BaMidbar Chapter 7
1 And it came to pass on the day that Moshe had made an end of setting up the Mishkan, and had anointed it and hallowed it, and all the furniture thereof, and the Mizbe'akh and all the vessels thereof, and had anointed them and consecrated them; 2 that the princes of Yisra'el, the heads of their fathers' houses, offered; these were the princes of the tribes, these are they that were over them that were numbered. 3 And they brought their offering before יהוה , six covered wagons, and twelve oxen: a wagon for every two of the princes, and for each one an ox; and they presented them before the Mishkan. 4 And יהוה spoke unto Moshe, saying, 5 "Take it of them, that they may be to do the service of the Ohel Mo'ed; and you shall give them unto the Levi'im, to every man according to his service." 6 And Moshe took the wagons and the oxen, and gave them unto the Levi'im. 7 Two wagons and four oxen he gave unto the sons of Gershon, according to their service. 8 And four wagons and eight oxen he gave unto the sons of Merari, according unto their service, under the hand of Itamar Ben Aharon the kohen. 9 But unto the sons of Kehat he gave none, because the service of the consecrated things belonged unto them: they bore them upon their shoulders. 10 And the princes brought the Khanukat HaMizbe'akh in the day that it was anointed, even the princes brought their offering before the Mizbe'akh. 11 And יהוה said unto Moshe, "They shall present their offering each prince on his day, for the Khanukat HaMizbe'akh."
12 And he that presented his offering the first day was Nakhshon Ben Aminadav, of the tribe of Yehudah; 13 and his offering was one silver dish, the weight thereof was a hundred and thirty shekels, one silver basin of seventy shekels, after the Shekel HaKodesh; both of them full of fine flour mingled with oil for a Minkhah; 14 one golden pan of ten shekels, full of incense; 15 one young bullock, one ram, one he-lamb of the first year, for an Olah; 16 one male of the goats for a Khatat; 17 and for the sacrifice of Sh'lamim, two oxen, five rams, five he-goats, five he-lambs of the first year. This was the offering of Nakhshon Ben Aminadav.
18 On the second day Netan'el Ben Tzu'ar, prince of Yisakhar, did offer: 19 he presented for his offering one silver dish, the weight thereof was a hundred and thirty shekels, one silver basin of seventy shekels, after the Shekel HaKodesh; both of them full of fine flour mingled with oil for a Minkhah; 20 one golden pan of ten shekels, full of incense; 21 one young bullock, one ram, one he-lamb of the first year, for an Olah; 22 one male of the goats for a Khatat; 23 and for the sacrifice of Sh'lamim, two oxen, five rams, five he-goats, five he-lambs of the first year. This was the offering of Netan'el Ben Tzu'ar.
24 On the third day Eli-Av Ben Khelon, prince of the children of Zevulun: 25 his offering was one silver dish, the weight thereof was a hundred and thirty shekels, one silver basin of seventy shekels, after the Shekel HaKodesh; both of them full of fine flour mingled with oil for a Minkhah; 26 one golden pan of ten shekels, full of incense; 27 one young bullock, one ram, one he-lamb of the first year, for an Olah; 28 one male of the goats for a Khatat; 29 and for the sacrifice of Sh'lamim, two oxen, five rams, five he-goats, five he-lambs of the first year. This was the offering of Eli-Av Ben Khelon.
30 On the fourth day Eli-Tzur Ben Shede'ur, prince of the children of Re'uven: 31 his offering was one silver dish, the weight thereof was a hundred and thirty shekels, one silver basin of seventy shekels, after the Shekel HaKodesh; both of them full of fine flour mingled with oil for a Minkhah; 32 one golden pan of ten shekels, full of incense; 33 one young bullock, one ram, one he-lamb of the first year, for an Olah; 34 one male of the goats for a Khatat; 35 and for the sacrifice of Sh'lamim, two oxen, five rams, five he-goats, five he-lambs of the first year. This was the offering of Eli-Tzur Ben Shede'ur.
36 On the fifth day Shelumi'el Ben Tzuri-Shadai, prince of the children of Shimon: 37 his offering was one silver dish, the weight thereof was a hundred and thirty shekels, one silver basin of seventy shekels, after the Shekel HaKodesh; both of them full of fine flour mingled with oil for a Minkhah; 38 one golden pan of ten shekels, full of incense; 39 one young bullock, one ram, one he-lamb of the first year, for an Olah; 40 one male of the goats for a Khatat; 41 and for the sacrifice of Sh'lamim, two oxen, five rams, five he-goats, five he-lambs of the first year. This was the offering of Shelumi'el Ben Tzuri-Shadai.
42 On the sixth day Eli-Asaf Ben De'u-El, prince of the children of Gad: 43 his offering was one silver dish, the weight thereof was a hundred and thirty shekels, one silver basin of seventy shekels, after the Shekel HaKodesh; both of them full of fine flour mingled with oil for a Minkhah; 44 one golden pan of ten shekels, full of incense; 45 one young bullock, one ram, one he-lamb of the first year, for an Olah; 46 one male of the goats for a Khatat; 47 and for the sacrifice of Sh'lamim, two oxen, five rams, five he-goats, five he-lambs of the first year. This was the offering of Eli-Asaf Ben De'u-El.
48 On the seventh day Eli-Shama Ben Ami-Hud, prince of the children of Efrayim: 49 his offering was one silver dish, the weight thereof was a hundred and thirty shekels, one silver basin of seventy shekels, after the Shekel HaKodesh; both of them full of fine flour mingled with oil for a Minkhah; 50 one golden pan of ten shekels, full of incense; 51 one young bullock, one ram, one he-lamb of the first year, for an Olah; 52 one male of the goats for a Khatat; 53 and for the sacrifice of Sh'lamim, two oxen, five rams, five he-goats, five he-lambs of the first year. This was the offering of Eli-Shama Ben Ami-Hud.
54 On the eighth day Gamli-El Ben Pedah-Tzur, prince of the children of Menasheh: 55 his offering was one silver dish, the weight thereof was a hundred and thirty shekels, one silver basin of seventy shekels, after the Shekel HaKodesh; both of them full of fine flour mingled with oil for a Minkhah; 56 one golden pan of ten shekels, full of incense; 57 one young bullock, one ram, one he-lamb of the first year, for an Olah; 58 one male of the goats for a Khatat; 59 and for the sacrifice of Sh'lamim, two oxen, five rams, five he-goats, five he-lambs of the first year. This was the offering of Gamli-El Ben Pedah-Tzur.
60 On the ninth day Avi-Dan Ben Gidoni, prince of the children of Binyamin: 61 his offering was one silver dish, the weight thereof was a hundred and thirty shekels, one silver basin of seventy shekels, after the Shekel HaKodesh; both of them full of fine flour mingled with oil for a Minkhah; 62 one golden pan of ten shekels, full of incense; 63 one young bullock, one ram, one he-lamb of the first year, for an Olah; 64 one male of the goats for a Khatat; 65 and for the sacrifice of Sh'lamim, two oxen, five rams, five he-goats, five he-lambs of the first year. This was the offering of Avi-Dan Ben Gidoni.
