Shemot Chapter 39
22 And he made the robe of the Efod of woven work, all of tekhelet; 23 and the hole of the robe in the midst thereof, as the hole of a coat of mail, with a binding round about the hole of it, that it should not be torn. 24 And they made upon the skirts of the robe pomegranates of tekhelet, and purple, and scarlet, and twined linen. 25 And they made bells of pure gold, and put the bells between the pomegranates upon the skirts of the robe round about, between the pomegranates: 26 a bell and a pomegranate, a bell and a pomegranate, upon the skirts of the robe round about, to minister in, as יהוה commanded Moshe.
27 And they made the tunics of fine linen of woven work for Aharon, and for his sons, 28 and the miter of fine linen, and the goodly head-turbans of fine linen, and the linen breeches of fine twined linen, 29 and the girdle of fine twined linen, and tekhelet, and purple, and scarlet, the work of the weaver in colors, as יהוה commanded Moshe.
30 And they made the plate of the kadosh crown of pure gold, and wrote upon it a writing, like the engravings of a signet: KADOSH unto יהוה . And 31 they tied unto it a thread of tekhelet, to fasten it upon the miter above, as יהוה commanded Moshe.
32 Thus was finished all the work of the Mishkan of the Ohel Mo'ed; and B'nei Yisra'el did according to all that יהוה commanded Moshe, so did they.
33 And they brought the Mishkan unto Moshe, the Ohel, and all its furniture, its clasps, its boards, its bars, and its pillars, and its sockets; 34 and the covering of rams' skins dyed red, and the covering of sealskins, and the veil of the screen; 35 the Aron HaEdut, and the staves thereof, and the Kaporet; 36 the Shulkhan, all the vessels thereof, and the Lekhem HaPanim; 37 the pure Menorah, the lamps thereof, even the lamps to be set in order, and all the vessels thereof, and the oil for the light; 38 and the golden Mizbe'akh, and the anointing oil, and the sweet incense, and the screen for the door of the Ohel; 39 the brazen Mizbe'akh, and its grating of brass, its staves, and all its vessels, the Kiyor and its base; 40 the hangings of the court, its pillars, and its sockets, and the screen for the gate of the court, the cords thereof, and the pins thereof, and all the instruments of the service of the Mishkan of the Ohel Mo'ed; 41 the plaited garments for ministering in HaKodesh; the k'doshim garments for Aharon the Kohen, and the garments of his sons, to minister in the Kohen's office. 42 According to all that יהוה commanded Moshe, so B'nei Yisra'el did all the work. 43 And Moshe saw all the work, and, behold, they had done it; as יהוה had commanded, even so had they done it. And Moshe blessed them.
| שמות פרק לט
כב וַיַּעַשׂ אֶת מְעִיל הָאֵפֹד מַעֲשֵׂה אֹרֵג כְּלִיל תְּכֵלֶת. כג וּפִי הַמְּעִיל בְּתוֹכוֹ כְּפִי תַחְרָא שָׂפָה לְפִיו סָבִיב לֹא יִקָּרֵעַ. כד וַיַּעֲשׂוּ עַל שׁוּלֵי הַמְּעִיל רִמּוֹנֵי תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי מָשְׁזָר. כה וַיַּעֲשׂוּ פַעֲמֹנֵי זָהָב טָהוֹר וַיִּתְּנוּ אֶת הַפַּעֲמֹנִים בְּתוֹךְ הָרִמֹּנִים עַל שׁוּלֵי הַמְּעִיל סָבִיב בְּתוֹךְ הָרִמֹּנִים. כו פַּעֲמֹן וְרִמֹּן פַּעֲמֹן וְרִמֹּן עַל שׁוּלֵי הַמְּעִיל סָבִיב לְשָׁרֵת כַּאֲשֶׁר צִוָּה יהוה אֶת מֹשֶׁה.
כז וַיַּעֲשׂוּ אֶת הַכָּתְנֹת שֵׁשׁ מַעֲשֵׂה אֹרֵג לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו. כח וְאֵת הַמִּצְנֶפֶת שֵׁשׁ וְאֶת פַּאֲרֵי הַמִּגְבָּעֹת שֵׁשׁ וְאֶת מִכְנְסֵי הַבָּד שֵׁשׁ מָשְׁזָר. כט וְאֶת הָאַבְנֵט שֵׁשׁ מָשְׁזָר וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי מַעֲשֵׂה רֹקֵם כַּאֲשֶׁר צִוָּה יהוה אֶת מֹשֶׁה.
ל וַיַּעֲשׂוּ אֶת צִיץ נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ זָהָב טָהוֹר וַיִּכְתְּבוּ עָלָיו מִכְתַּב פִּתּוּחֵי חוֹתָם קֹדֶשׁ לַיהוה . לא וַיִּתְּנוּ עָלָיו פְּתִיל תְּכֵלֶת לָתֵת עַל הַמִּצְנֶפֶת מִלְמָעְלָה כַּאֲשֶׁר צִוָּה יהוה אֶת מֹשֶׁה.
לב וַתֵּכֶל כָּל עֲבֹדַת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יהוה אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ.
לג וַיָּבִיאוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן אֶל מֹשֶׁה אֶת הָאֹהֶל וְאֶת כָּל כֵּלָיו קְרָסָיו קְרָשָׁיו בְּרִיחָו וְעַמֻּדָיו וַאֲדָנָיו. לד וְאֶת מִכְסֵה עוֹרֹת הָאֵילִם הַמְאָדָּמִים וְאֶת מִכְסֵה עֹרֹת הַתְּחָשִׁים וְאֵת פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ. לה אֶת אֲרוֹן הָעֵדֻת וְאֶת בַּדָּיו וְאֵת הַכַּפֹּרֶת. לו אֶת הַשֻּׁלְחָן אֶת כָּל כֵּלָיו וְאֵת לֶחֶם הַפָּנִים. לז אֶת הַמְּנֹרָה הַטְּהֹרָה אֶת נֵרֹתֶיהָ נֵרֹת הַמַּעֲרָכָה וְאֶת כָּל כֵּלֶיהָ וְאֵת שֶׁמֶן הַמָּאוֹר. לח וְאֵת מִזְבַּח הַזָּהָב וְאֵת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְאֵת קְטֹרֶת הַסַּמִּים וְאֵת מָסַךְ פֶּתַח הָאֹהֶל. לט אֵת מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת וְאֶת מִכְבַּר הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר לוֹ אֶת בַּדָּיו וְאֶת כָּל כֵּלָיו אֶת הַכִּיֹּר וְאֶת כַּנּוֹ. מ אֵת קַלְעֵי הֶחָצֵר אֶת עַמֻּדֶיהָ וְאֶת אֲדָנֶיהָ וְאֶת הַמָּסָךְ לְשַׁעַר הֶחָצֵר אֶת מֵיתָרָיו וִיתֵדֹתֶיהָ וְאֵת כָּל כְּלֵי עֲבֹדַת הַמִּשְׁכָּן לְאֹהֶל מוֹעֵד. מא אֶת בִּגְדֵי הַשְּׂרָד לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ אֶת בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן וְאֶת בִּגְדֵי בָנָיו לְכַהֵן. מב כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יהוה אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל הָעֲבֹדָה. מג וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת כָּל הַמְּלָאכָה וְהִנֵּה עָשׂוּ אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה יהוה כֵּן עָשׂוּ וַיְבָרֶךְ אֹתָם מֹשֶׁה. |
Shemot Chapter 40
1 And יהוה spoke unto Moshe, saying, 2 "On the day of the first Khodesh shall you rear up the Mishkan of the Ohel Mo'ed. 3 And you shall put therein the Aron HaEdut, and you shall screen the Aron with the Parokhet. 4 And you shall bring in the Shulkhan, and set in order the Lekhem that is upon it; and you shall bring in the Menorah, and light the lamps thereof. 5 And you shall set the Mizbe'akh HaZahav for incense before the Aron HaEdut, and put the screen of the door to the Mishkan. 6 And you shall set the Mizbe'akh HaOlah before the door of the Mishkan of the Ohel Mo'ed. 7 And you shall set the Kiyor between the Ohel Mo'ed and the Mizbe'akh, and shall put water therein. 8 And you shall set up the court round about, and hang up the screen of the gate of the court. 9 And you shall take the anointing oil, and anoint the Mishkan, and all that is therein, and shall hallow it, and all the furniture thereof; and it shall be kodesh. 10 And you shall anoint the Mizbe'akh HaOlah, and all its vessels, and consecrate the Mizbe'akh; and the Mizbe'akh shall be Kodesh Kadashim. 11 And you shall anoint the Kiyor and its base, and hallow it.
