Shemot Chapter 35
1 And Moshe congregated all the assembly of B'nei Yisra'el, and said unto them, "These are the words which יהוה has commanded, that you should do them. 2 Six days shall work be done, but on the seventh day there shall be to you a kadosh day, a Shabbat of solemn rest to יהוה ; whoever does any work therein shall be put to death. 3 You shall kindle no fire throughout your habitations upon Yom HaShabbat."
4 And Moshe spoke unto all the assembly of B'nei Yisra'el, saying, "This is the thing which יהוה commanded, saying, 5 'Take from among you an offering unto יהוה , whoever is of a willing heart, let him bring it, the offering of יהוה : gold, and silver, and brass; 6 and blue, and purple, and scarlet, and fine linen, and goats' hair; 7 and rams' skins dyed red, and sealskins, and acacia-wood; 8 and oil for the light, and spices for the anointing oil, and for the sweet incense; 9 and onyx stones, and stones to be set, for the Efod, and for the breastplate. 10 And let every wise-hearted man among you come, and make all that יהוה has commanded: 11 the Mishkan, its Ohel, and its covering, its clasps, and its boards, its bars, its pillars, and its sockets; 12 the Aron, and the staves thereof, the Kaporet, and the Parokhet of the screen; 13 the Shulkhan, and its staves, and all its vessels, and Lekhem HaPanim; 14 the Menorah also for the light, and its vessels, and its lamps, and the oil for the light; 15 and the Mizbe'akh of incense, and its staves, and the anointing oil, and the sweet incense, and the screen for the door, at the door of the Mishkan; 16 the Mizbe'akh HaOlah, with its grating of brass, its staves, and all its vessels, the Ki'or and its base; 17 the hangings of the court, the pillars thereof, and their sockets, and the screen for the gate of the court; 18 the pins of the Mishkan, and the pins of the court, and their cords; 19 the plaited garments, for ministering in HaKodesh, the k'doshim garments for Aharon the Kohen, and the garments of his sons, to minister in the Kohen's office." 20 And all the assembly of B'nei Yisra'el departed from the presence of Moshe. 21 And they came, every one whose heart stirred him up, and every one whom his spirit made willing, and brought the offering of יהוה , for the work of the Ohel Mo'ed, and for all the service thereof, and for the k'doshim garments. 22 And they came, both men and women, as many as were willing-hearted, and brought nose-rings, and ear-rings, and signet-rings, and girdles, all jewels of gold; even every man that brought an offering of gold unto יהוה . And 23 every man, with whom was found blue, and purple, and scarlet, and fine linen, and goats' hair, and rams' skins dyed red, and sealskins, brought them. 24 Every one that did consecrate an offering of silver and brass brought the offering of יהוה ; and every man, with whom was found acacia-wood for any work of the service, brought it. 25 And all the women that were wise-hearted did spin with their hands, and brought that which they had spun, the blue, and the purple, the scarlet, and the fine linen. 26 And all the women whose heart stirred them up in wisdom spun the goats' hair. 27 And the rulers brought the onyx stones, and the stones to be set, for the Efod, and for the breastplate; 28 and the spice, and the oil, for the light, and for the anointing oil, and for the sweet incense. 29 B'nei Yisra'el brought a freewill-offering unto יהוה ; every man and woman, whose heart made them willing to bring for all the work, which יהוה had commanded by the hand of Moshe to be made.
30 And Moshe said unto B'nei Yisra'el, "See, יהוה has called by name Betzalel Ben Uri, Ben Khur, of the tribe of Yehudah. 31 And He has filled him with the Ru'akh of Elohim, in wisdom, in understanding, and in knowledge, and in all manner of workmanship. 32 And to devise skillful works, to work in gold, and in silver, and in brass, 33 and in cutting of stones for setting, and in carving of wood, to work in all manner of skillful workmanship. 34 And He has put in his heart that he may teach, both he, and Oholi'av, Ben Akhisamach, of the tribe of Dan. 35 Them has He filled with wisdom of heart, to work all manner of workmanship, of the craftsman, and of the skillful workman, and of the weaver in colors, in blue, and in purple, in scarlet, and in fine linen, and of the weaver, even of them that do any workmanship, and of those that devise skillful works.
| שמות פרק לה
א וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה יהוה לַעֲשֹׂת אֹתָם. ב שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַיהוה כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת. ג לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת.
