VaYikra Chapter 25
1 And יהוה spoke unto Moshe in Har Sinai, saying, 2 "Speak unto B'nei Yisra'el, and say unto them, 'When you come into the land which I give you, then shall the land keep a Shabbat unto יהוה . Six 3 years you shall sow your field, and six years you shall prune your vineyard, and gather in the produce thereof. 4 But in the seventh year shall be a Shabbat Shabbaton for the land, a Shabbat unto יהוה ; you shall neither sow your field, nor prune your vineyard. 5 That which grows of itself of your harvest you shall not reap, and the grapes of your undressed vine you shall not gather; it shall be a year of Shabbaton for the land. 6 And the Shabbat-produce of the land shall be for food for you: for you, and for your servant and for your maid, and for your hired servant and for the settler by your side that sojourns with you; 7 and for your cattle, and for the beasts that are in your land, shall all the increase thereof be for food'."
8 "'And you shall number seven sabbaths of years unto you, seven times seven years; and there shall be unto you the days of seven sabbaths of years, even forty- nine years. 9 Then shall you make proclamation with the blast of the shofar on the tenth day of the seventh khodesh; in the day of atonement shall you make proclamation with the shofar throughout all your land. 10 And you shall hallow the fiftieth year, and proclaim liberty throughout the land unto all the inhabitants thereof; it shall be a Yovel unto you; and you shall return every man unto his possession, and you shall return every man unto his family. 11 A Yovel shall that fiftieth year be unto you; you shall not sow, neither reap that which grows of itself in it, nor gather the grapes in it of the undressed vines. 12 For it is a Yovel; it shall be kadosh unto you; you shall eat the increase thereof out of the field. 13 In this year of Yovel you shall return every man unto his possession. 14 And if you sell aught unto your neighbor, or buy of your neighbor’s hand, you shall not wrong one another. 15 According to the number of years after the Yovel you shall buy of your neighbor, and according unto the number of years of the crops he shall sell unto you. 16 According to the multitude of the years you shall increase the price thereof, and according to the fewness of the years you shall diminish the price of it; for the number of crops does he sell unto you. 17 And you shall not wrong one another; but you shall fear your Elohim; for I am יהוה your Elohim. 18 Therefore you shall do My Khukot, and keep My Mishpatim and do them; and you shall dwell in the land in safety. 19 And the land shall yield her fruit, and you shall eat until you have enough, and dwell therein in safety. 20 And if you shall say, 'What shall we eat the seventh year? Behold, we may not sow, nor gather in our increase;' 21 then I will command My blessing upon you in the sixth year, and it shall bring forth produce for the three years. 22 And you shall sow the eighth year, and eat of the produce, the old store; until the ninth year, until her produce comes in, you shall eat the old store. 23 And the land shall not be sold in perpetuity; for the land is Mine; for you are strangers and settlers with Me. 24 And in all the land of your possession you shall grant a redemption for the land'."
25 "'If your brother waxes poor, and sells some of his possession, then shall his kinsman that is next unto him come, and shall redeem that which his brother has sold. 26 And if a man has no one to redeem it, and he waxes rich and finds sufficient means to redeem it, 27 then let him count the years of the sale thereof, and restore the overplus unto the man to whom he sold it; and he shall return unto his possession. 28 But if he has not sufficient means to get it back for himself, then that which he has sold shall remain in the hand of him that has bought it until the year of Yovel; and in the Yovel it shall go out, and he shall return unto his possession'."
| ויּקרא פרק כה
א וַיְדַבֵּר יהוה אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר. ב דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַיהוה . ג שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ. ד וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת לַיהוה שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר. ה אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר וְאֶת עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר שְׁנַת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ. ו וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה לְךָ וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ וְלִשְׂכִירְךָ וּלְתוֹשָׁבְךָ הַגָּרִים עִמָּךְ. ז וְלִבְהֶמְתְּךָ וְלַחַיָּה אֲשֶׁר בְּאַרְצֶךָ תִּהְיֶה כָל תְּבוּאָתָהּ לֶאֱכֹל.
