TORAH | |
Shemot Chapter 19
1 In the third khodesh after B'nei Yisra'el had gone forth out of the land of Mitzrayim, the same day they came into the wilderness of Sinai. 2 And when they were departed from Refidim, and came to the wilderness of Sinai, they encamped in the wilderness; and there Yisra'el encamped before the mount. 3 And Moshe went up unto Elohim, and יהוה called unto him out of the mountain, saying, "Thus shall you say to Beit Ya'akov, and tell B'nei Yisra'el, 4 'You have seen what I did unto Mitzrayim, and how I bore you on eagles' wings, and brought you unto Myself. 5 Now therefore, if you will hearken unto My voice indeed, and keep My Brit, then you shall be My own treasure from among all peoples; for all the earth is Mine; 6 and you shall be unto Me a Mamlekhet of Kohanim, and a kadosh nation." These are the words which you shall speak unto B'nei Yisra'el." 7 And Moshe came and called for the elders of the people, and set before them all these words which יהוה commanded him. 8 And all the people answered together, and said, "All that יהוה has spoken, we will do." And Moshe reported the words of the people unto יהוה . And9 יהוה said unto Moshe, "Lo, I come unto you in a thick cloud, that the people may hear when I speak with you, and may also believe you forever." And Moshe told the words of the people unto יהוה . And10 יהוה said unto Moshe, "Go unto the people, and consecrate them today and tomorrow, and let them wash their garments, 11 and be ready against the third day; for the third day יהוה will come down in the sight of all the people upon Har Sinai. 12 And you shall set bounds unto the people round about, saying, 'Take heed to yourselves, that you go not up into the mount, or touch the border of it; whoever touches the mount shall be surely put to death; 13 no hand shall touch him, but he shall surely be stoned, or shot through; whether it is beast or man, it shall not live; when the yovel sounds long, they shall come up to the mount'."
14 And Moshe went down from the mount unto the people, and consecrated the people; and they washed their garments. 15 And he said unto the people, "Be ready against the third day; come not near a woman." 16 And it came to pass on the third day, when it was morning, that there were thunders and lightnings and a thick cloud upon the mount, and the voice of a shofar exceedingly loud; and all the people that were in the camp trembled. 17 And Moshe brought forth the people out of the camp to meet Elohim; and they stood at the nether part of the mount. 18 Now Har Sinai was altogether asmoke, because יהוה descended upon it in fire; and the smoke thereof ascended as the smoke of a furnace, and the whole mount quaked greatly. 19 And when the voice of the shofar waxed louder and louder, Moshe spoke, and Elohim answered him by a voice. 20 And יהוה came down upon Har Sinai, to the top of the mount; and יהוה called Moshe to the top of the mount; and Moshe went up. 21 And יהוה said unto Moshe, "Go down, charge the people, lest they break through unto יהוה to gaze, and many of them perish. 22 And let the Kohanim also, that come near to יהוה , hallow themselves, lest יהוה breaks forth upon them." 23 And Moshe said unto יהוה , "The people cannot come up to Har Sinai; for you did charge us, saying, 'Set bounds about the mount, and hallow it'." 24 And יהוה said unto him, "Go, get down, and you shall come up, you, and Aharon with you; but let not the Kohanim and the people break through to come up unto יהוה , lest He breaks forth upon them." 25 So Moshe went down unto the people and told them.
| שמות פרק יט
א בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי.
ב וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר.
ג וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים וַיִּקְרָא אֵלָיו יהוה מִן הָהָר לֵאמֹר כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.
ד אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי.
ה וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ.
ו וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
ז וַיָּבֹא מֹשֶׁה וַיִּקְרָא לְזִקְנֵי הָעָם וַיָּשֶׂם לִפְנֵיהֶם אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר צִוָּהוּ יהוה .
ח וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יהוה נַעֲשֶׂה וַיָּשֶׁב מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל יהוה .
ט וַיֹּאמֶר יהוה אֶל מֹשֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל יהוה .
י וַיֹּאמֶר יהוה אֶל מֹשֶׁה לֵךְ אֶל הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר וְכִבְּסוּ שִׂמְלֹתָם.
יא וְהָיוּ נְכֹנִים לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי כִּי בַּיּוֹם הַשְּׁלִשִׁי יֵרֵד יהוה לְעֵינֵי כָל הָעָם עַל הַר סִינָי.
יב וְהִגְבַּלְתָּ אֶת הָעָם סָבִיב לֵאמֹר הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהָר מוֹת יוּמָת.
יג לֹא תִגַּע בּוֹ יָד כִּי סָקוֹל יִסָּקֵל אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה אִם בְּהֵמָה אִם אִישׁ לֹא יִחְיֶה בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר.
יד וַיֵּרֶד מֹשֶׁה מִן הָהָר אֶל הָעָם וַיְקַדֵּשׁ אֶת הָעָם וַיְכַבְּסוּ שִׂמְלֹתָם.
