VaYikra Chapter 23
1 And יהוה spoke unto Moshe, saying,
2 "Speak unto B'nei Yisra'el, and say unto them, 'The Mo'edim of יהוה , which you shall proclaim to be Mikrei Kodesh, even these are My Mo'edim.
3 Six days shall work be done; but on the seventh day is a Shabbat Shabbaton, a Mikra Kodesh; you shall do no manner of work; it is a Shabbat unto יהוה in all your dwellings'."
4 "'These are the Mo'edim of יהוה , even Mikrei Kodesh, which you shall proclaim in their appointed season.
5 In the first khodesh, on the fourteenth day of the khodesh at dusk, is Pesakh unto יהוה .
6 And on the fifteenth day of the same khodesh is Khag HaMatzot unto יהוה ; seven days you shall eat matzot.
7 In the first day you shall have a Mikra Kodesh; you shall do no manner of regular work.
8 And you shall bring a karban of fire unto יהוה seven days; in the seventh day is a Mikra Kodesh; you shall do no manner of regular work'."
9 And יהוה spoke unto Moshe saying,
10 "Speak unto B'nei Yisra'el, and say unto them, 'When you are come into the land which I give unto you, and shall reap the harvest thereof, then you shall bring the Omer Reishit of your harvest unto the kohen.
11 And he shall wave the omer before יהוה , to be accepted for you; on the morrow after the Shabbat the kohen shall wave it.
12 And in the day when you wave the omer, you shall offer a he-lamb without blemish of the first year for an Olah unto יהוה .
13 And the Minkah thereof shall be two tenth parts of an efah of fine flour mingled with oil, a karban of fire unto יהוה for a sweet savor; and the Nesekh thereof shall be of wine, the fourth part of a hin.
14 And you shall eat neither bread, nor parched grain, nor fresh ears, until this selfsame day, until you have brought the offering of your Elohim; it is a statute forever throughout your generations in all your dwellings.
15 And you shall count unto you from the morrow after The Shabbat, from the day that you brought the omer of the waving; seven Sabbaths shall there be complete;
16 even unto the morrow after the seventh Shabbat shall you number fifty days; and you shall present a Minkah Khadashah unto יהוה .
17 You shall bring out of your dwellings two wave-loaves of two tenth parts of an efah; they shall be of fine flour, they shall be baked with leaven, for Bikkurim unto יהוה .
18 And you shall present with the bread seven lambs without blemish of the first year, and one young bullock, and two rams; they shall be an Olah unto יהוה , with their Minkha, and their Nesekh, even a karban of fire, of a sweet savor unto יהוה .
19 And you shall offer one he-goat for a Khatat, and two he-lambs of the first year for a sacrifice of Sh'lamim.
20 And the kohen shall wave them with the bread of the Bikkurim for a Tenufah before יהוה , with the two lambs; they shall be Kodesh unto יהוה for the kohen.
21 And you shall make proclamation on the selfsame day; there shall be a Mikra Kodesh unto you; you shall do no manner of regular work; it is a statute forever in all your dwellings throughout your generations.
22 And when you reap the harvest of your land, you shall not wholly reap the corner of your field, neither shall you gather the gleaning of your harvest; you shall leave them for the poor, and for the stranger: I am יהוה your Elohim'."
23 And יהוה spoke unto Moshe, saying,
24 "Speak unto B'nei Yisra'el, saying, 'In the seventh khodesh, in the first day of the khodesh, shall be a Shabbaton unto you, a Zikhron Teru'ah, a Mikra Kodesh.
25 You shall do no manner of regular work; and you shall bring a karban of fire unto יהוה '."
26 And יהוה spoke unto Moshe, saying,
27 "But on the tenth day of this seventh khodesh is Yom HaKippurim; there shall be a Mikra Kodesh unto you, and you shall afflict your souls; and you shall bring a karban of fire unto יהוה . And
28 you shall do no manner of work in that same day; for it is Yom HaKippurim, to make atonement for you before יהוה your Elohim.
29 For whatever soul there is that shall not be afflicted in that same day, he shall be cut off from his people.
30 And whatever soul there is that does any manner of work in that same day, that soul will I destroy from among his people.
