אֵלִיָּהוּ וַיְשַׁנֵּס מָתְנָיו; וַיָּרָץ לִפְנֵי אַחְאָב עַד בֹּאֲכָה יִזְרְעֶאלָה.

Melakhim Alef Chapter 19
1 And Akhav told Izavel all that Eli-Yahu had done, and how he had slain all the prophets with the sword. 2 Then Izavel sent a messenger unto Eli-Yahu, saying, "So let the gods do [to me], and more also, if I make not your life as the life of one of them by tomorrow about this time." 3 And when he saw that, he arose, and went for his life, and came to Be'er Sheva, which belongs to Yehudah, and left his servant there. 4 But he himself went a day’s journey into the wilderness, and came and sat down under a broom tree; and he requested for himself that he might die; and said, "It is enough; now, O יהוה , take away my life; for I am not better than my fathers." 5 And he lay down and slept under a broom tree; and, behold, a Malakh touched him, and said unto him, "Arise and eat." 6 And he looked, and, behold, there was at his head a cake baked on the hot stones, and a cruse of water. And he did eat and drink, and laid himself down again. 7 And the Malakh יהוה came again the second time, and touched him, and said, "Arise and eat; because the journey is too great for you." 8 And he arose, and did eat and drink, and went in the strength of that meal forty days and forty nights unto Khorev the mount of Elohim.
9 And he came there unto a cave, and lodged there; and, behold, the D'var יהוה came to him, and He said unto him, "What are you doing here, Eli-Yahu?" 10 And he said, "I have been very jealous for יהוה ; for B'nei Yisra'el have forsaken Your Brit, thrown down Your altars, and slain Your Nevi'im with the sword; and I, even I only am left; and they seek my life, to take it away." 11 And He said, "Go forth, and stand upon the mount before יהוה ." And, behold, יהוה passed by, and a great and strong wind rent the mountains, and broke in pieces the rocks before יהוה ; but יהוה was not in the wind; and after the wind an earthquake; but יהוה was not in the earthquake; 12 and after the earthquake a fire; but יהוה was not in the fire; and after the fire, a still, small voice. 13 And it was so, when Eli-Yahu heard it, that he wrapped his face in his mantle, and went out, and stood in the entrance of the cave. And behold, there came a voice unto him, and said, "What are you doing here, Eli-Yahu?" 14 And he said, "I have been very jealous for יהוה ; for B'nei Yisra'el have forsaken Your Brit, thrown down Your altars, and slain Your Nevi'im with the sword; and I, even I only am left; and they seek my life, to take it away." 15 And יהוה said unto him, "Go, return on your way to the wilderness of Damesek; and when you come, you shall anoint Khaza'el to be king over Aram; 16 and Yehu Ben Nimshi shall you anoint to be king over Yisra'el; and Elisha Ben Shafat of Avel Mekholah shall you anoint to be Navi under you. 17 And it shall come to pass, that him that escapes from the sword of Khaza'el shall Yehu slay; and him that escapes from the sword of Yehu shall Elisha slay. 18 Yet will I leave seven thousand in Yisra'el, all the knees which have not bowed unto Ba'al, and every mouth which has not kissed him."
19 So he departed there, and found Elisha Ben Shafat, who was plowing, with twelve yoke of oxen before him, and he with the twelfth; and Eli-Yahu passed over unto him, and cast his mantle upon him. 20 And he left the oxen, and ran after Eli-Yahu, and said, "Let me, I pray, kiss my father and my mother, and then I will follow you." And he said unto him, "Go back; for what have I done to you?" 21 And he returned from following him, and took the yoke of oxen, and slew them, and boiled their flesh with the instruments of the oxen, and gave unto the people, and they did eat. Then he arose, and went after Eli-Yahu, and ministered unto him.

