TORAH

VaYikra Chapter 1
1 And יהוה called unto Moshe, and spoke unto him out of the Ohel Mo'ed, saying, 2 "Speak unto B'nei Yisra'el, and say unto them, 'When any man of you brings an offering unto יהוה , you shall bring your offering of the cattle, even of the herd or of the flock. 3 If his offering is an Olah of the herd, he shall offer it a male without blemish; he shall bring it to the door of the Ohel Mo'ed, that he may be accepted before יהוה . And 4 he shall lay his hand upon the head of the Olah; and it shall be accepted for him to make atonement for him. 5 And he shall kill the bullock before יהוה ; and Aharon’s sons, the Kohanim, shall present the blood, and dash the blood round about against the Mizbe'akh that is at the door of the Ohel Mo'ed. 6 And he shall flay the Olah, and cut it into its pieces. 7 And the B'nei Aharon haKohen shall put fire upon the Mizbe'akh, and lay wood in order upon the fire. 8 And Aharon’s sons, the Kohanim, shall lay the pieces, and the head, and the suet, in order upon the wood that is on the fire which is upon the Mizbe'akh; 9 but its inwards and its legs shall he wash with water; and the Kohen shall make the whole smoke on the Mizbe'akh, for an Olah, a karban of fire, of a sweet savor unto יהוה .
10 And if his offering is of the flock, whether of the sheep, or of the goats, for an Olah, he shall offer it a male without blemish. 11 And he shall kill it on the side of the Mizbe'akh northward before יהוה ; and Aharon’s sons, the Kohanim, shall dash its blood against the Mizbe'akh round about. 12 And he shall cut it into its pieces; and the Kohen shall lay them, with its head and its suet, in order on the wood that is on the fire which is upon the Mizbe'akh. 13 But the inwards and the legs shall he wash with water; and the Kohen shall offer the whole, and make it smoke upon the Mizbe'akh; it is an Olah, a karban of fire, of a sweet savor unto יהוה .
14 And if his offering to יהוה is an Olah of fowls, then he shall bring his offering of turtle-doves, or of young pigeons. 15 And the Kohen shall bring it unto the Mizbe'akh, and pinch off its head, and make it smoke on the Mizbe'akh; and the blood thereof shall be drained out on the side of the Mizbe'akh. 16 And he shall take away its crop with the feathers thereof, and cast it beside the Mizbe'akh on the east part, in the place of the ashes. 17 And he shall rend it by the wings thereof, but shall not divide it asunder; and the Kohen shall make it smoke upon the Mizbe'akh, upon the wood that is upon the fire; it is an Olah, a karban of fire, of a sweet savor unto יהוה .

וַיִּקְרָא פרק א
א וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר יהוה אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר. ב דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַיהוה מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם. ג אִם עֹלָה קָרְבָּנוֹ מִן הַבָּקָר זָכָר תָּמִים יַקְרִיבֶנּוּ אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד יַקְרִיב אֹתוֹ לִרְצֹנוֹ לִפְנֵי יהוה . ד וְסָמַךְ יָדוֹ עַל רֹאשׁ הָעֹלָה וְנִרְצָה לוֹ לְכַפֵּר עָלָיו. ה וְשָׁחַט אֶת בֶּן הַבָּקָר לִפְנֵי יהוה וְהִקְרִיבוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת הַדָּם וְזָרְקוּ אֶת הַדָּם עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב אֲשֶׁר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד. ו וְהִפְשִׁיט אֶת הָעֹלָה וְנִתַּח אֹתָהּ לִנְתָחֶיהָ. ז וְנָתְנוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ וְעָרְכוּ עֵצִים עַל הָאֵשׁ. ח וְעָרְכוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֵת הַנְּתָחִים אֶת הָרֹאשׁ וְאֶת הַפָּדֶר עַל הָעֵצִים אֲשֶׁר עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר עַל הַמִּזְבֵּחַ. ט וְקִרְבּוֹ וּכְרָעָיו יִרְחַץ בַּמָּיִם וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל הַמִּזְבֵּחָה עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ לַיהוה .
י וְאִם מִן הַצֹּאן קָרְבָּנוֹ מִן הַכְּשָׂבִים אוֹ מִן הָעִזִּים לְעֹלָה זָכָר תָּמִים יַקְרִיבֶנּוּ. יא וְשָׁחַט אֹתוֹ עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ צָפֹנָה לִפְנֵי יהוה וְזָרְקוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת דָּמוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב. יב וְנִתַּח אֹתוֹ לִנְתָחָיו וְאֶת רֹאשׁוֹ וְאֶת פִּדְרוֹ וְעָרַךְ הַכֹּהֵן אֹתָם עַל הָעֵצִים אֲשֶׁר עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר עַל הַמִּזְבֵּחַ. יג וְהַקֶּרֶב וְהַכְּרָעַיִם יִרְחַץ בַּמָּיִם וְהִקְרִיב הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה עֹלָה הוּא אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוה .
