TORAH

VaYikra Chapter 23
23 And יהוה spoke unto Moshe, saying, 24 "Speak unto B'nei Yisra'el, saying, 'In the seventh khodesh, in the first day of the khodesh, shall be a Shabbaton unto you, a Zikhron Teru'ah, a Mikra Kodesh. 25 You shall do no manner of regular work; and you shall bring a karban of fire unto יהוה '."
26 And יהוה spoke unto Moshe, saying, 27 "But on the tenth day of this seventh khodesh is Yom HaKippurim; there shall be a Mikra Kodesh unto you, and you shall afflict your souls; and you shall bring a karban of fire unto יהוה . And 28 you shall do no manner of work in that same day; for it is Yom HaKippurim, to make atonement for you before יהוה your Elohim. 29 For whatever soul there is that shall not be afflicted in that same day, he shall be cut off from his people. 30 And whatever soul there is that does any manner of work in that same day, that soul will I destroy from among his people. 31 You shall do no manner of work; it is a statute forever throughout your generations in all your dwellings. 32 It shall be unto you a Shabbat Shabbaton, and you shall afflict your souls; in the ninth day of the khodesh at evening, from evening unto evening, shall you keep your Shabbat."
33 And יהוה spoke unto Moshe, saying, 34 "Speak unto B'nei Yisra'el, saying, 'On the fifteenth day of this seventh khodesh is Khag HaSukkot, Shivat Yamim unto יהוה . On 35 the first day shall be a Mikra Kodesh; you shall do no manner of regular work. 36 Seven days you shall bring a karban of fire unto יהוה ; on the eighth day shall be a Mikra Kodesh unto you; and you shall bring a karban of fire unto יהוה ; it is a festive assembly; you shall do no manner of regular work.
37 These are the Mo'edim of יהוה , which you shall proclaim to be Mikrei Kodesh, to bring a karban of fire unto יהוה , an Olah, and a Minkha, a Zevakh, and Nesekh, each on its own day; 38 beside the Sabbaths of יהוה , and beside your gifts, and beside all your vows, and beside all your freewill-offerings, which you give unto יהוה . However 39 on the fifteenth day of the seventh khodesh, when you have gathered in the fruits of the land, you shall keep the Khag of יהוה seven days; on the first day shall be a Shabbaton, and on the eighth day shall be a Shabbaton. 40 And you shall take, on the first day, the fruit of majestic trees, branches of palm trees, and boughs of thick, leafy trees, and willows of the brook, and you shall rejoice before יהוה your Elohim seven days. 41 And you shall keep it a Khag unto יהוה seven days in the year; it is a statute forever in your generations; you shall keep it in the seventh khodesh. 42 You shall dwell in sukkot seven days; all that spring forth in Yisra'el shall dwell in sukkot; 43 that your generations may know that I made B'nei Yisra'el to dwell in sukkot, when I brought them out of the land of Mitzrayim: I am יהוה your Elohim'." 44 And Moshe declared unto B'nei Yisra'el the Mo'edim of יהוה .

ויּקרא פרק כג
כג וַיְדַבֵּר יהוה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. כד דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶשׁ. כה כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוה .
כו וַיְדַבֵּר יהוה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. כז אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוה . כח וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה כִּי יוֹם כִּפֻּרִים הוּא לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לִפְנֵי יהוה אֱלֹהֵיכֶם. כט כִּי כָל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא תְעֻנֶּה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה וְנִכְרְתָה מֵעַמֶּיהָ. ל וְכָל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה כָּל מְלָאכָה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה וְהַאֲבַדְתִּי אֶת הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמָּהּ. לא כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם. לב שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם.
לג וַיְדַבֵּר יהוה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. לד דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה חַג הַסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים לַיהוה . לה בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ. לו שִׁבְעַת יָמִים תַּקְרִיבוּ אִשֶּׁה לַיהוה בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוה עֲצֶרֶת הִוא כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ.
לז אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יהוה אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ לְהַקְרִיב אִשֶּׁה לַיהוה עֹלָה וּמִנְחָה זֶבַח וּנְסָכִים דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ. לח מִלְּבַד שַׁבְּתֹת יהוה וּמִלְּבַד מַתְּנוֹתֵיכֶם וּמִלְּבַד כָּל נִדְרֵיכֶם וּמִלְּבַד כָּל נִדְבֹתֵיכֶם אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לַיהוה . לט אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ תָּחֹגּוּ אֶת חַג יהוה שִׁבְעַת יָמִים בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שַׁבָּתוֹן וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן. מ וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי יהוה אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים. מא וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַיהוה שִׁבְעַת יָמִים בַּשָּׁנָה חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי תָּחֹגּוּ אֹתוֹ. מב בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת. מג לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יהוה אֱלֹהֵיכֶם. מד וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת מֹעֲדֵי יהוה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

