TORAH

VaYikra Chapter 22
26 And יהוה spoke unto Moshe, saying,
27 "When a bullock, or a sheep, or a goat, is brought forth, then it shall be seven days under the dam; but from the eighth day and thenceforth it may be accepted for a karban of fire unto יהוה .
28 And whether it is a cow or ewe, you shall not kill it and its young both in one day.
29 And when you sacrifice a sacrifice of thanksgiving unto יהוה , you shall sacrifice it that you may be accepted.
30 On the same day it shall be eaten; you shall leave none of it until the morning: I am יהוה .
31 And you shall keep My Mitzvot, and do them: I am יהוה .
32 And you shall not profane My Kadosh Name; but I will be hallowed among Bnei Yisra'el: I am יהוה who hallows you,
33 that brought you out of the land of Mitzrayim, to be your Elohim: I am יהוה ."

ויּקרא פרק כבכו וַיְדַבֵּר יהוה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר.
כז שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד וְהָיָה שִׁבְעַת יָמִים תַּחַת אִמּוֹ וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יֵרָצֶה לְקָרְבַּן אִשֶּׁה לַיהוה .
כח וְשׁוֹר אוֹ שֶׂה אֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לֹא תִשְׁחֲטוּ בְּיוֹם אֶחָד.
כט וְכִי תִזְבְּחוּ זֶבַח תּוֹדָה לַיהוה לִרְצֹנְכֶם תִּזְבָּחוּ.
ל בַּיּוֹם הַהוּא יֵאָכֵל לֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר אֲנִי יהוה .
לא וּשְׁמַרְתֶּם מִצְו‍ֹתַי וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם אֲנִי יהוה .
לב וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי יהוה מְקַדִּשְׁכֶם.
לג הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים אֲנִי יהוה .

