TORAH

D'varim Chapter 2
31 And יהוה said unto me, 'Behold, I have begun to deliver up Sikhon and his land before you; begin to possess his land.' 32 Then Sikhon came out against us, he and all his people, unto battle at Yahaz. 33 And יהוה our Elohim delivered him up before us; and we smote him, and his sons, and all his people. 34 And we took all his cities at that time, and utterly destroyed every city, the men, and the women, and the little ones; we left none remaining; 35 only the cattle we took for a prey unto ourselves, with the spoil of the cities which we had taken. 36 From Aro'er, which is on the edge of the valley of Arnon, and from the city that is in the valley, even unto Gilad, there was not a city too high for us: יהוה our Elohim delivered up all before us. 37 Only to the land of the children of Amon you came not near; all the side of the river Yabok, and the cities of the hill country, and wherever יהוה our Elohim forbade us."

דברים פרק ב
לא וַיֹּאמֶר יהוה אֵלַי רְאֵה הַחִלֹּתִי תֵּת לְפָנֶיךָ אֶת סִיחֹן וְאֶת אַרְצוֹ הָחֵל רָשׁ לָרֶשֶׁת אֶת אַרְצוֹ. לב וַיֵּצֵא סִיחֹן לִקְרָאתֵנוּ הוּא וְכָל עַמּוֹ לַמִּלְחָמָה יָהְצָה. לג וַיִּתְּנֵהוּ יהוה אֱלֹהֵינוּ לְפָנֵינוּ וַנַּךְ אֹתוֹ וְאֶת בָּנָו וְאֶת כָּל עַמּוֹ. לד וַנִּלְכֹּד אֶת כָּל עָרָיו בָּעֵת הַהִוא וַנַּחֲרֵם אֶת כָּל עִיר מְתִם וְהַנָּשִׁים וְהַטָּף לֹא הִשְׁאַרְנוּ שָׂרִיד. לה רַק הַבְּהֵמָה בָּזַזְנוּ לָנוּ וּשְׁלַל הֶעָרִים אֲשֶׁר לָכָדְנוּ. לו מֵעֲרֹעֵר אֲשֶׁר עַל שְׂפַת נַחַל אַרְנֹן וְהָעִיר אֲשֶׁר בַּנַּחַל וְעַד הַגִּלְעָד לֹא הָיְתָה קִרְיָה אֲשֶׁר שָׂגְבָה מִמֶּנּוּ אֶת הַכֹּל נָתַן יהוה אֱלֹהֵינוּ לְפָנֵינוּ. לז רַק אֶל אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן לֹא קָרָבְתָּ כָּל יַד נַחַל יַבֹּק וְעָרֵי הָהָר וְכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יהוה אֱלֹהֵינוּ.

D'varim Chapter 3
1 "Then we turned, and went up the way to Bashan; and Og the king of Bashan came out against us, he and all his people, unto battle at Edrei. 2 And יהוה said unto me, 'Fear him not; for I have delivered him, and all his people, and his land, into your hand; and you shall do unto him as you did unto Sikhon king of the Amori, who dwelt at Kheshbon.' 3 So יהוה our Elohim delivered into our hand Og also, the king of Bashan, and all his people; and we smote him until none was left to him remaining. 4 And we took all his cities at that time; there was not a city which we took not from them; sixty cities, all the region of Argov, the kingdom of Og in Bashan. 5 All these were fortified cities, with high walls, gates, and bars; beside the unwalled towns a great many. 6 And we utterly destroyed them, as we did unto Sikhon king of Kheshbon, utterly destroying every city, the men, and the women, and the little ones. 7 But all the cattle, and the spoil of the cities, we took for a prey unto ourselves. 