יד וְאִם מִן הָעוֹף עֹלָה קָרְבָּנוֹ לַיהוה וְהִקְרִיב מִן הַתֹּרִים אוֹ מִן בְּנֵי הַיּוֹנָה אֶת קָרְבָּנוֹ. טו וְהִקְרִיבוֹ הַכֹּהֵן אֶל הַמִּזְבֵּחַ וּמָלַק אֶת רֹאשׁוֹ וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה וְנִמְצָה דָמוֹ עַל קִיר הַמִּזְבֵּחַ. טז וְהֵסִיר אֶת מֻרְאָתוֹ בְּנֹצָתָהּ וְהִשְׁלִיךְ אֹתָהּ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ קֵדְמָה אֶל מְקוֹם הַדָּשֶׁן. יז וְשִׁסַּע אֹתוֹ בִכְנָפָיו לֹא יַבְדִּיל וְהִקְטִיר אֹתוֹ הַכֹּהֵן הַמִּזְבֵּחָה עַל הָעֵצִים אֲשֶׁר עַל הָאֵשׁ עֹלָה הוּא אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוה .

VaYikra Chapter 2
1 And when anyone brings a Korban Min'kha unto יהוה , his offering shall be of fine flour; and he shall pour oil upon it, and put frankincense thereon. 2 And he shall bring it to Aharon’s sons the Kohanim; and he shall take thereout his handful of the fine flour thereof, and of the oil thereof, together with all the frankincense thereof; and the Kohen shall make the memorial-part thereof smoke upon the Mizbe'akh, a karban of fire, of a sweet savor unto יהוה . But 3 that which is left of the Min'kha shall be Aharon’s and his sons'; it is a thing most kodesh of the offerings of יהוה made by fire.
4 And when you bring a Korban-Min'kha baked in the oven, it shall be unleavened cakes of fine flour mingled with oil, or unleavened wafers spread with oil. 5 And if your offering is a Min'kha baked on a griddle, it shall be of fine flour unleavened, mingled with oil. 6 You shall break it in pieces, and pour oil thereon; it is a Min'kha. 7 And if your offering is a Min'kha of the stewing-pan, it shall be made of fine flour with oil. 8 And you shall bring the Min'kha that is made of these things unto יהוה ; and it shall be presented unto the Kohen, and he shall bring it unto the Mizbe'akh. 9 And the Kohen shall take off from the Min'kha the memorial-part thereof, and shall make it smoke upon the Mizbe'akh, a karban of fire, of a sweet savor unto יהוה . But 10 that which is left of the Min'kha shall be Aharon’s and his sons'; it is a thing most kodesh of the offerings of יהוה made by fire.
11 No Min'kha, which you shall bring unto יהוה , shall be made with leaven; for you shall make no leaven, nor any honey, smoke as a karban of fire unto יהוה . As 12 an offering of first-fruits you may bring them unto יהוה ; but they shall not come up for a sweet savor on the Mizbe'akh. 13 And every Korban Min'kha of yours shall you season with salt; neither shall you suffer the salt of the Brit of your Elohim to be lacking from your Min'kha; with all your offerings you shall offer salt. 14 And if you bring a Min'kha of Bikkurim unto יהוה , you shall bring for the Min'kha of your bikkurim aviv grain parched with fire, even groats of the fresh ear. 15 And you shall put oil upon it, and lay frankincense thereon; it is a Min'kha. 16 And the Kohen shall make the memorial-part of it smoke, even of the groats thereof, and of the oil thereof, with all the frankincense thereof; it is a karban of fire unto יהוה .

ויּקרא פרק ב
א וְנֶפֶשׁ כִּי תַקְרִיב קָרְבַּן מִנְחָה לַיהוה סֹלֶת יִהְיֶה קָרְבָּנוֹ וְיָצַק עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְנָתַן עָלֶיהָ לְבֹנָה. ב וֶהֱבִיאָהּ אֶל בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים וְקָמַץ מִשָּׁם מְלֹא קֻמְצוֹ מִסָּלְתָּהּ וּמִשַּׁמְנָהּ עַל כָּל לְבֹנָתָהּ וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת אַזְכָּרָתָהּ הַמִּזְבֵּחָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוה . ג וְהַנּוֹתֶרֶת מִן הַמִּנְחָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו קֹדֶשׁ קָדָשִׁים מֵאִשֵּׁי יהוה .
ד וְכִי תַקְרִב קָרְבַּן מִנְחָה מַאֲפֵה תַנּוּר סֹלֶת חַלּוֹת מַצֹּת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן. ה וְאִם מִנְחָה עַל הַמַּחֲבַת קָרְבָּנֶךָ סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן מַצָּה תִהְיֶה. ו פָּתוֹת אֹתָהּ פִּתִּים וְיָצַקְתָּ עָלֶיהָ שָׁמֶן מִנְחָה הִוא. ז וְאִם מִנְחַת מַרְחֶשֶׁת קָרְבָּנֶךָ סֹלֶת בַּשֶּׁמֶן תֵּעָשֶׂה. ח וְהֵבֵאתָ אֶת הַמִּנְחָה אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מֵאֵלֶּה לַיהוה וְהִקְרִיבָהּ אֶל הַכֹּהֵן וְהִגִּישָׁהּ אֶל הַמִּזְבֵּחַ. ט וְהֵרִים הַכֹּהֵן מִן הַמִּנְחָה אֶת אַזְכָּרָתָהּ וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוה . י וְהַנּוֹתֶרֶת מִן הַמִּנְחָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו קֹדֶשׁ קָדָשִׁים מֵאִשֵּׁי יהוה .