מְּלָכִים א פרק יט
א וַיַּגֵּד אַחְאָב לְאִיזֶבֶל אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֵלִיָּהוּ וְאֵת כָּל אֲשֶׁר הָרַג אֶת כָּל הַנְּבִיאִים בֶּחָרֶב. ב וַתִּשְׁלַח אִיזֶבֶל מַלְאָךְ אֶל אֵלִיָּהוּ לֵאמֹר: כֹּה יַעֲשׂוּן אֱלֹהִים וְכֹה יוֹסִפוּן כִּי כָעֵת מָחָר אָשִׂים אֶת נַפְשְׁךָ כְּנֶפֶשׁ אַחַד מֵהֶם. ג וַיַּרְא וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל נַפְשׁוֹ וַיָּבֹא בְּאֵר שֶׁבַע אֲשֶׁר לִיהוּדָה; וַיַּנַּח אֶת נַעֲרוֹ שָׁם. ד וְהוּא הָלַךְ בַּמִּדְבָּר דֶּרֶךְ יוֹם וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב תַּחַת רֹתֶם אחת (אֶחָד); וַיִּשְׁאַל אֶת נַפְשׁוֹ לָמוּת וַיֹּאמֶר רַב עַתָּה יהוה קַח נַפְשִׁי כִּי לֹא טוֹב אָנֹכִי מֵאֲבֹתָי. ה וַיִּשְׁכַּב וַיִּישַׁן תַּחַת רֹתֶם אֶחָד; וְהִנֵּה זֶה מַלְאָךְ נֹגֵעַ בּוֹ וַיֹּאמֶר לוֹ קוּם אֱכוֹל. ו וַיַּבֵּט וְהִנֵּה מְרַאֲשֹׁתָיו עֻגַת רְצָפִים וְצַפַּחַת מָיִם; וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיָּשָׁב וַיִּשְׁכָּב. ז וַיָּשָׁב מַלְאַךְ יהוה שֵׁנִית וַיִּגַּע בּוֹ וַיֹּאמֶר קוּם אֱכֹל: כִּי רַב מִמְּךָ הַדָּרֶךְ. ח וַיָּקָם וַיֹּאכַל וַיִּשְׁתֶּה; וַיֵּלֶךְ בְּכֹחַ הָאֲכִילָה הַהִיא אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה עַד הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵב.
ט וַיָּבֹא שָׁם אֶל הַמְּעָרָה וַיָּלֶן שָׁם; וְהִנֵּה דְבַר יהוה אֵלָיו וַיֹּאמֶר לוֹ מַה לְּךָ פֹה אֵלִיָּהוּ. י וַיֹּאמֶר קַנֹּא קִנֵּאתִי לַיהוה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת כִּי עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מִזְבְּחֹתֶיךָ הָרָסוּ וְאֶת נְבִיאֶיךָ הָרְגוּ בֶחָרֶב; וָאִוָּתֵר אֲנִי לְבַדִּי וַיְבַקְשׁוּ אֶת נַפְשִׁי לְקַחְתָּהּ. יא וַיֹּאמֶר צֵא וְעָמַדְתָּ בָהָר לִפְנֵי יהוה וְהִנֵּה יהוה עֹבֵר וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים וּמְשַׁבֵּר סְלָעִים לִפְנֵי יהוה לֹא בָרוּחַ יהוה ; וְאַחַר הָרוּחַ רַעַשׁ לֹא בָרַעַשׁ יהוה . יב וְאַחַר הָרַעַשׁ אֵשׁ לֹא בָאֵשׁ יהוה ; וְאַחַר הָאֵשׁ קוֹל דְּמָמָה דַקָּה. יג וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ אֵלִיָּהוּ וַיָּלֶט פָּנָיו בְּאַדַּרְתּוֹ וַיֵּצֵא וַיַּעֲמֹד פֶּתַח הַמְּעָרָה; וְהִנֵּה אֵלָיו קוֹל וַיֹּאמֶר מַה לְּךָ פֹה אֵלִיָּהוּ. יד וַיֹּאמֶר קַנֹּא קִנֵּאתִי לַיהוה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת כִּי עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מִזְבְּחֹתֶיךָ הָרָסוּ וְאֶת נְבִיאֶיךָ הָרְגוּ בֶחָרֶב; וָאִוָּתֵר אֲנִי לְבַדִּי וַיְבַקְשׁוּ אֶת נַפְשִׁי לְקַחְתָּהּ. טו וַיֹּאמֶר יהוה אֵלָיו לֵךְ שׁוּב לְדַרְכְּךָ מִדְבַּרָה דַמָּשֶׂק; וּבָאתָ וּמָשַׁחְתָּ אֶת חֲזָאֵל לְמֶלֶךְ עַל אֲרָם. טז וְאֵת יֵהוּא בֶן נִמְשִׁי תִּמְשַׁח לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל; וְאֶת אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט מֵאָבֵל מְחוֹלָה תִּמְשַׁח לְנָבִיא תַּחְתֶּיךָ. יז וְהָיָה הַנִּמְלָט מֵחֶרֶב חֲזָאֵל יָמִית יֵהוּא; וְהַנִּמְלָט מֵחֶרֶב יֵהוּא יָמִית אֱלִישָׁע. יח וְהִשְׁאַרְתִּי בְיִשְׂרָאֵל שִׁבְעַת אֲלָפִים: כָּל הַבִּרְכַּיִם אֲשֶׁר לֹא כָרְעוּ לַבַּעַל וְכָל הַפֶּה אֲשֶׁר לֹא נָשַׁק לוֹ.