12 And you shall bring Aharon and his sons unto the door of the Ohel Mo'ed, and shall wash them with water. 13 And you shall put upon Aharon the k'doshim garments; and you shall anoint him, and hallow him, that he may minister unto Me in the Kohen's office. 14 And you shall bring his sons, and put tunics upon them. 15 And you shall anoint them, as you did anoint their father, that they may minister unto Me in the kohen's office; and their anointing shall be to them for an everlasting kehunah throughout their generations."
16 Thus did Moshe; according to all that יהוה commanded him, so did he.
17 And it came to pass in the first Khodesh in the second year, on the first day of the Khodesh, that the Mishkan was reared up. 18 And Moshe reared up the Mishkan, and laid its sockets, and set up the boards thereof, and put in the bars thereof, and reared up its pillars. 19 And he spread the tent over the Mishkan, and put the covering of the tent above upon it; as יהוה commanded Moshe.
20 And he took and put HaEdut into the Aron, and set the staves on the Aron, and put the Kaporet above upon the Aron. 21 And he brought the Aron into the Mishkan, and set up the Parokhet, and screened the Aron HaEdut; as יהוה commanded Moshe. 22 And he put the Shulkhan in the Ohel Mo'ed, upon the side of the Mishkan northward, without the Parokhet. 23 And he set a row of Lekhem in order upon it before יהוה , as יהוה commanded Moshe.
24 And he put the Menorah in the Ohel Mo'ed, over against the Shulkhan, on the side of the Mishkan southward. 25 And he lighted the lamps before יהוה , as יהוה commanded Moshe.
26 And he put the Mizbe'akh HaZahav in the Ohel Mo'ed before the veil; 27 and he burnt thereon incense of sweet spices, as יהוה commanded Moshe. 28 And he put the screen of the door to the Mishkan. 29 And the Mizbe'akh HaOlah he set at the door of the Mishkan of the Ohel Mo'ed, and offered upon it the Olah and the Min'kha, as יהוה commanded Moshe. 30 And he set the Kiyor between the Ohel Mo'ed and the Mizbe'akh, and put water therein, wherewith to wash, 31 that Moshe and Aharon and his sons might wash their hands and their feet thereat; 32 when they went into the Ohel Mo'ed, and when they came near unto the Mizbe'akh, they should wash, as יהוה commanded Moshe. 33 And he reared up the court round about the Mishkan and the Mizbe'akh, and set up the screen of the gate of the court. So Moshe finished the work.
34 Then the cloud covered the Ohel Mo'ed, and the Kavod יהוה filled the Mishkan. 35 And Moshe was not able to enter into the Ohel Mo'ed, because the cloud abode thereon, and the Kavod יהוה filled the Mishkan. 36 And whenever the cloud was taken up from over the Mishkan, B'nei Yisra'el went onward, throughout all their journeys. 37 But if the cloud was not taken up, then they journeyed not till the day that it was taken up. 38 For the cloud of יהוה was upon the Mishkan by day, and there was fire therein by night, in the sight of all Beit Yisra'el, throughout all their journeys.
| שמות פרק מ
א וַיְדַבֵּר יהוה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. ב בְּיוֹם הַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ תָּקִים אֶת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד. ג וְשַׂמְתָּ שָׁם אֵת אֲרוֹן הָעֵדוּת וְסַכֹּתָ עַל הָאָרֹן אֶת הַפָּרֹכֶת. ד וְהֵבֵאתָ אֶת הַשֻּׁלְחָן וְעָרַכְתָּ אֶת עֶרְכּוֹ וְהֵבֵאתָ אֶת הַמְּנֹרָה וְהַעֲלֵיתָ אֶת נֵרֹתֶיהָ. ה וְנָתַתָּה אֶת מִזְבַּח הַזָּהָב לִקְטֹרֶת לִפְנֵי אֲרוֹן הָעֵדֻת וְשַׂמְתָּ אֶת מָסַךְ הַפֶּתַח לַמִּשְׁכָּן. ו וְנָתַתָּה אֵת מִזְבַּח הָעֹלָה לִפְנֵי פֶּתַח מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד. ז וְנָתַתָּ אֶת הַכִּיֹּר בֵּין אֹהֶל מוֹעֵד וּבֵין הַמִּזְבֵּחַ וְנָתַתָּ שָׁם מָיִם. ח וְשַׂמְתָּ אֶת הֶחָצֵר סָבִיב וְנָתַתָּ אֶת מָסַךְ שַׁעַר הֶחָצֵר. ט וְלָקַחְתָּ אֶת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וּמָשַׁחְתָּ אֶת הַמִּשְׁכָּן וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בּוֹ וְקִדַּשְׁתָּ אֹתוֹ וְאֶת כָּל כֵּלָיו וְהָיָה קֹדֶשׁ. י וּמָשַׁחְתָּ אֶת מִזְבַּח הָעֹלָה וְאֶת כָּל כֵּלָיו וְקִדַּשְׁתָּ אֶת הַמִּזְבֵּחַ וְהָיָה הַמִּזְבֵּחַ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים. יא וּמָשַׁחְתָּ אֶת הַכִּיֹּר וְאֶת כַּנּוֹ וְקִדַּשְׁתָּ אֹתוֹ.