יא כָּל הַמִּנְחָה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַיהוה לֹא תֵעָשֶׂה חָמֵץ כִּי כָל שְׂאֹר וְכָל דְּבַשׁ לֹא תַקְטִירוּ מִמֶּנּוּ אִשֶּׁה לַיהוה . יב קָרְבַּן רֵאשִׁית תַּקְרִיבוּ אֹתָם לַיהוה וְאֶל הַמִּזְבֵּחַ לֹא יַעֲלוּ לְרֵיחַ נִיחֹחַ. יג וְכָל קָרְבַּן מִנְחָתְךָ בַּמֶּלַח תִּמְלָח וְלֹא תַשְׁבִּית מֶלַח בְּרִית אֱלֹהֶיךָ מֵעַל מִנְחָתֶךָ עַל כָּל קָרְבָּנְךָ תַּקְרִיב מֶלַח. יד וְאִם תַּקְרִיב מִנְחַת בִּכּוּרִים לַיהוה אָבִיב קָלוּי בָּאֵשׁ גֶּרֶשׂ כַּרְמֶל תַּקְרִיב אֵת מִנְחַת בִּכּוּרֶיךָ. טו וְנָתַתָּ עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְשַׂמְתָּ עָלֶיהָ לְבֹנָה מִנְחָה הִוא. טז וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת אַזְכָּרָתָהּ מִגִּרְשָׂהּ וּמִשַּׁמְנָהּ עַל כָּל לְבֹנָתָהּ אִשֶּׁה לַיהוה .

HAFTARAH

Yesha-Yahu Chapter 43
21 the people which I formed for Myself, that they might tell of My praise. 22 Yet you have not called upon Me, O Ya'akov, neither have you wearied yourself about Me, O Yisra'el. 23 You have not brought Me the small cattle of your burnt-offerings; neither have you honored Me with your sacrifices. I have not burdened you with a meal-offering, nor wearied you with frankincense. 24 You have bought Me no sweet cane with money, neither have you satisfied Me with the fat of your sacrifices; but you have burdened Me with your sins, you have wearied Me with your iniquities. 25 I, even I, am He that blots out your transgressions for My own sake; and your sins I will not remember. 26 Put Me in remembrance, let us plead together; declare, that you may be justified. 27 Your first father sinned, and your intercessors have transgressed against Me. 28 Therefore I have profaned the princes of the sanctuary, and I have given Ya'akov to condemnation, and Yisra'el to reviling'."

יְשַׁעְיָהוּ פרק מג
כא עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ. כב וְלֹא אֹתִי קָרָאתָ יַעֲקֹב: כִּי יָגַעְתָּ בִּי יִשְׂרָאֵל. כג לֹא הֵבֵיאתָ לִּי שֵׂה עֹלֹתֶיךָ וּזְבָחֶיךָ לֹא כִבַּדְתָּנִי; לֹא הֶעֱבַדְתִּיךָ בְּמִנְחָה וְלֹא הוֹגַעְתִּיךָ בִּלְבוֹנָה. כד לֹא קָנִיתָ לִּי בַכֶּסֶף קָנֶה וְחֵלֶב זְבָחֶיךָ לֹא הִרְוִיתָנִי; אַךְ הֶעֱבַדְתַּנִי בְּחַטֹּאותֶיךָ הוֹגַעְתַּנִי בַּעֲו‍ֹנֹתֶיךָ. כה אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶיךָ לְמַעֲנִי: וְחַטֹּאתֶיךָ לֹא אֶזְכֹּר. כו הַזְכִּירֵנִי נִשָּׁפְטָה יָחַד; סַפֵּר אַתָּה לְמַעַן תִּצְדָּק. כז אָבִיךָ הָרִאשׁוֹן חָטָא; וּמְלִיצֶיךָ פָּשְׁעוּ בִי. כח וַאֲחַלֵּל שָׂרֵי קֹדֶשׁ; וְאֶתְּנָה לַחֵרֶם יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל לְגִדּוּפִים.

Yesha-Yahu Chapter 44
1 "Yet now hear, O Ya'akov My servant, and Yisra'el, whom I have chosen; 2 Thus says יהוה that made you, and formed you from the womb, who will help you, 'Fear not, O Ya'akov My servant, and you, Yeshurun, whom I have chosen. 3 For I will pour water upon the thirsty land, and streams upon the dry ground; I will pour My Ru'akh upon your seed, and My blessing upon your offspring; 4 and they shall spring up among the grass, as willows by the watercourses. 5 One shall say, 'I belong to יהוה '; and another shall call himself by the name of Ya'akov; and another shall subscribe with his hand unto יהוה , and surname himself by the name of Yisra'el'."
