TORAH | |
Shemot Chapter 10
1 And יהוה said unto Moshe, "Come unto Paroh; for I have hardened his heart, and the heart of his servants, that I might show these My signs in the midst of them; 2 and that you may tell in the ears of your son, and of your son’s son, what I have wrought upon Egypt, and My signs which I have done among them; that you may know that I am יהוה ." And 3 Moshe and Aharon went in unto Paroh, and said unto him, "Thus says יהוה , the Elohim of the Hebrews, 'How long will you refuse to humble yourself before Me? Let My people go, that they may serve Me. 4 Else, if you refuse to let My people go, behold, tomorrow will I bring locusts into your border; 5 and they shall cover the face of the earth, that one shall not be able to see the earth; and they shall eat the residue of that which is escaped, which remains unto you from the hail, and shall eat every tree which grows for you out of the field; 6 and your houses shall be filled, and the houses of all your servants, and the houses of Egypt; as neither your fathers nor your fathers' fathers have seen, since the day that they were upon the earth unto this day'." And he turned, and went out from Paroh. 7 And Paroh’s servants said unto him, "How long shall this man be a snare unto us? Let the men go, that they may serve יהוה their Elohim; do you not yet know that Egypt is destroyed?"
8 And Moshe and Aharon were brought again unto Paroh; and he said unto them, "Go, serve יהוה your Elohim; but who are they that shall go?" 9 And Moshe said, "We will go with our young and with our old, with our sons and with our daughters, with our flocks and with our herds we will go; for we must hold a feast unto יהוה ." And 10 he said unto them, "So may יהוה be with you, as I will let you go, and your little ones; you see that evil is before your face. 11 Not so; go now you that are men, and serve יהוה ; for that is what you desire." And they were driven out from Paroh’s presence.
12 And יהוה said unto Moshe, "Stretch out your hand over the land of Egypt for the locusts, that they may come up upon the land of Egypt, and eat every herb of the land, even all that the hail has left." 13 And Moshe stretched forth his rod over the land of Egypt, and יהוה brought an east wind upon the land all that day, and all the night; and when it was morning, the east wind brought the locusts. 14 And the locusts went up over all the land of Egypt, and rested in all the borders of Egypt; very grievous were they; before them there were no such locusts as they, neither after them shall be such. 15 For they covered the face of the whole earth, so that the land was darkened; and they did eat every herb of the land, and all the fruit of the trees which the hail had left; and there remained not any green thing, either tree or herb of the field, through all the land of Egypt. 16 Then Paroh called for Moshe and Aharon in haste; and he said, "I have sinned against יהוה your Elohim, and against you. 17 Now therefore, forgive, I pray, my sin only this once, and entreat יהוה your Elohim, that He may take away from me this death only." 18 And he went out from Paroh, and entreated יהוה . And 19 יהוה turned an exceedingly strong west wind, which took up the locusts, and drove them into Red Sea; there remained not one locust in all the border of Egypt. 20 But יהוה strengthened Paroh’s heart, and he did not let the children of Yisra'el go.
21 And יהוה said unto Moshe, "Stretch out your hand toward heaven, that there may be darkness over the land of Egypt, even darkness which may be felt." 22 And Moshe stretched forth his hand toward heaven; and there was a thick darkness in all the land of Egypt, three days; 23 they saw not one another, neither rose any from his place for three days; but all the children of Yisra'el had light in their dwellings. 24 And Paroh called unto Moshe, and said, "Go, serve יהוה ; only let your flocks and your herds be stayed; let your little ones also go with you." 25 And Moshe said, "You must also give into our hand sacrafices and burnt offerings, that we may sacrifice unto יהוה our Elohim. 26 Our cattle also shall go with us; there shall not a hoof be left behind; for thereof must we take to serve יהוה our Elohim; and we know not with what we must serve יהוה , until we get there." 27 But יהוה strengthened Paroh’s heart, and he would not let them go. 28 And Paroh said unto him, "Get away from me, take heed to yourself, see my face no more; for in the day you see my face, you shall die." 29 And Moshe said, "You have spoken well; I will see your face again no more."
| שמות פרק י
א וַיֹּאמֶר יהוה אֶל מֹשֶׁה בֹּא אֶל פַּרְעֹה כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ וְאֶת לֵב עֲבָדָיו לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ.
ב וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בָם וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יהוה .
ג וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל פַּרְעֹה וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו כֹּה אָמַר יהוה אֱלֹהֵי הָעִבְרִים עַד מָתַי מֵאַנְתָּ לֵעָנֹת מִפָּנָי שַׁלַּח עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי.
ד כִּי אִם מָאֵן אַתָּה לְשַׁלֵּחַ אֶת עַמִּי הִנְנִי מֵבִיא מָחָר אַרְבֶּה בִּגְבֻלֶךָ.
ה וְכִסָּה אֶת עֵין הָאָרֶץ וְלֹא יוּכַל לִרְאֹת אֶת הָאָרֶץ וְאָכַל אֶת יֶתֶר הַפְּלֵטָה הַנִּשְׁאֶרֶת לָכֶם מִן הַבָּרָד וְאָכַל אֶת כָּל הָעֵץ הַצֹּמֵחַ לָכֶם מִן הַשָּׂדֶה.
ו וּמָלְאוּ בָתֶּיךָ וּבָתֵּי כָל עֲבָדֶיךָ וּבָתֵּי כָל מִצְרַיִם אֲשֶׁר לֹא רָאוּ אֲבֹתֶיךָ וַאֲבוֹת אֲבֹתֶיךָ מִיּוֹם הֱיוֹתָם עַל הָאֲדָמָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה וַיִּפֶן וַיֵּצֵא מֵעִם פַּרְעֹה.
ז וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי פַרְעֹה אֵלָיו עַד מָתַי יִהְיֶה זֶה לָנוּ לְמוֹקֵשׁ שַׁלַּח אֶת הָאֲנָשִׁים וְיַעַבְדוּ אֶת יהוה אֱלֹהֵיהֶם הֲטֶרֶם תֵּדַע כִּי אָבְדָה מִצְרָיִם.
ח וַיּוּשַׁב אֶת מֹשֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן אֶל פַּרְעֹה וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם לְכוּ עִבְדוּ אֶת יהוה אֱלֹהֵיכֶם מִי וָמִי הַהֹלְכִים.
ט וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ בְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵנוּ בְּצֹאנֵנוּ וּבִבְקָרֵנוּ נֵלֵךְ כִּי חַג יהוה לָנוּ.
י וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יְהִי כֵן יהוה עִמָּכֶם כַּאֲשֶׁר אֲשַׁלַּח אֶתְכֶם וְאֶת טַפְּכֶם רְאוּ כִּי רָעָה נֶגֶד פְּנֵיכֶם.
יא לֹא כֵן לְכוּ נָא הַגְּבָרִים וְעִבְדוּ אֶת יהוה כִּי אֹתָהּ אַתֶּם מְבַקְשִׁים וַיְגָרֶשׁ אֹתָם מֵאֵת פְּנֵי פַרְעֹה.
יב וַיֹּאמֶר יהוה אֶל מֹשֶׁה נְטֵה יָדְךָ עַל אֶרֶץ מִצְרַיִם בָּאַרְבֶּה וְיַעַל עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם וְיֹאכַל אֶת כָּל עֵשֶׂב הָאָרֶץ אֵת כָּל אֲשֶׁר הִשְׁאִיר הַבָּרָד.
