TORAH

Shemot Chapter 33
12 And Moshe said unto יהוה , "See, You say unto me, 'Bring up this people;' and You have not let me know whom You will send with me. Yet You have said, 'I know you by name, and you have also found grace in My sight." 13 Now therefore, I pray, if I have found grace in Your sight, show me now Your ways, that I may know You, to the end that I may find grace in Your sight; and consider that this nation is Your people." 14 And He said, "My Presence shall go with you, and I will give you rest." 15 And he said unto Him, "If Your Presence does not go with me, do not carry us up from here. 16 For how shall it now be known that I have found grace in Your sight, I and Your people? Is it not in that You go with us, so that we are distinguished, I and Your people, from all the people that are upon the face of the earth?"
17 And יהוה said unto Moshe, "I will do this thing also that you have spoken, for you have found grace in My sight, and I know you by name." 18 And he said, "Show me, I pray, Your Kavod." 19 And He said, "I will make all My goodness pass before you, and will proclaim the Name of יהוה before you; and I will be gracious to whom I will be gracious, and will show mercy on whom I will show mercy." 20 And He said, "You cannot see My face, for a man shall not see Me and live." 21 And יהוה said, "Behold, there is a place by Me, and you shall stand upon the rock. 22 And it shall come to pass, while My Kavod passes by, that I will put you in a cleft of the rock, and will cover you with My hand until I have passed by. 23 And I will take away My hand, and you shall see My back; but My face shall not be seen."

שמות פרק לג
יב וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יהוה רְאֵה אַתָּה אֹמֵר אֵלַי הַעַל אֶת הָעָם הַזֶּה וְאַתָּה לֹא הוֹדַעְתַּנִי אֵת אֲשֶׁר תִּשְׁלַח עִמִּי וְאַתָּה אָמַרְתָּ יְדַעְתִּיךָ בְשֵׁם וְגַם מָצָאתָ חֵן בְּעֵינָי. יג וְעַתָּה אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ הוֹדִעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶךָ וְאֵדָעֲךָ לְמַעַן אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ וּרְאֵה כִּי עַמְּךָ הַגּוֹי הַזֶּה. יד וַיֹּאמַר פָּנַי יֵלֵכוּ וַהֲנִחֹתִי לָךְ. טו וַיֹּאמֶר אֵלָיו אִם אֵין פָּנֶיךָ הֹלְכִים אַל תַּעֲלֵנוּ מִזֶּה. טזוּבַמֶּה יִוָּדַע אֵפוֹא כִּי מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אֲנִי וְעַמֶּךָ הֲלוֹא בְּלֶכְתְּךָ עִמָּנוּ וְנִפְלִינוּ אֲנִי וְעַמְּךָ מִכָּל הָעָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.
יז וַיֹּאמֶר יהוה אֶל מֹשֶׁה גַּם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֶעֱשֶׂה כִּי מָצָאתָ חֵן בְּעֵינַי וָאֵדָעֲךָ בְּשֵׁם. יח וַיֹּאמַר הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ. יט וַיֹּאמֶר אֲנִי אַעֲבִיר כָּל טוּבִי עַל פָּנֶיךָ וְקָרָאתִי בְשֵׁם יהוה לְפָנֶיךָ וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵם. כ וַיֹּאמֶר לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת פָּנָי כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי. כא וַיֹּאמֶר יהוה הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי וְנִצַּבְתָּ עַל הַצּוּר. כב וְהָיָה בַּעֲבֹר כְּבֹדִי וְשַׂמְתִּיךָ בְּנִקְרַת הַצּוּר וְשַׂכֹּתִי כַפִּי עָלֶיךָ עַד עָבְרִי. כג וַהֲסִרֹתִי אֶת כַּפִּי וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ.

Shemot Chapter 34
1 And יהוה said unto Moshe, "Hew out two lukhot of stone like unto the first; and I will write upon the lukhot the words that were on the first lukhot, which you did break. 2 And be ready by the morning, and come up in the morning unto Har Sinai, and present yourself there to Me on the top of the mount. 3 And no man shall come up with you, neither let any man be seen throughout all the mount; neither let the flocks nor herds feed before that mount." 4 And he hewed two lukhot of stone like unto the first; and Moshe rose up early in the morning, and went up unto Har Sinai, as יהוה had commanded him, and took in his hand two lukhot of stone.
5 And יהוה descended in the cloud, and stood with him there, and proclaimed the Name of יהוה . And 6 יהוה passed by before him, and proclaimed,

" יהוה , יהוה , El, merciful and gracious, longsuffering, and abundant in compassion and truth; 7 _guardian of compassion unto the thousandth generation; forgiving iniquity, and transgression, and sin, and pardoning; and that will by no means pardon the guilty; visiting the iniquity of the fathers upon the children, and upon the children's children, unto the third and unto the fourth generation."

8 And Moshe made haste, and bowed his head toward the earth, and worshipped. 9 And he said, "If now I have found grace in Your sight, O Adonai, let יהוה , I pray, go in the midst of us; for it is a stiffnecked people; and pardon our iniquity and our sin, and take us for Your inheritance." 10 And He said, "Behold, I make a Brit; before all your people I will do marvels, such as have not been wrought in all the earth, nor in any nation; and all the people among which you are shall see the work of יהוה that I am about to do with you, that it is tremendous. 11 Observe that which I am commanding you this day; behold, I am driving out before you the Emori, and the Kena'ani, and the Khiti, and the Perizi, and the Khivi, and the Yevusi. 12 Take heed to yourself, lest you make a covenant with the inhabitants of the land where you go, lest they be for a snare in the midst of you. 13 But you shall break down their altars, and dash in pieces their pillars, and you shall cut down their Asherim. 14 For you shall bow down to no other gods; for יהוה , whose name is Jealous, is El Kanah; 15 lest you make a covenant with the inhabitants of the land, and they go astray after their gods, and do sacrifice unto their gods, and they call you, and you eat of their sacrifice; 16 and you take of their daughters unto your sons, and their daughters go astray after their gods, and make your sons go astray after their gods. 17 You shall make no molten gods.
18 "Khag HaMatzot shall you keep. Seven days you shall eat matzot, as I commanded you, at the time appointed in the Khodesh of the aviv, for in the Khodesh of the aviv you came out from Mitzrayim. 19 All that opens the womb is Mine; and of all your cattle you shall consecrate the males, the firstlings of ox and sheep. 20 And the firstling of a donkey you shall redeem with a lamb; and if you will not redeem it, then you shall break its neck. All the firstborn of your sons you shall redeem. And none shall appear before Me empty. 21 Six days you shall work, but on the seventh day you shall rest; in plowing time and in harvest you shall rest. 22 And you shall observe Khag Shavu'ot, even of the Bikkurim of wheat harvest, and Khag HaAsif at the turn of the year. 23 Three times in the year shall all your males appear before Adon יהוה Elohei Yisra'el. 24 For I will cast out nations before you, and enlarge your borders; neither shall any man covet your land, when you go up to appear before יהוה your Elohim three times in the year. 25 You shall not offer the blood of My sacrifice with khametz; neither shall the sacrifice of the feast of the Pesakh be left unto the morning. 26 The choicest first-fruits of your land you shall bring unto Beit יהוה Eloheikha. You shall not seethe a kid in its mother's milk."
27 And יהוה said unto Moshe, "Write these words, for after the tenor of these words I have made a Brit with you and with Yisra'el." 28 And he was there with יהוה forty days and forty nights; he did neither eat bread, nor drink water. And he wrote upon the lukhot the words of the Brit, the Ten D’varim.
29 And it came to pass, when Moshe came down from Har Sinai with the two Lukhot HaEdut in Moshe's hand, when he came down from the mount, that Moshe knew not that the skin of his face sent forth beams while He talked with him. 30 And when Aharon and all B'nei Yisra'el saw Moshe, behold, the skin of his face sent forth beams; and they were afraid to come hear him. 31 And Moshe called unto them; and Aharon and all the rulers of the assembly returned unto him; and Moshe spoke to them. 32 And afterward all B'nei Yisra'el came near, and he gave them in commandment all that יהוה had spoken with him in Har Sinai. 33 And when Moshe had done speaking with them, he put a veil on his face. 34 But when Moshe went in before יהוה that He might speak with him, he took the veil off, until he came out; and he came out and spoke unto B'nei Yisra'el that which he was commanded. 35 And B'nei Yisra'el saw the face of Moshe, that the skin of Moshe's face sent forth beams; and Moshe put the veil back upon his face, until he went in to speak with Him.