8 And we took the land at that time out of the hand of the two kings of the Amori that were beyond the Yarden, from the valley of Arnon unto Har Khermon, 9 which Khermon the Tzidonim call Sirion, and the Amori call it Senir, 10 all the cities of the plain, and all Gilad, and all Bashan, unto Salkah and Edrei, cities of the kingdom of Og in Bashan., 11 For only Og king of Bashan remained of the remnant of the Refayim; behold, his bedstead was a bedstead of iron; is it not in Rabah of the children of Amon? Nine cubits was the length thereof, and four cubits the breadth of it, after the cubit of a man. 12 And this land we took in possession at that time; from Aro'er, which is by the valley of Arnon, and half the hill country of Gilad, and the cities thereof, gave I unto the Ruveni and to the Gadi; 13 and the rest of Gilad, and all Bashan, the kingdom of Og, gave I unto half of the tribe of Menasheh; all the region of Argov, all that Bashan is called the land of Refayim. 14 Ya'ir Ben Menasheh took all the region of Argov, unto the border of the Geshuri and the Ma'akhati, and called them, even Bashan, after his own name, Havot-Ya'ir, unto this day., 15 And I gave Gilad unto Makhir. 16 And unto the Ruveni and unto the Gadi I gave from Gilad even unto the valley of Arnon, the middle of the valley for a border; even unto the river Yabok, which is the border of the children of Amon; 17 the Aravah also, the Yarden being the border thereof, from Kineret even unto the sea of the Aravah, the Salt Sea, under the slopes of Pisgah eastward. 18 And I commanded you at that time, saying, ' יהוה your Elohim has given you this land to possess it; you shall pass over armed before your brethren B'nei Yisra'el, all the men of valor. 19 But your wives, and your little ones, and your cattle, I know that you have much cattle, shall abide in your cities which I have given you; 20 until יהוה gives rest unto your brethren, as unto you, and they also possess the land which יהוה your Elohim gives them beyond the Yarden; then shall you return every man unto his possession, which I have given you.' 21 And I commanded Yehoshua at that time, saying, 'Your eyes have seen all that יהוה your Elohim has done unto these two kings; so shall יהוה do unto all the kingdoms wherever you go over. 22 You shall not fear them; for יהוה your Elohim, He it is that fights for you'."

דברים פרק ג
א וַנֵּפֶן וַנַּעַל דֶּרֶךְ הַבָּשָׁן וַיֵּצֵא עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן לִקְרָאתֵנוּ הוּא וְכָל עַמּוֹ לַמִּלְחָמָה אֶדְרֶעִי. ב וַיֹּאמֶר יהוה אֵלַי אַל תִּירָא אֹתוֹ כִּי בְיָדְךָ נָתַתִּי אֹתוֹ וְאֶת כָּל עַמּוֹ וְאֶת אַרְצוֹ וְעָשִׂיתָ לּוֹ כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ לְסִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּחֶשְׁבּוֹן. ג וַיִּתֵּן יהוה אֱלֹהֵינוּ בְּיָדֵנוּ גַּם אֶת עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן וְאֶת כָּל עַמּוֹ וַנַּכֵּהוּ עַד בִּלְתִּי הִשְׁאִיר לוֹ שָׂרִיד. ד וַנִּלְכֹּד אֶת כָּל עָרָיו בָּעֵת הַהִוא לֹא הָיְתָה קִרְיָה אֲשֶׁר לֹא לָקַחְנוּ מֵאִתָּם שִׁשִּׁים עִיר כָּל חֶבֶל אַרְגֹּב