TORAH

Shemot Chapter 30
11 And יהוה spoke unto Moshe, saying, 12 "When you take the sum of B'nei Yisra'el, according to their number, then shall they give every man a ransom for his soul unto יהוה , when you number them; that there may be no plague among them, when you number them. 13 This they shall give, every one that passes among them that are numbered, half a shekel after the shekel of HaKodesh, the shekel is twenty gerahs, half a shekel for an offering to יהוה . Every 14 one that passes among them that are numbered, from twenty years old and upward, shall give the offering of יהוה . The 15 rich shall not give more, and the poor shall not give less than the half shekel, when they give the offering of יהוה , to make atonement for your souls. 16 And you shall take the kippurim money from B'nei Yisra'el, and shall appoint it for the service of the Ohel Mo'ed, that it may be a memorial for B'nei Yisra'el before יהוה , to make atonement for your souls."
17 And יהוה spoke unto Moshe, saying, 18 "You shall also make a Kiyor of brass, and the base thereof of brass, whereat to wash; and you shall put it between the Ohel Mo'ed and the Mizbe'akh, and you shall put water therein. 19 And Aharon and his sons shall wash their hands and their feet thereat; 20 when they go into the Ohel Mo'ed, they shall wash with water, that they die not; or when they come near to the Mizbe'akh to minister, to cause a karban of fire to smoke unto יהוה ; so 21 they shall wash their hands and their feet, that they die not; and it shall be a statute forever to them, even to him and to his seed throughout their generations."
22 Moreover יהוה spoke unto Moshe, saying, 23 "Take also unto you the chief spices, of flowing myrrh, five hundred shekels, and of sweet cinnamon half so much, even two hundred and fifty, and of sweet calamus two hundred and fifty, 24 and of cassia five hundred, after the shekel of HaKodesh, and of olive oil a hin. 25 And you shall make it a kadosh anointing oil, a perfume compounded after the art of the perfumer; it shall be a kadosh anointing oil. 26 And you shall anoint therewith the Ohel Mo'ed, and the Aron HaEdut, 27 and the Shulkhan and all the vessels thereof, and the Menorah and the vessels thereof, and the Mizbe'akh of incense, 28 and the Mizbe'akh HaOlah with all the vessels thereof, and the Kiyor and the base thereof. 29 And you shall consecrate them, that they may be kodesh kadashim; whatever touches them shall be kodesh. 30 And you shall anoint Aharon and his sons, and consecrate them, that they may minister unto Me in the Kohen’s office. 31 And you shall speak unto B'nei Yisra'el, saying, "This shall be Shemen Mish'khat Kodesh unto Me throughout your generations. 32 Upon the flesh of man shall it not be poured, neither shall you make any like it, according to the composition thereof; it is kodesh, and it shall be kodesh unto you. 33 whoever compounds any like it, or whoever puts any of it upon a stranger, he shall be cut off from his people." 34 And יהוה said unto Moshe, "Take unto you sweet spices, stacte, and onycha, and galbanum; sweet spices with pure frankincense; of each shall there be a like weight. 35 And you shall make of it incense, a perfume after the art of the perfumer, seasoned with salt, pure and kadosh. 36 And you shall beat some of it very small, and put of it before the Edut in the Ohel Mo'ed, where I will meet with you; it shall be unto you kodesh kadashim. 37 And the incense which you shall make, according to the composition thereof you shall not make for yourselves; it shall be unto you Kodesh for יהוה . Whoever 38 shall make like unto that, to smell thereof, he shall be cut off from his people."

שמות פרק ל
יא וַיְדַבֵּר יהוה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. יבכִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַיהוה בִּפְקֹד אֹתָם וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָם. יג זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשֶּׁקֶל מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל תְּרוּמָה לַיהוה . יד כֹּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמָעְלָה יִתֵּן תְּרוּמַת יהוה . טו הֶעָשִׁיר לֹא יַרְבֶּה וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט מִמַּחֲצִית הַשָּׁקֶל לָתֵת אֶת תְּרוּמַת יהוה לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם. טז וְלָקַחְתָּ אֶת כֶּסֶף הַכִּפֻּרִים מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנָתַתָּ אֹתוֹ עַל עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד וְהָיָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי יהוה לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם.
יז וַיְדַבֵּר יהוה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. יח וְעָשִׂיתָ כִּיּוֹר נְחֹשֶׁת וְכַנּוֹ נְחֹשֶׁת לְרָחְצָה וְנָתַתָּ אֹתוֹ בֵּין אֹהֶל מוֹעֵד וּבֵין הַמִּזְבֵּחַ וְנָתַתָּ שָׁמָּה מָיִם. יט וְרָחֲצוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו מִמֶּנּוּ אֶת יְדֵיהֶם וְאֶת רַגְלֵיהֶם. כ בְּבֹאָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד יִרְחֲצוּ מַיִם וְלֹא יָמֻתוּ אוֹ בְגִשְׁתָּם אֶל הַמִּזְבֵּחַ לְשָׁרֵת לְהַקְטִיר אִשֶּׁה לַיהוה . כא וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם וְלֹא יָמֻתוּ וְהָיְתָה לָהֶם חָק עוֹלָם לוֹ וּלְזַרְעוֹ לְדֹרֹתָם.
כב וַיְדַבֵּר יהוה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. כג וְאַתָּה קַח לְךָ בְּשָׂמִים רֹאשׁ מָר דְּרוֹר חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְקִנְּמָן בֶּשֶׂם מַחֲצִיתוֹ חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם וּקְנֵה בֹשֶׂם חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם. כד וְקִדָּה חֲמֵשׁ מֵאוֹת בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ וְשֶׁמֶן זַיִת הִין. כה וְעָשִׂיתָ אֹתוֹ שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ רֹקַח מִרְקַחַת מַעֲשֵׂה רֹקֵחַ שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ יִהְיֶה. כו וּמָשַׁחְתָּ בוֹ אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וְאֵת אֲרוֹן הָעֵדֻת. כז וְאֶת הַשֻּׁלְחָן וְאֶת כָּל כֵּלָיו וְאֶת הַמְּנֹרָה וְאֶת כֵּלֶיהָ וְאֵת מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת. כח וְאֶת מִזְבַּח הָעֹלָה וְאֶת כָּל כֵּלָיו וְאֶת הַכִּיֹּר וְאֶת כַּנּוֹ. כט וְקִדַּשְׁתָּ אֹתָם וְהָיוּ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהֶם יִקְדָּשׁ. ל וְאֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו תִּמְשָׁח וְקִדַּשְׁתָּ אֹתָם לְכַהֵן לִי. לא וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ יִהְיֶה זֶה לִי לְדֹרֹתֵיכֶם. לב עַל בְּשַׂר אָדָם לֹא יִיסָךְ וּבְמַתְכֻּנְתּוֹ לֹא תַעֲשׂוּ כָּמֹהוּ קֹדֶשׁ הוּא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם. לג אִישׁ אֲשֶׁר יִרְקַח כָּמֹהוּ וַאֲשֶׁר יִתֵּן מִמֶּנּוּ עַל זָר וְנִכְרַת מֵעַמָּיו. לד וַיֹּאמֶר יהוה אֶל מֹשֶׁה קַח לְךָ סַמִּים נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה סַמִּים וּלְבֹנָה זַכָּה בַּד בְּבַד יִהְיֶה. לה וְעָשִׂיתָ אֹתָהּ קְטֹרֶת רֹקַח מַעֲשֵׂה רוֹקֵחַ מְמֻלָּח טָהוֹר קֹדֶשׁ. לו וְשָׁחַקְתָּ מִמֶּנָּה הָדֵק וְנָתַתָּה מִמֶּנָּה לִפְנֵי הָעֵדֻת בְּאֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה קֹדֶשׁ קָדָשִׁים תִּהְיֶה לָכֶם. לז וְהַקְּטֹרֶת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּמַתְכֻּנְתָּהּ לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם קֹדֶשׁ תִּהְיֶה לְךָ לַיהוה . לח אִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כָמוֹהָ לְהָרִיחַ בָּהּ וְנִכְרַת מֵעַמָּיו.