66 On the tenth day Akhi-Ezer Ben Ami-Shadai, prince of the children of Dan: 67 his offering was one silver dish, the weight thereof was a hundred and thirty shekels, one silver basin of seventy shekels, after the Shekel HaKodesh; both of them full of fine flour mingled with oil for a Minkhah; 68 one golden pan of ten shekels, full of incense; 69 one young bullock, one ram, one he-lamb of the first year, for an Olah; 70 one male of the goats for a Khatat; 71 and for the sacrifice of Sh'lamim, two oxen, five rams, five he-goats, five he-lambs of the first year. This was the offering of Akhi-Ezer Ben Ami-Shadai.
72 On the eleventh day Pagi-El Ben Okhran, prince of the children of Asher: 73 his offering was one silver dish, the weight thereof was a hundred and thirty shekels, one silver basin of seventy shekels, after the Shekel HaKodesh; both of them full of fine flour mingled with oil for a Minkhah; 74 one golden pan of ten shekels, full of incense; 75 one young bullock, one ram, one he-lamb of the first year, for an Olah; 76 one male of the goats for a Khatat; 77 and for the sacrifice of Sh'lamim, two oxen, five rams, five he-goats, five he-lambs of the first year. This was the offering of Pagi-El Ben Okhran.
78 On the twelfth day Akhi-Rah Ben Einan, prince of the children of Naftali: 79 his offering was one silver dish, the weight thereof was a hundred and thirty shekels, one silver basin of seventy shekels, after the Shekel HaKodesh; both of them full of fine flour mingled with oil for a Minkhah; 80 one golden pan of ten shekels, full of incense; 81 one young bullock, one ram, one he-lamb of the first year, for an Olah; 82 one male of the goats for a Khatat; 83 and for the sacrifice of Sh'lamim, two oxen, five rams, five he-goats, five he-lambs of the first year. This was the offering of Akhi-Rah Ben Einan.
84 This was the Khanukat HaMizbe'akh, in the day when it was anointed, at the hands of the princes of Yisra'el: twelve silver dishes, twelve silver basins, twelve golden pans; 85 each silver dish weighing a hundred and thirty shekels, and each basin seventy; all the silver of the vessels two thousand and four hundred shekels, after the Shekel HaKodesh; 86 twelve golden pans, full of incense, weighing ten shekels apiece, after the Shekel HaKodesh; all the gold of the pans a hundred and twenty shekels; 87 all the oxen for the Olah twelve bullocks, the rams twelve, the he-lambs of the first year twelve, and their Minkhah; and the males of the goats for a Khatat, twelve; 88 and all the oxen for the sacrifice of Sh'lamim twenty-four bullocks, the rams sixty, the he-goats sixty, the he-lambs of the first year sixty. This was the Khanukat HaMizbe'akh, after that it was anointed. 89 And when Moshe went into the Ohel Mo'ed that He might speak with him, then he heard the Voice speaking unto him from above the Kaporet that was upon the Aron HaEdut, from between the two Keruvim; and He spoke unto him.
| במדבר פרק ז
א וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ וְאֶת כָּל כֵּלָיו וְאֶת הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת כָּל כֵּלָיו וַיִּמְשָׁחֵם וַיְקַדֵּשׁ אֹתָם. ב וַיַּקְרִיבוּ נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל רָאשֵׁי בֵּית אֲבֹתָם הֵם נְשִׂיאֵי הַמַּטֹּת הֵם הָעֹמְדִים עַל הַפְּקֻדִים. ג וַיָּבִיאוּ אֶת קָרְבָּנָם לִפְנֵי יהוה שֵׁשׁ עֶגְלֹת צָב וּשְׁנֵי עָשָׂר בָּקָר עֲגָלָה עַל שְׁנֵי הַנְּשִׂאִים וְשׁוֹר לְאֶחָד וַיַּקְרִיבוּ אוֹתָם לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן. ד וַיֹּאמֶר יהוה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. ה קַח מֵאִתָּם וְהָיוּ לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד וְנָתַתָּה אוֹתָם אֶל הַלְוִיִּם אִישׁ כְּפִי עֲבֹדָתוֹ. ו וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת הָעֲגָלֹת וְאֶת הַבָּקָר וַיִּתֵּן אוֹתָם אֶל הַלְוִיִּם. ז אֵת שְׁתֵּי הָעֲגָלוֹת וְאֵת אַרְבַּעַת הַבָּקָר נָתַן לִבְנֵי גֵרְשׁוֹן כְּפִי עֲבֹדָתָם. ח וְאֵת אַרְבַּע הָעֲגָלֹת וְאֵת שְׁמֹנַת הַבָּקָר נָתַן לִבְנֵי מְרָרִי כְּפִי עֲבֹדָתָם בְּיַד אִיתָמָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן. ט וְלִבְנֵי קְהָת לֹא נָתָן כִּי עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ עֲלֵהֶם בַּכָּתֵף יִשָּׂאוּ. י וַיַּקְרִיבוּ הַנְּשִׂאִים אֵת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ וַיַּקְרִיבוּ הַנְּשִׂיאִם אֶת קָרְבָּנָם לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ. יא וַיֹּאמֶר יהוה אֶל מֹשֶׁה נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם יַקְרִיבוּ אֶת קָרְבָּנָם לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ.
יב וַיְהִי הַמַּקְרִיב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן אֶת קָרְבָּנוֹ נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב לְמַטֵּה יְהוּדָה. יג וְקָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה. יד כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת. טו פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה. טז שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת. יז וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתּוּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה זֶה קָרְבַּן נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב.
יח בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי הִקְרִיב נְתַנְאֵל בֶּן צוּעָר נְשִׂיא יִשָּׂשכָר. יט הִקְרִב אֶת קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה. כ כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת. כא פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה. כב שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת. כג וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה זֶה קָרְבַּן נְתַנְאֵל בֶּן צוּעָר.
כד בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי נָשִׂיא לִבְנֵי זְבוּלֻן אֱלִיאָב בֶּן חֵלֹן. כה קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה. כו כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת. כז פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה. כח שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת. כט וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה זֶה קָרְבַּן אֱלִיאָב בֶּן חֵלֹן.
ל בַּיּוֹם הָרְבִיעִי נָשִׂיא לִבְנֵי רְאוּבֵן אֱלִיצוּר בֶּן שְׁדֵיאוּר. לא קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה. לב כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת. לג פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה. לד שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת. לה וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה זֶה קָרְבַּן אֱלִיצוּר בֶּן שְׁדֵיאוּר.