יג וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת מַטֵּהוּ עַל אֶרֶץ מִצְרַיִם וַיהוה נִהַג רוּחַ קָדִים בָּאָרֶץ כָּל הַיּוֹם הַהוּא וְכָל הַלָּיְלָה הַבֹּקֶר הָיָה וְרוּחַ הַקָּדִים נָשָׂא אֶת הָאַרְבֶּה.
יד וַיַּעַל הָאַרְבֶּה עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם וַיָּנַח בְּכֹל גְּבוּל מִצְרָיִם כָּבֵד מְאֹד לְפָנָיו לֹא הָיָה כֵן אַרְבֶּה כָּמֹהוּ וְאַחֲרָיו לֹא יִהְיֶה כֵּן.
טו וַיְכַס אֶת עֵין כָּל הָאָרֶץ וַתֶּחְשַׁךְ הָאָרֶץ וַיֹּאכַל אֶת כָּל עֵשֶׂב הָאָרֶץ וְאֵת כָּל פְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר הוֹתִיר הַבָּרָד וְלֹא נוֹתַר כָּל יֶרֶק בָּעֵץ וּבְעֵשֶׂב הַשָּׂדֶה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם.
טז וַיְמַהֵר פַּרְעֹה לִקְרֹא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן וַיֹּאמֶר חָטָאתִי לַיהוה אֱלֹהֵיכֶם וְלָכֶם.
יז וְעַתָּה שָׂא נָא חַטָּאתִי אַךְ הַפַּעַם וְהַעְתִּירוּ לַיהוה אֱלֹהֵיכֶם וְיָסֵר מֵעָלַי רַק אֶת הַמָּוֶת הַזֶּה.
יח וַיֵּצֵא מֵעִם פַּרְעֹה וַיֶּעְתַּר אֶל יהוה .
יט וַיַּהֲפֹךְ יהוה רוּחַ יָם חָזָק מְאֹד וַיִּשָּׂא אֶת הָאַרְבֶּה וַיִּתְקָעֵהוּ יָמָּה סּוּף לֹא נִשְׁאַר אַרְבֶּה אֶחָד בְּכֹל גְּבוּל מִצְרָיִם.
כ וַיְחַזֵּק יהוה אֶת לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שִׁלַּח אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
כא וַיֹּאמֶר יהוה אֶל מֹשֶׁה נְטֵה יָדְךָ עַל הַשָּׁמַיִם וִיהִי חֹשֶׁךְ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם וְיָמֵשׁ חֹשֶׁךְ.
כב וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַשָּׁמָיִם וַיְהִי חֹשֶׁךְ אֲפֵלָה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁלֹשֶׁת יָמִים.
כג לֹא רָאוּ אִישׁ אֶת אָחִיו וְלֹא קָמוּ אִישׁ מִתַּחְתָּיו שְׁלֹשֶׁת יָמִים וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבֹתָם.
כד וַיִּקְרָא פַרְעֹה אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר לְכוּ עִבְדוּ אֶת יהוה רַק צֹאנְכֶם וּבְקַרְכֶם יֻצָּג גַּם טַפְּכֶם יֵלֵךְ עִמָּכֶם.
כה וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה גַּם אַתָּה תִּתֵּן בְּיָדֵנוּ זְבָחִים וְעֹלֹת וְעָשִׂינוּ לַיהוה אֱלֹהֵינוּ.
כו וְגַם מִקְנֵנוּ יֵלֵךְ עִמָּנוּ לֹא תִשָּׁאֵר פַּרְסָה כִּי מִמֶּנּוּ נִקַּח לַעֲבֹד אֶת יהוה אֱלֹהֵינוּ וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲבֹד אֶת יהוה עַד בֹּאֵנוּ שָׁמָּה.
כז וַיְחַזֵּק יהוה אֶת לֵב פַּרְעֹה וְלֹא אָבָה לְשַׁלְּחָם.
כח וַיֹּאמֶר לוֹ פַרְעֹה לֵךְ מֵעָלָי הִשָּׁמֶר לְךָ אַל תֹּסֶף רְאוֹת פָּנַי כִּי בְּיוֹם רְאֹתְךָ פָנַי תָּמוּת.
כט וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה כֵּן דִּבַּרְתָּ לֹא אֹסִף עוֹד רְאוֹת פָּנֶיךָ.
|
Shemot Chapter 11
1 And יהוה said unto Moshe, "Yet one plague more will I bring upon Paroh, and upon Egypt; afterwards he will let you go hence; when he shall let you go, he shall surely thrust you out hence altogether. 2 Speak now in the ears of the people, and let them ask every man of his neighbor, and every woman of her neighbor, jewels of silver, and jewels of gold." 3 And יהוה gave the people favor in the sight of Egypt. Moreover the man Moshe was very great in the land of Egypt, in the sight of Paroh’s servants, and in the sight of the people. 4 And Moshe said, "Thus says יהוה , 'About midnight will I go out into the midst of Mitzrayim; 5 and all the firstborn in the land of Mitzrayim shall die, from the firstborn of Paroh that sits upon his throne, even unto the firstborn of the maid-servant that is behind the mill; and all the firstborn of cattle. 6 And there shall be a great cry throughout all the land of Mitzrayim, such as there has been none like it, nor shall be like it any more. 7 But against any of B'nei Yisra'el shall not a dog whet his tongue, against man or beast; that you may know how that יהוה does put a difference between Mitzrayim and Yisra'el. 8 And all these your servants shall come down unto me, and bow down unto me, saying, 'Get out, and all the people that follow you;' and after that I will go out." And he went out from Paroh in hot anger.
9 And יהוה said unto Moshe, "Paroh will not hearken unto you; that My wonders may be multiplied in the land of Mitzrayim." 10 And Moshe and Aharon did all these wonders before Paroh; and יהוה hardened Paroh's heart, and he did not let B'nei Yisra'el go out of his land. | שמות פרק יא
א וַיְדַבֵּר יהוה אֶל מֹשֶׁה עוֹד נֶגַע אֶחָד אָבִיא עַל פַּרְעֹה וְעַל מִצְרַיִם אַחֲרֵי כֵן יְשַׁלַּח
אֶתְכֶם מִזֶּה כְּשַׁלְּחוֹ כָּלָה גָּרֵשׁ יְגָרֵשׁ אֶתְכֶם מִזֶּה.
ב דַּבֶּר נָא בְּאָזְנֵי הָעָם וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ וְאִשָּׁה מֵאֵת רְעוּתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב.
ג וַיִּתֵּן יהוה אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרָיִם גַּם הָאִישׁ מֹשֶׁה גָּדוֹל מְאֹד בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּעֵינֵי עַבְדֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי הָעָם.
ד וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה כֹּה אָמַר יהוה כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם.
ה וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ עַד בְּכוֹר הַשִּׁפְחָה אֲשֶׁר אַחַר הָרֵחָיִם וְכֹל בְּכוֹר בְּהֵמָה.
ו וְהָיְתָה צְעָקָה גְדֹלָה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם אֲשֶׁר כָּמֹהוּ לֹא נִהְיָתָה וְכָמֹהוּ לֹא תֹסִף.