יב וְהִקְרַבְתָּ אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וְרָחַצְתָּ אֹתָם בַּמָּיִם. יג וְהִלְבַּשְׁתָּ אֶת אַהֲרֹן אֵת בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ וּמָשַׁחְתָּ אֹתוֹ וְקִדַּשְׁתָּ אֹתוֹ וְכִהֵן לִי. יד וְאֶת בָּנָיו תַּקְרִיב וְהִלְבַּשְׁתָּ אֹתָם כֻּתֳּנֹת. טו וּמָשַׁחְתָּ אֹתָם כַּאֲשֶׁר מָשַׁחְתָּ אֶת אֲבִיהֶם וְכִהֲנוּ לִי וְהָיְתָה לִהְיֹת לָהֶם מָשְׁחָתָם לִכְהֻנַּת עוֹלָם לְדֹרֹתָם.
טז וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יהוה אֹתוֹ כֵּן עָשָׂה.
יז וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הוּקַם הַמִּשְׁכָּן. יח וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן וַיִּתֵּן אֶת אֲדָנָיו וַיָּשֶׂם אֶת קְרָשָׁיו וַיִּתֵּן אֶת בְּרִיחָיו וַיָּקֶם אֶת עַמּוּדָיו. יט וַיִּפְרֹשׂ אֶת הָאֹהֶל עַל הַמִּשְׁכָּן וַיָּשֶׂם אֶת מִכְסֵה הָאֹהֶל עָלָיו מִלְמָעְלָה כַּאֲשֶׁר צִוָּה יהוה אֶת מֹשֶׁה.
כ וַיִּקַּח וַיִּתֵּן אֶת הָעֵדֻת אֶל הָאָרֹן וַיָּשֶׂם אֶת הַבַּדִּים עַל הָאָרֹן וַיִּתֵּן אֶת הַכַּפֹּרֶת עַל הָאָרֹן מִלְמָעְלָה. כא וַיָּבֵא אֶת הָאָרֹן אֶל הַמִּשְׁכָּן וַיָּשֶׂם אֵת פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ וַיָּסֶךְ עַל אֲרוֹן הָעֵדוּת כַּאֲשֶׁר צִוָּה יהוה אֶת מֹשֶׁה.כב וַיִּתֵּן אֶת הַשֻּׁלְחָן בְּאֹהֶל מוֹעֵד עַל יֶרֶךְ הַמִּשְׁכָּן צָפֹנָה מִחוּץ לַפָּרֹכֶת. כג וַיַּעֲרֹךְ עָלָיו עֵרֶךְ לֶחֶם לִפְנֵי יהוה כַּאֲשֶׁר צִוָּה יהוה אֶת מֹשֶׁה.
כד וַיָּשֶׂם אֶת הַמְּנֹרָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד נֹכַח הַשֻּׁלְחָן עַל יֶרֶךְ הַמִּשְׁכָּן נֶגְבָּה. כה וַיַּעַל הַנֵּרֹת לִפְנֵי יהוה כַּאֲשֶׁר צִוָּה יהוה אֶת מֹשֶׁה.
כו וַיָּשֶׂם אֶת מִזְבַּח הַזָּהָב בְּאֹהֶל מוֹעֵד לִפְנֵי הַפָּרֹכֶת. כז וַיַּקְטֵר עָלָיו קְטֹרֶת סַמִּים כַּאֲשֶׁר צִוָּה יהוה אֶת מֹשֶׁה.כח וַיָּשֶׂם אֶת מָסַךְ הַפֶּתַח לַמִּשְׁכָּן. כט וְאֵת מִזְבַּח הָעֹלָה שָׂם פֶּתַח מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד וַיַּעַל עָלָיו אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַמִּנְחָה כַּאֲשֶׁר צִוָּה יהוה אֶת מֹשֶׁה. ל וַיָּשֶׂם אֶת הַכִּיֹּר בֵּין אֹהֶל מוֹעֵד וּבֵין הַמִּזְבֵּחַ וַיִּתֵּן שָׁמָּה מַיִם לְרָחְצָה. לא וְרָחֲצוּ מִמֶּנּוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּבָנָיו אֶת יְדֵיהֶם וְאֶת רַגְלֵיהֶם. לב בְּבֹאָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וּבְקָרְבָתָם אֶל הַמִּזְבֵּחַ יִרְחָצוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה יהוה אֶת מֹשֶׁה. לג וַיָּקֶם אֶת הֶחָצֵר סָבִיב לַמִּשְׁכָּן וְלַמִּזְבֵּחַ וַיִּתֵּן אֶת מָסַךְ שַׁעַר הֶחָצֵר וַיְכַל מֹשֶׁה אֶת הַמְּלָאכָה.
לד וַיְכַס הֶעָנָן אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּכְבוֹד יהוה מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן. לה וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן וּכְבוֹד יהוה מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן. לו וּבְהֵעָלוֹת הֶעָנָן מֵעַל הַמִּשְׁכָּן יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּכֹל מַסְעֵיהֶם. לז וְאִם לֹא יֵעָלֶה הֶעָנָן וְלֹא יִסְעוּ עַד יוֹם הֵעָלֹתוֹ. לח כִּי עֲנַן יהוה עַל הַמִּשְׁכָּן יוֹמָם וְאֵשׁ תִּהְיֶה לַיְלָה בּוֹ לְעֵינֵי כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּכָל מַסְעֵיהֶם.
|
Melakhim Alef Chapter 8
1 Then Shlomo assembled the Z'kenim of Yisra'el, and all the heads of the tribes, the princes of the fathers' houses of B'nei Yisra'el, unto Melekh Shlomo in Yerushalayim, to bring up the Aron Brit יהוה out of the city of David, which is Tzion. 2 And all the men of Yisra'el assembled themselves unto Melekh Shlomo at the Khag, in the month Etanim, which is the seventh month. 3 And all the Z'kenim of Yisra'el came, and the kohanim took up the Aron. 4 And they brought up the Aron יהוה , and the Ohel Mo'ed, and all the consecrated vessels that were in the Ohel; even these did the kohanim and the Levi'im bring up. 5 And Melekh Shlomo and all the assembly of Yisra'el, that were assembled unto him, were with him before the Aron, sacrificing sheep and oxen, that could not be told nor numbered for multitude. 6 And the kohanim brought in the Aron Brit יהוה unto its place, into the D'vir HaBa'it, to the Kodesh HaK'dashim, even under the wings of the Keruvim. 7 For the Keruvim spread forth their wings over the place of the Aron, and the Keruvim covered the Aron and the staves thereof above. 8 And the staves were so long that the ends of the staves were seen from HaKodesh, even before the D'vir; but they could not be seen without; and there they are unto this day. 9 There was nothing in the Aron save the two tables of stone which Moshe put there at Khorev, when יהוה made a Brit with B'nei Yisra'el when they came out of the land of Mitzrayim. 10 And it came to pass, when the kohanim were come out of HaKodesh, that the cloud filled Beit יהוה , so 11 that the kohanim could not stand to minister by reason of the cloud; for the Kavod יהוה filled Beit יהוה .