Shemot Chapter 31
1 And יהוה spoke unto Moshe, saying, 2 "See, I have called by name Betzalel Ben Uri, Ben Khur, of the tribe of Yehudah; 3 and I have filled him with the Ru'akh of Elohim, in wisdom, and in understanding, and in knowledge, and in all manner of workmanship, 4 to devise skillful works, to work in gold, and in silver, and in brass, 5 and in cutting of stones for setting, and in carving of wood, to work in all manner of workmanship. 6 And I, behold, I have appointed with him Oholi'av, Ben Akhisamach, of the tribe of Dan; and in the hearts of all that are wise-hearted I have put wisdom, that they may make all that I have commanded you: 7 the Ohel Mo'ed, and the Aron HaEdut, and the Kaporet that is thereupon, and all the furnishings of the Ohel Mo'ed; 8 and the Shulkhan and its vessels, and the pure Menorah with all its vessels, and the Mizbe'akh of incense; 9 and the Mizbe'akh HaOlah with all its vessels, and the Kiyor and its base; 10 and the plaited garments, and the kadosh garments for Aharon the Kohen, and the garments of his sons, to minister in the Kohen’s office; 11 and the anointing oil, and the incense of sweet spices for HaKodesh; according to all that I have commanded you shall they do."
12 And יהוה spoke unto Moshe, saying, 13 "Speak also unto B'nei Yisra'el, saying, 'Verily you shall keep My Sabbaths, for it is a sign between Me and you throughout your generations, that you may know that I am יהוה who sets you apart. 14 You shall keep the Shabbat therefore, for it is kadosh unto you; every one that profanes it shall surely be put to death; for whoever does any work therein, that soul shall be cut off from among his people. 15 Six days shall work be done; but on the seventh day is a Shabbat of solemn rest, Kodesh to יהוה ; whoever does any work in Yom HaShabbat, he shall surely be put to death. 16 Therefore B'nei Yisra'el shall keep the Shabbat, to observe the Shabbat throughout their generations, for an eternal Brit. 17 It is a sign between Me and B'nei Yisra'el forever; for in six days יהוה made the heavens and the earth, and on the seventh day He ceased from work, and rested'."

שמות פרק לא
א וַיְדַבֵּר יהוה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. ב רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה. ג וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה. ד לַחְשֹׁב מַחֲשָׁבֹת לַעֲשׂוֹת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחֹשֶׁת. ה וּבַחֲרֹשֶׁת אֶבֶן לְמַלֹּאת וּבַחֲרֹשֶׁת עֵץ לַעֲשׂוֹת בְּכָל מְלָאכָה. ו וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי אִתּוֹ אֵת אָהֳלִיאָב בֶּן אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה דָן וּבְלֵב כָּל חֲכַם לֵב נָתַתִּי חָכְמָה וְעָשׂוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ. ז אֵת אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת הָאָרֹן לָעֵדֻת וְאֶת הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עָלָיו וְאֵת כָּל כְּלֵי הָאֹהֶל. ח וְאֶת הַשֻּׁלְחָן וְאֶת כֵּלָיו וְאֶת הַמְּנֹרָה הַטְּהֹרָה וְאֶת כָּל כֵּלֶיהָ וְאֵת מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת. ט וְאֶת מִזְבַּח הָעֹלָה וְאֶת כָּל כֵּלָיו וְאֶת הַכִּיּוֹר וְאֶת כַּנּוֹ. י וְאֵת בִּגְדֵי הַשְּׂרָד וְאֶת בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן וְאֶת בִּגְדֵי בָנָיו לְכַהֵן. יא וְאֵת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְאֶת קְטֹרֶת הַסַּמִּים לַקֹּדֶשׁ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ יַעֲשׂוּ.
יב וַיֹּאמֶר יהוה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. יג וְאַתָּה דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אַךְ אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם לָדַעַת כִּי אֲנִי יהוה מְקַדִּשְׁכֶם. יד וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ הִוא לָכֶם מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת כִּי כָּל הָעֹשֶׂה בָהּ מְלָאכָה וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמֶּיהָ. טו שֵׁשֶׁת יָמִים יֵעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן קֹדֶשׁ לַיהוה כָּל הָעֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת מוֹת יוּמָת. טז וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם. יז בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יהוה אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ.