יט וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם וַיִּמְצָא אֶת אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט וְהוּא חֹרֵשׁ שְׁנֵים עָשָׂר צְמָדִים לְפָנָיו וְהוּא בִּשְׁנֵים הֶעָשָׂר; וַיַּעֲבֹר אֵלִיָּהוּ אֵלָיו וַיַּשְׁלֵךְ אַדַּרְתּוֹ אֵלָיו. כ וַיַּעֲזֹב אֶת הַבָּקָר וַיָּרָץ אַחֲרֵי אֵלִיָּהוּ וַיֹּאמֶר אֶשְּׁקָה נָּא לְאָבִי וּלְאִמִּי וְאֵלְכָה אַחֲרֶיךָ; וַיֹּאמֶר לוֹ לֵךְ שׁוּב כִּי מֶה עָשִׂיתִי לָךְ. כא וַיָּשָׁב מֵאַחֲרָיו וַיִּקַּח אֶת צֶמֶד הַבָּקָר וַיִּזְבָּחֵהוּ וּבִכְלִי הַבָּקָר בִּשְּׁלָם הַבָּשָׂר וַיִּתֵּן לָעָם וַיֹּאכֵלוּ; וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אַחֲרֵי אֵלִיָּהוּ וַיְשָׁרְתֵהוּ.

BRIT KHADASHAH

Ma’asei HaShlikhim Chapter 2
1 And when the days of Shavu'ot were counted, while they were assembled together, 2 suddenly there came a sound from Heaven as of a rushing mighty wind, and it filled all the house where they were sitting. 3 And there appeared to them tongues which were divided like flames of fire, and they rested upon each of them. 4 And they were all filled with The Ru'akh HaKodesh, and they began to speak in various languages, according to whatever HaRu'akh gave them to speak.
5 Now there dwelt at Yerushalayim devout men and Yehudim from every nation under heaven. 6 And as the sound took place, all the people gathered together, and they were confused because every man heard them speak in his own language. 7 And they were all amazed, and marveled, saying one to another, “Behold, are not all these who speak from the Galil? 8 How is it that we hear every man in our own native language? 9 Parthians, and Medes, and Elamites, and those who dwell in Mesopotamia, Yehudim, and Cappadocians, and those from Pontos, and Asia Minor, 10 and those from the region of Phrygia, and of Pamphylia, and of Mitzrayim, and of the regions of Lybia near Cyrene, and those who have come from Rome, both Yehudim and proselytes, 11 and those from Crete, and Arabians, behold, we hear them speak in our own languages of the wonderful works of Elohim.” 12 And they were all amazed and stunned, saying one to another, “What is happening?” 13 Others who were mocking said, “These men are full of choice wine and are drunk.”
14 And afterwards Shimon Kefa stood up together with the eleven Talmidim, and lifted up his voice and said to them, “Men, Yehudim, and all that dwell at Yerushalayim, let this be known to you, and hearken to my words; 15 for these men are not drunk as you suppose, for behold, it is but the third hour of the day. 16 But this is that which was spoken by Yo'el HaNavi: 17 “It shall come to pass in the last days, says Elohim, that I will pour out my Ru'akh upon all flesh; and your sons and your daughters shall prophesy, and your young men shall see visions, and your old men shall dream dreams; 18 and upon my menservants and upon my maidservants will I pour out my Ru'akh in those days; and they shall prophesy; 19 and I will show wonders in the heavens and signs on the earth: blood and fire and vapor of smoke: 20 the sun shall be changed into darkness and the moon into blood, before that great and fearful day of יהוה shall come. 21 And it shall come to pass that whoever shall call on the Name of יהוה shall be saved.'

מעשי השליחים פרק ב
א וְכַאֲשֶׁר מָלְאוּ יְמֵי הַשָּׁבוּעוֹת, בִּהְיוֹתָם מְכֻנָּסִים כֻּלָּם יַחַד, ב הָיָה פִּתְאֹם קוֹל מִן הַשָּׁמַיִם כְּמוֹ שֶׁל רוּחַ עַזָּה, וְהִתְמַלֵּא מִמֶּנּוּ כָּל הַבַּיִת שֶׁיָּשְׁבוּ בּוֹ. ג וְנִרְאוּ אֲלֵיהֶם לְשׁוֹנוֹת שֶׁנִּתְפַּצְּלוּ כְּמוֹ אֵשׁ, וְנָחוּ עַל אֶחָד אֶחָד מֵהֶם. ד וְנִתְמַלְּאוּ כֻּלָּם בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְהֵחֵלּוּ לְּדַבֵּר בִּלְשׁוֹנוֹת לְמִינֵיהֶן, לְפִי מַה שֶּׁהָרוּחַ נָתְנָה לָהֶם לְדַבֵּר.
