TORAH

BaMidbar Chapter 8
1 And יהוה spoke unto Moshe, saying, 2 "Speak unto Aharon, and say unto him, 'When you ascend [to] the lamps, the seven lamps shall give light in front of the Menorah'." 3 And Aharon did so: he lit the lamps thereof so as to give light in front of the Menorah, as יהוה commanded Moshe. 4 And this was the work of the Menorah, beaten work of gold; unto the base thereof, and unto the flowers thereof, it was beaten work; according unto the pattern which יהוה had shown Moshe, so he made the Menorah.
5 And יהוה spoke unto Moshe, saying, 6 "Take the Levi'im from among B'nei Yisra'el, and cleanse them. 7 And thus shall you do unto them, to cleanse them: sprinkle the water of purification upon them, and let them cause a razor to pass over all their flesh, and let them wash their clothes, and cleanse themselves. 8 Then let them take a young bullock, and its Minkhah, fine flour mingled with oil, and another young bullock shall you take for a Khatat. 9 And you shall present the Levi'im before the Ohel Mo'ed; and you shall assemble the whole assembly of B'nei Yisra'el. 10 And you shall present the Levi'im before יהוה ; and B'nei Yisra'el shall lay their hands upon the Levi'im. 11 And Aharon shall offer the Levi'im before יהוה for a Tenufah from B'nei Yisra'el, that they may do the service of יהוה . And 12 the Levi'im shall lay their hands upon the heads of the bullocks; and offer you the one for a Khatat, and the other for an Olah, unto יהוה , to make atonement for the Levi'im. 13 And you shall set the Levi'im before Aharon, and before his sons, and offer them for a Tenufah unto יהוה . Thus 14 shall you separate the Levi'im from among B'nei Yisra'el, and the Levi'im shall be Mine. 15 And after that shall the Levi'im go in to do the service of the Ohel Mo'ed; and you shall cleanse them, and offer them for a Tenufah. 16 For they are wholly given unto Me from among B'nei Yisra'el; instead of all that open the womb, even the first-born of all B'nei Yisra'el, have I taken them unto Me. 17 For all the first-born among B'nei Yisra'el are Mine, both man and beast; on the day that I smote all the first-born in the land of Mitzrayim I consecrated them for Myself. 18 And I have taken the Levi'im instead of all the first-born among B'nei Yisra'el. 19 And I have given the Levi'im; they are given to Aharon and to his sons from among B'nei Yisra'el, to do the service of B'nei Yisra'el in the Ohel Mo'ed, and to make atonement for B'nei Yisra'el, that there be no plague among B'nei Yisra'el, through B'nei Yisra'el coming nigh unto HaKodesh." 20 Thus did Moshe, and Aharon, and all the assembly of B'nei Yisra'el, unto the Levi'im; according unto all that יהוה commanded Moshe touching the Levi'im, so did B'nei Yisra'el unto them. 21 And the Levi'im purified themselves, and they washed their clothes; and Aharon offered them for a consecrated gift before יהוה ; and Aharon made atonement for them to cleanse them. 22 And after that the Levi'im went in to do their service in the Ohel Mo'ed before Aharon, and before his sons; as יהוה had commanded Moshe concerning the Levi'im, so did they unto them.
23 And יהוה spoke unto Moshe, saying, 24 "This is that which pertains unto the Levi'im: from twenty-five years old and upward they shall go in to perform the service in the work of the Ohel Mo'ed; 25 and from the age of fifty years they shall return from the service of the work, and shall serve no more; 26 but shall minister with their brethren in the Ohel Mo'ed, to keep the charge, but they shall do no manner of service. Thus shall you do unto the Levi'im touching their charges."