31 You shall do no manner of work; it is a statute forever throughout your generations in all your dwellings.
32 It shall be unto you a Shabbat Shabbaton, and you shall afflict your souls; in the ninth day of the khodesh at evening, from evening unto evening, shall you keep your Shabbat."
33 And יהוה spoke unto Moshe, saying,
34 "Speak unto B'nei Yisra'el, saying, 'On the fifteenth day of this seventh khodesh is Khag HaSukkot, Shivat Yamim unto יהוה .
35 On the first day shall be a Mikra Kodesh; you shall do no manner of regular work.
36 Seven days you shall bring a karban of fire unto יהוה ; on the eighth day shall be a Mikra Kodesh unto you; and you shall bring a karban of fire unto יהוה ; it is a festive assembly; you shall do no manner of regular work.
37 These are the Mo'edim of יהוה , which you shall proclaim to be Mikrei Kodesh, to bring a karban of fire unto יהוה , an Olah, and a Minkha, a Zevakh, and Nesekh, each on its own day;
38 beside the Sabbaths of יהוה , and beside your gifts, and beside all your vows, and beside all your freewill-offerings, which you give unto יהוה .
39 However on the fifteenth day of the seventh khodesh, when you have gathered in the fruits of the land, you shall keep the Khag of יהוה seven days; on the first day shall be a Shabbaton, and on the eighth day shall be a Shabbaton.
40 And you shall take, on the first day, the fruit of majestic trees, branches of palm trees, and boughs of thick, leafy trees, and willows of the brook, and you shall rejoice before יהוה your Elohim seven days.
41 And you shall keep it a Khag unto יהוה seven days in the year; it is a statute forever in your generations; you shall keep it in the seventh khodesh.
42 You shall dwell in sukkot seven days; all that spring forth in Yisra'el shall dwell in sukkot;
43 that your generations may know that I made B'nei Yisra'el to dwell in sukkot, when I brought them out of the land of Mitzrayim: I am יהוה your Elohim'."
44 And Moshe declared unto B'nei Yisra'el the Mo'edim of יהוה . | ויּקרא פרק כג
א וַיְדַבֵּר יהוה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. ב דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם מוֹעֲדֵי יהוה אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי. ג שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ שַׁבָּת הִוא לַיהוה בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם.
ד אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יהוה מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם. ה בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ בֵּין הָעַרְבָּיִם פֶּסַח לַיהוה . ו וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה חַג הַמַּצּוֹת לַיהוה שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ. ז בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ. ח וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוה שִׁבְעַת יָמִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ.
ט וַיְדַבֵּר יהוה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. י דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן. יא וְהֵנִיף אֶת הָעֹמֶר לִפְנֵי יהוה לִרְצֹנְכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת יְנִיפֶנּוּ הַכֹּהֵן. יב וַעֲשִׂיתֶם בְּיוֹם הֲנִיפְכֶם אֶת הָעֹמֶר כֶּבֶשׂ תָּמִים בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה לַיהוה . יג וּמִנְחָתוֹ שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן אִשֶּׁה לַיהוה רֵיחַ נִיחֹחַ וְנִסְכֹּה יַיִן רְבִיעִת הַהִין. יד וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּ עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה עַד הֲבִיאֲכֶם אֶת קָרְבַּן אֱלֹהֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם.
טו וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. טז עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַיהוה . יז מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה שְׁתַּיִם שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת תִּהְיֶינָה חָמֵץ תֵּאָפֶינָה בִּכּוּרִים לַיהוה . יח וְהִקְרַבְתֶּם עַל הַלֶּחֶם שִׁבְעַת כְּבָשִׂים תְּמִימִם בְּנֵי שָׁנָה וּפַר בֶּן בָּקָר אֶחָד וְאֵילִם שְׁנָיִם יִהְיוּ עֹלָה לַיהוה וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוה . יט וַעֲשִׂיתֶם שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת וּשְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה לְזֶבַח שְׁלָמִים. כ וְהֵנִיף הַכֹּהֵן אֹתָם עַל לֶחֶם הַבִּכֻּרִים תְּנוּפָה לִפְנֵי יהוה עַל שְׁנֵי כְּבָשִׂים קֹדֶשׁ יִהְיוּ לַיהוה לַכֹּהֵן. כא וּקְרָאתֶם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ חֻקַּת עוֹלָם בְּכָל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם. כב וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם אֲנִי יהוה אֱלֹהֵיכֶם.