טו וַיֹּאמֶר אֶל הָעָם הֱיוּ נְכֹנִים לִשְׁלֹשֶׁת יָמִים אַל תִּגְּשׁוּ אֶל אִשָּׁה.
טז וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד וַיֶּחֱרַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה.
יז וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת הָעָם לִקְרַאת הָאֱלֹהִים מִן הַמַּחֲנֶה וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר.
יח וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו יהוה בָּאֵשׁ וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן וַיֶּחֱרַד כָּל הָהָר מְאֹד.
יט וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל.
כ וַיֵּרֶד יהוה עַל הַר סִינַי אֶל רֹאשׁ הָהָר וַיִּקְרָא יהוה לְמֹשֶׁה אֶל רֹאשׁ הָהָר וַיַּעַל מֹשֶׁה.
כא וַיֹּאמֶר יהוה אֶל מֹשֶׁה רֵד הָעֵד בָּעָם פֶּן יֶהֶרְסוּ אֶל יהוה לִרְאוֹת וְנָפַל מִמֶּנּוּ רָב.
כב וְגַם הַכֹּהֲנִים הַנִּגָּשִׁים אֶל יהוה יִתְקַדָּשׁוּ פֶּן יִפְרֹץ בָּהֶם יהוה .
כג וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יהוה לֹא יוּכַל הָעָם לַעֲלֹת אֶל הַר סִינָי כִּי אַתָּה הַעֵדֹתָה בָּנוּ לֵאמֹר הַגְבֵּל אֶת הָהָר וְקִדַּשְׁתּוֹ.
כד וַיֹּאמֶר אֵלָיו יהוה לֶךְ רֵד וְעָלִיתָ אַתָּה וְאַהֲרֹן עִמָּךְ וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם אַל יֶהֶרְסוּ לַעֲלֹת אֶל יהוה פֶּן יִפְרָץ בָּם.
כה וַיֵּרֶד מֹשֶׁה אֶל הָעָם וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם.
|
Shemot Chapter 20
1 And Elohim spoke all these words, saying,
2 "I am יהוה your Elohim, who brought you out of the land of Mitzrayim, out of the house of bondage. You shall have no other gods before Me.
3 You will not make unto you a graven image, nor any manner of likeness, of any thing that is in heaven above, or that is in the earth beneath, or that is in the water under the earth; 4 you will not bow down unto them, nor serve them; for I, יהוה your Elohim, am El Kana, visiting the iniquity of the fathers upon the children unto the third and fourth generation of them that hate Me; 5 and showing compassion unto the thousandth generation of them that love Me and keep My Mitzvot.
6 You will not take the Name of יהוה your Elohim in vain; for יהוה will not hold him guiltless who takes His Name in vain.
7 Remember Yom HaShabbat, to keep it kadosh. 8 Six days will you labor, and do all your work; 9 but the seventh day is a Shabbat unto יהוה your Elohim, in it you will not do any manner of work, you, nor your son, nor your daughter, nor your man-servant, nor your maid-servant, nor your cattle, nor your stranger that is within your gates; 10 for in six days יהוה made heaven and earth, the sea, and all that is in them, and rested on the seventh day; therefore יהוה blessed Yom HaShabbat, and hallowed it.
11 Honor your father and your mother, that your days may be long upon the land which יהוה your Elohim gives you.
12 You will not murder.
You will not commit adultery.
You will not steal.
You will not bear false witness against your neighbor.
13 You will not covet your neighbor's house; you will not covet your neighbor's wife, nor his man-servant, nor his maid-servant, nor his ox, nor his donkey, nor any thing that is your neighbor's.
14 And all the people saw the thunderings, and the lightnings, and the voice of the shofar, and the mountain smoking; and when the people saw it, they trembled, and stood afar off. 15 And they said unto Moshe, "You speak with us, and we will hear; but let not Elohim speak with us, lest we die." 16 And Moshe said unto the people, "Fear not; for Elohim is come to prove you, and that His fear may be before you, that you sin not." 17 And the people stood afar off; but Moshe drew near unto the thick darkness where Elohim was. 18 And יהוה said unto Moshe, ‘Thus you shall say unto B'nei Yisra'el, 'You yourselves have seen that I have talked with you from Heaven. 19 You shall not make with Me gods of silver, or gods of gold you shall not make unto you. 20 A Mizbe'akh of earth you shall make unto Me, and shall sacrifice thereon your Olot, and your Sh'lamim, your sheep, and your bulls; in every place where I cause My Name to be mentioned I will come unto you and bless you. 21 And if you make Me a Mizbe'akh of stone, you shall not build it of hewn stones; for if you lift up your tool upon it, you have profaned it. 22 Neither shall you go up by steps unto My Mizbe'akh, that your nakedness shall not be uncovered thereon'.'"
| שמות פרק כ
א וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר.
ב אָנֹכִי יהוה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי.