שמות פרק לד
א וַיֹּאמֶר יהוה אֶל מֹשֶׁה פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וְכָתַבְתִּי עַל הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ. ב וֶהְיֵה נָכוֹן לַבֹּקֶר וְעָלִיתָ בַבֹּקֶר אֶל הַר סִינַי וְנִצַּבְתָּ לִי שָׁם עַל רֹאשׁ הָהָר. ג וְאִישׁ לֹא יַעֲלֶה עִמָּךְ וְגַם אִישׁ אַל יֵרָא בְּכָל הָהָר גַּם הַצֹּאן וְהַבָּקָר אַל יִרְעוּ אֶל מוּל הָהָר הַהוּא. ד וַיִּפְסֹל שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וַיַּשְׁכֵּם מֹשֶׁה בַבֹּקֶר וַיַּעַל אֶל הַר סִינַי כַּאֲשֶׁר צִוָּה יהוה אֹתוֹ וַיִּקַּח בְּיָדוֹ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים. ה וַיֵּרֶד יהוה בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יהוה . ו וַיַּעֲבֹר יהוה עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא,

יהוה יהוה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. ז _נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה פֹּקֵד עֲו‍ֹן אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים.


ח וַיְמַהֵר מֹשֶׁה וַיִּקֹּד אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ. ט וַיֹּאמֶר אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אֲדֹנָי יֵלֶךְ נָא אֲדֹנָי בְּקִרְבֵּנוּ כִּי עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ. י וַיֹּאמֶר הִנֵּה אָנֹכִי כֹּרֵת בְּרִית נֶגֶד כָּל עַמְּךָ אֶעֱשֶׂה נִפְלָאֹת אֲשֶׁר לֹא נִבְרְאוּ בְכָל הָאָרֶץ וּבְכָל הַגּוֹיִם וְרָאָה כָל הָעָם אֲשֶׁר אַתָּה בְקִרְבּוֹ אֶת מַעֲשֵׂה יהוה כִּי נוֹרָא הוּא אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה עִמָּךְ. יא שְׁמָר לְךָ אֵת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם הִנְנִי גֹרֵשׁ מִפָּנֶיךָ אֶת הָאֱמֹרִי וְהַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי. יב הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּכְרֹת בְּרִית לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָּא עָלֶיהָ פֶּן יִהְיֶה לְמוֹקֵשׁ בְּקִרְבֶּךָ. יג כִּי אֶת מִזְבְּחֹתָם תִּתֹּצוּן וְאֶת מַצֵּבֹתָם תְּשַׁבֵּרוּן וְאֶת אֲשֵׁרָיו תִּכְרֹתוּן. יד כִּי לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל אַחֵר כִּי יהוה קַנָּא שְׁמוֹ אֵל קַנָּא הוּא. טו פֶּן תִּכְרֹת בְּרִית לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ וְזָנוּ אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶם וְזָבְחוּ לֵאלֹהֵיהֶם וְקָרָא לְךָ וְאָכַלְתָּ מִזִּבְחוֹ. טז וְלָקַחְתָּ מִבְּנֹתָיו לְבָנֶיךָ וְזָנוּ בְנֹתָיו אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶן וְהִזְנוּ אֶת בָּנֶיךָ אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶן. יז אֱלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשֶׂה לָּךְ.