VaYikra Chapter 24
1 And יהוה spoke unto Moshe, saying, 2 'Command B'nei Yisra'el, that they bring unto you pure olive oil beaten for the light, to cause to burn the Ner Tamid. 3 Without the Parokhet HaEdut, in the Ohel Mo'ed, shall Aharon order it from evening to morning before יהוה continually; it shall be a statute forever throughout your generations. 4 He shall order the lamps upon the pure Menorah before יהוה continually'."
5 "'And you shall take fine flour, and bake twelve cakes thereof: two tenth parts of an efah shall be in one cake. 6 And you shall set them in two rows, six in a row, upon the pure table before יהוה . And 7 you shall put pure frankincense with each row, that it may be to the bread for a memorial-part, even a karban of fire unto יהוה . Every 8 Yom Shabbat he shall set it in order before יהוה continually; it is from B'nei Yisra'el, an everlasting Brit. 9 And it shall be for Aharon and his sons; and they shall eat it in a makom kodesh; for it is kodesh kadashim unto him of the offerings of יהוה made by fire, a perpetual due'."
10 And the son of an Yisra'elite woman, whose father was a Mitzri, went out among B'nei Yisra'el; and the son of the Yisra'elite woman and a man of Yisra'el strove together in the camp. 11 And the son of the Yisra'elite woman blasphemed the Name, and cursed; and they brought him unto Moshe. And his mother’s name was Shelomit, the daughter of Divri, of the tribe of Dan. 12 And they put him in ward, that it might be declared unto them at the mouth of יהוה .
13 And יהוה spoke unto Moshe, saying, 14 "Bring forth him that has cursed without the camp; and let all that heard him lay their hands upon his head, and let all the assembly stone him. 15 And you shall speak unto B'nei Yisra'el, saying, 'Whoever curses his Elohim shall bear his sin. 16 And he that blasphemes the Name of יהוה , he shall surely be put to death; all the assembly shall certainly stone him; the stranger, as well as the home-born, when he blasphemes the Name, shall be put to death. 17 And he that smites any man mortally shall surely be put to death. 18 And he that smites a beast mortally shall make it good: life for life. 19 And if a man maims his neighbor, as he has done, so shall it be done to him: 20 breach for breach, eye for eye, tooth for tooth; as he has maimed a man, so shall it be rendered unto him. 21 And he that kills a beast shall make it good; and he that kills a man shall be put to death. 22 You shall have one manner of judgment, for the foreigner, as well as for the home-born; for I am יהוה your Elohim'." 23 And Moshe spoke to B'nei Yisra'el, and they brought forth him that had cursed out of the camp, and stoned him with stones. And B'nei Yisra'el did as יהוה commanded Moshe.

