TORAH

BaMidbar Chapter 23
27 And Balak said unto Bilam, "Come now, I will take you unto another place; perhaps it will please Elohim that you may curse them for me from there." 28 And Balak took Bilam unto the top of Peh'or, that looks down upon the desert. 29 And Bilam said unto Balak, "Build me here seven altars, and prepare me here seven bullocks and seven rams." 30 And Balak did as Bilam had said, and offered up a bullock and a ram on every altar.

במדבר פרק כג
כז וַיֹּאמֶר בָּלָק אֶל בִּלְעָם לְכָה נָּא אֶקָּחֲךָ אֶל מָקוֹם אַחֵר אוּלַי יִישַׁר בְּעֵינֵי הָאֱלֹהִים וְקַבֹּתוֹ לִי מִשָּׁם. כח וַיִּקַּח בָּלָק אֶת בִּלְעָם רֹאשׁ הַפְּעוֹר הַנִּשְׁקָף עַל פְּנֵי הַיְשִׁימֹן. כט וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל בָּלָק בְּנֵה לִי בָזֶה שִׁבְעָה מִזְבְּחֹת וְהָכֵן לִי בָּזֶה שִׁבְעָה פָרִים וְשִׁבְעָה אֵילִם. ל וַיַּעַשׂ בָּלָק כַּאֲשֶׁר אָמַר בִּלְעָם וַיַּעַל פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ.

BaMidbar Chapter 24
1 And when Bilam saw that it pleased יהוה to bless Yisra'el, he went not, as at the other times, to meet with enchantments, but he set his face toward the wilderness. 2 And Bilam lifted up his eyes, and he saw Yisra'el dwelling tribe by tribe; and the Ru'akh of Elohim came upon him. 3 And he took up his mashal, and said: "The saying of Bilam the son of Be'or, and the saying of the man whose eye is opened; 4 the saying of him who hears the words of God, who sees the vision of Shadai, fallen down, yet with opened eyes: 5 How lovely are your tents, O Ya'akov, your dwelling places, O Yisra'el! 6 As valleys stretched out, as gardens by the river-side; as aloes planted of יהוה , as cedars beside the waters; 7 Water shall flow from his branches, and his seed shall be in many waters; and his king shall be higher than Agag, and his kingdom shall be exalted. 8 God, who brought him forth out of Mitzrayim, is for him like the lofty horns of the wild ox; he shall eat up the nations that are his adversaries, and shall break their bones in pieces, and pierce them through with his arrows. 9 He knelt, he lay down as a lion, and as a lioness; who shall rouse him up? Blessed is everyone that blesses you, and cursed is everyone that curses you'."
10 And Balak’s anger was kindled against Bilam, and he smote his hands together; and Balak said unto Bilam, "I called you to curse my enemies, and, behold, you have altogether blessed them these three times. 11 Therefore now flee to your place; I thought to promote you unto great honor; but, lo, יהוה has kept you back from honor." 12 And Bilam said unto Balak, "Did I not say also to your messengers that you sent unto me, saying, 13 'If Balak would give me his house full of silver and gold, I cannot go beyond what יהוה says, to do either good or bad of my own mind; what יהוה speaks, that will I speak?' 14 And now, behold, I go unto my people; come, and I will announce to you what this people shall do to your people in the Akharit HaYamim."
15 And he took up his mashal, and said, "The saying of Bilam the son of Be'or, and the saying of the man whose eye is opened; 16 the saying of him who hears the words of God, and knows the knowledge of Elyon, who sees the vision of Shadai, fallen down, yet with opened eyes: 17 I see him, but not now; I behold him, but not near; there shall step forth a star out of Ya'akov, and a scepter shall rise out of Yisra'el, and shall smite through the corners of Mo'av, and break down all the sons of Set. 18 And Edom shall be a possession, Se'ir also, even his enemies, shall be a possession; while Yisra'el does valiantly. 19 And out of Ya'akov shall one have dominion, and shall destroy the remnant from the city'."
20 And he looked on Amalek, and took up his mashal, and said, "Amalek was the first of the nations; but his end shall come to destruction." 21 And he looked on the Keni, and took up his mashal, and said, "Though firm is your dwelling-place, and though your nest is set in the rock; 22 nevertheless Kayin shall be wasted. How long? Ashur shall carry you away captive." 23 And he took up his mashal, and said, "Alas, who shall live after God has appointed him? 24 But ships shall come from the coast of Kittim, and they shall afflict Ashur, and shall afflict Eveir, and he also shall come to destruction." 25 And Bilam rose up, and went and returned to his place; and Balak also went his way.

