BaMidbar Chapter 30
2 And Moshe spoke unto the heads of the tribes of B'nei Yisra'el, saying, "This is the thing which יהוה has commanded. 3 When a man vows a vow unto יהוה , or swears an oath to bind his soul with a bond, he shall not break his word; he shall do according to all that proceeds out of his mouth. 4 Also, when a woman vows a vow unto יהוה , and binds herself by a bond, being in her father’s house, in her youth, 5 and her father hears her vow, or her bond wherewith she has bound her soul, and her father holds his peace at her, then all her vows shall stand, and every bond wherewith she has bound her soul shall stand. 6 But if her father disallows her in the day that he hears, none of her vows, or of her bonds wherewith she has bound her soul, shall stand; and יהוה will forgive her, because her father disallowed her. 7 And if she is married to a husband, while her vows are upon her, or the clear utterance of her lips, wherewith she has bound her soul; 8 and her husband hears it, whatsoever day it is that he hears it, and holds his peace at her; then her vows shall stand, and her bonds wherewith she has bound her soul shall stand. 9 But if her husband disallows her in the day that he hears it, then he shall make void her vow which is upon her, and the clear utterance of her lips, wherewith she has bound her soul; and יהוה will forgive her. 10 But the vow of a widow, or of her that is divorced, even every thing wherewith she has bound her soul, shall stand against her. 11 And if a woman vowed in her husband’s house, or bound her soul by a bond with an oath, 12 and her husband heard it, and held his peace at her, and disallowed her not, then all her vows shall stand, and every bond wherewith she bound her soul shall stand. 13 But if her husband makes them null and void in the day that he hears them, then whatsoever proceeded out of her lips, whether it were her vows, or the bond of her soul, shall not stand: her husband has made them void; and יהוה will forgive her. 14 Every vow, and every binding oath to afflict the soul, her husband may let it stand, or her husband may make it void. 15 But if her husband altogether holds his peace at her from day to day, then he causes all her vows to stand, or all her bonds, which are upon her; he has let them stand, because he held his peace at her in the day that he heard them. 16 But if he shall make them null and void after that he has heard them, then he shall bear her iniquity."
17 These are the Khukot, which יהוה commanded Moshe, between a man and his wife, between a father and his daughter, being in her youth, in her father’s house.
| במדבר פרק ל
ב וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יהוה . ג אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַיהוה אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה. ד וְאִשָּׁה כִּי תִדֹּר נֶדֶר לַיהוה וְאָסְרָה אִסָּר בְּבֵית אָבִיהָ בִּנְעֻרֶיהָ. ה וְשָׁמַע אָבִיהָ אֶת נִדְרָהּ וֶאֱסָרָהּ אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ וְהֶחֱרִישׁ לָהּ אָבִיהָ וְקָמוּ כָּל נְדָרֶיהָ וְכָל אִסָּר אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ יָקוּם. ו וְאִם הֵנִיא אָבִיהָ אֹתָהּ בְּיוֹם שָׁמְעוֹ כָּל