ויּקרא פרק כד
א וַיְדַבֵּר יהוה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. ב צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד. ג מִחוּץ לְפָרֹכֶת הָעֵדֻת בְּאֹהֶל מוֹעֵד יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר לִפְנֵי יהוה תָּמִיד חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם. ד עַל הַמְּנֹרָה הַטְּהֹרָה יַעֲרֹךְ אֶת הַנֵּרוֹת לִפְנֵי יהוה תָּמִיד.
ה וְלָקַחְתָּ סֹלֶת וְאָפִיתָ אֹתָהּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה חַלּוֹת שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים יִהְיֶה הַחַלָּה הָאֶחָת. ו וְשַׂמְתָּ אוֹתָם שְׁתַּיִם מַעֲרָכוֹת שֵׁשׁ הַמַּעֲרָכֶת עַל הַשֻּׁלְחָן הַטָּהֹר לִפְנֵי יהוה . ז וְנָתַתָּ עַל הַמַּעֲרֶכֶת לְבֹנָה זַכָּה וְהָיְתָה לַלֶּחֶם לְאַזְכָּרָה אִשֶּׁה לַיהוה . ח בְּיוֹם הַשַּׁבָּת בְּיוֹם הַשַּׁבָּת יַעַרְכֶנּוּ לִפְנֵי יהוה תָּמִיד מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם. ט וְהָיְתָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וַאֲכָלֻהוּ בְּמָקוֹם קָדֹשׁ כִּי קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לוֹ מֵאִשֵּׁי יהוה חָק עוֹלָם.
י וַיֵּצֵא בֶּן אִשָּׁה יִשְׂרְאֵלִית וְהוּא בֶּן אִישׁ מִצְרִי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּנָּצוּ בַּמַּחֲנֶה בֶּן הַיִּשְׂרְאֵלִית וְאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי. יא וַיִּקֹּב בֶּן הָאִשָּׁה הַיִּשְׂרְאֵלִית אֶת הַשֵּׁם וַיְקַלֵּל וַיָּבִיאוּ אֹתוֹ אֶל מֹשֶׁה וְשֵׁם אִמּוֹ שְׁלֹמִית בַּת דִּבְרִי לְמַטֵּה דָן. יב וַיַּנִּיחֻהוּ בַּמִּשְׁמָר לִפְרֹשׁ לָהֶם עַל פִּי יהוה .
יג וַיְדַבֵּר יהוה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. יד הוֹצֵא אֶת הַמְקַלֵּל אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְסָמְכוּ כָל הַשֹּׁמְעִים אֶת יְדֵיהֶם עַל רֹאשׁוֹ וְרָגְמוּ אֹתוֹ כָּל הָעֵדָה. טו וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר אִישׁ אִישׁ כִּי יְקַלֵּל אֱלֹהָיו וְנָשָׂא חֶטְאוֹ. טז וְנֹקֵב שֵׁם יהוה מוֹת יוּמָת רָגוֹם יִרְגְּמוּ בוֹ כָּל הָעֵדָה כַּגֵּר כָּאֶזְרָח בְּנָקְבוֹ שֵׁם יוּמָת. יז וְאִישׁ כִּי יַכֶּה כָּל נֶפֶשׁ אָדָם מוֹת יוּמָת. יח וּמַכֵּה נֶפֶשׁ בְּהֵמָה יְשַׁלְּמֶנָּה נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ. יט וְאִישׁ כִּי יִתֵּן מוּם בַּעֲמִיתוֹ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה כֵּן יֵעָשֶׂה לּוֹ. כ שֶׁבֶר תַּחַת שֶׁבֶר עַיִן תַּחַת עַיִן שֵׁן תַּחַת שֵׁן כַּאֲשֶׁר יִתֵּן מוּם בָּאָדָם כֵּן יִנָּתֶן בּוֹ. כא וּמַכֵּה בְהֵמָה יְשַׁלְּמֶנָּה וּמַכֵּה אָדָם יוּמָת. כב מִשְׁפַּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם כַּגֵּר כָּאֶזְרָח יִהְיֶה כִּי אֲנִי יהוה אֱלֹהֵיכֶם. כג וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיּוֹצִיאוּ אֶת הַמְקַלֵּל אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ אָבֶן וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה יהוה אֶת מֹשֶׁה.

