TORAH

BaMidbar Chapter 33
1 These are the stages of B'nei Yisra'el, by which they went forth out of the land of Mitzrayim by their hosts under the hand of Moshe and Aharon. 2 And Moshe wrote their goings forth, stage by stage, by the direction of יהוה ; and these are their stages at their goings forth.
3 And they journeyed from Ra'amses in the first khodesh, on the fifteenth day of the first khodesh; on the morrow after the Pesakh, B'nei Yisra'el went out with a high hand in the sight of all Mitzrayim, 4 while Mitzrayim were burying them that יהוה had smitten among them, even all their first-born; upon their gods also יהוה executed judgments. 5 And B'nei Yisra'el journeyed from Ra'amses, and pitched in Sukkot. 6 And they journeyed from Sukkot, and pitched in Etam, which is in the edge of the wilderness. 7 And they journeyed from Etam, and turned back unto Pi HaKhirot, which is before Ba'al Tzefon; and they pitched before Migdol. 8 And they journeyed from P'nei HaKhirot, and passed through the midst of the sea into the wilderness; and they went three days' journey in the wilderness of Etam, and pitched in Marah. 9 And they journeyed from Marah, and came unto Elim; and in Elim were twelve springs of water, and seventy palm trees; and they pitched there. 10 And they journeyed from Elim, and pitched by Yam Suf. 11 And they journeyed from Yam Suf, and pitched in the wilderness of Sin. 12 And they journeyed from the wilderness of Sin, and pitched in Dofkah. 13 And they journeyed from Dofkah, and pitched in Alush. 14 And they journeyed from Alush, and pitched in Refidim, where was no water for the people to drink. 15 And they journeyed from Refidim, and pitched in the wilderness of Sinai. 16 And they journeyed from the wilderness of Sinai, and pitched in Kivrot HaTa'avah. 17 And they journeyed from Kivrot HaTa'avah, and pitched in Khatzerot. 18 And they journeyed from Khatzerot, and pitched in Ritmah. 19 And they journeyed from Ritmah, and pitched in Rimon Paretz. 20 And they journeyed from Rimon Paretz, and pitched in Livnah. 21 And they journeyed from Livnah, and pitched in Risah. 22 And they journeyed from Risah, and pitched in Kehelatah. 23 And they journeyed from Kehelatah, and pitched in mount Shafer. 24 And they journeyed from mount Shafer, and pitched in Kharadah. 25 And they journeyed from Kharadah, and pitched in Makhelot. 26 And they journeyed from Makhelot, and pitched in Takhat. 27 And they journeyed from Takhat, and pitched in Terakh. 28 And they journeyed from Terakh, and pitched in Mitkah. 29 And they journeyed from Mitkah, and pitched in Hashmonah. 30 And they journeyed from Hashmonah, and pitched in Moserot. 31 And they journeyed from Moserot, and pitched in B'nei Ya'akan. 32 And they journeyed from B'nei Ya'akan, and pitched in Khor HaGidgad. 33 And they journeyed from HaGidgad, and pitched in Yatvatah. 34 And they journeyed from Yatvatah, and pitched in Avronah. 35 And they journeyed from Avronah, and pitched in Etzion Gever. 36 And they journeyed from Etzion Gever, and pitched in the wilderness of Tzin, the same is Kadesh. 37 And they journeyed from Kadesh, and pitched in Hor HaHar, in the edge of the land of Edom. 38 And Aharon the kohen went up into Hor HaHar by the direction of יהוה , and died there, in the fortieth year after B'nei Yisra'el were come out of the land of Mitzrayim, in the fifth khodesh, on the first day of the khodesh. 39 And Aharon was a hundred and twenty-three years old when he died in Hor HaHar. 40 And the Kena'ani, the king of Arad, who dwelt in the South in the land of Kena'an, heard of the coming of B'nei Yisra'el. 41 And they journeyed from Hor HaHar, and pitched in Tzalmonah. 42 And they journeyed from Tzalmonah, and pitched in Punon. 43 And they journeyed from Punon, and pitched in Ovot. 44 And they journeyed from Ovot, and pitched in Iye Avarim, in the border of Mo'av. 45 And they journeyed from Iyim, and pitched in Divon Gad. 46 And they journeyed from Divon Gad, and pitched in Almon-divlatayim. 47 And they journeyed from Almon-divlatayim, and pitched in the mountains of Avarim, in front of Nevo. 48 And they journeyed from the mountains of Avarim, and pitched in the plains of Mo'av by the Yarden at Yerekho. 49 And they pitched by the Yarden, from Beit Haishimot even unto Avel-shittim in the plains of Mo'av.

במדבר פרק לג
א אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְצִבְאֹתָם בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן. ב וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם עַל פִּי יהוה וְאֵלֶּה מַסְעֵיהֶם לְמוֹצָאֵיהֶם.
ג וַיִּסְעוּ מֵרַעְמְסֵס בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח יָצְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּיָד רָמָה לְעֵינֵי כָּל מִצְרָיִם. ד וּמִצְרַיִם מְקַבְּרִים אֵת אֲשֶׁר הִכָּה יהוה בָּהֶם כָּל בְּכוֹר וּבֵאלֹהֵיהֶם עָשָׂה יהוה שְׁפָטִים. ה וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס וַיַּחֲנוּ בְּסֻכֹּת. ו וַיִּסְעוּ מִסֻּכֹּת וַיַּחֲנוּ בְאֵתָם אֲשֶׁר בִּקְצֵה הַמִּדְבָּר. ז וַיִּסְעוּ מֵאֵתָם וַיָּשָׁב עַל פִּי הַחִירֹת אֲשֶׁר עַל פְּנֵי בַּעַל צְפוֹן וַיַּחֲנוּ לִפְנֵי מִגְדֹּל. ח וַיִּסְעוּ מִפְּנֵי הַחִירֹת וַיַּעַבְרוּ בְתוֹךְ הַיָּם הַמִּדְבָּרָה וַיֵּלְכוּ דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בְּמִדְבַּר אֵתָם וַיַּחֲנוּ בְּמָרָה. ט וַיִּסְעוּ מִמָּרָה וַיָּבֹאוּ אֵילִמָה וּבְאֵילִם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינֹת מַיִם וְשִׁבְעִים תְּמָרִים וַיַּחֲנוּ שָׁם. י וַיִּסְעוּ מֵאֵילִם וַיַּחֲנוּ עַל יַם סוּף. יא וַיִּסְעוּ מִיַּם סוּף וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר סִין. יב וַיִּסְעוּ מִמִּדְבַּר סִין וַיַּחֲנוּ בְּדָפְקָה. יג וַיִּסְעוּ מִדָּפְקָה וַיַּחֲנוּ בְּאָלוּשׁ. יד וַיִּסְעוּ מֵאָלוּשׁ וַיַּחֲנוּ בִּרְפִידִם וְלֹא הָיָה שָׁם מַיִם לָעָם לִשְׁתּוֹת. טו וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִם וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר סִינָי. טז וַיִּסְעוּ מִמִּדְבַּר סִינָי וַיַּחֲנוּ בְּקִבְרֹת הַתַּאֲוָה. יז וַיִּסְעוּ מִקִּבְרֹת הַתַּאֲוָה וַיַּחֲנוּ בַּחֲצֵרֹת. יח וַיִּסְעוּ מֵחֲצֵרֹת וַיַּחֲנוּ בְּרִתְמָה. יט וַיִּסְעוּ מֵרִתְמָה וַיַּחֲנוּ בְּרִמֹּן פָּרֶץ. כ וַיִּסְעוּ מֵרִמֹּן פָּרֶץ וַיַּחֲנוּ בְּלִבְנָה. כא וַיִּסְעוּ מִלִּבְנָה וַיַּחֲנוּ בְּרִסָּה. כב וַיִּסְעוּ מֵרִסָּה וַיַּחֲנוּ בִּקְהֵלָתָה. כג וַיִּסְעוּ מִקְּהֵלָתָה וַיַּחֲנוּ בְּהַר שָׁפֶר. כד וַיִּסְעוּ מֵהַר שָׁפֶר וַיַּחֲנוּ בַּחֲרָדָה. כה וַיִּסְעוּ מֵחֲרָדָה וַיַּחֲנוּ בְּמַקְהֵלֹת. כו וַיִּסְעוּ מִמַּקְהֵלֹת וַיַּחֲנוּ בְּתָחַת. כז וַיִּסְעוּ מִתָּחַת וַיַּחֲנוּ בְּתָרַח. כח וַיִּסְעוּ מִתָּרַח וַיַּחֲנוּ בְּמִתְקָה. כט וַיִּסְעוּ מִמִּתְקָה וַיַּחֲנוּ בְּחַשְׁמֹנָה. ל וַיִּסְעוּ מֵחַשְׁמֹנָה וַיַּחֲנוּ בְּמֹסֵרוֹת. לא וַיִּסְעוּ מִמֹּסֵרוֹת וַיַּחֲנוּ בִּבְנֵי יַעֲקָן. לב וַיִּסְעוּ מִבְּנֵי יַעֲקָן וַיַּחֲנוּ בְּחֹר הַגִּדְגָּד. לג וַיִּסְעוּ מֵחֹר הַגִּדְגָּד וַיַּחֲנוּ בְּיָטְבָתָה. לד וַיִּסְעוּ מִיָּטְבָתָה וַיַּחֲנוּ בְּעַבְרֹנָה. לה וַיִּסְעוּ מֵעַבְרֹנָה וַיַּחֲנוּ בְּעֶצְיֹן גָּבֶר. לו וַיִּסְעוּ מֵעֶצְיֹן גָּבֶר וַיַּחֲנוּ בְמִדְבַּר צִן הִוא קָדֵשׁ. לז וַיִּסְעוּ מִקָּדֵשׁ וַיַּחֲנוּ בְּהֹר הָהָר בִּקְצֵה אֶרֶץ אֱדוֹם. לח וַיַּעַל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֶל הֹר הָהָר עַל פִּי יהוה וַיָּמָת שָׁם בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ. לט וְאַהֲרֹן בֶּן שָׁלֹשׁ וְעֶשְׂרִים וּמְאַת שָׁנָה בְּמֹתוֹ בְּהֹר הָהָר. מ וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד וְהוּא יֹשֵׁב בַּנֶּגֶב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן בְּבֹא בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. מא וַיִּסְעוּ מֵהֹר הָהָר וַיַּחֲנוּ בְּצַלְמֹנָה. מב וַיִּסְעוּ מִצַּלְמֹנָה וַיַּחֲנוּ בְּפוּנֹן. מג וַיִּסְעוּ מִפּוּנֹן וַיַּחֲנוּ בְּאֹבֹת. מד וַיִּסְעוּ מֵאֹבֹת וַיַּחֲנוּ בְּעִיֵּי הָעֲבָרִים בִּגְבוּל מוֹאָב. מה וַיִּסְעוּ מֵעִיִּים וַיַּחֲנוּ בְּדִיבֹן גָּד. מו וַיִּסְעוּ מִדִּיבֹן גָּד וַיַּחֲנוּ בְּעַלְמֹן דִּבְלָתָיְמָה. מז וַיִּסְעוּ מֵעַלְמֹן דִּבְלָתָיְמָה וַיַּחֲנוּ בְּהָרֵי הָעֲבָרִים לִפְנֵי נְבוֹ. מח וַיִּסְעוּ מֵהָרֵי הָעֲבָרִים וַיַּחֲנוּ בְּעַרְבֹת מוֹאָב עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ. מט וַיַּחֲנוּ עַל הַיַּרְדֵּן מִבֵּית הַיְשִׁמֹת עַד אָבֵל הַשִּׁטִּים בְּעַרְבֹת מוֹאָב.