HAFTARAH

Melakhim Alef Chapter 18
1 And it came to pass after many days, that the D'var יהוה came to Eli-Yahu in the third year, saying, "Go, show yourself unto Akhav, and I will send rain upon the land." 2 And Eli-Yahu went to show himself unto Akhav. And the famine was sore in Shomron. 3 And Akhav called Ovad-Yahu, who was over the household.
Now Ovad-Yahu feared יהוה greatly; 4 for it was so, when Izavel cut off the Nevi'im of יהוה , that Ovad-Yahu took a hundred Nevi'im, and hid them fifty in a cave, and fed them with bread and water.
5 And Akhav said unto Ovad-Yahu, "Go through the land, unto all the springs of water, and unto all the brooks; perhaps we may find grass and save the horses and mules alive, that we lose not all the beasts." 6 So they divided the land between them to pass throughout it: Akhav went one way by himself, and Ovad-Yahu went another way by himself. 7 And as Ovad-Yahu was in the way, behold, Eli-Yahu met him; and he knew him, and fell on his face, and said, "Is it you, my Adon Eli-Yahu?" 8 And he answered him, "It is I; go, tell your Adon, 'Behold, Eli-Yahu is here'." 9 And he said, "Wherein have I sinned, that you would deliver your servant into the hand of Akhav, to slay me? 10 As יהוה your Elohim lives, there is no nation or kingdom where my Adon has not sent to seek you; and when they said, 'He is not here', he took an oath of the kingdom and nation, that they found you not. 11 And now you say, 'Go, tell your Adon, 'Behold, Eli-Yahu is here'.' 12 And it will come to pass, as soon as I am gone from you, that the Ru'akh יהוה will carry you where I know not; and so when I come and tell Akhav, and he cannot find you, he will slay me; but I your servant fear יהוה from my youth. 13 Was it not told my Adon what I did when Izavel slew the Nevi'im of יהוה , how I hid a hundred men of the Nevi'im of יהוה by fifty in a cave, and fed them with bread and water? 14 And now you say, 'Go, tell your Adon, 'Behold, Eli-Yahu is here';' and he will slay me." 15 And Eli-Yahu said, "As יהוה Tzeva'ot lives, before whom I stand, I will surely show myself unto him today."
16 So Ovad-Yahu went to meet Akhav, and told him; and Akhav went to meet Eli-Yahu. 17 And it came to pass, when Akhav saw Eli-Yahu, that Akhav said unto him, "Is it you, you troubler of Yisra'el?" 18 And he answered, "I have not troubled Yisra'el; but you, and your father's house, in that you have forsaken the Mitzvot of יהוה , and you have followed the Ba'alim. 19 Now therefore send, and gather to me all Yisra'el unto Har Karmel, and the prophets of Ba'al four hundred and fifty, and the prophets of the Asherah four hundred, that eat at Izavel's table." 20 And Akhav sent unto all the B'nei Yisra'el, and gathered the prophets together unto Har Karmel. 21 And Eli-Yahu came near unto all the people, and said, "How long will you halt between two opinions? If יהוה is Elohim, follow Him; but if Ba'al is, follow him." And the people answered him not a word. 22 Then said Eli-Yahu unto the people, "I, even I only, am left a Navi of יהוה ; but Ba'al's prophets are four hundred and fifty men. 23 Let them therefore give us two bullocks; and let them choose one bullock for themselves, and cut it in pieces, and lay it on the wood, and put no fire under it; and I will dress the other bullock, and lay it on the wood, and put no fire under it. 24 And you, call on the name of your god, and I will call on the Name of יהוה ; and the Elohim that answers by fire, let him be Elohim."
And all the people answered and said, "It is well spoken." 25 And Eli-Yahu said unto the prophets of Ba'al, "Choose you one bullock for yourselves, and dress it first; for you are many; and call on the name of your god, but put no fire under it." 26 And they took the bullock which was given them, and they dressed it, and called on the name of Ba'al from morning even until noon, saying, "O Ba'al, answer us." But there was no voice, nor any that answered. And they danced in halting wise about the altar which was made. 27 And it came to pass at noon, that Eli-Yahu mocked them, and said, "Cry aloud; for he is a god; either he is musing, or he is gone aside, or he is in a journey, or perhaps he sleeps, and must be awakened." 28 And they cried aloud, and cut themselves after their manner with swords and lances, till the blood gushed out upon them. 29 And it was so, when midday was past, that they prophesied until the time of the offering of the evening offering; but their was neither voice, nor any to answer, nor any that regarded. 30 And Eli-Yahu said unto all the people, "Come near unto me." And all the people came near unto him. And he repaired the Mizbe'akh of יהוה that was thrown down. 31 And Eli-Yahu took twelve stones, according to the number of the tribes of the sons of Ya'akov, unto whom the D'var יהוה came, saying, "Yisra'el shall be your name." 32 And with the stones he built a Mizbe'akh in the Name of יהוה ; and he made a trench about the Mizbe'akh, as great as would contain two measures of seed. 33 And he put the wood in order, and cut the bullock in pieces, and laid it on the wood. 34 And he said, "Fill four jars with water, and pour it on the Olah, and on the wood." And he said, "Do it the second time." And they did it the second time. And he said, "Do it the third time." And they did it the third time. 35 And the water ran round about the Mizbe'akh; and he filled the trench also with water. 36 And it came to pass at the time of the offering of the evening offering, that Eli-Yahu HaNavi came near, and said, "O יהוה , Elohim of Avraham, Yitz'khak, and of Yisra'el, let it be known this day that You are Elohim in Yisra'el, and that I am Your servant, and that I have done all these things at Your D'varim. 37 Hear me, O יהוה , hear me, that this people may know that You, יהוה , are Elohim, for You did turn their heart backward." 38 Then the fire of יהוה fell and consumed the Olah, and the wood, and the stones, and the dust, and licked up the water that was in the trench. 39 And when all the people saw it, they fell on their faces; and they said, " יהוה , He is Elohim; יהוה , He is Elohim."