ד וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יהוה לֵאמֹר. ה קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה לַיהוה כֹּל נְדִיב לִבּוֹ יְבִיאֶהָ אֵת תְּרוּמַת יהוה זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת. ו וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ וְעִזִּים. ז וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים וַעֲצֵי שִׁטִּים. ח וְשֶׁמֶן לַמָּאוֹר וּבְשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים. ט וְאַבְנֵי שֹׁהַם וְאַבְנֵי מִלֻּאִים לָאֵפוֹד וְלַחֹשֶׁן. י וְכָל חֲכַם לֵב בָּכֶם יָבֹאוּ וְיַעֲשׂוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה יהוה . יא אֶת הַמִּשְׁכָּן אֶת אָהֳלוֹ וְאֶת מִכְסֵהוּ אֶת קְרָסָיו וְאֶת קְרָשָׁיו אֶת בְּרִיחָו אֶת עַמֻּדָיו וְאֶת אֲדָנָיו. יב אֶת הָאָרֹן וְאֶת בַּדָּיו אֶת הַכַּפֹּרֶת וְאֵת פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ. יג אֶת הַשֻּׁלְחָן וְאֶת בַּדָּיו וְאֶת כָּל כֵּלָיו וְאֵת לֶחֶם הַפָּנִים. יד וְאֶת מְנֹרַת הַמָּאוֹר וְאֶת כֵּלֶיהָ וְאֶת נֵרֹתֶיהָ וְאֵת שֶׁמֶן הַמָּאוֹר. טו וְאֶת מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת וְאֶת בַּדָּיו וְאֵת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְאֵת קְטֹרֶת הַסַּמִּים וְאֶת מָסַךְ הַפֶּתַח לְפֶתַח הַמִּשְׁכָּן. טז אֵת מִזְבַּח הָעֹלָה וְאֶת מִכְבַּר הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר לוֹ אֶת בַּדָּיו וְאֶת כָּל כֵּלָיו אֶת הַכִּיֹּר וְאֶת כַּנּוֹ. יז אֵת קַלְעֵי הֶחָצֵר אֶת עַמֻּדָיו וְאֶת אֲדָנֶיהָ וְאֵת מָסַךְ שַׁעַר הֶחָצֵר. יח אֶת יִתְדֹת הַמִּשְׁכָּן וְאֶת יִתְדֹת הֶחָצֵר וְאֶת מֵיתְרֵיהֶם. יט אֶת בִּגְדֵי הַשְּׂרָד לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ אֶת בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן וְאֶת בִּגְדֵי בָנָיו לְכַהֵן. כ וַיֵּצְאוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִלִּפְנֵי מֹשֶׁה. כא וַיָּבֹאוּ כָּל אִישׁ אֲשֶׁר נְשָׂאוֹ לִבּוֹ וְכֹל אֲשֶׁר נָדְבָה רוּחוֹ אֹתוֹ הֵבִיאוּ אֶת תְּרוּמַת יהוה לִמְלֶאכֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּלְכָל עֲבֹדָתוֹ וּלְבִגְדֵי הַקֹּדֶשׁ. כב וַיָּבֹאוּ הָאֲנָשִׁים עַל הַנָּשִׁים כֹּל נְדִיב לֵב הֵבִיאוּ חָח וָנֶזֶם וְטַבַּעַת וְכוּמָז כָּל כְּלִי זָהָב וְכָל אִישׁ אֲשֶׁר הֵנִיף תְּנוּפַת זָהָב לַיהוה . כג וְכָל אִישׁ אֲשֶׁר נִמְצָא אִתּוֹ תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ וְעִזִּים וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים הֵבִיאוּ. כד כָּל מֵרִים תְּרוּמַת כֶּסֶף וּנְחֹשֶׁת הֵבִיאוּ אֵת תְּרוּמַת יהוה וְכֹל אֲשֶׁר נִמְצָא אִתּוֹ עֲצֵי שִׁטִּים לְכָל מְלֶאכֶת הָעֲבֹדָה הֵבִיאוּ. כה וְכָל אִשָּׁה חַכְמַת לֵב בְּיָדֶיהָ טָווּ וַיָּבִיאוּ מַטְוֶה אֶת הַתְּכֵלֶת וְאֶת הָאַרְגָּמָן אֶת תּוֹלַעַת הַשָּׁנִי וְאֶת הַשֵּׁשׁ. כו וְכָל הַנָּשִׁים אֲשֶׁר נָשָׂא לִבָּן אֹתָנָה בְּחָכְמָה טָווּ אֶת הָעִזִּים. כז וְהַנְּשִׂאִם הֵבִיאוּ אֵת אַבְנֵי הַשֹּׁהַם וְאֵת אַבְנֵי הַמִּלֻּאִים לָאֵפוֹד וְלַחֹשֶׁן. כח וְאֶת הַבֹּשֶׂם וְאֶת הַשָּׁמֶן לְמָאוֹר וּלְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים. כט כָּל אִישׁ וְאִשָּׁה אֲשֶׁר נָדַב לִבָּם אֹתָם לְהָבִיא לְכָל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר צִוָּה יהוה לַעֲשׂוֹת בְּיַד מֹשֶׁה הֵבִיאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל נְדָבָה לַיהוה .
