TORAH KHAG MATZOT SHABBAT

Shemot Chapter 33
12 And Moshe said unto יהוה , "See, You say unto me, 'Bring up this people;' and You have not let me know whom You will send with me. Yet You have said, 'I know you by name, and you have also found grace in My sight." 13 Now therefore, I pray, if I have found grace in Your sight, show me now Your ways, that I may know You, to the end that I may find grace in Your sight; and consider that this nation is Your people." 14 And He said, "My Presence shall go with you, and I will give you rest." 15 And he said unto Him, "If Your Presence does not go with me, do not carry us up from here. 16 For how shall it now be known that I have found grace in Your sight, I and Your people? Is it not in that You go with us, so that we are distinguished, I and Your people, from all the people that are upon the face of the earth?"
17 And יהוה said unto Moshe, "I will do this thing also that you have spoken, for you have found grace in My sight, and I know you by name." 18 And he said, "Show me, I pray, Your Kavod." 19 And He said, "I will make all My goodness pass before you, and will proclaim the Name of יהוה before you; and I will be gracious to whom I will be gracious, and will show mercy on whom I will show mercy." 20 And He said, "You cannot see My face, for a man shall not see Me and live." 21 And יהוה said, "Behold, there is a place by Me, and you shall stand upon the rock. 22 And it shall come to pass, while My Kavod passes by, that I will put you in a cleft of the rock, and will cover you with My hand until I have passed by. 23 And I will take away My hand, and you shall see My back; but My face shall not be seen."

שמות פרק לג
יב וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יהוה רְאֵה אַתָּה אֹמֵר אֵלַי הַעַל אֶת הָעָם הַזֶּה וְאַתָּה לֹא הוֹדַעְתַּנִי אֵת אֲשֶׁר תִּשְׁלַח עִמִּי וְאַתָּה אָמַרְתָּ יְדַעְתִּיךָ בְשֵׁם וְגַם מָצָאתָ חֵן בְּעֵינָי.
יג וְעַתָּה אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ הוֹדִעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶךָ וְאֵדָעֲךָ לְמַעַן אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ וּרְאֵה כִּי עַמְּךָ הַגּוֹי הַזֶּה.
יד וַיֹּאמַר פָּנַי יֵלֵכוּ וַהֲנִחֹתִי לָךְ.
טו וַיֹּאמֶר אֵלָיו אִם אֵין פָּנֶיךָ הֹלְכִים אַל תַּעֲלֵנוּ מִזֶּה.
טז וּבַמֶּה יִוָּדַע אֵפוֹא כִּי מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אֲנִי וְעַמֶּךָ הֲלוֹא בְּלֶכְתְּךָ עִמָּנוּ וְנִפְלִינוּ אֲנִי וְעַמְּךָ מִכָּל הָעָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.
יז וַיֹּאמֶר יהוה אֶל מֹשֶׁה גַּם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֶעֱשֶׂה כִּי מָצָאתָ חֵן בְּעֵינַי וָאֵדָעֲךָ בְּשֵׁם. יח וַיֹּאמַר הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ.
יט וַיֹּאמֶר אֲנִי אַעֲבִיר כָּל טוּבִי עַל פָּנֶיךָ וְקָרָאתִי בְשֵׁם יהוה לְפָנֶיךָ וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵם.
כ וַיֹּאמֶר לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת פָּנָי כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי.
כא וַיֹּאמֶר יהוה הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי וְנִצַּבְתָּ עַל הַצּוּר.
כב וְהָיָה בַּעֲבֹר כְּבֹדִי וְשַׂמְתִּיךָ בְּנִקְרַת הַצּוּר וְשַׂכֹּתִי כַפִּי עָלֶיךָ עַד עָבְרִי.
כג וַהֲסִרֹתִי אֶת כַּפִּי וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ.

Shemot Chapter 34
1 And יהוה said unto Moshe, "Hew out two lukhot of stone like unto the first; and I will write upon the lukhot the words that were on the first lukhot, which you did break. 2 And be ready by the morning, and come up in the morning unto Har Sinai, and present yourself there to Me on the top of the mount. 3 And no man shall come up with you, neither let any man be seen throughout all the mount; neither let the flocks nor herds feed before that mount." 4 And he hewed two lukhot of stone like unto the first; and Moshe rose up early in the morning, and went up unto Har Sinai, as יהוה had commanded him, and took in his hand two lukhot of stone.
5 And יהוה descended in the cloud, and stood with him there, and proclaimed the Name of יהוה . And6 יהוה passed by before him, and proclaimed,

" יהוה , יהוה , El, merciful and gracious, longsuffering, and abundant in compassion and truth; 7 guardian of compassion unto the thousandth generation; forgiving iniquity, and transgression, and sin, and pardoning; and that will by no means pardon the guilty; visiting the iniquity of the fathers upon the children, and upon the children's children, unto the third and unto the fourth generation."