מְּלָכִים א פרק יח
א וַיְהִי יָמִים רַבִּים וּדְבַר יהוה הָיָה אֶל אֵלִיָּהוּ בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית לֵאמֹר: לֵךְ הֵרָאֵה אֶל אַחְאָב וְאֶתְּנָה מָטָר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. ב וַיֵּלֶךְ אֵלִיָּהוּ לְהֵרָאוֹת אֶל אַחְאָב; וְהָרָעָב חָזָק בְּשֹׁמְרוֹן. ג וַיִּקְרָא אַחְאָב אֶל עֹבַדְיָהוּ אֲשֶׁר עַל הַבָּיִת.
וְעֹבַדְיָהוּ הָיָה יָרֵא אֶת יהוה מְאֹד. ד וַיְהִי בְּהַכְרִית אִיזֶבֶל אֵת נְבִיאֵי יהוה ; וַיִּקַּח עֹבַדְיָהוּ מֵאָה נְבִיאִים וַיַּחְבִּיאֵם חֲמִשִּׁים אִישׁ בַּמְּעָרָה וְכִלְכְּלָם לֶחֶם וָמָיִם.
ה וַיֹּאמֶר אַחְאָב אֶל עֹבַדְיָהוּ לֵךְ בָּאָרֶץ אֶל כָּל מַעְיְנֵי הַמַּיִם וְאֶל כָּל הַנְּחָלִים; אוּלַי נִמְצָא חָצִיר וּנְחַיֶּה סוּס וָפֶרֶד וְלוֹא נַכְרִית מֵהַבְּהֵמָה. ו וַיְחַלְּקוּ לָהֶם אֶת הָאָרֶץ לַעֲבָר בָּהּ: אַחְאָב הָלַךְ בְּדֶרֶךְ אֶחָד לְבַדּוֹ וְעֹבַדְיָהוּ הָלַךְ בְּדֶרֶךְ אֶחָד לְבַדּוֹ. ז וַיְהִי עֹבַדְיָהוּ בַּדֶּרֶךְ וְהִנֵּה אֵלִיָּהוּ לִקְרָאתוֹ; וַיַּכִּרֵהוּ וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו וַיֹּאמֶר הַאַתָּה זֶה אֲדֹנִי אֵלִיָּהוּ. ח וַיֹּאמֶר לוֹ אָנִי; לֵךְ אֱמֹר לַאדֹנֶיךָ הִנֵּה אֵלִיָּהוּ. ט וַיֹּאמֶר מֶה חָטָאתִי: כִּי אַתָּה נֹתֵן אֶת עַבְדְּךָ בְּיַד אַחְאָב לַהֲמִיתֵנִי. י חַי יהוה אֱלֹהֶיךָ אִם יֶשׁ גּוֹי וּמַמְלָכָה אֲשֶׁר לֹא שָׁלַח אֲדֹנִי שָׁם לְבַקֶּשְׁךָ וְאָמְרוּ אָיִן; וְהִשְׁבִּיעַ אֶת הַמַּמְלָכָה וְאֶת הַגּוֹי כִּי לֹא יִמְצָאֶכָּה. יא וְעַתָּה אַתָּה אֹמֵר: לֵךְ אֱמֹר לַאדֹנֶיךָ הִנֵּה אֵלִיָּהוּ. יב וְהָיָה אֲנִי אֵלֵךְ מֵאִתָּךְ וְרוּחַ יהוה יִשָּׂאֲךָ עַל אֲשֶׁר לֹא אֵדָע וּבָאתִי לְהַגִּיד לְאַחְאָב וְלֹא יִמְצָאֲךָ וַהֲרָגָנִי; וְעַבְדְּךָ יָרֵא אֶת יהוה מִנְּעֻרָי. יג הֲלֹא הֻגַּד לַאדֹנִי אֵת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בַּהֲרֹג אִיזֶבֶל אֵת נְבִיאֵי יהוה ; וָאַחְבִּא מִנְּבִיאֵי יהוה מֵאָה אִישׁ חֲמִשִּׁים חֲמִשִּׁים אִישׁ בַּמְּעָרָה וָאֲכַלְכְּלֵם לֶחֶם וָמָיִם. יד וְעַתָּה אַתָּה אֹמֵר לֵךְ אֱמֹר לַאדֹנֶיךָ הִנֵּה אֵלִיָּהוּ; וַהֲרָגָנִי. טו וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ חַי יהוה צְבָאוֹת אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו: כִּי הַיּוֹם אֵרָאֶה אֵלָיו.
טז וַיֵּלֶךְ עֹבַדְיָהוּ לִקְרַאת אַחְאָב וַיַּגֶּד לוֹ; וַיֵּלֶךְ אַחְאָב לִקְרַאת אֵלִיָּהוּ. יז וַיְהִי כִּרְאוֹת אַחְאָב אֶת אֵלִיָּהוּ; וַיֹּאמֶר אַחְאָב אֵלָיו הַאַתָּה זֶה עֹכֵר יִשְׂרָאֵל. יח וַיֹּאמֶר לֹא עָכַרְתִּי אֶת יִשְׂרָאֵל כִּי אִם אַתָּה וּבֵית אָבִיךָ בַּעֲזָבְכֶם אֶת מִצְו‍ֹת יהוה וַתֵּלֶךְ אַחֲרֵי הַבְּעָלִים. יט וְעַתָּה שְׁלַח קְבֹץ אֵלַי אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל אֶל הַר הַכַּרְמֶל; וְאֶת נְבִיאֵי הַבַּעַל אַרְבַּע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וּנְבִיאֵי הָאֲשֵׁרָה אַרְבַּע מֵאוֹת אֹכְלֵי שֻׁלְחַן אִיזָבֶל. כ וַיִּשְׁלַח אַחְאָב בְּכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיִּקְבֹּץ אֶת הַנְּבִיאִים אֶל הַר הַכַּרְמֶל. כא וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ אֶל כָּל הָעָם וַיֹּאמֶר עַד מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים אִם יהוה הָאֱלֹהִים לְכוּ אַחֲרָיו וְאִם הַבַּעַל לְכוּ אַחֲרָיו; וְלֹא עָנוּ הָעָם אֹתוֹ דָּבָר. כב וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ אֶל הָעָם אֲנִי נוֹתַרְתִּי נָבִיא לַיהוה לְבַדִּי; וּנְבִיאֵי הַבַּעַל אַרְבַּע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים אִישׁ. כג וְיִתְּנוּ לָנוּ שְׁנַיִם פָּרִים וְיִבְחֲרוּ לָהֶם הַפָּר הָאֶחָד וִינַתְּחֻהוּ וְיָשִׂימוּ עַל הָעֵצִים וְאֵשׁ לֹא יָשִׂימוּ; וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶת הַפָּר הָאֶחָד וְנָתַתִּי עַל הָעֵצִים וְאֵשׁ לֹא אָשִׂים. כד וּקְרָאתֶם בְּשֵׁם אֱלֹהֵיכֶם וַאֲנִי אֶקְרָא בְשֵׁם יהוה וְהָיָה הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר יַעֲנֶה בָאֵשׁ הוּא הָאֱלֹהִים.
וַיַּעַן כָּל הָעָם וַיֹּאמְרוּ טוֹב הַדָּבָר. כה וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ לִנְבִיאֵי הַבַּעַל בַּחֲרוּ לָכֶם הַפָּר הָאֶחָד וַעֲשׂוּ רִאשֹׁנָה כִּי אַתֶּם הָרַבִּים; וְקִרְאוּ בְּשֵׁם אֱלֹהֵיכֶם וְאֵשׁ לֹא תָשִׂימוּ. כו וַיִּקְחוּ אֶת הַפָּר אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם וַיַּעֲשׂוּ וַיִּקְרְאוּ בְשֵׁם הַבַּעַל מֵהַבֹּקֶר וְעַד הַצָּהֳרַיִם לֵאמֹר הַבַּעַל עֲנֵנוּ וְאֵין קוֹל וְאֵין עֹנֶה; וַיְפַסְּחוּ עַל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר עָשָׂה. כז וַיְהִי בַצָּהֳרַיִם וַיְהַתֵּל בָּהֶם אֵלִיָּהוּ וַיֹּאמֶר קִרְאוּ בְקוֹל גָּדוֹל כִּי אֱלֹהִים הוּא כִּי שִׂיחַ וְכִי שִׂיג לוֹ וְכִי דֶרֶךְ לוֹ; אוּלַי יָשֵׁן הוּא וְיִקָץ. כח וַיִּקְרְאוּ בְּקוֹל גָּדוֹל וַיִּתְגֹּדְדוּ כְּמִשְׁפָּטָם בַּחֲרָבוֹת וּבָרְמָחִים עַד שְׁפָךְ דָּם עֲלֵיהֶם. כט וַיְהִי כַּעֲבֹר הַצָּהֳרַיִם וַיִּתְנַבְּאוּ עַד לַעֲלוֹת הַמִּנְחָה; וְאֵין קוֹל וְאֵין עֹנֶה וְאֵין קָשֶׁב. ל וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ לְכָל הָעָם גְּשׁוּ אֵלַי וַיִּגְּשׁוּ כָל הָעָם אֵלָיו; וַיְרַפֵּא אֶת מִזְבַּח יהוה הֶהָרוּס. לא וַיִּקַּח אֵלִיָּהוּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים כְּמִסְפַּר שִׁבְטֵי בְנֵי יַעֲקֹב אֲשֶׁר הָיָה דְבַר יהוה אֵלָיו לֵאמֹר יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ. לב וַיִּבְנֶה אֶת הָאֲבָנִים מִזְבֵּחַ בְּשֵׁם יהוה ; וַיַּעַשׂ תְּעָלָה כְּבֵית סָאתַיִם זֶרַע סָבִיב לַמִּזְבֵּחַ. לג וַיַּעֲרֹךְ אֶת הָעֵצִים; וַיְנַתַּח אֶת הַפָּר וַיָּשֶׂם עַל הָעֵצִים. לד וַיֹּאמֶר מִלְאוּ אַרְבָּעָה כַדִּים מַיִם וְיִצְקוּ עַל הָעֹלָה וְעַל הָעֵצִים; וַיֹּאמֶר שְׁנוּ וַיִּשְׁנוּ וַיֹּאמֶר שַׁלֵּשׁוּ וַיְשַׁלֵּשׁוּ. לה וַיֵּלְכוּ הַמַּיִם סָבִיב לַמִּזְבֵּחַ; וְגַם אֶת הַתְּעָלָה מִלֵּא מָיִם. לו וַיְהִי בַּעֲלוֹת הַמִּנְחָה וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וַיֹּאמַר יהוה אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל הַיּוֹם יִוָּדַע כִּי אַתָּה אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל וַאֲנִי עַבְדֶּךָ; ובדבריך (וּבִדְבָרְךָ) עָשִׂיתִי אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. לז עֲנֵנִי יהוה עֲנֵנִי וְיֵדְעוּ הָעָם הַזֶּה כִּי אַתָּה יהוה הָאֱלֹהִים; וְאַתָּה הֲסִבֹּתָ אֶת לִבָּם אֲחֹרַנִּית. לח וַתִּפֹּל אֵשׁ יהוה וַתֹּאכַל אֶת הָעֹלָה וְאֶת הָעֵצִים וְאֶת הָאֲבָנִים וְאֶת הֶעָפָר; וְאֶת הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּתְּעָלָה לִחֵכָה. לט וַיַּרְא כָּל הָעָם וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם; וַיֹּאמְרוּ יהוה הוּא הָאֱלֹהִים יהוה הוּא הָאֱלֹהִים.