מַמְלֶכֶת עוֹג בַּבָּשָׁן. ה כָּל אֵלֶּה עָרִים בְּצֻרֹת חוֹמָה גְבֹהָה דְּלָתַיִם וּבְרִיחַ לְבַד מֵעָרֵי הַפְּרָזִי הַרְבֵּה מְאֹד. ו וַנַּחֲרֵם אוֹתָם כַּאֲשֶׁר עָשִׂינוּ לְסִיחֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן הַחֲרֵם כָּל עִיר מְתִם הַנָּשִׁים וְהַטָּף. ז וְכָל הַבְּהֵמָה וּשְׁלַל הֶעָרִים בַּזּוֹנוּ לָנוּ. חוַנִּקַּח בָּעֵת הַהִוא אֶת הָאָרֶץ מִיַּד שְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִנַּחַל אַרְנֹן עַד הַר חֶרְמוֹן. ט צִידֹנִים יִקְרְאוּ לְחֶרְמוֹן שִׂרְיֹן וְהָאֱמֹרִי יִקְרְאוּ לוֹ שְׂנִיר. י כֹּל עָרֵי הַמִּישֹׁר וְכָל הַגִּלְעָד וְכָל הַבָּשָׁן עַד סַלְכָה וְאֶדְרֶעִי עָרֵי מַמְלֶכֶת עוֹג בַּבָּשָׁן. יא כִּי רַק עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים הִנֵּה עַרְשׂוֹ עֶרֶשׂ בַּרְזֶל הֲלֹה הִוא בְּרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן תֵּשַׁע אַמּוֹת אָרְכָּהּ וְאַרְבַּע אַמּוֹת רָחְבָּהּ בְּאַמַּת אִישׁ. יב וְאֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת יָרַשְׁנוּ בָּעֵת הַהִוא מֵעֲרֹעֵר אֲשֶׁר עַל נַחַל אַרְנֹן וַחֲצִי הַר הַגִּלְעָד וְעָרָיו נָתַתִּי לָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי. יג וְיֶתֶר הַגִּלְעָד וְכָל הַבָּשָׁן מַמְלֶכֶת עוֹג נָתַתִּי לַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה כֹּל חֶבֶל הָאַרְגֹּב לְכָל הַבָּשָׁן הַהוּא יִקָּרֵא אֶרֶץ רְפָאִים. יד יָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה לָקַח אֶת כָּל חֶבֶל אַרְגֹּב עַד גְּבוּל הַגְּשׁוּרִי וְהַמַּעֲכָתִי וַיִּקְרָא אֹתָם עַל שְׁמוֹ אֶת הַבָּשָׁן חַוֹּת יָאִיר עַד הַיּוֹם הַזֶּה. טו וּלְמָכִיר נָתַתִּי אֶת הַגִּלְעָד. טז וְלָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי נָתַתִּי מִן הַגִּלְעָד וְעַד נַחַל אַרְנֹן תּוֹךְ הַנַּחַל וּגְבֻל וְעַד יַבֹּק הַנַּחַל גְּבוּל בְּנֵי עַמּוֹן. יז וְהָעֲרָבָה וְהַיַּרְדֵּן וּגְבֻל מִכִּנֶּרֶת וְעַד יָם הָעֲרָבָה יָם הַמֶּלַח תַּחַת אַשְׁדֹּת הַפִּסְגָּה מִזְרָחָה. יח וָאֲצַו אֶתְכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר יהוה אֱלֹהֵיכֶם נָתַן לָכֶם אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לְרִשְׁתָּהּ חֲלוּצִים תַּעַבְרוּ לִפְנֵי אֲחֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל בְּנֵי חָיִל. יט רַק נְשֵׁיכֶם וְטַפְּכֶם וּמִקְנֵכֶם יָדַעְתִּי כִּי מִקְנֶה רַב לָכֶם יֵשְׁבוּ בְּעָרֵיכֶם אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם. כ עַד אֲשֶׁר יָנִיחַ יהוה לַאֲחֵיכֶם כָּכֶם וְיָרְשׁוּ גַם הֵם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר יהוה אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָהֶם בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְשַׁבְתֶּם אִישׁ לִירֻשָּׁתוֹ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם. כא וְאֶת יְהוֹשׁוּעַ צִוֵּיתִי בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר עֵינֶיךָ הָרֹאֹת אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה יהוה אֱלֹהֵיכֶם לִשְׁנֵי הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה כֵּן יַעֲשֶׂה יהוה לְכָל הַמַּמְלָכוֹת אֲשֶׁר אַתָּה עֹבֵר שָׁמָּה. כב לֹא תִּירָאוּם כִּי יהוה אֱלֹהֵיכֶם הוּא הַנִּלְחָם לָכֶם.