ח וְסָפַרְתָּ לְךָ שֶׁבַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁבַע פְּעָמִים וְהָיוּ לְךָ יְמֵי שֶׁבַע שַׁבְּתֹת הַשָּׁנִים תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שָׁנָה. ט וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים תַּעֲבִירוּ שׁוֹפָר בְּכָל אַרְצְכֶם. י וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל יֹשְׁבֶיהָ יוֹבֵל הִוא תִּהְיֶה לָכֶם וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ וְאִישׁ אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ. יא יוֹבֵל הִוא שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה תִּהְיֶה לָכֶם לֹא תִזְרָעוּ וְלֹא תִקְצְרוּ אֶת סְפִיחֶיהָ וְלֹא תִבְצְרוּ אֶת נְזִרֶיהָ. יב כִּי יוֹבֵל הִוא קֹדֶשׁ תִּהְיֶה לָכֶם מִן הַשָּׂדֶה תֹּאכְלוּ אֶת תְּבוּאָתָהּ. יג בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל הַזֹּאת תָּשֻׁבוּ אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ. ידוְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ אַל תּוֹנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו. טו בְּמִסְפַּר שָׁנִים אַחַר הַיּוֹבֵל תִּקְנֶה מֵאֵת עֲמִיתֶךָ בְּמִסְפַּר שְׁנֵי תְבוּאֹת יִמְכָּר לָךְ. טז לְפִי רֹב הַשָּׁנִים תַּרְבֶּה מִקְנָתוֹ וּלְפִי מְעֹט הַשָּׁנִים תַּמְעִיט מִקְנָתוֹ כִּי מִסְפַּר תְּבוּאֹת הוּא מֹכֵר לָךְ. יז וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ כִּי אֲנִי יהוה אֱלֹהֵיכֶם. יח וַעֲשִׂיתֶם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וִישַׁבְתֶּם עַל הָאָרֶץ לָבֶטַח. יט וְנָתְנָה הָאָרֶץ פִּרְיָהּ וַאֲכַלְתֶּם לָשֹׂבַע וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח עָלֶיהָ. כ וְכִי תֹאמְרוּ מַה נֹּאכַל בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת הֵן לֹא נִזְרָע וְלֹא נֶאֱסֹף אֶת תְּבוּאָתֵנוּ. כא וְצִוִּיתִי אֶת בִּרְכָתִי לָכֶם בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה לִשְׁלֹשׁ הַשָּׁנִים. כב וּזְרַעְתֶּם אֵת הַשָּׁנָה הַשְּׁמִינִת וַאֲכַלְתֶּם מִן הַתְּבוּאָה יָשָׁן עַד הַשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִת עַד בּוֹא תְּבוּאָתָהּ תֹּאכְלוּ יָשָׁן. כג וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת כִּי לִי הָאָרֶץ כִּי גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי. כד וּבְכֹל אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם גְּאֻלָּה תִּתְּנוּ לָאָרֶץ.
