TORAH

BaMidbar Chapter 3
14 And יהוה spoke unto Moshe in the wilderness of Sinai, saying, 15 "Number the children of Levi by their fathers' houses, by their families; every male from a khodesh old and upward shall you number them." 16 And Moshe numbered them according to the direction of יהוה , as he was commanded. 17 And these were the sons of Levi by their names: Gershon, and Kehat, and Merari. 18 And these are the names of the sons of Gershon by their families: Livni and Shimi. 19 And the sons of Kehat by their families: Amram and Yitz'har, Khevron and Uzi'el. 20 And the sons of Merari by their families: Mahli and Mushi. These are the families of the Levi'im according to their fathers' houses."
21 Of Gershon was the family of the Livni, and the family of the Shimi; these are the families of the Gershuni. 22 Those that were numbered of them, according to the number of all the males, from a khodesh old and upward, even those that were numbered of them were seven thousand and five hundred. 23 The families of the Gershuni were to pitch behind the Mishkan westward; 24 the prince of the fathers' house of the Gershuni being Eli'asaf Ben La'el, 25 and the charge of the sons of Gershon in the Ohel Mo'ed, the Mishkan, and the Ohel, the covering thereof, and the screen for the door of the Ohel Mo'ed, 26 and the hangings of the court, and the screen for the door of the court, which is by the Mishkan, and by the Mizbe'akh, round about, and the cords of it, even whatever pertains to the service thereof.
27 And of Kehat was the family of the Amrami, and the family of the Izhari, and the family of the Hebroni, and the family of the Uzi'eli; these are the families of the Kehati: 28 according to the number of all the males, from a khodesh old and upward, eight thousand and six hundred, keepers of the charge of HaKodesh. 29 The families of the sons of Kehat were to pitch on the side of the Mishkan southward; 30 the prince of the fathers' house of the families of the Kehati being Elizafan Ben Uzi'el, 31 and their charge the Aron, and the Shulkhan, and the Menorah, and the Mizbekhot, and the vessels of HaKodesh wherewith the Kohanim minister, and the screen, and all that pertains to the service thereof; 32 Elazar Ben Aharon the kohen being prince of the princes of the Levi'im, and having the oversight of them that keep the charge of HaKodesh.
33 Of Merari was the family of the Makhli, and the family of the Mushi; these are the families of Merari. 34 And those that were numbered of them, according to the number of all the males, from a khodesh old and upward, were six thousand and two hundred; 35 the prince of the fathers' house of the families of Merari being Zuri'el Ben Avikha'il; they were to pitch on the side of the Mishkan northward; 36 the appointed charge of the sons of Merari being the boards of the Mishkan, and the bars thereof, and the pillars thereof, and the sockets thereof, and all the instruments thereof, and all that pertains to the service thereof; 37 and the pillars of the court round about, and their sockets, and their pins, and their cords.
38 And those that were to pitch before the Mishkan eastward, before the Ohel Mo'ed toward the sunrising, were Moshe, and Aharon and his sons, keeping the charge of HaMikdash, even the charge for B'nei Yisra'el; and the common man that drew nigh was to be put to death.
39 All that were numbered of the Levi'im, whom Moshe and Aharon numbered at the commandment of יהוה , by their families, all the males from a khodesh old and upward, were twenty-two thousand.
40 And יהוה said unto Moshe, "Number all the firstborn males of B'nei Yisra'el from a khodesh old and upward, and take the number of their names. 41 And you shall take the Levi'im for Me, even יהוה , instead of all the firstborn among B'nei Yisra'el; and the cattle of the Levi'im instead of all the firstlings among the cattle of B'nei Yisra'el." 42 And Moshe numbered, as יהוה commanded him, all the firstborn among B'nei Yisra'el. 43 And all the firstborn males according to the number of names, from a khodesh old and upward, of those that were numbered of them, were twenty-two thousand two hundred and seventy-three.
44 And יהוה spoke unto Moshe, saying, 45 "Take the Levi'im instead of all the firstborn among B'nei Yisra'el, and the cattle of the Levi'im instead of their cattle; and the Levi'im shall be Mine, even unto יהוה . And 46 as for the redemption of the two hundred and seventy-three of the firstborn of B'nei Yisra'el, that are over and above the number of the Levi'im, 47 you shall take five shekels each by the poll; after the shekel HaKodesh shall you take them, the shekel is twenty gerahs. 48 And you shall give the money wherewith they that remain over of them are redeemed unto Aharon and to his sons." 49 And Moshe took the redemption-money from them that were over and above them that were redeemed by the Levi'im; 50 from the firstborn of B'nei Yisra'el he took the money: a thousand three hundred and sixty-five shekels, after the shekel HaKodesh. 51 And Moshe gave the redemption-money unto Aharon and to his sons, according to the word of יהוה , as יהוה commanded Moshe.

במדבר פרק ג
יד וַיְדַבֵּר יהוה אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי לֵאמֹר. טו פְּקֹד אֶת בְּנֵי לֵוִי לְבֵית אֲבֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם כָּל זָכָר מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה תִּפְקְדֵם. טז וַיִּפְקֹד אֹתָם מֹשֶׁה עַל פִּי יהוה כַּאֲשֶׁר צֻוָּה. יז וַיִּהְיוּ אֵלֶּה בְנֵי לֵוִי בִּשְׁמֹתָם גֵּרְשׁוֹן וּקְהָת וּמְרָרִי. יח וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי גֵרְשׁוֹן לְמִשְׁפְּחֹתָם לִבְנִי וְשִׁמְעִי. יט וּבְנֵי קְהָת לְמִשְׁפְּחֹתָם עַמְרָם וְיִצְהָר חֶבְרוֹן וְעֻזִּיאֵל. כ וּבְנֵי מְרָרִי לְמִשְׁפְּחֹתָם מַחְלִי וּמוּשִׁי אֵלֶּה הֵם מִשְׁפְּחֹת הַלֵּוִי לְבֵית אֲבֹתָם.
כא לְגֵרְשׁוֹן מִשְׁפַּחַת הַלִּבְנִי וּמִשְׁפַּחַת הַשִּׁמְעִי אֵלֶּה הֵם מִשְׁפְּחֹת הַגֵּרְשֻׁנִּי. כב פְּקֻדֵיהֶם בְּמִסְפַּר כָּל זָכָר מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמָעְלָה פְּקֻדֵיהֶם שִׁבְעַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת. כג מִשְׁפְּחֹת הַגֵּרְשֻׁנִּי אַחֲרֵי הַמִּשְׁכָּן יַחֲנוּ יָמָּה. כד וּנְשִׂיא בֵית אָב לַגֵּרְשֻׁנִּי אֶלְיָסָף בֶּן לָאֵל. כה וּמִשְׁמֶרֶת בְּנֵי גֵרְשׁוֹן בְּאֹהֶל מוֹעֵד הַמִּשְׁכָּן וְהָאֹהֶל מִכְסֵהוּ וּמָסַךְ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד. כו וְקַלְעֵי הֶחָצֵר וְאֶת מָסַךְ פֶּתַח הֶחָצֵר אֲשֶׁר עַל הַמִּשְׁכָּן וְעַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב וְאֵת מֵיתָרָיו לְכֹל עֲבֹדָתוֹ.