Khazak! Khazak! V'nit'khazek!

חֲזַק! חֲזַק! וְנִתְחָזֶק!

HAFTARAH

Yirme-Yahu Chapter 2
4 "Hear the D'var יהוה , O Beit Ya'akov, and all the families of Beit Yisra'el. 5 Thus says יהוה , 'What unrighteousness have your fathers found in Me, that they are gone far from Me, and have walked after things of nought, and are become nought? 6 Neither did they say, 'Where is יהוה that brought us up out of the land of Mitzrayim; that led us through the wilderness, through a land of deserts and of pits, through a land of drought and of Tzal-Mavet, through a land that no man passed through, and where no man dwelt?' 7 And I brought you into a land of fruitful fields, to eat the fruit thereof and the good thereof; but when you entered, you defiled My land, and made My heritage an abomination. 8 The priests did not say, 'Where is יהוה ?' And they that handle the Torah knew Me not, and the rulers transgressed against Me; the prophets also prophesied by Ba'al, and walked after things that do not profit. 9 Therefore I will yet plead with you', says יהוה , 'and with your children’s children will I plead. 10 For, pass over to the isles of the Kiti'im, and see, and send unto Kedar, and consider diligently, and see if there has been such a thing. 11 Has a nation changed its gods, which yet are not gods? But My people has changed its glory for that which does not profit. 12 Be astonished, O you heavens, at this, and be horribly afraid, be exceedingly amazed', says יהוה . 'For 13 My people have committed two evils: they have forsaken Me, the fountain of Mayim Khayim, and hewed them out cisterns, broken cisterns, that can hold no water. 14 Is Yisra'el a servant? Is he a home-born slave? Why is he become a prey? 15 The young lions have roared upon him, and let their voice resound; and they have made his land desolate, his cities are laid waste, without inhabitant. 16 The children also of Nof and Takhpankhes feed upon the crown of your head. 17 Is it not this that does cause it unto you, that you have forsaken יהוה your Elohim, when He led you by the way? 18 And now what have you to do in the way to Mitzrayim, to drink the waters of Shikhor? Or what have you to do in the way to Ashur, to drink the waters of the River? 19 Your own wickedness shall correct you, and your backslidings shall reprove you: know, therefore, and see that it is an evil and a bitter thing, that you have forsaken יהוה your Elohim, neither is My fear in you', says Adonai יהוה Tzeva'ot. 20 'For of old time I have broken your yoke, and burst your bands, and you said, 'I will not transgress'; upon every high hill and under every evergreen tree you did recline, playing the harlot. 21 Yet I had planted you a noble vine, wholly a right seed; how then are you turned into the degenerate plant of a strange vine unto Me? 22 For though you wash yourself with nitre, and take much soap, yet your iniquity is marked before Me', says Adonai יהוה . 'How 23 can you say, 'I am not defiled, I have not gone after the Ba'alim'? See your way in the valley, know what you have done; you are a swift young camel traversing her ways; 24 a wild donkey used to the wilderness, that snuffs up the wind in her desire; her lust, who can hinder it? All they that seek her will not weary themselves; in her khodesh they shall find her. 25 Withhold your foot from being unshod, and your throat from thirst; but you said, 'There is no hope; no, for I have loved strangers, and after them will I go.' 26 As the thief is ashamed when he is found, so is Beit Yisra'el ashamed; they, their kings, their princes, and their priests, and their prophets; 27 who say to a stock, 'You are my father', and to a stone, 'You have brought us forth', for they have turned their back unto Me, and not their face; but in the time of their trouble they will say, 'Arise, and save us'. 28 But where are your gods that you have made you? Let them arise, if they can save you in the time of your trouble; for according to the number of your cities are your gods, O Yehudah. 29 Why will you contend with Me? You all have transgressed against Me', says יהוה . 'In 30 vain have I smitten your children; they received no correction; your sword has devoured your prophets, like a destroying lion. 31 O generation, see the D'var יהוה . Have I been a wilderness unto Yisra'el? Or a land of thick darkness? Why do My people say, 'We roam at large; we will come no more unto You'? 32 Can a maid forget her ornaments, or a bride her attire? Yet My people have forgotten Me for days without number. 33 How do you trim your way to seek love! Therefore, even the wicked women have you taught your ways; 34 also, in your skirts is found the blood of the souls of the innocent poor; you did not find them breaking in; yet for all these things 35 you said, 'I am innocent; surely His anger is turned away from me'; behold, I will enter into judgment with you, because you say, 'I have not sinned'. 36 How greatly do you cheapen yourself to change your way? You shall be ashamed of Mitzrayim also, as you were ashamed of Ashur. 37 From him also shall you go forth, with your hands upon your head; for יהוה has rejected them in whom you did trust, and you shall not prosper in them'."