ל וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רְאוּ קָרָא יהוה בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה. לא וַיְמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה. לב וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבֹת לַעֲשֹׂת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחֹשֶׁת. לג וּבַחֲרֹשֶׁת אֶבֶן לְמַלֹּאת וּבַחֲרֹשֶׁת עֵץ לַעֲשׂוֹת בְּכָל מְלֶאכֶת מַחֲשָׁבֶת. לד וּלְהוֹרֹת נָתַן בְּלִבּוֹ הוּא וְאָהֳלִיאָב בֶּן אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה דָן. לה מִלֵּא אֹתָם חָכְמַת לֵב לַעֲשׂוֹת כָּל מְלֶאכֶת חָרָשׁ וְחֹשֵׁב וְרֹקֵם בַּתְּכֵלֶת וּבָאַרְגָּמָן בְּתוֹלַעַת הַשָּׁנִי וּבַשֵּׁשׁ וְאֹרֵג עֹשֵׂי כָּל מְלָאכָה וְחֹשְׁבֵי מַחֲשָׁבֹת. |
Shemot Chapter 36
1 And Betzalel and Oholi'av shall work, and every wise-hearted man in whom יהוה has put wisdom and understanding to know how to work all the work for the consecrated service, according to all that יהוה has commanded." 2 And Moshe called Betzalel and Oholi'av, and every wise-hearted man, in whose heart יהוה had put wisdom, even every one whose heart stirred him up to come unto the work to do it. 3 And they received of Moshe all the offering, which B'nei Yisra'el had brought for the work of the consecrated service, wherewith to make it. And they brought yet unto him freewill-offerings every morning. 4 And all the wise men, that wrought all the consecrated work, came every man from his work which they wrought. 5 And they spoke unto Moshe, saying, "The people bring much more than enough for the service of the work, which יהוה commanded to make." 6 And Moshe gave commandment, and they caused it to be proclaimed throughout the camp, saying, "Let neither man nor woman make any more work for the consecrated offering." So the people were restrained from bringing. 7 For the stuff they had was sufficient for all the work to make it, and too much. 8 And every wise-hearted man among them that wrought the work made the Mishkan with ten curtains: of fine twined linen, and blue, and purple, and scarlet, with Keruvim the work of the skillful workman made he them. 9 The length of each curtain was eight and twenty cubits, and the breadth of each curtain four cubits; all the curtains had one measure. 10 And he coupled five curtains one to another; and the other five curtains he coupled one to another. 11 And he made loops of blue upon the edge of the one curtain that was outmost in the first set; likewise he made in the edge of the curtain that was outmost in the second set. 12 Fifty loops made he in the one curtain, and fifty loops made he in the edge of the curtain that was in the second set; the loops were opposite one to another. 13 And he made fifty clasps of gold, and coupled the curtains one to another with the clasps; so the Mishkan was one.
14 And he made curtains of goats' hair for a tent over the Mishkan; eleven curtains he made them. 15 The length of each curtain was thirty cubits, and four cubits the breadth of each curtain; the eleven curtains had one measure. 16 And he coupled five curtains by themselves, and six curtains by themselves. 17 And he made fifty loops on the edge of the curtain that was outmost in the first set, and fifty loops made he upon the edge of the curtain which was outmost in the second set. 18 And he made fifty clasps of brass to couple the tent together, that it might be one. 19 And he made a covering for the tent of rams' skins dyed red, and a covering of sealskins above.