BRIT HAKHADASHAH

Matti Chapter 9
35 And Yeshua travelled in all the cities and villages, teaching in their Beit K’nessets, and declaring HaB'sorah of HaMalkhut, and healing every kind of sickness and disease. 
36 When Yeshua saw the multitudes, He had compassion on them, because they were tired out and scattered, like sheep which have no shepherd. 37 So He said to His Talmidim, “The harvest is great, and the laborers are few; 38 therefore urge the owner of the harvest to bring more laborers to his harvest.”

מתי פרק ט
לה וְיֵשׁוּעַ סוֹבֵב הָיָה בְּכָל הֶעָרִים וְבַכְּפָרִים וּמְלַמֵּד בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹתֵיהֶם, וּמַכְרִיז אֶת בְּשׂוֹרַת הַמַּלְכוּת וּמְרַפֵּא אֶת כָּל הַמַּחֲלוֹת וְאֶת כָּל הַכְּאֵבִים.
לו כְּשֶׁרָאָה יֵשׁוּעַ אֶת הַהֲמוֹנִים, רִחֵם עֲלֵיהֶם; כִּי הָיוּ יְגֵעִים וְנִדָּחִים כְּצֹאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רוֹעֶה. לז וְאָמַר לְתַלְמִידָיו: הַקָּצִיר רַב וְהַפּוֹעֲלִים מְעַטִּים. לח לָכֵן בַּקְּשׁוּ מֵאֲדוֹן הַקָּצִיר שֶׁיּוֹצִיא פּוֹעֲלִים לִקְצִירוֹ.