יִרְמְיָהוּ פרק ב
ד שִׁמְעוּ דְבַר יהוה בֵּית יַעֲקֹב וְכָל מִשְׁפְּחוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל. ה כֹּה אָמַר יהוה מַה מָּצְאוּ אֲבוֹתֵיכֶם בִּי עָוֶל כִּי רָחֲקוּ מֵעָלָי; וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי הַהֶבֶל וַיֶּהְבָּלוּ. ו וְלֹא אָמְרוּ אַיֵּה יהוה הַמַּעֲלֶה אֹתָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם; הַמּוֹלִיךְ אֹתָנוּ בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ עֲרָבָה וְשׁוּחָה בְּאֶרֶץ צִיָּה וְצַלְמָוֶת בְּאֶרֶץ לֹא עָבַר בָּהּ אִישׁ וְלֹא יָשַׁב אָדָם שָׁם. ז וָאָבִיא אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ הַכַּרְמֶל לֶאֱכֹל פִּרְיָהּ וְטוּבָהּ; וַתָּבֹאוּ וַתְּטַמְּאוּ אֶת אַרְצִי וְנַחֲלָתִי שַׂמְתֶּם לְתוֹעֵבָה. ח הַכֹּהֲנִים לֹא אָמְרוּ אַיֵּה יהוה וְתֹפְשֵׂי הַתּוֹרָה לֹא יְדָעוּנִי וְהָרֹעִים פָּשְׁעוּ בִי; וְהַנְּבִאִים נִבְּאוּ בַבַּעַל וְאַחֲרֵי לֹא יוֹעִלוּ הָלָכוּ. ט לָכֵן עֹד אָרִיב אִתְּכֶם נְאֻם יהוה ; וְאֶת בְּנֵי בְנֵיכֶם אָרִיב. י כִּי עִבְרוּ אִיֵּי כִתִּיִּים וּרְאוּ וְקֵדָר שִׁלְחוּ וְהִתְבּוֹנְנוּ מְאֹד; וּרְאוּ הֵן הָיְתָה כָּזֹאת. יא הַהֵימִיר גּוֹי אֱלֹהִים וְהֵמָּה לֹא אֱלֹהִים; וְעַמִּי הֵמִיר כְּבוֹדוֹ בְּלוֹא יוֹעִיל. יב שֹׁמּוּ שָׁמַיִם עַל זֹאת; וְשַׂעֲרוּ חָרְבוּ מְאֹד נְאֻם יהוה . יג כִּי שְׁתַּיִם רָעוֹת עָשָׂה עַמִּי: אֹתִי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים לַחְצֹב לָהֶם בֹּארוֹת בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים אֲשֶׁר לֹא יָכִלוּ הַמָּיִם. יד הַעֶבֶד יִשְׂרָאֵל אִם יְלִיד בַּיִת הוּא: מַדּוּעַ הָיָה לָבַז. טו עָלָיו יִשְׁאֲגוּ כְפִרִים נָתְנוּ קוֹלָם; וַיָּשִׁיתוּ אַרְצוֹ לְשַׁמָּה עָרָיו נצתה (נִצְּתוּ) מִבְּלִי יֹשֵׁב. טז גַּם בְּנֵי נֹף ותחפנס (וְתַחְפַּנְחֵס) יִרְעוּךְ קָדְקֹד. יז הֲלוֹא זֹאת תַּעֲשֶׂה לָּךְ: עָזְבֵךְ אֶת יהוה אֱלֹהַיִךְ בְּעֵת מוֹלִכֵךְ בַּדָּרֶךְ. יח וְעַתָּה מַה לָּךְ לְדֶרֶךְ מִצְרַיִם לִשְׁתּוֹת מֵי שִׁחוֹר; וּמַה לָּךְ לְדֶרֶךְ אַשּׁוּר לִשְׁתּוֹת מֵי נָהָר. יט תְּיַסְּרֵךְ רָעָתֵךְ וּמְשֻׁבוֹתַיִךְ תּוֹכִחֻךְ וּדְעִי וּרְאִי כִּי רַע וָמָר עָזְבֵךְ אֶת יהוה אֱלֹהָיִךְ; וְלֹא פַחְדָּתִי אֵלַיִךְ נְאֻם אֲדֹנָי יהוה צְבָאוֹת. כ כִּי מֵעוֹלָם שָׁבַרְתִּי עֻלֵּךְ נִתַּקְתִּי מוֹסְרוֹתַיִךְ וַתֹּאמְרִי לֹא אעבוד (אֶעֱבוֹר): כִּי עַל כָּל גִּבְעָה גְּבֹהָה וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן אַתְּ צֹעָה זֹנָה. כא וְאָנֹכִי נְטַעְתִּיךְ שׂוֹרֵק כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת; וְאֵיךְ נֶהְפַּכְתְּ לִי סוּרֵי הַגֶּפֶן נָכְרִיָּה. כב כִּי אִם תְּכַבְּסִי בַּנֶּתֶר וְתַרְבִּי לָךְ בֹּרִית נִכְתָּם עֲו‍ֹנֵךְ לְפָנַי נְאֻם אֲדֹנָי יהוה . כג אֵיךְ תֹּאמְרִי לֹא נִטְמֵאתִי אַחֲרֵי הַבְּעָלִים לֹא הָלַכְתִּי רְאִי דַרְכֵּךְ בַּגַּיְא דְּעִי מֶה עָשִׂית: בִּכְרָה קַלָּה מְשָׂרֶכֶת דְּרָכֶיהָ. כד פֶּרֶה לִמֻּד מִדְבָּר בְּאַוַּת נפשו (נַפְשָׁהּ) שָׁאֲפָה רוּחַ תַּאֲנָתָהּ מִי יְשִׁיבֶנָּה; כָּל מְבַקְשֶׁיהָ לֹא יִיעָפוּ בְּחָדְשָׁהּ יִמְצָאוּנְהָ. כה מִנְעִי רַגְלֵךְ מִיָּחֵף וגורנך (וּגְרוֹנֵךְ) מִצִּמְאָה; וַתֹּאמְרִי נוֹאָשׁ לוֹא כִּי אָהַבְתִּי זָרִים וְאַחֲרֵיהֶם אֵלֵךְ. כו כְּבֹשֶׁת גַּנָּב כִּי יִמָּצֵא כֵּן הֹבִישׁוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל; הֵמָּה מַלְכֵיהֶם שָׂרֵיהֶם וְכֹהֲנֵיהֶם וּנְבִיאֵיהֶם. כז אֹמְרִים לָעֵץ אָבִי אַתָּה וְלָאֶבֶן אַתְּ ילדתני (יְלִדְתָּנוּ) כִּי פָנוּ אֵלַי עֹרֶף וְלֹא פָנִים; וּבְעֵת רָעָתָם יֹאמְרוּ קוּמָה וְהוֹשִׁיעֵנוּ. כח וְאַיֵּה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לָּךְ יָקוּמוּ אִם יוֹשִׁיעוּךָ בְּעֵת רָעָתֶךָ: כִּי מִסְפַּר עָרֶיךָ הָיוּ אֱלֹהֶיךָ יְהוּדָה. כט לָמָּה תָרִיבוּ אֵלָי; כֻּלְּכֶם פְּשַׁעְתֶּם בִּי נְאֻם יהוה . ל לַשָּׁוְא הִכֵּיתִי אֶת בְּנֵיכֶם מוּסָר לֹא לָקָחוּ; אָכְלָה חַרְבְּכֶם נְבִיאֵיכֶם כְּאַרְיֵה מַשְׁחִית. לא הַדּוֹר אַתֶּם רְאוּ דְבַר יהוה הֲמִדְבָּר הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל אִם אֶרֶץ מַאְפֵּלְיָה; מַדּוּעַ אָמְרוּ עַמִּי רַדְנוּ לוֹא נָבוֹא עוֹד אֵלֶיךָ. לב הֲתִשְׁכַּח בְּתוּלָה עֶדְיָהּ כַּלָּה קִשֻּׁרֶיהָ; וְעַמִּי שְׁכֵחוּנִי יָמִים אֵין מִסְפָּר. לג מַה תֵּיטִבִי דַּרְכֵּךְ לְבַקֵּשׁ אַהֲבָה; לָכֵן גַּם אֶת הָרָעוֹת למדתי (לִמַּדְתְּ) אֶת דְּרָכָיִךְ. לד גַּם בִּכְנָפַיִךְ נִמְצְאוּ דַּם נַפְשׁוֹת אֶבְיוֹנִים נְקִיִּים; לֹא בַמַּחְתֶּרֶת מְצָאתִים כִּי עַל כָּל אֵלֶּה. לה וַתֹּאמְרִי כִּי נִקֵּיתִי אַךְ שָׁב אַפּוֹ מִמֶּנִּי; הִנְנִי נִשְׁפָּט אוֹתָךְ עַל אָמְרֵךְ לֹא חָטָאתִי. לו מַה תֵּזְלִי מְאֹד לְשַׁנּוֹת אֶת דַּרְכֵּךְ; גַּם מִמִּצְרַיִם תֵּבֹשִׁי כַּאֲשֶׁר בֹּשְׁתְּ מֵאַשּׁוּר. לז גַּם מֵאֵת זֶה תֵּצְאִי וְיָדַיִךְ עַל רֹאשֵׁךְ: כִּי מָאַס יהוה בְּמִבְטַחַיִךְ וְלֹא תַצְלִיחִי לָהֶם.

Yirme-Yahu Chapter 3
1 "To say, 'If a man puts away his wife, and she goes from him, and becomes another man's, may he return unto her again', will that land not be greatly polluted? But you have played the harlot with many lovers; and would you yet return to Me?" says יהוה . "Lift 2 up your eyes unto the high hills, and see: where have you not been lain with? By the ways have you sat for them, as an Aravi in the wilderness; and you have polluted the land with your harlotries and with your wickedness. 3 Therefore the showers have been withheld, and there has been no latter rain; yet you had a harlot’s forehead, you refused to be ashamed. 4 Did you not just now cry unto Me, 'My father, You are the friend of my youth? 5 Will He bear grudge forever? Will He keep it to the end?' Behold, you have spoken, but have done evil things, and have had your way."
6 And יהוה said unto me in the days of Yoshi-Yahu HaMelekh, "Have you seen that which backsliding Yisra'el did? She went up upon every high mountain and under every evergreen tree, and there played the harlot. 7 And I said that after she has done all these things, she will return unto me; but she returned not. And her treacherous sister Yehudah saw it. 8 And I saw, when, forasmuch as backsliding Yisra'el had committed adultery, I had put her away and given her a bill of divorcement, that yet treacherous Yehudah her sister feared not; but she also went and played the harlot; 9 and it came to pass through the lightness of her harlotry, that the land was polluted, and she committed adultery with stones and with stocks; 10 and yet for all this her treacherous sister Yehudah has not returned unto Me with her whole heart, but feignedly", says יהוה , even 11 יהוה said unto me, "Backsliding Yisra'el has proved herself more righteous than treacherous Yehudah. 12 Go, and proclaim these words toward the north, and say, 'Return, backsliding Yisra'el, says יהוה ; I will not frown upon you; for I am merciful, says יהוה , I will not bear grudge forever. 13 Only acknowledge your iniquity, that you have transgressed against יהוה your Elohim, and have scattered your ways to the strangers under every evergreen tree, and you have not hearkened to My voice, says יהוה . Return 14, O backsliding children, says יהוה ; for I am a husband unto you, and I will take you one of a city, and two of a family, and I will bring you to Tzion; 15 and I will give you shepherds according to My heart, who shall feed you with knowledge and understanding. 16 And it shall come to pass, when you are multiplied and increased in the land, in those days, says יהוה , they shall say no more, 'HaAron Brit יהוה '; neither shall it come to mind; neither shall they make mention of it; neither shall they miss it; neither shall it be made any more. 17 At that time they shall call Yerushalayim "Kiseh יהוה "; and all the nations shall be gathered unto it, to the Name of יהוה , to Yerushalayim; neither shall they walk any more after the stubbornness of their evil heart. 18 In those days Beit Yehudah shall walk with Beit Yisra'el, and they shall come together out of the land of the north to the land that I have given for an inheritance unto your fathers'.
19 "But I said, how would I put you among the sons, and give you a pleasant land, the goodliest heritage of the nations! And I said, you shall call Me, 'Avi'; and shall not turn away from following Me. 20 Surely as a wife treacherously departs from her husband, so have you dealt treacherously with Me, O Beit Yisra'el", says יהוה . "Hark! 21 Upon the high hills is heard the supplicant weeping of B'nei Yisra'el; for that they have perverted their way, they have forgotten יהוה their Elohim. 22 Return, you backsliding children, I will heal your backslidings. 'Here we are, we are come unto You; for You are יהוה Our Elohim. 23 Truly vain have proven the hills, the uproar on the mountains; truly in יהוה our Elohim is the Salvation of Yisra'el. 24 But the shameful thing has devoured the labor of our fathers from our youth; their flocks and their herds, their sons and their daughters. 25 Let us lie down in our shame, and let our confusion cover us; for we have sinned against יהוה our Elohim, we and our fathers, from our youth even unto this day; and we have not hearkened to the voice of יהוה our Elohim'."