ג לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ.
ד לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם כִּי אָנֹכִי יהוה אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשֹׂנְאָי.
ה וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָי.
ו לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם יהוה אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא כִּי לֹא יְנַקֶּה יהוה אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא.
ז זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ.
ח שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ.
ט וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַיהוה אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ.
י כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יהוה אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עַל כֵּן בֵּרַךְ יהוה אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ.
יא כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר יהוה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ.
יב לֹא תִרְצָח לֹא תִנְאָף לֹא תִגְנֹב לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר.
יג לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ.
יד וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת הָהָר עָשֵׁן וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק.
טו וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה וְאַל יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹהִים פֶּן נָמוּת.
טז וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם אַל תִּירָאוּ כִּי לְבַעֲבוּר נַסּוֹת אֶתְכֶם בָּא הָאֱלֹהִים וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיכֶם לְבִלְתִּי תֶחֱטָאוּ.
יז וַיַּעֲמֹד הָעָם מֵרָחֹק וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל אֲשֶׁר שָׁם הָאֱלֹהִים.
יח וַיֹּאמֶר יהוה אֶל מֹשֶׁה כֹּה תֹאמַר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם.
יט לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם.
כ מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי וְזָבַחְתָּ עָלָיו אֶת עֹלֹתֶיךָ וְאֶת שְׁלָמֶיךָ אֶת צֹאנְךָ וְאֶת בְּקָרֶךָ בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ.
כא וְאִם מִזְבַּח אֲבָנִים תַּעֲשֶׂה לִּי לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ וַתְּחַלְלֶהָ.
כב וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי אֲשֶׁר לֹא תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ עָלָיו.
|
VaYikra Chapter 23
15 And you shall count unto you from the morrow after The Shabbat, from the day that you brought the omer of the waving; seven Sabbaths shall there be complete; 16 even unto the morrow after the seventh Shabbat shall you number fifty days; and you shall present a Minkha Khadashah unto יהוה . You 17 shall bring out of your dwellings two wave-loaves of two tenth parts of an efah; they shall be of fine flour, they shall be baked with leaven, for Bikkurim unto יהוה . And 18 you shall present with the bread seven lambs without blemish of the first year, and one young bullock, and two rams; they shall be an Olah unto יהוה , with their Minkha, and their Nesekh, even a karban of fire, of a sweet savor unto יהוה . And 19 you shall offer one he-goat for a Khatat, and two he-lambs of the first year for a sacrifice of Sh'lamim. 20 And the kohen shall wave them with the bread of the Bikkurim for a Tenufah before יהוה , with the two lambs; they shall be Kodesh unto יהוה for the kohen. 21 And you shall make proclamation on the selfsame day; there shall be a Mikra Kodesh unto you; you shall do no manner of regular work; it is a statute forever in all your dwellings throughout your generations.
| ויּקרא פרק כג
טו וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה.
טז עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַיהוה .
יז מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה שְׁתַּיִם שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת תִּהְיֶינָה חָמֵץ תֵּאָפֶינָה בִּכּוּרִים לַיהוה .
יח וְהִקְרַבְתֶּם עַל הַלֶּחֶם שִׁבְעַת כְּבָשִׂים תְּמִימִם בְּנֵי שָׁנָה וּפַר בֶּן בָּקָר אֶחָד וְאֵילִם שְׁנָיִם יִהְיוּ עֹלָה לַיהוה וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוה .
יט וַעֲשִׂיתֶם שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת וּשְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה לְזֶבַח שְׁלָמִים.
כ וְהֵנִיף הַכֹּהֵן אֹתָם עַל לֶחֶם הַבִּכֻּרִים תְּנוּפָה לִפְנֵי יהוה עַל שְׁנֵי כְּבָשִׂים קֹדֶשׁ יִהְיוּ לַיהוה לַכֹּהֵן.
כא וּקְרָאתֶם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ חֻקַּת עוֹלָם בְּכָל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם.
|
BaMidbar Chapter 28
26 Also in Yom HaBikurim, when you bring a new Minkhah unto יהוה in your Shavu'ot, you shall have a Mikra Kodesh: you shall do no manner of servile work; 27 but you shall present an Olah for a sweet savor unto יהוה : two young bullocks, one ram, seven he-lambs of the first year; 28 and their Minkhah, fine flour mingled with oil, three tenth parts for each bullock, two tenth parts for the one ram, 29 a several tenth part for every lamb of the seven lambs; 30 one he-goat, to make atonement for you. 31 Beside the Olah Tamid, and the Minkhah thereof, you shall offer them, they shall be unto you without blemish, and their Nesekh.
| בראשית פרק כא
בְּנוֹ.
ו וַתֹּאמֶר שָׂרָה צְחֹק עָשָׂה לִי אֱלֹהִים כָּל הַשֹּׁמֵעַ יִצְחַק לִי.