ז וּלְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יֶחֱרַץ כֶּלֶב לְשֹׁנוֹ לְמֵאִישׁ וְעַד בְּהֵמָה לְמַעַן תֵּדְעוּן אֲשֶׁר יַפְלֶה יהוה בֵּין מִצְרַיִם וּבֵין יִשְׂרָאֵל.
ח וְיָרְדוּ כָל עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה אֵלַי וְהִשְׁתַּחֲווּ לִי לֵאמֹר צֵא אַתָּה וְכָל הָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלֶיךָ וְאַחֲרֵי כֵן אֵצֵא וַיֵּצֵא מֵעִם פַּרְעֹה בָּחֳרִי אָף.
ט וַיֹּאמֶר יהוה אֶל מֹשֶׁה לֹא יִשְׁמַע אֲלֵיכֶם פַּרְעֹה לְמַעַן רְבוֹת מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.
י וּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן עָשׂוּ אֶת כָּל הַמֹּפְתִים הָאֵלֶּה לִפְנֵי פַרְעֹה וַיְחַזֵּק יהוה אֶת לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שִׁלַּח אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצוֹ.
|
Shemot Chapter 12
1 And יהוה spoke unto Moshe and Aharon in the land of Mitzrayim, saying, 2 "This khodesh shall be unto you the beginning of khadashim; it shall be the first khodesh of the year to you. 3 Speak unto all the assembly of Yisra'el, saying, "In the tenth day of this khodesh they shall take to them every man a lamb, according to their fathers' houses, a lamb for a household; 4 and if the household is too little for a lamb, then shall he and his neighbor next to his house take one according to the number of the souls; according to every man's eating you shall make your count for the lamb. 5 Your lamb shall be without blemish, a male of the first year; you shall take it from the sheep, or from the goats; 6 and you shall keep it unto the fourteenth day of the same khodesh; and the whole of the congregational assembly of Yisra'el shall kill it at dusk. 7 And they shall take of the blood, and put it on the two side-posts and on the lintel, upon the houses wherein they shall eat it. 8 And they shall eat the flesh in that night, roast with fire, and matzot; with merorim they shall eat it. 9 Eat not of it raw, nor sodden at all with water, but roast with fire; its head with its legs and with the inwards thereof. 10 And you shall let nothing of it remain until the morning; but that which remains of it until the morning you shall burn with fire. 11 And thus shall you eat it: with your loins girded, your shoes on your feet, and your staff in your hand; and you shall eat it in haste. It is the Pesakh unto יהוה . For12 I will go through the land of Mitzrayim in that night, and will smite all the firstborn in the land of Mitzrayim, both man and beast; and against all the gods of Mitzrayim I will execute judgments: I am יהוה . And13 the blood shall be to you for a token upon the houses where you are; and when I see the blood, I will pass over you, and there shall no plague be upon you to destroy you, when I smite the land of Mitzrayim. 14 And this day shall be unto you for a memorial, and you shall celebrate it as a Khag unto יהוה ; throughout your generations you shall celebrate it as a Khag by an ordinance forever.
15 Seven days shall you eat matzot; but the first day you shall put away se'or out of your houses; for whoever eats khametz from the first day until the seventh day, that soul shall be cut off from Yisra'el. 16 And in the first day there shall be to you a Mikra Kodesh, and in the seventh day a Mikra Kodesh; no manner of work shall be done in them, save that which every man must eat, that only may be done by you. 17 And you shall observe Khag Matzot; for in this selfsame day have I brought your hosts out of the land of Mitzrayim; therefore shall you observe this day throughout your generations by an ordinance forever.
18 In the first khodesh, on the fourteenth day of the khodesh at evening, you shall eat matzot, up until the twenty-first day of the khodesh at evening. 19 Seven days shall there be no se'or found in your houses; for whoever eats that which is leavened, that soul shall be cut off from the assembly of Yisra'el, whether he is a sojourner, or one that is born in the land. 20 You shall eat nothing leavened; in all your habitations shall you eat matzot."
21 Then Moshe called for all the elders of Yisra'el, and said unto them, "Draw out, and take lambs according to your families, and kill the Pesakh lamb. 22 And you shall take a bunch of hyssop, and dip it in the blood that is in the basin, and strike the lintel and the two side-posts with the blood that is in the basin; and none of you shall go out of the door of his house until the morning. 23 For יהוה will pass through to smite Mitzrayim; and when He sees the blood upon the lintel, and on the two side-posts, יהוה will pass over the door, and will not suffer the destroyer to come in unto your houses to smite you. 24 And you shall observe this thing for an ordinance to you and to your sons forever."
25 "And it shall come to pass, when you are come to the land which יהוה will give you, according as He has promised, that you shall keep this service. 26 And it shall come to pass, when your children shall say unto you, 'What do you mean by this service?' 27 That you shall say, 'It is the sacrifice of the Pesakh of יהוה , because He passed over the houses of B'nei Yisra'el in Mitzrayim, when He smote Mitzrayim, and delivered our houses'." And the people bowed the head and worshipped. 28 And B'nei Yisra'el went and did so; as יהוה had commanded Moshe and Aharon, so did they.
29 And it came to pass at midnight, that יהוה smote all the firstborn in the land of Mitzrayim, from the firstborn of Paroh that sat on his throne, unto the firstborn of the captive that was in the dungeon; and all the firstborn of cattle. 30 And Paroh rose up in the night, he, and all his servants, and all Mitzrayim; and there was a great cry in Mitzrayim; for there was not a house where there was not one dead. 31 And he called for Moshe and Aharon by night and said, "Rise up, go forth from among my people, both you and B'nei Yisra'el; and go, serve יהוה , as you have said. 32 Take both your flocks and your herds, as you have said, and be gone; and bless me also." 33 And Mitzrayim were urgent upon the people, to send them out of the land in haste; for they said, "We are all dead men." 34 And the people took their dough before it was leavened, their kneading-troughs being bound up in their clothes upon their shoulders. 35 And B'nei Yisra'el did according to the word of Moshe; and they asked of Mitzrayim jewels of silver, and jewels of gold, and raiment. 36 And יהוה gave the people favor in the sight of Mitzrayim, so that they let them have what they asked. And they despoiled Mitzrayim.
37 And B'nei Yisra'el journeyed from Ra'amses to Sukkotah, about six hundred thousand men on foot, beside children. 38 And a mixed multitude went up also with them; and flocks, and herds, even very much cattle. 39 And they baked cakes of Matzot with the dough which they brought forth out of Mitzrayim, for it was not leavened; because they were thrust out of Mitzrayim, and could not tarry, neither had they prepared for themselves any victuals. 40 Now the time that B'nei Yisra'el dwelt in Mitzrayim was four hundred and thirty years. 41 And it came to pass at the end of four hundred and thirty years, even the selfsame day it came to pass, that all the host of יהוה went out from the land of Mitzrayim. 42 It was a night of watching unto יהוה for bringing them out from the land of Mitzrayim; this same night is a night of watching unto יהוה for all B'nei Yisra'el throughout their generations.
