TORAH

D'varim Chapter 26
1"And it shall be, when you come in unto the land which יהוה your Elohim gives you for an inheritance, and possess it, and dwell therein, 2 that you shall take of the first of all the fruit of the ground, which you shall bring in from your land that יהוה your Elohim gives you; and you shall put it in a basket and shall go unto the place which יהוה your Elohim shall choose to cause His Name to dwell there.
3 And you shall come unto the kohen that shall be in those days, and say unto him, 'I profess this day unto יהוה your Elohim, that I am come unto the land which יהוה swore unto our fathers to give us.' 4 And the kohen shall take the basket out of your hand, and set it down before the Mizbe'akh of יהוה your Elohim. 5 And you shall speak and say before יהוה your Elohim, 'A wandering Arami was my father, and he went down into Mitzrayim, and sojourned there, few in number; and he became there a nation, great, mighty, and populous.
6 And Mitzrayim dealt ill with us, and afflicted us, and laid upon us hard bondage.
7 And we cried unto יהוה , the Elohim of our fathers, and יהוה heard our voice, and saw our affliction, and our toil, and our oppression. 8 And יהוה brought us forth out of Mitzrayim with a mighty hand, and with an outstretched arm, and with great terribleness, and with signs, and with wonders. 9 And He has brought us into this place, and has given us this land, a land flowing with milk and honey. 10 And now, behold, I have brought the first of the fruit of the land, which You, O יהוה , have given me.' And you shall set it down before יהוה your Elohim, and worship before יהוה your Elohim.
11 And you shall rejoice in all the good which יהוה your Elohim has given unto you, and unto your house, you, and the Levi, and the stranger that is in the midst of you."
12 "When you have made an end of tithing all the tithe of your increase in the third year, which is the year of tithing, and have given it unto HaLevi, to the stranger, to the fatherless, and to the widow, that they may eat within your gates, and be satisfied,
13 then you shall say before יהוה your Elohim, 'I have put away the hallowed things out of my house, and also have given them unto the Levi, and unto the stranger, to the fatherless, and to the widow, according to all Your Mitzvah which You have commanded me; I have not transgressed any of Your Mitzvot, neither have I forgotten them. 14 I have not eaten thereof in my mourning, neither have I put away thereof, being unclean, nor given thereof for the dead; I have hearkened to the voice of יהוה my Elohim, I have done according to all that You have commanded me.
15 Look forth from Your consecrated habitation, from heaven, and bless Your people Yisra'el, and the land which You have given us, as You did swear unto our fathers, a land flowing with milk and honey'."
16 "This day יהוה your Elohim commands you to do these Khukot and Mishpatim; you shall therefore observe and do them with all your heart, and with all your soul. 17 You have avouched יהוה this day to be your Elohim, and that you would walk in His ways, and keep His Khukot, and His Mitzvot, and His Mishpatim, and hearken unto His voice. 18 And יהוה has avouched you this day to be His own treasure, as He has promised you, and that you should keep all His Mitzvot; 19 and to make you high above all nations that He has made, in praise, and in name, and in glory; and that you may be a kadosh people unto יהוה your Elohim, as He has spoken."

דברים פרק כו
א וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יהוה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ.
ב וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר יהוה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא וְהָלַכְתָּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יהוה אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם.
ג וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְאָמַרְתָּ אֵלָיו הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַיהוה אֱלֹהֶיךָ כִּי בָאתִי אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יהוה לַאֲבֹתֵינוּ לָתֶת לָנוּ.
ד וְלָקַח הַכֹּהֵן הַטֶּנֶא מִיָּדֶךָ וְהִנִּיחוֹ לִפְנֵי מִזְבַּח יהוה אֱלֹהֶיךָ.
ה וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי יהוה אֱלֹהֶיךָ אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט וַיְהִי שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב.
ו וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים וַיְעַנּוּנוּ וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבֹדָה קָשָׁה.
ז וַנִּצְעַק אֶל יהוה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ וַיִּשְׁמַע יהוה אֶת קֹלֵנוּ וַיַּרְא אֶת עָנְיֵנוּ וְאֶת עֲמָלֵנוּ וְאֶת לַחֲצֵנוּ.