| שמות פרק לו
א וְעָשָׂה בְצַלְאֵל וְאָהֳלִיאָב וְכֹל אִישׁ חֲכַם לֵב אֲשֶׁר נָתַן יהוה חָכְמָה וּתְבוּנָה בָּהֵמָּה לָדַעַת לַעֲשֹׂת אֶת כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ לְכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יהוה . ב וַיִּקְרָא מֹשֶׁה אֶל בְּצַלְאֵל וְאֶל אָהֳלִיאָב וְאֶל כָּל אִישׁ חֲכַם לֵב אֲשֶׁר נָתַן יהוה חָכְמָה בְּלִבּוֹ כֹּל אֲשֶׁר נְשָׂאוֹ לִבּוֹ לְקָרְבָה אֶל הַמְּלָאכָה לַעֲשֹׂת אֹתָהּ. ג וַיִּקְחוּ מִלִּפְנֵי מֹשֶׁה אֵת כָּל הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר הֵבִיאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִמְלֶאכֶת עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ לַעֲשֹׂת אֹתָהּ וְהֵם הֵבִיאוּ אֵלָיו עוֹד נְדָבָה בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר. ד וַיָּבֹאוּ כָּל הַחֲכָמִים הָעֹשִׂים אֵת כָּל מְלֶאכֶת הַקֹּדֶשׁ אִישׁ אִישׁ מִמְּלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר הֵמָּה עֹשִׂים. ה וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר מַרְבִּים הָעָם לְהָבִיא מִדֵּי הָעֲבֹדָה לַמְּלָאכָה אֲשֶׁר צִוָּה יהוה לַעֲשֹׂת אֹתָהּ. ו וַיְצַו מֹשֶׁה וַיַּעֲבִירוּ קוֹל בַּמַּחֲנֶה לֵאמֹר אִישׁ וְאִשָּׁה אַל יַעֲשׂוּ עוֹד מְלָאכָה לִתְרוּמַת הַקֹּדֶשׁ וַיִּכָּלֵא הָעָם מֵהָבִיא. ז וְהַמְּלָאכָה הָיְתָה דַיָּם לְכָל הַמְּלָאכָה לַעֲשׂוֹת אֹתָהּ וְהוֹתֵר. חוַיַּעֲשׂוּ כָל חֲכַם לֵב בְּעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה אֶת הַמִּשְׁכָּן עֶשֶׂר יְרִיעֹת שֵׁשׁ מָשְׁזָר וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי כְּרֻבִים מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב עָשָׂה אֹתָם. ט אֹרֶךְ הַיְרִיעָה הָאַחַת שְׁמֹנֶה וְעֶשְׂרִים בָּאַמָּה וְרֹחַב אַרְבַּע בָּאַמָּה הַיְרִיעָה הָאֶחָת מִדָּה אַחַת לְכָל הַיְרִיעֹת. י וַיְחַבֵּר אֶת חֲמֵשׁ הַיְרִיעֹת אַחַת אֶל אֶחָת וְחָמֵשׁ יְרִיעֹת חִבַּר אַחַת אֶל אֶחָת. יא וַיַּעַשׂ לֻלְאֹת תְּכֵלֶת עַל שְׂפַת הַיְרִיעָה הָאֶחָת מִקָּצָה בַּמַּחְבָּרֶת כֵּן עָשָׂה בִּשְׂפַת הַיְרִיעָה הַקִּיצוֹנָה בַּמַּחְבֶּרֶת הַשֵּׁנִית. יב חֲמִשִּׁים לֻלָאֹת עָשָׂה בַּיְרִיעָה הָאֶחָת וַחֲמִשִּׁים לֻלָאֹת עָשָׂה בִּקְצֵה הַיְרִיעָה אֲשֶׁר בַּמַּחְבֶּרֶת הַשֵּׁנִית מַקְבִּילֹת הַלֻּלָאֹת אַחַת אֶל אֶחָת. יג וַיַּעַשׂ חֲמִשִּׁים קַרְסֵי זָהָב וַיְחַבֵּר אֶת הַיְרִיעֹת אַחַת אֶל אַחַת בַּקְּרָסִים וַיְהִי הַמִּשְׁכָּן אֶחָד.
יד וַיַּעַשׂ יְרִיעֹת עִזִּים לְאֹהֶל עַל הַמִּשְׁכָּן עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה יְרִיעֹת עָשָׂה אֹתָם. טו אֹרֶךְ הַיְרִיעָה הָאַחַת שְׁלֹשִׁים בָּאַמָּה וְאַרְבַּע אַמּוֹת רֹחַב הַיְרִיעָה הָאֶחָת מִדָּה אַחַת לְעַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה יְרִיעֹת. טז וַיְחַבֵּר אֶת חֲמֵשׁ הַיְרִיעֹת לְבָד וְאֶת שֵׁשׁ הַיְרִיעֹת לְבָד. יז וַיַּעַשׂ לֻלָאֹת חֲמִשִּׁים עַל שְׂפַת הַיְרִיעָה הַקִּיצֹנָה בַּמַּחְבָּרֶת וַחֲמִשִּׁים לֻלָאֹת עָשָׂה עַל שְׂפַת הַיְרִיעָה הַחֹבֶרֶת הַשֵּׁנִית. יחוַיַּעַשׂ קַרְסֵי נְחֹשֶׁת חֲמִשִּׁים לְחַבֵּר אֶת הָאֹהֶל לִהְיֹת אֶחָד. יט וַיַּעַשׂ מִכְסֶה לָאֹהֶל עֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וּמִכְסֵה עֹרֹת תְּחָשִׁים מִלְמָעְלָה.