ז וַתֹּאמֶר מִי מִלֵּל לְאַבְרָהָם הֵינִיקָה בָנִים שָׂרָה כִּי יָלַדְתִּי בֵן לִזְקֻנָיו.
ח וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַל וַיַּעַשׂ אַבְרָהָם מִשְׁתֶּה גָדוֹל בְּיוֹם הִגָּמֵל אֶת יִצְחָק.
ט וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת בֶּן הָגָר הַמִּצְרִית אֲשֶׁר יָלְדָה לְאַבְרָהָם מְצַחֵק.
י וַתֹּאמֶר לְאַבְרָהָם גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן הָאָמָה הַזֹּאת עִם בְּנִי עִם יִצְחָק.
יא וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד בְּעֵינֵי אַבְרָהָם עַל אוֹדֹת בְּנוֹ.
יב וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל הַנַּעַר וְעַל אֲמָתֶךָ כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע.
יג וְגַם אֶת בֶּן הָאָמָה לְגוֹי אֲשִׂימֶנּוּ כִּי זַרְעֲךָ הוּא.
יד וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם וַיִּתֵּן אֶל הָגָר שָׂם עַל שִׁכְמָהּ וְאֶת הַיֶּלֶד וַיְשַׁלְּחֶהָ וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָׁבַע.
טו וַיִּכְלוּ הַמַּיִם מִן הַחֵמֶת וַתַּשְׁלֵךְ אֶת הַיֶּלֶד תַּחַת אַחַד הַשִּׂיחִם.
טז וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד הַרְחֵק כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת כִּי אָמְרָה אַל אֶרְאֶה בְּמוֹת הַיָּלֶד וַתֵּשֶׁב מִנֶּגֶד וַתִּשָּׂא אֶת קֹלָהּ וַתֵּבְךְּ.
יז וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת קוֹל הַנַּעַר וַיִּקְרָא מַלְאַךְ אֱלֹהִים אֶל הָגָר מִן הַשָּׁמַיִם וַיֹּאמֶר לָהּ מַה לָּךְ הָגָר אַל תִּירְאִי כִּי שָׁמַע אֱלֹהִים אֶל קוֹל הַנַּעַר בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם.
יח קוּמִי שְׂאִי אֶת הַנַּעַר וְהַחֲזִיקִי אֶת יָדֵךְ בּוֹ כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימֶנּוּ.
יט וַיִּפְקַח אֱלֹהִים אֶת עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵּא אֶת הַחֵמֶת מַיִם וַתַּשְׁקְ אֶת הַנָּעַר.
כ וַיְהִי אֱלֹהִים אֶת הַנַּעַר וַיִּגְדָּל וַיֵּשֶׁב בַּמִּדְבָּר וַיְהִי רֹבֶה קַשָּׁת.
כא וַיֵּשֶׁב בְּמִדְבַּר פָּארָן וַתִּקַּח לוֹ אִמּוֹ אִשָּׁה מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.
כב וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ וּפִיכֹל שַׂר צְבָאוֹ אֶל אַבְרָהָם לֵאמֹר אֱלֹהִים עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה.
כג וְעַתָּה הִשָּׁבְעָה לִּי בֵאלֹהִים הֵנָּה אִם תִּשְׁקֹר לִי וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִּי כַּחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמְּךָ תַּעֲשֶׂה עִמָּדִי וְעִם הָאָרֶץ אֲשֶׁר גַּרְתָּה בָּהּ.
כד וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אָנֹכִי אִשָּׁבֵעַ.
כה וְהוֹכִחַ אַבְרָהָם אֶת אֲבִימֶלֶךְ עַל אֹדוֹת בְּאֵר הַמַּיִם אֲשֶׁר גָּזְלוּ עַבְדֵי אֲבִימֶלֶךְ. כו וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ לֹא יָדַעְתִּי מִי עָשָׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְגַם אַתָּה לֹא הִגַּדְתָּ לִּי וְגַם אָנֹכִי לֹא שָׁמַעְתִּי בִּלְתִּי הַיּוֹם.
כז וַיִּקַּח אַבְרָהָם צֹאן וּבָקָר וַיִּתֵּן לַאֲבִימֶלֶךְ וַיִּכְרְתוּ שְׁנֵיהֶם בְּרִית.
כח וַיַּצֵּב אַבְרָהָם אֶת שֶׁבַע כִּבְשֹׂת הַצֹּאן לְבַדְּהֶן.
כט וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ אֶל אַבְרָהָם מָה הֵנָּה שֶׁבַע כְּבָשֹׂת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר הִצַּבְתָּ לְבַדָּנָה.
ל וַיֹּאמֶר כִּי אֶת שֶׁבַע כְּבָשֹׂת תִּקַּח מִיָּדִי בַּעֲבוּר תִּהְיֶה לִּי לְעֵדָה כִּי חָפַרְתִּי אֶת הַבְּאֵר הַזֹּאת.