כה כִּי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָכַר מֵאֲחֻזָּתוֹ וּבָא גֹאֲלוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו וְגָאַל אֵת מִמְכַּר אָחִיו. כו וְאִישׁ כִּי לֹא יִהְיֶה לּוֹ גֹּאֵל וְהִשִּׂיגָה יָדוֹ וּמָצָא כְּדֵי גְאֻלָּתוֹ. כז וְחִשַּׁב אֶת שְׁנֵי מִמְכָּרוֹ וְהֵשִׁיב אֶת הָעֹדֵף לָאִישׁ אֲשֶׁר מָכַר לוֹ וְשָׁב לַאֲחֻזָּתוֹ. כח וְאִם לֹא מָצְאָה יָדוֹ דֵּי הָשִׁיב לוֹ וְהָיָה מִמְכָּרוֹ בְּיַד הַקֹּנֶה אֹתוֹ עַד שְׁנַת הַיּוֹבֵל וְיָצָא בַּיֹּבֵל וְשָׁב לַאֲחֻזָּתוֹ. |
Yirme-Yahu (Jeremiah) 32:6-27
6 And Yirme-Yahu said, "the D'var יהוה came unto me, saying, 7 'Behold, Khanamel, Ben Shalum, your uncle, shall come unto you saying, 'Buy my field that is in Anatot; for the right of redemption is yours to buy it'. 8 So Khanamel my uncle’s son came to me in the court of the guard according to the D'var יהוה , and said unto me, 'Buy my field, I pray, that is in Anatot, which is in the land of Binyamin; for the right of inheritance is yours, and the redemption is yours; buy it for yourself'. Then I knew that this was the D'var יהוה . And 9 I bought the field that was in Anatot of Khanamel my uncle’s son, and weighed him the money, even seventeen shekels of silver. 10 And I subscribed the deed, and sealed it, and called witnesses, and weighed him the money in the balances. 11 So I took the deed of the purchase, both that which was sealed, containing the terms and conditions, and that which was open; 12 and I delivered the deed of the purchase unto Barukh Ben Ner-Yah, Ben Makh'seh-Yah, in the presence of Khanamel my uncle[’s son], and in the presence of the witnesses that subscribed the deed of the purchase, before all the Yehudim that sat in the court of the guard. 13 And I charged Barukh before them, saying, 14 'Thus says יהוה Tzeva'ot, Elohei Yisra'el, 'Take these deeds, this deed of the purchase, both that which is sealed, and this deed which is open, and put them in an earthen vessel, that they may continue many days. 15 For thus says יהוה Tzeva'ot, Elohei Yisra'el: 'Houses and fields and vineyards shall yet again be bought in this land'.' "
16 "Now after I had delivered the deed of the purchase unto Barukh Ben Ner-Yah, I prayed unto יהוה , saying, 17 'Ah Adonai יהוה ! Behold, You have made the heaven and the earth by Your great power, and by Your outstretched arm; there is nothing too difficult for You; 18 who does compassionately unto thousands, and recompenses the iniquity of the fathers into the bosom of their children after them; the great, the mighty Elohim, יהוה Tzeva'ot is His Name; 19 great in counsel, and mighty in deed; whose eyes are open upon all the ways of the sons of men, to give every one according to his ways, and according to the fruit of his doings; 20 who did set signs and wonders in the land of Mitzrayim, even unto this day, and in Yisra'el and among other men; and made You a Name, as at this day; 21 and did bring forth Your people Yisra'el out of the land of Mitzrayim with signs, and with wonders, and with a strong hand, and with an outstretched arm, and with great terror; 22 and gave them this land, which You did swear to their fathers to give them, a land flowing with milk and honey; 23 and they came in and possessed it; but they hearkened not to Your voice, neither walked in Your Torah; they have done nothing of all that You commanded them to do; therefore You have caused all this evil to befall them; 24 behold the mounds, they are come unto the city to take it; and the city is given into the hand of the Kasdim that fight against it, because of the sword, and of the famine, and of the pestilence; and what You have spoken is come to pass; and, behold, You see it. 25 Yet You have said unto me, O Adonai יהוה , 'Buy the field for money, and call witnesses; whereas the city is given into the hand of the Kasdim'.' 26 Then came the D'var יהוה unto Yirme-Yahu, saying, 27 'Behold, I am יהוה , the Elohim of all flesh; is there anything too difficult for Me?'