במדבר פרק ח
א וַיְדַבֵּר יהוה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. ב דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת. ג וַיַּעַשׂ כֵּן אַהֲרֹן אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה הֶעֱלָה נֵרֹתֶיהָ כַּאֲשֶׁר צִוָּה יהוה אֶת מֹשֶׁה. ד וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנֹרָה מִקְשָׁה זָהָב עַד יְרֵכָהּ עַד פִּרְחָהּ מִקְשָׁה הִוא כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר הֶרְאָה יהוה אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשָׂה אֶת הַמְּנֹרָה.
ה וַיְדַבֵּר יהוה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. ו קַח אֶת הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְטִהַרְתָּ אֹתָם. ז וְכֹה תַעֲשֶׂה לָהֶם לְטַהֲרָם הַזֵּה עֲלֵיהֶם מֵי חַטָּאת וְהֶעֱבִירוּ תַעַר עַל כָּל בְּשָׂרָם וְכִבְּסוּ בִגְדֵיהֶם וְהִטֶּהָרוּ. ח וְלָקְחוּ פַּר בֶּן בָּקָר וּמִנְחָתוֹ סֹלֶת בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן וּפַר שֵׁנִי בֶן בָּקָר תִּקַּח לְחַטָּאת. ט וְהִקְרַבְתָּ אֶת הַלְוִיִּם לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד וְהִקְהַלְתָּ אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. י וְהִקְרַבְתָּ אֶת הַלְוִיִּם לִפְנֵי יהוה וְסָמְכוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת יְדֵיהֶם עַל הַלְוִיִּם. יא וְהֵנִיף אַהֲרֹן אֶת הַלְוִיִּם תְּנוּפָה לִפְנֵי יהוה מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיוּ לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת יהוה . יב וְהַלְוִיִּם יִסְמְכוּ אֶת יְדֵיהֶם עַל רֹאשׁ הַפָּרִים וַעֲשֵׂה אֶת הָאֶחָד חַטָּאת וְאֶת הָאֶחָד עֹלָה לַיהוה לְכַפֵּר עַל הַלְוִיִּם. יג וְהַעֲמַדְתָּ אֶת הַלְוִיִּם לִפְנֵי אַהֲרֹן וְלִפְנֵי בָנָיו וְהֵנַפְתָּ אֹתָם תְּנוּפָה לַיהוה . יד וְהִבְדַּלְתָּ אֶת הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם. טו וְאַחֲרֵי כֵן יָבֹאוּ הַלְוִיִּם לַעֲבֹד אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וְטִהַרְתָּ אֹתָם וְהֵנַפְתָּ אֹתָם תְּנוּפָה. טז כִּי נְתֻנִים נְתֻנִים הֵמָּה לִי מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תַּחַת פִּטְרַת כָּל רֶחֶם בְּכוֹר כֹּל מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָקַחְתִּי אֹתָם לִי. יז כִּי לִי כָל בְּכוֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה בְּיוֹם הַכֹּתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם הִקְדַּשְׁתִּי אֹתָם לִי. יח וָאֶקַּח אֶת הַלְוִיִּם תַּחַת כָּל בְּכוֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל. יט וָאֶתְּנָה אֶת הַלְוִיִּם נְתֻנִים לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאֹהֶל מוֹעֵד וּלְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא יִהְיֶה בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נֶגֶף בְּגֶשֶׁת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל הַקֹּדֶשׁ. כ וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וְכָל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַלְוִיִּם כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יהוה אֶת מֹשֶׁה לַלְוִיִּם כֵּן עָשׂוּ לָהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. כא וַיִּתְחַטְּאוּ הַלְוִיִּם וַיְכַבְּסוּ בִּגְדֵיהֶם וַיָּנֶף אַהֲרֹן אֹתָם תְּנוּפָה לִפְנֵי יהוה וַיְכַפֵּר עֲלֵיהֶם אַהֲרֹן לְטַהֲרָם. כב וְאַחֲרֵי כֵן בָּאוּ הַלְוִיִּם לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדָתָם בְּאֹהֶל מוֹעֵד לִפְנֵי אַהֲרֹן וְלִפְנֵי בָנָיו כַּאֲשֶׁר צִוָּה יהוה אֶת מֹשֶׁה עַל הַלְוִיִּם כֵּן עָשׂוּ לָהֶם.
כג וַיְדַבֵּר יהוה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. כד זֹאת אֲשֶׁר לַלְוִיִּם מִבֶּן חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה יָבוֹא לִצְבֹא צָבָא בַּעֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד. כה וּמִבֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה יָשׁוּב מִצְּבָא הָעֲבֹדָה וְלֹא יַעֲבֹד עוֹד. כו וְשֵׁרֵת אֶת אֶחָיו בְּאֹהֶל מוֹעֵד לִשְׁמֹר מִשְׁמֶרֶת וַעֲבֹדָה לֹא יַעֲבֹד כָּכָה תַּעֲשֶׂה לַלְוִיִּם בְּמִשְׁמְרֹתָם.

BaMidbar Chapter 9
1 And יהוה spoke unto Moshe in the wilderness of Sinai, in the first khodesh of the second year after they were come out of the land of Mitzrayim, saying, 2 "Let B'nei Yisra'el keep the Pesakh in its appointed season. 3 In the fourteenth day of this khodesh, at dusk, you shall keep it in its appointed season; according to all the Khukot of it, and according to all the Mishpatim thereof shall you keep it." 4 And Moshe spoke unto B'nei Yisra'el, that they should keep the Pesakh. 5 And they kept the Pesakh in the first khodesh, on the fourteenth day of the khodesh, at dusk, in the wilderness of Sinai; according to all that יהוה commanded Moshe, so did B'nei Yisra'el. 6 But there were certain men, who were unclean by the dead body of a man, so that they could not keep the Pesakh on that day; and they came before Moshe and before Aharon on that day. 7 And those men said unto him, "We are unclean by the dead body of a man; therefore are we to be kept back, so as not to bring the offering of יהוה in its appointed season among B'nei Yisra'el?" 8 And Moshe said unto them, "Stay you, that I may hear what יהוה will command concerning you."
9 And יהוה spoke unto Moshe, saying, 10 "Speak unto B'nei Yisra'el, saying, 'If any man of you or of your generations shall be unclean by reason of a dead body, or be in a journey afar off, yet he shall keep the Pesakh unto יהוה ; in 11 the second khodesh on the fourteenth day, at dusk, they shall keep it; they shall eat it with Matzot and bitter herbs; 12 they shall leave none of it unto the morning, nor break a bone thereof; according to all the statute of the Pesakh they shall keep it. 13 But the man that is clean, and is not on a journey, and forbears to keep the Pesakh, that soul shall be cut off from his people; because he brought not the offering of יהוה in its appointed season, that man shall bear his sin. 14 And if a stranger shall sojourn among you, and will keep the Pesakh unto יהוה , according to the statute of the Pesakh, and according to the ordinance thereof, so shall he do; you shall have one statute, both for the stranger, and for him that is born in the land."