|
Melakhim Alef Chapter 7
40 And Khiram made the pots, and the shovels, and the basins.
So Khiram made an end of doing all the work that he wrought for Melekh Shlomo in Beit יהוה : the 41 two pillars, and the two bowls of the capitals that were on the top of the pillars; and the two networks to cover the two bowls of the capitals that were on the top of the pillars; 42 and the four hundred pomegranates for the two networks, two rows of pomegranates for each network, to cover the two bowls of the capitals that were upon the top of the pillars; 43 and the ten bases, and the ten lavers on the bases; 44 and the one sea, and the twelve oxen under the sea; 45 and the pots, and the shovels, and the basins; even all these vessels, which Khiram made for Melekh Shlomo, in Beit יהוה , were of burnished brass. 46 In the plain of the Yarden did HaMelekh cast them, in the clay ground between Sukkot and Tzartan. 47 And Shlomo left all the vessels unweighed, because they were exceedingly many; the weight of the brass could not be found out. 48 And Shlomo made all the vessels that were in Beit יהוה : the golden Mizbe'akh, and the table whereupon the showbread was, of gold; 49 and the Menorot, five on the right side, and five on the left, before the D'vir, of pure gold; and the flowers, and the lamps, and the tongs, of gold; 50 and the cups, and the snuffers, and the basins, and the pans, and the fire-pans, of pure gold; and the hinges, both for the doors of the inner house, the Kodesh HaKadashim, and for the doors of HaBa’it, that is, of the Heikhal, of gold.
| מְּלָכִים א פרק ז
מ וַיַּעַשׂ חִירוֹם אֶת הַכִּיֹּרוֹת וְאֶת הַיָּעִים וְאֶת הַמִּזְרָקוֹת.
וַיְכַל חִירָם לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר עָשָׂה לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בֵּית יהוה . מא עַמֻּדִים שְׁנַיִם וְגֻלֹּת הַכֹּתָרֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים שְׁתָּיִם; וְהַשְּׂבָכוֹת שְׁתַּיִם לְכַסּוֹת אֶת שְׁתֵּי גֻּלּוֹת הַכֹּתָרֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים. מב וְאֶת הָרִמֹּנִים אַרְבַּע מֵאוֹת לִשְׁתֵּי הַשְּׂבָכוֹת שְׁנֵי טוּרִים רִמֹּנִים לַשְּׂבָכָה הָאֶחָת לְכַסּוֹת אֶת שְׁתֵּי גֻּלּוֹת הַכֹּתָרֹת אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָעַמּוּדִים. מג וְאֶת הַמְּכֹנוֹת עָשֶׂר; וְאֶת הַכִּיֹּרֹת עֲשָׂרָה עַל הַמְּכֹנוֹת. מד וְאֶת הַיָּם הָאֶחָד; וְאֶת הַבָּקָר שְׁנֵים עָשָׂר תַּחַת הַיָּם. מה וְאֶת הַסִּירוֹת וְאֶת הַיָּעִים וְאֶת הַמִּזְרָקוֹת וְאֵת כָּל הַכֵּלִים האהל (הָאֵלֶּה) אֲשֶׁר עָשָׂה חִירָם לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בֵּית יהוה נְחֹשֶׁת מְמֹרָט. מו בְּכִכַּר הַיַּרְדֵּן יְצָקָם הַמֶּלֶךְ בְּמַעֲבֵה הָאֲדָמָה בֵּין סֻכּוֹת וּבֵין צָרְתָן. מז וַיַּנַּח שְׁלֹמֹה אֶת כָּל הַכֵּלִים מֵרֹב מְאֹד מְאֹד לֹא נֶחְקַר מִשְׁקַל הַנְּחֹשֶׁת. מח וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה אֵת כָּל הַכֵּלִים