כז וְלִקְהָת מִשְׁפַּחַת הַעַמְרָמִי וּמִשְׁפַּחַת הַיִּצְהָרִי וּמִשְׁפַּחַת הַחֶבְרֹנִי וּמִשְׁפַּחַת הָעָזִּיאֵלִי אֵלֶּה הֵם מִשְׁפְּחֹת הַקְּהָתִי. כח בְּמִסְפַּר כָּל זָכָר מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמָעְלָה שְׁמֹנַת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת שֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ. כט מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי קְהָת יַחֲנוּ עַל יֶרֶךְ הַמִּשְׁכָּן תֵּימָנָה. ל וּנְשִׂיא בֵית אָב לְמִשְׁפְּחֹת הַקְּהָתִי אֱלִיצָפָן בֶּן עֻזִּיאֵל. לא וּמִשְׁמַרְתָּם הָאָרֹן וְהַשֻּׁלְחָן וְהַמְּנֹרָה וְהַמִּזְבְּחֹת וּכְלֵי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר יְשָׁרְתוּ בָּהֶם וְהַמָּסָךְ וְכֹל עֲבֹדָתוֹ. לב וּנְשִׂיא נְשִׂיאֵי הַלֵּוִי אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן פְּקֻדַּת שֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ.
לג לִמְרָרִי מִשְׁפַּחַת הַמַּחְלִי וּמִשְׁפַּחַת הַמּוּשִׁי אֵלֶּה הֵם מִשְׁפְּחֹת מְרָרִי. לד וּפְקֻדֵיהֶם בְּמִסְפַּר כָּל זָכָר מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמָעְלָה שֵׁשֶׁת אֲלָפִים וּמָאתָיִם. לה וּנְשִׂיא בֵית אָב לְמִשְׁפְּחֹת מְרָרִי צוּרִיאֵל בֶּן אֲבִיחָיִל עַל יֶרֶךְ הַמִּשְׁכָּן יַחֲנוּ צָפֹנָה. לו וּפְקֻדַּת מִשְׁמֶרֶת בְּנֵי מְרָרִי קַרְשֵׁי הַמִּשְׁכָּן וּבְרִיחָיו וְעַמֻּדָיו וַאֲדָנָיו וְכָל כֵּלָיו וְכֹל עֲבֹדָתוֹ. לז וְעַמֻּדֵי הֶחָצֵר סָבִיב וְאַדְנֵיהֶם וִיתֵדֹתָם וּמֵיתְרֵיהֶם.
לח וְהַחֹנִים לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן קֵדְמָה לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד מִזְרָחָה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּבָנָיו שֹׁמְרִים מִשְׁמֶרֶת הַמִּקְדָּשׁ לְמִשְׁמֶרֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת.
לט כָּל פְּקוּדֵי הַלְוִיִּם אֲשֶׁר פָּקַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן עַל פִּי יהוה לְמִשְׁפְּחֹתָם כָּל זָכָר מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה שְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים אָלֶף.
מ וַיֹּאמֶר יהוה אֶל מֹשֶׁה פְּקֹד כָּל בְּכֹר זָכָר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמָעְלָה וְשָׂא אֵת מִסְפַּר שְׁמֹתָם. מא וְלָקַחְתָּ אֶת הַלְוִיִּם לִי אֲנִי יהוה תַּחַת כָּל בְּכֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֵת בֶּהֱמַת הַלְוִיִּם תַּחַת כָּל בְּכוֹר בְּבֶהֱמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. מב וַיִּפְקֹד מֹשֶׁה כַּאֲשֶׁר צִוָּה יהוה אֹתוֹ אֶת כָּל בְּכוֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל. מג וַיְהִי כָל בְּכוֹר זָכָר בְּמִסְפַּר שֵׁמֹת מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה לִפְקֻדֵיהֶם שְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים אֶלֶף שְׁלֹשָׁה וְשִׁבְעִים וּמָאתָיִם.
מד וַיְדַבֵּר יהוה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. מה קַח אֶת הַלְוִיִּם תַּחַת כָּל בְּכוֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶת בֶּהֱמַת הַלְוִיִּם תַּחַת בְּהֶמְתָּם וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם אֲנִי יהוה . מו וְאֵת פְּדוּיֵי הַשְּׁלֹשָׁה וְהַשִּׁבְעִים וְהַמָּאתָיִם הָעֹדְפִים עַל הַלְוִיִּם מִבְּכוֹר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. מז וְלָקַחְתָּ חֲמֵשֶׁת חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים לַגֻּלְגֹּלֶת בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ תִּקָּח עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשָּׁקֶל. מח וְנָתַתָּה הַכֶּסֶף לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו פְּדוּיֵי הָעֹדְפִים בָּהֶם. מט וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֵת כֶּסֶף הַפִּדְיוֹם מֵאֵת הָעֹדְפִים עַל פְּדוּיֵי הַלְוִיִּם. נ מֵאֵת בְּכוֹר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָקַח אֶת הַכָּסֶף חֲמִשָּׁה וְשִׁשִּׁים וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וָאֶלֶף בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ. נא וַיִּתֵּן מֹשֶׁה אֶת כֶּסֶף הַפְּדֻיִם לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו עַל פִּי יהוה כַּאֲשֶׁר צִוָּה יהוה אֶת מֹשֶׁה.

BaMidbar Chapter 4
1 And יהוה spoke unto Moshe and unto Aharon, saying, 2 "Take the sum of the sons of Kehat from among the sons of Levi, by their families, by their fathers' houses, 3 from thirty years old and upward even until fifty years old, all that enter upon the service, to do work in the Ohel Mo'ed. 4 This is the service of the sons of Kehat in the Ohel Mo'ed, about the Kodesh HaKadashim: 5 when the camp sets forward, Aharon shall go in, and his sons, and they shall take down the veil of the screen, and cover the Aron HaEdut with it; 6 and shall put thereon a covering of sealskin, and shall spread over it a cloth all of blue, and shall set the staves thereof. 7 And upon the Shulkhan HaPenim they shall spread a cloth of blue, and put thereon the dishes, and the pans, and the bowls, and the jars wherewith to pour out; and the continual bread shall remain thereon. 8 And they shall spread upon them a cloth of scarlet, and cover the same with a covering of sealskin, and shall set the staves thereof. 9 And they shall take a cloth of blue, and cover the Menorah of the light, and its lamps, and its tongs, and its snuffdishes, and all the oil vessels thereof, wherewith they minister unto it. 10 And they shall put it and all the vessels thereof within a covering of sealskin, and shall put it upon a bar. 11 And upon the golden Mizbe'akh they shall spread a cloth of blue, and cover it with a covering of sealskin, and shall set the staves thereof. 12 And they shall take all the vessels of ministry, wherewith they minister in HaKodesh, and put them in a cloth of blue, and cover them with a covering of sealskin, and shall put them on a bar. 13 And they shall take away the ashes from the Mizbe'akh, and spread a purple cloth thereon. 14 And they shall put upon it all the vessels thereof, wherewith they minister about it, the fire-pans, the flesh-hooks, and the shovels, and the basins, all the vessels of the Mizbe'akh; and they shall spread upon it a covering of sealskin, and set the staves thereof. 15 And when Aharon and his sons have made an end of covering the consecrated furniture, and all the consecrated vessels, as the camp is to set forward, after that, the sons of Kehat shall come to bear them; but they shall not touch the k'doshim, lest they die. These things are the burden of the sons of Kehat in the Ohel Mo'ed. 16 And the charge of Elazar Ben Aharon the kohen shall be the oil for the light, and the sweet incense, and the continual Minkhah, and the anointing oil: he shall have the charge of all the Mishkan, and of all that therein is, whether it is HaKodesh, or the furniture thereof."