במדבר פרק ט
א וַיְדַבֵּר יהוה אֶל מֹשֶׁה בְמִדְבַּר סִינַי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן לֵאמֹר. ב וְיַעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַפָּסַח בְּמוֹעֲדוֹ. ג בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה בֵּין הָעַרְבַּיִם תַּעֲשׂוּ אֹתוֹ בְּמֹעֲדוֹ כְּכָל חֻקֹּתָיו וּכְכָל מִשְׁפָּטָיו תַּעֲשׂוּ אֹתוֹ. ד וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשֹׂת הַפָּסַח. ה וַיַּעֲשׂוּ אֶת הַפֶּסַח בָּרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בֵּין הָעַרְבַּיִם בְּמִדְבַּר סִינָי כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יהוה אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. ו וַיְהִי אֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם וְלֹא יָכְלוּ לַעֲשֹׂת הַפֶּסַח בַּיּוֹם הַהוּא וַיִּקְרְבוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי אַהֲרֹן בַּיּוֹם הַהוּא. ז וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָהֵמָּה אֵלָיו אֲנַחְנוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם לָמָּה נִגָּרַע לְבִלְתִּי הַקְרִיב אֶת קָרְבַּן יהוה בְּמֹעֲדוֹ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. ח וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֹשֶׁה עִמְדוּ וְאֶשְׁמְעָה מַה יְצַוֶּה יהוה לָכֶם.
ט וַיְדַבֵּר יהוה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. י דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה טָמֵא לָנֶפֶשׁ אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה לָכֶם אוֹ לְדֹרֹתֵיכֶם וְעָשָׂה פֶסַח לַיהוה . יא בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם בֵּין הָעַרְבַּיִם יַעֲשׂוּ אֹתוֹ עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ. יב לֹא יַשְׁאִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר וְעֶצֶם לֹא יִשְׁבְּרוּ בוֹ כְּכָל חֻקַּת הַפֶּסַח יַעֲשׂוּ אֹתוֹ. יג וְהָאִישׁ אֲשֶׁר הוּא טָהוֹר וּבְדֶרֶךְ לֹא הָיָה וְחָדַל לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ כִּי קָרְבַּן יהוה לֹא הִקְרִיב בְּמֹעֲדוֹ חֶטְאוֹ יִשָּׂא הָאִישׁ הַהוּא. יד וְכִי יָגוּר אִתְּכֶם גֵּר וְעָשָׂה פֶסַח לַיהוה כְּחֻקַּת הַפֶּסַח וּכְמִשְׁפָּטוֹ כֵּן יַעֲשֶׂה חֻקָּה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם וְלַגֵּר וּלְאֶזְרַח הָאָרֶץ.

HAFTARAH

Zekhar-Yah Chapter 2
14 'Sing and rejoice, O Bat Tzion; for, lo, I come, and I will dwell in the midst of you, says יהוה . And 15 many nations shall join themselves to יהוה in that day, and shall be My people, and I will dwell in the midst of you'; and you shall know that יהוה Tzeva'ot has sent me unto you. 16 And יהוה shall inherit Yehudah as His portion in Admat HaKodesh, and shall choose Yerushalayim again. 17 Be silent, all flesh, before יהוה ; for He is aroused out of His consecrated habitation.

זְכַרְיָה פרק ב
יד רָנִּי וְשִׂמְחִי בַּת צִיּוֹן כִּי הִנְנִי בָא וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכֵךְ נְאֻם יהוה . טו וְנִלְווּ גוֹיִם רַבִּים אֶל יהוה בַּיּוֹם הַהוּא וְהָיוּ לִי לְעָם; וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכֵךְ וְיָדַעַתְּ כִּי יהוה צְבָאוֹת שְׁלָחַנִי אֵלָיִךְ. טז וְנָחַל יהוה אֶת יְהוּדָה חֶלְקוֹ עַל אַדְמַת הַקֹּדֶשׁ; וּבָחַר עוֹד בִּירוּשָׁלִָם. יז הַס כָּל בָּשָׂר מִפְּנֵי יהוה כִּי נֵעוֹר מִמְּעוֹן קָדְשׁוֹ.

Zekhar-Yah Chapter 3
1 And he showed me Yehoshua The Kohen HaGadol standing before the Malakh יהוה , and HaSatan standing at his right hand to accuse him. 2 And יהוה said unto HaSatan, '' יהוה rebuke you, O HaSatan, yes, יהוה that has chosen Yerushalayim rebuke you; is not this man a brand plucked out of the fire?" 3 Now Yehoshua was clothed with filthy garments, and stood before the Malakh. 4 And he answered and spoke unto those that stood before him, saying, ''Take the filthy garments from off him." And unto him he said, "Behold, I cause your iniquity to pass from you, and I will clothe you with robes." 5 And I said, "Let them set a fair miter upon his head." So they set a fair miter upon his head, and clothed him with garments; and the Malakh יהוה stood by. 6 And the Malakh יהוה forewarned Yehoshua, saying, 7 "Thus says יהוה Tzeva'ot, 'If you will walk in My ways, and if you will keep My charge, and will also judge My house, and will also keep My courts, then I will give you free access among these that stand by. 8 Hear now, O Yehoshua The Kohen HaGadol, you and your fellows that sit before you; for they are men that are a sign; for, behold, I will bring forth My servant Tzemakh. 9 For behold the stone that I have laid before Yehoshua; upon one stone are seven facets; behold, I will engrave the engraving thereof, says יהוה Tzeva'ot, and I will remove the iniquity of that land in one day. 10 In that day, says יהוה Tzeva'ot, shall you call every man his neighbor under the vine and under the fig tree'."