VaYikra Chapter 23
1 And יהוה spoke unto Moshe, saying,
2 "Speak unto B'nei Yisra'el, and say unto them, 'The Mo'edim of יהוה , which you shall proclaim to be Mikrei Kodesh, even these are My Mo'edim.
3 Six days shall work be done; but on the seventh day is a Shabbat Shabbaton, a Mikra Kodesh; you shall do no manner of work; it is a Shabbat unto יהוה in all your dwellings'."
4 "'These are the Mo'edim of יהוה , even Mikrei Kodesh, which you shall proclaim in their appointed season.
5 In the first khodesh, on the fourteenth day of the khodesh at dusk, is Pesakh unto יהוה .
6 And on the fifteenth day of the same khodesh is Khag HaMatzot unto יהוה ; seven days you shall eat matzot.
7 In the first day you shall have a Mikra Kodesh; you shall do no manner of regular work.
8 And you shall bring a karban of fire unto יהוה seven days; in the seventh day is a Mikra Kodesh; you shall do no manner of regular work'."
9 And יהוה spoke unto Moshe saying,
10 "Speak unto B'nei Yisra'el, and say unto them, 'When you are come into the land which I give unto you, and shall reap the harvest thereof, then you shall bring the Omer Reishit of your harvest unto the kohen.
11 And he shall wave the omer before יהוה , to be accepted for you; on the morrow after the Shabbat the kohen shall wave it.
12 And in the day when you wave the omer, you shall offer a he-lamb without blemish of the first year for an Olah unto יהוה .
13 And the Minkah thereof shall be two tenth parts of an efah of fine flour mingled with oil, a karban of fire unto יהוה for a sweet savor; and the Nesekh thereof shall be of wine, the fourth part of a hin.
14 And you shall eat neither bread, nor parched grain, nor fresh ears, until this selfsame day, until you have brought the offering of your Elohim; it is a statute forever throughout your generations in all your dwellings.
15 And you shall count unto you from the morrow after The Shabbat, from the day that you brought the omer of the waving; seven Sabbaths shall there be complete;
16 even unto the morrow after the seventh Shabbat shall you number fifty days; and you shall present a Minkah Khadashah unto יהוה .
17 You shall bring out of your dwellings two wave-loaves of two tenth parts of an efah; they shall be of fine flour, they shall be baked with leaven, for Bikkurim unto יהוה .
18 And you shall present with the bread seven lambs without blemish of the first year, and one young bullock, and two rams; they shall be an Olah unto יהוה , with their Minkha, and their Nesekh, even a karban of fire, of a sweet savor unto יהוה .
19 And you shall offer one he-goat for a Khatat, and two he-lambs of the first year for a sacrifice of Sh'lamim.
20 And the kohen shall wave them with the bread of the Bikkurim for a Tenufah before יהוה , with the two lambs; they shall be Kodesh unto יהוה for the kohen.
21 And you shall make proclamation on the selfsame day; there shall be a Mikra Kodesh unto you; you shall do no manner of regular work; it is a statute forever in all your dwellings throughout your generations.
22 And when you reap the harvest of your land, you shall not wholly reap the corner of your field, neither shall you gather the gleaning of your harvest; you shall leave them for the poor, and for the stranger: I am יהוה your Elohim'."
23 And יהוה spoke unto Moshe, saying,
24 "Speak unto B'nei Yisra'el, saying, 'In the seventh khodesh, in the first day of the khodesh, shall be a Shabbaton unto you, a Zikhron Teru'ah, a Mikra Kodesh.
25 You shall do no manner of regular work; and you shall bring a karban of fire unto יהוה '."
26 And יהוה spoke unto Moshe, saying,
27 "But on the tenth day of this seventh khodesh is Yom HaKippurim; there shall be a Mikra Kodesh unto you, and you shall afflict your souls; and you shall bring a karban of fire unto יהוה . And
28 you shall do no manner of work in that same day; for it is Yom HaKippurim, to make atonement for you before יהוה your Elohim.
29 For whatever soul there is that shall not be afflicted in that same day, he shall be cut off from his people.
30 And whatever soul there is that does any manner of work in that same day, that soul will I destroy from among his people.
31 You shall do no manner of work; it is a statute forever throughout your generations in all your dwellings.
32 It shall be unto you a Shabbat Shabbaton, and you shall afflict your souls; in the ninth day of the khodesh at evening, from evening unto evening, shall you keep your Shabbat."
33 And יהוה spoke unto Moshe, saying,
34 "Speak unto B'nei Yisra'el, saying, 'On the fifteenth day of this seventh khodesh is Khag HaSukkot, Shivat Yamim unto יהוה .
35 On the first day shall be a Mikra Kodesh; you shall do no manner of regular work.
36 Seven days you shall bring a karban of fire unto יהוה ; on the eighth day shall be a Mikra Kodesh unto you; and you shall bring a karban of fire unto יהוה ; it is a festive assembly; you shall do no manner of regular work.
37 These are the Mo'edim of יהוה , which you shall proclaim to be Mikrei Kodesh, to bring a karban of fire unto יהוה , an Olah, and a Minkha, a Zevakh, and Nesekh, each on its own day;
38 beside the Sabbaths of יהוה , and beside your gifts, and beside all your vows, and beside all your freewill-offerings, which you give unto יהוה .
39 However on the fifteenth day of the seventh khodesh, when you have gathered in the fruits of the land, you shall keep the Khag of יהוה seven days; on the first day shall be a Shabbaton, and on the eighth day shall be a Shabbaton.
40 And you shall take, on the first day, the fruit of majestic trees, branches of palm trees, and boughs of thick, leafy trees, and willows of the brook, and you shall rejoice before יהוה your Elohim seven days.
41 And you shall keep it a Khag unto יהוה seven days in the year; it is a statute forever in your generations; you shall keep it in the seventh khodesh.
42 You shall dwell in sukkot seven days; all that spring forth in Yisra'el shall dwell in sukkot;
43 that your generations may know that I made B'nei Yisra'el to dwell in sukkot, when I brought them out of the land of Mitzrayim: I am יהוה your Elohim'."
44 And Moshe declared unto B'nei Yisra'el the Mo'edim of יהוה .