לא עַל כֵּן קָרָא לַמָּקוֹם הַהוּא בְּאֵר שָׁבַע כִּי שָׁם נִשְׁבְּעוּ שְׁנֵיהֶם.
לב וַיִּכְרְתוּ בְרִית בִּבְאֵר שָׁבַע וַיָּקָם אֲבִימֶלֶךְ וּפִיכֹל שַׂר צְבָאוֹ וַיָּשֻׁבוּ אֶל אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים.
לג וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם יהוה אֵל עוֹלָם.
לד וַיָּגָר אַבְרָהָם בְּאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים יָמִים רַבִּים.
|
D'varim Chapter 16
9 "Seven Shavu'ot shall you number unto you; from the time the sickle is first put to the standing grain shall you begin to number seven weeks. 10 And you shall keep Khag Shavu'ot unto יהוה your Elohim after the measure of the freewill-offering of your hand, which you shall give, according as יהוה your Elohim blesses you. 11 And you shall rejoice before יהוה your Elohim, you, and your son, and your daughter, and your man-servant, and your maid-servant, and HaLevi that is within your gates, and the stranger, and the fatherless, and the widow, that are in the midst of you, in the place which יהוה your Elohim shall choose to cause His Name to dwell there. 12 And you shall remember that you were a servant in Mitzrayim; and you shall observe and do these Khukot."
| בראשית פרק כב
א וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי.
ב וַיֹּאמֶר קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ.
ג וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבֹשׁ אֶת חֲמֹרוֹ וַיִּקַּח אֶת שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ וְאֵת יִצְחָק בְּנוֹ וַיְבַקַּע עֲצֵי עֹלָה וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים.
ד בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחֹק.
ה וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר וַאֲנִי וְהַנַּעַר נֵלְכָה עַד כֹּה וְנִשְׁתַּחֲוֶה וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם.
ו וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת עֲצֵי הָעֹלָה וַיָּשֶׂם עַל יִצְחָק בְּנוֹ וַיִּקַּח בְּיָדוֹ אֶת הָאֵשׁ וְאֶת הַמַּאֲכֶלֶת וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו.
ז וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל אַבְרָהָם אָבִיו וַיֹּאמֶר אָבִי וַיֹּאמֶר הִנֶּנִּי בְנִי וַיֹּאמֶר הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעֹלָה.
ח וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֱלֹהִים יִרְאֶה לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה בְּנִי וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו.
ט וַיָּבֹאוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים וַיִּבֶן שָׁם אַבְרָהָם אֶת הַמִּזְבֵּחַ וַיַּעֲרֹךְ אֶת הָעֵצִים וַיַּעֲקֹד אֶת יִצְחָק בְּנוֹ וַיָּשֶׂם אֹתוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ מִמַּעַל לָעֵצִים.
י וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת יָדוֹ וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶלֶת לִשְׁחֹט אֶת בְּנוֹ.
יא וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ יהוה מִן הַשָּׁמַיִם וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי.
יב וַיֹּאמֶר אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי.
יג וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אַיִל אַחַר נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו וַיֵּלֶךְ אַבְרָהָם וַיִּקַּח אֶת הָאַיִל וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ.
יד וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא יהוה יִרְאֶה אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר יהוה יֵרָאֶה.
טו וַיִּקְרָא מַלְאַךְ יהוה אֶל אַבְרָהָם שֵׁנִית מִן הַשָּׁמָיִם.
טז וַיֹּאמֶר בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם יהוה כִּי יַעַן אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידֶךָ.
יז כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו.
יח וְהִתְבָּרְכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ בְּקֹלִי.
יט וַיָּשָׁב אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו וַיָּקֻמוּ וַיֵּלְכוּ יַחְדָּו אֶל בְּאֵר שָׁבַע וַיֵּשֶׁב אַבְרָהָם בִּבְאֵר שָׁבַע.
כ וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֻּגַּד לְאַבְרָהָם לֵאמֹר הִנֵּה יָלְדָה מִלְכָּה גַם הִוא בָּנִים לְנָחוֹר אָחִיךָ.
כא אֶת עוּץ בְּכֹרוֹ וְאֶת בּוּז אָחִיו וְאֶת קְמוּאֵל אֲבִי אֲרָם.
כב וְאֶת כֶּשֶׂד וְאֶת חֲזוֹ וְאֶת פִּלְדָּשׁ וְאֶת יִדְלָף וְאֵת בְּתוּאֵל.
כג וּבְתוּאֵל יָלַד אֶת רִבְקָה שְׁמֹנָה אֵלֶּה יָלְדָה מִלְכָּה לְנָחוֹר אֲחִי אַבְרָהָם.