במדבר פרק כד
א וַיַּרְא בִּלְעָם כִּי טוֹב בְּעֵינֵי יהוה לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל וְלֹא הָלַךְ כְּפַעַם בְּפַעַם לִקְרַאת נְחָשִׁים וַיָּשֶׁת אֶל הַמִּדְבָּר פָּנָיו. ב וַיִּשָּׂא בִלְעָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת יִשְׂרָאֵל שֹׁכֵן לִשְׁבָטָיו וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ אֱלֹהִים. ג וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר נְאֻם בִּלְעָם בְּנוֹ בְעֹר וּנְאֻם הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעָיִן. ד נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי אֵל אֲשֶׁר מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם. ה מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל. ו כִּנְחָלִים נִטָּיוּ כְּגַנֹּת עֲלֵי נָהָר כַּאֲהָלִים נָטַע יהוה כַּאֲרָזִים עֲלֵי מָיִם. ז יִזַּל מַיִם מִדָּלְיָו וְזַרְעוֹ בְּמַיִם רַבִּים וְיָרֹם מֵאֲגַג מַלְכּוֹ וְתִנַּשֵּׂא מַלְכֻתוֹ. ח אֵל מוֹצִיאוֹ מִמִּצְרַיִם כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ יֹאכַל גּוֹיִם צָרָיו וְעַצְמֹתֵיהֶם יְגָרֵם וְחִצָּיו יִמְחָץ. ט כָּרַע שָׁכַב כַּאֲרִי וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ מְבָרְכֶיךָ בָרוּךְ וְאֹרְרֶיךָ אָרוּר.
י וַיִּחַר אַף בָּלָק אֶל בִּלְעָם וַיִּסְפֹּק אֶת כַּפָּיו וַיֹּאמֶר בָּלָק אֶל בִּלְעָם לָקֹב אֹיְבַי קְרָאתִיךָ וְהִנֵּה בֵּרַכְתָּ בָרֵךְ זֶה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. יא וְעַתָּה בְּרַח לְךָ אֶל מְקוֹמֶךָ אָמַרְתִּי כַּבֵּד אֲכַבֶּדְךָ וְהִנֵּה מְנָעֲךָ יהוה מִכָּבוֹד. יב וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל בָּלָק הֲלֹא גַּם אֶל מַלְאָכֶיךָ אֲשֶׁר שָׁלַחְתָּ אֵלַי דִּבַּרְתִּי לֵאמֹר. יג אִם יִתֶּן לִי בָלָק מְלֹא בֵיתוֹ כֶּסֶף וְזָהָב לֹא אוּכַל לַעֲבֹר אֶת פִּי יהוה לַעֲשׂוֹת טוֹבָה אוֹ רָעָה מִלִּבִּי אֲשֶׁר יְדַבֵּר יהוה אֹתוֹ אֲדַבֵּר. יד וְעַתָּה הִנְנִי הוֹלֵךְ לְעַמִּי לְכָה אִיעָצְךָ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָעָם הַזֶּה לְעַמְּךָ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים.
טו וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר נְאֻם בִּלְעָם בְּנוֹ בְעֹר וּנְאֻם הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעָיִן. טז נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי אֵל וְיֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם. יז אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב וְקַרְקַר כָּל בְּנֵי שֵׁת. יח וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה וְהָיָה יְרֵשָׁה שֵׂעִיר אֹיְבָיו וְיִשְׂרָאֵל עֹשֶׂה חָיִל. יטוְיֵרְדְּ מִיַּעֲקֹב וְהֶאֱבִיד שָׂרִיד מֵעִיר.
כ וַיַּרְא אֶת עֲמָלֵק וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק וְאַחֲרִיתוֹ עֲדֵי אֹבֵד. כא וַיַּרְא אֶת הַקֵּינִי וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר אֵיתָן מוֹשָׁבֶךָ וְשִׂים בַּסֶּלַע קִנֶּךָ. כב כִּי אִם יִהְיֶה לְבָעֵר קָיִן עַד מָה אַשּׁוּר תִּשְׁבֶּךָּ. כג וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר אוֹי מִי יִחְיֶה מִשֻּׂמוֹ אֵל. כד וְצִים מִיַּד כִּתִּים וְעִנּוּ אַשּׁוּר וְעִנּוּ עֵבֶר וְגַם הוּא עֲדֵי אֹבֵד. כה וַיָּקָם בִּלְעָם וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב לִמְקֹמוֹ וְגַם בָּלָק הָלַךְ לְדַרְכּוֹ.