Matti Chapter 10
1 And He called His twelve Talmidim and gave them power over the unclean spirits, to cast them out, and to heal every kind of disease and sickness. 2 The names of the twelve Shlikhim are these: the first of them is Shimon who is called Kefa, and Andra'us his brother; Ya’akov Bar Zavdai, and Yokhanan his brother; 3 Filipos and Bar Talmai, T’oma and Matti the publican, Ya’akov Bar Halfai, and Levi surnamed Taddai; 4 Shimon the Kanai, and Yehudah Sekharyotah, who betrayed Him. 5 These twelve Yeshua sent out, and charged them and said, “Keep away from pagan practices, and do not enter a city of Shomron; 6 but above all, go to the sheep which are lost from Beit Yisra’el. 7 And as you go, declare and say that Malkhut HaShamayim is near. 8 Heal the sick, cleanse the lepers, cast out demons; freely you have received, freely give. 9 Do not accumulate gold, nor silver, nor brass in your purses; 10 nor a bag for the journey, nor two shirts and shoes, nor a staff; for a laborer is at least worthy of his food. 11 Whatever city or town you enter, ask who is trustworthy in it, and remain there until you leave. 12 And when you enter into the house, ask for shalom for that house. 13 And if the house is worthy, your shalom shall come upon it; but if it is not worthy, your shalom shall return to you. 14 Whoever will not welcome you, and will not listen to your words, when you leave the house or the village, shake off the dust from your feet. 15 Truly I say to you that it will be easier for the land of S’dom and Amorah on Yom HaDin than for that city.” 
16 “Behold, I am sending you like lambs among the wolves; therefore be wise as serpents, and harmless as doves. 17 But be careful of men; for they will deliver you up to the courts, and they will scourge you in their Beit K’nessets; 18 and they will bring you before the presence of governors and kings for My sake, as a testimony to them and to the Goyim. 19 But when they deliver you up, do not worry as to how or what you will speak; for it will be given to you in that very hour what you are to speak. 20 For it is not you who speaks, but HaRu'akh of Avikhem, which speaks through you. 21 Brother will deliver up his own brother to death, and father his son; and children will rise up against their parents and put them to death. 22 And you will be hated by everybody because of My Name; but he who endures until the end shall live. 23 When they persecute you in this city, escape to another; for truly I say to you, that you shall not finish converting all the cities of Beit Yisra'el until Ben HaAdam returns. 24 No talmid is more important than his Rabbi, and no servant than his Adon. 25 It is enough for a talmid to be like his Rabbi, and for a servant to be like his Adon. If, then, they have called the Adon of the house “Ba'al Zevuv,” how much more those of His household? 26 Therefore, do not be afraid of them; for there is nothing covered that will not be uncovered, and hidden that will not be known. 27 What I tell you in the dark, tell it in the daylight; and what you hear with your ears, declare on the house tops. 28 Do not be afraid of those who kill the body, but who cannot kill the nefesh; but above all, be afraid of Him who can destroy both the nefesh and the body in Gehinom. 29 Are not two sparrows sold for a penny? And yet not one of them will fall on the ground without your Father’s will. 30 But so far as you are concerned, even the hairs of your head are all numbered. 31 Therefore, fear not; you are much more important than many sparrows. 32 Everyone therefore who will acknowledge me before men, I will also acknowledge him before Avi Sh'baShamayim. 33 But whoever will deny me before men, I will also deny him before Avi Sh'baShamayim.” 
34 “Do not expect that I have come to bring shalom on earth; I have not come to bring shalom, but a sword. 35 For I have come to set a man against his father, and a daughter against her mother, and a daughter-in-law against her mother-in-law. 36 And a man’s enemies will be the members of his own household. 37 Whoever loves father or mother more than Me is not worthy of Me; and whoever loves son or daughter more than Me is not worthy of Me. 38 And whoever does not take up his stake and follow Me is not worthy of me. 39 He who is concerned about his life shall lose it; and he who loses his life for My sake shall find it. 40 Whoever receives you, receives Me; and whoever receives Me, receives Him who sent me. 41 He who receives a Navi in the name of a Navi, shall receive the reward of a Navi; and whoever receives a Tzadik in the name of a Tzadik, shall receive the reward of a Tzadik. 42 Anyone who gives a drink to one of these little ones, if only a cup of cold water, in the name of a talmid, truly I say to you, he shall never lose his reward.”