יִרְמְיָהוּ פרק ג
א לֵאמֹר הֵן יְשַׁלַּח אִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְהָלְכָה מֵאִתּוֹ וְהָיְתָה לְאִישׁ אַחֵר הֲיָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד הֲלוֹא חָנוֹף תֶּחֱנַף הָאָרֶץ הַהִיא; וְאַתְּ זָנִית רֵעִים רַבִּים וְשׁוֹב אֵלַי נְאֻם יהוה . ב שְׂאִי עֵינַיִךְ עַל שְׁפָיִם וּרְאִי אֵיפֹה לֹא שגלת (שֻׁכַּבְתְּ) עַל דְּרָכִים יָשַׁבְתְּ לָהֶם כַּעֲרָבִי בַּמִּדְבָּר; וַתַּחֲנִיפִי אֶרֶץ בִּזְנוּתַיִךְ וּבְרָעָתֵךְ. ג וַיִּמָּנְעוּ רְבִבִים וּמַלְקוֹשׁ לוֹא הָיָה; וּמֵצַח אִשָּׁה זוֹנָה הָיָה לָךְ מֵאַנְתְּ הִכָּלֵם. ד הֲלוֹא מֵעַתָּה קראתי (קָרָאת) לִי אָבִי; אַלּוּף נְעֻרַי אָתָּה. ה הֲיִנְטֹר לְעוֹלָם אִם יִשְׁמֹר לָנֶצַח; הִנֵּה דִבַּרְתְּ וַתַּעֲשִׂי הָרָעוֹת וַתּוּכָל.
ו וַיֹּאמֶר יהוה אֵלַי בִּימֵי יֹאשִׁיָּהוּ הַמֶּלֶךְ הֲרָאִיתָ אֲשֶׁר עָשְׂתָה מְשֻׁבָה יִשְׂרָאֵל; הֹלְכָה הִיא עַל כָּל הַר גָּבֹהַּ וְאֶל תַּחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן וַתִּזְנִי שָׁם. ז וָאֹמַר אַחֲרֵי עֲשׂוֹתָהּ אֶת כָּל אֵלֶּה אֵלַי תָּשׁוּב וְלֹא שָׁבָה; ותראה (וַתֵּרֶא) בָּגוֹדָה אֲחוֹתָהּ יְהוּדָה. ח וָאֵרֶא כִּי עַל כָּל אֹדוֹת אֲשֶׁר נִאֲפָה מְשֻׁבָה יִשְׂרָאֵל שִׁלַּחְתִּיהָ וָאֶתֵּן אֶת סֵפֶר כְּרִיתֻתֶיהָ אֵלֶיהָ; וְלֹא יָרְאָה בֹּגֵדָה יְהוּדָה אֲחוֹתָהּ וַתֵּלֶךְ וַתִּזֶן גַּם הִיא. ט וְהָיָה מִקֹּל זְנוּתָהּ וַתֶּחֱנַף אֶת הָאָרֶץ; וַתִּנְאַף אֶת הָאֶבֶן וְאֶת הָעֵץ. י וְגַם בְּכָל זֹאת לֹא שָׁבָה אֵלַי בָּגוֹדָה אֲחוֹתָהּ יְהוּדָה בְּכָל לִבָּהּ: כִּי אִם בְּשֶׁקֶר נְאֻם יהוה . יא וַיֹּאמֶר יהוה אֵלַי צִדְּקָה נַפְשָׁהּ מְשֻׁבָה יִשְׂרָאֵל מִבֹּגֵדָה יְהוּדָה. יב הָלֹךְ וְקָרָאתָ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה צָפוֹנָה וְאָמַרְתָּ שׁוּבָה מְשֻׁבָה יִשְׂרָאֵל נְאֻם יהוה לוֹא אַפִּיל פָּנַי בָּכֶם: כִּי חָסִיד אֲנִי נְאֻם יהוה לֹא אֶטּוֹר לְעוֹלָם. יג אַךְ דְּעִי עֲו‍ֹנֵךְ כִּי בַּיהוה אֱלֹהַיִךְ פָּשָׁעַתְּ; וַתְּפַזְּרִי אֶת דְּרָכַיִךְ לַזָּרִים תַּחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן וּבְקוֹלִי לֹא שְׁמַעְתֶּם נְאֻם יהוה . יד שׁוּבוּ בָנִים שׁוֹבָבִים נְאֻם יהוה כִּי אָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָכֶם; וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם אֶחָד מֵעִיר וּשְׁנַיִם מִמִּשְׁפָּחָה וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם צִיּוֹן. טו וְנָתַתִּי לָכֶם רֹעִים כְּלִבִּי; וְרָעוּ אֶתְכֶם דֵּעָה וְהַשְׂכֵּיל. טז וְהָיָה כִּי תִרְבּוּ וּפְרִיתֶם בָּאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵמָּה נְאֻם יהוה לֹא יֹאמְרוּ עוֹד אֲרוֹן בְּרִית יהוה וְלֹא יַעֲלֶה עַל לֵב; וְלֹא יִזְכְּרוּ בוֹ וְלֹא יִפְקֹדוּ וְלֹא יֵעָשֶׂה עוֹד. יז בָּעֵת הַהִיא יִקְרְאוּ לִירוּשָׁלִַם כִּסֵּא יהוה וְנִקְווּ אֵלֶיהָ כָל הַגּוֹיִם לְשֵׁם יהוה לִירוּשָׁלִָם; וְלֹא יֵלְכוּ עוֹד אַחֲרֵי שְׁרִרוּת לִבָּם הָרָע. יח בַּיָּמִים הָהֵמָּה יֵלְכוּ בֵית יְהוּדָה עַל בֵּית יִשְׂרָאֵל; וְיָבֹאוּ יַחְדָּו מֵאֶרֶץ צָפוֹן עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִנְחַלְתִּי אֶת אֲבוֹתֵיכֶם.
יט וְאָנֹכִי אָמַרְתִּי אֵיךְ אֲשִׁיתֵךְ בַּבָּנִים וְאֶתֶּן לָךְ אֶרֶץ חֶמְדָּה נַחֲלַת צְבִי צִבְאוֹת גּוֹיִם; וָאֹמַר אָבִי תקראו (תִּקְרְאִי) לִי וּמֵאַחֲרַי לֹא תשובו (תָשׁוּבִי). כ אָכֵן בָּגְדָה אִשָּׁה מֵרֵעָהּ; כֵּן בְּגַדְתֶּם בִּי בֵּית יִשְׂרָאֵל נְאֻם יהוה . כא קוֹל עַל שְׁפָיִים נִשְׁמָע בְּכִי תַחֲנוּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: כִּי הֶעֱווּ אֶת דַּרְכָּם שָׁכְחוּ אֶת יהוה אֱלֹהֵיהֶם. כב שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים אֶרְפָּה מְשׁוּבֹתֵיכֶם; הִנְנוּ אָתָנוּ לָךְ כִּי אַתָּה יהוה אֱלֹהֵינוּ. כג אָכֵן לַשֶּׁקֶר מִגְּבָעוֹת הָמוֹן הָרִים; אָכֵן בַּיהוה אֱלֹהֵינוּ תְּשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל. כד וְהַבֹּשֶׁת אָכְלָה אֶת יְגִיעַ אֲבוֹתֵינוּ מִנְּעוּרֵינוּ: אֶת צֹאנָם וְאֶת בְּקָרָם אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנוֹתֵיהֶם. כה נִשְׁכְּבָה בְּבָשְׁתֵּנוּ וּתְכַסֵּנוּ כְּלִמָּתֵנוּ כִּי לַיהוה אֱלֹהֵינוּ חָטָאנוּ אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ מִנְּעוּרֵינוּ וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה; וְלֹא שָׁמַעְנוּ בְּקוֹל יהוה אֱלֹהֵינוּ.

Yirme-Yahu Chapter 4
1 "If you will return, O Yisra'el", says יהוה , "yes, return unto Me; and if you will put away your detestable things out of My sight, and will not waver, 2 and will swear, 'As יהוה lives in truth, in justice, and in righteousness', then shall the nations bless themselves by Him, and in Him shall they glory.

יִרְמְיָהוּ פרק ד
א אִם תָּשׁוּב יִשְׂרָאֵל נְאֻם יהוה אֵלַי תָּשׁוּב; וְאִם תָּסִיר שִׁקּוּצֶיךָ מִפָּנַי וְלֹא תָנוּד. ב וְנִשְׁבַּעְתָּ חַי יהוה בֶּאֱמֶת בְּמִשְׁפָּט וּבִצְדָקָה; וְהִתְבָּרְכוּ בוֹ גּוֹיִם וּבוֹ יִתְהַלָּלוּ.