17 And יהוה spoke unto Moshe and unto Aharon, saying, 18 "Do not cut off the tribe of the families of the Kehati from among the Levi'im; 19 but thus do unto them, that they may live, and not die, when they approach unto the Kodesh HaKadashim: Aharon and his sons shall go in, and appoint them every one to his service and to his burden; 20 but they shall not go in to see the k'doshim as they are being covered, lest they die."

במדבר פרק ד
א וַיְדַבֵּר יהוה אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר. ב נָשֹׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי קְהָת מִתּוֹךְ בְּנֵי לֵוִי לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם. ג מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה וְעַד בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה כָּל בָּא לַצָּבָא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד. ד זֹאת עֲבֹדַת בְּנֵי קְהָת בְּאֹהֶל מוֹעֵד קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים. ה וּבָא אַהֲרֹן וּבָנָיו בִּנְסֹעַ הַמַּחֲנֶה וְהוֹרִדוּ אֵת פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ וְכִסּוּ בָהּ אֵת אֲרֹן הָעֵדֻת. ו וְנָתְנוּ עָלָיו כְּסוּי עוֹר תַּחַשׁ וּפָרְשׂוּ בֶגֶד כְּלִיל תְּכֵלֶת מִלְמָעְלָה וְשָׂמוּ בַּדָּיו. ז וְעַל שֻׁלְחַן הַפָּנִים יִפְרְשׂוּ בֶּגֶד תְּכֵלֶת וְנָתְנוּ עָלָיו אֶת הַקְּעָרֹת וְאֶת הַכַּפֹּת וְאֶת הַמְּנַקִּיֹּת וְאֵת קְשׂוֹת הַנָּסֶךְ וְלֶחֶם הַתָּמִיד עָלָיו יִהְיֶה. ח וּפָרְשׂוּ עֲלֵיהֶם בֶּגֶד תּוֹלַעַת שָׁנִי וְכִסּוּ אֹתוֹ בְּמִכְסֵה עוֹר תָּחַשׁ וְשָׂמוּ אֶת בַּדָּיו. ט וְלָקְחוּ בֶּגֶד תְּכֵלֶת וְכִסּוּ אֶת מְנֹרַת הַמָּאוֹר וְאֶת נֵרֹתֶיהָ וְאֶת מַלְקָחֶיהָ וְאֶת מַחְתֹּתֶיהָ וְאֵת כָּל כְּלֵי שַׁמְנָהּ אֲשֶׁר יְשָׁרְתוּ לָהּ בָּהֶם. י וְנָתְנוּ אֹתָהּ וְאֶת כָּל כֵּלֶיהָ אֶל מִכְסֵה עוֹר תָּחַשׁ וְנָתְנוּ עַל הַמּוֹט. יא וְעַל מִזְבַּח הַזָּהָב יִפְרְשׂוּ בֶּגֶד תְּכֵלֶת וְכִסּוּ אֹתוֹ בְּמִכְסֵה עוֹר תָּחַשׁ וְשָׂמוּ אֶת בַּדָּיו. יב וְלָקְחוּ אֶת כָּל כְּלֵי הַשָּׁרֵת אֲשֶׁר יְשָׁרְתוּ בָם בַּקֹּדֶשׁ וְנָתְנוּ אֶל בֶּגֶד תְּכֵלֶת וְכִסּוּ אוֹתָם בְּמִכְסֵה עוֹר תָּחַשׁ וְנָתְנוּ עַל הַמּוֹט. יג וְדִשְּׁנוּ אֶת הַמִּזְבֵּחַ וּפָרְשׂוּ עָלָיו בֶּגֶד אַרְגָּמָן. יד וְנָתְנוּ עָלָיו אֶת כָּל כֵּלָיו אֲשֶׁר יְשָׁרְתוּ עָלָיו בָּהֶם אֶת הַמַּחְתֹּת אֶת הַמִּזְלָגֹת וְאֶת הַיָּעִים וְאֶת הַמִּזְרָקֹת כֹּל כְּלֵי הַמִּזְבֵּחַ וּפָרְשׂוּ עָלָיו כְּסוּי עוֹר תַּחַשׁ וְשָׂמוּ בַדָּיו. טו וְכִלָּה אַהֲרֹן וּבָנָיו לְכַסֹּת אֶת הַקֹּדֶשׁ וְאֶת כָּל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ בִּנְסֹעַ הַמַּחֲנֶה וְאַחֲרֵי כֵן יָבֹאוּ בְנֵי קְהָת לָשֵׂאת וְלֹא יִגְּעוּ אֶל הַקֹּדֶשׁ וָמֵתוּ אֵלֶּה מַשָּׂא בְנֵי קְהָת בְּאֹהֶל מוֹעֵד. טז וּפְקֻדַּת אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן שֶׁמֶן הַמָּאוֹר וּקְטֹרֶת הַסַּמִּים וּמִנְחַת הַתָּמִיד וְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה פְּקֻדַּת כָּל הַמִּשְׁכָּן וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ בְּקֹדֶשׁ וּבְכֵלָיו.
יז וַיְדַבֵּר יהוה אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר. יח אַל תַּכְרִיתוּ אֶת שֵׁבֶט מִשְׁפְּחֹת הַקְּהָתִי מִתּוֹךְ הַלְוִיִּם. יט וְזֹאת עֲשׂוּ לָהֶם וְחָיוּ וְלֹא יָמֻתוּ בְּגִשְׁתָּם אֶת קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים אַהֲרֹן וּבָנָיו יָבֹאוּ וְשָׂמוּ אוֹתָם אִישׁ אִישׁ עַל עֲבֹדָתוֹ וְאֶל מַשָּׂאוֹ. כ וְלֹא יָבֹאוּ לִרְאוֹת כְּבַלַּע אֶת הַקֹּדֶשׁ וָמֵתוּ.