מתי פרק י
א וְקָרָא לִשְׁנֵים עָשָׂר תַּלְמִידָיו וְנָתַן לָהֶם שִׁלְטוֹן עַל הָרוּחוֹת הַטְּמֵאוֹת, לְגָרְשָׁן וּלְרַפֵּא כָּל כְּאֵב וּמַחֲלָה. ב וּשְׁמוֹת שְׁנֵים עָשָׂר הַשְּׁלִיחִים אֵלֶּה הֵם: הָרִאשׁוֹן בָּהֶם שִׁמְעוֹן הַנִּקְרָא כֵּיפָא וְאַנְדְּרֵאוֹס אָחִיו, ג וְיַעֲקֹב בֶּן זַבְדַּי וְיוֹחָנָן אָחִיו, וּפִילִיפּוֹס וּבַר תַּלְמַי, וּתְאוֹמָא וּמַתַּי הַמּוֹכֵס, וְיַעֲקֹב בֶּן חַלְפַי וְלַבַּי הַמְכֻנֶּה תַּדַּי, ד וְשִׁמְעוֹן הַקַּנַּאי וִיהוּדָה סְכַרְיוֹטָה אֲשֶׁר מָסַר אוֹתוֹ. ה אֶת שְׁנֵים עָשָׂר אֵלֶּה שָׁלַח יֵשׁוּעַ וְצִוָּה עֲלֵיהֶם וְאָמַר: בְּדֶרֶךְ עוֹבְדֵי הָאֱלִילִים לֹא תֵּלְכוּ וּלְעִיר הַשּׁוֹמְרוֹנִים לֹא תִּכָּנְסוּ, ואֶלָּא לְכוּ בְּיוֹתֵר אֶל הַצֹּאן הָאוֹבְדוֹת אֲשֶׁר מִבֵּית יִשְׂרָאֵל. ז וְכַאֲשֶׁר אַתֶּם הוֹלְכִים, הַכְרִיזוּ וְאִמְרוּ שֶׁקָּרְבָה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם. ח חוֹלִים רַפְּאוּ, וּמְצוֹרָעִים טַהֲרוּ, וְשֵׁדִים גָּרְשׁוּ; חִנָּם לְקַחְתֶּם, חִנָּם תְּנוּ. ט לֹא תִּקְחוּ זָהָב וְלֹא כֶּסֶף וְלֹא נְחֹשֶׁת בְּאַרְנְקֵיכֶם; י וְלֹא תַּרְמִיל לַדֶּרֶךְ, וְלֹא שְׁתֵּי כֻּתֳּנוֹת וְלֹא נַעֲלַיִם וְלֹא מַקֵּל, כִּי רָאוּי הַפּוֹעֵל לְמִחְיָתוֹ. יא וּלְאֵיזֶה עִיר אוֹ כְּפָר שֶׁתִּכָּנְסוּ, שָׁאֲלוּ מִי רָאוּי בְּתוֹכָם; וְשָׁם הֱיוּ עַד אֲשֶׁר תֵּצְאוּ מִשָּׁם. יב וְכַאֲשֶׁר אַתֶּם נִכְנָסִים לְבַיִת, שָׁאֲלוּ לִשְׁלוֹם הַבַּיִת. יג וְאִם רָאוּי הַבַּיִת, שְׁלוֹמְכֶם יָבוֹא עָלָיו; אַךְ אִם אֵינוֹ רָאוּי, שְׁלוֹמְכֶם עֲלֵיכֶם יִפְנֶה. יד וּמִי שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל אֶתְכֶם וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ לְדִבְרֵיכֶם, בְּעֵת צֵאתְכֶם מִן הַבַּיִת אוֹ מִן הַכְּפָר הַהוּא, נַעֲרוּ אֶת הָאָבָק מֵרַגְלֵיכֶם. טו וְאָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁלְּאֶרֶץ סְדוֹם וַעֲמוֹרָה יִהְיֶה נוֹחַ בְּיוֹם הַדִּין יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לָעִיר הַהִיא.
טז הִנֵּה אֲנִי שׁוֹלֵחַ אֶתְכֶם כִּכְבָשִׂים בֵּין זְאֵבִים לָכֵן הֱיוּ חֲכָמִים כִּנְחָשִׁים וּתְמִימִים כְּיוֹנִים. יזוְהִזָּהֲרוּ מִבְּנֵי אָדָם, כִּי יִמְסְרוּ אֶתְכֶם לְבָתֵּי הַמִּשְׁפָּט, וּבְבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹתֵיהֶם יַלְקוּ אֶתְכֶם; יח וְלִפְנֵי מוֹשְׁלִים וּמְלָכִים יָבִיאוּ אֶתְכֶם בִּגְלָלִי, לְעֵדוּת לָהֶם וְלַגּוֹיִים. יט אֲבָל כַּאֲשֶׁר יִמְסְרוּ אֶתְכֶם, אַל תִּדְאֲגוּ אֵיךְ אוֹ מַה תְּדַבְּרוּ; כִּי יִנָּתֵן לָכֶם בַּשָּׁעָה הַהִיא מַה שֶּׁתְּדַבְּרוּ; כ כִּי לֹא אַתֶּם מְדַבְּרִים, אֶלָּא רוּחַ אֲבִיכֶם מְדַבֶּרֶת בָּכֶם. כא וְיִמְסֹר אָח אֶת אָחִיו לַמָּוֶת, וְאָב אֶת בְּנוֹ, וְיָקוּמוּ בָּנִים עַל אֲבוֹתָם וְיָמִיתוּ אוֹתָם. כב וְתִהְיוּ שְׂנוּאִים לְכָל אָדָם בִּגְלַל שְׁמִי; אֲבָל הָעוֹמֵד עַד קֵץ הוּא יִחְיֶה. כג וְכַאֲשֶׁר יִרְדְּפוּ אֶתְכֶם בְּעִיר זוֹ, נוּסוּ לָכֶם לְאַחֶרֶת; כִּי אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁלֹּא תִּגְמְרוּ אֶת כָּל עָרֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁיָּבוֹא בֶּן הָאָדָם. כד אֵין תַּלְמִיד נַעֲלֶה עַל רַבּוֹ, וְלֹא הָעֶבֶד עַל אֲדוֹנָיו. כה דַּי לוֹ לַתַּלְמִיד שֶׁיִּהְיֶה כְּרַבּוֹ, וְלָעֶבֶד, כַּאֲדוֹנָיו. אִם לַאֲדוֹן הַבַּיִת קָרְאוּ בַּעַל זְבוּב, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה לִבְנֵי בֵּיתוֹ. כו לָכֵן אַל תִּירְאוּ מֵהֶם, כִּי אֵין דָּבָר מְכֻסֶּה שֶׁלֹּא יִתְגַּלֶּה, וְנִסְתָּר שֶׁלֹּא יִוָּדַע. כז אֶת מַה שֶּׁאוֹמֵר אֲנִי לָכֶם בַּחֹשֶׁךְ, אִמְרוּהוּ אַתֶּם בָּאוֹר; וּמַה שֶּׁאַתֶּם שׁוֹמְעִים בְּאָזְנֵיכֶם, הַכְרִיזוּ מֵעַל הַגַּגּוֹת. כח וְאַל תִּירְאוּ מִן הַהוֹרְגִים אֶת הַגּוּף, אַךְ אֶת הַנֶּפֶשׁ אֵינָם יְכוֹלִים לַהֲרֹג; אֶלָּא יִרְאוּ יוֹתֵר מִמִּי שֶׁיָּכוֹל לְהַאֲבִיד אֶת הַנֶּפֶשׁ וְאֶת הַגּוּף בְּגֵיהִנּוֹם. כט הַאֵין שְׁתֵּי צִפֳּרִים נִמְכָּרוֹת בְּאִסָּר? וְאַחַת מֵהֶן אֵינָהּ נוֹפֶלֶת עַל הָאָרֶץ מִבַּלְעֲדֵי אֲבִיכֶם. ל וַאֲשֶׁר לָכֶם, אַף שַׂעֲרוֹת רֹאשְׁכֶם כֻּלָּן מְנוּיוֹת הֵן. לא לָכֵן אַל תִּירָאוּ; מִצִּפֳּרִים רַבּוֹת חֲשׁוּבִים אַתֶּם. לב לָכֵן כָּל אָדָם שֶׁיּוֹדֶה בִּי לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם, אוֹדֶה בּוֹ גָּם אֲנִי לִפְנֵי אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם. לג אֲבָל מִי שֶׁיִּכְפֹּר בִּי לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם, אֶכְפֹּר בּוֹ גַּם אֲנִי לִפְנֵי אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם.
לד אַל תַּחְשְׁבוּ שֶׁבָּאתִי לְהָטִיל שַׁלְוָה בָּאָרֶץ; לֹא בָּאתִי לְהָטִיל שַׁלְוָה אֶלָּא חֶרֶב; לה כִּי בָּאתִי לְפַלֵּג בֵּין אִישׁ לְאָבִיו, בֵּין בַּת לְאִמָּהּ וּבֵין כַּלָּה לַחֲמוֹתָהּ. לווְאוֹיְבֵי אִישׁ בְּנֵי בֵּיתוֹ. לז מִי שֶׁאוֹהֵב אָב אוֹ אֵם יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אוֹתִי, אֵינוֹ כְּדַאי לִי; וּמִי שֶׁאוֹהֵב בֵּן אוֹ בַּת יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אוֹתִי, אֵינוֹ כְּדַאי לִי. לח וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ לוֹקֵחַ אֶת צְלָבוֹ וּבָא אַחֲרַי, אֵינוֹ כְּדַאי לִי. לט מִי שֶׁמָּצָא אֶת נַפְשׁוֹ, יְאַבְּדֶנָּה; וּמִי שֶׁיְּאַבֵּד אֶת נַפְשׁוֹ לְמַעֲנִי, יִמְצָאֶנָּה. מ מִי שֶׁמְּקַבֵּל אֶתְכֶם, מְקַבֵּל אוֹתִי. וּמִי שֶׁאוֹתִי מְקַבֵּל, מְקַבֵּל אֶת מִי שֶׁשְּׁלָחַנִי. מא מִי שֶׁמְּקַבֵּל נָבִיא בְּשֵׁם נָבִיא, שְׂכַר נָבִיא יִקַּח. וּמִי שֶׁמְּקַבֵּל צַדִּיק בְּשֵׁם צַדִּיק, שְׂכַר צַדִּיק יִקַּח. מב וְכָל הַמַּשְׁקֶה אֶת אֶחַד מֵהַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה כּוֹס קָרִים בִּלְבַד, בְּשֵׁם תַּלְמִיד, אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁלֹּא יֹאבַד שְׂכָרוֹ.