BRIT KHADASHAH

Ya'akov Chapter 4
1 From where do conflicts and quarrels among you come? Is it not from the lusts that war in your members? 2 You covet and do not obtain; you kill and envy, but you cannot possess; you strive and fight, yet you have nothing, because you do not ask. 3 You ask and you do not receive because you do not ask sincerely; you ask that you may satisfy your lusts. 4 O you adulterers! Do you not know that the love for worldly things is enmity with Elohim? Whoever, therefore, esteems worldly things is the enemy of Elohim. 5 Or do you think that the scripture says in vain, "HaRu'akh that dwells in us is provoked by jealousy?" 6 But Adoneinu has given us abundant grace. Therefore he said, "Elohim humbles the proud, but gives grace to the humble." 7 Submit yourselves, therefore, to Elohim. Resist HaSatan, and he will flee from you. 8 Draw near to Elohim, and He will draw near to you. Cleanse your hands, O you sinners! And purify your hearts, O you of doubtful mind! 9 Humble yourselves and mourn; let your laughter be turned to weeping and your joy to sorrow. 10 Humble yourselves before יהוה and He will lift you up.
11 Do not speak against one another, my brethren, for he who speaks against his brother and judges his brother, speaks against the Torah and judges the Torah; but if you judge the Torah, you are not a doer of the Torah, but a judge of it. 12 For there is one giver of Torah and one judge, who is able to save and to destroy. Who are you to judge your neighbor?

יעקב פרק ד
א מֵאַיִן יֵשׁ בָּכֶם מִלְחָמוֹת וּמְרִיבוֹת? הַאִם לֹא מִן הַתַּאֲווֹתֵ הַנִּלְחָמוֹת בְּאֵיבְרֵיכֶם? ב מִתְאַוִּים אַתֶּם וְאֵין לָכֶם; וְהוֹרְגִים אַתֶּם וּמְקַנְּאִים אַתֶּם וְלֹא עוֹלֶה בְּיֶדְכֶם; וְרָבִים אַתֶּם וְעוֹשִׂים מִלְחָמוֹת וְאֵין לָכֶם, מִשּׁוּם שֶׁאֵינְכֶם מְבַקְּשִׁים. ג מְבַקְּשִׁים אַתֶּם וְאֵינְכֶם מְקַבְּלִים, מִשּׁוּם שֶׁמְּבַקְּשִׁים אַתֶּם בְּרֹעַ כְּדֵי לְהַשְׂבִּיעַ אֶת תַּאֲווֹתֵיכֶם. ד נוֹאֲפִים, הַאֵינְכֶם יוֹדְעִים שֶׁאַהֲבַת הָעוֹלָם הַזֶּה אֵיבָה הִיא כְּלַפֵּי אֱלֹהִים? לְפִיכָךְ מִי שֶׁחָפֵץ לִהְיוֹת אוֹהֵב הָעוֹלָם הַזֶּה נַעֲשֶׂה לְאוֹיֵב אֱלֹהִים. ה הוֹ כְּלוּם חוֹשְׁבִים אַתֶּם כִּי לַשָּׁוְא אָמַר הַכָּתוּב: בְּקִנְאָה מִתְאַוָּה הָרוּחַ הַשּׁוֹכֶנֶת בָּנוּ? ו אֲבָל יֶתֶר חֵן נָתַן לָנוּ אֲדוֹנֵינוּ, עַל כֵּן אָמַר: אֱלֹהִים מַשְׁפִּיל גֵּאִים, וְלַעֲנָוִים נוֹתֵן חֵן. ז לָכֵן הִשְׁתַּעְבְּדוּ לֵאלֹהִים וְהִתְיַצְּבוּ נֶגֶד הַשָּׂטָן וְיִבְרַח מִכֶּם. ח וְקִרְבוּ אֶל הָאֱלֹהִים וְיִקְרַב אֲלֵיכֶם. טַהֲרוּ יְדֵיכֶם, חוֹטְאִים; קַדְּשׁוּ לְבַבְכֶם, חֲלוּקֵי הַלֵּב. ט הַשְׁפִּילוּ עַצְמְכֶם וְהִתְאַבְּלוּ, וּצְחוֹקְכֶם יֵהָפֶךְ נָא לְאֵבֶל וְשִׂמְחַתְכֶם לְיָגוֹן. י הַשְׁפִּילוּ עַצְמְכֶם לִפְנֵי יהוה וִירוֹמִמְכֶם.
יא אַל תְּדַבְּרוּ זֶה נֶגֶד זֶה, אַחַי; כִּי הַמְדַבֵּר נֶגֶד אָחִיו אוֹ דָּן אֶת אָחִיו, מְדַבֵּר נֶגֶד הַתּוֹרָה וְדָן אֶת הַתּוֹרָה. וְאִם אֶת הַתּוֹרָה אַתָּה דָּן, אֵינְךָ עוֹשֵׂה הַתּוֹרָה אֶלָּא שׁוֹפְטָהּ. יב הֵן אֶחָד הוּא נוֹתֵן הַתּוֹרָה וְהַשּׁוֹפֵט, אֲשֶׁר הוּא יָכוֹל לְהוֹשִׁיעַ וּלְאַבֵּד. אֲבָל אַתָּה, מִי אַתָּה כִּי תִּשְׁפֹּט אֶת רֵעֲךָ?

Matti Chapter 24
1 And Yeshua went out of the Heikhal to go away; and His Talmidim came up to Him, and were showing Him the building of the Heikhal. 2 But He said to them, “Behold, do you not see all of these? Truly I say to you, not a stone shall be left here upon a stone, which will not be torn down.” 
3 While Yeshua sat on Har HaZetim, His Talmidim came up talking among themselves, and they said to Him, “Tell us when these things will happen, and what is the sign of your coming, and of the end of the world?” 4 Yeshua answered and said to them, “Be careful that no man deceives you. 5 For many will come in my Name and say that I am the Mashi'akh, and they will deceive many. 6 You are bound to hear of revolutions and rumors of wars; look out and do not be disturbed; for all of these things must come to pass, but the end is not yet. 7 For nation will rise against nation, and kingdom against kingdom; and there will be famines and plagues and earthquakes in different places. 8 But all these things are just the beginning of travail. 9 Then they will deliver you over to be oppressed, and they will kill you; and you will be hated by all nations for my Name’s sake. 10 Then many will stumble, and they will hate one another, and betray one another. 11 And many false prophets will rise, and will mislead a great many. 12 And because of the growth of iniquity, the love of many will become cold. 13 But he who has patience to the end, he will live. 14 And this B'sorah of HaMalkhut shall be declared throughout the world as a testimony to all the goyim; then the end will come. 15 When you see the sign of the uncleanness of desolation, as spoken by the Navi Dani'el, standing in the M'kom Kadosh, whoever reads it will understand it. 16 Then let those who are in Y'hudah flee to the mountain, 17 and he who is on the roof, let him not come down to take things out of his house. 18 And he who is in the field, let him not return back to take his clothes. 19 But woe to those who are with child, and to those who nurse in those days! 20 Pray that your flight may not be in winter, nor on Shabbat. 21 For then will be great tribulation, such as has never happened from the beginning of the world until now, and never will be again. 22 And if those days were not shortened, no flesh would live; but for the sake of the chosen ones those days will be shortened. 23 Then if any man should say to you, ‘Behold, here is the Mashi'akh!', or ‘There!', do not believe it. 24 For there will rise false messiahs and lying prophets, and they will show signs and great wonders, so as to mislead, if possible, even the chosen ones. 25 Behold, I have told you in advance. 26 Therefore, if they should say to you, ‘Behold, He is in the desert,' do not go out; or, ‘behold, He is in these rooms,' do not believe it. 27 For just as the lightning comes out from the east, and is seen even in the west, so will be the coming of Ben HaAdam. 28 For wherever the Guf is, there will the eagles gather.” 
29 “Immediately after the tribulation of those days, the sun will be darkened, and the moon will not give her light, and the stars will fall from the sky, and the powers of the heavens will be shaken. 30 Then the sign of Ben HaAdam will appear in the sky; and then all the generations of the earth will mourn, and they will see Ben HaAdam coming on the clouds of the sky, with an army, and great glory. 31 And He will send His Malakhim with the Shofar HaGadol, and they will gather His chosen ones from the four winds, from one end of the heavens to the other.”
32 ”From the fig tree learn a mashal. As soon as its branches become tender and bring forth leaves, you know that summer is coming. 33 So even you, when you see all these things, know that it has arrived at the gate. 34 Truly I say to you, that this generation will not pass away, until all these things happen. 35 Even heaven and earth will pass away, but my words shall not pass away.” 
36 “But concerning that day and that hour, no man knows, not even the Malakhim of heaven, but HaAv alone. 37 Just as in the days of No'akh, so will be the coming of Ben HaAdam. 38 For as the people before the flood were eating and drinking, marrying and giving in marriage, until the day No'akh entered into the ark, 39 and they knew nothing until the flood came and carried them all away, such will be the coming of Ben HaAdam. 40 Then, two men will be in the field, one will be taken away and the other forsaken. 41 Two women will be grinding at the handmill, one will be taken and the other forsaken.  
42 “Be alert, therefore, for you do not know at what hour your Adon will come. 43 But know this much, that if the adon of the house knew at what watch of the night the thief comes, he would keep awake and would not let his house be plundered. 44 For this reason, you also be ready, for Ben HaAdam will come at an hour when you do not expect him. 45 Who then is the faithful and wise servant, whom his Adon has appointed over his household, to give them food in due time? 46 Blessed is that servant, when his Adon comes and finds him so doing. 47 Truly I say to you, he will appoint him over all that he has. 48 But if a bad servant should say in his heart, ‘My Adon will delay his coming,' 49 and he begins to beat his fellow servants, and to eat and drink with drunkards, 50 HaAdon of that servant will come on a day when he does not expect, and at an hour that he does not know. 51 And he will severely scourge him, and give him a portion like that of the hypocrites; there will be weeping and gnashing of teeth.”