ה וְהָיוּ אֲנָשִׁים שֶׁגָּרוּ בִּירוּשָׁלַיִם, יִרְאֵי אֱלֹהִים, יְהוּדִים מִכָּל הַגּוֹיִים אֲשֶׁר תַּחַת הַשָּׁמַיִם. ו וְכַאֲשֶׁר הָיָה הַקּוֹל הַהוּא, הִתְאַסֵּף כָּל הָעָם וְנָבוֹךְ, כִּי אִישׁ אִישׁ מֵהֶם שָׁמַע אוֹתָם מְדַבְּרִים בִּלְשׁוֹנוֹתֵיהֶם. ז וְהִשְׁתּוֹמְמוּ כֻּלָּם וְהִתְפַּלְּאוּ בְּאָמְרָם זֶה לָזֶה: כָּל אֵלֶּה שֶׁמְּדַבְּרִים, הַאֵינָם גְּלִילִיִּים? ח כֵּיצַד אֲנַחְנוּ שׁוֹמְעִים אִישׁ אִישׁ אֶת הַלָּשׁוֹן אַשֶׁר נוֹלַדְנוּ בָּהּ? ט פַּרְתִּים וּמָדִים, וְעֵילָמִים וְתוֹשָׁבֵי אֲרַם נַהֲרַיִם, יְהוּדִים וְקַפּוֹדְקָאִים, וַאֲשֶׁר מֵחֶבֶל פּוֹנְטוֹס וְאַסְיָה, י וּמֵחֶבֶל פְרוּגְיָה וּפַמְפּוּלְיָה וּמִצְרַיִם וּמֵחַבְלֵי לוּב הַקְּרוֹבִים לְקוּרִינְיָה, וְאֵלֶּה שֶׁבָּאוּ מֵרוֹמָא, יְהוּדִים וְגֵרִים, יא וּמִכְּרֵתִים וְעַרְבִים, הִנֵּה שׁוֹמְעִים אָנוּ שֶׁמְּסַפְּרִים בִּלְשׁוֹנוֹתֵינוּ שֶׁלָּנוּ אֶת נִפְלְאוֹת הָאֱלֹהִים. יב וְהִתְפַּלְּאוּ כֻּלָּם וְהִשְׁתּוֹמְמוּ, וְאָמְרוּ זֶה לָזֶה: מָה הַדָּבָר הַזֶּה? יג אֲבָל אֲחֵרִים לָעֲגוּ לָהֶם בְּאָמְרָם: אֵלֶּה שָׁתוּ תִּירוֹשׁ והִשְׁתַּכְּרוּ.
יד וְאַחֲרֵי כֵן קָם שִׁמְעוֹן כֵּיפָא עִם אַחַד עָשָׂר הַשְּׁלִיחִים, וְנָשָׂא אֶת קוֹלוֹ וְאָמַר לָהֶם: אֲנָשִׁים יְהוּדִים וְכָל אֲשֶׁר גָּרִים בִּירוּשָׁלַיִם, תִּוָּדַע זֹאת לָכֶם וְהַקְשִׁיבוּ לִדְבָרַי; טו כִּי אֵלֶּה אֵינָם שִׁכּוֹרִים כְּפִי שֶׁאַתֶּם חוֹשְׁבִים, שֶׁהֲרֵי עֲדַיִן הַשָּׁעָה הַשְּׁלִישִׁית, טז אֶלָּא שֶׁזֶּה מַה שֶּׁאָמוּר בְּיוֹאֵל הַנָּבִיא: יז וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, נְאֻם אֱלֹהִים, אֶשְׁפֹּךְ אֶת רוּחִי עַל כָּל בָּשָׂר וְנִבְּאוּ בְּנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם; וּבַחוּרֵיכֶם חֶזְיוֹנוֹת יִרְאוּ, וְזִקְנֵיכֶם חֲלוֹמוֹת יַחֲלוֹמוּן. יח וְעַל עֲבָדַי וְעַל שִׁפְחוֹתַי אֶשְׁפֹּךְ רוּחִי בַּיָּמִים הָהֵם וְנִבְּאוּ. יט וְנָתַתִּי אוֹתוֹת בַּשָּׁמַיִם וְנִפְלָאוֹת עַל הָאָרֶץ, דָּם וָאֵשׁ וְתִמְרוֹת עָשָׁן; כ הַשֶּׁמֶשׁ תֵּהָפֵךְ לְחֹשֶׁךְ וְהַיָּרֵחַ לְדָם לִפְנֵי בּוֹא יוֹם יהוה הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. כא וְהָיָה כָּל אֲשֶׁר יִקְרָא אֶת שֵׁם יהוה יִוָּשַׁע.