| יִרְמְיָהוּ פרק לב
ו וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ: הָיָה דְבַר יהוה אֵלַי לֵאמֹר. ז הִנֵּה חֲנַמְאֵל בֶּן שַׁלֻּם דֹּדְךָ בָּא אֵלֶיךָ לֵאמֹר: קְנֵה לְךָ אֶת שָׂדִי אֲשֶׁר בַּעֲנָתוֹת כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה לִקְנוֹת. ח וַיָּבֹא אֵלַי חֲנַמְאֵל בֶּן דֹּדִי כִּדְבַר יהוה אֶל חֲצַר הַמַּטָּרָה וַיֹּאמֶר אֵלַי קְנֵה נָא אֶת שָׂדִי אֲשֶׁר בַּעֲנָתוֹת אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִין כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַיְרֻשָּׁה וּלְךָ הַגְּאֻלָּה קְנֵה לָךְ; וָאֵדַע כִּי דְבַר יהוה הוּא. ט וָאֶקְנֶה אֶת הַשָּׂדֶה מֵאֵת חֲנַמְאֵל בֶּן דֹּדִי אֲשֶׁר בַּעֲנָתוֹת; וָאֶשְׁקְלָה לּוֹ אֶת הַכֶּסֶף שִׁבְעָה שְׁקָלִים וַעֲשָׂרָה הַכָּסֶף. י וָאֶכְתֹּב בַּסֵּפֶר וָאֶחְתֹּם וָאָעֵד עֵדִים; וָאֶשְׁקֹל הַכֶּסֶף בְּמֹאזְנָיִם. יא וָאֶקַּח אֶת סֵפֶר הַמִּקְנָה אֶת הֶחָתוּם הַמִּצְוָה וְהַחֻקִּים וְאֶת הַגָּלוּי. יב וָאֶתֵּן אֶת הַסֵּפֶר הַמִּקְנָה אֶל בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה בֶּן מַחְסֵיָה לְעֵינֵי חֲנַמְאֵל דֹּדִי וּלְעֵינֵי הָעֵדִים הַכֹּתְבִים בְּסֵפֶר הַמִּקְנָה לְעֵינֵי כָּל הַיְּהוּדִים הַיֹּשְׁבִים בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה. יג וָאֲצַוֶּה אֶת בָּרוּךְ לְעֵינֵיהֶם לֵאמֹר. יד כֹּה אָמַר יהוה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לָקוֹחַ אֶת הַסְּפָרִים הָאֵלֶּה אֵת סֵפֶר הַמִּקְנָה הַזֶּה וְאֵת הֶחָתוּם וְאֵת סֵפֶר הַגָּלוּי הַזֶּה וּנְתַתָּם בִּכְלִי חָרֶשׂ לְמַעַן יַעַמְדוּ יָמִים רַבִּים. טו כִּי כֹה אָמַר יהוה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: עוֹד יִקָּנוּ בָתִּים וְשָׂדוֹת וּכְרָמִים בָּאָרֶץ הַזֹּאת.
טז וָאֶתְפַּלֵּל אֶל יהוה אַחֲרֵי תִתִּי אֶת סֵפֶר הַמִּקְנָה אֶל בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה לֵאמֹר. יז אֲהָהּ אֲדֹנָי יהוה הִנֵּה אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ בְּכֹחֲךָ הַגָּדוֹל וּבִזְרֹעֲךָ הַנְּטוּיָה: לֹא יִפָּלֵא מִמְּךָ כָּל דָּבָר. יח עֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים וּמְשַׁלֵּם עֲוֹן אָבוֹת אֶל חֵיק בְּנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם: הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר יהוה צְבָאוֹת שְׁמוֹ. יט גְּדֹל הָעֵצָה וְרַב הָעֲלִילִיָּה אֲשֶׁר עֵינֶיךָ פְקֻחוֹת עַל כָּל דַּרְכֵי בְּנֵי אָדָם לָתֵת לְאִישׁ כִּדְרָכָיו וְכִפְרִי מַעֲלָלָיו. כ אֲשֶׁר שַׂמְתָּ אֹתוֹת וּמֹפְתִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד הַיּוֹם הַזֶּה וּבְיִשְׂרָאֵל וּבָאָדָם; וַתַּעֲשֶׂה לְּךָ שֵׁם כַּיּוֹם הַזֶּה. כא וַתֹּצֵא אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בְּאֹתוֹת וּבְמוֹפְתִים וּבְיָד חֲזָקָה וּבְאֶזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְמוֹרָא גָּדוֹל. כב וַתִּתֵּן לָהֶם אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבוֹתָם לָתֵת לָהֶם אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ. כג וַיָּבֹאוּ וַיִּרְשׁוּ אֹתָהּ וְלֹא שָׁמְעוּ בְקוֹלֶךָ ובתרותך (וּבְתוֹרָתְךָ) לֹא הָלָכוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוִּיתָה לָהֶם לַעֲשׂוֹת לֹא עָשׂוּ; וַתַּקְרֵא אֹתָם אֵת כָּל הָרָעָה הַזֹּאת. כד הִנֵּה הַסֹּלְלוֹת בָּאוּ הָעִיר לְלָכְדָהּ וְהָעִיר נִתְּנָה בְּיַד הַכַּשְׂדִּים הַנִּלְחָמִים עָלֶיהָ מִפְּנֵי הַחֶרֶב וְהָרָעָב וְהַדָּבֶר; וַאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ הָיָה וְהִנְּךָ רֹאֶה. כה וְאַתָּה אָמַרְתָּ אֵלַי אֲדֹנָי יהוה קְנֵה לְךָ הַשָּׂדֶה בַּכֶּסֶף וְהָעֵד עֵדִים; וְהָעִיר נִתְּנָה בְּיַד הַכַּשְׂדִּים. כו וַיְהִי דְּבַר יהוה אֶל יִרְמְיָהוּ לֵאמֹר. כז הִנֵּה אֲנִי יהוה אֱלֹהֵי כָּל בָּשָׂר הֲמִמֶּנִּי יִפָּלֵא כָּל דָּבָר. |