HAFTARAH

Hoshe'ah Chapter 2
1 "Yet the number of B'nei Yisra'el shall be as the sand of the sea, which cannot be measured nor numbered; and it shall come to pass that, instead of that which was said unto them, 'You are not My people', it shall be said unto them, 'You are the children of the living Elohim.' 2 And B'nei Yehudah and B'nei Yisra'el shall be gathered together, and they shall appoint themselves one head, and shall go up out of the land; for great shall be the day of Yizre'el. 3 Say unto your brethren, 'Ami'; and to your sisters, 'Rukhamah." 4 Plead with your mother. Plead; for she is not My wife, neither am I her husband; and let her put away her harlotries from her face, and her adulteries from between her breasts; 5 lest I strip her naked, and set her as in the day that she was born, and make her as a wilderness, and set her like a dry land, and slay her with thirst. 6 And I will not have mercy upon her children; for they are children of harlotry. 7 For their mother has played the harlot, she that conceived them has done shamefully; for she said, 'I will go after my lovers, that give me my bread and my water, my wool and my flax, my oil and my drink.' 8 Therefore, behold, I will hedge up your way with thorns, and I will make a wall against her, that she shall not find her paths. 9 And she shall run after her lovers, but she shall not overtake them, and she shall seek them, but shall not find them; then shall she say, 'I will go and return to my first husband; for then was it better with me than now.' 10 For she did not know that it was I that gave her the grain, and the wine, and the oil, and multiplied unto her silver and gold, which they used for Ba'al. 11 Therefore will I take back My grain in the time thereof, and My wine in the season thereof, and will snatch away My wool and My flax given to cover her nakedness. 12 And now will I uncover her shame in the sight of her lovers, and none shall deliver her out of My hand. 13 I will also cause all her mirth to cease, her feast, her renewed moon, and her sabbath, and all her appointed times. 14 And I will lay waste her vines and her fig trees, whereof she has said, 'These are my hire that my lovers have given me'; and I will make them a forest, and the beasts of the field shall eat them. 15 And I will visit upon her the days of the Ba'alim, wherein she offered unto them, and decked herself with her ear-rings and her jewels, and went after her lovers, and forgot Me, says יהוה ."
16 "Therefore, behold, I will allure her, and bring her into the wilderness, and speak tenderly unto her. 17 And I will give her her vineyards from there, and the valley of Akhor for a door of hope; and she shall respond there, as in the days of her youth, and as in the day when she came up out of the land of Mitzrayim. 18 And it shall be at that day, says יהוה , that you shall call Me 'Ishi', and shall call Me no more 'Ba'ali'. 19 For I will take away the names of the Ba'alim out of her mouth, and they shall no more be mentioned by their name. 20 And in that day will I make a Brit for them with the beasts of the field, and with the fowls of heaven, and with the creeping things of the ground; and I will break the bow and the sword and the battle out of the land, and will make them to lie down safely. 21 And I will betroth you unto Me forever; yes, I will betroth you unto Me in tzedaka, and in fairness, and in lovingkindness, and in mercies. 22 And I will betroth you unto Me in faithfulness; and you shall know יהוה ."

הוֹשֵׁעַ פרק ב
א וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר; וְהָיָה בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יֵאָמֵר לָהֶם לֹא עַמִּי אַתֶּם יֵאָמֵר לָהֶם בְּנֵי אֵל חָי. ב וְנִקְבְּצוּ בְּנֵי יְהוּדָה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יַחְדָּו וְשָׂמוּ לָהֶם רֹאשׁ אֶחָד וְעָלוּ מִן הָאָרֶץ: כִּי גָדוֹל יוֹם יִזְרְעֶאל. ג אִמְרוּ לַאֲחֵיכֶם עַמִּי; וְלַאֲחוֹתֵיכֶם רֻחָמָה. ד רִיבוּ בְאִמְּכֶם רִיבוּ כִּי הִיא לֹא אִשְׁתִּי וְאָנֹכִי לֹא אִישָׁהּ; וְתָסֵר זְנוּנֶיהָ מִפָּנֶיהָ וְנַאֲפוּפֶיהָ מִבֵּין שָׁדֶיהָ. ה פֶּן אַפְשִׁיטֶנָּה עֲרֻמָּה וְהִצַּגְתִּיהָ כְּיוֹם הִוָּלְדָהּ; וְשַׂמְתִּיהָ כַמִּדְבָּר וְשַׁתִּהָ כְּאֶרֶץ צִיָּה וַהֲמִתִּיהָ בַּצָּמָא. ו וְאֶת בָּנֶיהָ לֹא אֲרַחֵם: כִּי בְנֵי זְנוּנִים הֵמָּה. ז כִּי זָנְתָה אִמָּם הֹבִישָׁה הוֹרָתָם: כִּי אָמְרָה אֵלְכָה אַחֲרֵי מְאַהֲבַי נֹתְנֵי לַחְמִי וּמֵימַי צַמְרִי וּפִשְׁתִּי שַׁמְנִי וְשִׁקּוּיָי. ח לָכֵן הִנְנִי שָׂךְ אֶת דַּרְכֵּךְ בַּסִּירִים; וְגָדַרְתִּי אֶת גְּדֵרָהּ וּנְתִיבוֹתֶיהָ לֹא תִמְצָא. ט וְרִדְּפָה אֶת מְאַהֲבֶיהָ וְלֹא תַשִּׂיג אֹתָם וּבִקְשָׁתַם וְלֹא תִמְצָא; וְאָמְרָה אֵלְכָה וְאָשׁוּבָה אֶל אִישִׁי הָרִאשׁוֹן כִּי טוֹב לִי אָז מֵעָתָּה. י וְהִיא לֹא יָדְעָה כִּי אָנֹכִי נָתַתִּי לָהּ הַדָּגָן וְהַתִּירוֹשׁ וְהַיִּצְהָר; וְכֶסֶף הִרְבֵּיתִי לָהּ וְזָהָב עָשׂוּ לַבָּעַל. יא לָכֵן אָשׁוּב וְלָקַחְתִּי דְגָנִי בְּעִתּוֹ וְתִירוֹשִׁי בְּמוֹעֲדוֹ; וְהִצַּלְתִּי צַמְרִי וּפִשְׁתִּי לְכַסּוֹת אֶת עֶרְוָתָהּ. יב וְעַתָּה אֲגַלֶּה אֶת נַבְלֻתָהּ לְעֵינֵי מְאַהֲבֶיהָ; וְאִישׁ לֹא יַצִּילֶנָּה מִיָּדִי. יג וְהִשְׁבַּתִּי כָּל מְשׂוֹשָׂהּ חַגָּהּ חָדְשָׁהּ וְשַׁבַּתָּהּ וְכֹל מוֹעֲדָהּ. יד וַהֲשִׁמֹּתִי גַּפְנָהּ וּתְאֵנָתָהּ אֲשֶׁר אָמְרָה אֶתְנָה הֵמָּה לִי אֲשֶׁר נָתְנוּ לִי מְאַהֲבָי; וְשַׂמְתִּים לְיַעַר וַאֲכָלָתַם חַיַּת הַשָּׂדֶה. טו וּפָקַדְתִּי עָלֶיהָ אֶת יְמֵי הַבְּעָלִים אֲשֶׁר תַּקְטִיר לָהֶם וַתַּעַד נִזְמָהּ וְחֶלְיָתָהּ וַתֵּלֶךְ אַחֲרֵי מְאַהֲבֶיהָ; וְאֹתִי שָׁכְחָה נְאֻם יהוה .