Yokhanan Markos Chapter 11
27 And they came again to Yerushalayim; and while He was walking in the Heikhal, the chief Kohanim and the Sofrim and the elders came to him. 28 And they said to Him, “By what authority do you do these things, and who gave you this authority to do these things?” 29 Yeshua said to them, “I will also ask you a word to tell me, and then I will tell you by what authority I do these things. 30 From where is the immersion of Yokhanan, from heaven, or from men? Tell me.” 31 And they reasoned among themselves and said, “If we should say to Him, ‘From heaven,' He will say to us, ‘Why then did you not believe him?' 32 And if we should say, ‘From men,' there is the fear of the people, for all of them regard Yokhanan as a true navi.” 33 So they answered, saying to Yeshua, “We do not know.” He said to them, “I will also not tell you by what authority I do these things.”

יוחנן מרקוס פרק יא
כז וּבָאוּ שׁוּב לִירוּשָׁלַיִם; וְכַאֲשֶׁר הִתְהַלֵּךְ בַּהֵיכָל, בָּאוּ אֵלָיו רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֹפְרִים וְהַזְּקֵנִים כח וְאָמְרוּ לוֹ: בְּאֵיזוֹ סַמְכוּת עוֹשֶׂה אַתָּה אֶת אֵלֶּה? וּמִי נָתַן לְךָ אֶת הַסַּמְכוּת הַזֹּאת לַעֲשׂוֹת אֶת אֵלֶּה? כט וְהוּא יֵשׁוּעַ אָמַר לָהֶם: אֶשְׁאַלְכֶם גַּם אֲנִי דָּבָר אֶחָד שֶׁתֹּאמְרוּ לִי, וַאֲנִי אוֹמַר לָכֶם בְּאֵיזוֹ סַמְכוּת עוֹשֶׂה אֲנִי אֶת אֵלֶּה. ל טְבִילַת יוֹחָנָן מֵאַיִן הִיא, מִן הַשָּׁמַיִם אוֹ מִבְּנֵי אָדָם? אִמְרוּ לִי. לא וְהִרְהֲרוּ בְּלִבָּם וְאָמְרוּ, אִם נֹאמַר לוֹ 'מִן הַשָּׁמַיִם', יֹאמַר לָנוּ 'וּמַדּוּעַ לֹא הֶאֱמַנְתֶּם לוֹ?' לב וְאִם נֹאמַר 'מִבְּנֵי אָדָם', יֵשׁ לַחֲשֹׁשׁ מִן הָעָם, כִּי כֻּלָּם חָשְׁבוּ אֶת יוֹחָנָן שֶׁבֶּאֱמֶת נָבִיא הוּא. לג וְעָנוּ וְאָמְרוּ לְיֵשׁוּעַ: אֵין אָנוּ יוֹדְעִים. אָמַר לָהֶם: גַּם אֲנִי לֹא אֹמַר לָכֶם בְּאֵיזוֹ סַמְכוּת עוֹשֶׂה אֲנִי אֶת אֵלֶּה.

Yokhanan Markos Chapter 12
1 And He began to speak to them in mishlim. “A man planted a vineyard and fenced it all around, and he dug in it a wine press, and built a tower in it, and then he leased it to laborers and went on a journey. 2 And in due season he sent his servant to the laborers to receive some of the fruits of the vineyard. 3 But they beat him and sent him away empty. 4 And again when he sent to them another servant, they stoned him also and wounded him and sent him away in disgrace. 5 And again he sent another, but they killed him; and he sent many other servants, some of them they beat and some they killed. 6 But finally, he had a very beloved son, and he sent him to them last of all, for he said, ‘They might feel ashamed before my son.' 7 But the laborers said among themselves, ‘This is the heir; come, let us kill him, and the inheritance will be ours.' 8 And they took and killed him, and threw him outside of the vineyard. 9 What then will the owner of the vineyard do? He will come and destroy those laborers, and give the vineyard to others. 10 Have you not read this scripture: ‘The stone which the builders rejected, the same became the cornerstone? 11 This was from יהוה , and it is a wonder in our eyes'.” 12 They wanted to seize Him, but they were afraid of the people; for they knew that He spoke this mashal against them; and they left Him and went away.