HAFTARAH

Yekhezkel Chapter 44
15 "But the Kohenim, the Levi'im, the sons of Tzadok, that kept the charge of My Mikdash when B'nei Yisra'el went astray from Me, they shall come near to Me to minister unto Me; and they shall stand before Me to offer unto Me the fat and the blood, says Adonai יהוה ; they 16 shall enter into My Mikdash, and they shall come near to My Shulkhan, to minister unto Me, and they shall keep My charge. 17 And it shall be that when they enter in at the gates of the inner court, they shall be clothed with linen garments; and no wool shall come upon them while they minister in the gates of the inner court and within. 18 They shall have linen miters upon their heads, and shall have linen breeches upon their loins; they shall not gird themselves with any thing that causes sweat. 19 And when they go forth into the outer court, even into the outer court to the people, they shall put off their garments wherein they minister, and lay them in the consecrated chambers, and they shall put on other garments, that they do not consecrate the people with their garments. 20 Neither shall they shave their heads, nor suffer their locks to grow long; they shall only poll their heads. 21 Neither shall any Kohen drink wine when they enter into the inner court. 22 Neither shall they take for their wives a widow, nor her that is put away; but they shall take virgins of the seed of Beit Yisra'el, or a widow that is the widow of a Kohen. 23 And they shall teach My people the difference between the kadosh and the common, and cause them to discern between the unclean and the clean. 24 And in a controversy they shall stand to judge; according to My ordinances shall they judge it; and they shall keep My instructions and My statutes in all My Mo'edim, and they shall hallow My Sabbaths. 25 And they shall come near no dead person to defile themselves; but for father, or for mother, or for son, or for daughter, for brother, or for sister that has had no husband, they may defile themselves. 26 And after he is cleansed, they shall reckon unto him seven days. 27 And in the day that he goes into the Mikdash, into the inner court to minister in the Mikdash, he shall offer his Khatat, says Adonai יהוה . And 28 it shall be unto them for an inheritance: I am their inheritance; and you shall give them no possession in Yisra'el: I am their possession. 29 The Minkhah, and the Khatat, and the Asham, they, even they, shall eat; and every devoted thing in Yisra'el shall be theirs. 30 And the first of all the first-fruits of every thing, and every heave-offering of every thing, of all your offerings, shall be for the Kohanim; you shall also give unto the Kohen the first of your dough, to cause a blessing to rest on your house. 31 The Kohanim shall not eat of any thing that dies of itself, or is torn, whether it is fowl or beast."

יְחֶזְקֵאל פרק מד
טו וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם בְּנֵי צָדוֹק אֲשֶׁר שָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת מִקְדָּשִׁי בִּתְעוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵעָלַי הֵמָּה יִקְרְבוּ אֵלַי לְשָׁרְתֵנִי; וְעָמְדוּ לְפָנַי לְהַקְרִיב לִי חֵלֶב וָדָם נְאֻם אֲדֹנָי יהוה . טז הֵמָּה יָבֹאוּ אֶל מִקְדָּשִׁי וְהֵמָּה יִקְרְבוּ אֶל שֻׁלְחָנִי לְשָׁרְתֵנִי; וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמַרְתִּי. יז וְהָיָה בְּבוֹאָם אֶל שַׁעֲרֵי הֶחָצֵר הַפְּנִימִית בִּגְדֵי פִשְׁתִּים יִלְבָּשׁוּ; וְלֹא יַעֲלֶה עֲלֵיהֶם צֶמֶר בְּשָׁרְתָם בְּשַׁעֲרֵי הֶחָצֵר הַפְּנִימִית וָבָיְתָה. יח פַּאֲרֵי פִשְׁתִּים יִהְיוּ עַל רֹאשָׁם וּמִכְנְסֵי פִשְׁתִּים יִהְיוּ עַל מָתְנֵיהֶם: לֹא יַחְגְּרוּ בַּיָּזַע. יט וּבְצֵאתָם אֶל הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה אֶל הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה אֶל הָעָם יִפְשְׁטוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם אֲשֶׁר הֵמָּה מְשָׁרְתִם בָּם וְהִנִּיחוּ אוֹתָם בְּלִשְׁכֹת הַקֹּדֶשׁ; וְלָבְשׁוּ בְּגָדִים אֲחֵרִים וְלֹא יְקַדְּשׁוּ אֶת הָעָם בְּבִגְדֵיהֶם. כ וְרֹאשָׁם לֹא יְגַלֵּחוּ וּפֶרַע לֹא יְשַׁלֵּחוּ; כָּסוֹם יִכְסְמוּ אֶת רָאשֵׁיהֶם. כא וְיַיִן לֹא יִשְׁתּוּ כָּל כֹּהֵן בְּבוֹאָם אֶל הֶחָצֵר הַפְּנִימִית. כב וְאַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה לֹא יִקְחוּ לָהֶם לְנָשִׁים: כִּי אִם בְּתוּלֹת מִזֶּרַע בֵּית יִשְׂרָאֵל וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר תִּהְיֶה אַלְמָנָה מִכֹּהֵן יִקָּחוּ. כג וְאֶת עַמִּי יוֹרוּ בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל; וּבֵין טָמֵא לְטָהוֹר יוֹדִעֻם. כד וְעַל רִיב הֵמָּה יַעַמְדוּ לשפט (לְמִשְׁפָּט) בְּמִשְׁפָּטַי ושפטהו (יִשְׁפְּטֻהוּ); וְאֶת תּוֹרֹתַי וְאֶת חֻקֹּתַי בְּכָל מוֹעֲדַי יִשְׁמֹרוּ וְאֶת שַׁבְּתוֹתַי יְקַדֵּשׁוּ. כהוְאֶל מֵת אָדָם לֹא יָבוֹא לְטָמְאָה: כִּי אִם לְאָב וּלְאֵם וּלְבֵן וּלְבַת לְאָח וּלְאָחוֹת אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה לְאִישׁ יִטַּמָּאוּ. כווְאַחֲרֵי טָהֳרָתוֹ שִׁבְעַת יָמִים יִסְפְּרוּ לוֹ. כזוּבְיוֹם בֹּאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ אֶל הֶחָצֵר הַפְּנִימִית לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ יַקְרִיב חַטָּאתוֹ נְאֻם אֲדֹנָי יהוה . כחוְהָיְתָה לָהֶם לְנַחֲלָה אֲנִי נַחֲלָתָם; וַאֲחֻזָּה לֹא תִתְּנוּ לָהֶם בְּיִשְׂרָאֵל אֲנִי אֲחֻזָּתָם. כטהַמִּנְחָה וְהַחַטָּאת וְהָאָשָׁם הֵמָּה יֹאכְלוּם; וְכָל חֵרֶם בְּיִשְׂרָאֵל לָהֶם יִהְיֶה. לוְרֵאשִׁית כָּל בִּכּוּרֵי כֹל וְכָל תְּרוּמַת כֹּל מִכֹּל תְּרוּמוֹתֵיכֶם לַכֹּהֲנִים יִהְיֶה; וְרֵאשִׁית עֲרִסוֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לַכֹּהֵן לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ. לאכָּל נְבֵלָה וּטְרֵפָה מִן הָעוֹף וּמִן הַבְּהֵמָה לֹא יֹאכְלוּ הַכֹּהֲנִים.