יח אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם. יט כָּל פֶּטֶר רֶחֶם לִי וְכָל מִקְנְךָ תִּזָּכָר פֶּטֶר שׁוֹר וָשֶׂה. כ וּפֶטֶר חֲמוֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וְאִם לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ כֹּל בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּפְדֶּה וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם. כא שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת. כב וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים וְחַג הָאָסִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה. כג שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי הָאָדֹן יהוה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. כד כִּי אוֹרִישׁ גּוֹיִם מִפָּנֶיךָ וְהִרְחַבְתִּי אֶת גְּבֻלֶךָ וְלֹא יַחְמֹד אִישׁ אֶת אַרְצְךָ בַּעֲלֹתְךָ לֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי יהוה אֱלֹהֶיךָ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה. כה לֹא תִשְׁחַט עַל חָמֵץ דַּם זִבְחִי וְלֹא יָלִין לַבֹּקֶר זֶבַח חַג הַפָּסַח. כו רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית יהוה אֱלֹהֶיךָ לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ.
כז וַיֹּאמֶר יהוה אֶל מֹשֶׁה כְּתָב לְךָ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כִּי עַל פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כָּרַתִּי אִתְּךָ בְּרִית וְאֶת יִשְׂרָאֵל. כח וַיְהִי שָׁם עִם יהוה אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה לֶחֶם לֹא אָכַל וּמַיִם לֹא שָׁתָה וַיִּכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת אֵת דִּבְרֵי הַבְּרִית עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים. כט וַיְהִי בְּרֶדֶת מֹשֶׁה מֵהַר סִינַי וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת בְּיַד מֹשֶׁה בְּרִדְתּוֹ מִן הָהָר וּמֹשֶׁה לֹא יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו בְּדַבְּרוֹ אִתּוֹ. ל וַיַּרְא אַהֲרֹן וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה וְהִנֵּה קָרַן עוֹר פָּנָיו וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו. לא וַיִּקְרָא אֲלֵהֶם מֹשֶׁה וַיָּשֻׁבוּ אֵלָיו אַהֲרֹן וְכָל הַנְּשִׂאִים בָּעֵדָה וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם. לב וְאַחֲרֵי כֵן נִגְּשׁוּ כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיְצַוֵּם אֵת כָּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יהוה אִתּוֹ בְּהַר סִינָי. לג וַיְכַל מֹשֶׁה מִדַּבֵּר אִתָּם וַיִּתֵּן עַל פָּנָיו מַסְוֶה. לד וּבְבֹא מֹשֶׁה לִפְנֵי יהוה לְדַבֵּר אִתּוֹ יָסִיר אֶת הַמַּסְוֶה עַד צֵאתוֹ וְיָצָא וְדִבֶּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת אֲשֶׁר יְצֻוֶּה. לה וְרָאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת פְּנֵי מֹשֶׁה כִּי קָרַן עוֹר פְּנֵי מֹשֶׁה וְהֵשִׁיב מֹשֶׁה אֶת הַמַּסְוֶה עַל פָּנָיו עַד בֹּאוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ.

HAFTARAH

Melakhim Alef Chapter 18
1 And it came to pass after many days, that the D'var יהוה came to Eli-Yahu in the third year, saying, "Go, show yourself unto Akhav, and I will send rain upon the land." 2 And Eli-Yahu went to show himself unto Akhav. And the famine was sore in Shomron. 3 And Akhav called Ovad-Yahu, who was over the household.
Now Ovad-Yahu feared יהוה greatly; 4 for it was so, when Izavel cut off the Nevi'im of יהוה , that Ovad-Yahu took a hundred Nevi'im, and hid them fifty in a cave, and fed them with bread and water.
5 And Akhav said unto Ovad-Yahu, "Go through the land, unto all the springs of water, and unto all the brooks; perhaps we may find grass and save the horses and mules alive, that we lose not all the beasts." 6 So they divided the land between them to pass throughout it: Akhav went one way by himself, and Ovad-Yahu went another way by himself. 7 And as Ovad-Yahu was in the way, behold, Eli-Yahu met him; and he knew him, and fell on his face, and said, "Is it you, my Adon Eli-Yahu?" 8 And he answered him, "It is I; go, tell your Adon, 'Behold, Eli-Yahu is here'." 9 And he said, "Wherein have I sinned, that you would deliver your servant into the hand of Akhav, to slay me? 10 As יהוה your Elohim lives, there is no nation or kingdom where my Adon has not sent to seek you; and when they said, 'He is not here', he took an oath of the kingdom and nation, that they found you not. 11 And now you say, 'Go, tell your Adon, 'Behold, Eli-Yahu is here'.' 12 And it will come to pass, as soon as I am gone from you, that the Ru'akh יהוה will carry you where I know not; and so when I come and tell Akhav, and he cannot find you, he will slay me; but I your servant fear יהוה from my youth. 13 Was it not told my Adon what I did when Izavel slew the Nevi'im of יהוה , how I hid a hundred men of the Nevi'im of יהוה by fifty in a cave, and fed them with bread and water? 14 And now you say, 'Go, tell your Adon, 'Behold, Eli-Yahu is here';' and he will slay me." 15 And Eli-Yahu said, "As יהוה Tzeva'ot lives, before whom I stand, I will surely show myself unto him today."
16 So Ovad-Yahu went to meet Akhav, and told him; and Akhav went to meet Eli-Yahu. 17 And it came to pass, when Akhav saw Eli-Yahu, that Akhav said unto him, "Is it you, you troubler of Yisra'el?" 18 And he answered, "I have not troubled Yisra'el; but you, and your father's house, in that you have forsaken the Mitzvot of יהוה , and you have followed the Ba'alim. 19 Now therefore send, and gather to me all Yisra'el unto Har Karmel, and the prophets of Ba'al four hundred and fifty, and the prophets of the Asherah four hundred, that eat at Izavel's table." 20 And Akhav sent unto all the B'nei Yisra'el, and gathered the prophets together unto Har Karmel. 21 And Eli-Yahu came near unto all the people, and said, "How long will you halt between two opinions? If יהוה is Elohim, follow Him; but if Ba'al is, follow him." And the people answered him not a word. 22 Then said Eli-Yahu unto the people, "I, even I only, am left a Navi of יהוה ; but Ba'al's prophets are four hundred and fifty men. 23 Let them therefore give us two bullocks; and let them choose one bullock for themselves, and cut it in pieces, and lay it on the wood, and put no fire under it; and I will dress the other bullock, and lay it on the wood, and put no fire under it. 24 And you, call on the name of your god, and I will call on the Name of יהוה ; and the Elohim that answers by fire, let him be Elohim."
And all the people answered and said, "It is well spoken." 25 And Eli-Yahu said unto the prophets of Ba'al, "Choose you one bullock for yourselves, and dress it first; for you are many; and call on the name of your god, but put no fire under it." 26 And they took the bullock which was given them, and they dressed it, and called on the name of Ba'al from morning even until noon, saying, "O Ba'al, answer us." But there was no voice, nor any that answered. And they danced in halting wise about the altar which was made. 27 And it came to pass at noon, that Eli-Yahu mocked them, and said, "Cry aloud; for he is a god; either he is musing, or he is gone aside, or he is in a journey, or perhaps he sleeps, and must be awakened." 28 And they cried aloud, and cut themselves after their manner with swords and lances, till the blood gushed out upon them. 29 And it was so, when midday was past, that they prophesied until the time of the offering of the evening offering; but their was neither voice, nor any to answer, nor any that regarded. 30 And Eli-Yahu said unto all the people, "Come near unto me." And all the people came near unto him. And he repaired the Mizbe'akh of יהוה that was thrown down. 31 And Eli-Yahu took twelve stones, according to the number of the tribes of the sons of Ya'akov, unto whom the D'var יהוה came, saying, "Yisra'el shall be your name." 32 And with the stones he built a Mizbe'akh in the Name of יהוה ; and he made a trench about the Mizbe'akh, as great as would contain two measures of seed. 33 And he put the wood in order, and cut the bullock in pieces, and laid it on the wood. 34 And he said, "Fill four jars with water, and pour it on the Olah, and on the wood." And he said, "Do it the second time." And they did it the second time. And he said, "Do it the third time." And they did it the third time. 35 And the water ran round about the Mizbe'akh; and he filled the trench also with water. 36 And it came to pass at the time of the offering of the evening offering, that Eli-Yahu HaNavi came near, and said, "O יהוה , Elohim of Avraham, Yitz'khak, and of Yisra'el, let it be known this day that You are Elohim in Yisra'el, and that I am Your servant, and that I have done all these things at Your D'varim. 37 Hear me, O יהוה , hear me, that this people may know that You, יהוה , are Elohim, for You did turn their heart backward." 38 Then the fire of יהוה fell and consumed the Olah, and the wood, and the stones, and the dust, and licked up the water that was in the trench. 39 And when all the people saw it, they fell on their faces; and they said, " יהוה , He is Elohim; יהוה , He is Elohim."