לו בַּיּוֹם הַחֲמִישִׁי נָשִׂיא לִבְנֵי שִׁמְעוֹן שְׁלֻמִיאֵל בֶּן צוּרִישַׁדָּי. לז קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה. לח כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת. לט פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה. מ שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת. מא וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה זֶה קָרְבַּן שְׁלֻמִיאֵל בֶּן צוּרִישַׁדָּי.
מב בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי נָשִׂיא לִבְנֵי גָד אֶלְיָסָף בֶּן דְּעוּאֵל. מג קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה. מד כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת. מה פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה. מו שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת. מז וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה זֶה קָרְבַּן אֶלְיָסָף בֶּן דְּעוּאֵל.
מח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי נָשִׂיא לִבְנֵי אֶפְרָיִם אֱלִישָׁמָע בֶּן עַמִּיהוּד. מט קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה. נ כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת. נא פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה. נב שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת. נג וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה זֶה קָרְבַּן אֱלִישָׁמָע בֶּן עַמִּיהוּד.
נד בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי נָשִׂיא לִבְנֵי מְנַשֶּׁה גַּמְלִיאֵל בֶּן פְּדָהצוּר. נה קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה. נו כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת. נז פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה. נח שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת. נט וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה זֶה קָרְבַּן גַּמְלִיאֵל בֶּן פְּדָהצוּר.
ס בַּיּוֹם הַתְּשִׁיעִי נָשִׂיא לִבְנֵי בִנְיָמִן אֲבִידָן בֶּן גִּדְעֹנִי. סא קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה. סב כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת. סג פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה. סד שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת. סה וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה זֶה קָרְבַּן אֲבִידָן בֶּן גִּדְעֹנִי.
סו בַּיּוֹם הָעֲשִׂירִי נָשִׂיא לִבְנֵי דָן אֲחִיעֶזֶר בֶּן עַמִּישַׁדָּי. סז קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה. סח כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת. סט פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה. ע שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת. עא וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה זֶה קָרְבַּן אֲחִיעֶזֶר בֶּן עַמִּישַׁדָּי.
עב בְּיוֹם עַשְׁתֵּי עָשָׂר יוֹם נָשִׂיא לִבְנֵי אָשֵׁר פַּגְעִיאֵל בֶּן עָכְרָן. עג קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה. עד כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת. עה פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה. עו שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת. עז וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה זֶה קָרְבַּן פַּגְעִיאֵל בֶּן עָכְרָן.
עח בְּיוֹם שְׁנֵים עָשָׂר יוֹם נָשִׂיא לִבְנֵי נַפְתָּלִי אֲחִירַע בֶּן עֵינָן. עט קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה. פ כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת. פא פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה. פב שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת. פג וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה זֶה קָרְבַּן אֲחִירַע בֶּן עֵינָן.
פד זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ מֵאֵת נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל קַעֲרֹת כֶּסֶף שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מִזְרְקֵי כֶסֶף שְׁנֵים עָשָׂר כַּפּוֹת זָהָב שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה. פה שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה הַקְּעָרָה הָאַחַת כֶּסֶף וְשִׁבְעִים הַמִּזְרָק הָאֶחָד כֹּל כֶּסֶף הַכֵּלִים אַלְפַּיִם וְאַרְבַּע מֵאוֹת בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ. פו כַּפּוֹת זָהָב שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מְלֵאֹת קְטֹרֶת עֲשָׂרָה עֲשָׂרָה הַכַּף בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ כָּל זְהַב הַכַּפּוֹת עֶשְׂרִים וּמֵאָה. פז כָּל הַבָּקָר לָעֹלָה שְׁנֵים עָשָׂר פָּרִים אֵילִם שְׁנֵים עָשָׂר כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שְׁנֵים עָשָׂר וּמִנְחָתָם וּשְׂעִירֵי עִזִּים שְׁנֵים עָשָׂר לְחַטָּאת. פח וְכֹל בְּקַר זֶבַח הַשְּׁלָמִים עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה פָּרִים אֵילִם שִׁשִּׁים עַתֻּדִים שִׁשִּׁים כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁשִּׁים זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ אַחֲרֵי הִמָּשַׁח אֹתוֹ. פט וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו מֵעַל הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל אֲרֹן הָעֵדֻת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים וַיְדַבֵּר אֵלָיו. |
Shoftim Chapter 13
2 And there was a certain man of Tzarah, of the family of the Dani, whose name was MaNo'akh; and his wife was barren, and bore not. 3 And The Malakh יהוה appeared unto the woman, and said unto her, "Behold now, you are barren, and have not borne; but you shall conceive, and bear a son. 4 Now therefore beware, I pray, and drink no wine nor strong drink, and eat not any unclean thing. 5 For, lo, you shall conceive, and bear a son; and no razor shall come upon his head; for the child shall be a Nazir to Elohim from the womb; and he shall begin to save Yisra'el out of the hand of the P'lishtim." 6 Then the woman came and told her husband, saying, "A man of Elohim came unto me, and his countenance was like the countenance of The Malakh of Elohim, very terrible; and I asked him not from whence he was, neither did he tell me his name; 7 but he said unto me, 'Behold, you shall conceive, and bear a son; and now drink no wine nor strong drink, and eat not any unclean thing; for the child shall be a Nazir to Elohim from the womb to the day of his death'."
8 Then MaNo'akh entreated יהוה , and said, "Oh, יהוה , I pray, let the man of Elohim, whom You did send, come again unto us, and teach us what we shall do unto the child that shall be born." 9 And Elohim hearkened to the voice of MaNo'akh; and The Malakh of Elohim came again unto the woman as she sat in the field; but MaNo'akh her husband was not with her. 10 And the woman made haste, and ran, and told her husband, and said unto him, "Behold, the man has appeared unto me, that came unto me that day." 11 And MaNo'akh arose, and went after his wife, and came to the man, and said unto him, "Are you the man that spoke unto the woman?" And he said, "I am." 12 And MaNo'akh said, "Now when Your D'var comes to pass, what shall be the rule for the child, and what shall be done with him?" 13 And The Malakh יהוה said unto MaNo'akh, "Of all that I said unto the woman let her beware. 14 She may not eat of any thing that comes of the grapevine, neither let her drink wine or strong drink, nor eat any unclean thing; all that I commanded her let her observe."
15 And MaNo'akh said unto The Malakh יהוה , "I pray, let us detain you, that we may make ready a kid for you." 16 And The Malakh יהוה said unto MaNo'akh, "Though you detain me, I will not eat of your bread; and if you will make ready a burnt-offering, you must offer it unto יהוה ." For MaNo'akh knew not that he was The Malakh יהוה . And 17 MaNo'akh said unto The Malakh יהוה , "What is Your Name, that when Your words come to pass, we may do you honor?" 18 And The Malakh יהוה said unto him, "Why do you ask after My Name, seeing it is My Wonder?"
