TORAH

VaYikra Chapter 19
1 And יהוה spoke unto Moshe, saying, 2 "Speak unto all the assembly of B'nei Yisra'el, and say unto them, 'You shall be k'doshim; for I, יהוה your Elohim, am kadosh. 3 You shall fear every man his mother, and his father, and you shall keep My sabbaths: I am יהוה your Elohim. 4 Turn not unto the idols, nor make for yourselves molten gods: I am יהוה your Elohim. 5 And when you offer a sacrifice of Sh'lamim unto יהוה , you shall offer it that you may be accepted. 6 It shall be eaten the same day you offer it, and on the morrow; and if any of it remains until the third day, it shall be burnt with fire. 7 And if it is eaten at all on the third day, it is a vile thing; it shall not be accepted. 8 But every one that eats it shall bear his iniquity, because he has profaned the consecrated thing of יהוה ; and that soul shall be cut off from his people'."
9 "'And when you reap the harvest of your land, you shall not wholly reap the corner of your field, neither shall you gather the gleaning of your harvest. 10 And you shall not glean your vineyard, neither shall you gather the fallen fruit of your vineyard; you shall leave them for the poor and for the stranger: I am יהוה your Elohim'."
11 "'You shall not steal; neither shall you deal falsely, nor lie one to another. 12 And you shall not swear by My Name falsely, so that you profane the Name of your Elohim: I am יהוה . You 13 shall not oppress your neighbor, nor rob him; the wages of a hired servant shall not abide with you all night until the morning. 14 You shall not curse the deaf, nor put a stumbling-block before the blind, but you shall fear your Elohim: I am יהוה .
15 You shall do no unrighteousness in judgment; you shall not respect the person of the poor, nor favor the person of the rich; but in righteousness shall you judge your neighbor. 16 You shall not go up and down as a talebearer among your people; neither shall you stand idly by the blood of your neighbor: I am יהוה . You 17 shall not hate your brother in your heart; you shall surely rebuke your neighbor, and not bear sin because of him. 18 You shall not take vengeance, nor bear any grudge against the children of your people, but you shall love your neighbor as yourself: I am יהוה '."
"' 19 You shall keep My Khukot. You shall not let your cattle gender with a diverse kind; you shall not sow your field with two kinds of seed; neither shall there come upon you a garment of two kinds of stuff mingled together. 20 And whoever lies carnally with a woman, that is a bondmaid, designated for a man, and not at all redeemed, nor was freedom given her; there shall be inquisition; they shall not be put to death, because she was not free. 21 And he shall bring his forfeit unto יהוה , unto the door of the Ohel Mo'ed, even a ram for an Asham. 22 And the kohen shall make atonement for him with the ram of the Asham before יהוה for his sin which he has sinned; and he shall be forgiven for his sin which he has sinned'."
23 "'And when you shall come into the land, and shall have planted all manner of trees for food, then you shall count the fruit thereof as forbidden; three years shall it be as forbidden unto you; it shall not be eaten. 24 And in the fourth year all the fruit thereof shall be kadosh, for giving praise unto יהוה . But 25 in the fifth year may you eat of the fruit thereof, that it may yield unto you more richly the increase thereof: I am יהוה your Elohim'."
26 "'You shall not eat with the blood; neither shall you practise divination nor soothsaying. 27 You shall not round the corners of your heads, neither shall you destroy the corners of your beard. 28 You shall not make any cuttings in your flesh for the dead, nor imprint any marks upon you: I am יהוה . Profane 29 not your daughter, to make her a harlot, lest the land fall into harlotry, and the land become full of lewdness. 30 You shall keep My sabbaths, and reverence My sanctuary: I am יהוה . Turn 31 not unto the ghosts, nor unto familiar spirits; seek them not out, to be defiled by them: I am יהוה your Elohim. 32 You shall rise up before the gray head, and honor the face of the elder, and you shall fear your Elohim: I am יהוה . And 33 if a stranger sojourns with you in your land, you shall not do him wrong. 34 The stranger that sojourns with you shall be unto you as the home-born among you, and you shall love him as yourself; for you were strangers in the land of Mitzrayim: I am יהוה your Elohim'."
35 "'You shall do no unrighteousness in judgment, in balance, in weight, or in measure. 36 Just balances, just weights, a just efah, and a just hin, shall you have: I am יהוה your Elohim, who brought you out of the land of Mitzrayim. 37 And you shall observe all My Khukot, and all My Mishpatim, and do them: I am יהוה '."

ויּקרא פרק יט
א וַיְדַבֵּר יהוה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. ב דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יהוה אֱלֹהֵיכֶם. ג אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ אֲנִי יהוה אֱלֹהֵיכֶם. ד אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִם וֵאלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם אֲנִי יהוה אֱלֹהֵיכֶם. ה וְכִי תִזְבְּחוּ זֶבַח שְׁלָמִים לַיהוה לִרְצֹנְכֶם תִּזְבָּחֻהוּ. ו בְּיוֹם זִבְחֲכֶם יֵאָכֵל וּמִמָּחֳרָת וְהַנּוֹתָר עַד יוֹם הַשְּׁלִישִׁי בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵף. ז וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי פִּגּוּל הוּא לֹא יֵרָצֶה. ח וְאֹכְלָיו עֲו‍ֹנוֹ יִשָּׂא כִּי אֶת קֹדֶשׁ יהוה חִלֵּל וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ.
ט וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט. י וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם אֲנִי יהוה אֱלֹהֵיכֶם.
יא לֹא תִּגְנֹבוּ וְלֹא תְכַחֲשׁוּ וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ. יב וְלֹא תִשָּׁבְעוּ בִשְׁמִי לַשָּׁקֶר וְחִלַּלְתָּ אֶת שֵׁם אֱלֹהֶיךָ אֲנִי יהוה . יג לֹא תַעֲשֹׁק אֶת רֵעֲךָ וְלֹא תִגְזֹל לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר אִתְּךָ עַד בֹּקֶר. יד לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי יהוה .
טו לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט לֹא תִשָּׂא פְנֵי דָל וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ. טז לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ אֲנִי יהוה . יז לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא. יח לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי יהוה .
יט אֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמֹרוּ בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַׁעַטְנֵז לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ. כ וְאִישׁ כִּי יִשְׁכַּב אֶת אִשָּׁה שִׁכְבַת זֶרַע וְהִוא שִׁפְחָה נֶחֱרֶפֶת לְאִישׁ וְהָפְדֵּה לֹא נִפְדָּתָה אוֹ חֻפְשָׁה לֹא נִתַּן לָהּ בִּקֹּרֶת תִּהְיֶה לֹא יוּמְתוּ כִּי לֹא חֻפָּשָׁה. כא וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ לַיהוה אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד אֵיל אָשָׁם. כב וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן בְּאֵיל הָאָשָׁם לִפְנֵי יהוה עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא וְנִסְלַח לוֹ מֵחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא.
כג וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל. כד וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַיהוה . כה וּבַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁת תֹּאכְלוּ אֶת פִּרְיוֹ לְהוֹסִיף לָכֶם תְּבוּאָתוֹ אֲנִי יהוה אֱלֹהֵיכֶם.
כו לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם לֹא תְנַחֲשׁוּ וְלֹא תְעוֹנֵנוּ. כזלֹא תַקִּפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם וְלֹא תַשְׁחִית אֵת פְּאַת זְקָנֶךָ. כחוְשֶׂרֶט לָנֶפֶשׁ לֹא תִתְּנוּ בִּבְשַׂרְכֶם וּכְתֹבֶת קַעֲקַע לֹא תִתְּנוּ בָּכֶם אֲנִי יהוה . כט אַל תְּחַלֵּל אֶת בִּתְּךָ לְהַזְנוֹתָהּ וְלֹא תִזְנֶה הָאָרֶץ וּמָלְאָה הָאָרֶץ זִמָּה. ל אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ אֲנִי יהוה . לאאַל תִּפְנוּ אֶל הָאֹבֹת וְאֶל הַיִּדְּעֹנִים אַל תְּבַקְשׁוּ לְטָמְאָה בָהֶם אֲנִי יהוה אֱלֹהֵיכֶם. לב מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי יהוה . לג וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר בְּאַרְצְכֶם לֹא תוֹנוּ אֹתוֹ. לד כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יהוה אֱלֹהֵיכֶם.
לה לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה. לו מֹאזְנֵי צֶדֶק אַבְנֵי צֶדֶק אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק יִהְיֶה לָכֶם אֲנִי יהוה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. לז וּשְׁמַרְתֶּם אֶת כָּל חֻקֹּתַי וְאֶת כָּל מִשְׁפָּטַי וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם אֲנִי יהוה .

VaYikra Chapter 20
1 And יהוה spoke unto Moshe, saying, 2 "Moreover, you shall say to B'nei Yisra'el, 'Whoever of B'nei Yisra'el, or of the strangers that sojourn in Yisra'el, that gives of his seed unto Molekh, he shall surely be put to death; the people of the land shall stone him with stones. 3 I also will set My face against that man, and will cut him off from among his people, because he has given of his seed unto Molekh, to defile My Mikdash, and to profane My Kadosh Name. 4 And if the people of the land do at all hide their eyes from that man, when he gives of his seed unto Molekh, and put him not to death, 5 then I will set My face against that man, and against his family, and will cut him off, and all that go astray after him, to go astray after Molekh, from among their people. 6 And the soul that turns unto the ghosts, and unto the familiar spirits, to go astray after them, I will even set My face against that soul, and will cut him off from among his people'."
7 "'Consecrate yourselves therefore, and be kadosh; for I am יהוה your Elohim. 8 And keep My Khukot, and do them: I am יהוה who sanctifies you. 9 For whatever man there is that curses his father or his mother shall surely be put to death; he has cursed his father or his mother; his blood shall be upon him. 10 And the man that commits adultery with another man’s wife, even he that commits adultery with his neighbor’s wife, both the adulterer and the adulteress shall surely be put to death. 11 And the man that lies with his father’s wife, he has uncovered his father’s nakedness, both of them shall surely be put to death; their blood shall be upon them. 12 And if a man lies with his daughter-in-law, both of them shall surely be put to death; they have wrought corruption; their blood shall be upon them. 13 And if a man lies with mankind, as with womankind, both of them have committed abomination: they shall surely be put to death; their blood shall be upon them. 14 And if a man takes with his wife also her mother, it is wickedness: they shall be burnt with fire, both he and they; that there be no wickedness among you. 15 And if a man lies with a beast, he shall surely be put to death; and you shall slay the beast'."
16 "'And if a woman approaches unto any beast, and lies down therewith, you shall kill the woman, and the beast: they shall surely be put to death; their blood shall be upon them. 17 And if a man shall take his sister, his father’s daughter, or his mother’s daughter, and see her nakedness, and she see his nakedness: it is a shameful thing; and they shall be cut off in the sight of the children of their people: he has uncovered his sister’s nakedness; he shall bear his iniquity. 18 And if a man shall lie with a woman having her sickness, and shall uncover her nakedness, he has made naked her fountain, and she has uncovered the fountain of her blood, both of them shall be cut off from among their people. 19 And you shall not uncover the nakedness of your mother’s sister, nor of your father’s sister; for he has made naked his near kin; they shall bear their iniquity. 20 And if a man shall lie with his uncle’s wife, he has uncovered his uncle’s nakedness, they shall bear their sin; they shall die childless. 21 And if a man shall take his brother’s wife, it is impurity: he has uncovered his brother’s nakedness; they shall be childless. 22 You shall therefore keep all My Khukot, and all My Mishpatim, and do them, that the land, where I bring you to dwell therein, vomits you not out. 23 And you shall not walk in the customs of the nation which I am casting out before you; for they did all these things, and therefore I abhorred them. 24 But I have said unto you, "You shall inherit their land, and I will give it unto you to possess it, a land flowing with milk and honey.' I am יהוה your Elohim, who has set you apart from the peoples. 25 You shall therefore separate between the clean beast and the unclean, and between the unclean fowl and the clean; and you shall not make your souls detestable by beast, or by fowl, or by any thing wherewith the ground teems, which I have consecrated for you to hold unclean. 26 And you shall be kadosh unto Me; for I, יהוה , am kadosh, and have set you apart from the peoples, that you should be Mine. 27 A man also or a woman that divines by a ghost or a familiar spirit, shall surely be put to death; they shall stone them with stones; their blood shall be upon them'."