4 3And יהוה said unto Moshe and Aharon, "This is the ordinance of the Pesakh: there shall no alien eat thereof; 44 but every man's servant that is bought for money, when you have circumcised him, then shall he eat thereof. 45 A sojourner and a hired servant shall not eat thereof. 46 In one house shall it be eaten; you shall not carry forth any of the flesh abroad out of the house; neither shall you break a bone thereof. 47 All the assembly of Yisra'el shall keep it. 48 And when a stranger shall sojourn with you, and will keep the Pesakh unto יהוה , let all his males be circumcised, and then let him come near and keep it; and he shall be as one that is born in the land; but no uncircumcised person shall eat thereof. 49 One Torah shall be to him that is homeborn, and unto the stranger that sojourns among you." 50 Thus did all B'nei Yisra'el; as יהוה commanded Moshe and Aharon, so did they. 51 And it came to pass the selfsame day that יהוה did bring B'nei Yisra'el out of the land of Mitzrayim by their hosts.
| שמות פרק יב
א וַיֹּאמֶר יהוה אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר.
ב הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה.
ג דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לְבֵית אָבֹת שֶׂה לַבָּיִת.
ד וְאִם יִמְעַט הַבַּיִת מִהְיוֹת מִשֶּׂה וְלָקַח הוּא וּשְׁכֵנוֹ הַקָּרֹב אֶל בֵּיתוֹ בְּמִכְסַת נְפָשֹׁת אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ תָּכֹסּוּ עַל הַשֶּׂה.
ה שֶׂה תָמִים זָכָר בֶּן שָׁנָה יִהְיֶה לָכֶם מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים תִּקָּחוּ.
ו וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל בֵּין הָעַרְבָּיִם.
ז וְלָקְחוּ מִן הַדָּם וְנָתְנוּ עַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וְעַל הַמַּשְׁקוֹף עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר יֹאכְלוּ אֹתוֹ בָּהֶם.
ח וְאָכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר בַּלַּיְלָה הַזֶּה צְלִי אֵשׁ וּמַצּוֹת עַל מְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ.
ט אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל בַּמָּיִם כִּי אִם צְלִי אֵשׁ רֹאשׁוֹ עַל כְּרָעָיו וְעַל קִרְבּוֹ.
י וְלֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר וְהַנֹּתָר מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר בָּאֵשׁ תִּשְׂרֹפוּ.
יא וְכָכָה תֹּאכְלוּ אֹתוֹ מָתְנֵיכֶם חֲגֻרִים נַעֲלֵיכֶם בְּרַגְלֵיכֶם וּמַקֶּלְכֶם בְּיֶדְכֶם וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּחִפָּזוֹן פֶּסַח הוּא לַיהוה .
יב וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה וְהִכֵּיתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים אֲנִי יהוה .
יג וְהָיָה הַדָּם לָכֶם לְאֹת עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר אַתֶּם שָׁם וְרָאִיתִי אֶת הַדָּם וּפָסַחְתִּי עֲלֵכֶם וְלֹא יִהְיֶה בָכֶם נֶגֶף לְמַשְׁחִית בְּהַכֹּתִי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.
יד וְהָיָה הַיּוֹם הַזֶּה לָכֶם לְזִכָּרוֹן וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַיהוה לְדֹרֹתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם תְּחָגֻּהוּ.
טו שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם כִּי כָּל אֹכֵל חָמֵץ וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִיִּשְׂרָאֵל מִיּוֹם הָרִאשֹׁן עַד יוֹם הַשְּׁבִעִי.
טז וּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה בָהֶם אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם.
יז וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת כִּי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הוֹצֵאתִי אֶת צִבְאוֹתֵיכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַיּוֹם הַזֶּה לְדֹרֹתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם.
יח בָּרִאשֹׁן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב תֹּאכְלוּ מַצֹּת עַד יוֹם הָאֶחָד וְעֶשְׂרִים לַחֹדֶשׁ בָּעָרֶב.
יט שִׁבְעַת יָמִים שְׂאֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם כִּי כָּל אֹכֵל מַחְמֶצֶת וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל בַּגֵּר וּבְאֶזְרַח הָאָרֶץ.
כ כָּל מַחְמֶצֶת לֹא תֹאכֵלוּ בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם תֹּאכְלוּ מַצּוֹת.
כא וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְכָל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם צֹאן לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם וְשַׁחֲטוּ הַפָּסַח.
כב וּלְקַחְתֶּם אֲגֻדַּת אֵזוֹב וּטְבַלְתֶּם בַּדָּם אֲשֶׁר בַּסַּף וְהִגַּעְתֶּם אֶל הַמַּשְׁקוֹף וְאֶל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת מִן הַדָּם אֲשֶׁר בַּסָּף וְאַתֶּם לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ עַד בֹּקֶר.
כג וְעָבַר יהוה לִנְגֹּף אֶת מִצְרַיִם וְרָאָה אֶת הַדָּם עַל הַמַּשְׁקוֹף וְעַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וּפָסַח יהוה עַל הַפֶּתַח וְלֹא יִתֵּן הַמַּשְׁחִית לָבֹא אֶל בָּתֵּיכֶם לִנְגֹּף.
כד וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה לְחָק לְךָ וּלְבָנֶיךָ עַד עוֹלָם.
כה וְהָיָה כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יִתֵּן יהוה לָכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הָעֲבֹדָה הַזֹּאת.
כו וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם.
כז וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַיהוה אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל וַיִּקֹּד הָעָם וַיִּשְׁתַּחֲווּ.
כח וַיֵּלְכוּ וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר צִוָּה יהוה אֶת מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן כֵּן עָשׂוּ.
כט וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַיהוה הִכָּה כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ עַד בְּכוֹר הַשְּׁבִי אֲשֶׁר בְּבֵית הַבּוֹר וְכֹל בְּכוֹר בְּהֵמָה.
ל וַיָּקָם פַּרְעֹה לַיְלָה הוּא וְכָל עֲבָדָיו וְכָל מִצְרַיִם וַתְּהִי צְעָקָה גְדֹלָה בְּמִצְרָיִם כִּי אֵין בַּיִת אֲשֶׁר אֵין שָׁם מֵת.
לא וַיִּקְרָא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן לַיְלָה וַיֹּאמֶר קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי גַּם אַתֶּם גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְכוּ עִבְדוּ אֶת יהוה כְּדַבֶּרְכֶם.
לב גַּם צֹאנְכֶם גַּם בְּקַרְכֶם קְחוּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם וָלֵכוּ וּבֵרַכְתֶּם גַּם אֹתִי.
לג וַתֶּחֱזַק מִצְרַיִם עַל הָעָם לְמַהֵר לְשַׁלְּחָם מִן הָאָרֶץ כִּי אָמְרוּ כֻּלָּנוּ מֵתִים.
לד וַיִּשָּׂא הָעָם אֶת בְּצֵקוֹ טֶרֶם יֶחְמָץ מִשְׁאֲרֹתָם צְרֻרֹת בְּשִׂמְלֹתָם עַל שִׁכְמָם.
לה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיִּשְׁאֲלוּ מִמִּצְרַיִם כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת.
לו וַיהוה נָתַן אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרַיִם וַיַּשְׁאִלוּם וַיְנַצְּלוּ אֶת מִצְרָיִם.
לז וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס סֻכֹּתָה כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי הַגְּבָרִים לְבַד מִטָּף.