19 So MaNo'akh took the kid with the meal-offering, and offered it upon the rock unto יהוה ; and He did wondrously, and MaNo'akh and his wife looked on. 20 For it came to pass, when the flame went up toward heaven from off the altar, that The Malakh יהוה ascended in the flame of the altar; and MaNo'akh and his wife looked on; and they fell on their faces to the ground. 21 But The Malakh יהוה did no more appear to MaNo'akh or to his wife. Then MaNo'akh knew that he was The Malakh יהוה . And 22 MaNo'akh said unto his wife, "We shall surely die, because we have seen Elohim." 23 But his wife said unto him, "If יהוה were pleased to kill us, He would not have received a burnt-offering and a meal-offering at our hand, neither would He have shown us all these things, nor would He at this time have told such things as these." 24 And the woman bore a son, and called his name Shimshon; and the child grew, and יהוה blessed him. 25 And the Ru'akh of יהוה began to move him in Makhaneh-Dan, between Tzarah and Eshta'ol.
| שופתים פרק יג
ב וַיְהִי אִישׁ אֶחָד מִצָּרְעָה מִמִּשְׁפַּחַת הַדָּנִי וּשְׁמוֹ מָנוֹחַ; וְאִשְׁתּוֹ עֲקָרָה וְלֹא יָלָדָה. ג וַיֵּרָא מַלְאַךְ יהוה אֶל הָאִשָּׁה; וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ הִנֵּה נָא אַתְּ עֲקָרָה וְלֹא יָלַדְתְּ וְהָרִית וְיָלַדְתְּ בֵּן. ד וְעַתָּה הִשָּׁמְרִי נָא וְאַל תִּשְׁתִּי יַיִן וְשֵׁכָר; וְאַל תֹּאכְלִי כָּל טָמֵא. ה כִּי הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן וּמוֹרָה לֹא יַעֲלֶה עַל רֹאשׁוֹ כִּי נְזִיר אֱלֹהִים יִהְיֶה הַנַּעַר מִן הַבָּטֶן; וְהוּא יָחֵל לְהוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד פְּלִשְׁתִּים. ו וַתָּבֹא הָאִשָּׁה וַתֹּאמֶר לְאִישָׁהּ לֵאמֹר אִישׁ הָאֱלֹהִים בָּא אֵלַי וּמַרְאֵהוּ כְּמַרְאֵה מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים נוֹרָא מְאֹד; וְלֹא שְׁאִלְתִּיהוּ אֵי מִזֶּה הוּא וְאֶת שְׁמוֹ לֹא הִגִּיד לִי. ז וַיֹּאמֶר לִי הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן; וְעַתָּה אַל תִּשְׁתִּי יַיִן וְשֵׁכָר וְאַל תֹּאכְלִי כָּל טֻמְאָה כִּי נְזִיר אֱלֹהִים יִהְיֶה הַנַּעַר מִן הַבֶּטֶן עַד יוֹם מוֹתוֹ.
ח וַיֶּעְתַּר מָנוֹחַ אֶל יהוה וַיֹּאמַר: בִּי אֲדוֹנָי אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר שָׁלַחְתָּ יָבוֹא נָא עוֹד אֵלֵינוּ וְיוֹרֵנוּ מַה נַּעֲשֶׂה לַנַּעַר הַיּוּלָּד. ט וַיִּשְׁמַע הָאֱלֹהִים בְּקוֹל מָנוֹחַ; וַיָּבֹא מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים עוֹד אֶל הָאִשָּׁה וְהִיא יוֹשֶׁבֶת בַּשָּׂדֶה וּמָנוֹחַ אִישָׁהּ אֵין עִמָּהּ. י וַתְּמַהֵר הָאִשָּׁה וַתָּרָץ וַתַּגֵּד לְאִישָׁהּ; וַתֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּה נִרְאָה אֵלַי הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּא בַיּוֹם אֵלָי. יא וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ מָנוֹחַ אַחֲרֵי אִשְׁתּוֹ; וַיָּבֹא אֶל הָאִישׁ וַיֹּאמֶר לוֹ הַאַתָּה הָאִישׁ אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֶל הָאִשָּׁה וַיֹּאמֶר אָנִי. יב וַיֹּאמֶר מָנוֹחַ עַתָּה יָבֹא דְבָרֶיךָ: מַה יִּהְיֶה מִשְׁפַּט הַנַּעַר וּמַעֲשֵׂהוּ. יג וַיֹּאמֶר מַלְאַךְ יהוה אֶל מָנוֹחַ: מִכֹּל אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֶל הָאִשָּׁה תִּשָּׁמֵר. יד מִכֹּל אֲשֶׁר יֵצֵא מִגֶּפֶן הַיַּיִן לֹא תֹאכַל וְיַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ וְכָל טֻמְאָה אַל תֹּאכַל: כֹּל אֲשֶׁר צִוִּיתִיהָ תִּשְׁמֹר.
טו וַיֹּאמֶר מָנוֹחַ אֶל מַלְאַךְ יהוה : נַעְצְרָה נָּא אוֹתָךְ וְנַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ גְּדִי עִזִּים. טז וַיֹּאמֶר מַלְאַךְ יהוה אֶל מָנוֹחַ אִם תַּעְצְרֵנִי לֹא אֹכַל בְּלַחְמֶךָ וְאִם תַּעֲשֶׂה עֹלָה לַיהוה תַּעֲלֶנָּה: כִּי לֹא יָדַע מָנוֹחַ כִּי מַלְאַךְ יהוה הוּא. יז וַיֹּאמֶר מָנוֹחַ אֶל מַלְאַךְ יהוה מִי שְׁמֶךָ: כִּי יָבֹא דבריך (דְבָרְךָ) וְכִבַּדְנוּךָ. יחוַיֹּאמֶר לוֹ מַלְאַךְ יהוה לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי וְהוּא פֶלִאי.