ח וַיּוֹצִאֵנוּ יהוה מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה וּבְמֹרָא גָּדֹל וּבְאֹתוֹת וּבְמֹפְתִים.
ט וַיְבִאֵנוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וַיִּתֶּן לָנוּ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ.
י וְעַתָּה הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לִּי יהוה וְהִנַּחְתּוֹ לִפְנֵי יהוה אֱלֹהֶיךָ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לִפְנֵי יהוה אֱלֹהֶיךָ.
יא וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן לְךָ יהוה אֱלֹהֶיךָ וּלְבֵיתֶךָ אַתָּה וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ.
יב כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר אֶת כָּל מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁת שְׁנַת הַמַּעֲשֵׂר וְנָתַתָּה לַלֵּוִי לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ וְשָׂבֵעוּ.
יג וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי יהוה אֱלֹהֶיךָ בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת וְגַם נְתַתִּיו לַלֵּוִי וְלַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה כְּכָל מִצְוָתְךָ אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי לֹא עָבַרְתִּי מִמִּצְו‍ֹתֶיךָ וְלֹא שָׁכָחְתִּי.
יד לֹא אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנּוּ וְלֹא בִעַרְתִּי מִמֶּנּוּ בְּטָמֵא וְלֹא נָתַתִּי מִמֶּנּוּ לְמֵת שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל יהוה אֱלֹהָי עָשִׂיתִי כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי.
טו הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל וְאֵת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לָנוּ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ.
טז הַיּוֹם הַזֶּה יהוה אֱלֹהֶיךָ מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ אוֹתָם בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ.
יז אֶת יהוה הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וְלִשְׁמֹר חֻקָּיו וּמִצְו‍ֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְלִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ.
יח וַיהוה הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ וְלִשְׁמֹר כָּל מִצְו‍ֹתָיו.
יט וּלְתִתְּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עָשָׂה לִתְהִלָּה וּלְשֵׁם וּלְתִפְאָרֶת וְלִהְיֹתְךָ עַם קָדֹשׁ לַיהוה אֱלֹהֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר.

D'varim Chapter 27
1 And Moshe and the elders of Yisra'el commanded the people, saying, "Keep all the Mitzvah which I command you this day.
2 And it shall be on the day when you shall pass over the Yarden unto the land which יהוה your Elohim gives you, that you shall set you up great stones, and plaster them with plaster. 3 And you shall write upon them all the words of this Torah, when you are passed over; that you may go in unto the land which יהוה your Elohim gives you, a land flowing with milk and honey, as יהוה , the Elohim of your fathers, has promised you. 4 And it shall be when you are passed over the Yarden, that you shall set up these stones, which I command you this day, in mount Eval, and you shall plaster them with plaster. 5 And there shall you build a Mizbe'akh unto יהוה your Elohim, a Mizbe'akh of stones; you shall lift up no iron tool upon them. 6 You shall build the Mizbe'akh of יהוה your Elohim of unhewn stones; and you shall offer Olot thereon unto יהוה your Elohim. 7 And you shall sacrifice Sh'lamim, and shall eat there; and you shall rejoice before יהוה your Elohim. 8 And you shall write upon the stones all the words of this Torah very plainly."