נְדָרֶיהָ וֶאֱסָרֶיהָ אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ לֹא יָקוּם וַיהוה יִסְלַח לָהּ כִּי הֵנִיא אָבִיהָ אֹתָהּ. ז וְאִם הָיוֹ תִהְיֶה לְאִישׁ וּנְדָרֶיהָ עָלֶיהָ אוֹ מִבְטָא שְׂפָתֶיהָ אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ. ח וְשָׁמַע אִישָׁהּ בְּיוֹם שָׁמְעוֹ וְהֶחֱרִישׁ לָהּ וְקָמוּ נְדָרֶיהָ וֶאֱסָרֶהָ אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ יָקֻמוּ. ט וְאִם בְּיוֹם שְׁמֹעַ אִישָׁהּ יָנִיא אוֹתָהּ וְהֵפֵר אֶת נִדְרָהּ אֲשֶׁר עָלֶיהָ וְאֵת מִבְטָא שְׂפָתֶיהָ אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ וַיהוה יִסְלַח לָהּ. י וְנֵדֶר אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה כֹּל אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ יָקוּם עָלֶיהָ. יא וְאִם בֵּית אִישָׁהּ נָדָרָה אוֹ אָסְרָה אִסָּר עַל נַפְשָׁהּ בִּשְׁבֻעָה. יב וְשָׁמַע אִישָׁהּ וְהֶחֱרִשׁ לָהּ לֹא הֵנִיא אֹתָהּ וְקָמוּ כָּל נְדָרֶיהָ וְכָל אִסָּר אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ יָקוּם. יג וְאִם הָפֵר יָפֵר אֹתָם אִישָׁהּ בְּיוֹם שָׁמְעוֹ כָּל מוֹצָא שְׂפָתֶיהָ לִנְדָרֶיהָ וּלְאִסַּר נַפְשָׁהּ לֹא יָקוּם אִישָׁהּ הֲפֵרָם וַיהוה יִסְלַח לָהּ. יד כָּל נֵדֶר וְכָל שְׁבֻעַת אִסָּר לְעַנֹּת נָפֶשׁ אִישָׁהּ יְקִימֶנּוּ וְאִישָׁהּ יְפֵרֶנּוּ. טו וְאִם הַחֲרֵשׁ יַחֲרִישׁ לָהּ אִישָׁהּ מִיּוֹם אֶל יוֹם וְהֵקִים אֶת כָּל נְדָרֶיהָ אוֹ אֶת כָּל אֱסָרֶיהָ אֲשֶׁר עָלֶיהָ הֵקִים אֹתָם כִּי הֶחֱרִשׁ לָהּ בְּיוֹם שָׁמְעוֹ. טז וְאִם הָפֵר יָפֵר אֹתָם אַחֲרֵי שָׁמְעוֹ וְנָשָׂא אֶת עֲוֹנָהּ.
יז אֵלֶּה הַחֻקִּים אֲשֶׁר צִוָּה יהוה אֶת מֹשֶׁה בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ בֵּין אָב לְבִתּוֹ בִּנְעֻרֶיהָ בֵּית אָבִיהָ. |
BaMidbar Chapter 31
1 And יהוה spoke unto Moshe, saying, 2 "Avenge B'nei Yisra'el of the Midyanim; afterward shall you be gathered unto your people." 3 And Moshe spoke unto the people, saying, "Arm men from among you for the war, that they may go against Midyan, to execute the vengeance of יהוה on Midyan. 4 Of every tribe a thousand, throughout all the tribes of Yisra'el, shall you send to the war." 5 So there were delivered, out of the thousands of Yisra'el, a thousand of every tribe, twelve thousand armed for war. 6 And Moshe sent them, a thousand of every tribe, to the war, them and Pin'khas the son of El Azar the kohen, to the war, with the consecrated vessels and the trumpets for the alarm in his hand. 7 And they warred against Midyan, as יהוה commanded Moshe; and they slew every male. 8 And they slew the kings of Midyan with the rest of their slain: Evi, and Rekem, and Tzur, and Khur, and Revah, the five kings of Midyan; Bilam also the son of Be'or they slew with the sword. 9 And B'nei Yisra'el took captive the women of Midyan and their little ones; and all their cattle, and all their flocks, and all their goods, they took for a prey. 10 And all their cities in the places wherein they dwelt, and all their encampments, they burnt with fire. 11 And they took all the spoil, and all the prey, both of man and of beast. 12 And they brought the captives, and the prey, and the spoil, unto Moshe, and unto El Azar the kohen, and unto the assembly of B'nei Yisra'el, unto the camp, unto the plains of Mo'av, which are by the Yarden at Yerekho.