אֲשֶׁר בֵּית יהוה : אֵת מִזְבַּח הַזָּהָב וְאֶת הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר עָלָיו לֶחֶם הַפָּנִים זָהָב. מט וְאֶת הַמְּנֹרוֹת חָמֵשׁ מִיָּמִין וְחָמֵשׁ מִשְּׂמֹאול לִפְנֵי הַדְּבִיר זָהָב סָגוּר; וְהַפֶּרַח וְהַנֵּרֹת וְהַמֶּלְקַחַיִם זָהָב. נ וְהַסִּפּוֹת וְהַמְזַמְּרוֹת וְהַמִּזְרָקוֹת וְהַכַּפּוֹת וְהַמַּחְתּוֹת זָהָב סָגוּר; וְהַפֹּתוֹת לְדַלְתוֹת הַבַּיִת הַפְּנִימִי לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים לְדַלְתֵי הַבַּיִת לַהֵיכָל זָהָב. |
Yokhanan Markos Chapter 6
14 And Herodus the king heard about Yeshua, for His Name was known to him; and he said, “Yokhanan HaMatbil has risen from the dead; this is why miracles are performed by Him.” 15 Others said, “He is Eli-Yahu.” And yet others, “He is a navi, just like one of the Nevi'im.” 16 But when Herodus heard it, he said, “It is Yokhanan, whom I beheaded; it is he who has risen from the dead.” 17 For this same Herodus had sent out and arrested Yokhanan and cast him into prison, because of Herodias, wife of his brother Filipos, whom he had married. 18 For Yokhanan had said to Herodus, “It is not permitted for you to marry your brother’s wife.” 19 But Herodias was bitter towards him, and wanted to kill him; but she could not. 20 For Herodus was afraid of Yokhanan, because he knew that he was a righteous and consecrated man, and he guarded him; and he heard that he was doing a great many things, and he heard him gladly. 21 Then came a state occasion, when Herodus on his birthday gave a banquet to his officials and captains and the leading men of the Galil. 22 And the daughter of Herodias entered and danced, and she pleased Herodus and the guests who were with him; and the king said to the young woman, “Ask me whatever you wish, and I will give it to you.” 23 And he swore to her, “Whatever you ask me, I will give you, as much as half of my kingdom.” 24 She went out and said to her mother, “What shall I ask of him?” She said to her, “The head of Yokhanan HaMatbil.” 25 And immediately she entered hesitantly to the king, and said to him, “I do wish in this very hour that you might give me on a tray the head of Yokhanan HaMatbil.” 26 And the king was exceedingly sorry; but because of the oaths and because of the guests, he did not wish to refuse her. 27 So the king immediately sent the executioner and commanded to bring the head of Yokhanan. And he went and beheaded Yokhanan in the prison, 28 and brought the head on a tray and gave it to the girl; and the girl gave it to her mother. 29 And when His Talmidim heard of it, they came and took up his body and buried it in a grave. | יוחנן מרקוס פרק ו