HAFTARAH

Yesha-Yahu Chapter 1
1 The vision of Yesha-Yahu Ben Amotz, which he saw concerning Yehudah and Yerushalayim, in the days of Uzi-Yahu, Yotam, Akhaz, Yekhizki-Yahu, Melakhim Yehudah. 2 "Hear, O heavens, and give ear, O earth, for יהוה has spoken, 'Children I have reared, and brought up, and they have rebelled against Me. 3 The ox knows his owner, and the donkey his master’s crib; but Yisra'el does not know, My people does not consider'. 4 Ah sinful nation, a people laden with iniquity, a seed of evil-doers, children that deal corruptly; they have forsaken יהוה , they have shown contempt for the Kadosh One of Yisra'el, they are turned away backward. 5 On what part will you yet be stricken, seeing you stray away more and more? The whole head is sick, and the whole heart faint; 6 from the sole of the foot even unto the head there is no soundness in it; but wounds, and bruises, and festering sores: they have not been pressed, neither bound up, neither mollified with oil. 7 Your country is desolate; your cities are burned with fire; your land, strangers devour it in your presence, and it is desolate, as overthrown by floods. 8 And Bat-Tzion is left as a sukka in a vineyard, as a lodge in a garden of cucumbers, as a besieged city. 9 Except יהוה Tzeva'ot had left unto us a very small remnant, we should have been as S'dom, we should have been like unto Amorah."
10 "Hear the D'var יהוה , you rulers of S'dom; give ear unto the Torah of our Elohim, you people of Amorah. 11 'To what purpose is the multitude of your sacrifices unto Me', says יהוה ; 'I am full of the Olot of rams, and the fat of fed beasts; and I delight not in the blood of bullocks, or of lambs, or of he-goats. 12 When you come to appear before Me, who has required this at your hand, to trample My courts? 13 Bring no more vain oblations; it is an offering of abomination unto Me; khodesh and sabbath, the holding of convocations, I cannot endure iniquity along with the solemn assembly. 14 Your khadashim and your mo'edim My soul hates; they are a burden unto Me; I am weary to bear them. 15 And when you spread forth your hands, I will hide My eyes from you; yes, when you make many prayers, I will not hear; your hands are full of blood. 16 Wash yourself, make yourself clean, put away the evil of your doings from before My eyes; cease to do evil. 17 Learn to do well; seek justice, relieve the oppressed, judge the fatherless, plead for the widow. 18 Come now, and let us reason together', says יהוה ; 'though your sins are as scarlet, they shall be as white as snow; though they are red like crimson, they shall be as wool. 19 If you are willing and obedient, you shall eat the good of the land; 20 but if you refuse and rebel, you shall be devoured with the sword, for the mouth of יהוה has spoken'."
21 "How is the faithful city become a harlot! She that was full of justice, tzedaka lodged in her, but now murderers. 22 Your silver is become dross, your wine mixed with water. 23 Your princes are rebellious, and companions of thieves; every one loves bribes, and follows after rewards; they judge not the fatherless, neither does the cause of the widow come unto them."
24 "'Therefore,' says HaAdon יהוה Tzeva'ot, Avir Yisra'el, 'Ah, I will ease Me of My adversaries, and avenge Me of My enemies; 25 and I will turn My hand upon you, and purge away your dross as with lye, and will take away all your alloy; 26 and I will restore your judges as at the first, and your counsellors as at the beginning; afterward you shall be called 'Ir HaTzedek', 'Kiryah Ne'emanah'. 27 Tzion shall be redeemed with justice, and they that return of her with tzedaka.