6 "Thus says יהוה , Melekh Yisra'el, and His Redeemer, יהוה Tzeva'ot, 'I am the first, and I am the last, and beside Me there is no Elohim. 7 And who, as I, can proclaim, let him declare it, and set it in order for Me, since I appointed the ancient people? And the things that are coming, and that shall come to pass, let them declare. 8 Fear not, neither be afraid; have I not announced unto you of old, and declared it? And you are My witnesses. Is there an Eloah beside Me? Yes, there is no Rock; I know not any. 9 They that fashion a graven image are all of them vanity, and their delectable things shall not profit; and their own witnesses see not, nor know; that they may be ashamed. 10 Who has fashioned a god, or molten an image that is profitable for nothing? 11 Behold, all the fellows thereof shall be ashamed; and the craftsmen skilled above men; let them all be gathered together, let them stand up; they shall fear, they shall be ashamed together. 12 The smith makes an axe, and works in the coals, and fashions it with hammers, and works it with his strong arm; yes, he is hungry, and his strength fails; he drinks no water, and is faint. 13 The carpenter stretches out a line; he marks it out with a pencil; he fits it with planes, and he marks it out with the compasses, and makes it after the figure of a man, according to the beauty of a man, to dwell in the house. 14 He hews him down cedars, and takes the ilex and the oak, and strengthens for himself one among the trees of the forest; he plants a bay tree, and the rain does nourish it. 15 Then a man uses it for fuel; and he takes thereof, and warms himself; yes, he kindles it, and bakes bread; yes, he makes a god, and worships it; he makes it a graven image, and falls down thereto. 16 He burns the half thereof in the fire; with the half thereof he eats flesh; he roasts a roast, and is satisfied; yes, he warms himself, and says, 'Aha, I am warm, I have seen the fire'; 17 and the residue thereof he makes a god, even his graven image; he falls down unto it and worships, and prays unto it, and says, 'Deliver me, for you are my god.' 18 They know not, neither do they understand; for their eyes are bedaubed, that they cannot see, and their hearts, that they cannot understand. 19 And none considers in his heart, neither is there knowledge nor understanding to say, 'I have burned the half of it in the fire; yes, also I have baked bread upon the coals thereof; I have roasted flesh and eaten it; and shall I make the residue thereof an abomination? Shall I fall down to the stock of a tree?' 20 He strives after ashes, a deceived heart has turned him aside, that he cannot deliver his soul, nor say, 'Is there not a lie in my right hand?' 21 Remember these things, O Ya'akov, and Yisra'el, for you are My servant; I have formed you, you are My own servant; O Yisra'el, you should not forget Me. 22 I have blotted out, as a thick cloud, your transgressions, and, as a cloud, your sins; return unto Me, for I have redeemed you. 23 Sing, O you heavens, for יהוה has done it; shout, you lowest parts of the earth; break forth into singing, you mountains, O forest, and every tree therein; for יהוה has redeemed Ya'akov, and does glorify Himself in Yisra'el.

יְשַׁעְיָהוּ פרק מד
א וְעַתָּה שְׁמַע יַעֲקֹב עַבְדִּי; וְיִשְׂרָאֵל בָּחַרְתִּי בוֹ. ב כֹּה אָמַר יהוה עֹשֶׂךָ וְיֹצֶרְךָ מִבֶּטֶן יַעְזְרֶךָּ: אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב וִישֻׁרוּן בָּחַרְתִּי בוֹ. ג כִּי אֶצָּק מַיִם עַל צָמֵא וְנֹזְלִים עַל יַבָּשָׁה; אֶצֹּק רוּחִי עַל זַרְעֶךָ וּבִרְכָתִי עַל צֶאֱצָאֶיךָ. ד וְצָמְחוּ בְּבֵין חָצִיר כַּעֲרָבִים עַל יִבְלֵי מָיִם. ה זֶה יֹאמַר לַיהוה אָנִי וְזֶה יִקְרָא בְשֵׁם יַעֲקֹב; וְזֶה יִכְתֹּב יָדוֹ לַיהוה וּבְשֵׁם יִשְׂרָאֵל יְכַנֶּה.