טז לָכֵן הִנֵּה אָנֹכִי מְפַתֶּיהָ וְהֹלַכְתִּיהָ הַמִּדְבָּר; וְדִבַּרְתִּי עַל לִבָּהּ. יזוְנָתַתִּי לָהּ אֶת כְּרָמֶיהָ מִשָּׁם וְאֶת עֵמֶק עָכוֹר לְפֶתַח תִּקְוָה; וְעָנְתָה שָּׁמָּה כִּימֵי נְעוּרֶיהָ וּכְיוֹם עֲלוֹתָהּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. יח וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא נְאֻם יהוה תִּקְרְאִי אִישִׁי; וְלֹא תִקְרְאִי לִי עוֹד בַּעְלִי. יט וַהֲסִרֹתִי אֶת שְׁמוֹת הַבְּעָלִים מִפִּיהָ; וְלֹא יִזָּכְרוּ עוֹד בִּשְׁמָם. כ וְכָרַתִּי לָהֶם בְּרִית בַּיּוֹם הַהוּא עִם חַיַּת הַשָּׂדֶה וְעִם עוֹף הַשָּׁמַיִם וְרֶמֶשׂ הָאֲדָמָה; וְקֶשֶׁת וְחֶרֶב וּמִלְחָמָה אֶשְׁבּוֹר מִן הָאָרֶץ וְהִשְׁכַּבְתִּים לָבֶטַח. כא וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם; וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים. כב וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה; וְיָדַעַתְּ אֶת יהוה .

BRIT KHADASHAH

Hitgalut Chapter 7
1 And after these things, I saw four Malakhim standing on the four corners of the earth, holding the four winds of the earth, that the wind should not blow on the earth nor on the sea nor on any tree. 2 And I saw another Malakh, and he ascended from the direction of the rising sun, having the seal of the living Elohim; and he cried with a loud voice to the four Malakhim to whom it was given to hurt the earth and the sea, saying, 3 "Do not hurt the earth, neither the sea nor the trees, until we have sealed the servants of our Elohim upon their foreheads." 4 And I heard the number of those who were sealed; and it was a hundred and forty-four thousand, of all the tribes of B'nei Yisra'el. 5 Of the tribe of Yehudah were sealed twelve thousand; of the tribe of Re'uven, twelve thousand; of the tribe of Gad, twelve thousand; 6 of the tribe of Asher, twelve thousand; of the tribe of Naftali, twelve thousand; of the tribe of Menasheh, twelve thousand; 7 Of the tribe of Shimon, twelve thousand; of the tribe of Levi, twelve thousand; of the tribe of Issakhar, twelve thousand; 8 of the tribe of Zevulun, twelve thousand; of the tribe of Yosef, twelve thousand; of the tribe of Binyamin, twelve thousand.
9 After these things, I beheld, and lo, a great multitude which no man could number, of every nation, and people, and kindred, and tongue stood before the throne and in the presence of HaSeh, clothed with white robes and with palms in their hands, 10 and cried with a loud voice, saying, “Yeshua[h] belongs to our Elohim, who sits upon the throne, and to HaSeh.” 11 And all the Malakhim stood round about the throne and about the elders and the four creatures, and fell before His throne on their faces, and worshipped Elohim, 12 saying, “Amein! Blessing, and glory, and wisdom, and thanksgiving, and honor, and power, and might to our Elohim forever and ever. Amein!”
13 And one of the Z'kenim answered, saying to me, “Who are these who are arrayed in white robes? And from where did they come?” 14 And I said to him, “My Adon, you know.” And he said to me, “These are those who came out of HaTzarah HaG'dolah, and have washed their robes and made them white in the blood of HaSeh. 15 Therefore they are before the throne of Elohim, and serve Him day and night in His Heikhal; and he who sits on the throne shall shelter them. 16 They shall hunger no more, neither thirst anymore; neither shall they be stricken by the sun nor by the heat. 17 For HaSeh who is in the midst of the throne shall shepherd them and shall lead them to fountains of Mayim Khayim. And Elohim shall wipe away all tears from their eyes.

התגלות פרק ז
א וְאַחֲרֵי אֵלֶּה רָאִיתִי אַרְבָּעָה מַלְאָכִים עוֹמְדִים עַל אַרְבַּע פִּנּוֹת הָאָרֶץ, וְאוֹחֲזִים אֶת אַרְבַּע רוּחוֹת הָאָרֶץ לְבַל תִּשֹּׁב רוּחַ עַל הָאָרֶץ, וְלֹא עַל הַיָּם וְלֹא עַל הָעֵצִים. ב וְרָאִיתִי מַלְאָךְ אַחֵר עוֹלֶה מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ וְיֵשׁ לוֹ חוֹתַם אֱלֹהִים חַיִּים; וְהוּא צָעַק בְּקוֹל גָּדוֹל אֶל אַרְבַּעַת הַמַּלְאָכִים אֲשֶׁר נִתַּן לָהֶם לְהַזִּיק לָאָרֶץ וְלַיָּם, בְּאָמְרוֹ: ג אַל תַּזִּיקוּ לָאָרֶץ וְלֹא לַיָּם, אַף לֹא לָעֵצִים, עַד אֲשֶׁר נַחְתֹּם אֶת עַבְדֵי אֱלֹהֵינוּ עַל מִצְחוֹתֵיהֶם. ד וְשָׁמַעְתִּי אֶת מִסְפַּר הַלָּלוּ שֶׁנֶּחְתְּמוּ, מֵאָה וְאַרְבָּעִים וְאַרְבָּעָה אֲלָפִים חֲתוּמִים מִכָּל שִׁבְטֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. ה מִשֵּׁבֶט יְהוּדָה שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף חֲתוּמִים; מִשֵּׁבֶט רְאוּבֵן שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף; מִשֵּׁבֶט גָּד שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף. ו מִשֵּׁבֶט אָשֵׁר שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף; מִשֵּׁבֶט נַפְתָּלִי שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף; מִשֵּׁבֶט מְנַשֶּׁה שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף; ז מִשֵּׁבֶט שִׁמְעוֹן שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף; מִשֵּׁבֶט לֵוִי שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף; מִשֵּׁבֶט יִשָּׂשכָר שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף; ח מִשֵּׁבֶט זְבוּלוֹן שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף; מִשֵּׁבֶט יוֹסֵף שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף; מִשֵּׁבֶט בִּנְיָמִין שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף.