| במדבר פרק לא
א וַיְדַבֵּר יהוה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. ב נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים אַחַר תֵּאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ. ג וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל הָעָם לֵאמֹר הֵחָלְצוּ מֵאִתְּכֶם אֲנָשִׁים לַצָּבָא וְיִהְיוּ עַל מִדְיָן לָתֵת נִקְמַת יהוה בְּמִדְיָן. ד אֶלֶף לַמַּטֶּה אֶלֶף לַמַּטֶּה לְכֹל מַטּוֹת יִשְׂרָאֵל תִּשְׁלְחוּ לַצָּבָא. ה וַיִּמָּסְרוּ מֵאַלְפֵי יִשְׂרָאֵל אֶלֶף לַמַּטֶּה שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף חֲלוּצֵי צָבָא. ו וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה אֶלֶף לַמַּטֶּה לַצָּבָא אֹתָם וְאֶת פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן לַצָּבָא וּכְלֵי הַקֹּדֶשׁ וַחֲצֹצְרוֹת הַתְּרוּעָה בְּיָדוֹ. ז וַיִּצְבְּאוּ עַל מִדְיָן כַּאֲשֶׁר צִוָּה יהוה אֶת מֹשֶׁה וַיַּהַרְגוּ כָּל זָכָר. ח וְאֶת מַלְכֵי מִדְיָן הָרְגוּ עַל חַלְלֵיהֶם אֶת אֱוִי וְאֶת רֶקֶם וְאֶת צוּר וְאֶת חוּר וְאֶת רֶבַע חֲמֵשֶׁת מַלְכֵי מִדְיָן וְאֵת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הָרְגוּ בֶּחָרֶב. ט וַיִּשְׁבּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת נְשֵׁי מִדְיָן וְאֶת טַפָּם וְאֵת כָּל בְּהֶמְתָּם וְאֶת כָּל מִקְנֵהֶם וְאֶת כָּל חֵילָם בָּזָזוּ. י וְאֵת כָּל עָרֵיהֶם בְּמוֹשְׁבֹתָם וְאֵת כָּל טִירֹתָם שָׂרְפוּ בָּאֵשׁ. יא וַיִּקְחוּ אֶת כָּל הַשָּׁלָל וְאֵת כָּל הַמַּלְקוֹחַ בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה. יב וַיָּבִאוּ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְאֶל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשְּׁבִי וְאֶת הַמַּלְקוֹחַ וְאֶת הַשָּׁלָל אֶל הַמַּחֲנֶה אֶל עַרְבֹת מוֹאָב אֲשֶׁר עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ. |
Yirme-Yahu Chapter 1
1 The words of Yirme-Yahu Ben Khilki-Yahu, of the Kohanim that were in Anatot in the land of Binyamin, 2 to whom the D'var יהוה came in the days of Yoshi-Yahu Ben Amon, Melekh Yehudah, in the thirteenth year of his reign. 3 It came also in the days of Y'hoyakim Ben Yoshi-Yahu, Melekh Yehudah, unto the end of the eleventh year of Tzidki-Yahu Ben Yoshi-Yahu, Melekh Yehudah, unto the carrying away of Yerushalayim captive in the fifth khodesh.
4 And the D'var יהוה came unto me, saying, 5 "Before I formed you in the belly I knew you, and before you came forth out of the womb I set you apart; I have appointed you a Navi unto the nations". 6 Then said I, "Ah, Adonai יהוה ! Behold, I cannot speak; for I am a child." 7 But יהוה said unto me, "Do not say 'I am a child'; for to whomever I shall send you, you shall go, and whatsoever I shall command you, you shall speak. 8 Do not be afraid of them; for I am with you to deliver you, says יהוה ." Then 9 יהוה put forth His hand, and touched my mouth; and יהוה said unto me, "Behold, I have put My words in your mouth; 10 see, I have this day set you over the nations and over the kingdoms, to root out and to pull down, and to destroy and to overthrow; to build, and to plant."
11 Moreover the D'var יהוה came unto me, saying, "Yirme-Yahu, what do you see?" And I said, "I see a rod of an almond tree." 12 Then יהוה said unto me, "You have seen well; for I watch over D'varai, to perform it." 13 And the D'var יהוה came unto me the second time, saying, "What do you see?" And I said, "I see a seething pot; and the face thereof is from the north." 14 Then יהוה said unto me, "Out of the north the evil shall break forth upon all the inhabitants of the land. 15 For, lo, I will call all the families of the kingdoms of the north, says יהוה ; and they shall come, and they shall set every one his throne at the entrance of the gates of Yerushalayim, and against all the walls thereof round about, and against all the cities of Yehudah. 16 And I will utter My judgments against them touching all their wickedness; in that they have forsaken me, and have offered unto other gods, and worshipped the work of their own hands. 17 You, therefore, gird up your loins, and arise, and speak unto them all that I command you; do not be dismayed at them, lest I dismay you before them. 18 For, behold, I have made you this day a fortified city, and an iron pillar, and brazen walls, against the whole land, against the kings of Yehudah, against the princes thereof, against the priests thereof, and against the people of the land. 19 And they shall fight against you; but they shall not prevail against you; For I am with you, says יהוה , to deliver you." | יִרְמְיָהוּ פרק א
א דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ בֶּן חִלְקִיָּהוּ מִן הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר בַּעֲנָתוֹת בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִן. ב אֲשֶׁר הָיָה דְבַר יהוה אֵלָיו בִּימֵי יֹאשִׁיָּהוּ בֶן אָמוֹן מֶלֶךְ יְהוּדָה בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְמָלְכוֹ. ג וַיְהִי בִּימֵי יְהוֹיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה עַד תֹּם עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְצִדְקִיָּהוּ בֶן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה עַד גְּלוֹת יְרוּשָׁלִַם בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי.