8 And Moshe made haste, and bowed his head toward the earth, and worshipped. 9 And he said, "If now I have found grace in Your sight, O Adonai, let יהוה , I pray, go in the midst of us; for it is a stiffnecked people; and pardon our iniquity and our sin, and take us for Your inheritance." 10 And He said, "Behold, I make a Brit; before all your people I will do marvels, such as have not been wrought in all the earth, nor in any nation; and all the people among which you are shall see the work of יהוה that I am about to do with you, that it is tremendous. 11 Observe that which I am commanding you this day; behold, I am driving out before you the Emori, and the Kena'ani, and the Khiti, and the Perizi, and the Khivi, and the Yevusi. 12 Take heed to yourself, lest you make a covenant with the inhabitants of the land where you go, lest they be for a snare in the midst of you. 13 But you shall break down their altars, and dash in pieces their pillars, and you shall cut down their Asherim. 14 For you shall bow down to no other gods; for יהוה , whose name is Jealous, is El Kanah; 15 lest you make a covenant with the inhabitants of the land, and they go astray after their gods, and do sacrifice unto their gods, and they call you, and you eat of their sacrifice; 16 and you take of their daughters unto your sons, and their daughters go astray after their gods, and make your sons go astray after their gods. 17 You shall make no molten gods.
18 "Khag HaMatzot shall you keep. Seven days you shall eat matzot, as I commanded you, at the time appointed in the Khodesh of the aviv, for in the Khodesh of the aviv you came out from Mitzrayim. 19 All that opens the womb is Mine; and of all your cattle you shall consecrate the males, the firstlings of ox and sheep. 20 And the firstling of a donkey you shall redeem with a lamb; and if you will not redeem it, then you shall break its neck. All the firstborn of your sons you shall redeem. And none shall appear before Me empty. 21 Six days you shall work, but on the seventh day you shall rest; in plowing time and in harvest you shall rest. 22 And you shall observe Khag Shavu'ot, even of the Bikkurim of wheat harvest, and Khag HaAsif at the turn of the year. 23 Three times in the year shall all your males appear before Adon יהוה Elohei Yisra'el. 24 For I will cast out nations before you, and enlarge your borders; neither shall any man covet your land, when you go up to appear before יהוה your Elohim three times in the year. 25 You shall not offer the blood of My sacrifice with khametz; neither shall the sacrifice of the feast of the Pesakh be left unto the morning.

שמות פרק לד
א וַיֹּאמֶר יהוה אֶל מֹשֶׁה פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וְכָתַבְתִּי עַל הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ.
ב וֶהְיֵה נָכוֹן לַבֹּקֶר וְעָלִיתָ בַבֹּקֶר אֶל הַר סִינַי וְנִצַּבְתָּ לִי שָׁם עַל רֹאשׁ הָהָר.
ג וְאִישׁ לֹא יַעֲלֶה עִמָּךְ וְגַם אִישׁ אַל יֵרָא בְּכָל הָהָר גַּם הַצֹּאן וְהַבָּקָר אַל יִרְעוּ אֶל מוּל הָהָר הַהוּא.
ד וַיִּפְסֹל שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וַיַּשְׁכֵּם מֹשֶׁה בַבֹּקֶר וַיַּעַל אֶל הַר סִינַי כַּאֲשֶׁר צִוָּה יהוה אֹתוֹ וַיִּקַּח בְּיָדוֹ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים.
ה וַיֵּרֶד יהוה בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יהוה .
ו וַיַּעֲבֹר יהוה עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא, יהוה יהוה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת.
ז נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה פֹּקֵד עֲו‍ֹן אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים.
ח וַיְמַהֵר מֹשֶׁה וַיִּקֹּד אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ.
ט וַיֹּאמֶר אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אֲדֹנָי יֵלֶךְ נָא אֲדֹנָי בְּקִרְבֵּנוּ כִּי עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ.
י וַיֹּאמֶר הִנֵּה אָנֹכִי כֹּרֵת בְּרִית נֶגֶד כָּל עַמְּךָ אֶעֱשֶׂה נִפְלָאֹת אֲשֶׁר לֹא נִבְרְאוּ בְכָל הָאָרֶץ וּבְכָל הַגּוֹיִם וְרָאָה כָל הָעָם אֲשֶׁר אַתָּה בְקִרְבּוֹ אֶת מַעֲשֵׂה יהוה כִּי נוֹרָא הוּא אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה עִמָּךְ.
יא שְׁמָר לְךָ אֵת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם הִנְנִי גֹרֵשׁ מִפָּנֶיךָ אֶת הָאֱמֹרִי וְהַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי.
יב הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּכְרֹת בְּרִית לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָּא עָלֶיהָ פֶּן יִהְיֶה לְמוֹקֵשׁ בְּקִרְבֶּךָ.
יג כִּי אֶת מִזְבְּחֹתָם תִּתֹּצוּן וְאֶת מַצֵּבֹתָם תְּשַׁבֵּרוּן וְאֶת אֲשֵׁרָיו תִּכְרֹתוּן.
יד כִּי לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל אַחֵר כִּי יהוה קַנָּא שְׁמוֹ אֵל קַנָּא הוּא.
טו פֶּן תִּכְרֹת בְּרִית לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ וְזָנוּ אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶם וְזָבְחוּ לֵאלֹהֵיהֶם וְקָרָא לְךָ וְאָכַלְתָּ מִזִּבְחוֹ.
טז וְלָקַחְתָּ מִבְּנֹתָיו לְבָנֶיךָ וְזָנוּ בְנֹתָיו אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶן וְהִזְנוּ אֶת בָּנֶיךָ אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶן.
יז אֱלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשֶׂה לָּךְ.
יח אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם.
יט כָּל פֶּטֶר רֶחֶם לִי וְכָל מִקְנְךָ תִּזָּכָר פֶּטֶר שׁוֹר וָשֶׂה.
כ וּפֶטֶר חֲמוֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וְאִם לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ כֹּל בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּפְדֶּה וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם.
כא שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת.
כב וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים וְחַג הָאָסִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה.
כג שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי הָאָדֹן יהוה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.
כד כִּי אוֹרִישׁ גּוֹיִם מִפָּנֶיךָ וְהִרְחַבְתִּי אֶת גְּבֻלֶךָ וְלֹא יַחְמֹד אִישׁ אֶת אַרְצְךָ בַּעֲלֹתְךָ לֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי יהוה אֱלֹהֶיךָ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה.
כה לֹא תִשְׁחַט עַל חָמֵץ דַּם זִבְחִי וְלֹא יָלִין לַבֹּקֶר זֶבַח חַג הַפָּסַח.