BaMidbar Chapter 25
1 And Yisra'el abode in Shittim, and the people began to commit harlotry with the daughters of Mo'av. 2 And they called the people unto the sacrifices of their gods; and the people did eat, and bowed down to their gods. 3 And Yisra'el joined himself unto the Ba'al of Peh'or; and the anger of יהוה was kindled against Yisra'el. 4 And יהוה said unto Moshe, "Take all the chiefs of the people, and hang them up unto יהוה in the face of the sun, that the fierce anger of יהוה may turn away from Yisra'el." 5 And Moshe said unto the Shoftim of Yisra'el, "Slay every one his men that have joined themselves unto the Ba'al of Peh'or." 6 And, behold, one of B'nei Yisra'el came and brought unto his brethren a Midyanit woman in the sight of Moshe, and in the sight of all the assembly of B'nei Yisra'el, while they were weeping at the door of the Ohel Mo'ed. 7 And when Pin'khas Ben El Azar Ben Aharon, the kohen, saw it, he rose up from the midst of the assembly, and took a spear in his hand. 8 And he went after the man of Yisra'el into the chamber, and thrust both of them through, the man of Yisra'el, and the woman through her belly. So the plague was stayed from B'nei Yisra'el. 9 And those that died by the plague were twenty-four thousand.

במדבר פרק כה
א וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת אֶל בְּנוֹת מוֹאָב. ב וַתִּקְרֶאןָ לָעָם לְזִבְחֵי אֱלֹהֵיהֶן וַיֹּאכַל הָעָם וַיִּשְׁתַּחֲווּ לֵאלֹהֵיהֶן. ג וַיִּצָּמֶד יִשְׂרָאֵל לְבַעַל פְּעוֹר וַיִּחַר אַף יהוה בְּיִשְׂרָאֵל. ד וַיֹּאמֶר יהוה אֶל מֹשֶׁה קַח אֶת כָּל רָאשֵׁי הָעָם וְהוֹקַע אוֹתָם לַיהוה נֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ וְיָשֹׁב חֲרוֹן אַף יהוה מִיִּשְׂרָאֵל. ה וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל שֹׁפְטֵי יִשְׂרָאֵל הִרְגוּ אִישׁ אֲנָשָׁיו הַנִּצְמָדִים לְבַעַל פְּעוֹר. ו וְהִנֵּה אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּא וַיַּקְרֵב אֶל אֶחָיו אֶת הַמִּדְיָנִית לְעֵינֵי מֹשֶׁה וּלְעֵינֵי כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהֵמָּה בֹכִים פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד. ז וַיַּרְא פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן וַיָּקָם מִתּוֹךְ הָעֵדָה וַיִּקַּח רֹמַח בְּיָדוֹ. ח וַיָּבֹא אַחַר אִישׁ יִשְׂרָאֵל אֶל הַקֻּבָּה וַיִּדְקֹר אֶת שְׁנֵיהֶם אֵת אִישׁ יִשְׂרָאֵל וְאֶת הָאִשָּׁה אֶל קֳבָתָהּ וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. ט וַיִּהְיוּ הַמֵּתִים בַּמַּגֵּפָה אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים אָלֶף.

HAFTARAH

Mikhah Chapter 5
6 "And the remnant of Ya'akov shall be in the midst of many peoples, as dew from יהוה , as showers upon the grass, that are not looked for from man, nor awaited at the hands of the sons of men."
7 "And the remnant of Ya'akov shall be among the nations, in the midst of many peoples, as a lion among the beasts of the forest, as a young lion among the flocks of sheep, who, if he goes through, treads down and tears in pieces, and there is none to deliver. 8 Let Your hand be lifted up above Your adversaries, and let all Your enemies be cut off. 9 And it shall come to pass in that day, says יהוה , that I will cut off your horses out of the midst of you, and will destroy your chariots; 10 and I will cut off the cities of your land, and will throw down all your strongholds; 11 and I will cut off witchcrafts out of your hand; and you shall have no more soothsayers. 12 And I will cut off your graven images and your pillars out of the midst of you; and you shall no more worship the work of your hands. 13 And I will pluck up your Asherim out of the midst of you; and I will destroy your enemies. 14 And I will execute vengeance in anger and fury upon the nations, because they hearkened not."