ויּקרא פרק כג
א וַיְדַבֵּר יהוה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר.
ב דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם מוֹעֲדֵי יהוה אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי.
ג שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ שַׁבָּת הִוא לַיהוה בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם.
ד אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יהוה מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם.
ה בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ בֵּין הָעַרְבָּיִם פֶּסַח לַיהוה .
ו וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה חַג הַמַּצּוֹת לַיהוה שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ.
ז בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ.
ח וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוה שִׁבְעַת יָמִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ.
ט וַיְדַבֵּר יהוה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר.
י דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן.
יא וְהֵנִיף אֶת הָעֹמֶר לִפְנֵי יהוה לִרְצֹנְכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת יְנִיפֶנּוּ הַכֹּהֵן.
יב וַעֲשִׂיתֶם בְּיוֹם הֲנִיפְכֶם אֶת הָעֹמֶר כֶּבֶשׂ תָּמִים בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה לַיהוה .
יג וּמִנְחָתוֹ שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן אִשֶּׁה לַיהוה רֵיחַ נִיחֹחַ וְנִסְכֹּה יַיִן רְבִיעִת הַהִין.
יד וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּ עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה עַד הֲבִיאֲכֶם אֶת קָרְבַּן אֱלֹהֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם.
טו וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה.
טז עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַיהוה .
יז מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה שְׁתַּיִם שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת תִּהְיֶינָה חָמֵץ תֵּאָפֶינָה בִּכּוּרִים לַיהוה .
יח וְהִקְרַבְתֶּם עַל הַלֶּחֶם שִׁבְעַת כְּבָשִׂים תְּמִימִם בְּנֵי שָׁנָה וּפַר בֶּן בָּקָר אֶחָד וְאֵילִם שְׁנָיִם יִהְיוּ עֹלָה לַיהוה וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוה .
יט וַעֲשִׂיתֶם שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת וּשְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה לְזֶבַח שְׁלָמִים.
כ וְהֵנִיף הַכֹּהֵן אֹתָם עַל לֶחֶם הַבִּכֻּרִים תְּנוּפָה לִפְנֵי יהוה עַל שְׁנֵי כְּבָשִׂים קֹדֶשׁ יִהְיוּ לַיהוה לַכֹּהֵן.
כא וּקְרָאתֶם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ חֻקַּת עוֹלָם בְּכָל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם.
כב וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם אֲנִי יהוה אֱלֹהֵיכֶם.
כג וַיְדַבֵּר יהוה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר.
כד דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶשׁ. כה כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוה .
כו וַיְדַבֵּר יהוה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר.
כז אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוה .
כח וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה כִּי יוֹם כִּפֻּרִים הוּא לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לִפְנֵי יהוה אֱלֹהֵיכֶם.
כט כִּי כָל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא תְעֻנֶּה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה וְנִכְרְתָה מֵעַמֶּיהָ.
ל וְכָל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה כָּל מְלָאכָה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה וְהַאֲבַדְתִּי אֶת הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמָּהּ.
לא כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם.
לב שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם.
לג וַיְדַבֵּר יהוה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר.
לד דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה חַג הַסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים לַיהוה .
לה בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ.
לו שִׁבְעַת יָמִים תַּקְרִיבוּ אִשֶּׁה לַיהוה בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוה עֲצֶרֶת הִוא כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ.
לז אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יהוה אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ לְהַקְרִיב אִשֶּׁה לַיהוה עֹלָה וּמִנְחָה זֶבַח וּנְסָכִים דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ.
לח מִלְּבַד שַׁבְּתֹת יהוה וּמִלְּבַד מַתְּנוֹתֵיכֶם וּמִלְּבַד כָּל נִדְרֵיכֶם וּמִלְּבַד כָּל נִדְבֹתֵיכֶם אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לַיהוה .
לט אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ תָּחֹגּוּ אֶת חַג יהוה שִׁבְעַת יָמִים בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שַׁבָּתוֹן וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן.
מ וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי יהוה אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים.
מא וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַיהוה שִׁבְעַת יָמִים בַּשָּׁנָה חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי תָּחֹגּוּ אֹתוֹ.
מב בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת.
מג לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יהוה אֱלֹהֵיכֶם.
מד וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת מֹעֲדֵי יהוה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

BaMidbar Chapter 29 180
12 And on the fifteenth day of the seventh khodesh you shall have a Mikra Kodesh: you shall do no manner of servile work, and you shall celebrate a Khag unto יהוה seven days;
13 and you shall present an Olah, an offering made by fire, of a sweet savor unto יהוה : thirteen young bullocks, two rams, fourteen he-lambs of the first year; they shall be without blemish;
14 and their Minkhah, fine flour mingled with oil, three tenth parts for every bullock of the thirteen bullocks, two tenth parts for each ram of the two rams,
15 and a several tenth part for every lamb of the fourteen lambs;
16 and one he-goat for a Khatat beside the Olah Tamid, the Minkhah thereof, and the Nesekh thereof.