ט אַחֲרֵי אֵלֶּה רָאִיתִי וְהִנֵּה הָמוֹן רַב אֲשֶׁר לֹא הָיָה יָכוֹל אִישׁ לִמְנוֹתוֹ, מִכָּל עַם וְשֵׁבֶט וְאֻמָּה וְלָשׁוֹן, עוֹמְדִים לִפְנֵי הַכִּסֵּא וְלִפְנֵי הַשֶּׂה כְּשֶׁהֵם לְבוּשִׁים גְּלִימוֹת לְבָנוֹת וְכַפּוֹת תְּמָרִים בִּידֵיהֶם, י וְקוֹרְאִים בְּקוֹל גָּדוֹל בְּאָמְרָם: הַיְּשׁוּעָה לֵאלֹהֵינוּ הַיּוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא וְלַשֶּׂה. יא וְכָל הַמַּלְאָכִים עָמְדוּ סָבִיב לַכִּסֵּא וְלַזְּקֵנִים וּלְאַרְבַּע הַחַיּוֹת, וְנָפְלוּ עַל פְּנֵיהֶם לִפְנֵי הַכִּסֵּא וְהִשְׁתַּחֲווּ לֵאלֹהִים יב בְּאָמְרָם: אָמֵן. הַבְּרָכָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַחָכְמָה וְהַתּוֹדָה וְהַיְקָר וְהַכֹּחַ וְהָעֹז לֵאלֹהֵינוּ לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. אָמֵן.
יג וְעָנָה אֶחָד מִן הַזְּקֵנִים וְאָמַר לִי: אֵלֶּה הַלְּבוּשִׁים גְּלִימוֹת לְבָנוֹת מִי הֵם וּמֵאַיִן בָּאוּ? יד וְאָמַרְתִּי לוֹ: אֲדוֹנִי, אַתָּה יוֹדֵעַ. וְהוּא אָמַר לִי: אֵלֶּה הֵם אֲשֶׁר בָּאוּ מִן הַצָּרָה הַגְּדוֹלָה, וְרָחֲצוּ אֶת גְּלִימוֹתֵיהֶם וְהִלְבִּינוּ אוֹתָן בְּדָמוֹ שֶׁל הַשֶּׂה. טו בַּעֲבוּר זֹאת הִנָּם לִפְנֵי כִּסֵּא הָאֱלֹהִים וּמְשָׁרְתִים אוֹתוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה בְּהֵיכָלוֹ; וְהַיּוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא יְגוֹנֵן עֲלֵיהֶם. טז לֹא יִרְעֲבוּ עוֹד, וְלֹא יִצְמְאוּ עוֹד; לֹא תִּקְפַּח עֲלֵיהֶם הַשֶּׁמֶשׁ, וְלֹא כָּל חֹם, יז כִּי הַשֶּׂה אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַכִּסֵּא יִרְעֶה אוֹתָם וְיַנְהִיג אוֹתָם אֶל מַעְיְנֵי מַיִם חַיִּים; וְיִמְחֶה אֱלֹהִים כָּל דִּמְעָה מֵעֵינֵיהֶם.

Luka Chapter 16
1 And He spoke a mashal to His Talmidim, saying, “There was a rich man who had a steward, and they accused him that he was wasting his wealth. 2 So his master called him and said to him, ‘What is this that I hear concerning you? Give me an account of your stewardship; for no longer can you be a steward for me.' 3 Then the steward said to himself, ‘What will I do? For my Adon will take away from me the stewardship. I cannot dig, and I am ashamed to beg. 4 Now I know what I will do so that when I leave the stewardship, they will receive me in their houses.' 5 And he called his Adon’s debtors, one by one, and said to the first, ‘How much do you owe my Adon?' 6 He said to him, ‘A hundred measures of oil.' He said to him, ‘Take your note; sit down quickly, and write fifty measures.' 7 And he said to another, ‘And you, what do you owe to my Adon?' He said to him, ‘One hundred bushels of wheat.' He said to him, ‘Take your note, and sit down and write eighty bushels.' 8 And Adoneinu praised the unjust steward because he had done wisely; for the children of this world are wiser in their generation than the children of light. 9 And I also say to you, use this earthly wealth, however acquired, to make friends, so that when it is gone, they will receive you and you will have everlasting habitation. 10 He who is faithful with little is also faithful with much; and he who is dishonest with little is also dishonest with much. 11 If, therefore, you are not faithful with the wealth of iniquity, who will believe that there is any truth in you? 12 And if you are not found faithful with that which is not your own, who will give you that which is your own? 13 No servant can serve two masters; for either he will hate the one and like the other; or he will honor one and despise the other. You cannot serve Elohim and wealth.” 14 When the P'rushim heard all these things, because they loved money, they ridiculed Him. 15 But Yeshua said to them, “You are the ones who make yourselves righteous before men; but Elohim knows your hearts. For what is highly esteemed among men is disgusting in the presence of Elohim. 16 The Torah and Nevi'im were until Yokhanan; from that time Malkhut HaElohim is declared, and everyone presses to enter into it. 17 It is easier for heaven and earth to pass away than for one letter of the Torah to pass away. 18 He who sends his wife away and marries another commits adultery; and he who marries the one who is so repudiated commits adultery.”
19 “There was a rich man, who used to wear purple and fine linen, and every day he made merry very lavishly. 20 And there was a poor man named Elazar, who was laid down at that rich man’s door, afflicted with boils; 21 he longed to fill his stomach with the crumbs that fell from the rich man’s table. The dogs also came and licked his boils. 22 Now it happened that the poor man died, and the Malakhim carried him into Avraham’s bosom; and the rich man also died and was buried. 23 And while he was tormented in She'ol, he lifted up his eyes from a distance, and saw Avraham with Elazar in his bosom. 24 And he called in a loud voice, saying, ‘O my father Avraham, have mercy on me and send Elazar to dip his finger in water and wet my tongue; for I am tormented in this flame.' 25 Avraham said to him, ‘My son, remember, you received your pleasures when you were living, and Elazar his hardships; and behold now he is comfortable here, and you are suffering. 26 Besides all these things, a great gulf is fixed between us and you, so that those who wish to cross over from here to you cannot, neither from there to cross over to us.' 27 He said to him, ‘If that is so, I beseech you, O my father, to send him to my father’s house; 28 for I have five brothers. Let him go and testify to them so that they may not also come to this place of torment.' 29 Avraham said to him, ‘They have Moshe and the Nevi'im; let them hear them.' 30 But he said to him, ‘No, my father Avraham; but if only a man from the dead goes to them, they will repent.' 31 Avraham said to him, ‘If they will not hear Moshe and the Nevi'im, even if a man rises from the dead, they will not believe in Him.'”