יְשַׁעְיָהוּ פרק א
א חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ אֲשֶׁר חָזָה עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם בִּימֵי עֻזִּיָּהוּ יוֹתָם אָחָז יְחִזְקִיָּהוּ מַלְכֵי יְהוּדָה. ב שִׁמְעוּ שָׁמַיִם וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ כִּי יהוה דִּבֵּר: בָּנִים גִּדַּלְתִּי וְרוֹמַמְתִּי וְהֵם פָּשְׁעוּ בִי. ג יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו; יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן. ד הוֹי גּוֹי חֹטֵא עַם כֶּבֶד עָו‍ֹן זֶרַע מְרֵעִים בָּנִים מַשְׁחִיתִים; עָזְבוּ אֶת יהוה נִאֲצוּ אֶת קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל נָזֹרוּ אָחוֹר. ה עַל מֶה תֻכּוּ עוֹד תּוֹסִיפוּ סָרָה; כָּל רֹאשׁ לָחֳלִי וְכָל לֵבָב דַּוָּי. ו מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ אֵין בּוֹ מְתֹם פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה; לֹא זֹרוּ וְלֹא חֻבָּשׁוּ וְלֹא רֻכְּכָה בַּשָּׁמֶן. ז אַרְצְכֶם שְׁמָמָה עָרֵיכֶם שְׂרֻפוֹת אֵשׁ; אַדְמַתְכֶם לְנֶגְדְּכֶם זָרִים אֹכְלִים אֹתָהּ וּשְׁמָמָה כְּמַהְפֵּכַת זָרִים. ח וְנוֹתְרָה בַת צִיּוֹן כְּסֻכָּה בְכָרֶם; כִּמְלוּנָה בְמִקְשָׁה כְּעִיר נְצוּרָה. ט לוּלֵי יהוה צְבָאוֹת הוֹתִיר לָנוּ שָׂרִיד כִּמְעָט כִּסְדֹם הָיִינוּ לַעֲמֹרָה דָּמִינוּ.
י שִׁמְעוּ דְבַר יהוה קְצִינֵי סְדֹם; הַאֲזִינוּ תּוֹרַת אֱלֹהֵינוּ עַם עֲמֹרָה. יא לָמָּה לִּי רֹב זִבְחֵיכֶם יֹאמַר יהוה שָׂבַעְתִּי עֹלוֹת אֵילִים וְחֵלֶב מְרִיאִים; וְדַם פָּרִים וּכְבָשִׂים וְעַתּוּדִים לֹא חָפָצְתִּי. יב כִּי תָבֹאוּ לֵרָאוֹת פָּנָי מִי בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם רְמֹס חֲצֵרָי. יג לֹא תוֹסִיפוּ הָבִיא מִנְחַת שָׁוְא קְטֹרֶת תּוֹעֵבָה הִיא לִי; חֹדֶשׁ וְשַׁבָּת קְרֹא מִקְרָא לֹא אוּכַל אָוֶן וַעֲצָרָה. יד חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי הָיוּ עָלַי לָטֹרַח; נִלְאֵיתִי נְשֹׂא. טו וּבְפָרִשְׂכֶם כַּפֵּיכֶם אַעְלִים עֵינַי מִכֶּם גַּם כִּי תַרְבּוּ תְפִלָּה אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ: יְדֵיכֶם דָּמִים מָלֵאוּ. טז רַחֲצוּ הִזַּכּוּ הָסִירוּ רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם מִנֶּגֶד עֵינָי: חִדְלוּ הָרֵעַ. יז לִמְדוּ הֵיטֵב דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט אַשְּׁרוּ חָמוֹץ; שִׁפְטוּ יָתוֹם רִיבוּ אַלְמָנָה. יח לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר יהוה ; אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ. יט אִם תֹּאבוּ וּשְׁמַעְתֶּם טוּב הָאָרֶץ תֹּאכֵלוּ. כ וְאִם תְּמָאֲנוּ וּמְרִיתֶם חֶרֶב תְּאֻכְּלוּ כִּי פִּי יהוה דִּבֵּר.