ד וַיְהִי דְבַר יהוה אֵלַי לֵאמֹר. ה בְּטֶרֶם אצורך (אֶצָּרְךָ) בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ וּבְטֶרֶם תֵּצֵא מֵרֶחֶם הִקְדַּשְׁתִּיךָ: נָבִיא לַגּוֹיִם נְתַתִּיךָ. ו וָאֹמַר אֲהָהּ אֲדֹנָי יהוה הִנֵּה לֹא יָדַעְתִּי דַּבֵּר: כִּי נַעַר אָנֹכִי. ז וַיֹּאמֶר יהוה אֵלַי אַל תֹּאמַר נַעַר אָנֹכִי: כִּי עַל כָּל אֲשֶׁר אֶשְׁלָחֲךָ תֵּלֵךְ וְאֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוְּךָ תְּדַבֵּר. ח אַל תִּירָא מִפְּנֵיהֶם: כִּי אִתְּךָ אֲנִי לְהַצִּלֶךָ נְאֻם יהוה . ט וַיִּשְׁלַח יהוה אֶת יָדוֹ וַיַּגַּע עַל פִּי; וַיֹּאמֶר יהוה אֵלַי הִנֵּה נָתַתִּי דְבָרַי בְּפִיךָ. י רְאֵה הִפְקַדְתִּיךָ הַיּוֹם הַזֶּה עַל הַגּוֹיִם וְעַל הַמַּמְלָכוֹת לִנְתוֹשׁ וְלִנְתוֹץ וּלְהַאֲבִיד וְלַהֲרוֹס לִבְנוֹת וְלִנְטוֹעַ.
יא וַיְהִי דְבַר יהוה אֵלַי לֵאמֹר מָה אַתָּה רֹאֶה יִרְמְיָהוּ; וָאֹמַר מַקֵּל שָׁקֵד אֲנִי רֹאֶה. יב וַיֹּאמֶר יהוה אֵלַי הֵיטַבְתָּ לִרְאוֹת: כִּי שֹׁקֵד אֲנִי עַל דְּבָרִי לַעֲשֹׂתוֹ. יג וַיְהִי דְבַר יהוה אֵלַי שֵׁנִית לֵאמֹר מָה אַתָּה רֹאֶה; וָאֹמַר סִיר נָפוּחַ אֲנִי רֹאֶה וּפָנָיו מִפְּנֵי צָפוֹנָה. יד וַיֹּאמֶר יהוה אֵלָי: מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה עַל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ. טו כִּי הִנְנִי קֹרֵא לְכָל מִשְׁפְּחוֹת מַמְלְכוֹת צָפוֹנָה נְאֻם יהוה ; וּבָאוּ וְנָתְנוּ אִישׁ כִּסְאוֹ פֶּתַח שַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִַם וְעַל כָּל חוֹמֹתֶיהָ סָבִיב וְעַל כָּל עָרֵי יְהוּדָה. טז וְדִבַּרְתִּי מִשְׁפָּטַי אוֹתָם עַל כָּל רָעָתָם אֲשֶׁר עֲזָבוּנִי וַיְקַטְּרוּ לֵאלֹהִים אֲחֵרִים וַיִּשְׁתַּחֲווּ לְמַעֲשֵׂי יְדֵיהֶם. יז וְאַתָּה תֶּאְזֹר מָתְנֶיךָ וְקַמְתָּ וְדִבַּרְתָּ אֲלֵיהֶם אֵת כָּל אֲשֶׁר אָנֹכִי אֲצַוֶּךָּ; אַל תֵּחַת מִפְּנֵיהֶם פֶּן אֲחִתְּךָ לִפְנֵיהֶם. יח וַאֲנִי הִנֵּה נְתַתִּיךָ הַיּוֹם לְעִיר מִבְצָר וּלְעַמּוּד בַּרְזֶל וּלְחֹמוֹת נְחֹשֶׁת עַל כָּל הָאָרֶץ: לְמַלְכֵי יְהוּדָה לְשָׂרֶיהָ לְכֹהֲנֶיהָ וּלְעַם הָאָרֶץ. יט וְנִלְחֲמוּ אֵלֶיךָ וְלֹא יוּכְלוּ לָךְ: כִּי אִתְּךָ אֲנִי נְאֻם יהוה לְהַצִּילֶךָ. |
Matti Chapter 23
1 Then Yeshua spoke with the people and with His Talmidim. 2 And He said to them, “The Sofrim and the P'rushim sit on the Seat of Moshe. 3 Therefore, whatever they tell you to obey, obey and do it, but do not do according to their works; for they say and do not. 4 And they bind heavy burdens, and put them on men’s shoulders, but they themselves are not willing to touch them, even with their finger. 5 And all their works they do just to be seen by men; for they make grandiose prayers, and they lengthen the tekhelet of their robes, 6 and they like the chief places at feasts, and the front seats in the Beit K'nessets, 7 and the greetings in the streets, and to be called by men, ‘Rabbi.' 8 But you, do not be called, ‘Rabbi;' for one is your Rabbi, and all of you are brethren. 9 And call no one on earth, ‘Father,' for one is Avikhem in Heaven. 10 Nor be called leaders, for one is your leader, the Mashi'akh. 11 But he who is greatest among you, let him be your servant. 12 For whoever exalts himself shall be humbled; and whoever humbles himself shall be exalted.”