יט וַיִּקַּח מָנוֹחַ אֶת גְּדִי הָעִזִּים וְאֶת הַמִּנְחָה וַיַּעַל עַל הַצּוּר לַיהוה ; וּמַפְלִא לַעֲשׂוֹת וּמָנוֹחַ וְאִשְׁתּוֹ רֹאִים. כ וַיְהִי בַעֲלוֹת הַלַּהַב מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ הַשָּׁמַיְמָה וַיַּעַל מַלְאַךְ יהוה בְּלַהַב הַמִּזְבֵּחַ; וּמָנוֹחַ וְאִשְׁתּוֹ רֹאִים וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם אָרְצָה. כא וְלֹא יָסַף עוֹד מַלְאַךְ יהוה לְהֵרָאֹה אֶל מָנוֹחַ וְאֶל אִשְׁתּוֹ; אָז יָדַע מָנוֹחַ כִּי מַלְאַךְ יהוה הוּא. כב וַיֹּאמֶר מָנוֹחַ אֶל אִשְׁתּוֹ מוֹת נָמוּת: כִּי אֱלֹהִים רָאִינוּ. כג וַתֹּאמֶר לוֹ אִשְׁתּוֹ לוּ חָפֵץ יהוה לַהֲמִיתֵנוּ לֹא לָקַח מִיָּדֵנוּ עֹלָה וּמִנְחָה וְלֹא הֶרְאָנוּ אֶת כָּל אֵלֶּה; וְכָעֵת לֹא הִשְׁמִיעָנוּ כָּזֹאת. כד וַתֵּלֶד הָאִשָּׁה בֵּן וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שִׁמְשׁוֹן; וַיִּגְדַּל הַנַּעַר וַיְבָרְכֵהוּ יהוה . כה וַתָּחֶל רוּחַ יהוה לְפַעֲמוֹ בְּמַחֲנֵה דָן בֵּין צָרְעָה וּבֵין אֶשְׁתָּאֹל. |
Ma'asei HaShlikhim Chapter 21
17 When we arrived at Yerushalayim, the brethren welcomed us gladly. 18 And the next day when all the elders were present, we went in with Pavlos to Ya'akov. 19 And when we had saluted them, Pavlos told them in successive order everything that Elohim had done among the Goyim by his ministry. 20 And when they heard it, they glorified Elohim and said to Pavlos, “Our brother, see how many thousands there are in Y'hudah who are believers, and they are all zealous for the Torah: 21 but they have been informed about you that you teach all the Yehudim who are among the Goyim to forsake the Torah of Moshe, stating that they ought not to circumcise their children, neither to follow after the customs of the Torah. 22 Now, therefore, they have heard that you have come here. 23 Do, therefore, what we tell you. We have four men who have vowed to purify themselves; 24 take them and go purify yourself with them, and pay their expenses so that they may shave their heads; then everyone will know that what has been said against you is a lie, and that you yourself uphold the Torah and obey it. 25 As for the believers amongst the Goyim, we have written that they should abstain from the things sacrificed to idols, and from fornication, and from what is strangled, and from blood." 26 Then Pavlos took the men and on the next day he was purified with them, and he entered into the Heikhal, informing them how to complete the days of purification until the gift of every one of them was offered.
27 And when the seventh day approached, and the Y'hudim from Asia Minor saw him in the Heikhal, they stirred up all the people against him and laid hands on him, 28 and cried out, saying, “Men of Yisra'el, help! This is the man who teaches everywhere against our people, against the Torah, and against this place; and further, he has brought Arame'ans into the Heikhal and has defiled this makom kadosh.” 29 For they had previously seen Trophimus, the Efesi, with him in the city, and they thought he had entered into the Heikhal with Pavlos. 30 So the whole city was in a tumult, and all the people ran together; they seized Pavlos and dragged him out of the Heikhal; and the doors were immediately shut. 31 And as the mob sought to kill him, the news reached the captain of the company that all the city was in an uproar. 32 He immediately took a centurion and many soldiers and ran down to them; and when they saw the chief captain and the soldiers, they ceased beating Pavlos. | מעשי השליחים פרק כא
יז וְכַאֲשֶׁר בָּאנוּ לִירוּשָׁלַיִם, קִבְּלוּנוּ הָאַחִים בְּשִׂמְחָה. יח וּבְיוֹם הַמָּחֳרָת נִכְנַסְנוּ עִם פַּוְלוֹס אֶל יַעֲקֹב, בְּעֵת שֶׁכָּל הַזְּקֵנִים הָיוּ אֶצְלוֹ. יט וְנָתַנּוּ לָהֶם שָׁלוֹם, וּפַוְלוֹס סִפֵּר לָהֶם לְפִי הַסֵּדֶר כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה הָאֱלֹהִים בַּגּוֹיִים עַל יְדֵי שֵׁרוּתוֹ. כ וּכְשָׁמְעָם, שִׁבְּחוּ אֶת הָאֱלֹהִים; וְאָמְרוּ לוֹ: רוֹאֶה אַתָּה, אָחִינוּ, כַּמָּה רְבָבוֹת בִּיהוּדָה אֲשֶׁר הֶאֱמִינוּ, וְכָל אֵלֶּה קַנָּאִים הֵם לַתּוֹרָה. כא אֲבָל נֶאֱמַר לָהֶם עָלֶיךָ שֶׁאַתָּה מְלַמֵּד שֶׁעַל כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בַּגּוֹיִים לָסוּר מִמֹּשֶׁה, בְּאָמְרְךָ שֶׁלֹּא יָמוּלוּ אֶת בְּנֵיהֶם וְלֹא יִתְהַלְּכוּ בְּמִנְהֲגֵי הַתּוֹרָה. כב וּבְכֵן, מִכֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ כִּי בָּאתָ לְכָאן, כג עֲשֵׂה מַה שֶּׁאָנוּ אוֹמְרִים לְךָ: יֵשׁ לָנוּ אַרְבָּעָה אֲנָשִׁים שֶׁנָּדְרוּ לְהִטָּהֵר. כד קַח אוֹתָם וְלֵךְ וְהִטָּהֵר אִתָּם, וְשַׁלֵּם עֲלֵיהֶם אֶת הַהוֹצָאוֹת כְּדֵי שֶׁיְּגַלְּחוּ אֶת רָאשֵׁיהֶם, וְיִוָּדַע לְכָל אָדָם שֶׁמַּה שֶּׁנֶּאֱמַר עָלֶיךָ שֶׁקֶר הוּא, וְאַתָּה מְקִיֵּם וְשׁוֹמֵר אֶת הַתּוֹרָה. כה וְעַל אֵלֶּה שֶׁהֶאֱמִינוּ מִן הַגּוֹיִים, אָנוּ כָּתַבְנוּ שֶׁיִּשְׁמְרוּ נַפְשָׁם מִן הַנִּזְבָּח וּמִן הַזְּנוּת וּמִן הַנֶּחֱנָק וּמִן הַדָּם. כו אָז לָקַח פַּוְלוֹס אֶת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּיוֹם הַמָּחֳרָת, וְנִטְהַר אִתָּם; וְנִכְנַס וְהָלַךְ אֶל הָהֵיכָל, בְּהוֹדִיעוֹ לָהֶם אֶת מְלֹאת יְמֵי הַטָּהֳרָה, עַד שֶׁיֻּקְרַב קָרְבָּנוֹ שֶׁל אִישׁ אִישׁ מֵהֶם.