9 And Moshe and the Kohanim the Levi'im spoke unto all Yisra'el, saying, "Keep silence, and hear, O Yisra'el; this day you are become a people unto יהוה your Elohim. 10 You shall therefore hearken to the voice of יהוה your Elohim, and do His Mitzvot and His Khukot, which I command you this day." 11 And Moshe charged the people the same day, saying, 12 "These shall stand upon mount Gerizim to bless the people, when you are passed over the Yarden: Shimon, and Levi, and Yehudah, and Yisakhar, and Yosef, and Binyamin; 13 and these shall stand upon mount Eval for the curse: Re'uven, Gad, and Asher, and Zevulun, Dan, and Naftali. 14 And the Levi'im shall speak, and say unto all the men of Yisra'el with a loud voice, 15 'Cursed is the man that makes a graven or molten image, an abomination unto יהוה , the work of the hands of the craftsman, and sets it up in secret'. And all the people shall answer and say, 'Amein.' 16 'Cursed is he that dishonors his father or his mother.' And all the people shall say, 'Amein.' 17 'Cursed is he that removes his neighbor's landmark.' And all the people shall say, 'Amein.' 18 'Cursed is he that makes the blind to go astray in the way.' And all the people shall say, 'Amein.' 19 'Cursed is he that perverts the justice due to the stranger, fatherless, and widow.' And all the people shall say, 'Amein.' 20 'Cursed is he that lies with his father's wife; because he has uncovered his father's skirt.' And all the people shall say, 'Amein.' 21 'Cursed is he that lies with any manner of beast.' And all the people shall say, 'Amein.' 22 'Cursed is he that lies with his sister, the daughter of his father, or the daughter of his mother.' And all the people shall say, 'Amein.' 23 'Cursed is he that lies with his mother-in-law.' And all the people shall say, 'Amein.' 24 'Cursed is he that smites his neighbor in secret.' And all the people shall say, 'Amein.' 25 'Cursed is he that takes a bribe to slay an innocent person.' And all the people shall say, 'Amein.' 26 'Cursed is he that confirms not the words of this Torah, to do them.' And all the people shall say, 'Amein'."

דברים פרק כז
א וַיְצַו מֹשֶׁה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הָעָם לֵאמֹר שָׁמֹר אֶת כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם.
ב וְהָיָה בַּיּוֹם אֲשֶׁר תַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יהוה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וַהֲקֵמֹתָ לְךָ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת וְשַׂדְתָּ אֹתָם בַּשִּׂיד.
ג וְכָתַבְתָּ עֲלֵיהֶן אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בְּעָבְרֶךָ לְמַעַן אֲשֶׁר תָּבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יהוה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יהוה אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לָךְ.
ד וְהָיָה בְּעָבְרְכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן תָּקִימוּ אֶת הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם בְּהַר עֵיבָל וְשַׂדְתָּ אוֹתָם בַּשִּׂיד.
ה וּבָנִיתָ שָּׁם מִזְבֵּחַ לַיהוה אֱלֹהֶיךָ מִזְבַּח אֲבָנִים לֹא תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל.
ו אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה אֶת מִזְבַּח יהוה אֱלֹהֶיךָ וְהַעֲלִיתָ עָלָיו עוֹלֹת לַיהוה אֱלֹהֶיךָ.
ז וְזָבַחְתָּ שְׁלָמִים וְאָכַלְתָּ שָּׁם וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי יהוה אֱלֹהֶיךָ.
ח וְכָתַבְתָּ עַל הָאֲבָנִים אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בַּאֵר הֵיטֵב.
ט וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הַסְכֵּת וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם לַיהוה אֱלֹהֶיךָ.
י וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל יהוה אֱלֹהֶיךָ וְעָשִׂיתָ אֶת מִצְו‍ֹתָו וְאֶת חֻקָּיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם.
יא וַיְצַו מֹשֶׁה אֶת הָעָם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר.
יב אֵלֶּה יַעַמְדוּ לְבָרֵךְ אֶת הָעָם עַל הַר גְּרִזִים בְּעָבְרְכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן שִׁמְעוֹן וְלֵוִי וִיהוּדָה וְיִשָּׂשכָר וְיוֹסֵף וּבִנְיָמִן.
יג וְאֵלֶּה יַעַמְדוּ עַל הַקְּלָלָה בְּהַר עֵיבָל רְאוּבֵן גָּד וְאָשֵׁר וּזְבוּלֻן דָּן וְנַפְתָּלִי.
יד וְעָנוּ הַלְוִיִּם וְאָמְרוּ אֶל כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל קוֹל רָם.
טו אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה תּוֹעֲבַת יהוה מַעֲשֵׂה יְדֵי חָרָשׁ וְשָׂם בַּסָּתֶר וְעָנוּ כָל הָעָם וְאָמְרוּ אָמֵן.
טז אָרוּר מַקְלֶה אָבִיו וְאִמּוֹ וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן.
יז אָרוּר מַסִּיג גְּבוּל רֵעֵהוּ וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן.
יח אָרוּר מַשְׁגֶּה עִוֵּר בַּדָּרֶךְ וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן.