13 “Woe to you, Sofrim and P'rushim, you hypocrites! For you consume the houses of widows, and with pretense you make long prayers; because of this you shall receive a greater judgment. 14 Woe to you, Sofrim and P'rushim, you hypocrites! For you have shut off Malkhut HaShamayim against men; for you do not enter into it yourselves, and do not permit those who would enter. 15 Woe to you, Sofrim and P'rushim, you hypocrites! For you traverse sea and land to make one proselyte; and when he becomes one, you make him the son of Gehinom twice more than yourselves. 16 Woe to you, blind guides, for you say, ‘Whoever swears by the Heikhal, it is nothing; but whoever swears by the gold which is in the Heikhal, he is guilty!' 17 O you fools and blind! For which is greater, the gold, or the Heikhal that consecrates the gold? 18 And 'Whoever swears by the Mizbe'akh, it is nothing; but whoever swears by the offering that is on it, he is guilty'. 19 O you fools and blind! For which is greater, the offering, or the Mizbe'akh that consecrates the offering? 20 Therefore he who swears by the Mizbe'akh, he swears by it and by everything that is on it. 21 And whoever swears by the Heikhal, swears by it and by Him who dwells in it. 22 And he who swears by Heaven swears by the Throne of Elohim, and by Him who sits on it. 23 Woe to you, Sofrim and P'rushim, you hypocrites! For you take tenth-parts on mint, dill, and cummin, and you have overlooked the more important matters of the Torah, such as justice, compassion, and absolute trust. These were necessary for you to have done, without having left the others undone. 24 O blind guides, who strain at gnats and swallow camels! 25 Woe to you, Sofrim and P'rushim, you hypocrites! You clean the outside of the cup and of the dish, but inside they are full of extortion and iniquity. 26 Blind P'rushim! Clean first the inside of the cup and of the dish, so that their outside may also be clean. 27 Woe to you, Sofrim and P'rushim, you hypocrites! For you are like tombs painted white, which look beautiful from the outside, but inside are full of dead bones and all kinds of corruption. 28 Even so, from the outside you appear to men to be Tzadikim, but from within you are full of iniquity and hypocrisy. 29 Woe to you, Sofrim and P'rushim, you hypocrites! For you build the tombs of the Nevi'im, and you decorate the graves of HaTzadikim; 30 and you say, ‘If we had been living in the days of our forefathers, we would not have been partakers with them in the blood of the Nevi'im.' 31 Now you testify concerning yourselves that you are the children of those who killed the Nevi'im. 32 You also fill up the measure of your fathers. 33 O you serpents, and seed of scorpions! How can you flee from the judgment of Gehinom?”