כג וַיְדַבֵּר יהוה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. כד דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶשׁ. כה כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוה .
כו וַיְדַבֵּר יהוה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. כז אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוה . כח וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה כִּי יוֹם כִּפֻּרִים הוּא לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לִפְנֵי יהוה אֱלֹהֵיכֶם. כט כִּי כָל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא תְעֻנֶּה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה וְנִכְרְתָה מֵעַמֶּיהָ. ל וְכָל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה כָּל מְלָאכָה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה וְהַאֲבַדְתִּי אֶת הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמָּהּ. לא כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם. לב שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם.
לג וַיְדַבֵּר יהוה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. לד דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה חַג הַסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים לַיהוה . לה בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ. לו שִׁבְעַת יָמִים תַּקְרִיבוּ אִשֶּׁה לַיהוה בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוה עֲצֶרֶת הִוא כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ.
לז אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יהוה אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ לְהַקְרִיב אִשֶּׁה לַיהוה עֹלָה וּמִנְחָה זֶבַח וּנְסָכִים דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ. לח מִלְּבַד שַׁבְּתֹת יהוה וּמִלְּבַד מַתְּנוֹתֵיכֶם וּמִלְּבַד כָּל נִדְרֵיכֶם וּמִלְּבַד כָּל נִדְבֹתֵיכֶם אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לַיהוה . לט אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ תָּחֹגּוּ אֶת חַג יהוה שִׁבְעַת יָמִים בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שַׁבָּתוֹן וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן. מ וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי יהוה אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים. מא וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַיהוה שִׁבְעַת יָמִים בַּשָּׁנָה חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי תָּחֹגּוּ אֹתוֹ. מב בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת. מג לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יהוה אֱלֹהֵיכֶם. מד וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת מֹעֲדֵי יהוה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. |
Zekhar-Yah Chapter 14
16 And it shall come to pass, that every one that is left of all the nations that came against Yerushalayim shall go up from year to year to worship HaMelekh, יהוה Tzeva'ot, and to keep Khag HaSukkot.
17 And it shall be, that whoever of the families of the earth does not go up unto Yerushalayim to worship HaMelekh, יהוה Tzeva'ot, upon them there shall be no rain.
18 And if the family of Mitzrayim does not go up, and comes not, they shall have no overflow; there shall be the plague, wherewith יהוה will smite the nations that do not go up to keep Khag HaSukkot.
19 This shall be the punishment of Mitzrayim, and the punishment of all the nations that do not go up to keep Khag HaSukkot.
20 In that day shall there be upon the bells of the horses, 'Kadosh La' יהוה '; and the pots in Beit יהוה shall be like the basins before the Mizbe'akh.