במדבר פרק כטיב וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ וְחַגֹּתֶם חַג לַיהוה שִׁבְעַת יָמִים.
יג וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוה פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁלֹשָׁה עָשָׂר אֵילִם שְׁנָיִם כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם יִהְיוּ.
יד וּמִנְחָתָם סֹלֶת בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר הָאֶחָד לִשְׁלֹשָׁה עָשָׂר פָּרִים שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים לָאַיִל הָאֶחָד לִשְׁנֵי הָאֵילִם.
טו וְעִשָּׂרוֹן עִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד לְאַרְבָּעָה עָשָׂר כְּבָשִׂים.
טז וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד חַטָּאת מִלְּבַד עֹלַת הַתָּמִיד מִנְחָתָהּ וְנִסְכָּהּ.

HAFTARAH

Zekhar-Yah Chapter 14
16 And it shall come to pass, that every one that is left of all the nations that came against Yerushalayim shall go up from year to year to worship HaMelekh, יהוה Tzeva'ot, and to keep Khag HaSukkot.
17 And it shall be, that whoever of the families of the earth does not go up unto Yerushalayim to worship HaMelekh, יהוה Tzeva'ot, upon them there shall be no rain.
18 And if the family of Mitzrayim does not go up, and comes not, they shall have no overflow; there shall be the plague, wherewith יהוה will smite the nations that do not go up to keep Khag HaSukkot.
19 This shall be the punishment of Mitzrayim, and the punishment of all the nations that do not go up to keep Khag HaSukkot.
20 In that day shall there be upon the bells of the horses, 'Kadosh La' יהוה '; and the pots in Beit יהוה shall be like the basins before the Mizbe'akh.
21 Yes, every pot in Yerushalayim and in Yehudah shall be consecrated unto יהוה Tzeva'ot; and all they that sacrifice shall come and take of them, and seethe therein; and in that day there shall be no more a trafficker in Beit יהוה Tzeva'ot."

זְכַרְיָה פרק יד
טז וְהָיָה כָּל הַנּוֹתָר מִכָּל הַגּוֹיִם הַבָּאִים עַל יְרוּשָׁלִָם; וְעָלוּ מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה לְהִשְׁתַּחֲו‍ֹת לְמֶלֶךְ יהוה צְבָאוֹת וְלָחֹג אֶת חַג הַסֻּכּוֹת.
יז וְהָיָה אֲשֶׁר לֹא יַעֲלֶה מֵאֵת מִשְׁפְּחוֹת הָאָרֶץ אֶל יְרוּשָׁלִַם לְהִשְׁתַּחֲו‍ֹת לְמֶלֶךְ יהוה צְבָאוֹת וְלֹא עֲלֵיהֶם יִהְיֶה הַגָּשֶׁם.
יח וְאִם מִשְׁפַּחַת מִצְרַיִם לֹא תַעֲלֶה וְלֹא בָאָה וְלֹא עֲלֵיהֶם; תִּהְיֶה הַמַּגֵּפָה אֲשֶׁר יִגֹּף יהוה אֶת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יַעֲלוּ לָחֹג אֶת חַג הַסֻּכּוֹת.
יט זֹאת תִּהְיֶה חַטַּאת מִצְרָיִם; וְחַטַּאת כָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יַעֲלוּ לָחֹג אֶת חַג הַסֻּכּוֹת.
כ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה עַל מְצִלּוֹת הַסּוּס קֹדֶשׁ לַיהוה ; וְהָיָה הַסִּירוֹת בְּבֵית יהוה כַּמִּזְרָקִים לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ.
כא וְהָיָה כָּל סִיר בִּירוּשָׁלִַם וּבִיהוּדָה קֹדֶשׁ לַיהוה צְבָאוֹת וּבָאוּ כָּל הַזֹּבְחִים וְלָקְחוּ מֵהֶם וּבִשְּׁלוּ בָהֶם; וְלֹא יִהְיֶה כְנַעֲנִי עוֹד בְּבֵית יהוה צְבָאוֹת בַּיּוֹם הַהוּא.