ויּקרא פרק כ
א וַיְדַבֵּר יהוה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר ב וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תֹּאמַר אִישׁ אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִן הַגֵּר הַגָּר בְּיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִתֵּן מִזַּרְעוֹ לַמֹּלֶךְ מוֹת יוּמָת עַם הָאָרֶץ יִרְגְּמֻהוּ בָאָבֶן. ג וַאֲנִי אֶתֵּן אֶת פָּנַי בָּאִישׁ הַהוּא וְהִכְרַתִּי אֹתוֹ מִקֶּרֶב עַמּוֹ כִּי מִזַּרְעוֹ נָתַן לַמֹּלֶךְ לְמַעַן טַמֵּא אֶת מִקְדָּשִׁי וּלְחַלֵּל אֶת שֵׁם קָדְשִׁי. ד וְאִם הַעְלֵם יַעְלִימוּ עַם הָאָרֶץ אֶת עֵינֵיהֶם מִן הָאִישׁ הַהוּא בְּתִתּוֹ מִזַּרְעוֹ לַמֹּלֶךְ לְבִלְתִּי הָמִית אֹתוֹ. ה וְשַׂמְתִּי אֲנִי אֶת פָּנַי בָּאִישׁ הַהוּא וּבְמִשְׁפַּחְתּוֹ וְהִכְרַתִּי אֹתוֹ וְאֵת כָּל הַזֹּנִים אַחֲרָיו לִזְנוֹת אַחֲרֵי הַמֹּלֶךְ מִקֶּרֶב עַמָּם. ו וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תִּפְנֶה אֶל הָאֹבֹת וְאֶל הַיִּדְּעֹנִים לִזְנֹת אַחֲרֵיהֶם וְנָתַתִּי אֶת פָּנַי בַּנֶּפֶשׁ הַהִוא וְהִכְרַתִּי אֹתוֹ מִקֶּרֶב עַמּוֹ.
ז וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי אֲנִי יהוה אֱלֹהֵיכֶם. ח וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם אֲנִי יהוה מְקַדִּשְׁכֶם. ט כִּי אִישׁ אִישׁ אֲשֶׁר יְקַלֵּל אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ מוֹת יוּמָת אָבִיו וְאִמּוֹ קִלֵּל דָּמָיו בּוֹ. י וְאִישׁ אֲשֶׁר יִנְאַף אֶת אֵשֶׁת אִישׁ אֲשֶׁר יִנְאַף אֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ מוֹת יוּמַת הַנֹּאֵף וְהַנֹּאָפֶת. יא וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת אֵשֶׁת אָבִיו עֶרְוַת אָבִיו גִּלָּה מוֹת יוּמְתוּ שְׁנֵיהֶם דְּמֵיהֶם בָּם. יב וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת כַּלָּתוֹ מוֹת יוּמְתוּ שְׁנֵיהֶם תֶּבֶל עָשׂוּ דְּמֵיהֶם בָּם. יג וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה עָשׂוּ שְׁנֵיהֶם מוֹת יוּמָתוּ דְּמֵיהֶם בָּם. יד וְאִישׁ אֲשֶׁר יִקַּח אֶת אִשָּׁה וְאֶת אִמָּהּ זִמָּה הִוא בָּאֵשׁ יִשְׂרְפוּ אֹתוֹ וְאֶתְהֶן וְלֹא תִהְיֶה זִמָּה בְּתוֹכְכֶם. טו וְאִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן שְׁכָבְתּוֹ בִּבְהֵמָה מוֹת יוּמָת וְאֶת הַבְּהֵמָה תַּהֲרֹגוּ.
טז וְאִשָּׁה אֲשֶׁר תִּקְרַב אֶל כָּל בְּהֵמָה לְרִבְעָה אֹתָהּ וְהָרַגְתָּ אֶת הָאִשָּׁה וְאֶת הַבְּהֵמָה מוֹת יוּמָתוּ דְּמֵיהֶם בָּם. יז וְאִישׁ אֲשֶׁר יִקַּח אֶת אֲחֹתוֹ בַּת אָבִיו אוֹ בַת אִמּוֹ וְרָאָה אֶת עֶרְוָתָהּ וְהִיא תִרְאֶה אֶת עֶרְוָתוֹ חֶסֶד הוּא וְנִכְרְתוּ לְעֵינֵי בְּנֵי עַמָּם עֶרְוַת אֲחֹתוֹ גִּלָּה עֲו‍ֹנוֹ יִשָּׂא. יח וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת אִשָּׁה דָּוָה וְגִלָּה אֶת עֶרְוָתָהּ אֶת מְקֹרָהּ הֶעֱרָה וְהִוא גִּלְּתָה אֶת מְקוֹר דָּמֶיהָ וְנִכְרְתוּ שְׁנֵיהֶם מִקֶּרֶב עַמָּם. יט וְעֶרְוַת אֲחוֹת אִמְּךָ וַאֲחוֹת אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה כִּי אֶת שְׁאֵרוֹ הֶעֱרָה עֲו‍ֹנָם יִשָּׂאוּ. כ וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת דֹּדָתוֹ עֶרְוַת דֹּדוֹ גִּלָּה חֶטְאָם יִשָּׂאוּ עֲרִירִים יָמֻתוּ. כא וְאִישׁ אֲשֶׁר יִקַּח אֶת אֵשֶׁת אָחִיו נִדָּה הִוא עֶרְוַת אָחִיו גִּלָּה עֲרִירִים יִהְיוּ. כב וּשְׁמַרְתֶּם אֶת כָּל חֻקֹּתַי וְאֶת כָּל מִשְׁפָּטַי וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹא תָקִיא אֶתְכֶם הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה לָשֶׁבֶת בָּהּ. כג וְלֹא תֵלְכוּ בְּחֻקֹּת הַגּוֹי אֲשֶׁר אֲנִי מְשַׁלֵּחַ מִפְּנֵיכֶם כִּי אֶת כָּל אֵלֶּה עָשׂוּ וָאָקֻץ בָּם. כד וָאֹמַר לָכֶם אַתֶּם תִּירְשׁוּ אֶת אַדְמָתָם וַאֲנִי אֶתְּנֶנָּה לָכֶם לָרֶשֶׁת אֹתָהּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ אֲנִי יהוה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הִבְדַּלְתִּי אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים. כה וְהִבְדַּלְתֶּם בֵּין הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה לַטְּמֵאָה וּבֵין הָעוֹף הַטָּמֵא לַטָּהֹר וְלֹא תְשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בַּבְּהֵמָה וּבָעוֹף וּבְכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָאֲדָמָה אֲשֶׁר הִבְדַּלְתִּי לָכֶם לְטַמֵּא. כו וִהְיִיתֶם לִי קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יהוה וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים לִהְיוֹת לִי. כז וְאִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יִהְיֶה בָהֶם אוֹב אוֹ יִדְּעֹנִי מוֹת יוּמָתוּ בָּאֶבֶן יִרְגְּמוּ אֹתָם דְּמֵיהֶם בָּם.

HAFTARAH

Yekhezkel Chapter 22
1 Moreover, the D'var יהוה came unto me, saying, 2 "Now, you, Ben Adam, will you judge, will you judge the bloody city? Then cause her to know all her abominations. 3 And you shall say, 'Thus says Adonai יהוה , 'O city that sheds blood in the midst of you, that your time may come, and that makes idols unto yourself to defile you; 4 you are become guilty in your blood that you have shed, and are defiled in your idols which you have made; and you have caused your days to draw near, and are come even unto your years; therefore have I made you a reproach unto the nations, and a mocking to all the countries! 5 Those that are near, and those that are far from you, shall mock you, you defiled of name and full of tumult. 6 Behold, the princes of Yisra'el, every one according to his might, have been in you to shed blood. 7 In you have they made light of father and mother; in the midst of you have they dealt by oppression with the stranger; in you have they wronged the fatherless and the widow. 8 You have despised My consecrated things, and have profaned My Sabbaths. 9 In you have been talebearers to shed blood; and in you they have eaten upon the mountains; in the midst of you they have committed lewdness. 10 In you have they uncovered their fathers' nakedness; in you have they humbled her that was unclean in her impurity. 11 And each has committed abomination with his neighbour’s wife; and each has lewdly defiled his daughter-in-law; and each in you has humbled his sister, his father’s daughter. 12 In you have they taken gifts to shed blood; you have taken interest and increase, and you have greedily gained of your neighbors by oppression, and have forgotten Me, says Adonai יהוה . Behold 13, therefore, I have smitten My hand at your dishonest gain which you have made, and at your blood which has been in the midst of you. 14 Can your heart endure, or can your hands be strong, in the days that I shall deal with you? I, יהוה , have spoken it, and will do it. 15 And I will scatter you among the nations, and disperse you through the countries; and I will consume your filthiness out of you. 16 And you shall be profaned in yourself, in the sight of the nations; and you shall know that I am יהוה '.'"
17 And the D'var יהוה came unto me, saying, 18 "Ben Adam, Beit Yisra'el is become dross unto Me; all of them are brass, and tin, and iron, and lead, in the midst of the furnace; they are the dross of silver. 19 Therefore, thus says Adonai יהוה , 'Because you are all become dross, therefore, behold, I will gather you into the midst of Yerushalayim.