21 Yes, every pot in Yerushalayim and in Yehudah shall be consecrated unto יהוה Tzeva'ot; and all they that sacrifice shall come and take of them, and seethe therein; and in that day there shall be no more a trafficker in Beit יהוה Tzeva'ot." | זְכַרְיָה פרק יד
טז וְהָיָה כָּל הַנּוֹתָר מִכָּל הַגּוֹיִם הַבָּאִים עַל יְרוּשָׁלִָם; וְעָלוּ מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְמֶלֶךְ יהוה צְבָאוֹת וְלָחֹג אֶת חַג הַסֻּכּוֹת. יז וְהָיָה אֲשֶׁר לֹא יַעֲלֶה מֵאֵת מִשְׁפְּחוֹת הָאָרֶץ אֶל יְרוּשָׁלִַם לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְמֶלֶךְ יהוה צְבָאוֹת וְלֹא עֲלֵיהֶם יִהְיֶה הַגָּשֶׁם. יח וְאִם מִשְׁפַּחַת מִצְרַיִם לֹא תַעֲלֶה וְלֹא בָאָה וְלֹא עֲלֵיהֶם; תִּהְיֶה הַמַּגֵּפָה אֲשֶׁר יִגֹּף יהוה אֶת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יַעֲלוּ לָחֹג אֶת חַג הַסֻּכּוֹת. יט זֹאת תִּהְיֶה חַטַּאת מִצְרָיִם; וְחַטַּאת כָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יַעֲלוּ לָחֹג אֶת חַג הַסֻּכּוֹת. כ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה עַל מְצִלּוֹת הַסּוּס קֹדֶשׁ לַיהוה ; וְהָיָה הַסִּירוֹת בְּבֵית יהוה כַּמִּזְרָקִים לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ. כא וְהָיָה כָּל סִיר בִּירוּשָׁלִַם וּבִיהוּדָה קֹדֶשׁ לַיהוה צְבָאוֹת וּבָאוּ כָּל הַזֹּבְחִים וְלָקְחוּ מֵהֶם וּבִשְּׁלוּ בָהֶם; וְלֹא יִהְיֶה כְנַעֲנִי עוֹד בְּבֵית יהוה צְבָאוֹת בַּיּוֹם הַהוּא. |
Matti Chapter 17
1 And after six days Yeshua took Kefa and Ya'akov and his brother Yokhanan and brought them up to a high mountain alone. 2 And Yeshua was transfigured before them, and His face shined like the sun, and His clothes turned white like light.
3 And there appeared to them Moshe and Eli-Yahu, as they were talking with Him.
4 Then Kefa answered and said to Yeshua, “My Adon, it is better for us to remain here; and if you wish, we will make three sukkot here, one for You, and one for Moshe, and one for Eli-Yahu.”
5 And while he was speaking, behold, a bright cloud overshadowed them, and a voice came out of the cloud saying, “This is my Ben HaAhuv, I am pleased with Him; hear Him.”
6 When the Talmidim heard it, they threw themselves on their faces, and they were greatly frightened.
7 And Yeshua came near them and touched them, and said, “Arise, do not be afraid.”
8 And they raised up their eyes, and they saw no man, except Yeshua alone.
9 And as they were going down from the mountain, Yeshua commanded them, and said to them, “Do not speak of this vision in the presence of anyone, until Ben HaAdam rises from the dead.”
10 And His Talmidim asked Him, and said, “Why then do the Sofrim say that Eli-Yahu must come first?”
11 Yeshua answered and said to them, “Eli-Yahu will come first, so that everything might be fulfilled.
12 But I say to you, Eli-Yahu has already come, and they did not know him, and they did to him whatever they pleased. Thus also Ben HaAdam is bound to suffer from them.”
13 Then the Talmidim understood that what He had told them was about Yokhanan HaMatbil.
14 And when they came to the people, a man approached Him and knelt on his knees, and said to Him,
15 “My Adon, have mercy on me; my son has a demon and is sore afflicted; he often falls into the fire, and often into the water. 16 And I brought him to your Talmidim, but they were not able to heal him.
17 Yeshua answered and said, “O untrusting and crooked generation, how long shall I be with you? And how long shall I suffer you? Bring him here to me.”
18 And Yeshua rebuked it, and the demon went out of him; and the boy was healed from that very hour.
19 Then the Talmidim came up to Yeshua when He was alone, and said to Him, “Why could we not heal him?”
20 Yeshua said to them, “Because of your lack of Emunah; for truly I say to you, if there is Emunah in you even as a grain of mustard, you will say to this mountain, ‘Move away from here,' and it will move away; and nothing would prevail over you.
21 Nevertheless, this kind does not come out, except by fasting and prayer.”
22 While they were returning through the Galil, Yeshua said to them, “Ben HaAdam will shortly be delivered into the hands of men;
23 and they will kill Him, and on the third day He will rise up.” And they were very much grieved.
24 And when they came to K'far Nakhum, those who collect two coins of silver as head-tax came to Kefa and said to him, “Would not your Rabbi give His two coins?”