KETUVIM

Tehillah 122
1 Shir HaMa'alot; by David. I rejoiced when they said unto me, "Let us go unto Beit יהוה ."
2 Our feet are standing within your gates, O Yerushalayim;
3 Yerushalayim, that is built as a city that is compact together;
4 Where the tribes went up, even the tribes of יהוה , as a testimony unto Yisra'el, to give thanks unto the Name of יהוה .
5 For there were set thrones for judgment, the thrones of Beit David.
6 Pray for the shalom of Yerushalayim; may they prosper that love you.
7 May Shalom be within your walls, and prosperity within your palaces.
8 For my brethren and companions' sakes, I will now say, "Shalom be within you."
9 For the sake of Beit יהוה our Elohim I will seek your good.

תְּהִלִים פרק קכב
א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד: שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית יהוה נֵלֵךְ.
ב עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלִָם.
ג יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו.
ד שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יה עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל: לְהֹדוֹת לְשֵׁם יהוה .
ה כִּי שָׁמָּה יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט: כִּסְאוֹת לְבֵית דָּוִד.
ו שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם; יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ.
ז יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ; שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ.
ח לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ.
ט לְמַעַן בֵּית יהוה אֱלֹהֵינוּ אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ.

Tehillah 123
1 Shir HaMa'alot. Unto You I lift up my eyes, O You that are enthroned in the heavens.
2 Behold, as the eyes of servants unto the hand of their master, as the eyes of a maiden unto the hand of her mistress; so our eyes look unto יהוה our Elohim, until He shows us grace.
3 Be gracious unto us, O יהוה , be gracious unto us; for we are full sated with contempt.
4 Our soul is full sated with the scorning of those that are at ease, and with the contempt of the proud oppressors.

תְּהִלִים פרק קכג
א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת: אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם.
ב הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ: כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יהוה אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ.
ג חָנֵּנוּ יהוה חָנֵּנוּ: כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז.
ד רַבַּת שָׂבְעָה לָּהּ נַפְשֵׁנוּ: הַלַּעַג הַשַּׁאֲנַנִּים; הַבּוּז לגאיונים (לִגְאֵי יוֹנִים).

Tehillah 124
1 Shir HaMa'alot; by David. "If it had not been יהוה who was for us", let Yisra'el now say;
2 "If it had not been יהוה who was for us, when men rose up against us,
3 Then they would have swallowed us up alive, when their wrath was kindled against us;
4 Then the waters would have overwhelmed us, the stream would have gone over our soul;
5 Then the proud waters would have gone over our soul."
6 Blessed is יהוה , who has not given us as prey to their teeth.
7 Our soul is escaped as a bird out of the snare of the fowlers; the snare is broken, and we are escaped.
8 Our help is in the Name of יהוה , who made heaven and earth.

תְּהִלִים פרק קכד
א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד: לוּלֵי יהוה שֶׁהָיָה לָנוּ יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל.
ב לוּלֵי יהוה שֶׁהָיָה לָנוּ בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם.
ג אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ.
ד אֲזַי הַמַּיִם שְׁטָפוּנוּ נַחְלָה עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ.
ה אֲזַי עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים.
ו בָּרוּךְ יהוה שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם.
ז נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים: הַפַּח נִשְׁבָּר וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ.
ח עֶזְרֵנוּ בְּשֵׁם יהוה עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ.