יד וְשָׁמַע הוֹרְדוֹס הַמֶּלֶךְ עַל יֵשׁוּע, כִּי נוֹדַע לוֹ שְׁמוֹ, וְאָמַר: יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל קָם מִבֵּין הַמֵּתִים, לָכֵן גְּבוּרוֹת נַעֲשׂוֹת בּוֹ. טו אֲחֵרִים אָמְרוּ: אֵלִיָּהוּ הוּא; וַאֲחֵרִים, נָבִיא הוּא, כְּאֶחָד מֵהַנְּבִיאִים. טז אֲבָל כַּאֲשֶׁר שָׁמַע הוֹרְדוֹס, אָמַר: יוֹחָנָן אֲשֶׁר אֲנִי כָּרַתִּי אֶת רֹאשׁוֹ, הוּא קָם מִבֵּין הַמֵּתִים. יז שֶׁהֲרֵי הוּא הוֹרְדוֹס שָׁלַח וְתָפַס אֶת יוֹחָנָן וְהִשְׁלִיכוֹ לְבֵית הָאֲסוּרִים בִּגְלַל הוֹרוֹדְיָה אֵשֶׁת פִילִיפּוֹס אָחִיו, אֲשֶׁר נָשָׂא אוֹתָהּ; יח כִּי יוֹחָנָן אָמַר לְהוֹרְדוֹס, לֹא מֻתָּר לְךָ לָשֵׂאת אֵת אֵשֶׁת אָחִיךָ. יט וְהִיא הוֹרוֹדְיָה שָׂנְאָה אוֹתוֹ וְרָצְתָה לְהָרְגוֹ וְלֹא יָכְלָה, כ כִּי הוֹרְדוֹס פָּחַד מִיּוֹחָנָן, בַּאֲשֶׁר יָדַע שֶׁהוּא אִישׁ צַדִּיק וְקָדוֹשׁ, וְשָׁמַר עָלָיו. וְרַבּוֹת שָׁמַע אוֹתוֹ וְעָשָׂה, וּבַהֲנָאָה הָיָה שׁוֹמֵעַ אוֹתוֹ. כא וּבָא יוֹם מְסֻיָּם, כַּאֲשֶׁר הוֹרְדוֹס עָשָׂה בְּיוֹם הֻלַּדְתּוֹ מִשְׁתֶּה לִגְדוֹלָיו וּלְשָׂרֵי הָאֲלָפִים וּלְרָאשֵׁי הַגָּלִיל. כב וְנִכְנְסָה בִּתָּהּ שֶׁל הוֹרוֹדְיָה וְרָקְדָה, וּמָצְאָה חֵן בְּעֵינֵי הוֹרְדוֹס וְהַמְסֻבִּים אִתּוֹ וְאָמַר הַמֶּלֶךְ לַּנַּעֲרָה: בַּקְּשִׁי מִמֶּנִּי מַה שֶּׁתִּרְצִי, וְאֶתֵּן לָךְ. כג וְנִשְׁבַּע לָהּ: מַה שֶּׁתְּבַקְּשִׁי מִמֶּנִּי אֶתֵּן לָךְ, עַד חֲצִי מַלְכוּתִי. כד וְהִיא יָצְאָה וְאָמְרָה לְאִמָּהּ: מָה אֲבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ? אָמְרָה לָהּ: אֶת רֹאשׁ יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל. כה וּמִיָּד נִכְנְסָה בְּנֶחְרָצוּת אֶל הַמֶּלֶךְ וְאָמְרָה לוֹ: אֲנִי רוֹצָה בָּזֶה הָרֶגַע שֶׁתִּתֵּן לִי עַל צַלַּחַת אֶת רֹאשׁ יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל. כו וְהִתְעַצֵּב הַמֶּלֶךְ מְאֹד, אֲבָל בִּגְלַל הַשְּׁבוּעָה וּבִגְלַל הַמְסֻבִּים, לֹא רָצָה לִמְנֹעַ מִמֶּנָּה, כז אֶלָּא מִיָּד שָׁלַח הַמֶּלֶךְ זָקִיף וְצִוָּה שֶׁיָּבִיא אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל יוֹחָנָן וְהוּא הָלַךְ וְכָרַת אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל יוֹחָנָן בְּבֵית הָאֲסוּרִים, כח וְהֵבִיא וְנָתַן לַנַּעֲרָה; וְהַנַּעֲרָה נָתְנָה לְאִמָּהּ. כט וְשָׁמְעוּ תַּלְמִידָיו, וּבָאוּ וְלָקְחוּ אֶת גּוּפָתוֹ, וְשָׂמוּהָ בְּבֵית קֶבֶר. |
Ivrim Chapter 9
1 Then truly the first [ministry] had also ordinances of divine service and an earthly Beit HaKodesh. 2 For the first Mishkan which was made had in it the Menorah, and the Shulkhan and the Lekhem HaPenim; and it was called 'Beit Kodesh'. 3 But the inner Mishkan, which is within the veil of the second door, was called 'Kodesh HaKadashim'. 4 And there was in it the golden censer and the Aron HaBrit all overlaid with gold, and in it was the golden pot containing haMan, and Aharon’s rod which budded, and HaLukhot HaBrit; 5 and over it the Keruvim of glory, overshadowing the Kaporet; now is not the time to describe how these things were made. 6 The Kohanim always entered into the outer Mishkan and performed their service of worship; 7 but into the inner Miskhan, The Kohen HaGadol entered alone, once every year, with the blood which he offered for himself and for the faults of the people.