מִיכָה פרק ה
ו וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים כְּטַל מֵאֵת יהוה כִּרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב אֲשֶׁר לֹא יְקַוֶּה לְאִישׁ וְלֹא יְיַחֵל לִבְנֵי אָדָם.
ז וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב בַּגּוֹיִם בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים כְּאַרְיֵה בְּבַהֲמוֹת יַעַר כִּכְפִיר בְּעֶדְרֵי צֹאן אֲשֶׁר אִם עָבַר וְרָמַס וְטָרַף וְאֵין מַצִּיל. ח תָּרֹם יָדְךָ עַל צָרֶיךָ; וְכָל אֹיְבֶיךָ יִכָּרֵתוּ. ט וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא נְאֻם יהוה וְהִכְרַתִּי סוּסֶיךָ מִקִּרְבֶּךָ; וְהַאֲבַדְתִּי מַרְכְּבֹתֶיךָ. י וְהִכְרַתִּי עָרֵי אַרְצֶךָ; וְהָרַסְתִּי כָּל מִבְצָרֶיךָ. יא וְהִכְרַתִּי כְשָׁפִים מִיָּדֶךָ; וּמְעוֹנְנִים לֹא יִהְיוּ לָךְ. יב וְהִכְרַתִּי פְסִילֶיךָ וּמַצֵּבוֹתֶיךָ מִקִּרְבֶּךָ; וְלֹא תִשְׁתַּחֲוֶה עוֹד לְמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ. יגוְנָתַשְׁתִּי אֲשֵׁירֶיךָ מִקִּרְבֶּךָ; וְהִשְׁמַדְתִּי עָרֶיךָ. ידוְעָשִׂיתִי בְּאַף וּבְחֵמָה נָקָם אֶת הַגּוֹיִם: אֲשֶׁר לֹא שָׁמֵעוּ.

Mikhah Chapter 6
1 Hear now what יהוה says, "Arise, contend before the mountains, and let the hills hear your voice. 2 Hear, O you mountains, the controversy of יהוה , and you enduring rocks, the foundations of the earth; for יהוה has a controversy with His people, and He will plead with Yisra'el. 3 O My people, what have I done unto you? And wherein have I wearied you? Testify against Me. 4 For I brought you up out of the land of Mitzrayim, and redeemed you out of the house of bondage, and I sent before you Moshe, Aharon, and Miryam. 5 O My people, remember now what Balak king of Mo'av devised, and what Bilam the son of Be'or answered him; from Shittim unto Gilgal, that you may know the righteous acts of יהוה . With 6 what shall I come before יהוה , and bow myself before Elohim on high? Shall I come before Him with Olot, with calves of a year old? 7 Will יהוה be pleased with thousands of rams, with ten thousands of rivers of oil? Shall I give my first-born for my transgression, the fruit of my body for the sin of my soul?' 8 It has been told you, O man, what is good, and what יהוה does require of you, only to do justly, and to love compassion, and to walk humbly with your Elohim.

מִיכָה פרק ו
א שִׁמְעוּ נָא אֵת אֲשֶׁר יהוה אֹמֵר: קוּם רִיב אֶת הֶהָרִים וְתִשְׁמַעְנָה הַגְּבָעוֹת קוֹלֶךָ. ב שִׁמְעוּ הָרִים אֶת רִיב יהוה וְהָאֵתָנִים מוֹסְדֵי אָרֶץ: כִּי רִיב לַיהוה עִם עַמּוֹ וְעִם יִשְׂרָאֵל יִתְוַכָּח. ג עַמִּי מֶה עָשִׂיתִי לְךָ וּמָה הֶלְאֵתִיךָ: עֲנֵה בִי. ד כִּי הֶעֱלִתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתִיךָ; וָאֶשְׁלַח לְפָנֶיךָ אֶת מֹשֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם. ה עַמִּי זְכָר נָא מַה יָּעַץ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב וּמֶה עָנָה אֹתוֹ בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר מִן הַשִּׁטִּים עַד הַגִּלְגָּל לְמַעַן דַּעַת צִדְקוֹת יהוה . ו בַּמָּה אֲקַדֵּם יהוה אִכַּף לֵאלֹהֵי מָרוֹם; הַאֲקַדְּמֶנּוּ בְעוֹלוֹת בַּעֲגָלִים בְּנֵי שָׁנָה. ז הֲיִרְצֶה יהוה בְּאַלְפֵי אֵילִים בְּרִבְבוֹת נַחֲלֵי שָׁמֶן; הַאֶתֵּן בְּכוֹרִי פִּשְׁעִי פְּרִי בִטְנִי חַטַּאת נַפְשִׁי. ח הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב; וּמָה יהוה דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹהֶיךָ.