34 “Because of this, I am sending to you Nevi'im and wise men and Sofrim; some of them you will kill, and you will execute them on stakes; and some you will scourge in your Beit K'nessets, and pursue them from city to city, 35 so that all the blood of the Tzadikim shed on the ground may come on you, from the blood of Avel HaTzadik down to the blood of Zakhar-Yah Ben Berekh-Yah, whom you killed between the Heikhal and the Mizbe'akh. 36 Truly I say to you, all of these things shall come upon this generation. 37 O Yerushalayim, Yerushalayim, murderess of the Nevi'im, and stoner of those who are sent to her! How often I wanted to gather together your children, just as a hen gathers her chicks under her wings, and yet you would not! 38 Behold, your house will be left to you desolate. 39 For I say to you, from now you will not see me until you say, ‘Barukh HaBa B'Shem יהוה .'” | מתי פרק כג
א אָז דִבֵּר יֵשׁוּעַ עִם הֲמוֹנֵי הָעָם וְעִם תַּלְמִידָיו. ב וְאָמַר לָהֶם: עַל כִּסֵּא מֹשֶׁה יָשְׁבוּ הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים. ג לָכֵן כָּל מַה שֶּׁיֹּאמְרוּ לָכֶם לִשְׁמֹר, שִׁמְרוּ וַעֲשׂוּ, אַךְ כְּמַעֲשֵׂיהֶם אַל תַּעֲשׂוּ, כִּי אוֹמְרִים הֵם וְאֵינָם עוֹשִׂים; ד קוֹשְׁרִים מַשָּׂאוֹת כְּבֵדִים וְשָׂמִים עַל כִּתְפֵי בְּנֵי אָדָם, אַךְ הֵם בְּאֶצְבָּעָם אֵינָם רוֹצִים לִנְגֹּעַ בָּהֶם ה וְאֶת כָּל מַעֲשֵׂיהֶם הֵם עוֹשִׂים כְּדֵי שֶׁיֵּרָאוּ לִבְנֵי אָדָם; כִּי מַרְחִיבִים הֵם אֶת תְּפִלֵּיהֶם וּמַאֲרִיכִים אֶת צִיצִיּוֹת בִּגְדֵיהֶם, ו וְאוֹהֲבִים אֶת הַמְּקוֹמוֹת הָרָאשׁיִּים בַּסְּעוּדוֹת וְאֶת הַמּוֹשָׁבִים הָרָאשִׁיִּים בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת, ז וְאֶת בִּרְכַּת הַשָּׁלוֹם בָּרְחוֹבוֹת, וְשֶׁיִּהְיוּ נִקְרָאִים רַבִּי עַל יְדֵי הָאֲנָשִׁים. ח אֲבָל אַתֶּם אַל תִּקָּרְאוּ רַבִּי, כִּי אֶחָד הוּא רַבְּכֶם, וְאַתֶּם כֻּלְּכֶם אַחִים אַתֶּם. ט וְאָב אַל תִּקְרְאוּ לָכֶם בָּאָרֶץ, כִּי אֶחָד הוּא אֲבִיכֶם שֶּׁבַּשָּׁמַיִם. י וְאַל תִּקָּרְאוּ מַנְהִיגִים, מִשּׁוּם שֶׁאֶחָד הוּא מַנְהִיגְכֶם, הַמָּשִׁיחַ. יא אֲבָל הַגָּדוֹל בָּכֶם יְהֵא לָכֶם לִמְשָׁרֵת; יב כִּי מִי שֶׁיְּרוֹמֵם אֶת עַצְמוֹ יֻשְׁפַּל, וּמִי שֶׁיַּשְׁפִּיל אֶת עַצְמוֹ יְרוֹמַם.