כא אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה קִרְיָה נֶאֱמָנָה; מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט צֶדֶק יָלִין בָּהּ וְעַתָּה מְרַצְּחִים. כב כַּסְפֵּךְ הָיָה לְסִיגִים; סָבְאֵךְ מָהוּל בַּמָּיִם. כג שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים וְחַבְרֵי גַּנָּבִים כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים; יָתוֹם לֹא יִשְׁפֹּטוּ וְרִיב אַלְמָנָה לֹא יָבוֹא אֲלֵיהֶם.
כד לָכֵן נְאֻם הָאָדוֹן יהוה צְבָאוֹת אֲבִיר יִשְׂרָאֵל: הוֹי אֶנָּחֵם מִצָּרַי וְאִנָּקְמָה מֵאוֹיְבָי. כה וְאָשִׁיבָה יָדִי עָלַיִךְ וְאֶצְרֹף כַּבֹּר סִיגָיִךְ; וְאָסִירָה כָּל בְּדִילָיִךְ. כו וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה; אַחֲרֵי כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָנָה. כז צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה; וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה.

BRIT HAKHADASHAH

Yokhanan Chapter 15
1 “I am the Vine of Truth, and Avi is the caretaker. 2 Every branch in me that does not bear fruit, He cuts off; and the one which bears fruit, He prunes so that it may bring forth more fruit. 3 You have already been pruned because of HaDavar which I have spoken to you. 4 Remain in me, and I in you. Just as a branch cannot give fruit by itself unless it remains in the vine, even so you cannot unless you remain in me. 5 I am the vine, you are the branches. He who remains in me, and I in him, will bear abundant fruit; for without me you can do nothing. 6 Unless a man remains in me, he will be cast outside like a branch which is withered, which they pick up and throw into the fire to be burned. 7 If you remain in me, and my words remain in you, whatever you ask shall be done for you. 8 In this, HaAv will be glorified, that you bear abundant fruit and be my Talmidim.”
9 “Just as Avi has loved me, I also have loved you; abide in my love. 10 If you keep my mitzvot, you will abide in my love, even as I have kept the mitzvot of Avi, and abide in His love. 11 I have spoken these things to you that my joy may be in you, and that your joy may be full.

יוחנן פרק טו
א אֲנִי הוּא גֶּפֶן הָאֱמֶת, וְאָבִי הוּא הַכּוֹרֵם. ב כָּל שָׂרִיג בִּי שֶׁאֵינוֹ נוֹתֵן פְּרִי, הוּא מֵסִיר אוֹתוֹ; וַאֲשֶׁר נוֹתֵן פְּרִי, הוּא מְטַהֵר אוֹתוֹ כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה פְּרִי רַב. ג אַתֶּם כְּבָר טְהוֹרִים בִּגְלַל הַדָּבָר שֶׁדִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם. ד עִמְדוּ בִּי, וַאֲנִי בָּכֶם. כְּשֵׁם שֶׁהַשָּׂרִיג אֵינוֹ יָכוֹל לָתֵת פְּרִי מֵעַצְמוֹ אִם לֹא יַעֲמֹד בַּגֶּפֶן, כָּךְ גַּם לֹא אַתֶּם אִם לֹא תַּעֲמְדוּ בִּי. ה אֲנִי הוּא הַגֶּפֶן, וְאַתֶּם הַשָּׂרִיגִים. מִי שֶׁעוֹמֵד בִּי וַאֲנִי בּוֹ, הַלָּה עוֹשֶׂה פְּרִי רַב; כִּי בִּלְעָדַי אֵינְכֶם יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת כְּלוּם. ו וְאִישׁ אִם אֵינֶנּוּ עוֹמֵד בִּי, מֻשְׁלָךְ הוּא הַחוּצָה כְּשָׂרִיג יָבֵשׁ; וּמְלַקְּטִים אוֹתוֹ וּמַשְׁלִיכִים אוֹתוֹ לָאֵשׁ לְהִשָּׂרֵף. ז אֲבָל אִם תַּעַמְדוּ בִּי וּדְבָרַי יַעַמְדוּ בָּכֶם, כָּל מַה שֶּׁתִּרְצוּ לְבַקֵּשׁ יִהְיֶה לָכֶם. ח בָּזֹאת יְפֹאַר הָאָב, שֶׁתַּעֲשׂוּ הַרְבֵּה פְּרִי וְתִהְיוּ תַּלְמִידַי.