לוקא פרק טז
א וְאָמַר מָשָׁל לְתַלְמִידָיו: הָיָה אִישׁ אֶחָד עָשִׁיר וְהָיָה לוֹ סוֹכֵן בַּיִת; וְהִלְשִׁינוּ לְפָנָיו עָלָיו שֶׁהוּא מְבַזְבֵּז אֶת רְכוּשׁוֹ. ב וְקָרָא לוֹ אֲדוֹנָיו וְאָמַר לוֹ, מַה זֶּה שֶׁאֲנִי שׁוֹמֵעַ עָלֶיךָ? תֵּן לִי דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל נִהוּלְךָ, כִּי אֵינְךָ יָכוֹל עוֹד לִהְיוֹת סוֹכֵן בַּית לִי. ג אָמַר סוֹכֵן הַבַּיִת לְעַצְמוֹ, מָה אֶעֱשֶׂה, כִּי אֲדוֹנִי נוֹטֵל מִמֶּנִּי אֶת מִשְׂרַת הַסּוֹכֵן? לַחְפֹּר אֵינֶנִּי יָכוֹל, וּלְחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים אֲנִי מִתְבַּיֵּשׁ. ד יָדַעְתִּי מָה אֶעֱשֶׂה כְּדֵי שֶׁבְּעֵת עָזְבִי אֶת מִשְׂרַת הַסּוֹכֵן יְקַבְּלוּנִי לְבָתֵּיהֶם. ה קָרָא לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵחַיָּבֵי אֲדוֹנָיו, וְאָמַר לָרִאשׁוֹן, כַּמָּה חַיָּב אַתָּה לַאֲדוֹנִי? ו אָמַר לוֹ, מֵאָה בַּת שֶׁמֶן. אָמַר לוֹ, קַח אֶת שְׁטָרְךָ, וְשֵׁב מַהֵר וּכְתֹב חֲמִשִּׁים בַּת. ז וְאָמַר לְאַחֵר, וְאַתָּה, כַּמָּה חַיָּב אַתָּה לַאֲדוֹנִי? אָמַר לוֹ, מֵאָה כּוֹר חִטִּים. אָמַר לוֹ, קַבֵּל אֶת שְׁטָרְךָ וְשֵׁב וּכְתֹב שְׁמוֹנִים כּוֹר. ח וְשִׁבַּח אֲדוֹנֵינוּ אֶת סוֹכֵן הָעַוְלָה שֶׁבְּחָכְחָה עָשָׂה, כִּי בְּנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה חֲכָמִים יוֹתֵר מִבְּנֵי הָאוֹר בְּדוֹרָם הַזֶּה. ט וְגַם אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, עֲשׂוּ לָכֶם יְדִידִים מִן הַמָּמוֹן הַזֶּה שֶׁל הָעַוְלָה, שֶׁכַּאֲשֶׁר יִגָּמֵר יְקַבְּלוּ אֶתְכֶם בְּמִשְׁכְּנוֹתֵיהֶם שֶׁלְּעוֹלָם. י מִי שֶׁנֶּאֱמָן בִּמְעַט, גַּם בְּהַרְבֵּה נֶאֱמָן הוּא; וּמִי שֶׁעַוָּל בִּמְעַט, גַּם בְּהַרְבֵּה עַוָּל הוּא. יא לָכֵן אִם בְּמָמוֹן הַעַוְלָה לֹא הֱיִיתֶם נֶאֱמָנִים, מִי יַפְקִיד בְּיֶדְכֶם אֶת הָאֱמֶת? יב וְאִם בַּמֶּה שֶּׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם לֹא נִמְצֵאתֶם נֶאֱמָנִים, אֶת שֶׁלָּכֶם מִי יִתֵּן לָכֶם? יג אֵין עֶבֶד שֶׁיָּכוֹל לַעֲבֹד שְׁנֵי אֲדוֹנִים, כִּי אוֹ שֶׁיִּשְׂנָא אֶחָד וְאֶת הָאַחֵר יֹאהַב, אוֹ שֶׁיְּכַבֵּד אֶחָד וְאֶת הָאַחֵר יִבְזֶה. אֵינְכֶם יְכוֹלִים לַעֲבֹד אֶת הָאֱלֹהִים וְאֶת הַמָּמוֹן. יד וְהַפְּרוּשִׁים, כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, מִכֵּיוָן שֶׁאָהֲבוּ כֶּסֶף, לָעֲגוּ לוֹ. טו בְּרַם יֵשׁוּעַ אָמַר לָהֶם: אַתֶּם הֵם שֶׁעוֹשִׂים אֶת עַצְמָם צַדִּיקִים לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם, אֲבָל הָאֱלֹהִים יוֹדֵעַ אֶת לְבַבְכֶם; כִּי מַה שֶּׁרָם בֵּין בְּנֵי אָדָם, לִפְנֵי הָאֱלֹהִים מְתֹעָב הוּא. טז הַתּוֹרָה וְהַנְּבִיאִים עַד יוֹחָנָן. מֵאָז מַלְכוּת הָאֱלֹהִים מִתְבַּשֶּׂרֶת, וְכָל אֶחָד נִדְחָק אֵלֶיהָ לְהִכָּנֵס. יז אֲבָל קַל יוֹתֵר שֶׁהַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ יַעַבְרוּ, מֵאֲשֶׁר תַּעֲבֹר אוֹת אַחַת מִן הַתּוֹרָה. יח כָּל מִי שֶׁמְּשַׁלֵּחַ אֶת אִשְׁתּוֹ וְנוֹשֵׂא אַחֶרֶת, נוֹאֵף; וְכָל מִי שֶׁנּוֹשֵׂא גְּרוּשָׁה, נוֹאֵף.