BaMidbar Chapter 28
And 17 on the fifteenth day of this khodesh shall be a Mo'ed; seven days shall Matzot be eaten. 18 In the first day shall be a Mikra Kodesh; you shall do no manner of servile work; 19 but you shall present an offering made by fire, an Olah unto יהוה : two young bullocks, and one ram, and seven he-lambs of the first year; they shall be unto you without blemish; 20 and their Minkhah, fine flour mingled with oil; three tenth parts shall you offer for a bullock, and two tenth parts for the ram; 21 a several tenth part shall you offer for every lamb of the seven lambs; 22 and one he-goat for a Khatat, to make atonement for you. 23 you shall offer these beside the Olah of the morning, which is for an Olah Tamid. 24 After this manner you shall offer daily, for seven days, the food of the offering made by fire, of a sweet savor unto יהוה ; it shall be offered beside the Olah Tamid, and the Nesekh thereof. 25 And on the seventh day you shall have a Mikra Kodesh; you shall do no manner of servile work.

במדבר פרק כח
טז וּבַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ פֶּסַח לַיהוה .
יז וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה חָג שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת יֵאָכֵל.
יח בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ.
יט וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה עֹלָה לַיהוה פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד וְשִׁבְעָה כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם.
כ וּמִנְחָתָם סֹלֶת בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים לָאַיִל תַּעֲשׂוּ.
כא עִשָּׂרוֹן עִשָּׂרוֹן תַּעֲשֶׂה לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד לְשִׁבְעַת הַכְּבָשִׂים.
כב וּשְׂעִיר חַטָּאת אֶחָד לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם.
כג מִלְּבַד עֹלַת הַבֹּקֶר אֲשֶׁר לְעֹלַת הַתָּמִיד תַּעֲשׂוּ אֶת אֵלֶּה.
כד כָּאֵלֶּה תַּעֲשׂוּ לַיּוֹם שִׁבְעַת יָמִים לֶחֶם אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוה עַל עוֹלַת הַתָּמִיד יֵעָשֶׂה וְנִסְכּוֹ.
כה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ.

HAFTARAH KHAG MATZOT SHABBAT

Yekhezkel Chapter 36
37 thus says Adonai יהוה . I will yet for this be inquired of by Beit Yisra'el, to do it for them; I will increase them with men like a flock. 38 As the flock for sacrifice, as the flock of Yerushalayim in her Mo'edim, so shall the waste cities be filled with flocks of men; and they shall know that I am יהוה .'"

יְחֶזְקֵאל פרק לו
לז כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יהוה עוֹד זֹאת אִדָּרֵשׁ לְבֵית יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת לָהֶם: אַרְבֶּה אֹתָם כַּצֹּאן אָדָם.
לח כְּצֹאן קָדָשִׁים כְּצֹאן יְרוּשָׁלִַם בְּמוֹעֲדֶיהָ כֵּן תִּהְיֶינָה הֶעָרִים הֶחֳרֵבוֹת מְלֵאוֹת צֹאן אָדָם; וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יהוה .