ט כְּשֵׁם שֶׁאֲהָבַנִי אָבִי גַּם אֲנִי אָהַבְתִּי אֶתְכֶם. עִמְדוּ בְּאַהֲבָתִי שֶׁלִּי. י אִם אֶת מִצְווֹתַי תִּשְׁמְרוּ, תַּעַמְדוּ בְּאַהֲבָתִי, כְּפִי שֶׁאֲנִי שָׁמַרְתִּי אֶת מִצְווֹת אָבִי וְעוֹמֵד אֲנִי בְּאַהֲבָתוֹ. יא אֶת אֵלֶּה דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם כְּדֵי שֶׁשִּׂמְחָתִי תִּהְיֶה בָּכֶם וְתֻשְׁלַם שִׂמְחַתְכֶם.

Yokhanan Markos Chapter 14
1 After two days, the Pesakh of Matzot was to come; and the chief Kohanim and the Sofrim were seeking how to seize Him by craft and kill Him. 2 And they said, “Not during the Khag, for it may cause a riot among the people.” 3 When He was in Beit Anya, in the house of Shimon the leper, while He reclined, there came a woman who had with her an alabaster vessel of perfume of pure nard, of good quality and very expensive; and she opened it and poured it upon the head of Yeshua. 4 But there were some men of the Talmidim who were displeased within themselves, and said, “Why was this perfume wasted? 5 For it could have been sold for more than three hundred denarii and given to the poor.” So they were indignant at her. 6 Yeshua said, “Let her alone; why do you trouble her? She has done a good deed to me. 7 For you always have the poor with you, and when you wish, you can do good to them; but I am not always with you. 8 But this one has done it with what she had; she anointed my body in advance as for the burial. 9 And truly I say to you, wherever this my B'sorah is declared throughout the world, what she has done will also be told as a memorial to her.” 10 Then Yehudah Sekharyotah, one of the twelve, went to the chief Kohanim to deliver Yeshua to them. 11 When they heard it, they were glad, and promised to give him money. So he sought an opportunity to deliver Him.
12 On the first day of Matzot, on which the Yehudim sacrifice the Pesakh, His Talmidim said to Him, “Where do you wish that we go and prepare the Pesakh for you to eat?” 13 And He sent two of His Talmidim, and said to them, “Go to the city, and behold, you will meet a man carrying a vessel of water; follow him. 14 And wherever he enters, say to the owner of the house, ‘Our master says, ‘Where is the guest chamber where I may eat the Pesakh with my Talmidim?'' 15 And he will show you a large upper room furnished and prepared; there make ready for us.” 16 And His Talmidim went out and came to the city, and they found just as He had told them; and they prepared the Pesakh.