25 He said to them, “Yes.” And when Kefa entered the house, Yeshua anticipated and said to him, “What do you think, Shimon? From whom do the kings of the earth collect custom duties and head-tax, from their sons, or from strangers?”
26 Shimon said to Him, “From strangers.” Yeshua said to him, “Then the sons are free.
27 But so as not to offend them, go to the sea, and throw out a hook, and the first fish which comes up, open its mouth and you will find a coin; take it and give it for me and for you.” | מתי פרק יז
א וְאַחֲרֵי שִׁשָּׁה יָמִים לָקַח יֵשׁוּעַ אֶת כֵּיפָא וְאֶת יַעֲקֹב וְאֶת יוֹחָנָן אָחִיו, וְהֶעֱלָה אוֹתָם לְהַר גָּבֹהַּ לְבַדָּם ב וְהִשְׁתַּנָּה יֵשׁוּעַ לְעֵינֵיהֶם, וּפָנָיו זָהֲרוּ כַּשֶּׁמֶשׁ וּבְגָדָיו הִלְבִּינוּ כָּאוֹר. ג וְנִרְאוּ לָהֶם מֹשֶׁה וְאֵלִיָּהוּ כְּשֶׁהֵם מְדַבְּרִים אִתּוֹ. ד עָנָה כֵּיפָא וְאָמַר לְיֵשׁוּעַ: אֲדוֹנִי, טוֹב לָנוּ לִהְיוֹת כָּאן; וְאִם אַתָּה רוֹצֶה, נַעֲשֶׂה כָּאן שָׁלוֹשׁ סֻכּוֹת, אַחַת לְךָ, וְאַחַת לְמֹשֶׁה וְאַחַת לְאֵלִיָּהוּ. ה עוֹדוֹ מְדַבֵּר וְהִנֵּה עָנָן בָּהִיר סָכַךְ עֲלֵיהֶם וְקוֹל הָיָה מִן הֶעָנָן, אוֹמֵר: זֶהוּ בְּנִי הָאָהוּב אֲשֶׁר חָפַצְתִּי בּוֹ; אֵלָיו שִׁמְעוּ. ווְכַאֲשֶׁר שָׁמְעוּ הַתַּלְמִידִים, נָפְלוּ עַל פְּנֵיהֶם וּפָחֲדוּ מְאֹד. ז וְנִגַּשׁ אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ, וְנָגַע בָּהֶם וְאָמַר: קוּמוּ, אַל תִּירָאוּ. ח וְנָשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וְלֹא רָאוּ אִישׁ אֶלָּא אֶת יֵשׁוּעַ לְבַדּוֹ. ט וּכְשֶׁיָּרְדוּ מִן הָהָר, צִוָּה אוֹתָם יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: אַל תֹּאמְרוּ לִפְנֵי שׁוּם אִישׁ אֶת הַמַּרְאֶה הַזֶּה, עַד אֲשֶׁר יָקוּם בֶּן הָאָדָם מִן הַמֵּתִים. י וּשְׁאָלוּהוּ תַּלְמִידָיו וְאָמְרוּ לוֹ: מַדּוּעַ אֵפוֹא אוֹמְרִים הַסּוֹפְרִים, שֶׁאֵלִיָּהוּ צָרִיךְ לָבוֹא תְּחִלָּה? יא עָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: אֵלִיָּהוּ יָּבוֹא תְּחִלָּה לְהַשְׁלִים כֹּל דָּבָר. יב אֲבָל אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁהִנֵּה אֵלִיָּהוּ בָּא וְלֹא הִכִּירוּהוּ, וְעָשׂוּ בּוֹ כָּל מַה שֶּׁרָצוּ; כָּךְ גַּם בֶּן הָאָדָם עָתִיד לִסְבֹּל מֵהֶם. יג אָז הֵבִינוּ הַתַּלְמִידִים שֶׁעַל יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל אָמַר לָהֶם.