8 By this The Ru'akh HaKodesh revealed that the way of the K'doshim would not yet be made known so long as the old Mishkan remained, 9 which was the symbol for that time, during which were offered both gifts and sacrifices which could not make perfect the conscience of him who offered them, 10 but which served only for food and drink, and in various ablutions which are ordinances of the flesh, and were imposed until the time of renewal. 11 But Mashi'akh, who had come, became The Kohen HaGadol of the good things which He wrought; and He entered into a greater and more perfect Mishkan which was not made by hands and was not of this world; 12 and He did not enter with the blood of goats and calves, but by His own blood He entered in once into the Beit HaMikdash, and obtained for us everlasting redemption. 13 For if the blood of goats and calves and the ashes of a heifer sprinkled on those who were defiled consecrated them even to the cleansing of their flesh, 14 how much more will the blood of Mashi'akh, who through the eternal Ru'akh offered Himself without blemish to Elohim, purify our conscience from dead works so that we may serve the living Elohim? | אגרת שאול אל העברים פרק ט
א בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ בָּהּ פִּקּוּדֵי שֵׁרוּת וּבֵית קֹדֶשׁ אַרְצִי; ב שֶׁכֵּן הַמִּשְׁכָּן הָרִאשׁוֹן שֶׁנַּעֲשָׂה הָיוּ בּוֹ הַמְּנוֹרָה וְהַשֻּׁלְחָן וְלֶחֶם הַפָּנִים, וְהוּא נִקְרָא בֵּית קֹדֶשׁ. ג אֲבָל הַמִּשְׁכָּן הַפְּנִימִי אֲשֶׁר מִבֵּית לַפָּרֹכֶת הַשְּׁנִיָּה נִקְרָא קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים. ד וְהָיוּ בּוֹ מִקְטֶרֶת הַזָּהָב וַאֲרוֹן הַבְּרִית הַמְצֻפֶּה כֻּלּוֹ זָהָב; וְהָיוּ בּוֹ בָּאָרוֹן צִנְצֶנֶת הַזָּהָב אֲשֶׁר הַמָּן בְּתוֹכָהּ, וּמַטֵּה אַהֲרֹן אֲשֶׁר פָּרַח, וְלוּחוֹת הַבְּרִית; ה וּמִמַּעַל לוֹ כְּרוּבֵי הַכָּבוֹד הַסּוֹכְכִים עַל הַכַּפֹּרֶת. בְּרַם לֹא זֹאת הַשָּׁעָה שֶׁנְּדַבֵּר עַל כָּל אֶחָד מֵאֵלֶּה אֲשֶׁר כָּךְ נֶעֶרְכוּ. ו וְלַמִּשְׁכָּן הַחִיצוֹן נִכְנְסוּ הַכֹּהֲנִים בְּכָל עֵת וּמִלְּאוּ אֶת שֵׁרוּתָם. ז אֲבָל לַמִּשְׁכָּן אֲשֶׁר מִבַּיִת לוֹ, אַחַת לְשָׁנָה נִכְנַס הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל לְבַדּוֹ, בְּדָם אֲשֶׁר הִקְרִיב בְּעַד עַצְמוֹ וּבְעַד עֲווֹן הָעָם.
ח וּבָזֹאת הָיְתָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מוֹדִיעָה שֶׁעֲדַיִן לֹא נִגְלְתָה דֶּרֶךְ הַקְּדוֹשִׁים, כָּל עוֹד הָיָה קִיּוּם לַמִּשְׁכָּן הַרִאשׁוֹן. ט וְזֶה הָיָה מָשָׁל לַזְּמַן שֶׁבּוֹ הֻקְרְבוּ קָרְבָּנוֹת וּזְבָחִים אֲשֶׁר לֹא יָכְלוּ לְהַשְׁלִים אֶת מַצְפּוּנוֹ שֶׁל הַמַּקְרִיב אוֹתָם, אֶלָּא בְּמַאֲכָל וּבְמַשְׁקֶה בִּלְבַד, י וּבִטְבִילוֹת לְמִינֵיהֶן, אֲשֶׁר הֵם פִּקּוּדֵי הַבָּשָׂר הַמֻּטָּלִים עַד לְעֵת הַתִּקּוּן. יא אֲבָל הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר בָּא הָיָה גָּדוֹל לַטּוֹבוֹת שֶׁפָּעַל, וְהוּא נִכְנַס לַמִּשְׁכָּן הַגָּדוֹל וְהַמֻּשְׁלָם שֶׁאֵינוֹ מַעֲשֶׂה יָדַיִם וְאֵינוֹ מִן הַבְּרוּאִים הָאֵלֶּה. יב וְלֹא נִכְנַס בְּדַם שְׂעִירִים וַעֲגָלִים, אֶלָּא בְּדַם נַפְשׁוֹ נִכְנַס פַּעַם אַחַת לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ וּמָצָא פְּדוּת עוֹלָם; יג שֶׁכֵּן אִם דַּם שְׂעִירִים וַעֲגָלִים וְאֵפֶר הָעֶגְלָה הֻזָּה עַל אֵלֶּה שֶׁנִּטְמְאוּ וְקִדֵּשׁ אוֹתָם לְטָהֳרַת בְּשָׂרָם, יד עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה דָּמוֹ שֶׁל הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר בְּרוּחַ עוֹלָם הִקְרִיב אֶת נפְשׁוֹ לֵאלֹהִים בְּלִי מוּם, יְטַהֵר אֶת מַצְפּוּנֵנוּ מִמַּעֲשִׂים מֵתִים כְּדֵי שֶׁנְּשָׁרֵת אֶת אֱלֹהִים חַיִּים. |