יוחנן מרקוס פרק יד
א אַחֲרֵי יוֹמַיִם הָיָה פֶּסַח הַמַּצּוֹת; וְחִפְּשׂוּ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֹפְרִים כֵּיצַר בְּעָרְמָה יִתְפְּסוּהוּ וְיַהַרְגוּהוּ. ב וְאָמְרוּ: לֹא בַּחַג, פֶּן תִּהְיֶה מְהוּמָה בָּעָם. ג וְכַאֲשֶׁר הוּא הָיָה בְּבֵית עַנְיָה, בְּבֵיתוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן הַמְצֹרָע, בִּהְיוֹתוֹ מֵסֵב, בָּאָה אִשָּׁה נוֹשֵׂאת צִנְצֶנֶת בֹּשֶׂם נֵרְדְּ מֻבְחָר וְיָקָר מְאֹד, וּפָתְחָה אוֹתָהּ וְיָצְקָה אוֹתָהּ עַל רֹאשׁוֹ שֶׁל יֵשׁוּעַ. ד הָיוּ אֲחָדִים מִן הַתַּלְמִידִים שֶׁחָרָה לָהֶם בְּלִבָּם, וְאָמְרוּ: לָמָּה הָאָבְדָן שֶׁל הַבֹּשֶׂם הַזֶּה? ה שֶׁהֲרֵי הָיָה יָכוֹל לִהִמָּכֵר בְּיוֹתֵר מִשְּׁלֹשׁ מֵאוֹת דִּינָרִים וּלְהִנָּתֵן לָעֲנִיִּים! וְהֵם זָעֲמוּ עָלֶיהָ. ו אַךְ הוּא יֵשׁוּעַ אָמַר: הַנִּיחוּ לָהּ; מַדּוּעַ אַתֶּם מְצִיקִים לָהּ? מַעֲשֶׂה טוֹב עָשְׂתָה לִי. ז הֵן תָּמִיד יֵשׁ לָכֶם עֲנִיִּים עִתָּכֶם, וְכַאֲשֶׁר אַתֶּם רוֹצִים, יְכוֹלִים אַתֶּם לְהֵיטִיב לָהֶם. אֲבָל אֲנִי לֹא תָּמִיד נִמְצָא אֶצְלְכֶם. ח אֶת אֲשֶׁר הָיָה לָהּ לָזֹאת עָשְׂתָה; וְהִקְדִּימָה כְּמוֹ לִקְבוּרָה לְבַשֵּׂם אֶת גּוּפִי. ט וְאָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, בְּכָל מָקוֹם שֶׁתֻּכְרַז בְּשׂוֹרָתִי זֹאת, בְּכָל הָעוֹלָם, גַּם מַה שֶּׁעָשְׂתָה זֹאת יְסֻפַּר לְזִכְרוֹנָהּ. י וִיהוּדָה סְכַרְיוֹטָה, אֶחָד מִן הַשְּׁנֵים עָשָׂר, הָלַךְ אֶל רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים כְּדֵי לִמְסֹר לָהֶם אֶת יֵשׁוּעַ. יאוְהֵם, כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ, שָׂמְחוּ וְהִבְטִיחוּ לָתֵת לוֹ כֶּסֶף. וְהוּא חִפֵּשׂ שְׁעַת כֹּשֶׁר לְמָסְרוֹ.
יב וּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן לַמַּצּוֹת, אֲשֶׁר בּוֹ זוֹבְחִים הַיְּהוּדִים אֶת הַפֶּסַח, אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: לְאָן רוֹצֶה אַתָּה שֶׁנֵּלֵךְ וְנָכִין לְךָ לֶאֱכֹל אֶת הַפֶּסַח? יג וְשָׁלַח שְׁנַיִם מִתַּלְמִידָיו וְאָמַר לָהֶם: לְכוּ הָעִירָה וְהִנֵּה יִפְגֹּשׁ אֶתְכֶם אִישׁ נוֹשֵׂא כְּלִי מַיִם. לְכוּ אַחֲרָיו, יד וְאֶל אֲשֶׁר יִכָּנֵס, אִמְרוּ לְבַעַל הַבַּיִת 'רַבֵּנוּ אוֹמֵר: הֵיכָן חֲדַר הָאוֹרְחִים אֲשֶׁר אֹכַל בּוֹ עִם תַּלְמִידַי אֶת הַפֶּסַח?' טו וְהִנֵּה יַרְאֶה לָכֶם עֲלִיָּה גְּדוֹלָה מֻצַּעַת וּמוּכָנָה; שָׁם תָּכִינוּ לָנוּ. טז וְיָצְאוּ תַּלְמִידָיו וּבָאוּ הָעִירָה, וּמָצְאוּ כְּפִי שֶׁאָמַר לָהֶם, וְהֵכִינוּ אֶת הַפֶּסַח.