Matti Chapter 11
1 When Yeshua had finished commanding His twelve Talmidim, He departed from that place to teach and to declare in their cities.

מתי פרק יא
א וְכַאֲשֶׁר גָּמַר יֵשׁוּעַ לְצַוּוֹת אֶת שְׁנֵים עָשָׂר תַּלְמִידָיו, הָלַךְ מִשָּׁם לְלַמֵּד וּלְהַכְרִיז בְּעָרֵיהֶם.

Korinti’im Bet Chapter 3
1 Do we begin again to commend ourselves? Or do we need, as some others do, epistles of commendation concerning us written to you, or that you should write commending us? 2 You are our letter, written in our hearts, well known and read by all men. 3 For you are known to be the letter of Mashi'akh ministered by us, written not with ink, but with HaRu'akh of the living Elohim; not on tablets of stone, but on tablets of the heart of flesh. 4 Such is HaEmunah that we have through Mashi'akh toward Elohim. 5 Not that we are sufficient of ourselves to think anything as of ourselves; but our strength comes from Elohim, 6 who has made us worthy to be ministers of a Brit Khadashah; not of the writing, but of HaRu'akh; for the writing punishes with Mavet, but HaRu'akh gives Khayim. 7 Now if the ministration of Mavet contained in writing on stones was so glorious that B'nei Yisra'el could not look at the face of Moshe because of the glory of his countenance, which glory was not lasting, 8 why then shall not the ministration of HaRu'akh be more glorious?

אגרת שאול השניה אל הקורינתים פרק ג
א הַאִם מַתְחִילִים אָנוּ שׁוּב מֵחָדָשׁ לְהַרְאוֹת לָכֶם מִי אֲנַחְנוּ? אוֹ הַאִם צְרִיכִים אָנוּ כַּאֲחֵרִים שֶׁאִגְּרוֹת הַמְלָצָה תִּכָּתֵבְנָה לָכֶם עָלֵינוּ, אוֹ שֶׁאַתֶּם תִּכְתְּבוּ הַמְלָצוֹת עָלֵינוּ? ב הֲרֵי אַתֶּם הִנְּכֶם אִגַּרְתֵּנוּ שֶׁלָּנוּ, הַכְּתוּבָה בְּלִבֵּנוּ וִידוּעָה וְנִקְרֵאת עַל יְדֵי כָּל אָדָם; ג כִּי יְדוּעִים אַתֶּם שֶׁאִגֶּרֶת הַמָּשִׁיחַ אַתֶּם, הַמְשֹׁרֶתֶת עַל יָדֵינוּ, הַכְּתוּבָה לֹא בִּדְיוֹ אֶלָּא בְּרוּחַ אֱלֹהִים חַיִּים; לֹא בְּלוּחוֹת אֶבֶן, אֶלָּא בְּלוּחוֹת שֶׁל לֵב בָּשָׂר. ד וּבִטָּחוֹן כָּזֶה יֵשׁ לָנוּ בַּמָּשִׁיחַ כְּלַפֵּי הָאֱלֹהִים. ה לֹא שֶׁאָנוּ מֻכְשָׁרִים לַחֲשֹׁב דְּבַר מָה כְּמֵעַצְמֵנוּ, אֶלָּא כֹּחֵנוּ מֵאֵת הָאֱלֹהִים ו אֲשֶׁר עָשָׂנוּ רְאוּיִים לִהְיוֹת מְשָׁרְתֵי בְּרִית חֲדָשָׁה, לֹא בַּכְּתָב אֶלָּא בָּרוּחַ; כִּי הַכְּתָב מֵמִית, אֲבָל הָרוּחַ מְחַיָּה. ז הֵן אִם שֵׁרוּת הַמָּוֶת נֶחֱרַת בִּכְתָב בַּאֲבָנִים וְהָיָה בְּכָבוֹד עַד כִּי לֹא יָכְלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְהַבִּיט בִּפְנֵי מֹשֶׁה בִּגְלַל כְּבוֹד פָּנָיו שֶׁבָּטַל, ח אֵיךְ אֵפוֹא לֹא יִהְיֶה שֵׁרוּת הָרוּחַ עוֹד יוֹתֵר בְּכָבוֹד?