זְכַרְיָה פרק ג
א וַיַּרְאֵנִי אֶת יְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל עֹמֵד לִפְנֵי מַלְאַךְ יהוה ; וְהַשָּׂטָן עֹמֵד עַל יְמִינוֹ לְשִׂטְנוֹ. ב וַיֹּאמֶר יהוה אֶל הַשָּׂטָן יִגְעַר יהוה בְּךָ הַשָּׂטָן וְיִגְעַר יהוה בְּךָ הַבֹּחֵר בִּירוּשָׁלִָם; הֲלוֹא זֶה אוּד מֻצָּל מֵאֵשׁ. ג וִיהוֹשֻׁעַ הָיָה לָבֻשׁ בְּגָדִים צוֹאִים; וְעֹמֵד לִפְנֵי הַמַּלְאָךְ. ד וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֶל הָעֹמְדִים לְפָנָיו לֵאמֹר הָסִירוּ הַבְּגָדִים הַצֹּאִים מֵעָלָיו; וַיֹּאמֶר אֵלָיו רְאֵה הֶעֱבַרְתִּי מֵעָלֶיךָ עֲו‍ֹנֶךָ וְהַלְבֵּשׁ אֹתְךָ מַחֲלָצוֹת. ה וָאֹמַר יָשִׂימוּ צָנִיף טָהוֹר עַל רֹאשׁוֹ; וַיָּשִׂימוּ הַצָּנִיף הַטָּהוֹר עַל רֹאשׁוֹ וַיַּלְבִּשֻׁהוּ בְּגָדִים וּמַלְאַךְ יהוה עֹמֵד. ו וַיָּעַד מַלְאַךְ יהוה בִּיהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר. ז כֹּה אָמַר יהוה צְבָאוֹת אִם בִּדְרָכַי תֵּלֵךְ וְאִם אֶת מִשְׁמַרְתִּי תִשְׁמֹר וְגַם אַתָּה תָּדִין אֶת בֵּיתִי וְגַם תִּשְׁמֹר אֶת חֲצֵרָי וְנָתַתִּי לְךָ מַהְלְכִים בֵּין הָעֹמְדִים הָאֵלֶּה. ח שְׁמַע נָא יְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל אַתָּה וְרֵעֶיךָ הַיֹּשְׁבִים לְפָנֶיךָ כִּי אַנְשֵׁי מוֹפֵת הֵמָּה: כִּי הִנְנִי מֵבִיא אֶת עַבְדִּי צֶמַח. ט כִּי הִנֵּה הָאֶבֶן אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵי יְהוֹשֻׁעַ עַל אֶבֶן אַחַת שִׁבְעָה עֵינָיִם; הִנְנִי מְפַתֵּחַ פִּתֻּחָהּ נְאֻם יהוה צְבָאוֹת וּמַשְׁתִּי אֶת עֲו‍ֹן הָאָרֶץ הַהִיא בְּיוֹם אֶחָד. י בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם יהוה צְבָאוֹת תִּקְרְאוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ אֶל תַּחַת גֶּפֶן וְאֶל תַּחַת תְּאֵנָה.

Zekhar-Yah Chapter 4
1 And the Malakh that spoke with me returned, and waked me, as a man that is wakened out of his sleep. 2 And he said unto me, "What do you see?" And I said, "I have seen, and behold, a Menorah all of gold, with a bowl upon the top of it, and its seven lamps thereon; there are seven pipes, yes, seven, to the lamps, which are upon the top thereof; 3 and two olive trees by it, one upon the right side of the bowl, and the other upon the left side thereof." 4 And I answered and spoke to the Malakh that spoke with me, saying, "What are these, my Adon?" 5 Then the Malakh that spoke with me answered and said unto me, "Do you not know what these are?" And I said, "No, my Adon." 6 Then he answered and spoke unto me, saying, "This is the D'var יהוה unto Zerubavel, saying, 'Not by might, nor by power, but by My Ru'akh, says יהוה Tzeva'ot. 7 Who are you, O great mountain before Zerubavel? You shall become a plain; and he shall bring forth the top stone with shoutings of 'Grace, grace, unto it'.'"

זְכַרְיָה פרק ד
א וַיָּשָׁב הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי; וַיְעִירֵנִי כְּאִישׁ אֲשֶׁר יֵעוֹר מִשְּׁנָתוֹ. ב וַיֹּאמֶר אֵלַי מָה אַתָּה רֹאֶה; ויאמר (וָאֹמַר) רָאִיתִי וְהִנֵּה מְנוֹרַת זָהָב כֻּלָּהּ וְגֻלָּהּ עַל רֹאשָׁהּ וְשִׁבְעָה נֵרֹתֶיהָ עָלֶיהָ שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה מוּצָקוֹת לַנֵּרוֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁהּ. ג וּשְׁנַיִם זֵיתִים עָלֶיהָ: אֶחָד מִימִין הַגֻּלָּה וְאֶחָד עַל שְׂמֹאלָהּ. ד וָאַעַן וָאֹמַר אֶל הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי לֵאמֹר: מָה אֵלֶּה אֲדֹנִי. ה וַיַּעַן הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי וַיֹּאמֶר אֵלַי הֲלוֹא יָדַעְתָּ מָה הֵמָּה אֵלֶּה; וָאֹמַר לֹא אֲדֹנִי. ו וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֵלַי לֵאמֹר זֶה דְּבַר יהוה אֶל זְרֻבָּבֶל לֵאמֹר: לֹא בְחַיִל וְלֹא בְכֹחַ כִּי אִם בְּרוּחִי אָמַר יהוה צְבָאוֹת. ז מִי אַתָּה הַר הַגָּדוֹל לִפְנֵי זְרֻבָּבֶל לְמִישֹׁר; וְהוֹצִיא אֶת הָאֶבֶן הָרֹאשָׁה תְּשֻׁאוֹת חֵן חֵן לָהּ.