יט אָרוּר מַטֶּה מִשְׁפַּט גֵּר יָתוֹם וְאַלְמָנָה וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן.
כ אָרוּר שֹׁכֵב עִם אֵשֶׁת אָבִיו כִּי גִלָּה כְּנַף אָבִיו וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן.
כא אָרוּר שֹׁכֵב עִם כָּל בְּהֵמָה וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן.
כב אָרוּר שֹׁכֵב עִם אֲחֹתוֹ בַּת אָבִיו אוֹ בַת אִמּוֹ וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן.
כג אָרוּר שֹׁכֵב עִם חֹתַנְתּוֹ וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן.
כד אָרוּר מַכֵּה רֵעֵהוּ בַּסָּתֶר וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן.
כה אָרוּר לֹקֵחַ שֹׁחַד לְהַכּוֹת נֶפֶשׁ דָּם נָקִי וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן.
כו אָרוּר אֲשֶׁר לֹא יָקִים אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת לַעֲשׂוֹת אוֹתָם וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן.

D'varim Chapter 28
1 "And it shall come to pass, if you shall hearken diligently unto the voice of יהוה your Elohim, to observe to do all His Mitzvot which I command you this day, that יהוה your Elohim will set you on high above all the nations of the earth. 2 And all these blessings shall come upon you, and overtake you, if you shall hearken unto the voice of יהוה your Elohim. 3 Blessed shall you be in the city, and blessed shall you be in the field. 4 Blessed shall be the fruit of your body, and the fruit of your land, and the fruit of your cattle, the increase of your kine, and the young of your flock. 5 Blessed shall be your basket and your kneading-trough. 6 Blessed shall you be when you come in, and blessed shall you be when you go out. 7 יהוה will cause your enemies that rise up against you to be smitten before you; they shall come out against you one way, and shall flee before you seven ways. 8 יהוה will command the blessing with you in your barns, and in all that you put your hand unto; and He will bless you in the land which יהוה your Elohim gives you. 9 יהוה will establish you as an Am Kadosh unto Himself, as He has sworn unto you; if you shall keep the Mitzvot of יהוה your Elohim, and walk in His ways. 10 And all the peoples of the earth shall see that the Name of יהוה is called upon you; and they shall be afraid of you. 11 And יהוה will make you over-abundant for good, in the fruit of your body, and in the fruit of your cattle, and in the fruit of your land, in the land which יהוה swore unto your fathers to give you. 12 יהוה will open unto you His good treasure, the heavens, to give the rain of your land in its season, and to bless all the work of your hand; and you shall lend unto many nations, but you shall not borrow. 13 And יהוה will make you the head, and not the tail; and you shall be above only, and you shall not be beneath; if you shall hearken unto the Mitzvot of יהוה your Elohim, which I command you this day, to observe and to do them, 14 and shall not turn aside from any of the words which I command you this day, to the right hand, or to the left, to go after other gods, to serve them."