13 And they sent to Him some men of the Sofrim and of the Herodians, that they might trap Him in speech. 14 They came and asked Him, “Teacher, we know that you are true and you do not favor any man; for you are impartial, and you teach the way of Elohim in truth. Does Torah permit to give head tax to Caesar or not? 15 Shall we give or shall we not give?” But He knew their scheme, and said to them, “Why do you test me? Bring me a denarius, that I may see it.” 16 And they brought it to Him. He said to them, “Whose is this image and inscription?” They said, “Caesar’s.” 17 Yeshua said to them, “Give to Caesar what is Caesar’s, and to Elohim what is Elohim’s.” And they were amazed at Him.
18 Then the Tzedokim came to Him, those who say there is no resurrection; and they asked Him, saying, 19 “Teacher, Moshe wrote to us that if a man’s brother dies and leaves a wife and leaves no children, his brother should take his wife and raise up offspring for his brother. 20 Now there were seven brothers; the first one took a wife and died, and left no offspring. 21 Then the second married her, and he died; he also left no offspring; and likewise the third one. 22 So all seven of them married her, and left no offspring. And after them all, the woman also died. 23 Therefore at the resurrection, whose wife will she be? For all seven had married her.” 24 Yeshua said to them, “Is it not that you err because you do not understand the scriptures nor the power of Elohim? 25 For when they rise from the dead, men neither marry women, nor are women given in marriage to men; but they are like the Malakhim in heaven. 26 Now concerning the rising of the dead, have you not read in the book of Moshe, how Elohim said to him from the bush, ‘I am the Elohim of Avraham, the Elohim of Yitz'khak, and the Elohim of Ya'akov?' 27 And yet He is not the Elohim of the dead, but of the living. You therefore greatly err.”
28 And one of the Sofrim came near and heard them debating, and he saw that He gave them a good answer. So he asked Him, “Which is the first mitzvah of all?” 29 Yeshua said to him, “The first of all the mitzvot is,

‘Shema, Yisra'el, יהוה Eloheinu, יהוה Ekhad! [Hear O Yisra'el, יהוה is our Elohim, יהוה is One]. 30 And you must love יהוה your Elohim with all your heart, and with all your soul, and with all your mind, and with all your might;'
this is the first mitzvah. 31 And the second is like unto it, ‘You must love your neighbor as your own nefesh.' There is no other mitzvah greater than these two.”

32 The Sofer said to Him, “Well said, Rabbi, you have said the truth, that He is One, and there is no other besides Him; 33 and that a man should love Him with all the heart and with all the mind and with all the soul and with all the might, and love his neighbor as his own nefesh; this is far more important than all burnt offerings and sacrifices.” 34 When Yeshua saw that he replied wisely, He answered, saying to him, “You are not far from Malkhut HaElohim.” And no man dared again to question Him.
35 And Yeshua answered, saying as He taught in the Heikhal, “How do the Sofrim say that Mashi'akh is Ben David? 36 For David himself said through The Ru'akh HaKodesh, ' יהוה said to My Adon, ‘Sit on my right hand until I put your enemies as a stool under your feet'.' 37 Now therefore David himself calls him My Adon, and how can He be his son?” And all the people heard Him with pleasure.