לח וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם וְצֹאן וּבָקָר מִקְנֶה כָּבֵד מְאֹד.
לט וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם עֻגֹת מַצּוֹת כִּי לֹא חָמֵץ כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ וְגַם צֵדָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם.
מ וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה.
מא וַיְהִי מִקֵּץ שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה יָצְאוּ כָּל צִבְאוֹת יהוה מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.
מב לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַיהוה לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה לַיהוה שִׁמֻּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם.
מג וַיֹּאמֶר יהוה אֶל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח כָּל בֶּן נֵכָר לֹא יֹאכַל בּוֹ.
מד וְכָל עֶבֶד אִישׁ מִקְנַת כָּסֶף וּמַלְתָּה אֹתוֹ אָז יֹאכַל בּוֹ.
מה תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר לֹא יֹאכַל בּוֹ.
מו בְּבַיִת אֶחָד יֵאָכֵל לֹא תוֹצִיא מִן הַבַּיִת מִן הַבָּשָׂר חוּצָה וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בוֹ.
מז כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יַעֲשׂוּ אֹתוֹ.
מח וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר וְעָשָׂה פֶסַח לַיהוה הִמּוֹל לוֹ כָל זָכָר וְאָז יִקְרַב לַעֲשֹׂתוֹ וְהָיָה כְּאֶזְרַח הָאָרֶץ וְכָל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ.
מט תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָאֶזְרָח וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם.
נ וַיַּעֲשׂוּ כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר צִוָּה יהוה אֶת מֹשֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן כֵּן עָשׂוּ.
נא וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הוֹצִיא יהוה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַל צִבְאֹתָם.
|
Shemot Chapter 13
1 And יהוה spoke unto Moshe, saying, 2 "Consecrate unto Me all the firstborn, whatever opens the womb among B'nei Yisra'el, both of man and of beast, it is Mine." 3 And Moshe said unto the people, "Remember this day, in which you came out from Mitzrayim, out of the house of bondage; for by strength of hand יהוה brought you out from this place; there shall no khametz be eaten. 4 This day you go forth in the khodesh of the aviv. 5 And it shall be when יהוה shall bring you into the land of the Kena'ani, and the Khiti, and the Amori, and the Khivi, and the Yevusi, which He swore unto your fathers to give you, a land flowing with milk and honey, that you shall keep this service in this khodesh. 6 Seven days you shall eat matzot, and in the seventh day shall be a Khag unto יהוה . Matzot 7 shall be eaten throughout the seven days; and there shall no khametz be seen with you, neither shall there be se'or seen with you, in all your borders. 8 And you shall tell your son in that day, saying, 'It is because of that which יהוה did for me when I came forth out of Mitzrayim.' 9 And it shall be for a sign unto you upon your hand, and for a memorial between yours eyes, that the Torah of יהוה may be in your mouth; for with a strong hand has יהוה brought you out of Mitzrayim. 10 You shall therefore keep this ordinance in its season from year to year.
11 And it shall be when יהוה shall bring you into the land of the Kena'ani, as He swore unto you and to your fathers, and shall give it to you, 12 that you shall consecrate unto יהוה all that opens the womb; every firstling that is a male, which you have coming of a beast, shall be for יהוה . And13 every firstling of a donkey you shall redeem with a lamb; and if you will not redeem it, then you shall break its neck; and all the firstborn of man among your sons shall you redeem. 14 And it shall be when your son asks you in time to come, saying, 'What is this?' that you shall say unto him, 'By strength of hand יהוה brought us out from Mitzrayim, from the house of bondage; 15 and it came to pass, when Paroh would hardly let us go that יהוה slew all the firstborn in the land of Mitzrayim, both the firstborn of man, and the firstborn of beast; therefore I sacrifice to יהוה all that opens the womb, being males; but all the firstborn of my sons I redeem. 16 And it shall be for a sign upon your hand, and for frontlets between yours eyes; for by strength of hand יהוה brought us forth out of Mitzrayim'."
| שמות פרק יג
א וַיְדַבֵּר יהוה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר.
ב קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר פֶּטֶר כָּל רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה לִי הוּא.
ג וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיא יהוה אֶתְכֶם מִזֶּה וְלֹא יֵאָכֵל חָמֵץ.
ד הַיּוֹם אַתֶּם יֹצְאִים בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב.
ה וְהָיָה כִי יְבִיאֲךָ יהוה אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ וְעָבַדְתָּ אֶת הָעֲבֹדָה הַזֹּאת בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה.
ו שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּת וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי חַג לַיהוה .
ז מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ.
ח וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יהוה לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם.
ט וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת יהוה בְּפִיךָ כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִאֲךָ יהוה מִמִּצְרָיִם.
י וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ מִיָּמִים יָמִימָה.
יא וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ יהוה אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְךָ וְלַאֲבֹתֶיךָ וּנְתָנָהּ לָךְ.
יב וְהַעֲבַרְתָּ כָל פֶּטֶר רֶחֶם לַיהוה וְכָל פֶּטֶר שֶׁגֶר בְּהֵמָה אֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ הַזְּכָרִים לַיהוה .
יג וְכָל פֶּטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וְאִם לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה.
יד וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה זֹּאת וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יהוה מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים.
טו וַיְהִי כִּי הִקְשָׁה פַרְעֹה לְשַׁלְּחֵנוּ וַיַּהֲרֹג יהוה כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר אָדָם וְעַד בְּכוֹר בְּהֵמָה עַל כֵּן אֲנִי זֹבֵחַ לַיהוה כָּל פֶּטֶר רֶחֶם הַזְּכָרִים וְכָל בְּכוֹר בָּנַי אֶפְדֶּה.
טז וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יהוה מִמִּצְרָיִם.
|
HAFTARAH | |
Yirme-Yahu Chapter 46
13 The Word that יהוה spoke to Yirme-Yahu the prophet, how that Nevukhadretzar king of Bavel should come and smite the land of Egypt. 14 "Declare in Egypt, and announce in Migdol, and announce in Nof and in Takh'pankhes; say, 'Stand forth, and prepare, for the sword has devoured round about you'. 15 Why is your strong one overthrown? He stood not, because יהוה did thrust him down. 16 He made many to stumble; yes, they fell one upon another, and said, 'Arise, and let us return to our own people, and to the land of our birth, from the oppressing sword'. 17 They cried there, 'Paroh king of Egypt is but a noise; he has let the appointed time pass by'. 18 As I live, says the King, whose Name is יהוה Tzeva'ot, surely like Tavor among the mountains, and like Karmel by the sea, so shall he come. 19 O you daughter that dwells in Egypt, furnish yourself to go into captivity; for Nof shall become a desolation, and shall be laid waste, without inhabitant. 20 Egypt is a very fair heifer; but the gadfly out of the north is come, it is come. 21 Also her mercenaries in the midst of her are like calves of the stall, for they also are turned back, they are fled away together, they did not stand; for the day of their calamity is come upon them, the time of their visitation. 22 The sound thereof shall go like the serpent's; for they march with an army, and come against her with axes, as hewers of wood. 23 They cut down her forest, says יהוה , though it cannot be searched; because they are more than the locusts, and are innumerable. 24 The daughter of Egypt is put to shame; she is delivered into the hand of the people of the north. 25 יהוה Tzeva'ot, Elohei Yisra'el, says, behold, I will punish Amon of No, and Paroh, and Mitzrayim, with her gods, and her kings; even Paroh, and them that trust in him; 26 and I will deliver them into the hand of those that seek their lives, and into the hand of Nevukhadretzar king of Bavel, and into the hand of his servants; and afterwards it shall be inhabited, as in the days of old, says יהוה '."