12 Then spoke Shlomo, " יהוה has said that He would dwell in the thick darkness. 13 I have surely built You a house of habitation, a place for You to dwell in forever." 14 And HaMelekh turned his face about, and blessed all the congregation of Yisra'el; and all the congregation of Yisra'el stood. 15 And he said, "Barukh יהוה Elohei Yisra'el, who spoke with His mouth unto David my father, and has with His hand fulfilled it, saying, 16 'Since the day that I brought forth My people Yisra'el out of Mitzrayim, I chose no city out of all the tribes of Yisra'el to build a house, that My Name might be there; but I chose David to be over My people Yisra'el'. 17 Now it was in the heart of David my father to build a house for the Name of יהוה Elohei Yisra'el. 18 But יהוה said unto David my father, 'Whereas it was in your heart to build a house for My Name, you did well that it was in your heart; 19 nevertheless you shall not build the house; but your son that shall come forth out of your loins, he shall build the house for My Name.' 20 And יהוה has established His word that He spoke; for I am risen up in the room of David my father, and I sit on the throne of Yisra'el, as יהוה promised, and I have built HaBa'it for the Name of יהוה Elohei Yisra'el. 21 And there have I set a place for the Aron, wherein is the Brit יהוה , which He made with our fathers, when He brought them out of the land of Mitzrayim."
| מְּלָכִים א פרק ח
א אָז יַקְהֵל שְׁלֹמֹה אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת כָּל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת נְשִׂיאֵי הָאָבוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה יְרוּשָׁלִָם: לְהַעֲלוֹת אֶת אֲרוֹן בְּרִית יהוה מֵעִיר דָּוִד הִיא צִיּוֹן. ב וַיִּקָּהֲלוּ אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי. ג וַיָּבֹאוּ כֹּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיִּשְׂאוּ הַכֹּהֲנִים אֶת הָאָרוֹן. ד וַיַּעֲלוּ אֶת אֲרוֹן יהוה וְאֶת אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת כָּל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר בָּאֹהֶל; וַיַּעֲלוּ אֹתָם הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם. ה וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְכָל עֲדַת יִשְׂרָאֵל הַנּוֹעָדִים עָלָיו אִתּוֹ לִפְנֵי הָאָרוֹן מְזַבְּחִים צֹאן וּבָקָר אֲשֶׁר לֹא יִסָּפְרוּ וְלֹא יִמָּנוּ מֵרֹב. ו וַיָּבִאוּ הַכֹּהֲנִים אֶת אֲרוֹן בְּרִית יהוה אֶל מְקוֹמוֹ אֶל דְּבִיר הַבַּיִת אֶל קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים: אֶל תַּחַת כַּנְפֵי הַכְּרוּבִים. ז כִּי הַכְּרוּבִים פֹּרְשִׂים כְּנָפַיִם אֶל מְקוֹם הָאָרוֹן; וַיָּסֹכּוּ הַכְּרֻבִים עַל הָאָרוֹן וְעַל בַּדָּיו מִלְמָעְלָה. ח וַיַּאֲרִכוּ הַבַּדִּים וַיֵּרָאוּ רָאשֵׁי הַבַּדִּים מִן הַקֹּדֶשׁ עַל פְּנֵי הַדְּבִיר וְלֹא יֵרָאוּ הַחוּצָה; וַיִּהְיוּ שָׁם עַד הַיּוֹם הַזֶּה. ט אֵין בָּאָרוֹן רַק שְׁנֵי לֻחוֹת הָאֲבָנִים אֲשֶׁר הִנִּחַ שָׁם מֹשֶׁה בְּחֹרֵב אֲשֶׁר כָּרַת יהוה עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. י וַיְהִי בְּצֵאת הַכֹּהֲנִים מִן הַקֹּדֶשׁ; וְהֶעָנָן מָלֵא אֶת בֵּית יהוה . יא וְלֹא יָכְלוּ הַכֹּהֲנִים לַעֲמֹד לְשָׁרֵת מִפְּנֵי הֶעָנָן: כִּי מָלֵא כְבוֹד יהוה אֶת בֵּית יהוה .
יב אָז אָמַר שְׁלֹמֹה: יהוה אָמַר לִשְׁכֹּן בָּעֲרָפֶל. יג בָּנֹה בָנִיתִי בֵּית זְבֻל לָךְ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ עוֹלָמִים. יד וַיַּסֵּב הַמֶּלֶךְ אֶת פָּנָיו וַיְבָרֶךְ אֵת כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל; וְכָל קְהַל יִשְׂרָאֵל עֹמֵד. טו וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ יהוה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּפִיו אֵת דָּוִד אָבִי; וּבְיָדוֹ מִלֵּא לֵאמֹר. טז מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶת עַמִּי אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם לֹא בָחַרְתִּי בְעִיר מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לִבְנוֹת בַּיִת לִהְיוֹת שְׁמִי שָׁם; וָאֶבְחַר בְּדָוִד לִהְיוֹת עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל. יז וַיְהִי עִם לְבַב דָּוִד אָבִי לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם יהוה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. יח וַיֹּאמֶר יהוה אֶל דָּוִד אָבִי יַעַן אֲשֶׁר הָיָה עִם לְבָבְךָ לִבְנוֹת בַּיִת לִשְׁמִי הֱטִיבֹתָ כִּי הָיָה עִם לְבָבֶךָ. יט רַק אַתָּה לֹא תִבְנֶה הַבָּיִת: כִּי אִם בִּנְךָ הַיֹּצֵא מֵחֲלָצֶיךָ הוּא יִבְנֶה הַבַּיִת לִשְׁמִי. כ וַיָּקֶם יהוה אֶת דְּבָרוֹ אֲשֶׁר דִּבֵּר; וָאָקֻם תַּחַת דָּוִד אָבִי וָאֵשֵׁב עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יהוה וָאֶבְנֶה הַבַּיִת לְשֵׁם יהוה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. כא וָאָשִׂם שָׁם מָקוֹם לָאָרוֹן אֲשֶׁר שָׁם בְּרִית יהוה אֲשֶׁר כָּרַת עִם אֲבֹתֵינוּ בְּהוֹצִיאוֹ אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. |
Yokhanan Chapter 6
1 After these things, Yeshua went to the port of the sea of the Galil, at Teveryah. 2 And a great many people followed Him, because they saw the miracles which He performed on sick people. 3 So Yeshua went up to the mountain, and He sat there with His Talmidim. 4 And Khag HaPesakh of the Yehudim was at hand. 5 And Yeshua lifted up His eyes and saw a large crowd coming to Him, and He said to Filipos, “Where can we buy bread that all these may eat?” 6 He said this merely to test him; for He knew what He would do. 7 Filipos said to Him, “Two hundred denarii worth of bread would not be sufficient for them, even if each one should take a little.” 8 One of His Talmidim, Andra'us the brother of Shimon Kefa, said to him, 9 “There is a boy here who has with him five barley loaves and two fish; but what are these for all of them?” 10 Yeshua said to them, “Make all the men sit down.” There was much grass in that place. So the men sat down, five thousand in number. 11 And Yeshua took the bread and blessed it, and distributed it to those who were sitting down; likewise the fish also, as much as they wanted. 12 When they were filled, He said to His Talmidim, “Gather up the broken pieces which are left over, so that nothing is lost.” 13 And they gathered them up, and filled twelve baskets with broken pieces which were left over by those who ate from five barley loaves. 14 Then the men who saw the miracle which Yeshua performed said, “Truly this is HaNavi who is to come into the world.”