BRIT KHADASHAH

Ivrim Chapter 4
1 Let us therefore fear, while the promise of entering into His rest remains, lest some amongst you find they are prevented from entering. 2 For HaB'sorah was declared to us as it was to them also, but HaDavar, which they heard, did not benefit them, because it was not mixed with trust by those who heard it. 3 But we who have trusted will enter into rest, as He said, "As I have sworn in my wrath, they shall not enter into my rest;" for behold, the works of Elohim were from the very foundation of the world. 4 For He said concerning Shabbat, "Elohim rested on the seventh day from all His works." 5 And here again He said, "They shall not enter into my rest." 6 There was a chance for some to enter therein, but they to whom HaB'sorah was first declared did not enter because they would not listen; 7 and again, after a long time He appointed another day, as it is written above; for David said, "Today, if you hear His voice, harden not your hearts." 8 For if Yehoshua Bin Nun had given them rest, he would not afterward have spoken of another day. 9 Therefore, for the people of Elohim, doing Shabbat remains. 10 For he who has entered into His rest also has ceased from his own works, as Elohim did from His.
11 Let us strive therefore to enter into that rest, lest any man fall like those who were disobedient. 12 For the D'var HaElohim is living, and powerful, and sharper than any two-edged sword, piercing even to the point of division between soul and spirit, and between the joints and marrow and bones, and is a discerner of the thoughts and intents of the heart. 13 And there is no creature hidden from His sight; but all things are naked and open before the eyes of Him to whom we are to answer. 14 We have, therefore, a great Kohen Gadol who has ascended into heaven, Yeshua HaMashi'akh, Ben HaElohim; let us remain firm in confessing Him. 15 For we do not have a Kohen Gadol who cannot share our infirmities, but we have one who was tempted with everything as we are, and yet without sin. 16 Let us, therefore, come in confidence to the throne of His compassion, that we may obtain mercy and find compassion to help in time of need.

מעשאגרת שאול אל העברים פרק ד
א לָכֵן נִירָא, פֶּן בְּעוֹד עוֹמֶדֶת הַבְטָחַת הַכְּנִיסָה אֶל מְנוּחָתוֹ, יִמָּצֵא אִישׁ מִכֶּם נִמְנַע מִלְּהִכָּנֵס. ב הֵן גַּם אֲנַחְנוּ הִתְבַּשַּׂרְנוּ כְּמוֹהֶם, אַךְ לֹא הוֹעִיל לָהֶם הַדָּבָר שֶׁשָּׁמְעוּ, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה מְעֹרָב בֶּאֱמוּנָה לְשׁוֹמְעָיו. ג אֲבָל אֲנַחְנוּ נִכְנָסִים אֶל הַמְּנוּחָה, אֲנַחְנוּ אֲשֶׁר הֶאֱמַנּוּ, בְּרַם כְּמוֹ שֶׁאָמַר: אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי בְּאַפִּי אִם יְבוֹאוּן אֶל מְנוּחָתִי; שֶׁהֲרֵי מַעֲשֵׂי אֱלֹהִים הָיוּ מִתְּחִלַּת הָעוֹלָם; ד כְּפִי שֶׁאָמַר עַל הַשַּׁבָּת: וַיִּשְׁבֹּת אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ. ה וְכָאן עוֹד אָמַר: אִם יְבוֹאוּן אֶל מְנוּחָתִי. ו לָכֵן מִכֵּיוָן שֶׁהָיְתָה אֶפְשָׁרוּת שֶׁאֲחָדִים יִכָּנְסוּ אֵלֶיהָ, וְהַלָּלוּ שֶׁהִתְבַּשְּׂרוּ רִאשׁוֹנִים לֹא נִכְנְסוּ מִפְּנֵי שֶׁלֹּא צִיְּתוּ, ז שׁוּב קָבַע יוֹם אַחֵר, לְאַחַר זְמַן רַב, כַּכָּתוּב לְעֵיל שֶׁאָמַר דָּוִד: הַיּוֹם אִם בְּקוֹלוֹ תִשְׁמָעוּ, אַל תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם; ח שֶׁהֲרֵי אִלּוּ הֵנִיחַ לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, לֹא הָיָה אוֹמֵר אַחֲרֵי כֵן עַל יוֹם אַחֵר. ט לָכֵן נִשְׁאָר לְעַם אֱלֹהִים לִשְׁבֹּת; י כִּי הַנִּכְנָס אֶל מְנוּחָתוֹ נָח גַּם הוּא מִמְּלַאכְתּוֹ כְּמוֹ הָאֱלֹהִים מִשֶּׁלּוֹ.
יא לָכֵן נִשְׁקֹד לְהִכָּנֵס לַמְּנוּחָה הַהִיא, פֶּן נִפֹּל כְּמוֹ הַלָּלוּ אֲשֶׁר לֹא צִיְּתוּ; יב כִּי חַי הוּא דְּבַר הָאֱלֹהִים וּפוֹעֵל הַכֹּל, וְחַד הוּא מֵחֶרֶב פִּיפִיּוֹת וְחוֹדֵר עַד לְהַבְדִּיל בֵּין הַנֶּפֶשׁ לָרוּחַ וּבֵין הַפְּרָקִים לְמֹחַ הָעֲצָמוֹת, וְשׁוֹפֵט אֶת הַמַּחֲשָׁבוֹת וְאֶת הַהִרְהוּרִים שֶׁל הַלֵּב. יג וְאֵין בְּרִיָּה נִסְתֶּרֶת מִלְּפָנָיו, אֶלָּא הַכֹּל חָשׂוּף וְגָלוּי לְעֵינֵי מִי שֶׁלְּפָנָיו נוֹתְנִים אָנוּ דִּין וְחֶשְׁבּוֹן. יד וּבְכֵן מִכֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ לָנוּ כֹּהֵן גָּדוֹל נַעֲלֶה, יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ בֶּן הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר עָלָה לַשָּׁמַיִם, נַחֲזִיקָה בְּהוֹדָאָתוֹ; טו כִּי אֵין לָנוּ כֹּהֵן גָּדוֹל אֲשֶׁר אֵינוֹ יָכוֹל לָחוּשׁ עִמָּנוּ אֶת חֻלְשָׁתֵנוּ, אֶלָּא אֲשֶׁר מְנֻסֶּה בְּכָל דָּבָר כָּמוֹנוּ מִבְּלִי חֵטְא. טז לָכֵן נִתְקָרֵב בְּבִטְחָה לְכֵס חַסְדּוֹ,לְמַעַן נִשָּׂא רַחֲמִים וְנִמְצָא חֶסֶד לְעֶזְרָה בְּעֵת צָרָה.