כז וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעַ הַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, רָאוּהוּ יְהוּדִים מֵאַסְיָה בַּהֵיכָל וְעוֹרְרוּ עָלָיו אֶת כָּל הָעָם, וְשָׂמוּ עָלָיו יְדֵיהֶם כח כְּשֶׁהֵם צוֹעֲקִים וְאוֹמְרִים: אֲנָשִׁים, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, עִזְרוּ! זֶהוּ הָאִישׁ שֶׁמְּלַמֵּד נֶגֶד עַמֵּנוּ בְּכָל מָקוֹם, וְנֶגֶד הַתּוֹרָה וְנֶגֶד הַמָּקוֹם הַזֶּה. וְגַם אֲרַמִּים הִכְנִיס לַהֵיכָל וְחִלֵּל אֶת הַמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֵּה. כט כִּי קֹדֶם רָאוּ אֶת טְרוֹפִימוֹס הָאֶפֶסִי אִתּוֹ בָּעִיר, וְחָשְׁבוּ שֶׁנִּכְנַס עִם פַּוְלוֹס לַהֵיכָל. ל וְכָל הָעִיר נִסְעֲרָה, וְהִתְקַהֲלוּ כָּל הָעָם וְתָפְסוּ אֶת פַּוְלוֹס, וּסְחָבוּהוּ אֶל מִחוּץ לַהֵיכָל; וּמִיָּד נִסְגְּרוּ הַדְּלָתוֹת. לא וְכַאֲשֶׁר בִּקֵּשׁ הֶהָמוֹן לְהָרְגוֹ, שָׁמַע שַׂר הָאֶלֶף שֶׁל הַגְּדוּד אֶת כָּל הָעִיר רוֹגֶשֶׁת. לב מִיָּד לָקַח שַׂר מֵאָה וְחַיָּלִים רַבִּים, וְרָץ אֲלֵיהֶם. וּכְשֶׁרָאוּ אֶת שַׂר הָאֶלֶף וְאֶת הַחַיָּלִים, חָדְלוּ לְהַכּוֹת אֶת פַּוְלוֹס. |
Yokhanan Chapter 11
1 Now there was a man who was sick, Lazar of the town of Beit Anya, the brother of Miryam and Marta. 2 This is the Miryam who anointed the feet of Yeshua with perfume and wiped them with her hair. The Lazar who was sick was her brother. 3 His two sisters therefore sent to Yeshua, saying, “Adoneinu, behold, the one whom you love is sick.” 4 Yeshua said, “This is not a sickness of death, but for the sake of the glory of Elohim, that Ben HaElohim may be glorified on his account.” 5 Now Yeshua loved Marta and Miryam and Lazar. 6 When He heard he was sick, He remained two days in the place where He was. 7 After that, He said to His Talmidim, “Come, let us go again to Y'hudah.” 8 His Talmidim said to Him, “Rabbi, not long ago the Y'hudim wanted to stone you, and yet are you going there again?” 9 Yeshua said to them, “Are there not twelve hours in the day? If a man walks by daytime, he will not stumble, because he sees the light of this world. 10 But if a man travels at nighttime, he will stumble, because there is no light in it.” 11 Yeshua said these things, and after that He said to them, “Our friend Lazar is asleep, but I am going to awaken him.” 12 His Talmidim said to Him, “Adoneinu, if he is sleeping, he will get well.” 13 But Yeshua spoke of his death, and they thought that what He said was sleepiness. 14 Then Yeshua said to them plainly, “Lazar is dead; 15 and I am glad I was not there, for your sakes, so that you may believe; but let us walk there.” 16 Then T'oma, who is called the Twin, said to his fellow Talmidim, “Let us also go and die with him.”
17 So Yeshua came to Beit Anya, and He found that Lazar had been four days in the tomb. 18 Now Beit Anya was towards Yerushalayim, a distance of about two miles. 19 And many Yehudim kept coming to Marta and Miryam to comfort their hearts concerning their brother. 20 When Marta heard that Yeshua had come, she went out to meet Him; but Miryam sat in the house. 21 Then Marta said to Yeshua, “My Adon, if you had been here, my brother would not have died. 22 But even now I know that whatever you ask of Elohim, He will give you.” 23 Yeshua said to her, “Your brother will rise up.” 24 Marta said to him, “I know he will rise up in the resurrection at the last day.” 25 Yeshua said to her, “I am the resurrection and the life; he who believes in me, even though he dies, he shall live. 26 And whoever is alive and believes in me shall never die. Do you believe this?” 27 She said to him, “Yes, My Adon; I do believe that you are the Mashi'akh, Ben HaElohim, who is to come to the world.” 28 And when she had said these things, she went away and called her sister Miryam secretly and said to her, “Our Rabbi has come, and He is calling for you.” 29 When Miryam heard it, she rose up quickly and came to Him. 30 Yeshua had not yet come into the town, but He was still at the same place where Marta met Him. 31 The Yehudim also who were with her in the house, comforting her, when they saw Miryam rise up quickly and go out, they followed her, for they thought she was going to the tomb to weep. 32 When Miryam came where Yeshua was and saw Him, she threw herself at His feet and said to Him, “My Adon, if you had been here, my brother would not have died.”
33 When Yeshua saw her weeping and the Yehudim who had come with her weeping, He was moved in His spirit and was greatly disturbed. 34 And He said, “Where have you laid him?” They said to him, “Adoneinu, come and see.” 35 And Yeshua was in tears. 36 The Yehudim then said, “See how much He loved him!” 37 Some of them said, “Could not this man, who opened the eyes of that blind man, have also kept this man from dying?” 38 As Yeshua was disturbed in Himself because of them, and He came to the tomb. That tomb was a cave, and a stone was placed at the entrance. 39 Yeshua said, “Take away this stone.” Marta, the sister of the dead man, said to Him, “My Adon, already his body stinks, for he has been dead four days.” 40 Yeshua said to her, “Did not I say to you that if you believe, you will see the glory of Elohim?” 41 So they took away the stone. And Yeshua lifted His eyes upwards and said, “O Abba, I thank You, for You have heard me, 42 and I know that You always hear me; but I say these things just because of this people who stand around, so that they may believe that You have sent me.” 43 And when He had said this, He cried with a loud voice, “Lazar, come out!” 44 And the dead man came out, his hands and feet bound with burial clothes, and his face bound with a burial napkin. Yeshua said to them, “Loose him and let him go.”