מתי פרק כד
א וְיָצָא יֵשׁוּעַ מִן הַהֵיכָל לָלֶכֶת, וְנִגְּשׁוּ תַּלְמִידָיו וְהֶרְאוּ לוֹ אֶת בִּנְיַן הַהֵיכָל. ב אַךְ הוּא אָמַר לָהֶם: הַאֵין רוֹאִים אַתֶּם אֶת כָּל אֵלֶּה? אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁלֹּא תֵּעָזֵב כָּאן אֶבֶן עַל אֶבֶן אֲשֶׁר לֹא תִּתְפָּרֵק.
ג וְכַאֲשֶׁר יָשַׁב יֵשׁוּעַ עַל הַר הַזֵּיתִים, נִגְּשׁוּ תַּלְמִידָיו וְאָמְרוּ בֵּינָם לְבֵינוֹ: אֱמֹר לָנוּ מָתַי יִהְיוּ אֵלֶּה, וּמַהוּ הָאוֹת שֶׁל בִּיאָתְךָ וְשֶׁל קֵץ הָעוֹלָם? ד עָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: הִזָּהֲרוּ, אַל יַטְעֶה אֶתְכֶם אִישׁ; ה כִּי רַבִּים יָבוֹאוּ בִּשְׁמִי וְיֹאמְרוּ: 'אֲנִי הַמָּשִׁיחַ' וְיַטְעוּ רַבִּים. ו וְעֲתִידִים אַתֶּם לִשְׁמֹעַ פֻּרְעָנֻיּוֹת וּשְׁמוּעַת מִלְחָמוֹת. רְאוּ, אַל תִּבָּהֲלוּ; כִּי כָּל אֵלֶּה צְרִיכִים לִהְיוֹת, אַךְ עוֹד לֹא הַקֵּץ; זכִּי יָקוּם גּוֹי עַל גּוֹי וּמַמְלָכָה עַל מַמְלָכָה, וְיִהְיוּ רָעָב וּמַגֵּפוֹת וּרְעִידוֹת אֲדָמָה בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים, ח אַךְ כָּל אֵלֶּה רֵאשִׁית הַחֲבָלִים הֵם. ט אָז יִמְסְרוּ אֶתְכֶם לִנְגִשׂוֹת וְיַהַרְגוּ אֶתְכֶם, וְתִהְיוּ שְׂנוּאִים לְכָל הַגּוֹיִים בַּעֲבוּר שְׁמִי. י אָז יִכָּשְׁלוּ רַבִּים וְיִשְׂנְאוּ זֶה אֶת זֶה וְיַסְגִּירוּ זֶה אֶת זֶה. יא וּנְבִיאֵי שֶׁקֶר רַבִּים יָקוּמוּ וְיַטְעוּ רַבִּים; יב וּבִגְלַל רִבּוּי הָרֶשַׁע, תָּפוּג אַהֲבַת רַבִּים. יג אֲבָל מִי שֶׁיַּעֲמֹד עַד קֵץ, הוּא יִחְיֵה. יד וְתֻכְרַז הַבְּשׂוֹרָה הַזֹּאת שֶׁל הַמַּלְכוּת בְּכָל הָעוֹלָם, לְעֵדוּת לְכָל הַגּוֹיִים, וְאָז יָבוֹא הַקֵּץ. טו וּכְשֶׁתִּרְאוּ אֶת אוֹת הַשִּׁקּוּץ הַמְשׁוֹמֵם, שֶׁנֶּאֱמַר בְּדָנִיאֵל הַנָּבִיא, עוֹמֵד בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ, הַקּוֹרֵא יָבִין, טז אֲזַי אֵלֶּה אֲשֶׁר בִּיהוּדָה יָנוּסוּ לָהָר. יזוְזֶה שֶׁעַל הַגַּג אַל יֵרֵד לָקַחַת מַה שֶּׁבְּבֵיתוֹ. יח וּמִי שֶׁבַּשָּׂדֶה אַל יִסֹּב לַאֲחוֹרָיו לָקַחַת אֶת בִּגְדוֹ. יט וְהוֹי לֶהָרוֹת וְלַמֵּינִיקוֹת בַּיָּמִים הָהֵם. כ הִתְפַּלְּלוּ שֶׁלֹּא תִּהְיֶה מְנוּסַתְכֶם בַּחֹרֶף, וְלֹא בְּשַׁבָּת; כא כִּי תִּהְיֶה אָז צָרָה גְּדוֹלָה אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה מֵרֵאשִׁית הָעוֹלָם וְעַד עַתָּה, וְלֹא תִּהְיֶה. כב וְאִלּוּ לֹא קֻצְּרוּ הַיָּמִים הָהֵם, לֹא הָיָה חַי כָּל בָּשָׂר; אֲבָל לְמַעַן הַבְּחִירִים יְקֻצְּרוּ הַיָּמִים הָהֵם. כג אָז אִם יֹאמַר לָכֶם אִישׁ: הִנֵּה פֹּה הַמָּשִׁיחַ, אוֹ פֹּה, אַל תַּאֲמִינוּ; כד כִּי יָקוּמוּ מְשִׁיחֵי שֶׁקֶר וּנְבִיאֵי כָּזָב וְיִתְּנוּ אוֹתוֹת גְּדוֹלִים כְּדֵי לְהַטְעוֹת אִם אֶפְשָׁר גַּם אֶת הַבְּחִירִים. כה הִנֵּה מֵרֹאשׁ אָמַרְתִּי לָכֶם. כו לָכֵן אִם יֹאמְרוּ לָכֶם, הִנֵּה בַּמִּדְבָּר הוּא, אַל תֵּצְאוּ; אוֹ, הִנֵּה בְּחַדְרֵי חֲדָרִים הוּא, אַל תַּאֲמִינוּ; כז כִּי כְּמוֹ שֶׁהַבָּרָק יּוֹצֵא מִמִּזְרָח וְנִרְאֶה עַד מַעֲרָב, כָּךְ תִּהְיֶה בִּיאַת בֶּן הָאָדָם. כח וְהֵיכָן שֶׁיִּהְיֶה הַגּוּף, שָׁם יִתְקַבְּצוּ הַנְּשָׁרִים.
כט וּמִיָּד אַחֲרֵי צָרַת הַיָּמִים הָהֵם תֶּחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ, וְהַיָּרֵחַ לֹא יַרְאֶה אֶת אוֹרוֹ; וְהַכּוֹכָבִים יִפְּלוּ מִן הַשָּׁמַיִם, וְצִבְאוֹת הַשָּׁמַיִם יִזְדַּעְזְעוּ. ל וְאָז יֵרָאֶה אוֹת בֶּן הָאָדָם בַּשָּׁמַיִם; וְאָז יִסְפְּדוּ כָּל מִשְׁפְּחוֹת הָאָרֶץ, וְיִרְאוּ אֶת בֶּן הָאָדָם בָּא עַל עַנְנֵי הַשָּׁמַיִם עִם חַיִל וְכָבוֹד רַב. לא וְיִשְׁלַח אֶת מַלְאָכָיו עִם שׁוֹפָר גָּדוֹל וִיקַבְּצוּ אֶת בְּחִירָיו מֵאַרְבַּע הָרוּחוֹת, מִקְצוֹת הַשָּׁמַיִם וְעַד קְצוֹתָם.
לב מִן הַתְּאֵנָה לִמְדוּ מָשָׁל. בָּרֶגַע שֶׁעֲנָפֶיהָ מִתְרַכְּכִים וְעָלֶיהָ צָצִים, יוֹדְעִים אַתֶּם שֶׁהִגִּיעַ הַקַּיִץ. לג כֵּן גַּם אַתֶּם, כְּשֶׁתִּרְאוּ אֶת כָּל אֵלֶּה, דְּעוּ שֶׁהִגִּיעַ לַשַּׁעַר. לד אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁלֹּא יַעֲבֹר הַדּוֹר הַזֶּה עַד אֲשֶׁר יִהְיוּ כָּל אֵלֶּה. לה הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ יַעַבְרוּ וּדְבָרַי לֹא יַעַבְרוּ.
לו אֲבָל אֶת הַיּוֹם הַהוּא וְאֶת הַשָּׁעָה הַהִיא אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ, אַף לֹא מַלְאֲכֵי הַשָּׁמַיִם, אֶלָּא הָאָב בִּלְבַד. לז וְכִימֵי נֹחַ, כֵּן תִּהְיֶה בִּיאַת בֶּן הָאָדָם; לח כִּי כְּמוֹ שֶׁהָיוּ לִפְנֵי הַמַּבּוּל אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וְנוֹשְׂאִים נָשִׁים וּמַשִּׂיאִים אוֹתָן לִגְבָרִים, עַד הַיּוֹם שֶׁנִּכְנַס נֹחַ לַתֵּבָה, לט וְלֹא יָדְעוּ עַד אֲשֶׁר בָּא הַמַּבּוּל וְסָחַף אֶת כֻּלָּם, כָּךְ תִּהְיֶה בִּיאַת בֶּן הָאָדָם. מ אָז שְׁנַיִם יִהְיִוּ בַּשָּׂדֶה, אֶחָד יִלָּקַח וְאֶחָד יֵעָזֵב. מא וּשְׁתַּיִם תִּהְיֶינָה טוֹחֲנוֹת בָּרֵחַיִם, אַחַת תִּלָּקַח וְאַחַת תֵּעָזֵב.
מב לָכֵן עוּרוּ, כִּי אֵינְכֶם יוֹדְעִים בְּאֵיזוֹ שָׁעָה בָּא אֲדוֹנֵיכֶם. מג אֲבָל זֹאת דְּעוּ: אִלּוּ יָדַע בַּעַל הַבַּיִת בְּאֵיזוֹ אַשְׁמֹרֶה יָבוֹא הַגַּנָּב, הָיָה שׁוֹקֵד וְלֹא מַנִּיחַ לְכָךְ שֶׁיִּפָּרֵץ בֵּיתוֹ. מד עַל כֵּן גַּם אַתֶּם הֱיוּ מוּכָנִים, כִּי בְּשָׁעָה אֲשֶׁר אֵינְכֶם מְדַמִּים יָבוֹא בֶּן הָאָדָם. מה מִיהוּ אֵפוֹא הָעֶבֶד הַנֶּאֱמָן וְהֶחָכָם אֲשֶׁר הִפְקִידוֹ אֲדוֹנָיו עַל בְּנֵי בֵּיתוֹ לָתֵת לָהֶם אֹכֶל בְּעִתּוֹ? מו אַשְׁרֵי הָעֶבֶד הַהוּא אֲשֶׁר יָבוֹא אֲדוֹנָיו וְיִמְצָאֵהוּ עוֹשֶׂה כֵן. מז אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁיַּפְקִידֵהוּ עַל כָּל אֲשֶׁר לוֹ. מח אֲבָל אִם הָעֶבֶד הָרַע הַהוּא יֹאמַר בְּלִבּוֹ: אֲדוֹנִי מְאַחֵר לָבוֹא, מט וְיַתְחִיל לְהַכּוֹת אֶת חֲבֵרָיו, וְיֹאכַל וְיִשְׁתֶּה עִם הַשִּׁכּוֹרִים, נ יָבוֹא אֲדוֹנֵי הָעֶבֶד הַהוּא בְּיוֹם שֶׁאֵינוֹ מְדַמֶּה וּבְשָׁעָה שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ, נא וִישַׁסֵּף אוֹתוֹ וְיָשִׂים חֶלְקוֹ עִם מַעֲמִידֵי הַפָּנִים. שָׁם יִהְיֶה בְּכִי וַחֲרוֹק שִׁנַּיִם.