27 "But fear not, O Ya'akov My servant, neither be dismayed, O Yisra'el; for, lo, I will save you from afar, and your seed from the land of their captivity; and Ya'akov shall again be quiet and at ease, and none shall make him afraid. 28 Fear not, O Ya'akov My servant, says יהוה , for I am with you; for I will make a full end of all the nations where I have driven you, but I will not make a full end of you; and I will correct you in measure, but will not utterly destroy you."
| יִרְמְיָהוּ פרק מו
יג הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר יהוה אֶל יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא לָבוֹא נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל לְהַכּוֹת אֶת אֶרֶץ מִצְרָיִם.
יד הַגִּידוּ בְמִצְרַיִם וְהַשְׁמִיעוּ בְמִגְדּוֹל וְהַשְׁמִיעוּ בְנֹף וּבְתַחְפַּנְחֵס; אִמְרוּ הִתְיַצֵּב וְהָכֵן לָךְ כִּי אָכְלָה חֶרֶב סְבִיבֶיךָ.
טו מַדּוּעַ נִסְחַף אַבִּירֶיךָ: לֹא עָמַד כִּי יהוה הֲדָפוֹ.
טז הִרְבָּה כּוֹשֵׁל; גַּם נָפַל אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וַיֹּאמְרוּ קוּמָה וְנָשֻׁבָה אֶל עַמֵּנוּ וְאֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתֵּנוּ מִפְּנֵי חֶרֶב הַיּוֹנָה.
יז קָרְאוּ שָׁם פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם שָׁאוֹן הֶעֱבִיר הַמּוֹעֵד.
יח חַי אָנִי נְאֻם הַמֶּלֶךְ יהוה צְבָאוֹת שְׁמוֹ: כִּי כְּתָבוֹר בֶּהָרִים וּכְכַרְמֶל בַּיָּם יָבוֹא.
יט כְּלֵי גוֹלָה עֲשִׂי לָךְ יוֹשֶׁבֶת בַּת מִצְרָיִם: כִּי נֹף לְשַׁמָּה תִהְיֶה וְנִצְּתָה מֵאֵין יוֹשֵׁב.
כ עֶגְלָה יְפֵה פִיָּה מִצְרָיִם; קֶרֶץ מִצָּפוֹן בָּא בָא.
כא גַּם שְׂכִרֶיהָ בְקִרְבָּהּ כְּעֶגְלֵי מַרְבֵּק כִּי גַם הֵמָּה הִפְנוּ נָסוּ יַחְדָּיו לֹא עָמָדוּ: כִּי יוֹם אֵידָם בָּא עֲלֵיהֶם עֵת פְּקֻדָּתָם.
כב קוֹלָהּ כַּנָּחָשׁ יֵלֵךְ: כִּי בְחַיִל יֵלֵכוּ וּבְקַרְדֻּמּוֹת בָּאוּ לָהּ כְּחֹטְבֵי עֵצִים.
כג כָּרְתוּ יַעְרָהּ נְאֻם יהוה כִּי לֹא יֵחָקֵר: כִּי רַבּוּ מֵאַרְבֶּה וְאֵין לָהֶם מִסְפָּר.
כד הֹבִישָׁה בַּת מִצְרָיִם; נִתְּנָה בְּיַד עַם צָפוֹן.
כה אָמַר יהוה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הִנְנִי פוֹקֵד אֶל אָמוֹן מִנֹּא וְעַל פַּרְעֹה וְעַל מִצְרַיִם וְעַל אֱלֹהֶיהָ וְעַל מְלָכֶיהָ; וְעַל פַּרְעֹה וְעַל הַבֹּטְחִים בּוֹ.
כו וּנְתַתִּים בְּיַד מְבַקְשֵׁי נַפְשָׁם וּבְיַד נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל וּבְיַד עֲבָדָיו; וְאַחֲרֵי כֵן תִּשְׁכֹּן כִּימֵי קֶדֶם נְאֻם יהוה .
כז וְאַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב וְאַל תֵּחַת יִשְׂרָאֵל כִּי הִנְנִי מוֹשִׁעֲךָ מֵרָחוֹק וְאֶת זַרְעֲךָ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם; וְשָׁב יַעֲקוֹב וְשָׁקַט וְשַׁאֲנַן וְאֵין מַחֲרִיד.
כח אַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב נְאֻם יהוה כִּי אִתְּךָ אָנִי: כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדַּחְתִּיךָ שָּׁמָּה וְאֹתְךָ לֹא אֶעֱשֶׂה כָלָה וְיִסַּרְתִּיךָ לַמִּשְׁפָּט וְנַקֵּה לֹא אֲנַקֶּךָּ.
|
KETUVIM | |
Tehillah(Psalm) 77
1 For the Leader; for Yedutun. A Mizmor of Asaf.
2 I will lift up my voice unto Elohim, and cry; I will lift up my voice unto Elohim, that He may give ear unto me.
3 In the day of my trouble I seek Adonai; with my hand uplifted, [my eye] streams in
the night without ceasing; my soul refuses to be comforted.
4 When I think thereon, O Elohim, I must moan; when I muse thereon, my spirit faints.
Selah.
5 You hold fast the lids of my eyes; I am troubled, and cannot speak.
6 I have pondered the days of old, the years of ancient times.
7 In the night I will call to remembrance my song; I will commune with my own heart; and my spirit makes diligent search:
8 "Will Adonai cast off forever? And will He be favorable no more?
9 Is His mercy clean gone forever? Is His promise come to an end for evermore?
10 Has Elohim forgotten to be gracious? Has He in anger shut up his mercies?" Selah.
11 And I say, "This is my weakness, that the right hand of Elyon could change.
12 I will make mention of the deeds of Yah; yes, I will remember Your wonders of old.
13 I will meditate also upon all Your work, and muse on Your doings."
14 O Elohim, Your way is in HaKodesh; who is a great God like unto Elohim?
15 You are the Elohim that does wonders; You have made known Your strength among the peoples.
16 You have with Your arm redeemed Your people, B'nei Ya'akov and Yosef.
Selah.
17 The waters saw You, O Elohim; the waters saw You, they were in pain; the depths also trembled.
18 The clouds flooded forth waters; the skies sent out a sound; Your arrows also went abroad.
19 The voice of Your thunder was in the whirlwind; the lightnings lighted up the world; the earth trembled and shook.
20 Your way was in the sea, and Your path in the great waters, and Your footsteps were not known.
21 You did lead Your people like a flock, by the hand of Moshe and Aharon.
| תְּהִלִים פרק עז
א ַלַמְנַצֵּחַ עַל ידיתון (יְדוּתוּן); לְאָסָף מִזְמוֹר.
ב קוֹלִי אֶל אֱלֹהִים וְאֶצְעָקָה; קוֹלִי אֶל אֱלֹהִים וְהַאֲזִין אֵלָי.