Yekhezkel Chapter 37
1 The hand of יהוה was upon me, and He carried me out in HaRu'akh יהוה , and set me down in the midst of the valley, and it was full of bones; 2 and He caused me to pass by them round about, and, behold, there were very many in the open valley; and, lo, they were very dry. 3 And He said unto me, "Ben Adam, can these bones live?" And I answered, "O Adonai יהוה , You know." 4 Then He said unto me, "Prophesy over these bones, and say unto them, 'O you dry bones, hear the D'var יהוה . Thus5 says Adonai יהוה unto these bones, 'Behold, I will cause ru'akh to enter into you, and you shall live. 6 And I will lay sinews upon you, and will bring up flesh upon you, and cover you with skin, and put ru'akh in you, and you shall live; and you shall know that I am יהוה '.'" So7 I prophesied as I was commanded; and as I prophesied, there was a noise, and behold a commotion, and the bones came together, bone to its bone. 8 And I beheld, and, lo, there were sinews upon them, and flesh came up, and skin covered them above; but there was no breath in them. 9 Then He said unto me, "Prophesy unto HaRu'akh, prophesy, Ben Adam, and say to HaRu'akh, 'Thus says Adonai יהוה , 'Come from the four winds, O Ru'akh, and breathe upon these slain, that they may live'.'" 10 So I prophesied as He commanded me, and HaRu'akh came into them, and they lived, and stood up upon their feet, an exceedingly great army. 11 Then He said unto me, "Ben Adam, these bones are the whole Beit Yisra'el; behold, they say, 'Our bones are dried up, and our hope is lost; we are clean cut off'. 12 Therefore prophesy, and say unto them, 'Thus says Adonai יהוה , 'Behold, I will open your graves, and cause you to come up out of your graves, O My people; and I will bring you into the land of Yisra'el. 13 And you shall know that I am יהוה , when I have opened your graves, and caused you to come up out of your graves, O My people. 14 And I will put My Ru'akh in you, and you shall live, and I will place you in your own land; and you shall know that I, יהוה , have spoken, and performed it, says יהוה '.'"

יְחֶזְקֵאל פרק לז
א הָיְתָה עָלַי יַד יהוה וַיּוֹצִאֵנִי בְרוּחַ יהוה וַיְנִיחֵנִי בְּתוֹךְ הַבִּקְעָה; וְהִיא מְלֵאָה עֲצָמוֹת.
ב וְהֶעֱבִירַנִי עֲלֵיהֶם סָבִיב סָבִיב; וְהִנֵּה רַבּוֹת מְאֹד עַל פְּנֵי הַבִּקְעָה וְהִנֵּה יְבֵשׁוֹת מְאֹד.
ג וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן אָדָם הֲתִחְיֶינָה הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה; וָאֹמַר אֲדֹנָי יהוה אַתָּה יָדָעְתָּ.
ד וַיֹּאמֶר אֵלַי הִנָּבֵא עַל הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה; וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם הָעֲצָמוֹת הַיְבֵשׁוֹת שִׁמְעוּ דְּבַר יהוה .
ה כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יהוה לָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה: הִנֵּה אֲנִי מֵבִיא בָכֶם רוּחַ וִחְיִיתֶם.
ו וְנָתַתִּי עֲלֵיכֶם גִּידִים וְהַעֲלֵתִי עֲלֵיכֶם בָּשָׂר וְקָרַמְתִּי עֲלֵיכֶם עוֹר וְנָתַתִּי בָכֶם רוּחַ וִחְיִיתֶם; וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יהוה .
ז וְנִבֵּאתִי כַּאֲשֶׁר צֻוֵּיתִי; וַיְהִי קוֹל כְּהִנָּבְאִי וְהִנֵּה רַעַשׁ וַתִּקְרְבוּ עֲצָמוֹת עֶצֶם אֶל עַצְמוֹ.
ח וְרָאִיתִי וְהִנֵּה עֲלֵיהֶם גִּדִים וּבָשָׂר עָלָה וַיִּקְרַם עֲלֵיהֶם עוֹר מִלְמָעְלָה; וְרוּחַ אֵין בָּהֶם.
ט וַיֹּאמֶר אֵלַי הִנָּבֵא אֶל הָרוּחַ; הִנָּבֵא בֶן אָדָם וְאָמַרְתָּ אֶל הָרוּחַ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יהוה מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ וּפְחִי בַּהֲרוּגִים הָאֵלֶּה וְיִחְיוּ.
י וְהִנַּבֵּאתִי כַּאֲשֶׁר צִוָּנִי; וַתָּבוֹא בָהֶם הָרוּחַ וַיִּחְיוּ וַיַּעַמְדוּ עַל רַגְלֵיהֶם חַיִל גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד.
יא וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן אָדָם הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל הֵמָּה; הִנֵּה אֹמְרִים יָבְשׁוּ עַצְמוֹתֵינוּ וְאָבְדָה תִקְוָתֵנוּ נִגְזַרְנוּ לָנוּ.
יב לָכֵן הִנָּבֵא וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יהוה הִנֵּה אֲנִי פֹתֵחַ אֶת קִבְרוֹתֵיכֶם וְהַעֲלֵיתִי אֶתְכֶם מִקִּבְרוֹתֵיכֶם עַמִּי; וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל.
יג וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יהוה : בְּפִתְחִי אֶת קִבְרוֹתֵיכֶם וּבְהַעֲלוֹתִי אֶתְכֶם מִקִּבְרוֹתֵיכֶם עַמִּי.
יד וְנָתַתִּי רוּחִי בָכֶם וִחְיִיתֶם וְהִנַּחְתִּי אֶתְכֶם עַל אַדְמַתְכֶם; וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יהוה דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי נְאֻם יהוה .