מְּלָכִים א פרק יח
א וַיְהִי יָמִים רַבִּים וּדְבַר יהוה הָיָה אֶל אֵלִיָּהוּ בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית לֵאמֹר: לֵךְ הֵרָאֵה אֶל אַחְאָב וְאֶתְּנָה מָטָר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. ב וַיֵּלֶךְ אֵלִיָּהוּ לְהֵרָאוֹת אֶל אַחְאָב; וְהָרָעָב חָזָק בְּשֹׁמְרוֹן. ג וַיִּקְרָא אַחְאָב אֶל עֹבַדְיָהוּ אֲשֶׁר עַל הַבָּיִת.
וְעֹבַדְיָהוּ הָיָה יָרֵא אֶת יהוה מְאֹד. ד וַיְהִי בְּהַכְרִית אִיזֶבֶל אֵת נְבִיאֵי יהוה ; וַיִּקַּח עֹבַדְיָהוּ מֵאָה נְבִיאִים וַיַּחְבִּיאֵם חֲמִשִּׁים אִישׁ בַּמְּעָרָה וְכִלְכְּלָם לֶחֶם וָמָיִם.
ה וַיֹּאמֶר אַחְאָב אֶל עֹבַדְיָהוּ לֵךְ בָּאָרֶץ אֶל כָּל מַעְיְנֵי הַמַּיִם וְאֶל כָּל הַנְּחָלִים; אוּלַי נִמְצָא חָצִיר וּנְחַיֶּה סוּס וָפֶרֶד וְלוֹא נַכְרִית מֵהַבְּהֵמָה. ו וַיְחַלְּקוּ לָהֶם אֶת הָאָרֶץ לַעֲבָר בָּהּ: אַחְאָב הָלַךְ בְּדֶרֶךְ אֶחָד לְבַדּוֹ וְעֹבַדְיָהוּ הָלַךְ בְּדֶרֶךְ אֶחָד לְבַדּוֹ. ז וַיְהִי עֹבַדְיָהוּ בַּדֶּרֶךְ וְהִנֵּה אֵלִיָּהוּ לִקְרָאתוֹ; וַיַּכִּרֵהוּ וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו וַיֹּאמֶר הַאַתָּה זֶה אֲדֹנִי אֵלִיָּהוּ. ח וַיֹּאמֶר לוֹ אָנִי; לֵךְ אֱמֹר לַאדֹנֶיךָ הִנֵּה אֵלִיָּהוּ. ט וַיֹּאמֶר מֶה חָטָאתִי: כִּי אַתָּה נֹתֵן אֶת עַבְדְּךָ בְּיַד אַחְאָב לַהֲמִיתֵנִי. י חַי יהוה אֱלֹהֶיךָ אִם יֶשׁ גּוֹי וּמַמְלָכָה אֲשֶׁר לֹא שָׁלַח אֲדֹנִי שָׁם לְבַקֶּשְׁךָ וְאָמְרוּ אָיִן; וְהִשְׁבִּיעַ אֶת הַמַּמְלָכָה וְאֶת הַגּוֹי כִּי לֹא יִמְצָאֶכָּה. יא וְעַתָּה אַתָּה אֹמֵר: לֵךְ אֱמֹר לַאדֹנֶיךָ הִנֵּה אֵלִיָּהוּ. יב וְהָיָה אֲנִי אֵלֵךְ מֵאִתָּךְ וְרוּחַ יהוה יִשָּׂאֲךָ עַל אֲשֶׁר לֹא אֵדָע וּבָאתִי לְהַגִּיד לְאַחְאָב וְלֹא יִמְצָאֲךָ וַהֲרָגָנִי; וְעַבְדְּךָ יָרֵא אֶת יהוה מִנְּעֻרָי. יג הֲלֹא הֻגַּד לַאדֹנִי אֵת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בַּהֲרֹג אִיזֶבֶל אֵת נְבִיאֵי יהוה ; וָאַחְבִּא מִנְּבִיאֵי יהוה מֵאָה אִישׁ חֲמִשִּׁים חֲמִשִּׁים אִישׁ בַּמְּעָרָה וָאֲכַלְכְּלֵם לֶחֶם וָמָיִם. יד וְעַתָּה אַתָּה אֹמֵר לֵךְ אֱמֹר לַאדֹנֶיךָ הִנֵּה אֵלִיָּהוּ; וַהֲרָגָנִי. טו וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ חַי יהוה צְבָאוֹת אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו: כִּי הַיּוֹם אֵרָאֶה אֵלָיו.
טז וַיֵּלֶךְ עֹבַדְיָהוּ לִקְרַאת אַחְאָב וַיַּגֶּד לוֹ; וַיֵּלֶךְ אַחְאָב לִקְרַאת אֵלִיָּהוּ. יז וַיְהִי כִּרְאוֹת אַחְאָב אֶת אֵלִיָּהוּ; וַיֹּאמֶר אַחְאָב אֵלָיו הַאַתָּה זֶה עֹכֵר יִשְׂרָאֵל. יח וַיֹּאמֶר לֹא עָכַרְתִּי אֶת יִשְׂרָאֵל כִּי אִם אַתָּה וּבֵית אָבִיךָ בַּעֲזָבְכֶם אֶת מִצְו‍ֹת יהוה וַתֵּלֶךְ אַחֲרֵי הַבְּעָלִים. יט וְעַתָּה שְׁלַח קְבֹץ אֵלַי אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל אֶל הַר הַכַּרְמֶל; וְאֶת נְבִיאֵי הַבַּעַל אַרְבַּע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וּנְבִיאֵי הָאֲשֵׁרָה אַרְבַּע מֵאוֹת אֹכְלֵי שֻׁלְחַן אִיזָבֶל. כ וַיִּשְׁלַח אַחְאָב בְּכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיִּקְבֹּץ אֶת הַנְּבִיאִים אֶל הַר הַכַּרְמֶל. כא וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ אֶל כָּל הָעָם וַיֹּאמֶר עַד מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים אִם יהוה הָאֱלֹהִים לְכוּ אַחֲרָיו וְאִם הַבַּעַל לְכוּ אַחֲרָיו; וְלֹא עָנוּ הָעָם אֹתוֹ דָּבָר. כב וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ אֶל הָעָם אֲנִי נוֹתַרְתִּי נָבִיא לַיהוה לְבַדִּי; וּנְבִיאֵי הַבַּעַל אַרְבַּע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים אִישׁ. כג וְיִתְּנוּ לָנוּ שְׁנַיִם פָּרִים וְיִבְחֲרוּ לָהֶם הַפָּר הָאֶחָד וִינַתְּחֻהוּ וְיָשִׂימוּ עַל הָעֵצִים וְאֵשׁ לֹא יָשִׂימוּ; וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶת הַפָּר הָאֶחָד וְנָתַתִּי עַל הָעֵצִים וְאֵשׁ לֹא אָשִׂים. כד וּקְרָאתֶם בְּשֵׁם אֱלֹהֵיכֶם וַאֲנִי אֶקְרָא בְשֵׁם יהוה וְהָיָה הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר יַעֲנֶה בָאֵשׁ הוּא הָאֱלֹהִים.
וַיַּעַן כָּל הָעָם וַיֹּאמְרוּ טוֹב הַדָּבָר. כה וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ לִנְבִיאֵי הַבַּעַל בַּחֲרוּ לָכֶם הַפָּר הָאֶחָד וַעֲשׂוּ רִאשֹׁנָה כִּי אַתֶּם הָרַבִּים; וְקִרְאוּ בְּשֵׁם אֱלֹהֵיכֶם וְאֵשׁ לֹא תָשִׂימוּ. כו וַיִּקְחוּ אֶת הַפָּר אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם וַיַּעֲשׂוּ וַיִּקְרְאוּ בְשֵׁם הַבַּעַל מֵהַבֹּקֶר וְעַד הַצָּהֳרַיִם לֵאמֹר הַבַּעַל עֲנֵנוּ וְאֵין קוֹל וְאֵין עֹנֶה; וַיְפַסְּחוּ עַל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר עָשָׂה. כז וַיְהִי בַצָּהֳרַיִם וַיְהַתֵּל בָּהֶם אֵלִיָּהוּ וַיֹּאמֶר קִרְאוּ בְקוֹל גָּדוֹל כִּי אֱלֹהִים הוּא כִּי שִׂיחַ וְכִי שִׂיג לוֹ וְכִי דֶרֶךְ לוֹ; אוּלַי יָשֵׁן הוּא וְיִקָץ. כח וַיִּקְרְאוּ בְּקוֹל גָּדוֹל וַיִּתְגֹּדְדוּ כְּמִשְׁפָּטָם בַּחֲרָבוֹת וּבָרְמָחִים עַד שְׁפָךְ דָּם עֲלֵיהֶם. כט וַיְהִי כַּעֲבֹר הַצָּהֳרַיִם וַיִּתְנַבְּאוּ עַד לַעֲלוֹת הַמִּנְחָה; וְאֵין קוֹל וְאֵין עֹנֶה וְאֵין קָשֶׁב. ל וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ לְכָל הָעָם גְּשׁוּ אֵלַי וַיִּגְּשׁוּ כָל הָעָם אֵלָיו; וַיְרַפֵּא אֶת מִזְבַּח יהוה הֶהָרוּס. לא וַיִּקַּח אֵלִיָּהוּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים כְּמִסְפַּר שִׁבְטֵי בְנֵי יַעֲקֹב אֲשֶׁר הָיָה דְבַר יהוה אֵלָיו לֵאמֹר יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ. לב וַיִּבְנֶה אֶת הָאֲבָנִים מִזְבֵּחַ בְּשֵׁם יהוה ; וַיַּעַשׂ תְּעָלָה כְּבֵית סָאתַיִם זֶרַע סָבִיב לַמִּזְבֵּחַ. לג וַיַּעֲרֹךְ אֶת הָעֵצִים; וַיְנַתַּח אֶת הַפָּר וַיָּשֶׂם עַל הָעֵצִים. לד וַיֹּאמֶר מִלְאוּ אַרְבָּעָה כַדִּים מַיִם וְיִצְקוּ עַל הָעֹלָה וְעַל הָעֵצִים; וַיֹּאמֶר שְׁנוּ וַיִּשְׁנוּ וַיֹּאמֶר שַׁלֵּשׁוּ וַיְשַׁלֵּשׁוּ. לה וַיֵּלְכוּ הַמַּיִם סָבִיב לַמִּזְבֵּחַ; וְגַם אֶת הַתְּעָלָה מִלֵּא מָיִם. לו וַיְהִי בַּעֲלוֹת הַמִּנְחָה וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וַיֹּאמַר יהוה אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל הַיּוֹם יִוָּדַע כִּי אַתָּה אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל וַאֲנִי עַבְדֶּךָ; ובדבריך (וּבִדְבָרְךָ) עָשִׂיתִי אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. לז עֲנֵנִי יהוה עֲנֵנִי וְיֵדְעוּ הָעָם הַזֶּה כִּי אַתָּה יהוה הָאֱלֹהִים; וְאַתָּה הֲסִבֹּתָ אֶת לִבָּם אֲחֹרַנִּית. לח וַתִּפֹּל אֵשׁ יהוה וַתֹּאכַל אֶת הָעֹלָה וְאֶת הָעֵצִים וְאֶת הָאֲבָנִים וְאֶת הֶעָפָר; וְאֶת הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּתְּעָלָה לִחֵכָה. לט וַיַּרְא כָּל הָעָם וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם; וַיֹּאמְרוּ יהוה הוּא הָאֱלֹהִים יהוה הוּא הָאֱלֹהִים.