כד וּפִילַגְשׁוֹ וּשְׁמָהּ רְאוּמָה וַתֵּלֶד גַּם הִוא אֶת טֶבַח וְאֶת גַּחַם וְאֶת תַּחַשׁ וְאֶת מַעֲכָה.
|
D'varim Chapter 26
1 "And it shall be, when you come in unto the land which יהוה your Elohim gives you for an inheritance, and possess it, and dwell therein, 2 that you shall take of the first of all the fruit of the ground, which you shall bring in from your land that יהוה your Elohim gives you; and you shall put it in a basket and shall go unto the place which יהוה your Elohim shall choose to cause His Name to dwell there. 3 And you shall come unto the kohen that shall be in those days, and say unto him, 'I profess this day unto יהוה your Elohim, that I am come unto the land which יהוה swore unto our fathers to give us.' 4 And the kohen shall take the basket out of your hand, and set it down before the Mizbe'akh of יהוה your Elohim. 5 And you shall speak and say before יהוה your Elohim, 'A wandering Arami was my father, and he went down into Mitzrayim, and sojourned there, few in number; and he became there a nation, great, mighty, and populous. 6 And Mitzrayim dealt ill with us, and afflicted us, and laid upon us hard bondage. 7 And we cried unto יהוה , the Elohim of our fathers, and יהוה heard our voice, and saw our affliction, and our toil, and our oppression. 8 And יהוה brought us forth out of Mitzrayim with a mighty hand, and with an outstretched arm, and with great terribleness, and with signs, and with wonders. 9 And He has brought us into this place, and has given us this land, a land flowing with milk and honey. 10 And now, behold, I have brought the first of the fruit of the land, which You, O יהוה , have given me.' And you shall set it down before יהוה your Elohim, and worship before יהוה your Elohim. 11 And you shall rejoice in all the good which יהוה your Elohim has given unto you, and unto your house, you, and the Levi, and the stranger that is in the midst of you."
12 "When you have made an end of tithing all the tithe of your increase in the third year, which is the year of tithing, and have given it unto HaLevi, to the stranger, to the fatherless, and to the widow, that they may eat within your gates, and be satisfied, 13 then you shall say before יהוה your Elohim, 'I have put away the hallowed things out of my house, and also have given them unto the Levi, and unto the stranger, to the fatherless, and to the widow, according to all Your Mitzvah which You have commanded me; I have not transgressed any of Your Mitzvot, neither have I forgotten them. 14 I have not eaten thereof in my mourning, neither have I put away thereof, being unclean, nor given thereof for the dead; I have hearkened to the voice of יהוה my Elohim, I have done according to all that You have commanded me. 15 Look forth from Your consecrated habitation, from heaven, and bless Your people Yisra'el, and the land which You have given us, as You did swear unto our fathers, a land flowing with milk and honey'."
16 "This day יהוה your Elohim commands you to do these Khukot and Mishpatim; you shall therefore observe and do them with all your heart, and with all your soul. 17 You have avouched יהוה this day to be your Elohim, and that you would walk in His ways, and keep His Khukot, and His Mitzvot, and His Mishpatim, and hearken unto His voice. 18 And יהוה has avouched you this day to be His own treasure, as He has promised you, and that you should keep all His Mitzvot; 19 and to make you high above all nations that He has made, in praise, and in name, and in glory; and that you may be a kadosh people unto יהוה your Elohim, as He has spoken." | דברים פרק כו
א וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יהוה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ.
ב וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר יהוה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא וְהָלַכְתָּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יהוה אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם.
ג וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְאָמַרְתָּ אֵלָיו הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַיהוה אֱלֹהֶיךָ כִּי בָאתִי אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יהוה לַאֲבֹתֵינוּ לָתֶת לָנוּ.
ד וְלָקַח הַכֹּהֵן הַטֶּנֶא מִיָּדֶךָ וְהִנִּיחוֹ לִפְנֵי מִזְבַּח יהוה אֱלֹהֶיךָ.
ה וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי יהוה אֱלֹהֶיךָ אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט וַיְהִי שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב.
ו וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים וַיְעַנּוּנוּ וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבֹדָה קָשָׁה.
ז וַנִּצְעַק אֶל יהוה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ וַיִּשְׁמַע יהוה אֶת קֹלֵנוּ וַיַּרְא אֶת עָנְיֵנוּ וְאֶת עֲמָלֵנוּ וְאֶת לַחֲצֵנוּ.
ח וַיּוֹצִאֵנוּ יהוה מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה וּבְמֹרָא גָּדֹל וּבְאֹתוֹת וּבְמֹפְתִים.
ט וַיְבִאֵנוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וַיִּתֶּן לָנוּ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ.
י וְעַתָּה הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לִּי יהוה וְהִנַּחְתּוֹ לִפְנֵי יהוה אֱלֹהֶיךָ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לִפְנֵי יהוה אֱלֹהֶיךָ.
יא וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן לְךָ יהוה אֱלֹהֶיךָ וּלְבֵיתֶךָ אַתָּה וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ.