BRIT HAKHADASHAH

Kefa Bet Chapter 2
1 But there were false prophets also among the people, even as there will be false teachers among you, who shall bring in damnable heresies, even denying יהוה who has redeemed them, and thus bringing upon themselves swift destruction. 2 Many will follow their pernicious ways, by reason of whom evil will be spoken of Derekh HaEmet.
3 And through covetousness they will exploit you with feigned words, whose judgment from the very beginning has not ceased, and their damnation is always active. 4 Elohim did not spare the Malakhim who sinned, but sent them in chains of darkness to be reserved for tormenting judgment in the depths beneath; 5 and He did not spare the old world, but only No'akh, the herald of Tzedaka, with his family, eight in all, when he brought the flood upon the wicked people, 6 and set afire the cities of S'dom and Amorah, and condemned them with an upheaval, making them an example to those who hereafter should live ungodly lives; 7 and delivered Lot HaTzadik, mortified by the filthy conduct of those without Torah; 8 for while that Tzadik dwelt among them, in seeing and hearing their deeds against Torah, his righteous soul was vexed from day to day. 9 יהוה knows how to deliver from tribulation those who revere Him, and He will reserve the wicked to be punished on Yom HaDin.
10 And especially will He punish those who follow after filthy lusts of the flesh, and have no respect for authority. Bold and self-willed are they, who do not tremble when they blaspheme against HaKavod; 11 whereas Malakhim, who are greater in power and might, do not bring upon themselves the condemnation of blasphemy. 12 But these men, as natural brute beasts, made for slaughter and destruction, speak evil of the things which they do not understand; and shall utterly perish in their own corruption, 13 and shall receive the reward of iniquity, as they consider it a delightful thing to revel in the daytime. Spots and blemishes have they, and sport themselves with their own pleasures as they feast in idleness, 14 and have eyes full of adultery and of sin that does not cease; beguiling, unstable souls are they, whose hearts are well versed in covetousness; accursed sons are they, 15 who have forsaken the Straight Way and are gone astray, following the way of Bilam, the son of Be'or, who loved the wages of iniquity, 16 but who was rebuked for his iniquity; a dumb donkey, speaking with a man’s voice, halted the folly of the prophet. 17 These men are springs without water, clouds that are carried with a tempest; the mist of darkness is reserved for them forever. 18 For when they speak great swelling words of vanity, they allure through the sensual lusts of the flesh; but there are those who flee, when the time is easy, from those who live in harlotry. 19 They, while they promise liberty, themselves are the slaves of corruption; for a man is overcome by whatever it is that enslaves him. 20 For if, after they have escaped the pollutions of the world through the knowledge of Adoneinu and Moshi'einu Yeshua HaMashi'akh, they are again entangled by these very things, and overcome, the latter end is worse with them than the beginning. 21 Truly it would have been better for them not to have known the Derekh HaTzedaka, than, after they have known it, to turn from the kadosh mitzvah that was delivered to them. 22 It will come to pass with them according to the true proverb, "The dog returns to his own vomit, and the sow that was washed to her wallowing in the mire."