יוחנן מרקוס פרק יב
א וְהֵחֵל לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם בִּמְשָׁלִים: אִישׁ אֶחָד נָטַע כֶּרֶם וְהִקִּיפוֹ גָּדֵר, וְחָפַר בּוֹ יֶקֶב וּבָנָה בּוֹ מִגְדָּל, וְהֶחְכִּירוֹ לְכוֹרְמִים וְנָסַע. ב וְשָׁלַח בְּבוֹא הָעֵת אֶת עַבְדּוֹ אֶל הַכּוֹרְמִים לָקַחַת מִפְּרִי הַכֶּרֶם. ג אַךְ הֵם הִכּוּהוּ וְשְׁלָחוּהוּ רֵיקָם. ד וְהוֹסִיף וְשָׁלַח אֲלֵיהֶם עֶבֶד אַחֵר, וְאַף אוֹתוֹ רָגְמוּ וּפָצְעוּ, וּשְׁלָחוּהוּ בְּבִזָּיוֹן. ה וְשָׁלַח שׁוּב אַחֵר, וְאַף אוֹתוֹ הָרְגוּ. וַעֲבָדִים רַבִּים אֲחֵרִים שָׁלַח, וּמֵהֶם הִכּוּ וְמֵהֶם הָרְגוּ. ו לְבַסּוֹף, בֵּן אֶחָד אָהוּב הָיָה לוֹ, וּשְׁלָחוֹ אֲלֵיהֶם בָּאַחֲרוֹנָה, כִּי אָמַר, אוּלַי יֵבוֹשׁוּ מִבְּנִי. ז אֲבָל הֵם הַכּוֹרְמִים אָמְרוּ בְּלִבָּם: זֶהוּ הַיּוֹרֵשׁ; בּוֹאוּ נַהַרְגֵהוּ וְתִהְיֶה לָנוּ הַיְרֻשָּׁה. ח וְלָקְחוּ וַהֲרָגוּהוּ, וְהוֹצִיאוּהוּ אֶל מִחוּץ לַכֶּרֶם. ט מָה אֵפוֹא יַעֲשֶׂה בַּעַל הַכֶּרֶם? יָבוֹא וְיַשְׁמִיד אֶת הַכּוֹרְמִים הָהֵם, וְיִתֵּן אֶת הַכֶּרֶם לַאֲחֵרִים. י וְאַף אֶת הַכָּתוּב הַזֶּה לֹא קְרָאתֶם, אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה; יא מֵאֵת יהוה הָיְתָה זֹאת, הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ? יב וּבִקְּשׁוּ לְתָפְסוֹ, אַךְ פָּחֲדוּ מִן הָעָם, כִּי יָדְעוּ שֶׁעֲלֵיהֶם אָמַר אֶת הַמָּשָׁל הַזֶּה. וַעֲזָבוּהוּ וְהָלְכוּ.
יג וְשָׁלְחוּ אֵלָיו אֲנָשִׁים מִן הַסּוֹפְרִים וּמֵאַנְשֵׁי הוֹרְדוֹס לְלָכְדוֹ בְּמִלָּה; יד וְהֵם בָּאוּ וּשְׁאָלוּהוּ: מוֹרֶה, יוֹדְעִים אָנוּ שֶׁמְּהֵימָן אַתָּה וְאֵינְךָ חוֹשֵׁשׁ מֵאִישׁ, כִּי אֵינְךָ נוֹשֵׂא פָּנִים לִבְנֵי אָדָם, אֶלָּא בֶּאֱמֶת מְלַמֵּד אַתָּה אֶת דֶּרֶךְ אֱלֹהִים. הַאִם מֻתָּר לָתֵת מַס גֻּלְגֹּלֶת לַקֵּיסָר אוֹ לֹא? נִתֵּן אוֹ לֹא נִתֵּן? טו אַךְ הוּא יָדַע אֶת עָרְמָתָם וְאָמַר לָהֶם: מַדּוּעַ אַתֶּם מְנַסִּים אוֹתִי? הָבִיאוּ לִי דִּינָר וְאֶרְאֶה. טז וְהֵבִיאוּ לוֹ. אָמַר לָהֶם: שֶׁל מִי הַצֶּלֶם הַזֶּה, וְהַכְּתֹבֶת? וְהֵם אָמְרוּ: שֶׁל הַקֵּיסָר. יז אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: אֶת אֲשֶׁר לַקֵּיסָר תְּנוּ לַקֵּיסָר, וְאֶת אֲשֶׁר לֵאלֹהִים לֵאלֹהִים. וְתָמְהוּ עָלָיו.