יְחֶזְקֵאל פרק כב
א וַיְהִי דְבַר יהוה אֵלַי לֵאמֹר. ב וְאַתָּה בֶן אָדָם הֲתִשְׁפֹּט הֲתִשְׁפֹּט אֶת עִיר הַדָּמִים; וְהוֹדַעְתָּהּ אֵת כָּל תּוֹעֲבוֹתֶיהָ. ג וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יהוה עִיר שֹׁפֶכֶת דָּם בְּתוֹכָהּ לָבוֹא עִתָּהּ; וְעָשְׂתָה גִלּוּלִים עָלֶיהָ לְטָמְאָה. ד בְּדָמֵךְ אֲשֶׁר שָׁפַכְתְּ אָשַׁמְתְּ וּבְגִלּוּלַיִךְ אֲשֶׁר עָשִׂית טָמֵאת וַתַּקְרִיבִי יָמַיִךְ וַתָּבוֹא עַד שְׁנוֹתָיִךְ; עַל כֵּן נְתַתִּיךְ חֶרְפָּה לַגּוֹיִם וְקַלָּסָה לְכָל הָאֲרָצוֹת. ה הַקְּרֹבוֹת וְהָרְחֹקוֹת מִמֵּךְ יִתְקַלְּסוּ בָךְ טְמֵאַת הַשֵּׁם רַבַּת הַמְּהוּמָה. ו הִנֵּה נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ לִזְרֹעוֹ הָיוּ בָךְ לְמַעַן שְׁפָךְ דָּם. זאָב וָאֵם הֵקַלּוּ בָךְ לַגֵּר עָשׂוּ בַעֹשֶׁק בְּתוֹכֵךְ; יָתוֹם וְאַלְמָנָה הוֹנוּ בָךְ. ח קָדָשַׁי בָּזִית; וְאֶת שַׁבְּתֹתַי חִלָּלְתְּ. ט אַנְשֵׁי רָכִיל הָיוּ בָךְ לְמַעַן שְׁפָךְ דָּם; וְאֶל הֶהָרִים אָכְלוּ בָךְ זִמָּה עָשׂוּ בְתוֹכֵךְ. יעֶרְוַת אָב גִּלָּה בָךְ; טְמֵאַת הַנִּדָּה עִנּוּ בָךְ. יא וְאִישׁ אֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ עָשָׂה תּוֹעֵבָה וְאִישׁ אֶת כַּלָּתוֹ טִמֵּא בְזִמָּה; וְאִישׁ אֶת אֲחֹתוֹ בַת אָבִיו עִנָּה בָךְ. יב שֹׁחַד לָקְחוּ בָךְ לְמַעַן שְׁפָךְ דָּם; נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית לָקַחַתְּ וַתְּבַצְּעִי רֵעַיִךְ בַּעֹשֶׁק וְאֹתִי שָׁכַחַתְּ נְאֻם אֲדֹנָי יהוה . יג וְהִנֵּה הִכֵּיתִי כַפִּי אֶל בִּצְעֵךְ אֲשֶׁר עָשִׂית; וְעַל דָּמֵךְ אֲשֶׁר הָיוּ בְּתוֹכֵךְ. יד הֲיַעֲמֹד לִבֵּךְ אִם תֶּחֱזַקְנָה יָדַיִךְ לַיָּמִים אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה אוֹתָךְ; אֲנִי יהוה דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי. טו וַהֲפִיצוֹתִי אוֹתָךְ בַּגּוֹיִם וְזֵרִיתִיךְ בָּאֲרָצוֹת; וַהֲתִמֹּתִי טֻמְאָתֵךְ מִמֵּךְ. טז וְנִחַלְתְּ בָּךְ לְעֵינֵי גוֹיִם; וְיָדַעַתְּ כִּי אֲנִי יהוה .
יז וַיְהִי דְבַר יהוה אֵלַי לֵאמֹר. יח בֶּן אָדָם הָיוּ לִי בֵית יִשְׂרָאֵל לסוג (לְסִיג): כֻּלָּם נְחֹשֶׁת וּבְדִיל וּבַרְזֶל וְעוֹפֶרֶת בְּתוֹךְ כּוּר סִגִים כֶּסֶף הָיוּ. יט לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יהוה יַעַן הֱיוֹת כֻּלְּכֶם לְסִגִים; לָכֵן הִנְנִי קֹבֵץ אֶתְכֶם אֶל תּוֹךְ יְרוּשָׁלִָם.

Amos Chapter 9
7 Are you not as the children of the Kushi'im unto Me, O B'nei Yisra'el, says יהוה . Have not I brought up Yisra'el out of the land of Mitzrayim, and the P'lishtim from Kaftor, and Aram from Kir? 8 Behold, the eyes of Adonai יהוה are upon the sinful kingdom, and I will destroy it from off the face of the earth; saving that I will not utterly destroy Beit Ya'akov, says יהוה . For 9 , lo, I will command, and I will sift Beit Yisra'el among all the nations, like as grain is sifted in a sieve, yet shall not the least grain fall upon the earth. 10 All the sinners of My people shall die by the sword, that say, 'The evil shall not overtake nor confront us.' 11 In that day will I raise up the Sukka of David that is fallen, and close up the breaches thereof, and I will raise up his ruins, and I will build it as in the days of old; 12 that they may possess the remnant of Edom, and all the nations, upon whom My Name is called, says יהוה that does this."
13 "Behold, the days come, says יהוה , that the plowman shall overtake the reaper, and the treader of grapes him that sows seed; and the mountains shall drop sweet wine, and all the hills shall melt. 14 And I will turn the captivity of My people Yisra'el, and they shall build the waste cities, and inhabit them; and they shall plant vineyards, and drink the wine thereof; they shall also make gardens, and eat the fruit of them. 15 And I will plant them upon their land, and they shall no more be plucked up out of their land which I have given them, says יהוה your Elohim."

עָמוֹס פרק ט
ז הֲלוֹא כִבְנֵי כֻשִׁיִּים אַתֶּם לִי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נְאֻם יהוה : הֲלוֹא אֶת יִשְׂרָאֵל הֶעֱלֵיתִי מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּפְלִשְׁתִּיִּים מִכַּפְתּוֹר וַאֲרָם מִקִּיר. ח הִנֵּה עֵינֵי אֲדֹנָי יהוה בַּמַּמְלָכָה הַחַטָּאָה וְהִשְׁמַדְתִּי אֹתָהּ מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה: אֶפֶס כִּי לֹא הַשְׁמֵיד אַשְׁמִיד אֶת בֵּית יַעֲקֹב נְאֻם יהוה . ט כִּי הִנֵּה אָנֹכִי מְצַוֶּה וַהֲנִעוֹתִי בְכָל הַגּוֹיִם אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר יִנּוֹעַ בַּכְּבָרָה וְלֹא יִפּוֹל צְרוֹר אָרֶץ. י בַּחֶרֶב יָמוּתוּ כֹּל חַטָּאֵי עַמִּי: הָאֹמְרִים לֹא תַגִּישׁ וְתַקְדִּים בַּעֲדֵינוּ הָרָעָה. יא בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת; וְגָדַרְתִּי אֶת פִּרְצֵיהֶן וַהֲרִסֹתָיו אָקִים וּבְנִיתִיהָ כִּימֵי עוֹלָם. יב לְמַעַן יִירְשׁוּ אֶת שְׁאֵרִית אֱדוֹם וְכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עֲלֵיהֶם: נְאֻם יהוה עֹשֶׂה זֹּאת.
יג הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יהוה וְנִגַּשׁ חוֹרֵשׁ בַּקֹּצֵר וְדֹרֵךְ עֲנָבִים בְּמֹשֵׁךְ הַזָּרַע; וְהִטִּיפוּ הֶהָרִים עָסִיס וְכָל הַגְּבָעוֹת תִּתְמוֹגַגְנָה. יד וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל וּבָנוּ עָרִים נְשַׁמּוֹת וְיָשָׁבוּ וְנָטְעוּ כְרָמִים וְשָׁתוּ אֶת יֵינָם; וְעָשׂוּ גַנּוֹת וְאָכְלוּ אֶת פְּרִיהֶם. טווּנְטַעְתִּים עַל אַדְמָתָם; וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד מֵעַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם אָמַר יהוה אֱלֹהֶיךָ. .

BRIT HAKHADASHAH

Ma'asei HaShlikhim Chapter 15
1 And certain men who had come down from Y'hudah taught the brethren, “Unless you are circumcised in accordance with the Torah, you cannot be saved.” 2 And there was great dissension and controversy between them and Pavlos and Bar-Naba, and it reached such a point that it was necessary for Pavlos and Bar-Naba and others with them to go up to Yerushalayim to the Shlikhim and elders concerning this question. 3 They were given an escort and sent on their way by the congregation, and they traveled through all Fenikiya and the territory of the Shomronim, declaring the reconciliation of the Goyim; and they caused great joy to all the brethren. 4 On their arrival at Yerushalayim, they were received by the congregation, and by the Shlikhim and elders; and they reported everything that Elohim had done with them. 5 But some of the men who trusted who were from the sect of the P'rushim rose up and said, “You must circumcise them and command them to keep the Torah of Moshe.”
6 Then the Shlikhim and elders assembled to consider this matter. 7 And after much controversy, Shimon Kefa rose up and said to them, “Men and brethren, you know that from the early days Elohim chose that from my mouth the Goyim should hear the word of HaB'sorah, and Emunah. 8 And Elohim, who knows what is in the heart, has testified concerning them, and has given them The Ru'akh HaKodesh just as He did to us. 9 And He did not discriminate between us and them, because He purified their hearts by absolute trust. 10 Now, therefore, why do you tempt Elohim by putting a yoke upon the necks of the talmidim which neither our fathers nor we were able to bear? 11 But we trust that through the compassion of Adoneinu Yeshua HaMashi'akh we shall be saved even as they.” 12 Then the whole congregation was silent and listened to Pavlos and Bar-Naba, who were declaring the miracles and signs among the Goyim and everything which Elohim had wrought by their hands.
13 And when they had ceased speaking, Ya'akov rose up and said, “Men and brethren, hear me: 14 Shimon Kefa has told you how Elohim, from the beginning, chose a people from the Goyim for His Name. 15 And with this the words of the Nevi'im agree, as it is written, 16 ‘After this I will return, and I will set up again the Sukka of David which has fallen down; and I will repair what has fallen from it, and I will set it up, 17 so that the men who remain may seek after יהוה , and also all the Goyim upon whom My Name is called; so said יהוה , who does all these things.' 18 The works of Elohim are known from the very beginning. 19 Because of this, I say do not trouble those who turn to Elohim from among the Goyim. 20 But let us send word to them that they abstain from defilement by sacrifices to idols, and from fornication, and from creatures strangled, and from blood. 21 For Moshe, since early generations, has those who declare him in the Beit K'nessets in every city who read him on every Yom Shabbat.”