Luka Chapter 4
16 And He came to Natzrat, where he had been brought up; and He entered the Beit K'nesset on Yom HaShabbat, as was His custom, and stood up to read. 17 And the book of Yesha-Yahu HaNavi was given to Him. And Yeshua opened the book and found the place where it is written, 18 “The Ru'akh of יהוה is upon me; because of this He has anointed me to declare good news to the poor; and He has sent me to heal the brokenhearted, and to proclaim release to the captives and sight to the blind; to strengthen with forgiveness those who are oppressed, 19 and to declare the year of the favor of יהוה .” And 20 He rolled up the scroll and gave it to the Shamash, and went and sat down. And the eyes of all who were in the Beit K'nesset were fixed on Him. 21 And He began to say to them, “Today, this scripture is fulfilled in your ears.” | לוקא פרק ד
טז וּבָא לְנָצְרַת, אֲשֶׁר גֻּדַּל שָׁם, וּכְפִי שֶׁנָּהַג נִכְנַס לְבֵית הַכְּנֶסֶת בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, וְקָם לִקְרֹא. יז וְנִתַּן לוֹ סֵפֶר יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא; וּפָתַח יֵשׁוּעַ אֶת הַסֵּפֶר וּמָצָא אֶת הַמָּקוֹם שֶׁכָּתוּב בּוֹ: יח רוּחַ יהוה עָלַי, יַעַן מְשָׁחַנִי לְבַשֵּׂר לַעֲנִיִּים וּשְׁלָחַנִי לְרַפֵּא לְנִשְׁבְּרֵי לֵב, יט לְהַכְרִיז לִשְׁבוּיִים דְּרוֹר, וְלָעִוְרִים רְאוּת; לְשַׁלֵּחַ רְצוּצִים בִּמְחִילָה, וּלְהַכְרִיז שְׁנַת רָצוֹן לַיהוה . כ וְגָלַל אֶת הַסֵּפֶר, וּנְתָנוֹ לַשַּׁמָּשׁ וְהָלַךְ וְיָשַׁב. וְכָל אֲשֶׁר בְּבֵית הַכְּנֶסֶת עֵינֵיהֶם מַבִּטוֹת בּוֹ. כא וְהֵחֵל לוֹמַר לָהֶם: הַיּוֹם נִתְמַלֵּא הַכָּתוּב הַזֶּה בְּאָזְנֵיכֶם. |
Galatim Chapter 5
1 Stand firm therefore in the liberty with which Mashi'akh has made us free, and be not harnessed again under the yoke of servitude. 2 Behold, I, Pavlos, tell you that if you get circumcised, then Mashi'akh is of no benefit to you. 3 For I testify again to every man who gets circumcised, that he is under obligation to fulfill the whole Torah. 4 You have ceased to adhere to Mashi'akh, who seek justification by the Torah; you are fallen from grace. 5 For we through HaRu'akh wait for the hope of tzedaka by absolute trust. 6 For, in Mashi'akh Yeshua, neither is circumcision anything nor uncircumcision, but absolute trust, which is accomplished by love. 7 You were progressing well; who confused you that you should not obey the truth? 8 Your confidence, is it not from the one who called you? 9 A little khametz leavens the whole lump. 10 I have confidence in you through Adoneinu, that you will consider no other way, that he who troubles you shall bear his judgment, whoever he is. 11 And I, my brethren, if I still declare circumcision, why should I be persecuted? Why? Has the stake ceased to be an offense? 12 I wish those who are troubling you would be expelled.