Matti Chapter 25
1 “Then, Malkhut HaShamayim will be like ten virgins who took their lamps and went out for the meeting of the bridegroom and the bride. 2 Five of them were wise, and five were foolish. 3 And the foolish ones took their lamps, but took no oil with them. 4 But the wise ones took oil in the vessels with their lamps. 5 As the bridegroom was delayed, they all slumbered and slept. 6 And at midnight there was a cry, ‘Behold, the bridegroom is coming; go out to greet him!' 7 Then all the virgins got up and fixed their lamps. 8 And the foolish ones said to the wise ones, ‘Give us some of your oil, for our lamps are going out.' 9 Then the wise ones answered and said, ‘Why, there would not be enough for us and for you; go to those who sell and buy for yourselves.' 10 And while they went to buy, the bridegroom came; and those who were ready entered with him into the wedding house, and the door was locked. 11 Afterward the other virgins also came and said, ‘Adoneinu, Adoneinu, open to us!' 12 But he answered and said to them, ‘Truly I say to you, I do not know you.' 13 Be alert, therefore, for you do not know that day nor that hour.” 
14 “It is just like a man who went on a journey, who called his servants and put his wealth in their charge. 15 To one he gave five talents, to one two, to another one; to each one according to his ability; and immediately he went on a journey. 16 The one who received five talents then went and traded with them, and he earned five others. 17 Likewise the second one, he gained by trading and earned two others. 18 But he who received one went and dug in the ground and hid his Adon’s money. 19 After a long time, the Adon of those servants returned, and took an accounting from them. 20 Then the one who received five talents came up and offered five others, and he said, ‘My Adon, you gave me five talents; behold, I have added five others to them.' 21 His Adon said to him, ‘Well done, good and faithful servant; you have been faithful over a little, I will appoint you over much; enter into your Adon’s joy.' 22 Then the one with the two talents came and he said, ‘My Adon, you gave me two talents, behold I have added two others to them.' 23 His Adon said to him, ‘Well done, good and reliable servant, you have been faithful over a little, I will appoint you over much; enter into your Adon’s joy.' 24 Then the one who received one talent also came up, and he said, ‘My Adon, I knew that you are a hard man, and you reap where you did not sow, and gather where you did not scatter. 25 So I was afraid, and I went and hid your talent in the ground; here it is, it is your own one.' 26 His Adon answered and said to him, ‘O wicked and lazy servant, you knew me, that I reap where I did not sow, and I gather where I did not scatter. 27 You should then have put my money in the exchange, and when I returned I would have demanded my own with interest. 28 Therefore take away the talent from him, and give it to the one who has ten talents. 29 For to him who has, it shall be given, and it shall increase to him; but he who has not, even that which he has shall be taken away from him.' 30 And the idle servant they threw into the outer darkness; there will be weeping and gnashing of teeth.”
31 ”When Ben HaAdam comes in His glory, and all His Kadosh Malakhim with Him, then He will sit upon the throne of His glory. 32 And all nations will gather before Him; and He will separate them one from another, just as a shepherd separates the sheep from the goats; 33 and He will set the sheep at His right, and the goats at His left. 34 Then the King will say to those at His right, ‘Come, you blessed of Avi, inherit the kingdom which has been prepared for you from the foundation of the world. 35 For I was hungry, and you gave me to eat; I was thirsty, and you gave me to drink; I was a stranger and you took me in; 36 I was naked, and you covered me; I was sick, and you visited me; I was in prison, and you came to me.' 37 Then the Tzadikim will say to him, ‘Adoneinu, when did we see you hungry, and feed you, or thirsty and gave you drink? 38 And when did we see you a stranger, and took you in? Or that you were naked, and covered you? 39 And when did we see you sick, or in the prison, and come to you?' 40 The King then will answer and say to them, ‘Truly I tell you, inasmuch as you have done it to one of the least of these my brothers, you did it to me.' 41 Then he will also say to those at his left, ‘Go away from me, you cursed, to the everlasting fire, which is prepared for the adversary and his messengers. 42 For I was hungry, and you did not give me to eat; I was thirsty, and you did not give me to drink; 43 I was a stranger, and you did not take me in; I was naked, and you did not cover me; I was sick and in prison and you did not visit me.' 44 Then they also will answer and say, ‘Adoneinu, when did we see you hungry, or thirsty, or a stranger, or naked, or sick or in the prison, and did not minister to you?' 45 Then he will answer and say to them, ‘Truly I say to you, inasmuch as you did not do it to one of the least of these, you also did not do it to me.' 46 And these shall go into everlasting torment, and the Tzadikim into Khayei Olam.”