יב כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר אֶת כָּל מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁת שְׁנַת הַמַּעֲשֵׂר וְנָתַתָּה לַלֵּוִי לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ וְשָׂבֵעוּ.
יג וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי יהוה אֱלֹהֶיךָ בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת וְגַם נְתַתִּיו לַלֵּוִי וְלַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה כְּכָל מִצְוָתְךָ אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי לֹא עָבַרְתִּי מִמִּצְוֹתֶיךָ וְלֹא שָׁכָחְתִּי.
יד לֹא אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנּוּ וְלֹא בִעַרְתִּי מִמֶּנּוּ בְּטָמֵא וְלֹא נָתַתִּי מִמֶּנּוּ לְמֵת שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל יהוה אֱלֹהָי עָשִׂיתִי כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי.
טו הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל וְאֵת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לָנוּ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ.
טז הַיּוֹם הַזֶּה יהוה אֱלֹהֶיךָ מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ אוֹתָם בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ.
יז אֶת יהוה הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וְלִשְׁמֹר חֻקָּיו וּמִצְוֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְלִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ.
יח וַיהוה הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ וְלִשְׁמֹר כָּל מִצְוֹתָיו.
יט וּלְתִתְּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עָשָׂה לִתְהִלָּה וּלְשֵׁם וּלְתִפְאָרֶת וְלִהְיֹתְךָ עַם קָדֹשׁ לַיהוה אֱלֹהֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר.
|
BRIT KHADASHAH | |
Ma’asei HaShlikhim Chapter 2
1 And when the days of Shavu'ot were counted, while they were assembled together, 2 suddenly there came a sound from Heaven as of a rushing mighty wind, and it filled all the house where they were sitting. 3 And there appeared to them tongues which were divided like flames of fire, and they rested upon each of them. 4 And they were all filled with The Ru'akh HaKodesh, and they began to speak in various languages, according to whatever HaRu'akh gave them to speak.
5 Now there dwelt at Yerushalayim G-d fearing men and Yehudim from every nation under heaven. 6 And as the sound took place, all the people gathered together, and they were confused because every man heard them speak in his own language. 7 And they were all amazed, and marveled, saying one to another, “Behold, are not all these who speak from the Galil? 8 How is it that we hear every man in our own native language? 9 Parthians, and Medes, and Elamites, and those who dwell in Mesopotamia, Yehudim, and Cappadocians, and those from Pontos, and Asia Minor, 10 and those from the region of Phrygia, and of Pamphylia, and of Mitzrayim, and of the regions of Lybia near Cyrene, and those who have come from Rome, both Yehudim and proselytes, 11 and those from Crete, and Arabians, behold, we hear them speak in our own languages of the wonderful works of Elohim.” 12 And they were all amazed and stunned, saying one to another, “What is happening?” 13 Others who were mocking said, “These men are full of choice wine and are drunk.”
14 And afterwards Shimon Kefa stood up together with the eleven Talmidim, and lifted up his voice and said to them, “Men, Yehudim, and all that dwell at Yerushalayim, let this be known to you, and hearken to my words; 15 for these men are not drunk as you suppose, for behold, it is but the third hour of the day. 16 But this is that which was spoken by Yo'el HaNavi: 17 “It shall come to pass in the last days, says Elohim, that I will pour out my Ru'akh upon all flesh; and your sons and your daughters shall prophesy, and your young men shall see visions, and your old men shall dream dreams; 18 and upon my menservants and upon my maidservants will I pour out my Ru'akh in those days; and they shall prophesy; 19 and I will show wonders in the heavens and signs on the earth: blood and fire and vapor of smoke: 20 the sun shall be changed into darkness and the moon into blood, before that great and fearful day of יהוה shall come. 21 And it shall come to pass that whoever shall call on the Name of יהוה shall be saved.' 22 Men of Yisra’el, hear these words: Yeshua HaNatzri, a man of Elohim, who appeared among you by miracles and signs and wonders which Elohim did by Him among you, as you yourselves know, 23 this man, who was consecrated for this purpose by the foreknowledge and will of Elohim, you have delivered into the hands of wicked men, and you have executed and murdered Him, 24 whom Elohim has raised up, having destroyed the pains of Mavet, because it was not possible for She'ol to hold Him. 25 For David said concerning Him, ‘I saw יהוה always before me, for He is on my right hand, so that I should not be shaken; 26 therefore my heart is comforted and my glory is exalted; even my body shall rest in hope, 27 because you will not leave my soul in She'ol, neither will you suffer your Khasid to see decay. 28 You have revealed to me the way of life; you will fill me with joy in your presence.' 29 Now, men and brethren, permit me to speak to you openly concerning the Patriarch David, who is dead and buried and whose tomb is with us to this day; 30 for he was a Navi, and he knew that Elohim had sworn by an oath to him that of the fruit of his loins, according to the flesh, He would raise up one to sit on his throne. 31 So he foresaw and spoke concerning the resurrection of Mashi'akh, that His soul was not left in She'ol, neither did his body see decay. 32 This very Yeshua, Elohim has raised up, and we are all His witnesses. 33 It is He who is exalted by the right hand of Elohim, and has received from HaAv the promise of The Ru'akh HaKodesh, and has poured out this gift which you now see and hear. 34 For David did not ascend into the heavens, because he himself said, ' יהוה said to My Adon, ‘Sit at my right hand, 35 until I make your foes your footstool.' 36 Therefore let all Beit Yisra'el know assuredly that Elohim has made this very Yeshua, whom you have executed, both יהוה and Mashi'akh.”