יג אוֹי לָכֶם סוֹפְרִים וּפְרוּשִׁים, מַעֲמִידֵי פָּנִים! כִּי אוֹכְלִים אַתֶּם אֶת בָּתֵּי הָאַלְמָנוֹת עִם שֶׁמַּאֲרִיכִים אַתֶּם אֶת תְּפִלּוֹתֵיכֶם כִּכְסוּת עַל כֵּן יֶתֶר מִשְׁפָּט תּשְׂאוּ יד אוֹי לָכֶם סוֹפְרִים וּפְרוּשִׁים, מַעֲמִידֵי פָּנִים! כִּי סוֹגְרִים אַתֶּם אֶת מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם; כִּי אַתֶּם אֵינְכֶם נִכְנָסִים, וְלַנִּכְנָסִים אֵינְכֶם מַנִּיחִים לְהִכָּנֵס. טו אוֹי לָכֶם סוֹפְרִים וּפְרוּשִׁים, מַעֲמִידֵי פָּנִים! כִּי סוֹבְבִים אַתֶּם בַּיָּם וּבַיַבָּשָׁה כְּדֵי לַעֲשׂוֹת גֵּר אֶחָד; וְכַאֲשֶׁר יִתְגַּיֵּר, אַתֶּם עוֹשִׂים אוֹתוֹ לְבֶן גֵּיהִנּוֹם כִּפְלַיִם מִכֶּם. טז אוֹי לָכֶם מוֹרֵי דֶרֶךְ עִוְרִים, כִּי אוֹמְרִים אַתֶּם: מִי שֶׁנִּשְׁבָּע בְּהֵיכָל, זֶה לֹא כְלוּם; אֲבָל מִי שֶׁנִּשְׁבָּע בִּזְהַב הַהֵיכָל, חַיָּב. יז כְּסִילִים וְעִוְרִים! שֶׁהֲרֵי מַה גָּדוֹל, הַזָּהָב אוֹ הַהֵיכָל אֲשֶׁר הוּא מְקַדֵּשׁ אֶת הַזָּהָב? יח וּמִי שֶׁנִּשְׁבָּע בַּמִּזְבֵּחַ, זֶה לֹא כְלוּם; אֲבָל מִי שֶׁנִּשְׁבָּע בַּקָּרְבָּן שֶׁעָלָיו, חַיָּב. יט כְּסִילִים וְעִוְרִים! שֶׁהֲרֵי מַה גָּדוֹל, הַקָּרְבָּן אוֹ הַמִּזְבֵּחַ הַמְקַדֵּשׁ אֶת הַקָּרְבָּן? כ לָכֵן מִי שֶׁנִּשְׁבָּע בַּמִּזְבֵּחַ, נִשְׁבָּע בּוֹ וּבְכָל אֲשֶׁר עָלָיו. כא וּמִי שֶׁנִּשְׁבָּע בַּהֵיכָל, נִשְׁבָּע בּוֹ וּבְמִי שֶׁשּׁוֹכֵן בּוֹ. כב וּמִי שֶׁנִּשְׁבָּע בַּשָּׁמַיִם, נִשְׁבָּע בְּכִסֵּא אֱלֹהִים וּבְמִי שֶׁיּוֹשֵׁב עָלָיו. כג אוֹי לָכֶם סוֹפְרִים וּפְרוּשִׁים, מַעֲמִידֵי פָּנִים! כִּי מַעַשְּׂרִים אַתֶּם אֶת הַמִּנְתָּה וְהַשֶּׁבֶת וְהַכָּמוֹן, וַעֲזַבְתֶּם אֶת הַנִּכְבָּדוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה: אֶת הַמִּשְׁפָּט וְאֶת הַחֶסֶד וְאֶת הָאֱמוּנָה.אֶת אֵלֶּה רָאוּי הָיָה שֶׁתַּעֲשׂוּ, וְאֶת אֵלֶּה אַל תַּעַזְבוּ. כד מוֹרֵי דֶרֶךְ עִוְרִים, הַמְסַנְּנִים יַתּוּשִׁים וּבוֹלְעִים גְּמַלִּים! כה אוֹי לָכֶם סוֹפְרִים וּפְרוּשִׁים, מַעֲמִידֵי פָּנִים! כִּי מְטַהֲרִים אַתֶּם אֶת חוּץ הַכּוֹס וְהַקְּעָרָה, אַךְ בְּתוֹכָן מְלֵאוֹת הֵן גָּזֵל