כיפא ב פרק ב
א אֲבָל הָיוּ גַּם נְבִיאֵי שֶׁקֶר בָּעָם, כְּפִי שֶׁגַּם בָּכֶם יִהְיוּ מוֹרֵי שֶׁקֶר הַמַּכְנִיסִים כְּפִירוֹת הַרְסָנִיּוֹת וְכוֹפְרִים בָּאָדוֹן שֶׁקָּנָה אוֹתָם, בַּהֲבִיאָם עַל נַפְשָׁם אֲבַדּוֹן מָהִיר. ב וְרַבִּים יֵלְכוּ אַחֲרֵי תּוֹעֲבָתָם, אֲשֶׁר בִּגְלָלָם תְּגֻדַּף דֶּרֶךְ הָאֱמֶת.
ג וּבְתַאֲוַת בֶּצַע, בְּמִלִּים וּבִדּוּי, יִסְחֲרוּ בָּכֶם; הַלָּלוּ אֲשֶׁר דִּינָם מִקֶּדֶם אֵינֶנּוּ בָּטֵל וְאָבְדָנָם אֵינֶנּוּ נָם; ד שֶׁכֵּן אִם הָאֱלֹהִים לֹא חָס עַל הַמַּלְאָכִים שֶׁחָטְאוּ, אֶלָּא בְּשַׁלְשְׁלוֹת אֹפֶל הִשְׁלִיךְ אוֹתָם לְתַחְתִּיּוֹת וּמָסַר אוֹתָם שֶׁיִּשָּׁמְרוּ לְמִּשְׁפָּט; ה וְעַל הָעוֹלָם הַקּוֹדֵם לֹא חָס, אֶלָּא אֶת נֹחַ הַשְּׁמִינִי, קוֹרֵא הַצֶּדֶק, שָׁמַר כַּאֲשֶׁר הֵבִיא מַבּוּל עַל עוֹלָם הָרְשָׁעִים; ו וְאֶת עֲרֵי סְדוֹם וַעֲמוֹרָה שָׂרַף וּבְמַהְפֵּכָה הִרְשִׁיעַ אוֹתָן, כְּשֶׁהוּא שָׂם דֻּגְמָה לָרְשָׁעִים הָעֲתִידִים לִהְיוֹת; ז גַּם אֶת לוֹט הַצַּדִּיק שֶׁהִתְעַנָּה מִן הַהִתְנַהֲגוּת הַמְתֹעֶבֶת שֶׁל אֵלֶּה שֶׁהָיוּ מֻפְקָרִים, הִצִּיל; ח כִּי בִּרְאִיָּה וּבִשְׁמִיעָה, כַּאֲשֶׁר גָּר הַצַּדִּיק בֵּינֵיהֶם, יוֹם יוֹם עִנָּה אֶת נַפְשׁוֹ הַצַּדִּיקָה בִּגְלַל הַמַּעֲשִׂים הַמְרֻשָּׁעִים, ט יוֹדֵעַ יהוה לְהוֹשִׁיעַ מִצָּרָה אֶת הַיְרֵאִים אוֹתוֹ, וְאֶת הָרְשָׁעִים יִשְׁמֹר לְיוֹם הַדִּין כְּשֶׁהֵם מְיֻסָּרִים,
י בְּיִּחוּד אֶת הַהוֹלְכִים אַחֲרֵי הַבָּשָׂר בְּתַאֲווֹת טֻמְאָה וּבָזִים לַמָּרוּת, חֲצוּפִים וְשַׁחְצָנִים אֲשֶׁר בְּגַדְּפָם אֵינָם חֲרֵדִים מִן הַכָּבוֹד, יא בְּמָקוֹם שֶׁמַּלְאָכִים הַגְּדוֹלִים מֵהֶם בְּכֹחַ וָעֹז אֵינָם מְבִיאִים עֲלֵיהֶם מִשְׁפַּט גִּדּוּף. יב אֲבָל אֵלֶּה, שֶׁכְּחַיּוֹת אִלְּמוֹת נוֹצְרוּ בַּטֶּבַע לְחֶרֶב וּלְהֶשְׁמֵד, בְּגַדְּפָם אֶת אֲשֶׁר אֵינָם יוֹדְעִים יֻשְׁמְדוּ בְּהֶשְׁמֵדָם, יג בְּקַחְתָּם אֶת שְׂכַר הָעַוְלָה. לַהֲנָאָה חוֹשְׁבִים הֵם אֶת הַהִתְעַנְּגוּת בַּיּוֹם, מֻכְתָּמִים וּמְלֵאֵי מוּמִים, שֶׁלְּאַחַר שֶׁנֶּהֱנִים בִּסְעוּדוֹתֵיהֶם מִתְעַדְּנִים הֵם בְּמִשְׁתֶּה עִמָּכֶם; יד בִּהְיוֹת לָהֶם עֵינַיִם מְלֵאוֹת נִאוּף, וּמִן הַחֵטְא אֵינָם חֲדֵלִים, בְּפַתּוֹתָם נְפָשׁוֹת בִּלְתִּי יַצִּיבוֹת; וְלֵב מֻרְגָּל בְּתַאֲוַת בֶּצַע יֵשׁ לָהֶם, בְּנֵי הַקְּלָלָה; טו שֶׁכַּאֲשֶׁר עָזְבוּ אֶת דֶּרֶךְ הַיָּשָׁר, תָּעוּ וְהָלְכוּ בְּדֶרֶךְ בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר אֲשֶׁר אָהַב אֶת שְׂכַר הָעַוְלָה. טז אֲבָל תּוֹכַחַת עֲבֵרָתוֹ הָיְתָה לוֹ אָתוֹן אִלֶּמֶת שֶׁכַּאֲשֶׁר דִּבְּרָה בְּקוֹל בְּנֵי אָדָם, עָצְרָה אֶת אִוֶּלֶת הַנָּבִיא. יז אֵלֶּה הֵם מַעְיָנוֹת בְּלִי מַיִם , עֲנָנִים נִדָּפִים עַל יְדֵי סְעָרָה, אֲשֶׁר אֲפֵלַת חֹשֶׁךְ שְׁמוּרָה לָהֶם. יח כִּי כַּאֲשֶׁר מְדַבְּרִים הֵם אֶת שִׂיא הַהֶבֶל, מְפַתִּים הֵם בְּתַאֲווֹת הַבָּשָׂר הַטְּמֵאוֹת אֶת אֵלֶּה שֶׁנִּמְלָטִים לְשָׁעָה קַלָּה מִן הַמִּתְהַלְּכִים בְּתָעוּת, יט וּמַבְטִיחִים לָהֶם חֵרוּת בִּהְיוֹתָם הֵם עַבְדֵי הַשַּׁחַת; כִּי עַל יְדֵי מַה שֶּׁהָאָדָם מְנֻצָּח, לָזֶה הוּא גַּם מְשֻׁעְבָּד; כ שֶׁהֲרֵי אִם נִמְלְטוּ מִטֻּמְאוֹת הָעוֹלָם עַל יְדֵי הַכָּרַת אֲדוֹנֵינוּ וּמוֹשִׁיעֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, אֲזַי בְּהִסְתַּבְּכָם בְּאוֹתָם הַדְּבָרִים שׁוּב מְנֻצָּחִים הֵם. נִהְיְתָה אַחֲרִיתָם גְּרוּעָה מִן הַהַתְחָלָה; כא כִּי מוּטָב הָיָה לָהֶם שֶׁלֹּא לְהַכִּיר אֶת דֶּרֶךְ הַצְּדָקָה מֵאֲשֶׁר לְאַחַר שֶׁהִכִּירוּ לָסֶגֶת אָחוֹר מִן הַמִּצְוָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּמְסְרָה לָהֶם. כב וְקָרָה לָהֶם הַמָּשָׁל הָאֲמִתִּי: הַכֶּלֶב אֲשֶׁר שָׁב אֶל קִיאוֹ, הַחֲזִירָה שֶׁרָחֲצָה בְּהִתְגּוֹלְלוּת בָּרֶפֶשׁ.