ו כֹּה אָמַר יהוה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְגֹאֲלוֹ יהוה צְבָאוֹת: אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים. ז וּמִי כָמוֹנִי יִקְרָא וְיַגִּידֶהָ וְיַעְרְכֶהָ לִי מִשּׂוּמִי עַם עוֹלָם; וְאֹתִיּוֹת וַאֲשֶׁר תָּבֹאנָה יַגִּידוּ לָמוֹ. ח אַל תִּפְחֲדוּ וְאַל תִּרְהוּ הֲלֹא מֵאָז הִשְׁמַעְתִּיךָ וְהִגַּדְתִּי וְאַתֶּם עֵדָי; הֲיֵשׁ אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדַי וְאֵין צוּר בַּל יָדָעְתִּי. ט יֹצְרֵי פֶסֶל כֻּלָּם תֹּהוּ וַחֲמוּדֵיהֶם בַּל יוֹעִילוּ; וְעֵדֵיהֶם הֵמָּה בַּל יִרְאוּ וּבַל יֵדְעוּ לְמַעַן יֵבֹשׁוּ. י מִי יָצַר אֵל וּפֶסֶל נָסָךְ לְבִלְתִּי הוֹעִיל. יא הֵן כָּל חֲבֵרָיו יֵבֹשׁוּ וְחָרָשִׁים הֵמָּה מֵאָדָם; יִתְקַבְּצוּ כֻלָּם יַעֲמֹדוּ יִפְחֲדוּ יֵבֹשׁוּ יָחַד. יב חָרַשׁ בַּרְזֶל מַעֲצָד וּפָעַל בַּפֶּחָם וּבַמַּקָּבוֹת יִצְּרֵהוּ; וַיִּפְעָלֵהוּ בִּזְרוֹעַ כֹּחוֹ גַּם רָעֵב וְאֵין כֹּחַ לֹא שָׁתָה מַיִם וַיִּיעָף. יג חָרַשׁ עֵצִים נָטָה קָו יְתָאֲרֵהוּ בַשֶּׂרֶד יַעֲשֵׂהוּ בַּמַּקְצֻעוֹת וּבַמְּחוּגָה יְתָאֳרֵהוּ; וַיַּעֲשֵׂהוּ כְּתַבְנִית אִישׁ כְּתִפְאֶרֶת אָדָם לָשֶׁבֶת בָּיִת. יד לִכְרָת לוֹ אֲרָזִים וַיִּקַּח תִּרְזָה וְאַלּוֹן וַיְאַמֶּץ לוֹ בַּעֲצֵי יָעַר; נָטַע אֹרֶן וְגֶשֶׁם יְגַדֵּל. טו וְהָיָה לְאָדָם לְבָעֵר וַיִּקַּח מֵהֶם וַיָּחָם אַף יַשִּׂיק וְאָפָה לָחֶם; אַף יִפְעַל אֵל וַיִּשְׁתָּחוּ עָשָׂהוּ פֶסֶל וַיִּסְגָּד לָמוֹ. טז חֶצְיוֹ שָׂרַף בְּמוֹ אֵשׁ עַל חֶצְיוֹ בָּשָׂר יֹאכֵל יִצְלֶה צָלִי וְיִשְׂבָּע; אַף יָחֹם וְיֹאמַר הֶאָח חַמּוֹתִי רָאִיתִי אוּר. יז וּשְׁאֵרִיתוֹ לְאֵל עָשָׂה לְפִסְלוֹ; יסגוד (יִסְגָּד) לוֹ וְיִשְׁתַּחוּ וְיִתְפַּלֵּל אֵלָיו וְיֹאמַר הַצִּילֵנִי כִּי אֵלִי אָתָּה. יח לֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ: כִּי טַח מֵרְאוֹת עֵינֵיהֶם מֵהַשְׂכִּיל לִבֹּתָם. יט וְלֹא יָשִׁיב אֶל לִבּוֹ וְלֹא דַעַת וְלֹא תְבוּנָה לֵאמֹר חֶצְיוֹ שָׂרַפְתִּי בְמוֹ אֵשׁ וְאַף אָפִיתִי עַל גֶּחָלָיו לֶחֶם אֶצְלֶה בָשָׂר וְאֹכֵל; וְיִתְרוֹ לְתוֹעֵבָה אֶעֱשֶׂה לְבוּל עֵץ אֶסְגּוֹד. כ רֹעֶה אֵפֶר לֵב הוּתַל הִטָּהוּ; וְלֹא יַצִּיל אֶת נַפְשׁוֹ וְלֹא יֹאמַר הֲלוֹא שֶׁקֶר בִּימִינִי. כא זְכָר אֵלֶּה יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל כִּי עַבְדִּי אָתָּה; יְצַרְתִּיךָ עֶבֶד לִי אַתָּה יִשְׂרָאֵל לֹא תִנָּשֵׁנִי. כב מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶיךָ; שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ. כג רָנּוּ שָׁמַיִם כִּי עָשָׂה יהוה הָרִיעוּ תַּחְתִּיּוֹת אָרֶץ פִּצְחוּ הָרִים רִנָּה יַעַר וְכָל עֵץ בּוֹ: כִּי גָאַל יהוה יַעֲקֹב וּבְיִשְׂרָאֵל יִתְפָּאָר.