BRIT HAKHADASHAH

Matti Chapter 9
35 And Yeshua travelled in all the cities and villages, teaching in their Beit K’nessets, and declaring HaB'sorah of HaMalkhut, and healing every kind of sickness and disease. 
36 When Yeshua saw the multitudes, He had compassion on them, because they were tired out and scattered, like sheep which have no shepherd. 37 So He said to His Talmidim, “The harvest is great, and the laborers are few; 38 therefore urge the owner of the harvest to bring more laborers to his harvest.”

מתי פרק ט
לה וְיֵשׁוּעַ סוֹבֵב הָיָה בְּכָל הֶעָרִים וְבַכְּפָרִים וּמְלַמֵּד בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹתֵיהֶם, וּמַכְרִיז אֶת בְּשׂוֹרַת הַמַּלְכוּת וּמְרַפֵּא אֶת כָּל הַמַּחֲלוֹת וְאֶת כָּל הַכְּאֵבִים.
לו כְּשֶׁרָאָה יֵשׁוּעַ אֶת הַהֲמוֹנִים, רִחֵם עֲלֵיהֶם; כִּי הָיוּ יְגֵעִים וְנִדָּחִים כְּצֹאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רוֹעֶה. לז וְאָמַר לְתַלְמִידָיו: הַקָּצִיר רַב וְהַפּוֹעֲלִים מְעַטִּים. לח לָכֵן בַּקְּשׁוּ מֵאֲדוֹן הַקָּצִיר שֶׁיּוֹצִיא פּוֹעֲלִים לִקְצִירוֹ.

Matti Chapter 10
1 And He called His twelve Talmidim and gave them power over the unclean spirits, to cast them out, and to heal every kind of disease and sickness. 2 The names of the twelve Shlikhim are these: the first of them is Shimon who is called Kefa, and Andra'us his brother; Ya’akov Bar Zavdai, and Yokhanan his brother; 3 Filipos and Bar Talmai, T’oma and Matti the publican, Ya’akov Bar Halfai, and Levi surnamed Taddai; 4 Shimon the Kanai, and Yehudah Sekharyotah, who betrayed Him. 5 These twelve Yeshua sent out, and charged them and said, “Keep away from pagan practices, and do not enter a city of Shomron; 6 but above all, go to the sheep which are lost from Beit Yisra’el. 7 And as you go, declare and say that Malkhut HaShamayim is near. 8 Heal the sick, cleanse the lepers, cast out demons; freely you have received, freely give. 9 Do not accumulate gold, nor silver, nor brass in your purses; 10 nor a bag for the journey, nor two shirts and shoes, nor a staff; for a laborer is at least worthy of his food. 11 Whatever city or town you enter, ask who is trustworthy in it, and remain there until you leave. 12 And when you enter into the house, ask for shalom for that house. 13 And if the house is worthy, your shalom shall come upon it; but if it is not worthy, your shalom shall return to you. 14 Whoever will not welcome you, and will not listen to your words, when you leave the house or the village, shake off the dust from your feet. 15 Truly I say to you that it will be easier for the land of S’dom and Amorah on Yom HaDin than for that city.” 
16 “Behold, I am sending you like lambs among the wolves; therefore be wise as serpents, and harmless as doves. 17 But be careful of men; for they will deliver you up to the courts, and they will scourge you in their Beit K’nessets; 18 and they will bring you before the presence of governors and kings for My sake, as a testimony to them and to the Goyim. 19 But when they deliver you up, do not worry as to how or what you will speak; for it will be given to you in that very hour what you are to speak. 20 For it is not you who speaks, but HaRu'akh of Avikhem, which speaks through you. 21 Brother will deliver up his own brother to death, and father his son; and children will rise up against their parents and put them to death. 22 And you will be hated by everybody because of My Name; but he who endures until the end shall live. 23 When they persecute you in this city, escape to another; for truly I say to you, that you shall not finish converting all the cities of Beit Yisra'el until Ben HaAdam returns. 24 No talmid is more important than his Rabbi, and no servant than his Adon. 25 It is enough for a talmid to be like his Rabbi, and for a servant to be like his Adon. If, then, they have called the Adon of the house “Ba'al Zevuv,” how much more those of His household? 26 Therefore, do not be afraid of them; for there is nothing covered that will not be uncovered, and hidden that will not be known. 27 What I tell you in the dark, tell it in the daylight; and what you hear with your ears, declare on the house tops. 28 Do not be afraid of those who kill the body, but who cannot kill the nefesh; but above all, be afraid of Him who can destroy both the nefesh and the body in Gehinom. 29 Are not two sparrows sold for a penny? And yet not one of them will fall on the ground without your Father’s will. 30 But so far as you are concerned, even the hairs of your head are all numbered. 31 Therefore, fear not; you are much more important than many sparrows. 32 Everyone therefore who will acknowledge me before men, I will also acknowledge him before Avi Sh'baShamayim. 33 But whoever will deny me before men, I will also deny him before Avi Sh'baShamayim.” 
34 “Do not expect that I have come to bring shalom on earth; I have not come to bring shalom, but a sword. 35 For I have come to set a man against his father, and a daughter against her mother, and a daughter-in-law against her mother-in-law. 36 And a man’s enemies will be the members of his own household. 37 Whoever loves father or mother more than Me is not worthy of Me; and whoever loves son or daughter more than Me is not worthy of Me. 38 And whoever does not take up his stake and follow Me is not worthy of me. 39 He who is concerned about his life shall lose it; and he who loses his life for My sake shall find it. 40 Whoever receives you, receives Me; and whoever receives Me, receives Him who sent me. 41 He who receives a Navi in the name of a Navi, shall receive the reward of a Navi; and whoever receives a Tzadik in the name of a Tzadik, shall receive the reward of a Tzadik. 42 Anyone who gives a drink to one of these little ones, if only a cup of cold water, in the name of a talmid, truly I say to you, he shall never lose his reward.”