יוחנן פרק ז
א אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הִתְהַלֵּךְ יֵשׁוּעַ בַּגָּלִיל; כִּי לֹא רָצָה לְהִתְהַלֵּךְ בִּיהוּדָה, מִפְּנֵי שֶׁהַיְּהוּדִים בִּקְשׁוּ לְהָרְגוֹ. ב וְחַג הַסֻּכּוֹת שֶׁל הַיְּהוּדִים הָיָה קָרוֹב; ג וְאָמְרוּ לוֹ אֶחָיו לְיֵשׁוּעַ: צֵא לְךָ מִכָּאן וְלֵךְ לִיהוּדָה, כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּ תַּלְמִידֶיךָ אֶת הַמַּעֲשִׂים שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה; ד כִּי אֵין אִישׁ עוֹשֶׂה דָּבָר בַּסֵּתֶר וְרוֹצֶה שֶׁיִּהְיֶה בְּגָלוּי. אִם עוֹשֶׂה אַתָּה אֶת אֵלֶּה, הַרְאֵה עַצְמְךָ לָעוֹלָם; ה שֶׁכֵּן אֲפִלּוּ אֶחָיו לֹא הֶאֱמִינוּ בְּיֵשׁוּעַ. ו אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: זְמַנִּי שֶׁלִּי עַד עַתָּה לֹא הִגִּיעַ, אֲבָל זְמַנְכֶם שֶׁלָּכֶם מָצוּי בְּכָל עֵת. ז אֵין הָעוֹלָם יָכוֹל לִשְׂנֹא אֶתְכֶם; אֲבָל אוֹתִי הוּא שׂוֹנֵא, מִשּׁוּם שֶׁאֲנִי מֵעִיד עָלָיו כִּי מַעֲשָׂיו רָעִים הֵם. ח אַתֶּם עֲלוּ לַחַג הַזֶּה. אֲנִי אֵינֶנִּי עוֹלֶה עַכְשָׁו לַחַג הַזֶּה, כִּי זְמַנִּי לֹא נִשְׁלַם. ט אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אָמַר, וְנִשְׁאַר בַּגָּלִיל. י אֲבָל כְּשֶׁעָלוּ אֶחָיו לַחַג, אָז גַּם הוּא עָלָה, לֹא בְּגָלוּי אֶלָּא בַּסֵּתֶר. יא וְהַיְּהוּדִים חִפְּשׂוּהוּ בַּחַג וְאָמְרוּ: אֵיפֹה הוּא? יב וְרִטּוּן רַב הָיָה עָלָיו בֶּהָמוֹן; כִּי הָיוּ אֲשֶׁר אָמְרוּ שֶׁטּוֹב הוּא; וַאֲחֵרִים אָמְרוּ: לֹא אֶלָּא מַטְעֶה הוּא אֶת הָעָם. יג אַךְ אִישׁ לֹא דִּבֵּר עָלָיו בְּגָלוּי, מִפַּחַד הַיְּהוּדִים.
יד וּכְשֶׁהִגִּיעוּ יְמֵי הַחַג לְמַחֲצִיתָם, עָלָה יֵשׁוּעַ לַהֵיכָל וְלִמֵּד. טו וְהִתְפַּלְּאוּ הַיְהוּדִים וְאָמְרוּ: אֵיךְ יוֹדֵעַ זֶה סֵפֶר אַף שֶׁלֹּא לָמַד? טז עָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר: תּוֹרָתִי אֵינֶנָּה שֶׁלִּי,אֶלָּא שֶׁל אֲשֶׁר שְׁלָחַנִי. יז מִי שֶׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹנוֹ מַבְחִין בְּתוֹרָתִי אִם מֵאֱלֹהִים הִיא, אוֹ אִם אֲנִי מֵעַצְמִי מְדַבֵּר. יח מִי שֶׁמִּשִּׂכְלוֹ שֶׁלּוֹ מְדַבֵּר, מְבַקֵּשׁ כָּבוֹד לְעַצְמוֹ; אֲבָל הַמְבַקֵּשׁ אֶת כְּבוֹד מִי שֶׁשְּׁלָחוֹ, מְהֵימָן הוּא וְאֵין בְּלִבּוֹ עַוְלָה. יט הַאִם לֹא מֹשֶׁה נָתַן לָכֶם אֶת הַתּוֹרָה? וְאֵין אִישׁ מִכֶּם שׁוֹמֵר אֶת הַתּוֹרָה. כ מַדּוּעַ מְבַקְּשִׁים אַתֶּם לְהָרְגֵנִי? עָנָה הֶהָמוֹן וְאָמַר: שֵׁד יֵשׁ לְךָ; מִי מְבַקֵּשׁ לְהָרְגְךָ? כא עָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: מַעֲשֶׂה אֶחָד עָשִׂיתִי וְכֻלְּכֶם מִתְפַּלְּאִים. כב מִשּׁוּם כָּךְ מֹשֶׁה נָתַן לָכֶם אֶת הַמִּילָה, לֹא מִשּׁוּם שֶׁמִּמֶּנּוּ, מִמֹּשֶׁה, הִיא, אֶלָּא שֵׁמִּן הָאָבוֹת הִיא; וּבְשַׁבָּת מָלִים אַתֶּם אָדָם. כג וְאִם נִמּוֹל אָדָם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת לְמַעַן לֹא תּוּפַר תּוֹרַת מֹשֶׁה, עָלַי רוֹטְנִים אַתֶּם שֶׁאָדָם שָׁלֵם רִפֵּאתִי בְּיוֹם הַשַּׁבָּת? כד אַל תִּהְיוּ שׁוֹפְטִים בְּמַשּׂוֹא פָּנִים, אֶלָּא מִשְׁפַּט צֶדֶק שִׁפְטוּ. כה וְאָמְרוּ אֲנָשִׁים מִירוּשָׁלַיִם: הַאִם לֹא זֶהוּ אֲשֶׁר מְבַקְּשִׁים לְהָרְגוֹ? כו וְהִנֵּה בְּגָלוּי הוּא מְדַבֵּר וּמְאוּמָה לֹא אוֹמְרִים לוֹ. שֶׁמָּא הִכִּירוּ הַזְּקֵנִים שֶׁזֶּהוּא בֶּאֱמֶת הַמָּשִׁיחַ? כז אֲבָל זֶה, יוֹדְעִים אָנוּ מֵאַיִן הוּא. בְּרַם הַמָּשִׁיחַ כַּאֲשֶׁר יָבוֹא, אִישׁ לֹא יֵדַע מֵאַיִן הוּא. כח וְנָשָׂא יֵשׁוּעַ אֶת קוֹלוֹ כַּאֲשֶׁר לִמֵּד בַּהֵיכָל, וְאָמַר: אוֹתִי אַתֶּם מַכִּירִים, וּמֵאַיִן אֲנִי יוֹדְעִים אַתֶּם; וּמֵעַצְמִי לֹא בָּאתִי, אַךְ מְהֵימָן הוּא מִי שֶׁשְּׁלָחַנִי, אֲשֶׁר אֵינְכֶם מַכִּירִים אוֹתוֹ. כט אֲבָל אֲנִי מַכִּיר אוֹתוֹ, כִּי מִמֶּנּוּ אֲנִי וְהוּא שְׁלָחַנִי. ל וּבִקְּשׁוּ לְתָפְסוֹ, אַךְ אִישׁ לֹא שָׂם עָלָיו יָד מִפְּנֵי שֶׁעוֹד לֹא בָּאָה שְׁעָתוֹ. לא אֲבָל רַבִּים מִן הֶהָמוֹן הֶאֱמִינוּ בּוֹ וְאָמְרוּ: הַמָּשִׁיחַ כַּאֲשֶׁר יָבוֹא, הַאִם יַעֲשֶׂה אוֹתוֹת גְּדוֹלִים יוֹתֵר מֵאֵלֶּה שֶׁעוֹשֶׂה זֶה? לב וְשָׁמְעוּ הַפְּרוּשִׁים אֶת הַהֲמוֹנִים מְדַבְּרִים עָלָיו אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְשָׁלְחוּ הֵם וְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים שׁוֹטְרִים כְּדֵי שֶׁיִּתְפְּסוּהוּ. לג וְאָמַר יֵשׁוּעַ: עוֹד זְמַן מְעַט אֲנִי עִמָּכֶם וְהוֹלֵךְ אֲנִי אֶל מִי שֶׁשְּׁלָחַנִי. לד וּתְחַפְּשׂוּנִי וְלֹא תּמְצְאוּנִי; וּבַאֲשֶׁר אֲנִי אֶהְיֶה, אַתֶּם אֵינְכֶם יְכוֹלִים לָבוֹא לְשָׁם. לה אָמְרוּ הַיְּהוּדִים לְעַצְמָם: לְאָן עָתִיד הַלָּה לָלֶכֶת שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא נִמְצָא אוֹתוֹ? וְכִי לְאַרְצוֹת הַגּוֹיִים עָתִיד הוּא לָלֶכֶת, וִילַמֵּד אֶת עוֹבְדֵי הָאֱלִילִים? לו מַהוּ הַדָּבָר הַזֶּה שֶׁאָמַר, תְּחַפְּשׂוּנִי וְלֹא תּמְצְאוּנִי; וּבַאֲשֶׁר אֲנִי אֶהְיֶה, אַתֶּם אֵינְכֶם יְכוֹלִים לָבוֹא לְשָׁם?
לז וּבַיּוֹם הַגָּדוֹל, שֶׁהוּא הָאַחֲרוֹן בַּחַג, עָמַד יֵשׁוּעַ וְקָרָא וְאָמַר: אִם צָמֵא אִישׁ, יָבוֹא אֵלַי וְיִשְׁתֶּה! לח כָּל מִי שֶׁמַּאֲמִין בִּי, כְּפִי שֶׁאָמְרוּ הַכְּתוּבִים, נַהֲרֵי מַיִם חַיִּים יִזְרְמוּ מִקִּרְבּוֹ. לט וְאֶת זֹאת אָמַר עַל הָרוּחַ שֶׁעֲתִידִים הָיוּ לְקַבֵּל הַמַּאֲמִינִים בּוֹ; כִּי עוֹד לֹא נִתְּנָה הָרוּחַ, מִשּׁוּם שֶׁעוֹד לֹא נִתְפָּאֵר יֵשׁוּעַ. מ וְרַבִּים מִן הֶהָמוֹן שֶׁשָּׁמְעוּ אֶת דְּבָרָיו, אָמְרוּ: זֶהוּ בֶּאֱמֶת הַנָּבִיא. מא אֲחֵרִים אָמְרוּ: זֶהוּ הַמָּשִׁיחַ. אַחֵרִים אָמְרוּ: הַאִם מִן הַגָּלִיל יָבוֹא הַמָּשִׁיחַ? מב הֲלֹא הַכָּתוּב אָמַר שֶׁמִּזֶּרַע דָּוִד וּמִבֵּית לֶחֶם עִיר דָּוִד יָבוֹא הַמָּשִׁיחַ? מגוְהָיְתָה מַחֲלֹקֶת בֶּהָמוֹן עַל אוֹדוֹתָיו. מדוְהָיוּ אֲנָשִׁים מֵהֶם שֶׁרָצוּ לִתְפֹּס אוֹתוֹ, אַךְ אִישׁ לֹא שָׂם עָלָיו יָד.
מה וּבָאוּ הַשּׁוֹטְרִים הָהֵם אֶל רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַפְּרוּשִׁים, וְאָמְרוּ לָהֶם הַכֹּהֲנִים: מַדּוּעַ לֹא הֲבֵאתֶם אוֹתוֹ? מו אָמְרוּ לָהֶם הַשּׁוֹטְרִים: מֵעוֹלָם לֹא דִּבֵּר כָּךְ אָדָם, כְּמוֹ שֶׁמְּדַבֵּר הָאִישׁ הַזֶּה. מז אָמְרוּ לָהֶם הַפְּרוּשִׁים: הַאִם גַּם אַתֶּם הֻטְעֵיתֶם? מח הַאִם אִישׁ מִן הַמַּנְהִיגִים אוֹ מִן הַפְּרוּשִׁים הֶאֱמִין בּוֹ, מט חוּץ מִן הָעָם הַזֶּה שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ תּוֹרָה? אֲרוּרִים הֵם. נ אָמַר לָהֶם נַקְדִּימוֹן, אֶחָד מֵהֶם אֲשֶׁר בָּא אֶל יֵשׁוּעַ בַּלַּיְלָה: נאהַאִם תּוֹרָתֵנוּ מַרְשִׁיעָה אָדָם בְּלִי שֶׁתִּשְׁמַע מִמֶנּוּ תְּחִלָּה וְתֵדַע מֶה עָשָׂה? נב עָנוּ וְאָמְרוּ לוֹ: הַאִם גַּם אַתָּה מִן הַגָּלִיל? חֲקֹר וּרְאֵה שֶׁאֵין נָבִיא קָם מִן הַגָּלִיל. נג אָז הָלַךְ כָּל אֶחָד לְבֵיתוֹ.