BRIT KHADASHAH

Yokhanan Markos Chapter 7
1 Then there gathered to Him P’rushim and Sofrim who had come from Yerushalayim. 2 And they saw some of His Talmidim eating bread with their hands unwashed, and they reproached them. 3 For all the Y’hudim and the P’rushim, unless their hands were washed carefully, would not eat, because they strictly observed the tradition of the elders. 4 Even the things from the market, if they were not washed, they would not eat. And there are a great many other things which they have accepted to obey, such as the washing of cups and pots and copper utensils, and the beddings of dead men. 5 And the Sofrim and P’rushim asked Him, “Why do your Talmidim not walk according to the traditions of the elders, but eat bread with their hands unwashed?” 6 He said to them, “The Navi Yesha-Yahu well prophesied about you, O hypocrites, as it is written, ‘This people honor me with their lips, but their heart is far away from me. 7 And they worship me in vain when they teach as doctrines the commandments of men.' 8 For you have ignored the mitzvah of Elohim, and you observe the tradition of men, such as the washing of cups and pots and a great many other things like these.” 9 He said to them, “You certainly do injustice to the mitzvah of Elohim so as to sustain your own tradition. 10 For Moshe said, ‘Honor your father and your mother;' and, ‘he who curses father or mother, let him die the death.' 11 But you say a man may say to his father or his mother, ‘What is left over is Karbani;' 12 and yet you do not let him do anything for his father or mother. 13 So you dishonor the D'var HaElohim for the sake of the tradition which you have established; and you do a great many other things like these.” 14 Then Yeshua called all the people and said to them, “Hear me, all of you, and understand. 15 There is nothing outside of a man, if it should enter into him, which can defile him; but what goes out of him, that defiles the man. 16 He who has ears to hear, let him hear.” 17 When Yeshua entered into the house because of the people, His Talmidim asked Him concerning that mashal. 18 And He said to them, “So even you find it hard to understand? Do you not know that whatever enters into a man from outside cannot defile him? 19 Because it does not enter into his heart, but into his stomach, and then is thrown out through the intestines, thereby purifying the food. 20 It is what goes out of man which defiles the man. 21 For from within, from the hearts of men come evil thoughts, such as fornication, adultery, theft, murder, 22 extortion, wickedness, deceit, lust, an evil eye, blasphemy, pride, foolishness; 23 all these evils come from within, and they defile the man.”
24 Yeshua moved away from there, and came to the borders of Tzor and Tzaidan, and He entered into a house, and did not want anyone to know about Him. And yet He could not hide himself. 25 For immediately a woman heard about Him, whose daughter had an unclean spirit; and she came and fell at His feet. 26 But the woman was a heathen, from Fenikiya in Surya; and she besought Him to cast out the demon from her daughter. 27 And Yeshua said to her, “Let the children be first filled; for it is not right to take the children’s bread and throw it to the dogs.” 28 But she answered, saying to Him, “Yes, My Adon; even the dogs eat the children’s crumbs under the tables.” 29 Yeshua said to her, “Go your way; just because of this word, the demon has gone out of your daughter.” 30 So she went to her house and found her daughter lying in bed, and the demon gone out of her.