מתי פרק כה
א אָז תִּדְמֶה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לְעֶשֶׂר בְּתוּלוֹת אֲשֶׁר לָקְחוּ אֶת מְנוֹרוֹתֵיהֶן וְיָצְאוּ לִקְרַאת הֶחָתָן וְהַכַּלָּה. ב חָמֵשׁ מֵהֶן הָיוּ חֲכָמוֹת וְחָמֵשׁ כְּסִילוֹת. ג וְהַכְּסִילוֹת לָקְחוּ אֶת מְנוֹרוֹתֵיהֶן וְלֹא לָקְחוּ אִתָּן שֶׁמֶן. ד אֲבָל הַחֲכָמוֹת לָקְחוּ שֶׁמֶן בְּכֵלִים עִם מְנוֹרוֹתֵיהֶן. ה בְּרַם כְּשֶׁהִתְמַהְמַהּ הֶחָתָן, נָמוּ כֻּלָּן וְיָשְׁנוּ. ו וּבַחֲצוֹת הַלַּיְלָה הָיְתָה צְעָקָה: הִנֵּה הֶחָתָן בָּא, צְאנָה לִקְרָאתוֹ! ז אָז קָמוּ כָּל הַבְּתוּלוֹת הַלָּלוּ וְהֵכִינוּ אֶת מְנוֹרוֹתֵיהֶן. ח אָמְרוּ הַכְּסִילוֹת אֶל הַחֲכָמוֹת: תֵּנָּה לָנוּ מִן הַשֶּׁמֶן שֶׁלָּכֶן, כִּי הִנֵּה כָּבוּ מְנוֹרוֹתֵינוּ. ט עָנוּ הַחֲכָמוֹת וְאָמְרוּ: שֶׁמָּא לֹא יַסְפִּיק לָנוּ וְלָכֶן, אַךְ לֵכְנָה אֶל הַמּוֹכְרִים וּקְנֶינָה לָכֶן. י וְכַאֲשֶׁר הָלְכוּ לִקְנוֹת, בָּא הֶחָתָן; וְהַלָּלוּ שֶׁהָיוּ מוּכָנוֹת נִכְנְסוּ אִתּוֹ לְאוּלַם הַחֲתֻנָּה, וְהַדֶּלֶת נִסְגְּרָה. יא לְבַסּוֹף בָּאוּ גַּם הַבְּתוּלוֹת הָאֲחֵרוֹת וְאָמְרוּ: אֲדוֹנֵנוּ, אֲדוֹנֵנוּ, פְּתַח לָנוּ. יב אַךְ הוּא עָנָה וְאָמַר לָהֶן: אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶן, אֵינֶנִּי מַכִּיר אֶתְכֶן. יג לָכֵן הֱיוּ עֵרִים, כִּי אֵינְכֶם יוֹדְעִים אֶת הַיּוֹם הַהוּא וְלֹא אֶת הַשָּׁעָה.
יד כְּמוֹ אִישׁ שֶׁיָּצָא לְמַסָּע, קָרָא לַעֲבָדָיו וּמָסַר לָהֶם אֶת רְכוּשׁוֹ. טו לָזֶה נָתַן חָמֵשׁ כִּכָּרִים, לָזֶה שְׁתַּיִם וְלָזֶה אַחַת, אִישׁ אִישׁ לְפִי כָּשְׁרוֹ, וְנָסַע מִיָּד. טז הָלַךְ זֶה שֶׁלָּקַח חָמֵשׁ כִּכָּרִים, סָחַר בָּהֶן וְהִרְוִיחַ חָמֵשׁ אֲחֵרוֹת. יז וְכָךְ גַּם זֶה שֶׁל הַשְּׁתַּיִם הִרְוִיחַ בְּמִסְחָר שְּׁתַּיִם אֲחֵרוֹת. יח אֲבָל זֶה שֶׁלָּקַח אַחַת, הָלַךְ וְחָפַר בָּאֲדָמָה, וְהִטְמִין אֶת כֶּסֶף אֲדוֹנָיו. יט אַחֲרֵי זְמַן רַב בָּא אֲדוֹנֵיהֶם שֶׁל הָעֲבָדִים הָהֵם וְעָרַךְ עִמָּם חֶשְׁבּוֹן. כ וְנִגַּשׁ זֶה שֶׁלָּקַח חָמֵשׁ כִּכָּרִים, וְהֵבִיא חָמֵשׁ אֲחֵרוֹת וְאָמַר: אֲדוֹנִי, חָמֵשׁ כִּכָּרִים נָתַתָּ לִי, הִנֵּה חָמֵשׁ אֲחֵרוֹת הִרְוַחְתִּי עֲלֵיהֶן. כא אָמַר לוֹ אֲדוֹנָיו: יָפֶה, עֶבֶד טוֹב וְנֶאֱמָן; נֶאֱמָן הָיִיתָ עַל מְעַט, אַפְקִידְךָ עַל הַרְבֵּה. הִכָּנֵס לְשִׂמְחַת אֲדוֹנֶיךָ. כב נִגַּשׁ זֶה שֶׁל שְׁתֵּי הַכִּכָּרִים וְאָמַר: אֲדוֹנִי, שְׁתֵּי כִּכָּרִים נָתַתָּ לִי, הִנֵּה שְׁתַּיִם אֲחֵרוֹת הִרְוַחְתִּי עֲלֵיהֶן. כג אָמַר לוֹ אֲדוֹנָיו: יָפֶה, עֶבֶד טוֹב וְנֶאֱמָן; נֶאֱמָן הָיִיתָ עַל מְעַט, אַפְקִידְךָ עַל הַרְבֵּה. הִכָּנֵס לְשִׂמְחַת אֲדוֹנֶיךָ. כד נִגַּשׁ זֶה שֶׁלָּקַח כִּכָּר אַחַת וְאָמַר: אֲדוֹנִי, הִכַּרְתִּי אוֹתְךָ, שֶׁאִישׁ קָשֶׁה אַתָּה, וְאַתָּה קוֹצֵר בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא זָרַעְתָּ, וְאוֹסֵף מִמָּקוֹם שֶׁלֹּא פִּזַּרְתָּ בּוֹ; כה וּפָחַדְתִּי, וְהָלַכְתִּי וְהִטְמַנְתִּי אֶת כִּכָּרְךָ בָּאֲדָמָה. הִנֵּה לְךָ אֲשֶׁר שֶׁלְּךָ. כו עָנָה אֲדוֹנָיו וְאָמַר לוֹ: עֶבֶד רַע וְעַצְלָן! יָדַעְתָּ שֶׁקּוֹצֵר אֲנִי בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא זָרַעְתִּי, וְאוֹסֵף מִמָּקוֹם שֶׁלֹּא פִּזַּרְתִּי בּוֹ. כז צָרִיךְ הָיִיתָ לְהַפְקִיד אֶת כַּסְפִּי אֵצֶל הַשֻּׁלְחָנִי, וַאֲנִי הָיִיתִי בָּא וְתוֹבֵעַ אֶת שֶׁלִּי עִם הָרִבִּית. כח לָכֵן קְחוּ אֶת מִמֶּנּוּ אֶת הַכִּכָּר וּתְנוּהָ לָזֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֶשֶׂר כִּכָּרִים; כט כִּי לְמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ, יִנָּתֵן לוֹ וְיִתּוֹסֵף לוֹ אֲבָל מִי שֶׁאֵין לוֹ, גַּם מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ יִלָּקַח מִמֶּנּוּ. ל וְאֶת הָעֶבֶד הַבַּטְלָן הוֹצִיאוּ אֶל הַחֹשֶׁךְ הַחִיצוֹן; שָׁם יִהְיֶה בְּכִי וַחֲרוֹק שִׁנַּיִם.
לא וְכַאֲשֶׁר יָבוֹא בֶּן הָאָדָם בִּכְבוֹדוֹ וְכָל מַלְאָכָיו הַקְּדוֹשִׁים אִתּוֹ, אָז יֵשֵׁב עַל כִּסֵּא כְּבוֹדוֹ; לב וְיֵאָסְפוּ לְפָנָיו כָּל הַגּוֹיִים, וְהוּא יַפְרִיד אוֹתָם זֶה מִזֶּה כְּרוֹעֶה הַמַּפְרִיד אֶת הַכְּבָשִׂים מִן הָעִזִּים, לג וְיַצִּיב אֶת הַכְּבָשִׂים לִימִינוֹ וְאֶת הָעִזִּים לִשְׂמֹאלוֹ. לד אָז יֹאמַר הַמֶּלֶךְ לְאֵלֶּה אֲשֶׁר מִימִינוֹ: בּוֹאוּ, בְּרוּכֵי אָבִי, רְשׁוּ אֶת הַמַּלְכוּת שֶׁהָיְתָה מוּכָנָה לָכֶם מִמּוֹסְדוֹת עוֹלָם; לה כִּי רָעַבְתִּי וּנְתַתֶּם לִי לֶאֱכֹל, צָמֵאתִי וְהִשְׁקֵיתֶם אוֹתִי, עוֹבֵר אֹרַח הָיִיתִי וַאֲסַפְתֶּם אוֹתִי, לו עָרוֹם הָיִיתִי וְכִסִּיתֶם אוֹתִי, חוֹלֶה הָיִיתִי וּבִקַּרְתֶּם אוֹתִי, וּבְבֵית הָאֲסוּרִים הָיִיתִי וּבָאתֶם אֵלַי. לז אָז יֹאמְרוּ לוֹ הַצַּדִּיקִים: אֲדוֹנֵינוּ, מָתַי רְאִינוּךָ שֶׁרָעֵב אַתָּה וְהֶאֱכַלְנוּ אוֹתְךָ, אוֹ שֶׁצָּמֵא אַתָּה וְהִשְׁקֵינוּ אוֹתְךָ? לח וּמָתַי רְאִינוּךָ שֶׁעוֹבֵר אֹרַח אַתָּה וְאָסַפְנוּ אוֹתְךָ, אוֹ שֶׁעָרוֹם אַתָּה וְכִסִּינוּ אוֹתְךָ? לט וּמָתַי רְאִינוּךָ חוֹלֶה אוֹ בְּבֵית הָאֲסוּרִים וּבָאנוּ אֵלֶיךָ? מ וְעָנָה הַמֶּלֶךְ וְאָמַר לָהֶם: אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, כָּל מַה שֶּׁעֲשִׂיתֶם לְאֶחָד מֵאַחַי הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה, לִי עֲשִׂיתֶם. מא אָז יֹאמַר לְאֵלֶּה אֲשֶׁר מִשְּׂמֹאלוֹ: לְכוּ לָכֶם מִמֶּנִּי, אֲרוּרִים, לְאֵשׁ עוֹלָם הַמּוּכָנָה לַמְקַטְרֵג וּלְמַלְאָכָיו; מב כִּי רָעַבְתִּי וְלֹא נְתַתֶּם לִי לֶאֱכֹל, צָמֵאתִי וְלֹא הִשְׁקֵיתֶם אוֹתִי, מג עוֹבֵר אֹרַח הָיִיתִי וְלֹא אֲסַפְתֶּם אוֹתִי, עָרוֹם הָיִיתִי וְלֹא כִּסִּיתֶם אוֹתִי, חוֹלֶה הָיִיתִי וּבְבֵית הָאֲסוּרִים הָיִיתִי וְלֹא בִּקַּרְתֶּם אוֹתִי. מד אָז יַעֲנוּ גַּם הֵם וְיֹאמְרוּ: אֲדוֹנֵינוּ, מָתַי רָאִינוּךָ רָעֵב, אוֹ צָמֵא, אוֹ עוֹבֵר אֹרַח, אוֹ עָרוֹם, אוֹ חוֹלֶה, אוֹ בְּבֵית הָאֲסוּרִים, וְלֹא שֵׁרַתְנוּ אוֹתְךָ? מה אָז יַעֲנֶה וְיֹאמַר לָהֶם: אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, כָּל מַה שֶּׁלֹּא עֲשִׂיתֶם לְאֶחָד מִן הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה, גַּם לִי לֹא עֲשִׂיתֶם. מו וְיֵלְכוּ אֵלֶּה לְיִסּוּרֵי עוֹלָם, וְהַצַּדִּיקִים לְחַיֵּי עוֹלָם.