Yokhanan Chapter 8
1 Then Yeshua went to Har HaZetim. 2 And in the morning He came again to the Heikhal, and all the people were coming to Him; and He sat down and taught them. 3 Then the Sofrim and the P'rushim brought a woman who was caught in adultery; and they made her to stand in the midst. 4 They said to Him, “Teacher, this woman was caught openly in the act of adultery. 5 Now in the Torah of Moshe it is commanded that women such as these should be stoned; but what do you say?” 6 They said this to test Him, that they might have a cause to accuse Him. While Yeshua was bent down, He was writing on the ground. 7 When they were through questioning Him, He straightened himself up and said to them, “He who is among you who is without sin, let him first throw a stone at her.” 8 And again as He bent down, He wrote on the ground. 9 And when they heard it, they left one by one, beginning with the elders; and the woman was left alone in the midst. 10 When Yeshua straightened Himself up, He said to the woman, “Where are they? Did no man condemn you?” 11 She said, “No man, Adon.” Then Yeshua said, “Neither do I condemn you; go away, and from henceforth, do not sin again.”
12 Again Yeshua spoke to them, saying, “I am the light of the world; he who follows me shall not walk in darkness, but He shall find for himself the light of life.” 13 The P'rushim said to Him, “You testify concerning yourself; your testimony is not true.” 14 Yeshua answered, saying to them, “Even though I testify concerning myself, my testimony is true, because I know from where I came and where I go; but you do not know from where I came or where I go. 15 You judge according to the flesh; but I judge no man. 16 And if I should judge, my judgment is true; because I am not doing it alone, but I and Avi who sent me. 17 And it is written in your own Torah that the testimony of two men is true. 18 I testify concerning myself, and Avi who sent me testifies concerning me.” 19 They said to Him, “Where is Avikha?” Yeshua answered, saying to them, “You know neither me nor Avi; if you knew me, you would know Avi also.” 20 These words He spoke in the treasury while He taught in the Heikhal; and no man arrested Him, for His time had not yet come.
21 Yeshua again said to them, “I am going away, and you will seek me, and you will die in your sins; and where I am going you cannot come.” 22 The Y'hudim said, “What, will He kill himself? For He says, ‘Where I am going, you cannot come.'” 23 And He said to them, “You are from below, and I am from above; you are of this world, but I am not of this world. 24 I told you that you will die in your sins; for unless you trust that I am He, you will die in your sins.” 25 The Y'hudim said, “Who are you?” Yeshua said to them, “Even though I should begin to speak to you, 26 I have many things to say and to judge concerning you; but He who sent me is true; and I speak in the world only those things which I have heard from Him.” 27 They did not understand that He spoke to them concerning HaAv. 28 Again Yeshua said to them, “When you have lifted up Ben HaAdam, then you will understand that I am He, and I do nothing of my own accord; but as Avi has taught me, so I speak just as He. 29 And He who sent me is with me; and Avi has never left me alone, because I always do what pleases Him.” 30 While He was speaking these words, a great many trusted in Him.
31 Then Yeshua said to the Yehudim who trusted in Him, “If you abide by my word, you are truly my Talmidim. 32 And you will know the truth, and that very truth will make you free.” 33 They said to Him, “We are the offspring of Avraham, and we have never been enslaved to any man; how do you say, ‘You will be free people?'” 34 Yeshua said to them, “Amein, Amein, I say to you, whoever commits sin is a servant of sin. 35 And a servant does not remain in the house forever, but the son remains forever. 36 If therefore HaBen shall make you free, you shall be free indeed. 37 I know you are the descendants of Avraham; but still you want to kill me, because you have no room in you for my word. 38 I speak what I have seen with Avi; and you do what you have seen with your father.”
39 They answered, saying to Him, “Our own father is Avraham.” Yeshua said to them, “If you were the sons of Avraham, you would be doing the works of Avraham. 40 But behold, now you want to kill me, even a man who has told you the truth which I heard from Elohim; this, Avraham did not do. 41 But you do the works of your father.” They said to him, “We are not born of fornication; we have one Father: Elohim.” 42 Yeshua said to them, “If Elohim were Avikhem, you would love me, for I proceeded forth and came out from Elohim; I did not come of my own accord, but He sent me. 43 Why therefore do you not understand my word, because you cannot obey my word? 44 You are from the father of accusation, and you want to do the lusts of your father, he who is a murderer of men from the very beginning and who never stands by the truth, because there is no truth in him. When he speaks, he speaks his own lie, because he is a liar, and the father of lies. 45 But because I speak the truth, you do not believe me.”
46 “Which one of you can rebuke me because of sin? If I speak the truth, why do you not trust me? 47 He who is of Elohim hears the words of Elohim; for this reason you do not hear, because you are not of Elohim.” 48 The Y'hudim answered, saying to Him, “Did we not say well, that you are a Shomroni and that you have a demon?” 49 Yeshua said to them, “I have no demon; but I honor Avi, and you curse me. 50 I do not seek my glory; there is one who seeks and judges.”
51 “Amein, Amein, I say to you, whoever obeys my word shall never see Mavet.” 52 The Y'hudim said to Him, “Now we are sure that you have a demon. Avraham and the Nevi'im have died; and yet you say, ‘whoever obeys my word shall never taste death.' 53 What, are you greater than our father Avraham who died, and the Nevi'im who died? Whom do you make yourself to be?” 54 Yeshua said to them, “If I honor myself, my honor is nothing; but it is Avi who honors me, the one of whom you say, ‘He is our Elohim.' 55 Yet you have not known Him, but I know Him; and if I should say I do not know Him, I would be a liar like yourselves; but I do know Him, and I obey His D'var. 56 Your father Avraham rejoiced to see my day; and he saw it and was glad.” 57 The Y'hudim said to Him, “You are not yet fifty years old, and yet have you seen Avraham?” 58 Yeshua said to them, “Amein, Amein, I say to you, before Avraham was born, I am He.” 59 So they took up stones, to stone Him, and Yeshua hid Himself and went out of the Heikhal, and He passed through the midst of them and went away.