BRIT KHADASHAH KHAG MATZOT SHABBAT

Yokhanan Marcos Chapter 14
12 On the first day of Matzot, on which the Yehudim sacrifice the Pesakh, His Talmidim said to Him, “Where do you wish that we go and prepare the Pesakh for you to eat?” 13 And He sent two of His Talmidim, and said to them, “Go to the city, and behold, you will meet a man carrying a vessel of water; follow him. 14 And wherever he enters, say to the owner of the house, ‘Our master says, ‘Where is the guest chamber where I may eat the Pesakh with my Talmidim?'' 15 And he will show you a large upper room furnished and prepared; there make ready for us.” 16 And His Talmidim went out and came to the city, and they found just as He had told them; and they prepared the Pesakh. 17 And when it was evening, He came with His twelve. 18 And when they were reclining and eating, Yeshua said, “Truly I say to you, one of you who eats with me will betray me.” 19 They began to feel troubled, and said to Him one by one, “What! Is it I?” 20 But He said to them, “It is one of the twelve who dips with me in the dish. 21 Ben HaAdam will go, as it is written of Him; but woe to the man by whose hand Ben HaAdam is betrayed! It would have been far better for that man never to have been born.” 22 While they were eating, Yeshua took bread and blessed it, and He broke it and gave it to them, and He said to them, “Take it; this is my body.” 23 And He took the cup and gave thanks, and He blessed it and gave it to them, and they all drank of it. 24 And He said to them, “This is my blood of the Brit Khadashah which is shed for the sake of many. 25 Truly I say to you, I shall not drink again of the fruit of the vine until that day in which I drink it new in Malkhut HaElohim.”

יוחנן מרקוס פרק יד
יב וּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן לַמַּצּוֹת, אֲשֶׁר בּוֹ זוֹבְחִים הַיְּהוּדִים אֶת הַפֶּסַח, אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: לְאָן רוֹצֶה אַתָּה שֶׁנֵּלֵךְ וְנָכִין לְךָ לֶאֱכֹל אֶת הַפֶּסַח?
יג וְשָׁלַח שְׁנַיִם מִתַּלְמִידָיו וְאָמַר לָהֶם: לְכוּ הָעִירָה וְהִנֵּה יִפְגֹּשׁ אֶתְכֶם אִישׁ נוֹשֵׂא כְּלִי מַיִם. לְכוּ אַחֲרָיו,
יד וְאֶל אֲשֶׁר יִכָּנֵס, אִמְרוּ לְבַעַל הַבַּיִת 'רַבֵּנוּ אוֹמֵר: הֵיכָן חֲדַר הָאוֹרְחִים אֲשֶׁר אֹכַל בּוֹ עִם תַּלְמִידַי אֶת הַפֶּסַח?'
טו וְהִנֵּה יַרְאֶה לָכֶם עֲלִיָּה גְּדוֹלָה מֻצַּעַת וּמוּכָנָה; שָׁם תָּכִינוּ לָנוּ.
טז וְיָצְאוּ תַּלְמִידָיו וּבָאוּ הָעִירָה, וּמָצְאוּ כְּפִי שֶׁאָמַר לָהֶם, וְהֵכִינוּ אֶת הַפֶּסַח.
יז וְכִהְיוֹת עֶרֶב בָּא עִם הַשְּׁנֵים עָשָׂר שֶׁלּוֹ.
יח וּבִהְיוֹתָם מְסֻבִּים וְאוֹכְלִים, אָמַר יֵשׁוּעַ: אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁאֶחָד מִכֶּם אֲשֶׁר אוֹכֵל אִתִּי, הוּא יִמְסְרֵנִי.
יט הֵם הֵחֵלּוּ מִתְמַלְּאִים מוּעָקָה וְאָמְרוּ לוֹ אֶחָד אֶחָד: הַאִם אֲנִי?
כ אַךְ הוּא אָמַר לָהֶם: אֶחָד מִן הַשְּׁנֵים עָשָׂר הַטּוֹבֵל אִמִּי בַּקְּעָרָה.
כא וּבֶן הָאָדָם הוֹלֵךְ כַּכָּתוּב עָלָיו, אַךְ אוֹי לָאִישׁ אֲשֶׁר עַל יָדוֹ נִמְסָר בֶּן הָאָדָם. מוּטָב הָיָה לוֹ לָאִישׁ הַהוּא אִלּוּ לֹא נוֹלַד.
כב וּבְעֵת אָכְלָם לָקַח יֵשׁוּעַ אֶת הַלֶּחֶם, וּבֵרֵךְ וּבָצַע, וְנָתַן לָהֶם וְאָמַר לָהֶם: קְחוּ, זֶה הוּא גּוּפִי.
כג וְלָקַח אֶת הַכּוֹס, וְהוֹדָה וּבֵרֵךְ, וְנָתַן לָהֶם; וְשָׁתוּ מִמֶּנָּה כֻּלָּם.
כד וְאָמַר לָהֶם: זֶהוּ דָּמִי, שֶׁל הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה, הַנִּשְׁפָּךְ בְּעַד רַבִּים.
כה אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, כִּי שׁוּב לֹא אֶשְׁתֶּה מִפְּרִי הַגֶּפֶן עַד הַיּוֹם הַהוּא אֲשֶׁר בּוֹ אֶשְׁתֵּהוּ מֵחָדָשׁ בְּמַלְכוּת הָאֱלֹהִים.