45 Many of the Yehudim who had come to Miryam, when they saw what Yeshua had done, trusted in Him. 46 And some of them went to the P'rushim and told them everything Yeshua had done. 47 So the chief Kohanim and the P'rushim gathered together and said, “What shall we do? For this man does many miracles. 48 If we allow Him to continue like this, all men will trust in Him, and the Romans will come and take over both our country and our people.” 49 But one of them, called Kayafah, who was The Kohen HaGadol for that year, said to them, “You know nothing, 50 nor are you reasoning that it is much better for us that one man should die instead of the people, and not all the people perish.” 51 He did not say this of himself; but because he was The Kohen HaGadol for that year, he prophesied that Yeshua had to die for the sake of the people; 52 and not only for the sake of the people, but also to gather together the children of Elohim who are scattered abroad. 53 And from that very day, they decided to kill him. 54 Yeshua therefore did not walk openly among the Yehudim, but went away there to a place which is close to the wilderness, in the province of Efrayim; and he remained there with His Talmidim. | יוחנן פרק יא
א הָיָה אִישׁ אֶחָד חוֹלֶה, אֶלְעָזָר מִן הַכְּפָר בֵּית עַנְיָה, אֲחִיהֶן שֶׁל מִרְיָם וּמַרְתָּא. ב מִרְיָם הִיא זֹאת שֶׁמָּשְׁחָה בְּבֹשֶׂם אֶת רַגְלֵי יֵשׁוּעַ וְנִגְּבָה אוֹתָן בְּשַׂעֲרָהּ. אָחִיהָ שֶׁל זֹאת הָיָה אֶלְעָזָר, שֶׁהָיָה חוֹלֶה. ג וְשָׁלְחוּ שְׁתֵּי הָאֲחָיוֹת אֶל יֵשׁוּעַ וְאָמְרוּ: אֲדוֹנֵינוּ, הִנֵּה, זֶה שֶׁאַתָּה אוֹהֵב, חוֹלֶה. ד וְיֵשׁוּעַ אָמַר: הַמַּחֲלָה הַזֹּאת אֵינֶנָּה לְמָוֶת, אֶלָּא לְמַעַן כְּבוֹד הָאֱלֹהִים, לְמַעַן יְכֻבַּד בֶּן הָאֱלֹהִים בִּגְלָלָהּ. ה וְהוּא יֵשׁוּעַ אָהַב אֶת מַרְתָּא וְאֶת מִרְיָם וְאֶת אֶלְעָזָר. ווְכַאֲשֶׁר שָׁמַע שֶׁהוּא חוֹלֶה, נִשְׁאַר יוֹמַיִם בַּמָּקוֹם שֶׁהָיָה בּוֹ. ז וְאַחֲרֵי כֵן אָמַר לְתַלְמִידָיו: בּוֹאוּ נֵלֵךְ שׁוּב לִיהוּדָה. ח אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבֵּנוּ, עַכְשָׁו בִּקְּשׁוּ הַיְּהוּדִים לִרְגֹם אוֹתְךָ וְשׁוּב אַתָּה הוֹלֵךְ לְשָׁם? ט אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: הַאִם לֹא שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת יֵשׁ בְּיוֹם? וְאִישׁ אִם מִתְהַלֵּךְ בַּיּוֹם אֵינוֹ נִכְשָׁל, כִּי רוֹאֶה הוּא אֶת אוֹר הָעוֹלָם הַזֶּה. י אֲבָל אִם יִתְהַלֵּךְ אִישׁ בַּלַּיְלָה, יִכָּשֵׁל, מִשּׁוּם שֶׁאֵין בּוֹ אוֹר. יא אֶת אֵלֶּה אָמַר יֵשׁוּעַ, וְאַחֲרֵי כֵן אָמַר לָהֶם: אֶלְעָזָר יְדִידֵנוּ שׁוֹכֵב, אַךְ אֲנִי הוֹלֵךְ לְהָעִיר אוֹתוֹ. יב אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: אֲדוֹנֵינוּ, אִם הוּא יָשֵׁן, יַבְרִיא. יג אֲבָל הוּא יֵשׁוּעַ דִּבֵּר עַל מוֹתוֹ, וְהֵם חָשְׁבוּ שֶׁעַל שְׁכִיבָה שֶׁל שֵׁנָה דִּבֵּר. יד אָז אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ בִּמְפֹרָשׁ: אֶלְעָזָר מֵת. טו וְשָׂמֵחַ אֲנִי שֶׁלֹּא הָיִיתִי שָׁם, לְמַעַנְכֶם, כְּדֵי שֶׁתַּאֲמִינוּ. בְּרַם לְכוּ לְשָׁם. טז אָמַר תְּאוֹמָא הַנִּקְרָא הַתְּאוֹם, אֶל חֲבֵרָיו הַתַּלְמִידִים: נֵלֵךְ גַּם אֲנַחְנוּ וְנָמוּת אִתּוֹ.
יז וּבָא יֵשׁוּעַ לְבֵית עַנְיָה וּמָצָא שֶׁאַרְבָּעָה יָמִים הוּא בְּבֵית הַקֶּבֶר. יח וּבֵית עַנְיָה הָיְתָה עַל יַד יְרוּשָׁלַיִם, רְחוֹקָה מִמֶּנָּה כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר רִיס. יט וְרַבִּים מִן הַיְּהוּדִים בָּאוּ אֶל מַרתָּא וּמִרְיָם לְנַחֵם אוֹתָן עַל אֲחִיהֶן. כ וּמַרְתָּא, כַּאֲשֶׁר שָׁמְעָה שֶׁיֵּשׁוּעַ בָּא, יָצְאָה לִקְרָאתוֹ; אַךְ מִרְיָם יָשְׁבָה בַּבַּיִת. כא וְאָמְרָה מַרתָּא לְיֵשׁוּעַ: אֲדוֹנִי, אִלּוּ הָיִיתָ כָּאן, לֹא הָיָה מֵת אָחִי. כב אֲבָל גַּם עַכְשָׁו יוֹדַעַת אֲנִי, שֶׁכָּל מַה שֶּׁתְּבַקֵּשׁ מֵאֵת הָאֱלֹהִים, יִתֵּן לְךָ. כג אָמַר לָהּ יֵשׁוּעַ: אָחִיךְ יָקוּם. כד אָמְרָה לוֹ מַרְתָּא: אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁיָּקוּם בַּתְּחִיָּה בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן. כה אָמַר לָהּ יֵשׁוּעַ: אֲנִי הַתְּחִיָּה וְהַחַיִּים; מִי שֶׁמַּאֲמִין בִּי, גַּם אִם יָמוּת, יִחְיֶה. כו וְכָל הַחַי וּמַאֲמִין בִּי, לֹא יָמוּת לְעוֹלָם. מַאֲמִינָה אַתְּ בָּזֹאת? כז אָמְרָה לוֹ: כֵּן, אֲדוֹנִי, אֲנִי מַאֲמִינָה שֶׁאַתָּה הוּא הַמָּשִׁיחַ בֶּן הָאֱלֹהִים הַבָּא לָעוֹלָם. כח וּלְאַחַר שֶׁאָמְרָה זֹאת, הָלְכָה וְקָרְאָה בַּסֵּתֶר לַאֲחוֹתָהּ מִרְיָם, וְאָמְרָה לָהּ: רַבֵּנוּ בָּא וְהוּא קוֹרֵא לָךְ. כט וּמִרְיָם, כַּאֲשֶׁר שָׁמְעָה, קָמָה מַהֵר וּבָאָה אֵלָיו. ל וְהוּא יֵשׁוּעַ עֲדַיִן לֹא בָּא לַכְּפָר, אֶלָּא הָיָה בְּאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁפָּגְשָׁה אוֹתוֹ מַרְתָּא. לא וְגַם הַיְּהוּדִים שְׁהָיוּ אִתָּהּ בַּבַּיִת, אֲשֶׁר נִחֲמוּ אוֹתָהּ, כִּרְאוֹתָם אֶת מִרְיָם קָמָה מַהֵר וְיוֹצֵאת, הָלְכוּ אַחֲרֶיהָ; כִּי חָשְׁבוּ שֶׁהִיא הוֹלֶכֶת לַקֶּבֶר לִבְכּוֹת. לב וְהִיא מִרְיָם, כַּאֲשֶׁר בָּאָה לַמָּקוֹם שֶׁהָיָה בּוֹ יֵשׁוּעַ וְרָאַתְהוּ, נָפְלָה לְרַגְלָיו וְאָמְרָה לוֹ: אִלּוּ הָיִיתָ כָּאן, אֲדוֹנִי, לֹא הָיָה מֵת אָחִי.