יד וְכַאֲשֶׁר בָּאוּ אֶל הֶהָמוֹן, נִגַּשׁ אֵלָיו אִישׁ וְכָרַע עַל בִּרְכָּיו וְאָמַר לוֹ: טו אֲדוֹנִי, רַחֵם עָלַי. בְּנִי יֵשׁ לוֹ שֵׁדֵי מַחֲלַת יָרֵחַ וְחוֹלֶה הוּא קָשֶׁה, כִּי לְעִתִּים תְּכוּפוֹת הוּא נוֹפֵל לָאֵשׁ, וּלְעִתִּים תְּכוּפוֹת לַמַּיִם. טז וְהֵבֵאתִיו לְתַלְמִידֶיךָ וְלֹא יָכְלוּ לְרַפְּאוֹ. יז עָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר: הוֹי דּוֹר בִּלְתִּי מַאֲמִין וַעֲקַלְקַל, עַד מָתַי אֶהְיֶה אֶצְלְכֶם? וְעַד מָתַי אֶסְבֹּל אֶתְכֶם? הָבֵא אוֹתוֹ אֵלַי הֵנָּה. יח וְגָעַר בּוֹ יֵשׁוּעַ וְיָצָא מִמֶּנּוּ הַשֵּׁד; וְנִרְפָּא הַנַּעַר לְמִן הַשָּׁעָה הַהִיא. יט אָז נִגְּשׁוּ הַתַּלְמִידִים אֶל יֵשׁוּעַ בִּהְיוֹתוֹ לְבַדּוֹ וְאָמְרוּ לוֹ: מַדּוּעַ אֲנַחְנוּ לֹא יָכֹלְנוּ לְרַפְּאוֹ? כ אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: בִּגְלַל אִי אֱמוּנַתְכֶם; כִּי אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁאִם תִּהְיֶה בָּכֶם אֱמוּנָה כְּגַרְגִּיר חַרְדָּל, תֹּאמְרוּ לָהָר הַזֶּה, זוּז מִכָּאן, וְהוּא יָזוּז; וְדָבָר לֹא יִקְשֶׁה לָכֶם. כא אֲבָל הַמִּין הַזֶּה אֵינֶנּוּ יוֹצֵא אֶלָּא בְּצוֹם וּבִתְפִלָּה.
כב וְכַאֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ בַּגָּלִיל, אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: עָתִיד בֶּן הָאָדָם לְהִמָּסֵר לִידֵי בְּנֵי אָדָם כג וְיַהַרְגוּהוּ, וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יָקוּם וְהֵם הִתְעַצְּבוּ מְאֹד.
כד וְכַאֲשֶׁר בָּאוּ לִכְפַר נַחוּם, נִגְּשׁוּ אֶל כֵּיפָא הַלָּלוּ שֶׁלּוֹקְחִים אֶת שְׁנֵי הַזּוּזִים שֶׁל מַס הַגֻּלְגֹּלֶת,וְאָמְרוּ לוֹ: רַבְּכֶם הַאִם אֵינוֹ נוֹתֵן אֶת שְׁנֵי זּוּזָיו? כה אָמַר לָהֶם: כֵּן. וְכַאֲשֶׁר נִכְנַס כֵּיפָא לַבַּית, הִקְדִימוֹ יֵשׁוּעַ וְאָמַר לוֹ: מַה נִּרְאֶה לְךָ, שִׁמְעוֹן? מַלְכֵי הָאָרֶץ מִמִּי לוֹקְחִים מֶכֶס וּמַס גֻּלְגֹּלֶת, מִבְּנֵיהֶם אוֹ מִן הַנוֹכְרִים? כו אָמַר לוֹ שִׁמְעוֹן: מִן הַנּוֹכְרִים אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: לְפִיכָךְ בְּנֵי חוֹרִין הֵם הַבָּנִים. כז אֲבָל כְּדֵי שֶׁלֹּא נַכְשִׁיל אוֹתָם, לֵךְ לַיָּם וְהָטֵל חַכָּה, וְהַדָּג הָרִאשׁוֹן שֶׁיַּעֲלֶה, פְּתַח פִּיו וְתִמְצָא מַטְבֵּעַ; אוֹתוֹ קַח וְתֵן בַּעֲדִי וּבַעַדְךָ.
|