Yokhanan Chapter 21
1 After these things, Yeshua showed Himself again to His Talmidim by the sea of Teveryah; and He appeared in this way: 2 they were all together, Shimon Kefa, and T'oma who is called the Twin, and Netan'el of Kana of the Galil, and the sons of Zavdai, and two others of the Talmidim. 3 Shimon Kefa said to them, “I am going to catch fish.” They said to him, “We also will come with you.” So they went out and climbed up into the boat; and that night they caught nothing. 4 When morning came, Yeshua stood by the seaside; and the Talmidim did not know that it was Yeshua. 5 So Yeshua said to them, “Boys, have you got anything to eat?” They said to Him, “No.” 6 He said to them, “Throw your net on the right side of the boat, and you will find fish.” So they threw it, and they were not able to draw the net because of the many fish which it had caught. 7 Then the Talmid whom Yeshua loved said to Kefa, “That is Adoneinu.” When Shimon heard that it was Adoneinu, he took his cloak and girded it around his waist, because he was naked; and he jumped into the sea to come to Yeshua. 8 But the other Talmidim came by boat; for they were not very far from land, but about a hundred cubits, and they were dragging the net of fish. 9 When they landed, they saw burning coals set, and a fish laid on them, and bread. 10 Yeshua said to them, “Bring some of the fish which you have now caught.” 11 So Shimon Kefa went up and drew the net to land, full of large fishes, one hundred and fifty-three; and in spite of this weight, the net did not break. 12 Yeshua said to them, “Come; eat!” But not one of the Talmidim dared to ask Him who He was, for they knew He was Adoneinu. 13 Then Yeshua drew near, and took bread and fish and gave to them. 14 This is the third time that Yeshua appeared to His Talmidim after He rose up from the dead.
15 When they had broken their fast, Yeshua said to Shimon Kefa, “Shimon Ben Yonah, do you love me more than these?” He said to Him, “Yes, My Adon, you know that I love you.” Yeshua said to him, “Tend to my lambs.” 16 He said to him again the second time, “Shimon Ben Yonah, do you love me?” He said to him, “Yes, My Adon, you know that I love you.” Yeshua said to him, “Tend to my sheep.” 17 He said to him again the third time, “Shimon Ben Yonah, do you love me?” It grieved Kefa because He said to him the third time, “Do you love me?” So he said to Him, “My Adon, you understand well everything, you know that I love you.” Yeshua said to him, “Tend to my ewes. 18 Amein, Amein, I say to you, when you were young, you tied up your girdle yourself, and walked wherever you pleased; but when you become old, you will stretch out your hands, and another will tie up for you your girdle and take you where you do not wish to go.” 19 He said this to show by what death he would glorify Elohim. And when He had said these things, He said to him, “Follow me.”
20 Shimon Kefa turned around and saw the Talmid whom Yeshua loved following Him, the one who leaned on the breast of Yeshua at the supper and said, “My Adon, who will betray you?” 21 When Kefa saw him, he said to Yeshua, “My Adon, what about him?” 22 Yeshua said to him, “If I wish him to remain until I come, what difference does that make to you? You follow me.” 23 This word then went out among the brethren, that that Talmid would not die. But what Yeshua said was not that he would not die, but, “If I wish that he should remain until I come back, what difference does that make to you?” 24 This is the Talmid who testified concerning all of these things, and who also wrote them; and we know that his testimony is true. 25 There are also a great many other things which Yeshua did, which, if they were written one by one, not even this world, I trust, could contain the books that would be written.