Yokhanan Markos Chapter 11
12 And the next day, when they went out of Beit Anya, He became hungry. 13 And He saw a fig tree in the distance which had leaves on it. So He came to it to see if He could find anything on it; and when He came He found nothing on it except leaves; for it was not yet time for the figs. 14 And He said to it, “From now and forever let no man eat of your fruit.” And His Talmidim heard it. 15 And they came to Yerushalayim; and Yeshua entered into the Heikhal of Elohim, and began to cast out those who were buying and selling in the Heikhal; and He overturned the trays of the moneychangers and the stands of those who sold doves; 16 and He would not allow any man to bring goods into the Heikhal. 17 And He taught them, saying, “Is it not written, ‘My house shall be called Beit Tefilah for all the peoples?' But you have made it a bandits' cave.” 18 And the chief Kohanim and the Sofrim heard it, and they sought how to do away with Him; for they were afraid of Him, because all the people were amazed at His teaching. 19 And when evening came, they went outside of the city. 20 And in the morning, as they were passing, they saw the fig tree withered from its roots. 21 And Shimon remembered and said to him, “Adon, behold, the fig tree which you cursed has withered.” 22 Yeshua answered, saying to them, “If you have firm trust in Elohim, 23 truly I say to you that whoever should say to this mountain, ‘Be moved and fall into the sea,' and does not doubt in his heart, but trusts that what he says will be done, it will be done for him. 24 Therefore I say to you, anything you pray for and ask, trust that you will receive it, and it will be done for you. 25 And when you stand up to pray, forgive whatever you have against any man, so that Avikhem in heaven will forgive you your trespasses. 26 But if you will not forgive, even Avikhem in heaven will not forgive you your trespasses.”