יוחנן פרק ח
א וְיֵשׁוּעַ הָלַךְ אֶל הַר הַזֵּיתִים. ב בַּבֹּקֶר שׁוּב בָּא לַהֵיכָל, וְכָל הָעָם בָּאוּ אֵלָיו וְכַאֲשֶׁר יָשַׁב, לִמֵּד אוֹתָם. ג וְהֵבִיאוּ הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים אִשָּׁה שֶׁנִּתְפְּסָה בְּנִאוּף; וְכַאֲשֶׁר הֶעֱמִידוּהָ בָּאֶמְצַע, ד אָמְרוּ לוֹ: מוֹרֶה, הָאִשָּׁה הַזֹּאת נִתְפְּסָה בְּגָלוּי בְּמַעֲשֵׂה נִאוּף. ה וּבְתוֹרַת מֹשֶׁה צִוָּה שֶׁנִּסְקֹל כְּמוֹתָן. וּבְכֵן, אַתָּה, מָה אַתָּה אוֹמֵר? וזֹאת אָמְרוּ כְּשֶׁהֵם מְנַסִּים אוֹתוֹ, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה לָהֶם עִלָּה לְהַאֲשִׁימוֹ. אֲבָל יֵשׁוּעַ לְאַחַר שֶׁהִתְכּוֹפֵף מַטָּה, כָּתַב בְּאֶצְבָּעוֹ עַל הָאָרֶץ. ז כַּאֲשֶׁר הוֹסִיפוּ לִשְׁאֹל אוֹתוֹ, הִזְדַּקֵּף וְאָמַר לָהֶם: אֵיזֶהוּ מִכֶּם אֲשֶׁר בְּלִי חֵטְא הוּא, רִאשׁוֹן יַשְׁלִיךְ עָלֶיהָ אֶבֶן. ח וְשׁוּב לְאַחַר שֶׁהִתְכּוֹפֵף כָּתַב עַל הָאָרֶץ. ט וְהֵם, כְּשָׁמְעָם, יָצְאוּ אֶחָד אֶחָד, הָחֵל מִן הַזְּקֵנִים. וְנִשְׁאַר יֵשׁוּעַ לְבַדּוֹ, וְהָאִשָּׁה עוֹמֶדֶת בָּעֶמְצַע. י וְכַאֲשֶׁר הִזְדַּקֵּף יֵשׁוּעַ, אָמַר לָהּ: אִשָּׁה, אֵיפֹה הֵם? אִישׁ לֹא הִרְשִׁיעֵךְ? יא וְהִיא אָמְרָה: אִישׁ לֹא, יהוה . אָמַר לָהּ יֵשׁוּעַ: אַף אֲנִי אֵינֶנִּי מַרְשִׁיעַ אוֹתָךְ. לְכִי, וּמֵעַתָּה אַל תֶּחֶטְאִי שׁוּב.
יב שׁוּב דִּבֵּר אִתָּם יֵשׁוּעַ וְאָמַר: אֲנִי הוּא אוֹרוֹ שֶׁל עוֹלָם. מִי שֶׁבָּא אַחֲרַי לֹא יִתְהַלֵּךְ בַּחֹשֶׁךְ, אֶלָּא יִמְצָא לוֹ אֶת אוֹר הַחַיִּים. יג אָמְרוּ לוֹ הַפְּרוּשִׁים: אַתָּה עַל עַצְמְךָ מֵעִיד; עֵדוּתֵךְ אֵינֶנָּה מְהֵימָנָה. יד עָנָה יֵשׁוּעַ ואָמַר לָהֶם: גַּם אִם אֲנִי מֵעִיד עַל עַצְמִי, מְהֵימָנָה הִיא עֵדוּתִי; כִּי יוֹדֵעַ אֲנִי מֵאַיִן בָּאתִי וּלְאָן אֲנִי הוֹלֵךְ. אֲבָל אַתֶּם אֵינְכֶם יוֹדְעִים מֵאַיִן בָּאתִי, וְלֹא לְאָן אֲנִי הוֹלֵךְ. טו אַתֶּם כְּדֶרֶךְ הַבָּשָׂר שׁוֹפְטִים אַתֶּם; אֲנִי אֵינֶנִּי שׁוֹפֵט אִישׁ. טז וְאִם אֲנִי שׁוֹפֵט, מִשְׁפָּטִי אֱמֶת הוּא; כִּי אֵינֶנִּי לְבַדִּי, אֶלָּא אֲנִי וְאָבִי אֲשֶׁר שְׁלָחַנִי. יז וּבְתוֹרַתְכֶם כָּתוּב שֶׁעֵדוּת שְׁנֵי אֲנָשִׁים מְהֵימָנָה הִיא. יח אֲנִי הוּא הַמֵּעִיד עַל עַצְמִי, וְאָבִי אֲשֶׁר שְׁלָחַנִי מֵעִיד עָלַי. יט אָמְרוּ לוֹ: אֵיפֹה אָבִיךָ? עָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: גַּם אוֹתִי אֵינְכֶם מַכִּירִים,גַּם לֹא אֶת אָבִי.אִלּוּ הִכַּרְתֶּם אוֹתִי, גַּם אֶת אָבִי הֱיִיתֶם מַכִּירִים. כ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֵּר בְּבֵית הָאוֹצָר, כַּאֲשֶׁר לִמֵּד בַּהֵיכָל. וְלֹא תְּפָסוֹ אִישׁ, כִּי עוֹד לֹא בָּאָה שְׁעָתוֹ.
כא שׁוּב אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: אֲנִי הוֹלֵךְ וּתְחַפְּשׂוּנִי, וְתָמוּתוּ בַּחֲטָאֵיכֶם; וּלְאָן שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ, אַתֶּם אֵינְכֶם יְכוֹלִים לָבוֹא. כב אָמְרוּ הַיְּהוּדִים: הַאִם אָמְנָם יַהֲרֹג אֶת עַצְמוֹ, שֶׁהוּא אוֹמֵר 'לְאָן שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ, אַתֶּם אֵינְכֶם יְכוֹלִים לָבוֹא'? כג וְהוּא אָמַר לָהֶם: אַתֶּם, מִלְּמַטָּה אַתֶּם; וַאֲנִי מִלְמַעְלָה. אַתֶּם מִן הָעוֹלָם הַזֶּה. אֲנִי אֵינֶנִּי מִן הָעוֹלָם הַזֶּה. כד אָמַרְתִּי לָכֶם שֶׁתָּמוּתוּ בַּחֲטָאֵיכֶם; שֶׁכֵּן אִם לֹא תַּאֲמִינוּ שֶׁאֲנִי הוּא, תָּמוּתוּ בַּחֲטָאֵיכֶם. כה אָמְרוּ הַיְּהוּדִים: מִי אַתָּה? אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: אַף שֶׁהִתְחַלְתִּי לְדַבֵּר אִתְּכֶם, כו הַרְבֵּה יֵשׁ לִי לוֹמַר עֲלֵיכֶם וְלִשְׁפֹּט. אֲבָל מִי שֶׁשְּׁלָחַנִי מְהֵימָן הוּא; וַאֲנִי אֶת הַדְּבָרִים שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ, אֶת אֵלֶּה אֲנִי מְדַבֵּר בָּעוֹלָם. כז וְהֵם לֹא יָדְעוּ שֶׁעַל הָאָב אָמַר לָהֶם. כח שׁוּב אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: כַּאֲשֶׁר תָּרִימוּ אֶת בֶּן הָאָדָם, אָז תֵּדְעוּ שֶׁאֲנִי הוּא; וְשׁוּם דָּבָר אֵינֶנִּי עוֹשֶׂה מֵעַצְמִי, אֶלָּא כְּפִי שֶׁלִּמְּדַנִי אָבִי,כָּךְ אֲנִי מְדַבֵּר. כטוּמִי שֶׁשְּׁלָחַנִי אִתִּי הוּא. וְלֹא עֲזָבַנִי לְבַדִּי אָבִי; כִּי אֲנִי אֶת הַטּוֹב בְּעֵינָיו עוֹשֵׂה בְּכָל עֵת. ל וְכַאֲשֶׁר דִּבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, רַבִּים הֶאֱמִינוּ בּוֹ.
לא וְאָמַר יֵשׁוּעַ לַיְּהוּדִים הַלָּלוּ שֶׁהֶאֱמִינוּ בּוֹ: אִם אַתֶּם תַּעַמְדוּ בִּדְבָרִי, בֶּאֱמֶת תַּלְמִידַי אַתֶּם. לב וְתֵדְעוּ אֶת הָאֱמֶת, וְהִיא הָאֱמֶת תְּשַׁחְרֶרְכֶם. לג אָמְרוּ לוֹ: זֶרַע אַבְרָהָם אֲנַחְנוּ וּמֵעוֹלָם לֹא הָיִינוּ מְשֻׁעְבָּדִים בְּעַבְדוּת לְאִישׁ. כֵּיצַד אַתָּה אוֹמֵר, תִּהְיוּ בְּנֵי חוֹרִין? לד אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: אָמֵן אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, כָּל מִי שֶׁעוֹשֶׂה חֵטְא עֶבֶד הוּא שֶׁל הַחֵטְא. לה וְהָעֶבֶד אֵינוֹ שׁוֹכֵן לְעוֹלָם בַּבַּיִת, אֲבָל הַבֵּן שׁוֹכֵן לְעוֹלָם. לולָכֵן אִם הַבֵּן יְשַׁחְרֶרְכֶם, בֶּאֱמֶת תִּהְיוּ בְּנֵי חוֹרִין. לז יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁזֶּרַע אַבְרָהָם אַתֶּם; אַךְ מְבַקְּשִׁים אַתֶּם לְהָרְגֵנִי מִשּׁוּם שֶׁאֵינְכֶם קוֹלְטִים אֶת דְּבָרִי. לח אֲנִי מַה שֶּׁרָאִיתִי אֵצֶל אָבִי מְדַבֵּר אֲנִי; וְאַתֶּם מַה שֶּׁרְאִיתֶם אֵצֶל אֲבִיכֶם עוֹשִׂים אַתֶּם.
לט עָנוּ וְאָמְרוּ לוֹ: אָבִינוּ שֶׁלָּנוּ אַבְרָהָם הוּא. אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: אִלּוּ בְּנֵי אַבְרָהָם הֱיִיתֶם, אֶת מַעֲשֵׂי אַבְרָהָם הֱיִיתֶם עוֹשִׂים. מ אֲבָל הִנֵּה כָּעֵת מְבַקְּשִׁים אַתֶּם לְהָרְגֵנִי, אִישׁ שֶׁדִּבֵּר אִתְּכֶם אֱמֶת אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי מֵהָאֱלֹהִים. זֹאת אַבְרָהָם לֹא עָשָׂה. מא אֲבָל אַתֶּם עוֹשִׂים אֶת מַעֲשֵׂי אֲבִיכֶם. אָמְרוּ לוֹ: אֲנַחְנוּ לֹא נוֹלַדְנוּ מִזְּנוּת. אָב אֶחָד יֵשׁ לָנוּ, הָאֱלֹהִים. מב אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: אִלּוּ הָאֱלֹהִים הָיָה אֲבִיכֶם, הֱיִיתֶם אוֹהֲבִים אוֹתִי; כִּי אֲנִי מֵאֵת הָאֱלֹהִים יָצָאתִי וּבָאתִי. וְלֹא מֵעַצְמִי בָּאתִי, אֶלָּא הוּא שְׁלָחַנִי. מג מִשּׁוּם מָה אֵין אַתֶּם מְבִינִים אֶת דְּבָרִי? עַל שׁוּם שֶׁאֵינְכֶם יְכוֹלִים לִשְׁמֹעַ אֶת דְּבָרִי. מד אַתֶּם מִן הָאָב הַמְקַטְרֵג הִנְּכֶם, וְאֶת תַּאֲוַת אֲבִיכֶם חֲפֵצִים אַתֶּם לַעֲשׂוֹת, אֲשֶׁר מִבְּרֵאשִׁית רוֹצֵחַ אָדָם הוּא וּבָאֱמֶת אֵינוֹ עוֹמֵד, מִשּׁוּם שֶׁאֵין אֱמֶת בּוֹ; וְכַאֲשֶׁר הוּא מְדַבֵּר כָּזָב, מִשֶּׁלּוֹ הוּא מְדַבֵּר, כִּי שַׁקְרָן הוּא, אַף אֲבִי הַכָּזָב. מה אֲבָל אֲנִי, שֶׁאֱמֶת מְדַבֵּר אֲנִי, אֵינְכֶם מַאֲמִינִים לִי.
מו מִי מִכֶּם עַל חֵטְא יוֹכִיחֵנִי? וְאִם אֱמֶת אֲנִי מְדַבֵּר, אַתֶּם מַדּוּעַ אֵינְכֶם מַאֲמִינִים לִי? מז מִי שֶׁמֵּאֵת הָאֱלֹהִים הוּא, שׁוֹמֵעַ אֶת דִּבְרֵי אֱלֹהִים. מִשּׁוּם כָּךְ אַתֶּם אֵינְכֶם שׁוֹמְעִים, מִשּׁוּם שֶׁאֵינְכֶם מֵאֵת הָאֱלֹהִים. מח עָנוּ הַיְּהוּדִים וְאָמְרוּ לוֹ: הַאֵין אוֹמְרִים אָנוּ נְכוֹנָה, שֶׁשּׁוֹמְרוֹנִי אַתָּה וְשֵׁד יֵשׁ לְךָ? מט אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: לִי אֵין שֵׁד; אֶלָּא אֶת אָבִי אֲנִי מְכַבֵּד, וְאַתֶּם בָּזִים לִי. נ וַאֲנִי אֵינֶנִּי מְבַקֵּשׁ אֶת כְּבוֹדִי; יֵשׁ הַמְבַקֵּשׁ וְשׁוֹפֵט.
נא אָמֵן אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, מִי שֶׁשּׁוֹמֵר אֶת דְּבָרִי לֹא יִרְאֶה מָוֶת לְעוֹלָם. נב אָמְרוּ לוֹ הַיְהוּדִים: עַכְשָׁו יוֹדְעִים אָנוּ שֶׁשֵּׁד יֵשׁ לְךָ. אַבְרָהָם מֵת, וְגַם הַנְּבִיאִים, וְאַתָּה אוֹמֵר 'מִי שֵׁשּׁוֹמֵר אֶת דְּבָרִי לֹא יִטְעַם מָוֶת לְעוֹלָם'. נג הַאִם גָּדוֹל אַתָּה מֵאָבִינוּ אַבְרָהָם שֶׁמֵּת, וּמִן הַנְּבִיאִים שֶׁמֵּתוּ? מִי אַתָּה עוֹשֶׂה אֶת עַצְמְךָ? נד אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: אִם אֲנִי מְכַבֵּד אֶת עַצְמִי, כְּבוֹדִי אֵינוֹ כְּלוּם. אָבִי הוּא הַמְכַבֵּד אוֹתִי, אֲשֶׁר אוֹמְרִים אַתֶּם, אֱלֹהֵינוּ הוּא. נה וְלֹא הִכַּרְתֶּם אוֹתוֹ, אֲבָל אֲנִי מַכִּיר אוֹתוֹ. וְאִם אֹמַר שֶׁאֵינֶנִּי מַכִּיר אוֹתוֹ, אֶהְיֶה שַׁקְרָן כְּמוֹכֶם. אֶלָּא שֶׁאֲנִי מַכִּיר אוֹתוֹ, וְאֶת דְּבָרוֹ אֲנִי שׁוֹמֵר. נו אַבְרָהָם אֲבִיכֶם הִשְׁתּוֹקֵק לִרְאוֹת אֶת יוֹמִי, וְרָאָה וְשָׂמַח. נז אָמְרוּ לוֹ הַיְּהוּדִים: עֲדַיִן אֵינְךָ בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה וְאֶת אַבְרָהָם רָאִיתָ? נח אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: אָמֵן אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, בְּטֶרֶם הָיָה אַבְרָהָם אֲנִי הוּא. נט וְהֵרִימוּ אֲבָנִים לִרְגֹּם אוֹתוֹ; וְיֵשׁוּעַ הִסְתַּתֵּר וְיָצָא מִן הָהֵיכָל, וְעָבַר בֵּינֵיהֶם וְהָלַךְ.