יוחנן פרק כא
א אַחֲרֵי כֵן שׁוּב הֶרְאָה יֵשׁוּעַ אֶת עַצְמוֹ לְתַלְמִידָיו לְיַד יָם טְבֶרְיָה; וְכָךְ הֶרְאָה:
ב שִׁמְעוֹן כֵּיפָא וּתְאוֹמָא שֶׁנִּקְרָא הַתְּאוֹם, וּנְתַנְאֵל אֲשֶׁר מִקָּנָה שֶׁבַּגָּלִיל, וּבְנֵי זַבדַּי וּשְׁנַיִם אֲחֵרִים מִתַּלְמִידָיו, הָיוּ יַחַד.
ג אָמַר לוֹ שִׁמְעוֹן כֵּיפָא: אֲנִי הוֹלֵךְ לָדוּג דָּגִים. אָמְרוּ לוֹ: גַּם אֲנַחְנוּ בָּאִים אִתְּךָ. וְיָצְאוּ וְעָלוּ לַסְּפִינָה, וּבַלַּיְלָה הַהוּא לֹא דָּגוּ כְּלוּם.
ד כִּהְיוֹת בֹּקֶר עָמַד יֵשׁוּעַ עַל יַד הַיָּם, וְלֹא יָדְעוּ הַתַּלְמִידִים שֶׁהוּא יֵשׁוּעַ.
ה וְאָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: נְעָרִים, הַאִם יֵשׁ לָכֶם מַה לֶּאֱכֹל? אָמְרוּ לוֹ: לֹא.
ו אָמַר לוֹ: הָטִילוּ רִשְׁתְכֶם מִן הַצַּד הַיְמָנִי שֶׁל הַסְּפִינָה וְתִמְצְאוּ. וְהֵטִילוּ וְלֹא יָכְלוּ לִמְשׂךְ אֶת הָרֶשֶׁת מֵרֹב הַדָּגִים שֶׁלָּכְדָה.
ז וְאָמַר הַתַּלְמִיד שֶׁיֵּשׁוּעַ אָהַב אוֹתוֹ, לְכֵיפָא: זֶהוּ אֲדוֹנֵינוּ. וְשִׁמְעוֹן, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע שֶׁאֲדוֹנֵינוּ הוּא, לָקַח אֶת כֻּתָּנְתּוֹ וְחָגַר עַל מָתְנָיו, כִּי הָיָה עָרוֹם, וְהֵטִיל עַצְמוֹ לַיָּם.
ח כְּדֵי לָבוֹא אֶל יֵשׁוּעַ. אֲבָל הַתַּלְמִידִים הָאֲחֵרִים בָּאוּ בַּסְּפִינָה, כִּי לֹא הָיוּ רְחוֹקִים מְאֹד מִן הַיַּבָּשָׁה אֶלָּא כְּמָאתַיִם אַמָּה, וּמָשְׁכוּ אֶת הָרֶשֶׁת עִם הַדָּגִים.
ט וְכַאֲשֶׁר עָלוּ לַיַבָּשָׁה, רָאוּ גֶּחָלִים עֲרוּכוֹת וְדָג מֻנָּח עֲלֵיהֶן, וְלֶחֶם.
י וְאָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: הָבִיאוּ מִן הַדָּגִים שֶׁדַּגְתֶּם כָּעֵת.
יא וְעָלָה שִׁמְעוֹן כֵּיפָא וּמָשַׁךְ אֶת הָרֶשֶׁת אֶל הַיַּבָּשָׁה וְהִיא מְלֵאָה דָּגִים גְּדוֹלִים, מֵאָה וַחֲמִשִּׁים וּשְׁלוֹשָׁה, וְלַמְרוֹת כָּל הַכֹּבֶד הַזֶּה לֹא נִקְרְעָה הָרֶשֶׁת.
יב וְאָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: בּוֹאוּ סַעֲדוּ. וְאִישׁ מֵהַתַּלְמִידִים לֹא הֵעֵז לִשְׁאֹל אוֹתוֹ מִי הוּא, כִּי יָדְעוּ שֶׁאֲדוֹנֵינוּ הוּא.
יג וְנִגַּשׁ יֵשׁוּעַ, וְלָקַח לֶחֶם וְדָגִים וְנָתַן לָהֶם.
יד זֹאת הַפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית שֶׁיֵּשׁוּעַ נִרְאָה לְתַלְמִידָיו אַחֲרֵי שֶׁקָּם מִבֵּין הַמֵּתִים.
טו וּלְאַחַר שֶׁסָּעֲדוּ, אָמַר יֵשׁוּעַ לְשִׁמְעוֹן כֵּיפָא: שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹנָה, הַאִם אַתָּה אוֹהֵב אוֹתִי יוֹתֵר מֵאֵלֶּה? אָמַר לוֹ: כֵּן, אֲדוֹנִי; אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי אוֹהֵב אוֹתְךָ. אָמַר לוֹ: רְעֵה אֶת כְּבָשַׂי.