יוחנן מרקוס פרק ז
א וְהִתקַהֲלוּ אֵלָיו פְּרוּשִׁים וְסוֹפְרִים שֶׁבָּאוּ מִירוּשָׁלַיִם. ב וְרָאוּ הֵם אֲחָדִים מִתַּלְמִידָיו שֶׁאוֹכְלִים לֶחֶם וִידֵיהֶם בִּלְתִּי רְחוּצוֹת, וְהוֹכִיחוּ אוֹתָם; ג שֶׁכֵּן כָּל הַיְּהוּדִים וְהַפְּרוּשִׁים אִם אֵינָם רוֹחֲצִים יְדֵיהֶם בְּהַקְפָּדָה, אֵינָם אוֹכְלִים; כִּי מַחֲזִיקִים הֵם בְּמָסֹרֶת הַזְּקֵנִים ד וּמִן הַשּׁוּק אִם אֵינָם טוֹבְלִים אֵינָם אוֹכְלִים. וְיֵשׁ דְּבָרִים רַבִּים אֲחֵרִים שֶׁקִּבְּלוּ לִשְׁמֹר: טְבִילַת כּוֹסוֹת וְסִירִים וּכְלֵי נְחֹשֶׁת וּמִטּוֹת. ה וּשְׁאָלוּהוּ הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים: מַדּוּעַ אֵין תַּלְמִידֶיךָ נוֹהֲגִים לְפִי מָסֹרֶת הַזְּקֵנִים, אֶלָּא אוֹכְלִים לֶחֶם וִידֵיהֶם בִּלְתִּי רְחוּצוֹת? ו וְהוּא אָמַר לָהֶם: מַעֲמִידֵי פָּנִים, הֵיטֵב נִבָּא עֲלֵיכֶם יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא, כַּכָּתוּב: 'הָעָם הַזֶּה בִּשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי וְלִבּוֹ רִחַק מְאֹד מִמֶּנִּי. ז וְלַשָּׁוְא יְרֵאִים אוֹתִי, בְּלַמְּדָם לִמּוּדֵי מִצְווֹת שֶׁל בְּנֵי אָדָם'; ח כִּי עֲזַבְתֶּם אֶת מִצְוַת אֱלֹהִים וּמַחֲזִיקִים אַתֶּם בְּמָסֹרֶת בְּנֵי אָדָם, טְבִילַת כּוֹסוֹת וְסִירִים, וּדְבָרִים רַבִּים דּוֹמִים לְאֵלֶּה. ט אָמַר לָהֶם: יָפֶה מְפִירִים אַתֶּם אֶת מִצְוַת אֱלֹהִים כְּדֵי לְקַיֵּם אֶת מָסָרְתְּכֶם! י שֶׁכֵּן מֹשֶׁה אָמַר 'כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת', יא אֲבָל אַתֶּם אוֹמְרִים 'אִם יֹאמַר אִישׁ לְאָבִיו אוֹ לְאִמּוֹ, קָרְבָּנִי מַה שֶּׁתַּרְוִיחַ מִמֶּנִּי'; יב וְאֵינְכֶם מַנִּיחִים לוֹ לַעֲשׂוֹת מְאוּמָה לְמַעַן אָבִיו אוֹ אִמּוֹ, יג וְדוֹחִים אַתֶּם אֶת דְּבַר אֱלֹהִים בִּגְלַל מָסָרְתְּכֶם שֶׁמְּסַרְתֶּם; וּדְבָרִים רַבִּים דּוֹמִים לְאֵלֶּה עוֹשִׂים אַתֶּם. יד וְקָרָא יֵשׁוּעַ לְכָל הֶהָמוֹן וְאָמַר לָהֶם: שֶׁמָעוּנִי כֻּלְּכֶם וְהָבִינוּ. טו אֵין דָּבָר שֶׁמִּחוּץ לָאָדָם וְנִכְנַס בּוֹ שֶׁיָּכוֹל לְטַמֵּא אוֹתוֹ, אֶלָּא מַה שֶּׁיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ הוּא הַמְטַמֵּא אֶת הָאָדָם. טז מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ, יִשְׁמַע. יז וְכַאֲשֶׁר נִכְנַס יֵשׁוּעַ הַבַּיְתָה מִן הֶהָמוֹן, שְׁאָלוּהוּ תַּלְמִידָיו עַל הַמָּשָׁל הַהוּא. יח אָמַר לָהֶם: הֲכִי אַף אַתֶּם קְשֵׁי הֲבָנָה? הַאֵינְכֶם יוֹדְעִים כִּי כָּל מַה שֶּׁמִּבַּחוּץ נִכְנָס לְתוֹךְ הָאָדָם אֵינוֹ יָכוֹל לְטַמֵּא אוֹתוֹ? יט כִּי לֹא אֶל לִבּוֹ נִכְנָס, אֶלָּא אֶל כְּרֵסוֹ, וּמוּטָל בַּטִּהוּר הַמְטַהֵר אֶת כָּל הָאֹכֶל. כ אֲבָל מַה שֶּׁיּוֹצֵא מִן הָאָדָם הוּא הַמְטַמֵּא אֶת הָאָדָם; כא כִּי מִבִּפְנִים, מִלֵּב בְּנֵי הָאָדָם, יוֹצְאוֹת מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, נִאוּף, זְנוּת, גְּנֵבָה, רֶצַח, כב חָמָס, רִשְׁעָה, רְמִיָּה, זִמָּה, עַיִן רָעָה, גִּדּוּף, גַּאֲוָה, סִכְלוּת. כג כָּל הָרָעוֹת הָאֵלֶּה מִבִּפְנִים הֵו יוֹצְאוֹת וּמְטַמְּאוֹת אֶת הָאָדָם.
כד מִשָּׁם קָם יֵשׁוּעַ וּבָא לִתְחוּם צוֹר וְצִידוֹן, וְנִכְנַס לְבַיִת אֶחָד וְלֹא רָצָה שֶׁיֵּדַע עָלָיו אִישׁ, אַךְ לֹא הָיָה יָכוֹל לְהֵחָבֵא; כה כִּי מִיָּד שָׁמְעָה עָלָיו אִשָּׁה אַחַת, שֶׁרוּחַ טְמֵאָה הָיְתָה בְּבִתָּהּ, וּבָאָה וְנָפְלָה לְרַגְלָיו. כו וְהִיא הָאִשָּׁה הָיְתָה עוֹבֶדֶת אֱלִילִים מִפֶנִיקִיָּה שֶׁבְּסוּרְיָה; וּבִקְּשָׁה מִמֶּנּוּ שֶׁיְּגָרֵשׁ אֶת הַשֵּׁד מִבִּתָּהּ. כז וְאָמַר לָהּ יֵשׁוּעַ: הַנִּיחִי קֹדֶם שֶׁיִּשְׂבְּעוּ הַבָּנִים, כִּי לֹא נָאֶה לָקַחַת אֶת לֶחֶם הַבָּנִים וּלְהַשְׁלִיכוֹ לַכְּלָבִים. כח אַךְ הִיא עָנְתָה וְאָמְרָה לוֹ: כֵּן, אֲדוֹנִי, אַף הַכְּלָבִים מִתַּחַת הַשֻּׁלְחָנוֹת אוֹכְלִים אֶת פֵּרוּרֵי הַבָּנִים. כט אָמַר לָהּ יֵשׁוּעַ: לְכִי; בִּגְלַל הַמִּלָה הַזֹּאת יָצָא הַשֵּׁד מִבִּתֵּךְ. ל וְהָלְכָה לְבֵיתָהּ וּמָצְאָה אֶת בִּתָּהּ שׁוֹכֶבֶת בַּמִּטָּה, וּכְבָר גֹּרַשׁ מִמֶּנָּה הַשֵּׁד אֲשֶׁר לָהּ.