Luka Chapter 17
11 And it came to pass while Yeshua was going to Yerushalayim, He went through Shomron which is towards the Galil. 12 And when He drew near to enter a village, He was met by ten lepers, and they stood afar off; 13 and they lifted their voices saying, “O Yeshua, Adoneinu, have mercy on us.” 14 And when He saw them He said to them, “Go show yourselves to the Kohanim.” And while they were going, they were cleansed. 15 But one of them, when he saw that he was cleansed, turned back, and with a loud voice praised Elohim. 16 And he fell on his face at the feet of Yeshua, thanking Him; and this one was a Shomroni. 17 Yeshua, answering, said, “Were there not ten who were cleansed? Where are the nine? 18 Why did they separate themselves so as not to come and give praise to Elohim, except this man who is of a strange people?” 19 And He said to him, “Arise, go; your Emunah has given you life.”
20 When some of the P'rushim asked Yeshua when Malkhut HaElohim would come, He answered, saying to them, “Malkhut HaElohim does not come by observation. 21 Neither will they say, ‘Behold, it is here!' or, ‘behold, it is there!' For behold, Malkhut HaElohim is within you.” 22 And He said to His Talmidim, “The time will come when you will covet to see one of the days of Ben HaAdam, and you will not see it. 23 And if they should say to you, ‘Behold, He is here!' And ‘Behold, He is there!' do not go. 24 For just as the lightning flashes from the sky, and all under the sky is lighted, such will be the day of Ben HaAdam. 25 But first He must suffer a great many things, and be rejected by this generation. 26 Just as it happened in the days of No'akh, such will it be in the days of Ben HaAdam. 27 For they were eating and drinking, and marrying, and giving in marriage, until the day when No'akh entered the ark, and the flood came and destroyed every man. 28 And again, just as it happened in the days of Lot, they were eating and drinking, and buying and selling, and planting and building; 29 but in the day when Lot went out of S'dom, יהוה sent down a rain of fire and sulfur from Heaven, and destroyed them all. 30 Such will it be in the day when Ben HaAdam appears. 31 In that day, he who is on the roof, with his clothes in the house, will not come down to take them; and he who is in the field will not turn back. 32 Just remember Lot’s wife. 33 He who desires to save his life shall lose it; and he who loses his life shall save it. 34 I say to you that in that very night two will be in one bed; one will be taken and the other forsaken. 35 And two women will be grinding together; one will be taken and the other forsaken. 36 Two will be in the field; one will be taken and the other forsaken.” 37 They answered, saying to Him, “Adoneinu, to what place?” He said to them, “Wherever the Guf is, there will the eagles gather.”