13 For, my brethren, you have been called to liberty; only do not use your liberty for an occasion to the things of the flesh, but by love serve one another. | אגרת שאול אל הגלאטים פרק ה
א עַל כֵּן עִמְדוּ בַּחֵרוּת אֲשֶׁר שִׁחְרֵר אוֹתָנוּ הַמָּשִׁיחַ וְאַל תֵּאָסְרוּ שׁוּב בְּעֹל עַבְדוּת. ב הִנֵּה אֲנִי פַּוְלוֹס אוֹמֵר לָכֶם, שֶׁאִם תִּמּוֹלוּ, הַמָּשִׁיחַ כְּלָל לֹא יוֹעִיל לָכֶם. גמֵעִיד אֲנִי שׁוּב לְכָל אִישׁ אֲשֶׁר יִמּוֹל, שֶׁחַיָּב הוּא לְקַיֵּם אֶת כָּל הַתּוֹרָה. ד חֲדַלְתֶּם לָכֶם מִן הַמָּשִׁיחַ, אַתֶּם שֶׁנִּצְדָּקִתם בַּתּוֹרָה, וּנְפַלְתֶּם מִן הַחֶסֶד. ה הֵן אֲנַחְנוּ, בְּרוּחַ אֲשֶׁר מִן הָאֱמוּנָה, אֶל תִּקְוַת הַצְּדָקָה מְיַחֲלִים אָנוּ; ו כִּי בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ לֹא הַמִּילָה הִיא דְּבַר מָה וְלֹא הָעָרְלָה, אֶלָּא הָאֱמוּנָה הַנִּשְׁלֶמֶת בָּאַהֲבָה. ז הֵיטֵב רַצְתֶּם; מִי הִפְרִיעֲכֶם לְבַל תִּשָּׁמְעוּ לֶאֱמֶת? ח הַבִּטָּחוֹן שֶׁלָּכֶם אֵינֶנּוּ מִמִּי שֶׁקָּרָא אֶתְכֶם. ט מְעַט שְׂאוֹר מַחְמִיץ אֶת כָּל הָעִסָּה. י אֲנִי בּוֹטֵחַ עֲלֵיכֶם בַּאֲדוֹנֵינוּ, שֶׁאֵינְכֶם מְהַרְהֲרִים בְּשׁוּם דָּבָר אַחֵר; וּמִי שֶׁעָכַר אֶתְכֶם הוּא יִשָּׂא אֶת הַדִּין, מִי שֶׁיִּהְיֶה. יא וַאֲנִי, אַחַי, אִלּוּ עֲדַיִן הִכְרַזְתִּי אֶת הַמִּילָה, עַל מֶה הָיִיתִי נִרְדָּף? הַאִם הִתְבַּטֵּל מִכְשׁוֹל הַצְּלָב? יב הַלְוַאי וְכָרוֹת יִכָּרְתוּ הָעוֹכְרִים אֶתְכֶם.
יג אֲבָל אַתֶּם, אַחַי, לְחֵרוּת נִקְרֵאתֶם; רַק שֶׁלֹּא תִּהְיֶה חֵרוּתְכֶם עִלָּה לַבָּשָׂר, אֶלָּא הֱיוּ נִכְנָעִים זֶה לָזֶה בְּאַהֲבָה; |