יט הָיָה אִישׁ אֶחָד עָשִׁיר, וְלוֹבֵשׁ הָיָה בּוּץ וְאַרְגָּמָן, וְכָל יוֹם מִתְעַנֵּג בְּמוֹתָרוֹת. כ וְעָנִי אֶחָד הָיָה, אֲשֶׁר שְׁמוֹ אֶלְעָזָר, וּמֻטָּל הָיָה לְיַד הַשַּׁעַר שֶׁל הֶעָשִׁיר נָגוּעַ בַּאֲבַעְבּוּעוֹת; כא וּמִתְאַוֶּה הָיָה לְמַלֵּא אֶת בִּטְנוֹ מִן הַפֵּרוּרִים הַנּוֹפְלִים מִשֻּׁלְחָנוֹ שֶׁל הֶעָשִׁיר, אֶלָּא שֶׁאַף הַכְּלָבִים הָיוּ בָּאִים וּמְלַקְּקִים אֶת אֲבַעְבּוּעוֹתָיו. כב וּמֵת הֶעָנִי, וּנְשָׂאוּהוּ הַמַּלְאָכִים אֶל חֵיק אַבְרָהָם. וְגַם הֶעָשִׁיר מֵת וְנִקְבַּר. כג וְכַאֲשֶׁר הִתְיַסֵּר בִּשְׁאוֹל, נָשָׂא אֶת עֵינָיו מֵרָחוֹק וְרָאָה אֶת אַבְרָהָם וְאֶת אֶלְעָזָר בְּחֵיקוֹ. כד וְקָרָא בְּקוֹל גָּדוֹל וְאָמַר, אָבִי, אַבְרָהָם, רַחֵם עָלַי וּשְׁלַח אֶת אֶלְעָזָר שֶׁיִּטְבֹּל אֶת קְצֵה אֶצְבָּעוֹ בְּמַיִם וְיַרְטִב לִי אֶת לְשׁוֹנִי, כִּי הִנֵּה מִתְיַסֵּר אֲנִי בַּלֶּהָבָה הַזֹּאת. כה אָמַר לוֹ אַבְרָהָם, בְּנִי, זְכֹר שֶׁקִּבַּלְתָּ אֶת טוּבְךָ בְּחַיֶּיךָ, וְאֶלְעָזָר אֶת צָרוֹתָיו; וְעַכְשָׁו הִנֵּה הוּא נָח כָּאן וְאַתָּה מִתְיַסֵּר. כו וְעִם כָּל אֵלֶּה, תְּהוֹם גְּדוֹלָה קְבוּעָה בֵּינֵינוּ לְבֵינֵיכֶם, כְּדֵי שֶׁהָרוֹצִים לַעֲבֹר מִכָּאן אֲלֵיכֶם לֹא יוּכְלוּ, וְגַם שֶׁלֹּא יַעַבְרוּ מִשָּׁם אֵלֵינוּ. כז אָמַר לוֹ, אִם כֵּן, מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ, אָבִי, שֶׁתִּשְׁלָחֵהוּ לְבֵית אָבִי, כח כִּי חֲמִשָּׁה אַחִים יֵשׁ לִי; יֵלֵךְ וְיָעִיד בָּהֶם, פֶּן גַּם הֵם יָבוֹאוּ אֶל מְקוֹם הַיִּסּוּרִים הַזֶּה. כט אָמַר לוֹ אַבְרָהָם, יֵשׁ לָהֶם מֹשֶׁה וְהַנְּבִיאִים, שֶׁיִּשְׁמְעוּ לָהֶם. ל אַךְ הוּא אָמַר לוֹ, לֹא, אָבִי אַבְרָהָם; אֶלָּא אִם יֵלֵךְ אֲלֵיהֶם אִישׁ מִן הַמֵּתִים, יָשׁוּבוּ. לא אָמַר לוֹ אַבְרָהָם, אִם לְמֹשֶׁה וְלַנְּבִיאִים אֵינָם שׁוֹמְעִים, גַּם אִם יָקוּם אִישׁ מִן הַמֵּתִים, לֹא יַאֲמִינוּ לוֹ.

Luka Chapter 17
1 And Yeshua said to His Talmidim, “It is impossible but that offenses should not come; but woe to him by whose hand they come! 2 It would be better for him that a donkey’s millstone were hanged on his neck, and he were thrown into the sea, than to cause one of these little ones to stumble. 3 Beware among yourselves. If your brother should sin, rebuke him; and if he repents, forgive him. 4 And if he should offend you seven times in a day, and seven times in a day turn to you and say, ‘I repent,' forgive him.” 5 And the Shlikhim said to Adoneinu, “Increase our Emunah.” 6 He said to them, “If you have Emunah even as a grain of mustard seed, you could say to this tree, ‘Be uprooted and planted in the sea,' and it would obey you. 7 Now, which of you has a servant who ploughs, or feeds sheep, and if he should come from the field, would say to him, ‘Enter in and sit down?' 8 But he will rather say to him, ‘Prepare something that I may have my supper, and gird yourself and serve me until I eat and drink; and then you also can eat and drink.' 9 What! Will that servant receive praise, because he did what he was commanded to do? I do not think so. 10 Even you also, when you have done all the things which are commanded you, say, ‘We are idle servants; we have only done what was our duty to do.'”

לוקא פרק יז
א וְאָמַר יֵשׁוּעַ לְתַלְמִידָיו: אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ מִכְשׁוֹלִים, אַךְ אוֹי לְמִי שֶׁעַל יָדוֹ יָבוֹאוּ. ב מוּטָב הָיָה לוֹ אִלּוּ אֶבֶן רֵחַיִם שֶׁל חֲמוֹר תְּלוּיָה הָיְתָה בְּצַוָּארוֹ וְהֻשְׁלַךְ לַיָּם, מֵאֲשֶׁר יַכְשִׁיל אֶחָד מִן הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה. ג הִשָּׁמְרוּ לְנַפְשְׁכֶם: אִם יֶחֱטָא אָחִיךָ, גְּעַר בּוֹ; וְאִם יִתְחָרֵט, סְלַח לוֹ. ד וְאִם שֶׁבַע פְּעָמִים בְּיוֹם יַעֲוֶה לְךָ, וְשֶׁבַע פְּעָמִים בְּיוֹם יִפְנֶה אֵלֶיךָ וְיֹאמַר, מִתְחָרֵט אֲנִי, סְלַח לוֹ. ה וְאָמְרוּ הַשְּׁלִיחִים לָאֲדוֹנֵינוּ: הוֹסֵף לָנוּ אֱמוּנָה. ו אָמַר לָהֶם: אִלּוּ הָיְתָה לָכֶם אֱמוּנָה כְּגַרְגִּיר חַרְדָּל, הֱיִיתֶם אוֹמְרִים לְעֵץ הַתּוּת הַזֶּה, הֵעָקֵר וְהִנָּטַע בַּיָּם, וְהָיָה נִשְׁמָע לָכֶם. ז וּמִי מִכֶּם שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֶבֶד חוֹרֵשׁ אוֹ רוֹעֶה צֹאן, וְאִם יָבוֹא מִן הַשָּׂדֶה, יֹאמַר לוֹ מִיָּד, עֲבֹר וְהָסֵב? ח אֶלָּא יֹאמַר לוֹ, הָכֵן לִי דְּבַר מָה לֶאֱכֹל, וַחֲגֹר מָתְנֶיךָ וְשָׁרְתֵנִי עַד שֶׁאֹכַל וְאֶשְׁתֶּה, וְאַחֲרֵי כֵן גַּם אַתָּה תֹּאכַל וְתִשְׁתֶּה. ט הַאִם יַכִּיר טוֹבָה לָעֶבֶד הַהוּא עַל שֶׁעָשָׂה מַה שֶּׁצֻּוָּה? אֵינֶנִּי סָבוּר. י כֵּן גַּם אַתֶּם, אַחֲרֵי שֶׁעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל הַדְּבָרִים הַמְצֻוִּים עֲלֵיכֶם, אִמְרוּ: עֲבָדִים בְּטֵלִים אֲנַחְנוּ, כִּי מַה שֶּׁחַיָּבִים הָיִינוּ לַעֲשׂוֹת עָשִׂינוּ.