37 When they heard these things, their hearts were sorrowful, and they said to Shimon and the rest of the Shlikhim, “Our brethren, what shall we do?” 38 Then Shimon said to them, “Repent and be immersed, every one of you, in the Name of יהוה Yeshua, for the remission of sins, so that you may receive the gift of The Ru'akh HaKodesh. 39 For the promise was made to you and to your children, and for all of those who are far off, even as many as the very Elohim shall call.” 40 And he testified to them with many other words and besought them, saying, “Save yourselves from this sinful generation.” 41 And those men among them who readily accepted his word and trusted were immersed, and about three thousand souls were added in that day.
42 And they continued steadfastly in the teaching of the Shlikhim, and fellowshipping in prayer, and in the breaking of bread. 43 And fear came upon every soul; and many miracles and wonders were done by the Shlikhim in Yerushalayim. 44 And all believers were together and had all things in common; 45 and those who had possessions sold them and divided to each man according to his need. 46 And they went to the Heikhal every day with one accord; and at home they broke bread and received food with joy and with a pure heart, 47 praising Elohim and finding favor with all the people. And Adoneinu daily increased those who obtained life in the assembly.
| יעקב פרק ב
יד מָה הַתּוֹעֶלֶת, אִם יֹאמַר אִישׁ: יֵשׁ לִי אֱמוּנָה, וּמַעֲשִׂים אֵין לוֹ? הַאִם יְכוֹלָה הָאֱמוּנָה לְהוֹשִׁיעוֹ? טו וְאִם אָח אוֹ אָחוֹת יִהְיוּ בְּעֵירֹם וְחַסְרֵי לֶחֶם יוֹמָם, טז וְיֹאמַר לָהֶם אִישׁ מִכֶּם: לְכוּ בְּשָׁלוֹם, הִתְחַמְּמוּ וְשִׂבְעוּ; וְלֹא תִּתְּנוּ לָהֶם אֶת צָרְכֵי הַגּוּף, מָה הַתּוֹעֶלֶת? יז כָּךְ גַּם אֱמוּנָה בְּלִי מַעֲשִׂים מֵתָה הִיא לְבַדָּהּ. יח הֵן יֹאמַר אִישׁ: לְךָ יֵשׁ לְךָ אֱמוּנָה וְלִי יֵשׁ לִי מַעֲשִׂים; הַרְאֵנִי אֶת אֱמוּנָתְךָ שֶׁבְּלִי מַעֲשִׂים, וַאֲנִי אַרְאֶה לְךָ אֶת אֱמוּנָתִי מִתּוֹךְ מַעֲשַׂי. יט מַאֲמִין אַתָּה שֶׁאֶחָד הוּא הָאֱלֹהִים; טוֹב אַתָּה עוֹשֶׂה. גַּם הַשֵּׁדִים מַאֲמִינִים וְרוֹעֲדִים. כ וְאוּלָם הֲרוֹצֶה אַתָּה לָדַעַת, הוֹי אָדָם חַלָּשׁ, שֶׁאֱמוּנָה בְּלִי מַעֲשִׂים מֵתָה הִיא? כא אָבִינוּ אַבְרָהָם הֲלֹא מִתּוֹךְ הַמַּעֲשִׂים הֻצְדַּק, כִּי הֶעֱלָה אֶת יִצְחָק בְּנוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ? כב רוֹאֶה אַתָּה שֶׁאֱמוּנָתוֹ סִיְּעָה לְמַעֲשָׂיו, וּמִתּוֹךְ הַמַּעֲשִׂים הֻשְׁלְמָה אֱמוּנָתוֹ; כג וְהִתְמַלֵּא הַכָּתוּב שֶׁאָמַר, שֶׁהֶאֱמִן אַבְרָהָם בֵּאלֹהִים וְנֶחְשְׁבָה לוֹ לִצְדָקָה, וְאוֹהֵב אֱלֹהִים נִקְרָא. כד רוֹאֶה אַתָּה שֶׁמִּתּוֹךְ הַמַּעֲשִׂים מֻצְדָּק אִישׁ, וְלֹא מִתּוֹךְ הָאֱמוּנָה בִּלְבַד.
I am unable to confirm the Hebrew for Acts Chapter 2 at this time - // -
|