Romim Chapter 8
1 There is, therefore, no condemnation to them who walk not after the flesh in Yeshua HaMashi'akh. 2 For the Torah of The Ru'akh HaKhayim, which is in Yeshua HaMashi'akh, has made you free from the 'law' of sin and Mavet. 3 For the Torah was weak because of the weakness of the flesh, so Elohim sent His own Son in the likeness of sinful flesh, on account of sin, in order to condemn sin by means of His flesh, 4 that the tzedaka of the Torah might be fulfilled in us; for we do not walk after the things of the flesh, but after HaRu'akh. 5 For they who are after the flesh mind the things of the flesh; but they who are after HaRu'akh mind the things of HaRu'akh. 6 To be carnally minded is Mavet; but to be spiritually minded is Khayim and shalom, 7 because the carnal mind is enmity against Elohim; for it is not subject to the Torah of Elohim, because it cannot be. 8 So then, they who are in the flesh cannot please Elohim. 9 But you are not in the flesh but in HaRu'akh, if Ru'akh HaElohim truly dwells within you. Now if any man does not have the Ru'akh HaMashi'akh, he does not belong to Him.
10 And if Mashi'akh is within you, the body is dead because of sin; but the spirit is alive because of tzedaka. 11 And if HaRu'akh of Him who raised Adoneinu Yeshua HaMashi'akh from the dead dwells within you, so He who raised Yeshua HaMashi'akh from the dead will also quicken your mortal bodies by His Ru'akh that dwells within you. 12 Therefore, my brethren, we are not indebted to the flesh, to live after the flesh. 13 For if you live after the flesh, you will die; but if you, through HaRu'akh, subdue the deeds of the body, you shall live.

אגרת שאול אל הרומים פרק ח
א לָכֵן אֵין הַרְשָׁעָה עַל אֵלֶּה שֶׁאֵינָם מִתְהַלְּכִים בַּבָּשָׂר בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ; ב כִּי תּוֹרַת רוּחַ הַחַיִּים אֲשֶׁר בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ שִׁחְרְרָה אוֹתְךָ מִתּוֹרַת הַחֵטְא וְהַמָּוֶת; ג שֶׁכֵּן מִכֵּיוָן שֶׁהַתּוֹרָה הָיְתָה חַלָּשָׁה עַל יְדֵי חֻלְשַׁת הַבָּשָׂר, שָׁלַח הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹ בִּדְמוּת בְּשַׂר הַחֵטְא, לְמַעַן יַרְשִׁיעַ אֶת הַחֵטְא בִּבְשָׂרוֹ. ד כְּדֵי שֶׁצִּדְקַת הַתּוֹרָה תִּתְמַלֵּא בָּנוּ אֲשֶׁר לֹא בַּבָּשָׂר מִתְהַלְּכִים אָנוּ, אֶלָּא בָּרוּחַ. ה הֵן אֵלֶּה שֶׁבַּבָּשָׂר הֵם, בַּאֲשֶׁר לַבָּשָׂר הֵם הוֹגִים; וְאֵלֶּה אֲשֶׁר שֶׁל הָרוּחַ הֵם, בַּאֲשֶׁר לָרוּחַ הֵם הוֹגִים; ו שֶׁכֵּן מַחֲשֶׁבֶת הַבָּשָׂר הִיא מָוֶת, וּמַחֲשֶׁבֶת הָרוּחַ חַיִּים וְשָׁלוֹם; ז כִּי מַחֲשֶׁבֶת הַבָּשָׂר אֵיבָה הִיא כְּלַפֵּי אֱלֹהִים, שֶׁכֵּן אֵין הִיא מִשְׁתַּעְבֶּדֶת לְתוֹרַת הָאֱלֹהִים מִפְּנֵי שֶׁאֵינֶנָּה יְכוֹלָה. ח וְאֵלֶּה שֶׁבַּבָּשָׂר הֵם אֵינָם יְכוֹלִים לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵי אֱלֹהִים. ט אֲבָל אַתֶּם אֵינְכֶם בַּבָּשָׂר אֶלָּא בָּרוּחַ, אִם בֶּאֱמֶת רוּחַ הָאֱלֹהִים שׁוֹכֶנֶת בָּכֶם. וְאִישׁ אִם אֵין בּוֹ רוּחַ הַמָּשִׁיחַ, הַלָּה אֵינֶנּוּ שֶׁלּוֹ.
י אֲבָל אִם הַמָּשִׁיחַ בָּכֶם, הַגּוּף מֵת הוּא בִּגְלַל הַחֵטְא, וְהָרוּחַ חַיָּה הִיא בִּגְלַל הַצְּדָקָה. יא וְאִם רוּחוֹ שֶׁל מִי שֶׁהֵקִים אֶת אֲדוֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ מִבֵּין הַמֵּתִים שׁוֹכֶנֶת בָּכֶם, מִי שֶׁהֵקִים אֶת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ מִבֵּין הַמֵּתִים יְחַיֶּה גַּם אֶת גּוּפֵיכֶם הַמֵּתִים בִּגְלַל רוּחוֹ הַשּׁוֹכֶנֶת בָּכֶם. יב כָּעֵת, אַחַי, אֵין חַיָּבִים אָנוּ לַבָּשָׂר שֶׁנִּתְהַלֵּךְ בַּבָּשָׂר; יג שֶׁכֵּן אִם בַּבָּשָׂר חַיִּים אַתֶּם, עֲתִידִים אַתֶּם לָמוּת. וְאִם בָּרוּחַ תָּמִיתוּ אֶת מַעַלְלֵי הַגּוּף, תִּחְיוּ.