15 But Yeshua knew that they were ready to come and seize Him to make Him a king, so He departed to the mountain alone. 16 And when evening came, His Talmidim went down to the sea 17 and entered into a boat, and were going to the port of K’far Nakhum. And now it was dark, and Yeshua had not yet come to them. 18 And the sea became rough, because a strong wind was blowing. 19 And they rowed about twenty-five or thirty furlongs, and they saw Yeshua walking on the sea; and as He drew towards their boat, they became afraid. 20 But Yeshua said to them, “It is I, do not be afraid.” 21 So they wanted to receive Him into the boat; but soon the boat reached the land to which they were going.
22 The next day, the multitude which stood waiting at the seaport saw no other boat there, except the boat in which the Talmidim had entered, and that Yeshua had not entered the boat with His Talmidim. 23 But other boats had come from Teveryah, near the place where they had eaten bread when Yeshua blessed it. 24 And when the people saw that Yeshua was not there, nor His Talmidim, they entered the boats and came to K’far Nakhum, looking for Yeshua. 25 And when they found Him at the seaport, they said to Him, “Teacher, when did you come here?” 26 Yeshua answered, saying to them, “Amein, Amein, I say to you, you seek me, not because you saw the miracles, but just because you ate bread and were filled. 27 Do not labor for the food which perishes, but for the food which endures to Khayei Olam, which Ben HaAdam will give you; for this one Elohim HaAv has sealed.”
28 They said to Him, “What shall we do to work the works of Elohim?” 29 Yeshua answered, saying to them, “This is the work of Elohim, that you should trust in Him whom He has sent.” 30 They said to Him, “What miracle do you perform that we may see and trust in you? What have you performed? 31 Our forefathers ate manna in the wilderness; as it is written, ‘He gave them bread from Heaven to eat'.” 32 Yeshua said to them, “Amein, Amein, I say to you, it was not Moshe who gave you bread from Heaven; but Avi gives you the true bread from Heaven. 33 For the bread of Elohim is He who has come down from Heaven, who gives life to the world.” 34 They said to Him, “Adoneinu, give us this bread always.” 35 Yeshua said to them, “I am the bread of life; he who comes to me shall never hunger; and he who believes in me shall never thirst. 36 But I have said to you that you have seen me and yet you do not believe. 37 Everyone whom Avi has given me shall come to me; and he who comes to me I will not cast out. 38 For I came down from Heaven, not merely to do my own will, but to do the will of Him who sent me. 39 This is the will of Him who sent me, that I should lose none of all that He has given me, but should raise him up at the last day. 40 For this is the will of Avi, that whoever sees HaBen and trusts in Him shall have Khayei Olam; and I will raise him up at the last day.” 41 Now the Y’hudim murmured against Him, for He said, “I am the bread which came down from Heaven.” 42 And they said, “Is this not Yeshua Ben Yosef, whose father and mother we know? How can He say, ‘I have come down from Heaven'?” 43 Yeshua answered, saying to them, “Do not murmur one with another. 44 No man can come to me unless HaAv who sent me draws Him; and I will raise him up at the last day. 45 For it is written in HaNavi, 'They shall all be taught by Elohim.' Everyone therefore who hears from HaAv and learns from Him will come to me. 46 No man can see HaAv except He who is from Elohim; He can see HaAv. 47 Amein, Amein, I say to you, he who trusts in me has eternal life. 48 I am the bread of life. 49 Your forefathers ate manna in the wilderness, and yet they died. 50 This is the bread which came down from Heaven, that a man may eat of it and not die. 51 I am the living bread because I came down from Heaven; 52 if any man eats of this bread, he shall live forever; and the bread which I will give is my body, which I am giving for the sake of the life of the world.” 53 The Y’hudim argued one with another, saying, “How can this man give us his body to eat?” 54 Yeshua said to them. “Amein, Amein, I say to you, unless you eat the body of Ben HaAdam and drink His blood, you have no life in yourselves; 55 he who eats of my body and drinks of my blood has eternal life, and I will raise him at the last day. 56 For my body truly is the food, and my blood truly is the drink. 57 He who eats my body and drinks my blood will abide with me, and I with him. 58 Just as HaAv HaKhai sent me, and I am living because of HaAv, so whoever eats of me will also live because of me. 59 This is the bread which came down from Heaven; it is not like that manna which your forefathers ate and died; he who eats of this bread shall live forever.” 60 These things He said in the Beit K’nesset while He was teaching at K’far Nakhum.
61 Many of His Talmidim who heard it said, “This is a hard saying; who can do it?” 62 Yeshua knew in Himself that His Talmidim were murmuring about this; so He said to them, “Does this cause you to stumble? 63 What then if you should see Ben HaAdam ascending to the place where He was before? 64 It is HaRu'akh that gives life; the body is of no account; the words which I have spoken to you are Ru'akh and Khayim. 65 But there are some of you who do not trust.” For Yeshua knew for a long while who were those who did not trust, and who was to betray Him. 66 And He said to them, “For this reason I have told you that no man can come to me unless it is given to him by Avi.” 67 Just because of this saying a great many of His talmidim turned away and did not walk with Him.
68 So Yeshua said to His twelve, “What, do you also want to go away?” 69 Shimon Kefa answered, saying, “My Adon, to whom shall we go? You have the words of eternal life. 70 And we have believed and known that you are the Mashi'akh, Ben HaElohim HaKhayim.” 71 Yeshua said to them, “Did not I choose you, the twelve, and yet one of you is an adversary?” 72 He said it concerning Yehudah Ben Shimon Sekharyotah; for he was the one of the twelve who was going to betray Him. | יוחנן פרק ו
א אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָלַךְ יֵשׁוּעַ אֶל מֵעֵבֶר לְיָם הַגָּלִיל שֶׁל טְבֶרְיָה. ב וְהָלְכוּ אַחֲרָיו הֲמוֹנִים רַבִּים, מִשּׁוּם שֶׁרָאוּ אֶת הָאוֹתוֹת שֶׁעָשָׂה בַּחוֹלִים. ג וְעָלָה יֵשׁוּעַ לָהָר וְשָׁם יָשַׁב עִם תַּלְמִידָיו. ד וְחַג הַפֶּסַח שֶׁל הַיְּהוּדִים הָיָה קָרוֹב. ה וְנָשָׂא יֵשׁוּעַ אֶת עֵינָיו וְרָאָה הָמוֹן רַב בָּא אֵלָיו, וְאָמַר לְפִילִיפּוֹס אֵיפֹה נִקְנֶה לֶחֶם שֶׁיֹּאכְלוּ אֵלֶּה? ו וְזֹאת אָמַר בְּנַסּוֹתוֹ אוֹתוֹ, כִּי הוּא יָדַע מֶה עָתִיד הוּא לַעֲשׂוֹת. ז אָמַר לוֹ פִילִיפּוֹס: לֶחֶם בְּמָאתַיִם דִּינָר לֹא יַסְפִּיק לָהֶם, גַּם אִם כָּל אֶחָד מֵהֶם יִקַּח מְעַט מְאֹד. ח אָמַר לוֹ אֶחָד מִתַּלְמִידָיו, אַנְדְּרֵאוֹס אָחִיו שֶׁל שִׁמְעוֹן כֵּיפָא: ט יֵשׁ פֹּה נַעַר אֶחָד שֶׁיֵּשׁ אֶצְלוֹ חָמֵשׁ כִּכְּרוֹת לֶחֶם שְׂעוֹרִים וּשְׁנֵי דָּגִּים, אַךְ הַלָּלוּ מַה הֵם לְכָל אֵלֶּה? י אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: הוֹשִׁיבוּ אֶת כָּל הָאֲנָשִׁים. עֵשֶׂב רַב הָיָה בַּמָּקוֹם הַהוּא; וְהִתְיַשְּׁבוּ הָאֲנָשִׁים, חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים בְּמִסְפָּר. יא וְלָקַח יֵשׁוּעַ אֶת הַלֶּחֶם, וּבֵרֵךְ וְחִלֵּק לַיּוֹשְׁבִים; וְכֵן גַּם מִן הַדָּגִים, כַּמָּה שֶׁרָצוּ. יב וְכַאֲשֶׁר שָׂבְעוּ, אָמַר לְתַלְמִידָיו: אִסְפוּ אֶת הַפְּתוֹתִים שֶׁנּוֹתְרוּ כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאבַד מְאוּמָה. יג וְאָסְפוּ וּמִלְּאוּ שְׁנֵיִם עָשָׂר סַלִּים בַּפְּתוֹתִים אֲשֶׁר נוֹתְרוּ לְאֵלֶּה שֶׁאָכְלוּ מֵחֲמֵשׁ כִּכְּרוֹת לֶחֶם הַשְּׂעוֹרִים. יד וְהָאֲנָשִׁים שֶׁרָאוּ אֶת הָאוֹת שֶׁעָשָׂה יֵשׁוּעַ, אָמְרוּ: בֶּאֱמֶת זֶה הוּא הַנָּבִיא הַבָּא לָעוֹלָם.