BRIT HAKHADASHAH

Luka Chapter 4
16 And He came to Natzrat, where he had been brought up; and He entered the Beit K'nesset on Yom HaShabbat, as was His custom, and stood up to read. 17 And the book of Yesha-Yahu HaNavi was given to Him. And Yeshua opened the book and found the place where it is written, 18 “The Ru'akh of יהוה is upon me; because of this He has anointed me to declare good news to the poor; and He has sent me to heal the brokenhearted, and to proclaim release to the captives and sight to the blind; to strengthen with forgiveness those who are oppressed, 19 and to declare the year of the favor of יהוה .” And 20 He rolled up the scroll and gave it to the Shamash, and went and sat down. And the eyes of all who were in the Beit K'nesset were fixed on Him. 21 And He began to say to them, “Today, this scripture is fulfilled in your ears.”

לוקא פרק ד
טז וּבָא לְנָצְרַת, אֲשֶׁר גֻּדַּל שָׁם, וּכְפִי שֶׁנָּהַג נִכְנַס לְבֵית הַכְּנֶסֶת בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, וְקָם לִקְרֹא. יז וְנִתַּן לוֹ סֵפֶר יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא; וּפָתַח יֵשׁוּעַ אֶת הַסֵּפֶר וּמָצָא אֶת הַמָּקוֹם שֶׁכָּתוּב בּוֹ: יח רוּחַ יהוה עָלַי, יַעַן מְשָׁחַנִי לְבַשֵּׂר לַעֲנִיִּים וּשְׁלָחַנִי לְרַפֵּא לְנִשְׁבְּרֵי לֵב, יט לְהַכְרִיז לִשְׁבוּיִים דְּרוֹר, וְלָעִוְרִים רְאוּת; לְשַׁלֵּחַ רְצוּצִים בִּמְחִילָה, וּלְהַכְרִיז שְׁנַת רָצוֹן לַיהוה . כ וְגָלַל אֶת הַסֵּפֶר, וּנְתָנוֹ לַשַּׁמָּשׁ וְהָלַךְ וְיָשַׁב. וְכָל אֲשֶׁר בְּבֵית הַכְּנֶסֶת עֵינֵיהֶם מַבִּטוֹת בּוֹ. כא וְהֵחֵל לוֹמַר לָהֶם: הַיּוֹם נִתְמַלֵּא הַכָּתוּב הַזֶּה בְּאָזְנֵיכֶם.