ג בְּיוֹם צָרָתִי אֲדֹנָי דָּרָשְׁתִּי: יָדִי לַיְלָה נִגְּרָה וְלֹא תָפוּג; מֵאֲנָה הִנָּחֵם נַפְשִׁי.
ד אֶזְכְּרָה אֱלֹהִים וְאֶהֱמָיָה; אָשִׂיחָה וְתִתְעַטֵּף רוּחִי סֶלָה.
ה אָחַזְתָּ שְׁמֻרוֹת עֵינָי; נִפְעַמְתִּי וְלֹא אֲדַבֵּר.
ו חִשַּׁבְתִּי יָמִים מִקֶּדֶם שְׁנוֹת עוֹלָמִים.
ז אֶזְכְּרָה נְגִינָתִי בַּלָּיְלָה: עִם לְבָבִי אָשִׂיחָה; וַיְחַפֵּשׂ רוּחִי.
ח הַלְעוֹלָמִים יִזְנַח אֲדֹנָי; וְלֹא יֹסִיף לִרְצוֹת עוֹד.
ט הֶאָפֵס לָנֶצַח דְּחַסוֹ; גָּמַר אֹמֶר לְדֹר וָדֹר.
י הֲשָׁכַח חַנּוֹת אֵל; אִם קָפַץ בְּאַףרַחֲמָיוסֶלָה.
יא וָאֹמַר חַלּוֹתִי הִיא שְׁנוֹת יְמִין עֶלְיוֹן.
יב אזכיר (אֶזְכּוֹר) מַעַלְלֵי יה : כִּי אֶזְכְּרָה מִקֶּדֶםָ פִּלְאֶך.
יג וְהָגִיתִי בְכָלָ פָּעֳלֶך; וּבַעֲלִילוֹתֶיךָ אָשִׂיחָה.
יד אֱלֹהִים בַּקֹּדָשֶׁ דַּרְכֶּךָ; מִי אֵל גָּדוֹל כֵּאלֹהִים.
טו אַתָּה הָאֵל עֹשֵׂה פֶלֶא; הוֹדַעתָּ בָעַמִּיםָ עֻזֶּך.
טז גָּאַלַתָּ בִּזְרוֹעָ עַמֶּך; בְּנֵי יַעֲקֹב וְיוֹסֵף סֶלָה.
יז רָאוּךָ מַּיִם אֱלֹהִים רָאוּךָ מַּיִם יָחִילוּ; אַף יִרְגְּזוּ תְהֹמוֹת.
יח זֹרְמוּ מַיִם עָבוֹת קוֹל נָתְנוּ שְׁחָקִים; אַף חֲצָצֶיךָ יִתְהַלָּכוּ.
יט קוֹל רַעַמְךָ בַּגַּלְגַּל הֵאִירוּ בְרָקִים תֵּבֵל; רָגְזָה וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ.
כ בַּיָּםָ דַּרְכֶּךָ ושביליך (וּשְׁבִילְךָ) בְּמַיִם רַבִּים; וְעִקְּבוֹתֶיךָ לֹא נֹדָעוּ.
כא נָחִיתָ כַצֹּאן עַמֶּךָ בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן.
|
BRIT KHADASHAH | |
Yokhanan Markos Chapter 3
7 So Yeshua went to the sea with His Talmidim; and a great many people from the Galil followed Him, and from Y’hudah, 8 and from Yerushalayim, and from Idumaea, and from around the Yarden, and from Tzor and from Tzaidan; large crowds, who had heard all that He was doing, came to Him. 9 And He said to His Talmidim to bring the boat near to Him, because of the crowds, so that they might not press in on Him. 10 For He was healing so many, that others pushed toward Him so as to touch Him. 11 And those who were afflicted with unclean spirits, when they saw Him, fell down before Him and cried, saying, “You are indeed Ben HaElohim.” 12 And He cautioned them a great deal not to make Him known.
13 And He went up to the mountain, and called those He wanted, and they came to Him. 14 And He chose twelve to be with Him, that He might send them to declare, 15 and to have power to heal the sick, and cast out devils. 16 And Shimon He surnamed Kefa. 17 And Ya’akov Ben Zavdai, and Yokhanan the brother of Ya’akov he surnamed B’nei Rakhshi, which means sons of thunder, 18 and Andra'us, and Filipos, and Bar Talmai, and Matti, and T’oma, and Ya’akov Bar Halfai, and Tadai, and Shimon the Kanai, 19 and Yehudah Sekharyotah, who betrayed Him. And they came into the house. | יוחנן מרקוס פרק ג
ז וְיֵשׁוּעַ הָלַךְ עִם תַּלְמִידָיו אֶל הַיָּם; וְעַם רַב מִן הַגָּלִיל הָלְכוּ אַחֲרָיו, וּמִיהוּדָה
ח וּמִירוּשָׁלַיִם וּמֵאֱדוֹם וּמֵעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וּמִצּוֹר וּמִצִּידוֹן, הֲמוֹנִים רַבִּים אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה, בָּאוּ אֵלָיו.
ט וְאָמַר לְתַלְמִידָיו שֶׁיְּקָרְבוּ אֵלָיו סְפִינָה בִּגְלַל הַהֲמוֹנִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִלְחָצוּהוּ;
י כִּי רִפֵּא רַבִּים, עַד כִּי הִתְנַפְּלוּ עָלָיו כְּדֵי לִנְגֹּעַ בּוֹ.
יא וְאֵלֶּה אֲשֶׁר הָיוּ לָהֶם נִגְעֵי רוּחוֹת טְמֵאוֹת, כִּרְאוֹתָם אוֹתוֹ, נָפְלוּ וְצָעֲקוּ בְּאָמְרָם: אַתָּה הוּא בֶּן הָאֱלֹהִים!
יב וְהוּא גָּעַר בָּהֶם הַרְבֵּה שֶׁלֹּא יְגַלּוּהוּ.
יג וְעָלָה אֶל הָהָר וְקָרָא לְאֵלֶּה אֲשֶׁר רָצָה, וּבָאוּ אֵלָיו.
יד וּבָחַר שְׁנֵים עָשָׂר שֶׁיִּהְיוּ אִתּוֹ, אֲשֶׁר יִשְלַח אוֹתָם לְהַכְרִיז,
טו וַאֲשֶׁר תִּהְיֶה לָהֶם סַמְכוּת לְרַפֵּא חוֹלִים וּלְגָרֵשׁ שֵׁדִים;
טז וְכִנָּה אֶת שִׁמְעוֹן בַּשֵּׁם כֵּיפָא;
יז וְאֶת יַעֲקֹב בֶּן זַבְדַּי וְאֶת יוֹחָנָן אֲחִי יַעֲקֹב קָבַע לָהֶם אֶת הַשֵּׁם בְּנֵי רֶגֶשׁ, דְּהַיְנוּ בְּנֵי רַעַם;
יח וְאַנְדְּרֵאוֹס, וּפִילִיפּוֹס, וּבַר תַּלְמַי, וּמַתַּי, וּתְאוֹמָא, וְיַעֲקֹב בֶּן חַלְפַי, וְתַדַּי, וְשִׁמְעוֹן הַקַּנַּאי,
יט וִיהוּדָה סְכַרְיוֹטָה אֲשֶׁר מְסָרוֹ.
|
Hitgalut Chapter 19
1 And after these things, I heard a great voice of a great multitude in heaven, saying, “Hallelu Yah! Yeshua[h] and power and glory and honor to our Elohim, 2 for His judgments are true and righteous; for He has condemned the great harlot who has corrupted the earth with her harlotry, and has avenged the blood of His servants at her hand.” 3 And a second time, they said, “Hallelu Yah!” And her smoke rose up forever and ever. 4 And the twenty-four elders and the four creatures fell down and worshipped Elohim who sat on the throne, saying, “Amein, Hallelu Yah!”