טו אֲבָל יֵשׁוּעַ יָדַע שֶׁעוֹמְדִים הֵם לָבוֹא לְחָתְפוֹ וְלַעֲשׂוֹתוֹ מֶלֶךְ, וְעָבַר אֶל הָהָר הוּא לְבַדּוֹ. טז וְכִהְיוֹת עֶרֶב, יָרְדוּ אֶל הַיָּם, יז וְיָשְׁבוּ בִּסְפִינָה וְהִתְקַדְּמוּ לְעֵבֶר כְּפַר נַחוּם. וְהַחֲשֵׁכָה יָרְדָה, וְיֵשׁוּעַ לֹא בָּא אֲלֵיהֶם. יח וְהַיָּם נֵעוֹר עֲלֵיהֶם, כִּי רוּחַ גְּדוֹלָה נָשְׁבָה. יט וְשָׁטוּ כְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אוֹ שְׁלוֹשִׁים רִיס, וְרָאוּ אֶת יֵשׁוּעַ מְהַלֵּךְ עַל הָאֲגַם. וְכַאֲשֶׁר הִתְקָרֵב לִסְפִינָתָם, פָּחֲדוּ. כ אֲבָל הוּא יֵשׁוּעַ אָמַר לָהֶם: אֲנִי הוּא, אַל תִּירָאוּ. כא וְחָפְצוּ לְקַבְּלוֹ לַסְּפִינָה, וּבוֹ בָּרֶגַע הָיְתָה הַסְּפִינָה בַּחוֹף אֲשֶׁר נָסְעוּ אֵלָיו.
כב וּבְיוֹם הַמָּחֳרָת רָאָה הֶהָמוֹן שֶׁהָיָה עוֹמֵד מֵעֵבֶר לַיָּם, כִּי סְפִינָה אַחֶרֶת לֹא הָיְתָה שָׁם מִלְּבַד הַהִיא שֶׁעָלוּ בָּהּ הַתַּלְמִידִים, וְכִי יֵשׁוּעַ לֹא נִכְנַס עִם תַּלְמִידָיו לַסְּפִינָה. כג וְאוּלָם בָּאוּ אֳנִיּוֹת אֲחֵרוֹת מִטְּבֶרְיָה סָמוּךְ אֶל הַמָּקוֹם שֶׁאָכְלוּ בּוֹ אֶת הַלֶּחֶם לְאַחַר שֶׁבֵּרֵךְ יֵשׁוּעַ. כד וְכַאֲשֶׁר רָאָה הֶהָמוֹן כִּי יֵשׁוּעַ אֵינֶנּוּ שָׁם, אַף לֹא תַּלְמִידָיו, עָלוּ לָאֳנִיּוֹת הַלָּלוּ וּבָאוּ לִכְפַר נַחוּם וְחִפְּשׂוּ אֶת יֵשׁוּעַ. כה וְכַאֲשֶׁר מְצָאוּהוּ מֵעֵבֶר לַיָּם, אָמְרוּ לוֹ: רַבֵּנוּ, מָתַי בָּאתָ לְכָאן? כו עָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: אָמֵן אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁאַתֶּם מְחַפְּשִׂים אוֹתִי לֹא מִשּׁוּם שֶׁרְאִיתֶם אוֹתוֹת, אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁאֲכַלְתֶּם אֶת הַלֶּחֶם וּשְׂבַעְתֶּם. כז אַל תַּעַבְדוּ בְּעַד הָאֹכֶל הָאוֹבֵד, אֶלָּא בְּעַד הָאֹכֶל הַקַּיָּם לְחַיֵּי עוֹלָם, אֲשֶׁר בֶּן הָאָדָם יִתֵּן לָכֶם, כִּי אֶת זֶה חָתַם אֱלֹהִים הָאָב.