וְעָוֶל. כו פְּרוּשִׁים עִוְרִים, טַהֲרוּ תְּחִלָּה אֶת תּוֹךְ הַכּוֹס וְהַקְּעָרָה, כְּדֵי שֶׁגַּם הַחוּץ שֶׁלָּהֶן יִהְיֶה טָהוֹר. כז אוֹי לָכֶם סוֹפְרִים וּפְרוּשִׁים, מַעֲמִידֵי פָּנִים! כִּי דּוֹמִים אַתֶּם לִקְבָרִים מְסֻיָּדִים שֶׁמִּבַּחוּץ נִרְאִים יָפִים, אַךְ בְּתוֹכָם מְלֵאִים עַצְמוֹת מֵתִים וְכָל טֻמְאָה. כח כָּךְ גַּם אַתֶּם מִבַּחוּץ נִרְאִים לִבְנֵי אָדָם כְּצַדִּיקִים, וּמִבִּפְנִים מְלֵאִים אַתֶּם עָוֶל וּצְבִיעוּת. כט אוֹי לָכֶם סוֹפְרִים וּפְרוּשִׁים, מַעֲמִידֵי פָּנִים! כִּי בּוֹנִים אַתֶּם אֶת קִבְרֵי הַנְּבִיאִים וּמְקַשְּׁטִים אֶת בָּתֵּי הַקֶּבֶר שֶׁל הַצַּדִּיקִים. ל וְאוֹמְרִים אַתֶּם: אִלּוּ חָיִינוּ בִּימֵי אֲבוֹתֵינוּ, לֹא הָיִינוּ שֻׁתָּפִים לָהֶם בְּדַם הַנְּבִיאִים. לא לְפִיכָךְ מְעִידִים אַתֶּם עַל עַצְמְכֶם, שֶׁבָּנִים אַתֶּם לְאוֹתָם שֶׁהָרְגוּ אֶת הַנְּבִיאִים. לב וְגַם אַתֶּם מַלְּאוּ אֶת סְאַת אֲבוֹתֵיכֶם. לג נְחָשִׁים, זֶרַע צִפְעוֹנִים, אֵיךְ תִּמָּלְטוּ מִדִּין גֵּיהִנּוֹם?
לד עַל כֵּן הִנְנִי שׁוֹלֵחַ אֲלֵיכֶם נְבִיאִים וַחֲכָמִים וְסוֹפְרִים; מֵהֶם תַּהַרְגוּ וְתִצְלְבוּ, וּמֵהֶם תַּלְקוּ בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹתֵיכֶם, וְתִרְדְּפוּ אוֹתָם מֵעִיר לְעִיר. לה בְּאֹפֶן שֶׁיָּבוֹא עֲלֵיכֶם כָּל דַּם הַצַּדִּיקִים שֶׁנִּשְׁפַּךְ עַל הָאָרֶץ, מִדַּם הֶבֶל הַצַּדִּיק עַד לְדַם זְכַרְיָה בֶּן בֶּרֶכְיָה, אֲשֶׁר הֲרַגְתֶּם אוֹתוֹ בֵּין הַהֵיכָל לַמִּזְבֵּחַ. לו אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁכָּל אֵלֶּה יָבוֹאוּ עַל הַדּוֹר הַזֶּה. לז יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם, הוֹרֶגֶת הַנְּבִיאִים וְרוֹגֶמֶת הַשְּׁלוּחִים אֵלֶיהָ, כַּמָּה פְּעָמִים רָצִיתִי לְקַבֵּץ אֶת בָּנַיִךְ כְּמוֹ שֶׁמְּקַבֶּצֶת הַתַּרְנְגֹלֶת אֶת אֶפְרוֹחֶיהָ תַּחַת כְּנָפֶיהָ, וְלֹא רְצִיתֶם! לח הִנֵּה בֵּיתְכֶם יֵעָזֵב לָכֶם חָרֵב; לט כִּי אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁלֹּא תִּרְאוּנִי מֵעַתָּה עַד אֲשֶׁר תֹּאמְרוּ, בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יהוה . |