לוקא פרק יז
יא וְכַאֲשֶׁר הָלַךְ יֵשׁוּעַ לִירוּשָׁלַיִם, עָבַר בֵּין הַשּׁוֹמְרוֹן לַגָּלִיל. יב וּכְשֶׁהָיָה קָרוֹב לְהִכָּנֵס לִכְפָר אֶחָד, פְּגָשׁוּהוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מְצֹרָעִים; וְהֵם עָמְדוּ מֵרָחוֹק, יג וְנָשְׂאוּ קוֹלָם וְאָמְרוּ: רַבֵּנוּ יֵשׁוּעַ, רַחֵם עָלֵינוּ. יד וְכַאֲשֶׁר רָאָה אוֹתָם, אָמַר לָהֶם: לְכוּ הַרְאוּ עַצְמְכֶם לַכֹּהֲנִים. וּבְלֶכְתָּם נִטְהֲרוּ. טו אֲבָל אֶחָד מֵהֶם, כִּרְאוֹתוֹ שֶׁנִּטְהַר, חָזַר וּבְקוֹל רָם שִׁבַּח אֶת הָאֱלֹהִים, טז וְנָפַל עַל פָּנָיו לְרַגְלֵי יֵשׁוּעַ וְהוֹדָה לוֹ. וְהוּא שׁוֹמְרוֹנִי הָיָה. יז עָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר: הַאִם לֹא הָיוּ עֲשָׂרָה הַלָּלוּ שֶׁנִּטְהֲרוּ? אֵיפֹה הֵם הַתִּשְׁעָה? יח הַאִם הָלְכוּ וְלֹא יָבוֹאוּ וְיִתְּנוּ כָּבוֹד לֵאלֹהִים, מִלְּבַד זֶה אֲשֶׁר מֵעַם נָכְרִי הוּא? יט וְאָמַר לוֹ: קוּם, לֵךְ; אֱמוּנָתְךָ הֶחֶיְתָה אוֹתְךָ.
כ וְכַאֲשֶׁר שָׁאֲלוּ אֶת יֵשׁוּעַ כַּמָּה מִן הַפְּרוּשִׁים מָתַי תָּבוֹא מַלְכוּת הָאֱלֹהִים, עָנָה וְאָמַר לָהֶם: אֵין מַלְכוּת הָאֱלֹהִים בָּאָה בְּהַבְחָנוֹת. כא וְאֵין אוֹמְרִים, הִנֵּה פֹּה הִיא, וְהִנֵּה שָׁם הִיא, כִּי הִנֵּה מַלְכוּת הָאֱלֹהִים בְּקִרְבְּכֶם הִיא. כב וְאָמַר לְתַלְמִידָיו: יָבוֹאוּ יָמִים שֶׁתִּשְׁתּוֹקְקוּ לִרְאוֹת אֶחָד מִימֵי בֶּן הָאָדָם וְלֹא תִּרְאוּ. כג וְאִם יֹאמְרוּ לָכֶם, הִנֵּה פֹּה הוּא, וְהִנֵּה שָׁם הוּא, אַל תֵּלְכוּ; כד כִּי כְּמוֹ שֶׁהַבָּרָק מַבְרִיק מִן הַשָּׁמַיִם וּמֵאִיר הַכֹּל תַּחַת הַשָּׁמַיִם, כָּךְ יִהְיֶה בֶּן הָאָדָם בְּיוֹמוֹ. כה אֲבָל תְּחִלָּה עָתִיד הוּא לִסְבֹּל רַבּוֹת וּלְהִדָּחוֹת עַל יְדֵי הַדּוֹר הַזֶּה. כו וּכְמוֹ שֶׁהָיָה בִּימֵי נֹחַ, כָּךְ יִהְיֶה בִּימֵי בֶּן הָאָדָם; כז שֶׁהָיוּ אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וְנוֹשְׂאִים נָשִׁים וְנוֹתְנִים אוֹתָן לִגְבָרִים, עַד לַיּוֹם שֶׁנִּכְנַס נֹחַ לַתֵּבָה, וּבָא הַמַּבּוּל וְהִשְׁמִיד כָּל אִישׁ. כח וּכְמוֹ שֶׁהָיָה שׁוּב בִּימֵי לוֹט, שֶׁהָיוּ אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וְקוֹנִים וּמוֹכְרִים, וְהָיוּ נוֹטְעִים וּבוֹנִים, כט אַךְ בַּיּוֹם שֶׁיָּצָא לוֹט מִסְּדוֹם, הִמְטִיר יְהוָֹה אֵשׁ וְגָפְרִית מִן הַשָּׁמַיִם וְהִשְׁמִיד אֶת כֻּלָּם, ל כָּךְ יִהְיֶה בַּיּוֹם שֶׁיִּתְגַּלֶּה בֶּן הָאָדָם. לא בַּיּוֹם הַהוּא, מִי שֶׁעַל הַגַּג וְכֵלָיו בַּבַּיִת, אַל יֵרֵד לָקַחַת אוֹתָם; וּמִי שֶׁבַּשָּׂדֶה אַל יִסֹּב לַאֲחוֹרָיו. לב זִכְרוּ אֶת אֵשֶׁת לוֹט. לג מִי שֶׁרוֹצֶה לְהוֹשִׁיעַ אֶת נַפְשׁוֹ יְאַבְּדֶנָּה, וּמִי שֶׁיְּאַבֵּד אֶת נַפְשׁוֹ יוֹשִׁיעֶנָּה. לד אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁבַּלַּיְלָה הַהוּא שְׁנַיִם יִהְיוּ בְּמִטָּה אַחַת; אֶחָד יִלָּקַח וְהָאַחֵר יֵעָזֵב. לה וּשְׁתַּיִם תִּהְיֶינָה טוֹחֲנוֹת יַחַד, אַחַת תִּלָּקַח וְהָאַחֶרֶת תֵּעָזֵב. לו שְׁנַיִם יִהְיוּ בַּשָּׂדֶה; אֶחָד יִלָּקַח וְהָאַחֵר יֵעָזֵב. לז עָנוּ וְאָמְרוּ לוֹ: לְאָן, אֲדוֹנֵינוּ? אָמַר לָהֶם: הֵיכָן שֶׁהַגּוּף, שָׁם יִתְקַבְּצוּ הַנְּשָׁרִים.