לג וְיֵשׁוּעַ, כִּרְאוֹתוֹ אוֹתָהּ בּוֹכָה, וְאֶת הַיְּהוּדִים שֶׁבָּאוּ אִתָּהּ בּוֹכִים, נִסְעַר בְּרוּחוֹ וְהִתְרַגֵּשׁ מְאֹד. לד וְאָמַר: אֵיפֹה שַׂמְתֶּם אוֹתוֹ? אָמְרוּ לוֹ: אֲדוֹנֵינוּ, בּוֹא וּרְאֵה. לה וְזָלְגוּ דִּמְעוֹתָיו שֶׁל יֵשׁוּעַ. לו וְאָמְרוּ הַיְּהוּדִים: רְאוּ כַּמָּה אָהַב אוֹתוֹ! לז וַאֲחָדִים מֵהֶם אָמְרוּ: הַאִם לֹא יָכוֹל הָיָה זֶה שֶׁפָּקַח אֶת עֵינָיו שֶׁל הָעִוֵּר, לַעֲשׂוֹת שֶׁגַּם זֶה לֹא יָמוּת? לח וְיֵשׁוּעַ, כְּשֶׁהוּא נִסְעַר בְּקִרְבּוֹ, בָּא לְבֵית הַקֶּבֶר; וּבֵית הַקֶּבֶר הָיָה מְעָרָה, וְאֶבֶן הָיְתָה מֻנַּחַת עַל פִּתְחוֹ. לט וְאָמַר יֵשׁוּעַ: הָסִירוּ אֶת הָאֶבֶן הַזֹּאת! אָמְרָה לוֹ מַרְתָּא אֲחוֹתוֹ שֶׁל הַמֵּת: אֲדוֹנִי, הוּא כְּבָר הִבְאִישׁ, כִּי אַרְבָּעָה יָמִים לוֹ. מ אָמַר לָהּ יֵשׁוּעַ: הַאִם לֹא אָמַרְתִּי לָךְ שֶׁאִם תַּאֲמִינִי תִּרְאִי אֶת כְּבוֹד הָאֱלֹהִים? מא וְהֵסִירוּ אֶת הָאֶבֶן וְהוּא יֵשׁוּעַ נָשָׂא עֵינָיו אֶל עַל וְאָמַר: אַבָּא, מוֹדֶה אֲנִי לְךָ כִּי שְׁמַעְתַּנִי מב וַאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁתָּמִיד אַתָּה שׁוֹמֵעַ אוֹתִי; אֲבָל לְמַעַן הֶהָמוֹן הַזֶּה הָעוֹמֵד כָּאן אוֹמֵר אֲנִי אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כְּדֵי שֶׁיַּאֲמִינוּ כִּי אַתָּה שְׁלַחְתַּנִי. מג וּלְאַחַר שֶׁאָמַר זֹאת, קָרָא בְּקוֹל גָּדוֹל: אֶלְעָזָר, בּוֹא הַחוּצָה! מד וְיָצָא הַמֵּת כְּשֶׁיָּדָיו וְרַגְלָיו כְּרוּכוֹת בְּתַכְרִיכִים וּפָנָיו כְּרוּכוֹת בְּסוּדָר. אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: הַתִּירוּהוּ וְהַנִּיחוּ לוֹ לָלֶכֶת.
מה וְרַבִּים מִן הַיְּהוּדִים שֶׁבָּאוּ אֶל מִרְיָם, כִּרְאוֹתָם מַה שֶּׁעָשָׂה יֵשׁוּעַ, הֶאֱמִינוּ בּוֹ. מו וַאֲחָדִים מֵהֶם הָלְכוּ אֶל הַפְּרוּשִׁים וְאָמְרוּ לָהֶם מַה שֶּׁעָשָׂה יֵשׁוּעַ. מז וְהִתְכַּנְּסוּ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַפְּרוּשִׁים וְאָמְרוּ: מַה נַּעֲשֶׂה, כִּי הָאִישׁ הַזֶּה עוֹשֶׂה אוֹתוֹת רַבִּים! מח וְאִם נַנִּיחַ לוֹ כָּךְ, כָּל הָאֲנָשִׁים יַאֲמִינוּ בּוֹ; וְיָבוֹאוּ הָרוֹמָאִים וְיִקְּחוּ אֶת אַרְצֵנוּ וְאֶת עַמֵּנוּ. מט וְאֶחָד מֵהֶם אֲשֶׁר שְׁמוֹ קַיָּפָא הָיָה הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל בַּשָּׁנָה הַהִיא, וְהוּא אָמַר לָהֶם: אַתֶּם אֵינְכֶם יוֹדְעִים דָּבָר, נוְאֵינְכֶם נוֹתְנִים דַּעְתְּכֶם כִּי מוּטָב לָנוּ שֶׁיָּמוּת אִישׁ אֶחָד בְּעַד הָעָם, וְלֹא יֹאבַד כָּל הָעָם. נא וְזֹאת לֹא מֵעַצְמוֹ אָמַר; אֶלָּא מִכֵּיוָן שֶׁהָיָה הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל בַּשָּׁנָה הַהִיא, הִתְנַבֵּא כִּי יֵשׁוּעַ עָתִיד לָמוּת בְּעַד הָעָם; נב וְלֹא רַק בְּעַד הָעָם, אֶלָּא גַּם כְּדֵי שֶׁיְּקַבֵּץ יַחַד אֶת בְּנֵי הָאֱלֹהִים הַמְפֻזָּרִים. נג וּמֵהַיּוֹם הַהוּא חָשְׁבוּ לְהָרְגוֹ. נד וְהוּא יֵשׁוּעַ לֹא הִתְהַלֵּךְ בְּגָלוּי בֵּין הַיְּהוּדִים, אֶלָּא הָלַךְ לוֹ מִשָּׁם לְמָקוֹם קָרוֹב לַמִּדְבָּר, לְעִיר שֶׁנִּקְרֵאת אֶפְרַיִם, וְשָׁם הִתְגּוֹרֵר עִם תַּלְמִידָיו. |