יוחנן מרקוס פרק יא
יב וּבְיוֹם הַמָּחֳרָת, כְּשֶׁיָּצָא מִבֵּית עַנְיָה, רָעַב. יג וְרָאָה תְּאֵנָה אַחַת מֵרָחוֹק שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עָלִים, וּבָא אֵלֶיהָ, אוּלַי יִמְצָא בָּהּ דְּבַר מָה; וְכַאֲשֶׁר בָּא, לֹא מָצָא בָּהּ אֶלָּא עָלִים, כִּי לֹא הָיְתָה עוֹנַת הַתְּאֵנִים. יד וְאָמַר לָהּ: מֵעַתָּה וּלְעוֹלָם אִישׁ לֹא יֹאכַל מִמֵּךְ פְּרִי! וְשָׁמְעוּ תַּלְמִידָיו. טו וּבָאוּ לִירוּשָׁלַיִם; וְנִכְנַס יֵשׁוּעַ לְהֵיכַל אֱלֹהִים וְהֵחֵל לְגָרֵשׁ אֶת הַקּוֹנִים וְהַמּוֹכְרִים בַּהֵיכָל, וְהָפַךְ אֶת שֻׁלְחֲנוֹת הַחַלְפָנִים וְאֶת כִּסְאוֹת מוֹכְרֵי הַיּוֹנִים. טז וְלֹא הִנִּיחַ לְאִישׁ לְהַעֲבִיר כֵּלִים בְּתוֹךְ הַהֵיכָל. יז וְלִמֵּד וְאָמַר לָהֶם: הֲלֹא כָּתוּב, בֵּיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים?, אַךְ אַתֶּם עֲשִׂיתֶם אוֹתוֹ מְעָרַת לִסְטִים. יח וְשָׁמְעוּ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֹפְרִים וְחִפְּשׂוּ אֵיךְ לְהַאֲבִידוֹ, כִּי פָּחֲדוּ מִמֶּנּוּ, מִפְּנֵי שֶׁכָּל הָעָם תְּמֵהִים הָיוּ עַל תּוֹרָתוֹ. יט וְכִהְיוֹת עֶרֶב, יָצְאוּ אֶל מִחוּץ לָעִיר. כ וּבַבֹּקֶר, כַּאֲשֶׁר עָבְרוּ, רָאוּ אֶת הַתְּאֵנָה יְבֵשָׁה מִשָּׁרָשֶׁיהָ. כא וְנִזְכַּר שִׁמְעוֹן וְאָמַר לוֹ: רַבִּי, הִנֵּה הַתְּאֵנָה שֶׁקִּלַּלְתָּ יָבְשָׁה. כב וְעָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: תְּהֵא בָּכֶם אֱמוּנַת אֱלֹהִים; כג כִּי אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, מִי שֶׁיֹּאמַר לָהָר הַזֶּה 'הִנָּשֵׂא וּנְפֹל לַיָּם' וְלֹא יְפַקְפֵּק בְּלִבּוֹ, אֶלָּא יַאֲמִין כִּי יִהְיֶה לוֹ מַה שֶּׁהוּא אוֹמֵר, יִהְיֶה לוֹ מַה שֶּׁהוּא אוֹמֵר. כד לָכֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, כָּל מַה שֶּׁאַתֶּם מִתְפַּלְּלִים וּמְבַקְּשִׁים, הַאֲמִינוּ שֶׁאַתֶּם לוֹקְחִים, וְיִהְיֶה לָכֶם. כה וְכַאֲשֶׁר אַתֶּם קָמִים לְהִתְפַּלְּל, סִלְחוּ מַה שֶּׁיֵּשׁ לָכֶם נֶגֶד אִישׁ, כְּדֵי שֶׁגַּם אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם יִסְלַח לָכֶם עַל עֲווֹנוֹתֵיכֶם. כו אֲבל אִם אַתֶּם אֵינְכֶם סוֹלְחִים, גַּם אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם לֹא יִסְלַח לָכֶם עַל עֲווֹנוֹתֵיכֶם.