יח וּבָאוּ אֵלָיו צְדוֹקִים, הָאוֹמְרִים שֶׁאֵין תְּקוּמָה, וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ וְאָמְרוּ: יט מוֹרֶה, מֹשֶׁה כָּתַב לָנוּ, שֶׁאִם יָמוּת אֲחִי אִישׁ וְהִנִּיחַ אִשָּׁה וְלֹא הִנִּיחַ בָּנִים, יִקַּח אָחִיו אֶת אִשְׁתּוֹ וְיָקִים זֶרַע לְאָחִיו. כ שִׁבְעָה אַחִים הָיוּ; הָרִאשׁוֹן לָקַח אִשָּׁה וּמֵת וְלֹא הִשְׁאִיר זֶרַע. כא וְהַשֵּׁנִי לָקַח אוֹתָהּ וּמֵת וְגַם הוּא לֹא הִשְׁאִיר זֶרַע; וְכֵן הַשְּׁלִישִׁי. כב וְשִׁבְעָתָם לָקְחוּ אוֹתָהּ וְלֹא הִשְׁאִירוּ זֶרַע. אַחֲרֵי כֻּלָּם מֵתָה גַּם הָאִשָּׁה. כג וּבְכֵן, בַּתְּקוּמָה, לְמִי מֵהֶם תִּהְיֶה לְאִשָּׁה? שֶׁהֲרֵי שִׁבְעָתָם לָקְחוּ אוֹתָהּ. כד אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: הַאִם לֹא מִשּׁוּם כָּךְ טוֹעִים אַתֶּם, מִשּׁוּם שֶׁאֵינְכֶם יוֹדְעִים אֶת הַכְּתוּבִים וְלֹא אֶת גְּבוּרַת הָאֱלֹהִים? כה כִּי אַחֲרֵי קוּמָם מִן הַמֵּתִים אֵין הֵם נוֹשְׂאִים נָשִׁים, גַּם אֵין הַנָּשִׁים נִשָּׂאוֹת לַגְּבָרִים, אֶלָּא כַּמַּלְאָכִים שֶׁבַּשָּׁמַיִם הֵם. כו וְעַל הַמֵּתִים שֶׁקָּמִים, לֹא קְרָאתֶם בְּסֵפֶר מֹשֶׁה, אֵיךְ אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים מִן הַסְּנֶה: 'אָנֹכִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב'? כז וְאֵין הוּא אֱלֹהֵי הַמֵּתִים אֶלָּא הַחַיִּים. לָכֵן טוֹעִים אַתֶּם מְאֹד.
כח וְנִגַּשׁ אֶחָד מִן הַסּוֹפְרִים וְשָׁמַע אוֹתָם מִתְוַכְּחִים. וְרָאָה כִּי הֵיטֵב הֵשִׁיב לָהֶם תְּשׁוּבָה, וְשָׁאַל אוֹתוֹ: אֵיזוֹהִי הַמִּצְוָה הָרִאשׁוֹנָה מִכֻּלָּן? כט אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: הָרִאשׁוֹנָה מִכָּל הַמִּצְווֹת:


'שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יהוה אֱלֹהֵינוּ יהוה אֶחָד ; ל וְאָהַבְתָּ אֶת יהוה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל שִׂכְלְךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ.' זֹאת הִיא הַמִּצְוָה הָרִאשׁוֹנָה. לא וְהַשְּׁנִיָּה, הַדּוֹמָה לָהּ: 'וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ.' מִצְוָה אַחֶרֶת גְּדוֹלָה מֵאֵלֶּה, אַיִן.


לב אָמַר לוֹ הַסּוֹפֵר: יָפֶה, רַבִּי. אֱמֶת אָמַרְתָּ, שֶׁאֶחָד הוּא וְאֵין אַחֵר מִלְּבַדּוֹ; לג וְשֶׁיֹּאהֲבֵהוּ אָדָם בְּכָל הַלֵּב וּבְכָל הַשֵּׂכֶל וּבְכָל הַנֶּפֶשׁ וּבְכָל מְאֹדוֹ, וְשֶׁיֹּאהַב אֶת רֵעֵהוּ כָּמוֹהוּ, חָשׁוּב יוֹתֵר מִכָּל הָעוֹלוֹת וְהַזְּבָחִים. לד יֵשׁוּעַ רָאָה שֶׁבְּחָכְמָה הֵשִׁיב תְּשׁוּבָה, וְעָנָה וְאָמַר לוֹ: אֵינְךָ רָחוֹק מִמַּלְכוּת הָאֱלֹהִים. וְלֹא הֵעֵז אִישׁ שׁוּב לִשְׁאֹל אוֹתוֹ.
לה וְעָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר כַּאֲשֶׁר לִמֵּד בַּהֵיכָל: אֵיךְ אוֹמְרִים הַסּוֹפְרִים שֶׁהַמָּשִׁיחַ הוּא בֶּן דָּוִד? לו שֶׁהֲרֵי הוּא דָּוִד אָמַר בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, נְאֻם יהוה לַאדוֹנִי: שֵׁב לִימִינִי עַד אָשִׁית אוֹיְבֶיךָ הֲדוֹם תַּחַת רַגְלֶיךָ. לז לְפִיכָךְ הוּא דָּוִד קוֹרֵא לוֹ אָדוֹנִי, וְאֵיךְ הוּא בְּנוֹ? וְכָל הֶהָמוֹן שָׁמַע אוֹתוֹ בַּהֲנָאָה.