Galatim Chapter 5
1 Stand firm therefore in the liberty with which Mashi'akh has made us free, and be not harnessed again under the yoke of servitude. 2 Behold, I, Pavlos, tell you that if you get circumcised, then Mashi'akh is of no benefit to you. 3 For I testify again to every man who gets circumcised, that he is under obligation to fulfill the whole Torah. 4 You have ceased to adhere to Mashi'akh, who seek justification by the Torah; you are fallen from grace. 5 For we through HaRu'akh wait for the hope of tzedaka by absolute trust. 6 For, in Mashi'akh Yeshua, neither is circumcision anything nor uncircumcision, but absolute trust, which is accomplished by love. 7 You were progressing well; who confused you that you should not obey the truth? 8 Your confidence, is it not from the one who called you? 9 A little khametz leavens the whole lump. 10 I have confidence in you through Adoneinu, that you will consider no other way, that he who troubles you shall bear his judgment, whoever he is. 11 And I, my brethren, if I still declare circumcision, why should I be persecuted? Why? Has the stake ceased to be an offense? 12 I wish those who are troubling you would be expelled.
13 For, my brethren, you have been called to liberty; only do not use your liberty for an occasion to the things of the flesh, but by love serve one another.

אגרת שאול אל הגלאטים פרק ה
א עַל כֵּן עִמְדוּ בַּחֵרוּת אֲשֶׁר שִׁחְרֵר אוֹתָנוּ הַמָּשִׁיחַ וְאַל תֵּאָסְרוּ שׁוּב בְּעֹל עַבְדוּת. ב הִנֵּה אֲנִי פַּוְלוֹס אוֹמֵר לָכֶם, שֶׁאִם תִּמּוֹלוּ, הַמָּשִׁיחַ כְּלָל לֹא יוֹעִיל לָכֶם. גמֵעִיד אֲנִי שׁוּב לְכָל אִישׁ אֲשֶׁר יִמּוֹל, שֶׁחַיָּב הוּא לְקַיֵּם אֶת כָּל הַתּוֹרָה. ד חֲדַלְתֶּם לָכֶם מִן הַמָּשִׁיחַ, אַתֶּם שֶׁנִּצְדָּקִתם בַּתּוֹרָה, וּנְפַלְתֶּם מִן הַחֶסֶד. ה הֵן אֲנַחְנוּ, בְּרוּחַ אֲשֶׁר מִן הָאֱמוּנָה, אֶל תִּקְוַת הַצְּדָקָה מְיַחֲלִים אָנוּ; ו כִּי בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ לֹא הַמִּילָה הִיא דְּבַר מָה וְלֹא הָעָרְלָה, אֶלָּא הָאֱמוּנָה הַנִּשְׁלֶמֶת בָּאַהֲבָה. ז הֵיטֵב רַצְתֶּם; מִי הִפְרִיעֲכֶם לְבַל תִּשָּׁמְעוּ לֶאֱמֶת? ח הַבִּטָּחוֹן שֶׁלָּכֶם אֵינֶנּוּ מִמִּי שֶׁקָּרָא אֶתְכֶם. ט מְעַט שְׂאוֹר מַחְמִיץ אֶת כָּל הָעִסָּה. י אֲנִי בּוֹטֵחַ עֲלֵיכֶם בַּאֲדוֹנֵינוּ, שֶׁאֵינְכֶם מְהַרְהֲרִים בְּשׁוּם דָּבָר אַחֵר; וּמִי שֶׁעָכַר אֶתְכֶם הוּא יִשָּׂא אֶת הַדִּין, מִי שֶׁיִּהְיֶה. יא וַאֲנִי, אַחַי, אִלּוּ עֲדַיִן הִכְרַזְתִּי אֶת הַמִּילָה, עַל מֶה הָיִיתִי נִרְדָּף? הַאִם הִתְבַּטֵּל מִכְשׁוֹל הַצְּלָב? יב הַלְוַאי וְכָרוֹת יִכָּרְתוּ הָעוֹכְרִים אֶתְכֶם.
יג אֲבָל אַתֶּם, אַחַי, לְחֵרוּת נִקְרֵאתֶם; רַק שֶׁלֹּא תִּהְיֶה חֵרוּתְכֶם עִלָּה לַבָּשָׂר, אֶלָּא הֱיוּ נִכְנָעִים זֶה לָזֶה בְּאַהֲבָה;