כח אָמְרוּ לוֹ: מַה נַּעֲשֶׂה לְמַעַן נִפְעַל אֶת פָּעֳלֵי הָאֱלֹהִים? כט עָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: זֶהוּ פֹּעַל הָאֱלֹהִים, שֶׁתַּאֲמִינוּ בְּמִי שֶׁהוּא שָׁלַח. ל אָמְרוּ לוֹ: מָה אוֹת אַתָּה עוֹשֶׂה שֶׁנִּרְאֶה וְנַאֲמִין בְּךָ? מָה אַתָּה פּוֹעֵל? לא אֲבוֹתֵינוּ מָן אָכְלוּ בַּמִּדְבָּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: לֶחֶם מִן הַשָּׁמַיִם נָתַן לָמוֹ לֶאֱכֹל. לב אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: אָמֵן אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁלֹּא מֹשֶׁה נָתַן לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמַיִם, אֶלָּא אָבִי נוֹתֵן לָכֶם אֶת הַלֶּחֶם הָאֲמִתִּי מִן הַשָּׁמַיִם; לג כִּי לֶחֶם הָאֱלֹהִים הוּא שֶׁיָּרַד מִן הַשָּׁמַיִם וְנוֹתֵן חַיִּים לָעוֹלָם. לד אָמְרוּ לוֹ: אֲדוֹנֵינוּ, תֵּן לָנוּ תָּמִיד אֶת הַלֶּחֶם הַזֶּה. לה אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: אֲנִי הוּא לֶחֶם הַחַיִּים. מִי שֶׁבָּא אֵלַי לֹא יִרְעַב, וּמִי שֶׁמַּאֲמִין בִּי לֹא יִצְמָא לְעוֹלָם. לו אֲבָל אָמַרְתִּי לָכֶם שֶׁרְאִיתֶם אוֹתִי, וְאֵינְכֶם מַאֲמִינִים. לז כָּל אֲשֶׁר נָתַן לִי אָבִי יָבוֹא אֵלַי; וּמִי שֶׁיָּבוֹא אֵלַי, לֹא אֲגָרְשֵׁהוּ הַחוּצָה; לח כִּי יָרַדְתִּי מִן הַשָּׁמַיִם לֹא לַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹנִי, אֶלָּא לַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹנוֹ שֶׁל מִי שֶׁשְּׁלָחַנִי. לט וְזֶהוּ רְצוֹנוֹ שֶׁל מִי שֶׁשְּׁלָחַנִי, שֶׁכָּל אֲשֶׁר נָתַן לִי לֹא אֲאַבֵּד מִמֶּנּוּ, אֶלָּא שֶׁאֲקִימֶנּוּ בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן; מ כִּי זֶהוּ רְצוֹן אָבִי, שֶׁכָּל הָרוֹאֶה אֶת הַבֵּן וּמַאֲמִין בּוֹ יִהְיוּ לוֹ חַיֵּי עוֹלָם, וַאֲנִי אֲקִימֶנּוּ בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן. מא אֲבָל הַיְּהוּדִים רָטְנוּ עָלָיו, כִּי אָמַר, אֲנִי הוּא הַלֶּחֶם שֶׁיָּרַדְתִּי מִן הַשָּׁמַיִם, מב וְאָמְרוּ: הַאֵין זֶה יֵשׁוּעַ בֶּן יוֹסֵף, אֲשֶׁר אָנוּ מַכִּירִים אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ! וְאֵיךְ אוֹמֵר זֶה, מִן הַשָּׁמַיִם יָרַדְתִּי? מג עָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: אַל תְּרַטְּנוּ זֶה עִם זֶה. מד אֵין אִישׁ יָכוֹל לָבוֹא אֵלַי אֶלָּא אִם יִמְשְׁכֵהוּ הָאָב אֲשֶׁר שְׁלָחַנִי; וַאֲנִי אֲקִימֶנּוּ בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן. מה הֲרֵי כָּתוּב בַּנָּבִיא שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּם לִמּוּדֵי אֱלֹהִים. לָכֵן כָּל מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ מִן הָאָב וְלוֹמֵד מִמֶּנּוּ בָּא אֵלַי. מו אֵין אִישׁ הָרוֹאֶה אֶת הָאָב, אֶלָּא מִי שֶׁמֵּאֵת הָאֱלֹהִים הוּא הָרוֹאֶה אֶת הָאָב. מז אָמֵן אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, מִי שֶׁמַּאֲמִין בִּי יֵשׁ לוֹ חַיֵּי עוֹלָם. מח אֲנִי הוּא לֶחֶם הַחַיִּים. מט אֲבוֹתֵיכֶם אָכְלוּ אֶת הַמָּן בַּמִּדְבָּר וּמֵתוּ. נ אֲבָל זֶהוּ הַלֶּחֶם שֶׁיָּרַד מִן הַשָּׁמַיִם, שֶׁיֹּאכַל אִישׁ מִמֶּנּוּ וְלֹא יָמוּת. נא אֲנִי הוּא הַלֶּחֶם הַחַי שֶׁיָּרַדְתִּי מִן הַשָּׁמַיִם. נב וְאִם יֹאכַל אִישׁ מִן הַלֶּחֶם הַזֶּה, יִחְיֶה לְעוֹלָם. וְהַלֶּחֶם אֲשֶׁר אֲנִי אֶתֵּן, גּוּפִי הוּא אֲשֶׁר נוֹתֵן אֲנִי בְּעַד חַיָּיו שֶׁל הָעוֹלָם. נג וְהִתְנַצְּחוּ הַיְּהוּדִים זֶה עִם זֶה וְאָמְרוּ: אֵיךְ יָכוֹל זֶה לָתֵת לָנוּ אֶת גּוּפוֹ לֶאֱכֹל? נד וְאָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: אָמֵן אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁאִם לֹא תֹּאכְלוּ אֶת גּוּפוֹ שֶׁל בֶּן הָאָדָם וְתִשְׁתּוּ אֶת דָּמוֹ, אֵין לָכֶם חַיִּים בְּעַצְמְכֶם. נה אֲבָל מִי שֶׁאוֹכֵל מִגּוּפִי וְשׁוֹתֶה מִדָּמִי יֵשׁ לוֹ חַיֵּי עוֹלָם, וַאֲנִי אֲקִימֶנּוּ בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן; נו כִּי גּוּפִי בֶּאֱמֶת מַאֲכָל הוּא, וְדָמִי בֶּאֱמֶת מַשְׁקֶה הוּא. נז מִי שֶׁאוֹכֵל אֶת גּוּפִי וְשׁוֹתֶה אֶת דָּמִי, בִּי הוּא שׁוֹכֵן, וַאֲנִי בּוֹ. נח כְּשֵׁם שֶׁשְּׁלָחַנִי הָאָב הַחַי, וַאֲנִי חַי אֲנִי בִּגְלַל הָאָב, גַּם מִי שֶׁיֹּאכְלֵנִי אַף הוּא יִחְיֶה בִּגְלָלִי. נט זֶהוּ הַלֶּחֶם שֶׁיָּרַד מִן הַשָּׁמַיִם, לֹא כְּמוֹ שֶׁאָכְלוּ אֲבוֹתֵיכֶם אֶת הַמָּן וּמֵתוּ. מִי שֶׁאוֹכֵל אֶת הַלֶּחֶם הַזֶּה יִחְיֶה לְעוֹלָם.
ס אֶת אֵלֶּה אָמַר בְּבֵית הַכְּנֶסֶת כַּאֲשֶׁר לִמֵּד בִּכְפַר נַחוּם. סא וְרַבִּים מִתַּלְמִידָיו שֶׁשָּׁמְעוּ, אָמְרוּ: קָשֶׁה הַדָּבָר הַזֶּה, מִי יָכוֹל לְשָׁמְעוֹ? סב אוּלָם יֵשׁוּעַ יָדַע בְּקִרְבּוֹ שֶׁתַּלְמִידָיו מְרַטְּנִים עַל זֹאת, וְאָמַר לָהֶם: הַאִם זֶה מַכְשִׁיל אֶתְכֶם? סג אִם אֵפוֹא תִּרְאוּ אֶת בֶּן הָאָדָם עוֹלֶה לַמָּקוֹם שֶׁהָיָה בּוֹ קֹדֶם? סד הָרוּחַ הִיא הַמְחַיָּה; הַגּוּף אֵינוֹ מוֹעִיל מְאוּמָה. הַדְּבָרִים שֶׁאֲנִי דִּבַּרְתִּי אִתְּכֶם רוּחַ הֵם וְחַיִּים הֵם. סה אֲבָל יֵשׁ אֲנָשִׁים מִכֶּם שֶׁאֵינָם מַאֲמִינִים; כִּי יֵשׁוּעַ יָדַע מֵרֹאשׁ מִי הֵם אֲשֶׁר אֵינָם מַאֲמִינִים, וּמִי הוּא הַמּוֹסֵר אוֹתוֹ. סו וְאָמַר לָהֶם: מִשּׁוּם כָּךְ אָמַרְתִּי לָכֶם שֶׁאֵין אִישׁ יָכוֹל לָבוֹא אֵלַי אִם לֹא נִתָּן לוֹ מֵאֵת אָבִי.