Luka Chapter 18
1 He also spoke to them a mashal, that they should pray always and not get weary. 2 “There was a judge in a city, who neither feared Elohim nor regarded men. 3 And there was a widow in that city who used to come to him, saying, ‘Avenge me of my accuser.' 4 And he would not for a long time; but afterwards he said within himself, ‘Though I am not afraid of Elohim and have no regard for men, 5 yet because this widow troubles me, I will avenge her, so that she may not keep coming and annoying me.'” 6 Then Adoneinu said, “Hear what the unjust judge said. 7 Would not Elohim avenge his chosen ones much more, who call upon Him day and night, and He has patience with them? 8 I say to you, He will avenge them promptly. But when Ben HaAdam comes, will He find Emunah on the earth?”
9 And He spoke this mashal against the men who relied upon themselves, that they were righteous, and despised every other man: 10 “Two men went up to the Heikhal to pray, one a Parush, and the other a tax collector. 11 And the Parush stood by himself, and prayed thus: ‘O Elohim, I thank you that I am not like the rest of men, extortionists, covetous, adulterers, and not like this tax collector. 12 But I fast twice a week, and I give tenth-parts on everything I earn.' 13 But the tax collector stood afar off, and he would not even lift up his eyes to Heaven, but smote his breast, saying, ‘O Elohim, be merciful to me, a sinner.' 14 I say to you that this man went down to his house more righteous than the Parush. For everyone who exalts himself will be humbled; and everyone who humbles himself will be exalted.”

לוקא פרק יח
א אָמַר לָהֶם גַּם מָשָׁל, כְּדֵי שֶׁיִּתְפַּלְּלוּ בְּכָל עֵת וְלֹא יִרְפּוּ; ב שׁוֹפֵט אֶחָד הָיָה בְּעִיר אַחַת, אֲשֶׁר מֵאֱלֹהִים לֹא הָיָה יָרֵא, וּבִבְנֵי אָדָם לֹא נָהַג כָּבוֹד. ג וְאַלְמָנָה אַחַת הָיְתָה בָּעִיר הַהִיא, וְהָיְתָה בָּאָה אֵלָיו וְאוֹמֶרֶת, שָׁפְטֵנִי מִבַּעַל דִּינִי. ד וְלֹא רָצָה זְמַן רַב, אֲבָל אַחֲרֵי כֵן אָמַר לְעַצְמוֹ, גַּם אִם מֵאֱלֹהִים אֵינֶנִּי יָרֵא וּבִבְנֵי אָדָם אֵינֶנִּי נוֹהֵג כָּבוֹד, ה וְגַם אִם מִפְּנֵי שֶׁהָאַלְמָנָה הַזֹּאת מְיַגַּעַת אוֹתִי, אֶעֱשֶׂה אֶת מִשְׁפָּטָהּ כְּדֵי שֶׁלֹּא תָּבוֹא בְּכָל עֵת וְתַטְרִידֵנִי. ו וְאָמַר אֲדוֹנֵינוּ: שִׁמְעוּ מַה שֶּׁאָמַר שׁוֹפֵט הָעַוְלָה. ז וְהָאֱלֹהִים הַאִם לֹא כָּל שֶׁכֵּן יַעֲשֶׂה אֶת מִשְׁפַּט בְּחִירָיו הַקּוֹרְאִים אֵלָיו יוֹמָם וָלַיְלָה, וְיַאֲרִיךְ רוּחוֹ עֲלֵיהֶם? ח אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁיַּעֲשֶׂה אֶת מִשְׁפָּטָם מַהֵר. בְּרַם יָבוֹא בֶּן הָאָדָם וְכִי יִמְצָא אֱמוּנָה בָּאָרֶץ?
ט וְאָמַר אֶת הַמָּשָׁל הַזֶּה נֶגֶד הָאֲנָשִׁים שֶׁבָּטְחוּ בְּעַצְמָם שׁהֵם צַדִּיקִים, וּבָזוּ לְכָל אָדָם: י שְׁנֵי אֲנָשִׁים עָלוּ לַהֵיכָל לְהִתְפַּלֵּל, אֶחָד פָּרוּשׁ וְהָאַחֵר מוֹכֵס. יא וְהַפָּרוּשׁ עָמַד בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ וְהִתְפַּלֵּל כָּךְ: אֱלֹהִים, מוֹדֶה אֲנִי לְךָ עַל שֶׁאֵינֶנִּי כִּשְׁאָר הָאֲנָשִׁים, גַּזְלָנִים וְעוֹשְׁקִים וְנוֹאֲפִים, וְלֹא כְּמוֹ הַמּוֹכֵס הַזֶּה; יב אֶלָּא אֲנִי צָם פַּעֲמַיִם בְּשָׁבוּעַ, וּמְעֲשֵּׂר כָּל מַה שֶּׁאֲנִי מַרְוִיחַ. יג אֲבָל הַמּוֹכֵס עָמַד מֵרָחוֹק וְלֹא רָצָה אֲפִלּוּ לְהָרִים אֶת עֵינָיו לַשָּׁמַיִם, אֶלָּא טָפַח עַל חָזֵהוּ וְאָמַר, אֱלֹהִים, רַחֵם עָלַי הַחוֹטֵא. יד אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁזֶּה יָרַד לְבֵיתוֹ מֻצְדָּק יוֹתֵר מֵהַפָּרוּשׁ הַהוּא; כִּי כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יְרוֹמֵם אֶת עַצְמוֹ יֻשְׁפַּל, וְכָל מִי שֶׁיַּשְׁפִּיל אֶת עַצְמוֹ יְרוֹמַם.