BRIT KHADASHAH

Matti Chapter 17
1 And after six days Yeshua took Kefa and Ya'akov and his brother Yokhanan and brought them up to a high mountain alone. 2 And Yeshua was transfigured before them, and His face shined like the sun, and His clothes turned white like light.
3 And there appeared to them Moshe and Eli-Yahu, as they were talking with Him.
4 Then Kefa answered and said to Yeshua, “My Adon, it is better for us to remain here; and if you wish, we will make three sukkot here, one for You, and one for Moshe, and one for Eli-Yahu.”
5 And while he was speaking, behold, a bright cloud overshadowed them, and a voice came out of the cloud saying, “This is my Ben HaAhuv, I am pleased with Him; hear Him.”
6 When the Talmidim heard it, they threw themselves on their faces, and they were greatly frightened.
7 And Yeshua came near them and touched them, and said, “Arise, do not be afraid.”
8 And they raised up their eyes, and they saw no man, except Yeshua alone.
9 And as they were going down from the mountain, Yeshua commanded them, and said to them, “Do not speak of this vision in the presence of anyone, until Ben HaAdam rises from the dead.”
10 And His Talmidim asked Him, and said, “Why then do the Sofrim say that Eli-Yahu must come first?”
11 Yeshua answered and said to them, “Eli-Yahu will come first, so that everything might be fulfilled.
12 But I say to you, Eli-Yahu has already come, and they did not know him, and they did to him whatever they pleased. Thus also Ben HaAdam is bound to suffer from them.”
13 Then the Talmidim understood that what He had told them was about Yokhanan HaMatbil. 
14 And when they came to the people, a man approached Him and knelt on his knees, and said to Him,
15 “My Adon, have mercy on me; my son has a demon and is sore afflicted; he often falls into the fire, and often into the water. 16 And I brought him to your Talmidim, but they were not able to heal him.
17 Yeshua answered and said, “O untrusting and crooked generation, how long shall I be with you? And how long shall I suffer you? Bring him here to me.”
18 And Yeshua rebuked it, and the demon went out of him; and the boy was healed from that very hour.
19 Then the Talmidim came up to Yeshua when He was alone, and said to Him, “Why could we not heal him?”
20 Yeshua said to them, “Because of your lack of Emunah; for truly I say to you, if there is Emunah in you even as a grain of mustard, you will say to this mountain, ‘Move away from here,' and it will move away; and nothing would prevail over you.
21 Nevertheless, this kind does not come out, except by fasting and prayer.” 
22 While they were returning through the Galil, Yeshua said to them, “Ben HaAdam will shortly be delivered into the hands of men;
23 and they will kill Him, and on the third day He will rise up.” And they were very much grieved. 
24 And when they came to K'far Nakhum, those who collect two coins of silver as head-tax came to Kefa and said to him, “Would not your Rabbi give His two coins?”
25 He said to them, “Yes.” And when Kefa entered the house, Yeshua anticipated and said to him, “What do you think, Shimon? From whom do the kings of the earth collect custom duties and head-tax, from their sons, or from strangers?”
26 Shimon said to Him, “From strangers.” Yeshua said to him, “Then the sons are free.
27 But so as not to offend them, go to the sea, and throw out a hook, and the first fish which comes up, open its mouth and you will find a coin; take it and give it for me and for you.”