סז בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה רַבִּים מִתַּלְמִידָיו נָסוֹגוּ וְלֹא הִתְהַלְּכוּ אִתּוֹ. סח וְאָמַר יֵשׁוּעַ לַשְּׁנֵים עָשָׂר שֶׁלּוֹ: הַאִם גַּם אַתֶּם רוֹצִים לָלֶכֶת? סט עָנָה שִׁמְעוֹן כֵּיפָא וְאָמַר: אֲדוֹנִי, אֶל מִי נֵלֵךְ? דִּבְרֵי חַיֵּי עוֹלָם עִמְּךָ. ע וַאֲנַחְנוּ הֶאֱמַנּוּ וְיָדַעְנוּ שֶׁאַתָּה הוּא הַמָּשִׁיחַ בֶּן אֱלֹהִים חַיִּים. עא אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: הַאִם לֹא אֲנִי בְּחַרְתִּיכֶם שְׁנֵים עָשָׂר, וּמִכֶּם אֶחָד הוּא שָׂטָן? עב וְאָמַר זֹאת עַל יְהוּדָה בֶּן שִׁמְעוֹן סְכַרְיוֹטָה, כִּי הוּא הָיָה עָתִיד לְמָסְרוֹ, אֶחָד מִן הַשְּׁנֵים עָשָׂר. |
Ma’asei HaShlikhim Chapter 1
1 The first book have I written, O Theophilus, concerning all the things which Adoneinu Yeshua HaMashi'akh began to do and teach 2 until the day when He ascended, after He, through The Ru'akh HaKodesh, had given mitzvot to the Shlikhim whom He had chosen, 3 the very ones to whom He had also shown Himself alive after He had suffered, with many wonders, during the forty days while appearing to them and talking with them concerning Malkhut HaElohim. 4 And as He ate bread with them, He commanded them not to depart from Yerushalayim, but to wait for the promise of HaAv, the one of which you have heard from me. 5 For, He said, “Yokhanan immersed with water; but you shall be immersed with The Ru'akh HaKodesh not many days hence.”
6 While they were assembled, they asked Him, saying, “Adoneinu, will you at this time restore HaMalkhut to Yisra’el?” 7 He said to them, “It is not for you to know the time or times which HaAv has put under His own authority; 8 but when The Ru'akh HaKodesh comes upon you, you shall receive power, and you shall be witnesses to me both in Yerushalayim and in all Y’hudah, also in the province of Shomron, and to the uttermost parts of the earth.” 9 And when He had spoken these things, He ascended while they were looking at Him; a cloud received Him and He was hidden from their sight. 10 And while they looked steadfastly toward the heavens as He went up, behold two men stood by them in white robes; 11 and they said to them, “Men of the Galil, why do you stand gazing up into the heavens? This same Yeshua who has ascended from you into the heavens shall so come in like manner as you have seen Him ascend into the heavens.” | מעשי השליחים
פרק א
א אֶת הַסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן, תֵּאוֹפִיל, כָּתַבְתִּי עַל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁהִתְחִיל אֲדוֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ לַעֲשׂוֹת וּלְלַמֵּד, ב עַד לַיּוֹם שֶׁבּוֹ נִשָּׂא לְאַחַר שֶׁצִּוָּה אוֹתָם לַשְּׁלִיחִים אֲשֶׁר בָּחַר בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, ג אֲשֶׁר גַּם הֶרְאָה לָהֶם אֶת עַצְמוֹ חַי אַחֲרֵי עֱנוּתוֹ, בְּאוֹתוֹת רַבִּים בְּמֶשֶׁךְ אַרְבָּעִים יוֹם, כַּאֲשֶׁר נִרְאָה אֲלֵיהֶם וְדִבֵּר עַל מַלְכוּת הַאֱלֹהִים. ד וְכַאֲשֶׁר אָכַל אִתָּם לֶחֶם, צִוָּה אוֹתָם שֶׁלֹּא יָסוּרוּ מִירוּשָׁלַיִם, אֶלָּא שֶׁיְּחַכּוּ לְהַבְטָחַת הָאָב, אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם מִמֶּנִּי; ה כִּי יוֹחָנָן הִטְבִּיל בְּמַיִם, וְאַתֶּם תִּטָּבְלוּ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ לֹא אַחֲרֵי יָמִים רַבִּים.
ו וְהֵם, כַּאַשֶׁר הָיוּ מְכֻנָּסִים, שְׁאָלוּהוּ וְאָמְרוּ לוֹ: אֲדוֹנֵינוּ, הַאִם בַּזְּמַן הַזֶּה אַתָּה מֵשִׁיב אֶת הַמַּלְכוּת לְיִשְׂרָאֵל? ז אָמַר לָהֶם הוּא: לֹא לָכֶם לָדַעַת זֹאת, אֶת הַזְּמַן אוֹ אֶת הַזְּמַנִּים אַשֶׁר הָאָב קָבַע אוֹתָם בְּשִׁלְטוֹנוֹ שֶׁלּוֹ. ח אֲבָל כַּאַשֶׁר תָּבוֹא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ עֲלֵיכֶם, תְּקַבְּלוּ כֹּחַ וְתִהְיוּ לִי לְעֵדִים בִּירוּשָׁלַיִם וּבְכָל יְהוּדָה, גַּם בֵּין הַשּׁוֹמְרוֹנִים, וְעַד לִקְצוֹת הָאָרֶץ. ט וְכַאֲשֶׁר אָמַר אֶת אֵלֶּה, נִשָּׂא כְּשֶׁהֵם רוֹאִים אוֹתוֹ; וְעָנָן קִבֵּל אוֹתוֹ, וְנֶעְלַם מֵעֵינֵיהֶם. י וּכְשֶׁהִבִּיטוּ לַשָּׁמַיִם כַּאַשֶׁר הוּא הִסְתַּלֵּק, נִמְצְאוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים עוֹמְדִים לְיָדָם בִּלְבוּשׁ לָבָן, יא וְאָמְרוּ לָהֶם: אֲנָשִׁים גְּלִילִיִּים, לָמָּה עוֹמְדִים אַתֶּם וּמַבִּיטִים לַשָּׁמַיִם? יֵשׁוּעַ זֶה שֶׁנִּשָּׂא מִכֶּם לַשָּׁמַיִם, כָּךְ יָבוֹא, כְּמוֹ שֶׁרְאִיתֶם אוֹתוֹ עוֹלֶה לַשָּׁמַיִם. |