Yokhanan Chapter 9
1 And as Yeshua passed by, He saw a man who was blind from his mother’s womb. 2 And His Talmidim asked Him, saying, “Teacher, who did sin, this man or his parents, that he was born blind?” 3 Yeshua said to them, “Neither did he sin nor his parents, but that the works of Elohim might be seen in him. 4 I must do the works of Him who sent me while it is day; the night comes when no man can work. 5 As long as I am in the world, I am the light of the world.” 6 When He said these words, He spat on the ground and mixed clay with His saliva, and He placed it on the eyes of the blind man. 7 Then He said to him, “Go and wash in the immersion pool of Shilo'akh.” He went and washed, and he came seeing.
8 His neighbors and those who had seen him before begging, said, “Is not this he who used to sit down and beg?” 9 Some said, “It is he;” and some said, “No, but he resembles him;” but he said, “I am he.” 10 Then they said to him, “How were your eyes opened?” 11 He answered, saying to them, “A man whose name is Yeshua made clay and placed it on my eyes, and He said to me, ‘Go and wash in the water of Shilo'akh;' and I went and washed, and I see.” 12 They said to him, “Where is he?” He said to them, “I do not know.”
13 So they brought to the P'rushim him who had been blind from his birth. 14 Now it was Shabbat when Yeshua made the clay and opened his eyes. 15 Again the P'rushim asked him, “How did you receive your sight?” He said to them, “He placed clay on my eyes, and I washed, and I see.” 16 Then some of the P'rushim said, “This man is not from Elohim, because He does not observe Shabbat;” others said, “How can a man who is a sinner do these miracles?” And there was a division among them. 17 They said to the blind man again, “What do you say concerning Him who opened your eyes?” He said to them, “I say He is a navi.” 18 But the Y'hudim did not believe concerning him that he had been blind and had received his sight, until they called the parents of him who had received his sight. 19 And they asked them, “Is this your son who you say was born blind? How then does he now see?” 20 His parents answered, saying, “We know that he is our son and that he was born blind. 21 But how he sees now or who opened his eyes we do not know; he is of age, ask him, he will speak for himself.” 22 His parents said these things because they were afraid of the Y'hudim; for the Y'hudim had decided already that if any man should confess that He is the Mashi'akh, they would put him out of the Beit K'nesset. 23 For this reason his parents said, “He is of age, ask him.” 24 So they called a second time the man who had been blind, and said to him, “Give praise to Elohim, for we know that this man is a sinner.” 25 He answered, saying to them, “If he is a sinner I do not know; but I do know one thing, that I was blind, and now, behold, I see.” 26 They said to him again, “What did He do to you? How did he open your eyes?” 27 He said to them, “I have already told you, and you did not listen; why do you want to hear it again? What, do you also want to become His Talmidim?” 28 Then they cursed him and said to him, “You are His talmid, but we are Talmidim of Moshe. 29 And we know that Elohim spoke with Moshe; but as for this man, we do not know where He is from.” 30 The man answered, saying to them, “This is surprising that you do not know where He is from, and yet He opened my eyes. 31 We know that Elohim does not hear the voice of sinners; but he hears the one who reveres Him and does His will. 32 From ages past it has never been heard that a man opened the eyes of one who was born blind. 33 If this man were not from Elohim, He could not have done this.” 34 They answered, saying to him, “You were wholly born in sins, and yet do you teach us?” And they cast him out.
35 And Yeshua heard that they had cast him out; and He found him and said to him, “Do you trust in Ben HaElohim?” 36 He who was healed answered, saying, “Who is He, My Adon, so that I may trust in Him?” 37 Yeshua said to him, “You have seen Him, and He is the one who is speaking with you.” 38 He said, “I do trust, My Adon;” and he fell down and worshipped Him.
39 Then Yeshua said to him, “I have come for the judgment of this world, so that those who cannot see may see, and those who see may become blind.” 40 When some of the P'rushim who were with Him heard these words, they said to Him, “What, are we also blind?” 41 Yeshua said to them, “If you were blind, you would have no sin; but now you say, ‘We see;' because of this your sin remains.”

יוחנן פרק ט
א וְכַאֲשֶׁר עָבַר, רָאָה אִישׁ עִוֵּר מִבֶּטֶן אִמּוֹ. ב וּשְׁאָלוּהוּ תַּלְמִידָיו וְאָמְרוּ: רַבֵּנוּ, מִי חָטָא, זֶה אוֹ הוֹרָיו, כִּי נוֹלַד עִוֵּר? ג אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: לֹא הוּא חָטָא וְלֹא הוֹרָיו; אֶלָּא לְמַעַן יֵרָאוּ בּוֹ מַעֲשֵׂי אֱלֹהִים. ד עָלַי לַעֲשׂוֹת אֶת מַעֲשָׂיו שֶׁל מִי שֶׁשְּׁלָחַנִי כָּל עוֹד יוֹם. יָבוֹא לַיְלָה שֶׁבּוֹ אִישׁ אֵינוֹ יָכוֹל לִפְעֹל. ה בְּעוֹד אֲנִי בָּעוֹלָם, אוֹרוֹ שֶׁל עוֹלָם אֲנִי. ו וְכַאֲשֶׁר אָמַר אֶת אֵלֶּה, יָרַק עַל הָאָרֶץ וְהֵכִין בּוֹץ מִן הָרוֹק שֶׁלּוֹ, וּמָרַח עַל עֵינָיו שֶׁל הָעִוֵּר, ז וְאָמַר לוֹ: לֵךְ רְחַץ בִּבְרֵכַת הַשִּׁלּוֹחַ.וְהוּא הָלַךְ וְרָחַץ, וּבָא רוֹאֶה.
ח וּשְׁכֵנָיו וְהַלָּלוּ אֲשֶׁר רָאוּהוּ קֹדֶם לָכֵן מְבַקֵּשׁ נְדָבוֹת אָמְרוּ: הֲלֹא זֶה הוּא שֶׁיָּשַׁב וּבִקֵּשׁ נְדָבוֹת? ט יֵשׁ שֶׁאָמְרוּ: הוּא הוּא; וְיֵשׁ שֶׁאָמְרוּ: לֹא; אֶלָּא דּוֹמֶה הוּא לוֹ. אֲבָל הוּא אָמַר: אֲנִי הוּא. י אָמְרוּ לוֹ: אֵיךְ נִפְקְחוּ עֵינֶיךָ? יא עָנָה וְאָמַר לָהֶם: אִישׁ אֲשֶׁר שְׁמוֹ יֵשׁוּעַ עָשָׂה בּוֹץ וּמָרַח לִי עַל עֵינַי, וְאָמַר לִי, לֵךְ רְחַץ בְּמֵי הַשִּׁלּוֹחַ. וְהָלַכְתִּי וְרָחַצְתִּי, וְרָאִיתִי. יב אָמְרוּ לוֹ: אֵיפֹה הוּא? אָמַר לָהֶם: אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ.
יג וְהֵבִיאוּ אֶת אֲשֶׁר הָיָה קֹדֶם עִוֵּר אֶל הַפְּרוּשִׁים. יד וְשַׁבָּת הָיְתָה כְּשֶׁעָשָׂה יֵשׁוּעַ בּוֹץ וּפָקַח לוֹ אֶת עֵינָיו. טו וְשׁוּב שְׁאָלוּהוּ הַפְּרוּשִׁים: אֵיךְ רָאִיתָ? וְהוּא אָמַר לָהֶם: בּוֹץ שָׂם עַל עֵינַי, וְרָחַצְתִּי וְרָאִיתִי. טז וְאָמְרוּ לוֹ אֲחָדִים מִן הַפְּרוּשִׁים: הָאִישׁ הַזֶּה לֹא מֵאֱלֹהִים הוּא, כִּי אֵינוֹ שׁוֹמֵר אֶת הַשַּׁבָּת. וַאֲחֵרִים אָמְרוּ: אֵיךְ יָכוֹל אִישׁ חוֹטֵא לַעֲשׂוֹת אֶת הָאוֹתוֹת הָאֵלֶּה? וּמַחֲלֹקֶת הָיְתָה בֵּינֵיהֶם. יז אָמְרוּ שׁוּב לָעִוֵּר: אַתָּה מָה אוֹמֵר אַתָּה עָלָיו שֶׁפָּקַח לְךָ אֶת עֵינֶיךָ? אָמַר לָהֶם: אֲנִי אוֹמֵר שֶׁנָּבִיא הוּא. יח אַךְ לֹא הֶאֱמִינוּ עָלָיו הַיְּהוּדִים שֶׁעִוֵּר הָיָה וְרָאָה, עַד כִּי קָרְאוּ לְהוֹרָיו שֶׁל זֶה שֶׁרָאָה, יט וְשָׁאֲלוּ אוֹתָם: הַאִם זֶהוּ בִּנְכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם אוֹמְרִים כִּי נוֹלַד עִוֵּר? כֵּיצַד עַכְשָׁו הוּא רוֹאֶה? כ עָנוּ הוֹרָיו וְאָמְרוּ: אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁזֶּהוּ בְּנֵנוּ וְשֶׁנּוֹלַד עִוֵּר, כא אֲבָל כֵּיצַד עַכְשָׁו הוּא רוֹאֶה, אוֹ מִי פָּקַח לוֹ אֶת עֵינָיו, אֵין אָנוּ יוֹדְעִים. אַף הוּא הִגִּיעַ לְפִרְקוֹ, שַׁאֲלוּ אוֹתוֹ; הוּא בְּעַד עַצְמוֹ יְדַבֵּר. כב אֶת אֵלֶּה אָמְרוּ הוֹרָיו מִשּׁוּם שֶׁפָּחֲדוּ מִן הַיְּהוּדִים; כִּי הַיְּהוּדִים גָּזְרוּ שֶׁאִם יוֹדֶה בּוֹ אִישׁ שֶׁהוּא הַמָּשִׁיחַ, יְנַדּוּהוּ מִן הַקָּהָל. כג מִשּׁוּם כָּךְ אָמְרוּ הוֹרָיו: הוּא הִגִּיעַ לְפִרְקוֹ, שַׁאֲלוּ אוֹתוֹ. כד וְקָרְאוּ לָאִישׁ פַּעַם שְׁנִיָּה, לָזֶה שֶׁהָיָה עִוֵּר, וְאָמְרוּ לוֹ: כַּבֵּד אֶת הָאֱלֹהִים, כִּי יוֹדְעִים אֲנַחְנוּ שֶׁהָאִישׁ הַזֶּה חוֹטֵא הוּא. כה עָנָה הוּא וְאָמַר לָהֶם: אִם חוֹטֵא הוּא אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ. אֲבָל אַחַת אֲנִי יוֹדֵעַ, שֶׁעִוֵּר הָיִיתִי וְעַכְשָׁו הִנֵּה אֲנִי רוֹאֶה. כו אָמְרוּ לוֹ שׁוּב: מֶה עָשָׂה לְךָ? אֵיךְ פָּקַח לְךָ אֶת עֵינֶיךָ? כז אָמַר לָהֶם: אָמַרְתִּי לָכֶם וְלֹא שְׁמַעְתֶּם. מַדּוּעַ שׁוּב רוֹצִים אַתֶּם לִשְׁמֹעַ? הַאִם גַּם אַתֶּם רוֹצִים לִהְיוֹת לְתַלְמִידִים? כח אַךְ הֵם חֵרְפוּהוּ וְאָמְרוּ לוֹ: אַתָּה תַּלְמִידוֹ שֶׁל הַהוּא, אֲבָל אֲנַחְנוּ תַּלְמִידִים שֶׁל מֹשֶׁה. כט וְיוֹדְעִים אָנוּ שֶׁעִם מֹשֶׁה דִּבֵּר הָאֱלֹהִים, אֲבָל זֶה, אֵין אָנוּ יוֹדְעִים מֵאַיִן הוּא. ל עָנָה הָאִישׁ וְאָמַר לָהֶם: עַל זֹאת אֵפוֹא יֵשׁ לְהִתְפַּלֵּא, שֶׁאַתֶּם אֵינְכֶם יוֹדְעִים מֵאַיִן הוּא; וְהוּא אֶת עֵינַי פָּקַח! לא יוֹדְעִים אָנוּ שֶׁאֵין הָאֱלֹהִים שׁוֹמֵעַ בְּקוֹל הַחוֹטְאִים; אֶלָּא לְמִי שֶׁיָּרֵא אוֹתוֹ וְעוֹשֶׂה אֶת רְצוֹנוֹ, לוֹ הוּא שׁוֹמֵעַ. לב מֵעוֹלָם לֹא נִשְׁמַע שֶׁאִישׁ פָּקַח עֵינֵי עִוֵּר מִלֵּדָה. לג אִלּוּ לֹא מֵאֱלֹהִים הָיָה זֶה, לֹא הָיָה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת זֹאת. לד עָנוּ וְאָמְרוּ לוֹ: אַתָּה כֻּלְּךָ בַּחֲטָאִים נוֹלַדְתָּ וְאַתָּה מְלַמֵּד אוֹתָנוּ? וְגֵרְשׁוּהוּ הַחוּצָה.
לה וְשָׁמַע יֵשׁוּעַ שֶׁגֵּרְשׁוּהוּ הַחוּצָה וּמָצָא אוֹתוֹ וְאָמַר לוֹ: הַאִם מַאֲמִין אַתָּה בְּבֶן הָאֱלֹהִים? לו עָנָה הַנִּרְפָּא וְאָמַר: מִי הוּא, אֲדוֹנִי, לְמַעַן אַאֲמִין בּוֹ? לז אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: רָאִיתָ אוֹתוֹ, וְהַמְדַבֵּר אִתְּךָ הוּא הוּא. לח וְהוּא אָמַר: מַאֲמִין אֲנִי, אֲדוֹנִי. וְנָפַל וְהִשְׁתַּחֲוָה לוֹ.
לט וְאָמַר יֵשׁוּעַ: לְמִשְׁפַּט הָעוֹלָם הַזֶּה בָּאתִי, כְּדֵי שֶׁהַלֹּא רוֹאִים יִרְאוּ, וְהָרוֹאִים יִהְיוּ לְעִוְרִים. מ וְשָׁמְעוּ אֶת הַדְּבָרִים הַלָּלוּ אֵלֶּה מִן הַפְּרוּשִׁים שֶׁהָיוּ אִתּוֹ, וְאָמְרוּ לוֹ: הַאִם גַּם אֲנַחְנוּ עִוְרִים? מא אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: אִלּוּ הֱיִיתֶם עִוְרִים, לֹא הָיָה בָּכֶם חֵטְא; אַךְ כָּעֵת אוֹמְרִים אַתֶּם 'אֲנַחְנוּ רוֹאִים', מִשּׁוּם כָּךְ עוֹמֶדֶת חַטַּאתְכֶם.