5 And a voice came out from the throne, saying, “Praise our Elohim, all you His servants and you who worship Him, both small and great.” 6 And I heard as it were the voice of a great multitude, like the voice of many waters and like the sound of mighty thunderings, saying, “Hallelu Yah! For יהוה our Elohim, Okhez HaKol, reigns. 7 Let us be glad and rejoice and give glory to Him, for the time of the marriage feast of HaSeh has come, and His bride has made herself ready.” 8 And it was given to her that she should be arrayed in fine, pure linen, clean and white; for fine linen is the tzedaka of the K’doshim. 9 And he said to me, “Write, ‘Blessed are those who are invited to the wedding feast of The Lamb.'” Then he said to me, “These words of mine are the true sayings of Elohim.” 10 And I fell at his feet to worship him. And he said to me, “Do not do that; I am your fellow servant, and one of your brethren who have the testimony of Yeshua; worship Elohim, for the testimony of Yeshua is the Spirit of the Prophecy.”
11 And I saw heaven opened, and behold, I saw a white horse; and He who sat upon him was called Faithful and True,' and in righteousness. He judges and makes war. 12 His eyes were like a flame of fire, and on His head were many crowns; and He had names written thereon, and one of the names written, no man knew but He Himself. 13 And He was clothed with a vesture dipped in blood; and He called His Name ‘The Word of Elohim'. 14 And the armies which were in heaven followed Him on white horses, clothed in fine linen, pure and white. 15 And out of His mouth came a sharp, two-edged sword, that with it He should smite the nations; and He will rule them with a rod of iron; and He will tread the winepress of the fierceness and wrath of Elohim Okhez HaKol. 16 And He had a name written on His vesture and on His thigh, KING OF KINGS, and LORD OF LORDS. | התגלות פרק יט
א אַחֲרֵי אֵלֶּה שָׁמַעְתִּי קוֹל גָּדוֹל שֶׁל הָמוֹן רַב בַּשָּׁמַיִם, אוֹמְרִים: הַלְלוּיָה! הַיְשׁוּעָה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַיְקָר לֵאלֹהֵינוּ;
ב כִּי נֶאֱמָנִים וְצוֹדְקִים מִשְׁפָּטָיו; כִּי שָׁפַט אֶת הַזּוֹנָה הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר הִשְׁחִיתָה אֶת הָאָרֶץ בִּזְנוּתָהּ, וְנָקַם אֶת דַּם עֲבָדָיו מִיָּדָהּ.
ג וְשֵׁנִית אָמְרוּ: הַלְלוּיָהּ! וַעֲשָׁנָהּ עָלָה לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.
ד וְנָפְלוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה הַזְּקֵנִים וְאַרְבַּע הַחַיּוֹת, וְהִשְׁתַּחֲווּ לֵאלֹהִים הַיּוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא, בְּאָמְרָם: אָמֵן. הַלְלוּיָה!
ה וְקוֹל יָצָא מִן הַכִּסֵּא, אוֹמֵר: שַׁבְּחוּ אֶת אֱלֹהֵינוּ כָּל עֲבָדָיו וְהַיְרֵאִים אוֹתוֹ, קְטַנִּים וּגְדוֹלִים.
ו וְשָׁמַעְתִּי כְּקוֹל הָמוֹן רַב וּכְקוֹל מַיִם רַבִּים, וּכְמוֹ שֶׁל רְעָמִים חֲזָקִים, אוֹמְרִים: הַלְלוּיָה, כִּי מָלַךְ יהוה אֱלֹהֵינוּ אוֹחֵז הַכֹּל.
ז נִשְׂמְחָה וְנָגִילָה וְנִתֵּן לוֹ כָּבוֹד, כִּי בָּאָה חֲתֻנַּת הַשֶּׂה וְאִשְׁתּוֹ הֵכִינָה עַצְמָהּ.
ח וְנִתַּן לָהּ לְהִתְלַבֵּשׁ בּוּץ מַבְרִיק וְטָהוֹר, כִּי הַבּוּץ צִדְקוֹת הַקְּדוֹשִׁים הוּא.
ט וְאָמַר לִי: כְּתֹב: אַשְׁרֵי אֵלֶּה שֶׁהֻזְמְנוּ אֶל סְעֻדַּת חֲתֻנַּת הַשֶּׂה. וְאָמַר לִי: אֵלֶּה דִּבְרֵי אֱלֹהִים אֲמִתִּיִּים הֵם.
י וְנָפַלְתִּי לְרַגְלָיו לְהִשְׁתַּחֲווֹת לוֹ, וְהוּא אָמַר לִי: רְאֵה, לֹא! עֲמִיתְךָ אֲנִי, וְשֶׁל אַחֶיךָ אֲשֶׁר יֵשׁ לָהֶם עֵדוּת יֵשׁוּעַ. לֵאלֹהִים הִשְׁתַּחֲוֵה, כִּי עֵדוּת יֵשׁוּעַ הִיא רוּחַ הַנְּבוּאָה.
יא וְרָאִיתִי אֶת הַשָּׁמַיִם פְּתוּחִים, וְהִנֵּה סוּס לָבָן וְהַיּוֹשֵׁב עָלָיו נִקְרָא נֶאֱמָן וַאֲמִתִּי, וּבִצְדָקָה הוּא שׁוֹפֵט וְנִלחָם.
יב עֵינָיו כְּשַׁלְהֶבֶת אֵשׁ, וְעַל רֹאשׁוֹ נְזָרִים רַבּוֹת, וְיֵשׁ לוֹ שֵׁמוֹת כְּתוּבִים וְשֵׁם כָּתוּב אֲשֶׁר אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ אֶלָּא הוּא.
יג וְלָבוּשׁ הוּא בֶּגֶד מֻזֶּה בְּדָם, וְקָרָא שְׁמוֹ דְּבַר הָאֱלֹהִים.
יד וְהַצְּבָאוֹת שֶׁבַּשָּׁמַיִם הָלְכוּ אַחֲרָיו עַל סוּסִים לְבָנִים, לְבוּשִׁים לְבוּשׁ שֶׁל בּוּץ טָהוֹר לָבָן.
טו וּמִפִּיו יוֹצֵאת חֶרֶב פִּפִיּוֹת חַדָּה לְמַעַן יַכֶּה בָּהּ אֶת הַגּוֹיִים; וְהוּא יִרְעֶה אוֹתָם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל; וְהוּא יִדרֹךְ אֶת גַּת הַיַּיִן שֶׁל חֲמַת זַעַם הָאֱלֹהִים אוֹחֵז הַכֹּל.
טז וְיֵשׁ לוֹ עַל בִּגְדוֹ וְעַל יְרֵכוֹ שֵׁם כָּתוּב: מֶלֶךְ הַמְּלָכִים וַאֲדוֹן הָאֲדוֹנִים.
|