מתי פרק יז
א וְאַחֲרֵי שִׁשָּׁה יָמִים לָקַח יֵשׁוּעַ אֶת כֵּיפָא וְאֶת יַעֲקֹב וְאֶת יוֹחָנָן אָחִיו, וְהֶעֱלָה אוֹתָם לְהַר גָּבֹהַּ לְבַדָּם
ב וְהִשְׁתַּנָּה יֵשׁוּעַ לְעֵינֵיהֶם, וּפָנָיו זָהֲרוּ כַּשֶּׁמֶשׁ וּבְגָדָיו הִלְבִּינוּ כָּאוֹר.
ג וְנִרְאוּ לָהֶם מֹשֶׁה וְאֵלִיָּהוּ כְּשֶׁהֵם מְדַבְּרִים אִתּוֹ.
ד עָנָה כֵּיפָא וְאָמַר לְיֵשׁוּעַ: אֲדוֹנִי, טוֹב לָנוּ לִהְיוֹת כָּאן; וְאִם אַתָּה רוֹצֶה, נַעֲשֶׂה כָּאן שָׁלוֹשׁ סֻכּוֹת, אַחַת לְךָ, וְאַחַת לְמֹשֶׁה וְאַחַת לְאֵלִיָּהוּ.
ה עוֹדוֹ מְדַבֵּר וְהִנֵּה עָנָן בָּהִיר סָכַךְ עֲלֵיהֶם וְקוֹל הָיָה מִן הֶעָנָן, אוֹמֵר: זֶהוּ בְּנִי הָאָהוּב אֲשֶׁר חָפַצְתִּי בּוֹ; אֵלָיו שִׁמְעוּ.
ו וְכַאֲשֶׁר שָׁמְעוּ הַתַּלְמִידִים, נָפְלוּ עַל פְּנֵיהֶם וּפָחֲדוּ מְאֹד.
ז וְנִגַּשׁ אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ, וְנָגַע בָּהֶם וְאָמַר: קוּמוּ, אַל תִּירָאוּ.
ח וְנָשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וְלֹא רָאוּ אִישׁ אֶלָּא אֶת יֵשׁוּעַ לְבַדּוֹ.
ט וּכְשֶׁיָּרְדוּ מִן הָהָר, צִוָּה אוֹתָם יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: אַל תֹּאמְרוּ לִפְנֵי שׁוּם אִישׁ אֶת הַמַּרְאֶה הַזֶּה, עַד אֲשֶׁר יָקוּם בֶּן הָאָדָם מִן הַמֵּתִים.
י וּשְׁאָלוּהוּ תַּלְמִידָיו וְאָמְרוּ לוֹ: מַדּוּעַ אֵפוֹא אוֹמְרִים הַסּוֹפְרִים, שֶׁאֵלִיָּהוּ צָרִיךְ לָבוֹא תְּחִלָּה?
יא עָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: אֵלִיָּהוּ יָּבוֹא תְּחִלָּה לְהַשְׁלִים כֹּל דָּבָר.
יב אֲבָל אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁהִנֵּה אֵלִיָּהוּ בָּא וְלֹא הִכִּירוּהוּ, וְעָשׂוּ בּוֹ כָּל מַה שֶּׁרָצוּ; כָּךְ גַּם בֶּן הָאָדָם עָתִיד לִסְבֹּל מֵהֶם.
יג אָז הֵבִינוּ הַתַּלְמִידִים שֶׁעַל יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל אָמַר לָהֶם.
יד וְכַאֲשֶׁר בָּאוּ אֶל הֶהָמוֹן, נִגַּשׁ אֵלָיו אִישׁ וְכָרַע עַל בִּרְכָּיו וְאָמַר לוֹ:
טו אֲדוֹנִי, רַחֵם עָלַי. בְּנִי יֵשׁ לוֹ שֵׁדֵי מַחֲלַת יָרֵחַ וְחוֹלֶה הוּא קָשֶׁה, כִּי לְעִתִּים תְּכוּפוֹת הוּא נוֹפֵל לָאֵשׁ, וּלְעִתִּים תְּכוּפוֹת לַמַּיִם.
טז וְהֵבֵאתִיו לְתַלְמִידֶיךָ וְלֹא יָכְלוּ לְרַפְּאוֹ.
יז עָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר: הוֹי דּוֹר בִּלְתִּי מַאֲמִין וַעֲקַלְקַל, עַד מָתַי אֶהְיֶה אֶצְלְכֶם? וְעַד מָתַי אֶסְבֹּל אֶתְכֶם? הָבֵא אוֹתוֹ אֵלַי הֵנָּה.
יח וְגָעַר בּוֹ יֵשׁוּעַ וְיָצָא מִמֶּנּוּ הַשֵּׁד; וְנִרְפָּא הַנַּעַר לְמִן הַשָּׁעָה הַהִיא.
יט אָז נִגְּשׁוּ הַתַּלְמִידִים אֶל יֵשׁוּעַ בִּהְיוֹתוֹ לְבַדּוֹ וְאָמְרוּ לוֹ: מַדּוּעַ אֲנַחְנוּ לֹא יָכֹלְנוּ לְרַפְּאוֹ?
כ אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: בִּגְלַל אִי אֱמוּנַתְכֶם; כִּי אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁאִם תִּהְיֶה בָּכֶם אֱמוּנָה כְּגַרְגִּיר חַרְדָּל, תֹּאמְרוּ לָהָר הַזֶּה, זוּז מִכָּאן, וְהוּא יָזוּז; וְדָבָר לֹא יִקְשֶׁה לָכֶם.
כא אֲבָל הַמִּין הַזֶּה אֵינֶנּוּ יוֹצֵא אֶלָּא בְּצוֹם וּבִתְפִלָּה.