מתי פרק י
א וְקָרָא לִשְׁנֵים עָשָׂר תַּלְמִידָיו וְנָתַן לָהֶם שִׁלְטוֹן עַל הָרוּחוֹת הַטְּמֵאוֹת, לְגָרְשָׁן וּלְרַפֵּא כָּל כְּאֵב וּמַחֲלָה. ב וּשְׁמוֹת שְׁנֵים עָשָׂר הַשְּׁלִיחִים אֵלֶּה הֵם: הָרִאשׁוֹן בָּהֶם שִׁמְעוֹן הַנִּקְרָא כֵּיפָא וְאַנְדְּרֵאוֹס אָחִיו, ג וְיַעֲקֹב בֶּן זַבְדַּי וְיוֹחָנָן אָחִיו, וּפִילִיפּוֹס וּבַר תַּלְמַי, וּתְאוֹמָא וּמַתַּי הַמּוֹכֵס, וְיַעֲקֹב בֶּן חַלְפַי וְלַבַּי הַמְכֻנֶּה תַּדַּי, ד וְשִׁמְעוֹן הַקַּנַּאי וִיהוּדָה סְכַרְיוֹטָה אֲשֶׁר מָסַר אוֹתוֹ. ה אֶת שְׁנֵים עָשָׂר אֵלֶּה שָׁלַח יֵשׁוּעַ וְצִוָּה עֲלֵיהֶם וְאָמַר: בְּדֶרֶךְ עוֹבְדֵי הָאֱלִילִים לֹא תֵּלְכוּ וּלְעִיר הַשּׁוֹמְרוֹנִים לֹא תִּכָּנְסוּ, ואֶלָּא לְכוּ בְּיוֹתֵר אֶל הַצֹּאן הָאוֹבְדוֹת אֲשֶׁר מִבֵּית יִשְׂרָאֵל. ז וְכַאֲשֶׁר אַתֶּם הוֹלְכִים, הַכְרִיזוּ וְאִמְרוּ שֶׁקָּרְבָה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם. ח חוֹלִים רַפְּאוּ, וּמְצוֹרָעִים טַהֲרוּ, וְשֵׁדִים גָּרְשׁוּ; חִנָּם לְקַחְתֶּם, חִנָּם תְּנוּ. ט לֹא תִּקְחוּ זָהָב וְלֹא כֶּסֶף וְלֹא נְחֹשֶׁת בְּאַרְנְקֵיכֶם; י וְלֹא תַּרְמִיל לַדֶּרֶךְ, וְלֹא שְׁתֵּי כֻּתֳּנוֹת וְלֹא נַעֲלַיִם וְלֹא מַקֵּל, כִּי רָאוּי הַפּוֹעֵל לְמִחְיָתוֹ. יא וּלְאֵיזֶה עִיר אוֹ כְּפָר שֶׁתִּכָּנְסוּ, שָׁאֲלוּ מִי רָאוּי בְּתוֹכָם; וְשָׁם הֱיוּ עַד אֲשֶׁר תֵּצְאוּ מִשָּׁם. יב וְכַאֲשֶׁר אַתֶּם נִכְנָסִים לְבַיִת, שָׁאֲלוּ לִשְׁלוֹם הַבַּיִת. יג וְאִם רָאוּי הַבַּיִת, שְׁלוֹמְכֶם יָבוֹא עָלָיו; אַךְ אִם אֵינוֹ רָאוּי, שְׁלוֹמְכֶם עֲלֵיכֶם יִפְנֶה. יד וּמִי שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל אֶתְכֶם וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ לְדִבְרֵיכֶם, בְּעֵת צֵאתְכֶם מִן הַבַּיִת אוֹ מִן הַכְּפָר הַהוּא, נַעֲרוּ אֶת הָאָבָק מֵרַגְלֵיכֶם. טו וְאָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁלְּאֶרֶץ סְדוֹם וַעֲמוֹרָה יִהְיֶה נוֹחַ בְּיוֹם הַדִּין יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לָעִיר הַהִיא.
טז הִנֵּה אֲנִי שׁוֹלֵחַ אֶתְכֶם כִּכְבָשִׂים בֵּין זְאֵבִים לָכֵן הֱיוּ חֲכָמִים כִּנְחָשִׁים וּתְמִימִים כְּיוֹנִים. יזוְהִזָּהֲרוּ מִבְּנֵי אָדָם, כִּי יִמְסְרוּ אֶתְכֶם לְבָתֵּי הַמִּשְׁפָּט, וּבְבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹתֵיהֶם יַלְקוּ אֶתְכֶם; יח וְלִפְנֵי מוֹשְׁלִים וּמְלָכִים יָבִיאוּ אֶתְכֶם בִּגְלָלִי, לְעֵדוּת לָהֶם וְלַגּוֹיִים. יט אֲבָל כַּאֲשֶׁר יִמְסְרוּ אֶתְכֶם, אַל תִּדְאֲגוּ אֵיךְ אוֹ מַה תְּדַבְּרוּ; כִּי יִנָּתֵן לָכֶם בַּשָּׁעָה הַהִיא מַה שֶּׁתְּדַבְּרוּ; כ כִּי לֹא אַתֶּם מְדַבְּרִים, אֶלָּא רוּחַ אֲבִיכֶם מְדַבֶּרֶת בָּכֶם. כא וְיִמְסֹר אָח אֶת אָחִיו לַמָּוֶת, וְאָב אֶת בְּנוֹ, וְיָקוּמוּ בָּנִים עַל אֲבוֹתָם וְיָמִיתוּ אוֹתָם. כב וְתִהְיוּ שְׂנוּאִים לְכָל אָדָם בִּגְלַל שְׁמִי; אֲבָל הָעוֹמֵד עַד קֵץ הוּא יִחְיֶה. כג וְכַאֲשֶׁר יִרְדְּפוּ אֶתְכֶם בְּעִיר זוֹ, נוּסוּ לָכֶם לְאַחֶרֶת; כִּי אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁלֹּא תִּגְמְרוּ אֶת כָּל עָרֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁיָּבוֹא בֶּן הָאָדָם. כד אֵין תַּלְמִיד נַעֲלֶה עַל רַבּוֹ, וְלֹא הָעֶבֶד עַל אֲדוֹנָיו. כה דַּי לוֹ לַתַּלְמִיד שֶׁיִּהְיֶה כְּרַבּוֹ, וְלָעֶבֶד, כַּאֲדוֹנָיו. אִם לַאֲדוֹן הַבַּיִת קָרְאוּ בַּעַל זְבוּב, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה לִבְנֵי בֵּיתוֹ. כו לָכֵן אַל תִּירְאוּ מֵהֶם, כִּי אֵין דָּבָר מְכֻסֶּה שֶׁלֹּא יִתְגַּלֶּה, וְנִסְתָּר שֶׁלֹּא יִוָּדַע. כז אֶת מַה שֶּׁאוֹמֵר אֲנִי לָכֶם בַּחֹשֶׁךְ, אִמְרוּהוּ אַתֶּם בָּאוֹר; וּמַה שֶּׁאַתֶּם שׁוֹמְעִים בְּאָזְנֵיכֶם, הַכְרִיזוּ מֵעַל הַגַּגּוֹת. כח וְאַל תִּירְאוּ מִן הַהוֹרְגִים אֶת הַגּוּף, אַךְ אֶת הַנֶּפֶשׁ אֵינָם יְכוֹלִים לַהֲרֹג; אֶלָּא יִרְאוּ יוֹתֵר מִמִּי שֶׁיָּכוֹל לְהַאֲבִיד אֶת הַנֶּפֶשׁ וְאֶת הַגּוּף בְּגֵיהִנּוֹם. כט הַאֵין שְׁתֵּי צִפֳּרִים נִמְכָּרוֹת בְּאִסָּר? וְאַחַת מֵהֶן אֵינָהּ נוֹפֶלֶת עַל הָאָרֶץ מִבַּלְעֲדֵי אֲבִיכֶם. ל וַאֲשֶׁר לָכֶם, אַף שַׂעֲרוֹת רֹאשְׁכֶם כֻּלָּן מְנוּיוֹת הֵן. לא לָכֵן אַל תִּירָאוּ; מִצִּפֳּרִים רַבּוֹת חֲשׁוּבִים אַתֶּם. לב לָכֵן כָּל אָדָם שֶׁיּוֹדֶה בִּי לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם, אוֹדֶה בּוֹ גָּם אֲנִי לִפְנֵי אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם. לג אֲבָל מִי שֶׁיִּכְפֹּר בִּי לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם, אֶכְפֹּר בּוֹ גַּם אֲנִי לִפְנֵי אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם.
לד אַל תַּחְשְׁבוּ שֶׁבָּאתִי לְהָטִיל שַׁלְוָה בָּאָרֶץ; לֹא בָּאתִי לְהָטִיל שַׁלְוָה אֶלָּא חֶרֶב; לה כִּי בָּאתִי לְפַלֵּג בֵּין אִישׁ לְאָבִיו, בֵּין בַּת לְאִמָּהּ וּבֵין כַּלָּה לַחֲמוֹתָהּ. לווְאוֹיְבֵי אִישׁ בְּנֵי בֵּיתוֹ. לז מִי שֶׁאוֹהֵב אָב אוֹ אֵם יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אוֹתִי, אֵינוֹ כְּדַאי לִי; וּמִי שֶׁאוֹהֵב בֵּן אוֹ בַּת יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אוֹתִי, אֵינוֹ כְּדַאי לִי. לח וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ לוֹקֵחַ אֶת צְלָבוֹ וּבָא אַחֲרַי, אֵינוֹ כְּדַאי לִי. לט מִי שֶׁמָּצָא אֶת נַפְשׁוֹ, יְאַבְּדֶנָּה; וּמִי שֶׁיְּאַבֵּד אֶת נַפְשׁוֹ לְמַעֲנִי, יִמְצָאֶנָּה. מ מִי שֶׁמְּקַבֵּל אֶתְכֶם, מְקַבֵּל אוֹתִי. וּמִי שֶׁאוֹתִי מְקַבֵּל, מְקַבֵּל אֶת מִי שֶׁשְּׁלָחַנִי. מא מִי שֶׁמְּקַבֵּל נָבִיא בְּשֵׁם נָבִיא, שְׂכַר נָבִיא יִקַּח. וּמִי שֶׁמְּקַבֵּל צַדִּיק בְּשֵׁם צַדִּיק, שְׂכַר צַדִּיק יִקַּח. מב וְכָל הַמַּשְׁקֶה אֶת אֶחַד מֵהַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה כּוֹס קָרִים בִּלְבַד, בְּשֵׁם תַּלְמִיד, אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁלֹּא יֹאבַד שְׂכָרוֹ.