Yokhanan Chapter 10
1 “Amein, Amein, I say to you, he who does not enter by the gate into the sheepfold, but climbs up from another place, is a thief and a bandit. 2 But he who enters by the gate is the shepherd of the sheep. 3 To this man the gatekeeper opens the gate, and the sheep hear his voice, and he calls his own sheep by their names and brings them out. 4 And when he has brought out his sheep, he goes before them; and his own sheep follow him, because they know his voice. 5 The sheep do not follow a stranger, but they run away from him, because they do not know the voice of a stranger.” 6 Yeshua spoke this mashal to them; but they did not understand what He was telling them. 7 Yeshua said to them again, “Amein, Amein, I say to you, I am the gate of the sheep. 8 All who have come are thieves and bandits, if the sheep did not hear them. 9 I am the gate; if any man enters My Way, he shall live, and he shall come in and go out and find pasture. 10 A thief does not come, except to steal and kill and destroy; I have come that you might have life, and have it abundantly. 11 I am the good shepherd; a good shepherd risks his life for the sake of his sheep. 12 But the hired person who is not the shepherd and who is not the owner of the sheep, when he sees the wolf coming, leaves the sheep and runs away; and the wolf comes and seizes and scatters the sheep. 13 The hired person runs away because he is hired and does not care for the sheep. 14 I am the good shepherd, and I know my own, and my own know me. 15 Just as Avi knows me, I also know Avi; and I lay down my life for the sake of the sheep. 16 I have other sheep also, which are not of this fold; them too I must bring, and they will hear my voice; and all the sheep will become one flock with one shepherd. 17 This is why Avi loves me, because I lay down my life so that I may take it up again. 18 No man takes it away from me, but I lay it down of my own will. Therefore I have the power to lay it down, and I have the power to take it up again. This command I received from Avi.”
19 There was again a division among the Yehudim because of these sayings. 20 And many of them said, “He is insane and rambles; why do you listen to Him?” 21 Others said, “These are not the words of a crazy man. Can a crazy man open the eyes of the blind?”

יוחנן פרק י
א אָמֵן אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, מִי שֶׁאֵינוֹ נִכְנַס דֶּרֶךְ הַשַּׁעַר אֶל מִכְלָא הַצֹּאן, אֶלָּא עוֹלֶה מִמָּקוֹם אַחֵר, גַּנָּב הוּא וְשׁוֹדֵד. ב אֲבָל הַנִּכְנָס דֶּרֶךְ הַשַּׁעַר הוּא רוֹעֵה הַצֹּאן. ג וְלָזֶה שׁוֹמֵר הַשַּׁעַר פּוֹתֵחַ אֶת הַשַּׁעַר; וְהַצֹּאן שׁוֹמְעוֹת אֶת קוֹלוֹ; וְאֶת הַכְּבָשִׂים הוּא קוֹרֵא בִּשְׁמוֹתֵיהֶם וּמוֹצִיא אוֹתָם. ד וּלְאַחַר שֶׁהוֹצִיא אֶת צֹאנוֹ, הוּא הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶן; וּכְבָשָׂיו שֶׁלּוֹ הוֹלְכִים אַחֲרָיו, כִּי מַכִּירִים הֵם אֶת קוֹלוֹ. ה וְאַחֲרֵי זָר אֵין הַצֹּאן הוֹלְכוֹת, אֶלָּא בּוֹרְחוֹת מִמֶּנּוּ, כִּי אֵינָן מַכִּירוֹת אֶת קוֹלוֹ שֶׁל הַזָּר. ו אֶת הַמָּשָׁל הַזֶּה אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ, אַךְ הֵם לֹא הֵבִינוּ מַה הוּא מְדַבֵּר אִתָּם. ז וְעוֹד אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: אָמֵן אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אֲנִי הוּא שַׁעַר הַצֹּאן. ח וְכָל הַלָּלוּ שֶׁבָּאוּ גַּנָּבִים הֵם וְשׁוֹדְדִים, אַךְ הַצֹּאן לֹא שָׁמְעוּ לָהֶם. ט אֲנִי הוּא הַשַּׁעַר; וְאִישׁ אִם יִכָּנֵס דַּרְכִּי, יִחְיֶה; וְיִכָּנֵס וְיֵצֵא וְיִמְצָא מִרְעֶה. י אֵין הַגַּנָּב בָּא אֶלָּא לִגְנֹב וְלַהֲרֹג וּלְאַבֵּד. אֲנִי בָּאתִי לְמַעַן יִהְיִוּ לָהֶם חַיִּים, וּמַה שֶׁיּוֹתֵר יִהְיֶה לָהֶם. יא אֲנִי הוּא הָרוֹעֶה הַטּוֹב. הָרוֹעֶה הַטּוֹב נוֹתֵן אֶת נַפְשׁוֹ בְּעַד צֹאנוֹ. יב אֲבָל הַשָּׂכִיר, שֶׁאֵינֶנּוּ הָרוֹעֶה וְהַכְּבָשִׂים אֵינָם שֶׁלּוֹ, כִּרְאוֹתוֹ אֶת הַזְּאֵב בָּא, עוֹזֵב אֶת הַצֹּאן וּבוֹרֵחַ; וּבָא הַזְּאֵב, חוֹטֵף וּמְפַזֵּר אֶת הַצֹּאן. יג הַשָּׂכִיר בּוֹרֵחַ מִשּׁוּם שֶׁשָּׂכִיר הוּא וְלֹא אִכְפַּת לוֹ הַצֹּאן. יד אֲנִי הוּא הָרוֹעֶה הַטּוֹב, וּמַכִּיר אֲנִי אֶת שֶׁלִּי, וּמֻכָּר אֲנִי לְשֶׁלִּי, טו כְּפִי שֶׁמַּכִּיר אוֹתִי אָבִי וַאֲנִי מַכִּיר אֶת אָבִי. וְאֶת נַפְשִׁי נוֹתֵן אֲנִי בְּעַד הַצֹּאן. טז וְיֵשׁ לִי גַּם כְּבָשִׂים אֲחֵרִים שֶׁאֵינָם מִן הַמִּכְלָא הַזֶּה, וְגַם אוֹתָם עָלַי לְהָבִיא; וְיִשְׁמְעוּ אֶת קוֹלִי וְיִהְיֶה הַצֹּאן כֻּלּוֹ אֶחָד וְרוֹעֶה אֶחָד. יז מִשּׁוּם כָּךְ אָבִי אוֹהֵב אוֹתִי, כִּי אֲנִי נוֹתֵן אֶת נַפְשִׁי שֶׁאֶקָּחֶנָּה שׁוּב. יח אִישׁ אֵינוֹ נוֹטֵל אוֹתָהּ מִמֶּנִּי, אֶלָּא אֲנִי נוֹתֵן אוֹתָהּ מֵרְצוֹנִי, כִּי בְּסַמְכוּתִי לָתֵת אוֹתָהּ, וּבְסַמְכוּתִי לְקַחְתָּהּ שׁוּב. אֶת הַמִּצְוָה הַזֹּאת קִבַּלְתִּי מֵאֵת אָבִי.
יט וְהָיְתָה שׁוּב מַחֲלֹקֶת בֵּין הַיְּהוּדִים בִּגְלַל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה; כ וְאָמְרוּ רַבִּים מֵהֶם: שֵׁד יֵשׁ לוֹ; הִשְׁתַּגֵּעַ לְגַמְרֵי. לָמָּה אַתֶּם שׁוֹמְעִים אוֹתוֹ? כא אֲבָל אֲחֵרִים אָמְרוּ: הַמִּלִּים הָאֵלֶּה אֵינָן שֶׁל שֵׁד. הַאִם יָכוֹל שֵׁד לִפְקֹחַ עֵינֵי עִוֵּר?