טז אָמַר לוֹ שׁוּב, פַּעַם שְׁנִיָּה: שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹנָה, הַאִם אַתָּה אוֹהֵב אוֹתִי? אָמַר לוֹ: כֵּן, אֲדוֹנִי; אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי אוֹהֵב אוֹתְךָ. אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: רְעֵה אֶת צֹאנִי.
יז אָמַר לוֹ פַּעַם שְׁלִישִׁית: שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹנָה, הַאִם אַתָּה אוֹהֵב אוֹתִי? הִתְעַצֵּב כֵּיפָא עַל שֶׁאָמַר לוֹ פַּעַם שְׁלִישִׁית, הַאִם אַתָּה אוֹהֵב אוֹתִי?, וְאָמַר לוֹ: אֲדוֹנִי, הַכֹּל אַתָּה יוֹדֵעַ; אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי אוֹהֵב אוֹתְךָ. אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: רְעֵה אֶת כִּבְשׂוֹתַי.
יח אָמֵן אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לְךָ, שֶׁכַּאֲשֶׁר הָיִיתָ צָעִיר, אַתָּה בְּעַצְמְךָ אָזַרְתָּ אֶת מָתְנֶיךָ וְהָלַכְתָּ לְאָן שֶׁאַתָּה רוֹצֶה; אֲבָל כַּאֲשֶׁר תִּזְקַן, תִּפְרֹשׂ יָדֶיךָ וְאַחֵר יֶאֱזֹר לְךָ אֶת מָתְנֶיךָ, וְיוֹבִילְךָ לְאָן שֶׁאֵינְךָ רוֹצֶה.
יט וְזֹאת אָמַר לְהַרְאוֹת בְּאֵיזֶה מָוֶת הוּא עָתִיד לְפָאֵר אֶת הָאֱלֹהִים. וּלְאַחַר שֶׁאָמַר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אָמַר לוֹ: בּוֹא אַחֲרַי.
כ וּפָנָה שִׁמְעוֹן כֵּיפָא וְרָאָה אֶת הַתַּלְמִיד אֲשֶׁר אֲהָבוֹ יֵשׁוּעַ, הוֹלֵךְ אַחֲרָיו, אֲשֶׁר נָפַל בְּעֵת הַסְּעוּדָה עַל חָזֵהוּ שֶׁל יֵשׁוּעַ וְאָמַר, אֲדוֹנִי, מִי יִמְסֹר אוֹתְךָ?
כא כַּאֲשֶׁר רָאָה כֵּיפָא אֶת הַלָּה, אָמַר לְיֵשׁוּעַ: אֲדוֹנִי, וְזֶה מָה?
כב אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: אִם רוֹצֶה אֲנִי שֶׁיִּשָּׁאֵר זֶה עַד אֲשֶׁר אָבוֹא, מַה לְּךָ? אַתָּה בּוֹא אַחֲרַי!
כג וְיָצָא הַדָּבָר הַזֶּה בֵּין הָאַחִים, שֶׁהַתַּלְמִיד הַהוּא לֹא יָמוּת. אֲבָל יֵשׁוּעַ לֹא שֶׁלֹּא יָמוּת אָמַר, אֶלָּא אִם רוֹצֶה אֲנִי שֶׁיִּשָּׁאֵר זֶה עַד אֲשֶׁר אָבוֹא, מַה לְּךָ?
כד זֶהוּ הַתַּלְמִיד אֲשֶׁר הֵעִיד עַל כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְגַם כָּתַב אוֹתָם; וְיוֹדְעִים אָנוּ שֶׁמְּהֵימָנָה הִיא עֵדוּתוֹ.
כה יֵשׁ גַּם דְּבָרִים רַבִּים אֲחֵרִים שֶׁעָשָׂה יֵשׁוּעַ, אֲשֶׁר אִלּוּ נִכְתְּבוּ אֶחָד אֶחָד, גַּם הָעוֹלָם עַצְמוֹ כִּסְבוּרַנִי לֹא הָיָה מַסְפִּיק לַסְּפָרִים שְׁהָיוּ נִכְתָּבִים.