Matti Chapter 11
1 When Yeshua had finished commanding His twelve Talmidim, He departed from that place to teach and to declare in their cities.

מתי פרק יא
א וְכַאֲשֶׁר גָּמַר יֵשׁוּעַ לְצַוּוֹת אֶת שְׁנֵים עָשָׂר תַּלְמִידָיו, הָלַךְ מִשָּׁם לְלַמֵּד וּלְהַכְרִיז בְּעָרֵיהֶם.

Korinti’im Bet Chapter 3
1 Do we begin again to commend ourselves? Or do we need, as some others do, epistles of commendation concerning us written to you, or that you should write commending us? 2 You are our letter, written in our hearts, well known and read by all men. 3 For you are known to be the letter of Mashi'akh ministered by us, written not with ink, but with HaRu'akh of the living Elohim; not on tablets of stone, but on tablets of the heart of flesh. 4 Such is HaEmunah that we have through Mashi'akh toward Elohim. 5 Not that we are sufficient of ourselves to think anything as of ourselves; but our strength comes from Elohim, 6 who has made us worthy to be ministers of a Brit Khadashah; not of the writing, but of HaRu'akh; for the writing punishes with Mavet, but HaRu'akh gives Khayim. 7 Now if the ministration of Mavet contained in writing on stones was so glorious that B'nei Yisra'el could not look at the face of Moshe because of the glory of his countenance, which glory was not lasting, 8 why then shall not the ministration of HaRu'akh be more glorious?

אגרת שאול השניה אל הקורינתים פרק ג
א הַאִם מַתְחִילִים אָנוּ שׁוּב מֵחָדָשׁ לְהַרְאוֹת לָכֶם מִי אֲנַחְנוּ? אוֹ הַאִם צְרִיכִים אָנוּ כַּאֲחֵרִים שֶׁאִגְּרוֹת הַמְלָצָה תִּכָּתֵבְנָה לָכֶם עָלֵינוּ, אוֹ שֶׁאַתֶּם תִּכְתְּבוּ הַמְלָצוֹת עָלֵינוּ? ב הֲרֵי אַתֶּם הִנְּכֶם אִגַּרְתֵּנוּ שֶׁלָּנוּ, הַכְּתוּבָה בְּלִבֵּנוּ וִידוּעָה וְנִקְרֵאת עַל יְדֵי כָּל אָדָם; ג כִּי יְדוּעִים אַתֶּם שֶׁאִגֶּרֶת הַמָּשִׁיחַ אַתֶּם, הַמְשֹׁרֶתֶת עַל יָדֵינוּ, הַכְּתוּבָה לֹא בִּדְיוֹ אֶלָּא בְּרוּחַ אֱלֹהִים חַיִּים; לֹא בְּלוּחוֹת אֶבֶן, אֶלָּא בְּלוּחוֹת שֶׁל לֵב בָּשָׂר. ד וּבִטָּחוֹן כָּזֶה יֵשׁ לָנוּ בַּמָּשִׁיחַ כְּלַפֵּי הָאֱלֹהִים. ה לֹא שֶׁאָנוּ מֻכְשָׁרִים לַחֲשֹׁב דְּבַר מָה כְּמֵעַצְמֵנוּ, אֶלָּא כֹּחֵנוּ מֵאֵת הָאֱלֹהִים ו אֲשֶׁר עָשָׂנוּ רְאוּיִים לִהְיוֹת מְשָׁרְתֵי בְּרִית חֲדָשָׁה, לֹא בַּכְּתָב אֶלָּא בָּרוּחַ; כִּי הַכְּתָב מֵמִית, אֲבָל הָרוּחַ מְחַיָּה. ז הֵן אִם שֵׁרוּת הַמָּוֶת נֶחֱרַת בִּכְתָב בַּאֲבָנִים וְהָיָה בְּכָבוֹד עַד כִּי לֹא יָכְלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְהַבִּיט בִּפְנֵי מֹשֶׁה בִּגְלַל כְּבוֹד פָּנָיו שֶׁבָּטַל, ח אֵיךְ אֵפוֹא לֹא יִהְיֶה שֵׁרוּת הָרוּחַ עוֹד יוֹתֵר בְּכָבוֹד?