15 "But it shall come to pass, if you will not hearken unto the voice of יהוה your Elohim, to observe to do all His Mitzvot and His Khukot which I command you this day, that all these curses shall come upon you, and overtake you. 16 Cursed shall you be in the city, and cursed shall you be in the field. 17 Cursed shall be your basket and your kneading-trough. 18 Cursed shall be the fruit of your body, and the fruit of your land, the increase of your kine, and the young of your flock. 19 Cursed shall you be when you come in, and cursed shall you be when you go out. 20 יהוה will send upon you cursing, discomfiture, and rebuke, in all that you put your hand unto to do, until you are destroyed, and until you perish quickly, because of the evil of your doings, whereby you have forsaken Me. 21 יהוה will make the pestilence cleave unto you, until He has consumed you from off the land, where you go in to possess it. 22 יהוה will smite you with consumption, and with fever, and with inflammation, and with fiery heat, and with drought, and with blasting, and with mildew; and they shall pursue you until you perish. 23 And your heaven that is over your head shall be brass, and the earth that is under you shall be iron. 24 יהוה will make the rain of your land powder and dust; from heaven shall it come down upon you, until you are destroyed. 25 יהוה will cause you to be smitten before your enemies; you shall go out one way against them, and shall flee seven ways before them; and you shall be a horror unto all the kingdoms of the earth. 26 And your carcasses shall be food unto all fowls of the air, and unto the beasts of the earth, and there shall be none to frighten them away. 27 יהוה will smite you with the boil of Mitzrayim, and with the emerods, and with the scab, and with the itch, whereof you cannot be healed. 28 יהוה will smite you with madness, and with blindness, and with astonishment of heart. 29 And you shall grope at noonday, as the blind gropes in darkness, and you shall not make your ways prosperous; and you shall be only oppressed and robbed always, and there shall be none to save you. 30 You shall betroth a wife, and another man shall lie with her; you shall build a house, and you shall not dwell therein; you shall plant a vineyard, and shall not use the fruit thereof. 31 Your ox shall be slain before your eyes, and you shall not eat thereof; your donkey shall be violently taken away from before your face, and shall not be restored to you; your sheep shall be given unto your enemies; and you shall have none to save you. 32 Your sons and your daughters shall be given unto another people, and your eyes shall look, and fail with longing for them all the day; and there shall be nought in the power of your hand. 33 The fruit of your land, and all your labors, shall a nation which you know not eat up; and you shall be only oppressed and crushed away, 34 so that you shall be mad for the sight of your eyes which you shall see. 35 יהוה will smite you in the knees, and in the legs, with a sore boil, whereof you cannot be healed, from the sole of your foot unto the crown of your head. 36 יהוה will bring you, and your Melekh whom you shall set over you, unto a nation that you have not known, you nor your fathers; and there shall you serve other gods, wood and stone. 37 And you shall become an astonishment, a mashal, and a byword, among all the peoples where יהוה shall lead you away. 38 You shall carry much seed out into the field, and shall gather little in; for the locust shall consume it. 39 You shall plant vineyards and dress them, but you shall neither drink of the wine, nor gather the grapes, for the worm shall eat them. 40 You shall have olive trees throughout all your borders, but you shall not anoint yourself with the oil; for your olives shall drop off. 41 You shall beget sons and daughters, but they shall not be yours, for they shall go into captivity. 42 All your trees and the fruit of your land shall the locust possess. 43 The stranger that is in the midst of you shall mount up above you higher and higher; and you shall come down lower and lower. 44 He shall lend to you, and you shall not lend to him; he shall be the head, and you shall be the tail. 45 And all these curses shall come upon you, and shall pursue you, and overtake you, till you are destroyed; because you did not hearken unto the voice of יהוה your Elohim, to keep His Mitzvot and His Khukot which He commanded you. 46 And they shall be upon you for a sign and for a wonder, and upon your seed forever; 47 because you did not serve יהוה your Elohim with joyfulness, and with gladness of heart, by reason of the abundance of all things; 48 therefore shall you serve your enemy whom יהוה shall send against you, in hunger, and in thirst, and in nakedness, and in want of all things; and he shall put a yoke of iron upon your neck, until he has destroyed you. 49 יהוה will bring a nation against you from afar, from the end of the earth, as the vulture swoops down; a nation whose tongue you shall not understand; 50 a nation of fierce countenance, that shall not regard the person of the old, nor show favor to the young. 51 And he shall eat the fruit of your cattle, and the fruit of your ground, until you are destroyed; that also shall not leave you grain, choice wine, or oil, the increase of your kine, or the young of your flock, until he has caused you to perish. 52 And he shall besiege you in all your gates, until your high and fortified walls come down, wherein you did trust, throughout all your land; and he shall besiege you in all your gates throughout all your land, which יהוה your Elohim has given you. 53 And you shall eat the fruit of your own body, the flesh of your sons and of your daughters whom יהוה your Elohim has given you; in the siege and in the distress, wherewith your enemies shall distress you. 54 The man that is tender among you, and very delicate, his eye shall be evil against his brother, and against the wife of his bosom, and against the remnant of his children whom he has remaining, 55 so that he will not give to any of them of the flesh of his children whom he shall eat, because he has nothing left to him; in the siege and in the distress, wherewith your enemy shall distress you in all your gates. 56 The tender and delicate woman among you, who would not adventure to set the sole of her foot upon the ground for delicateness and tenderness, her eye shall be evil against the husband of her bosom, and against her son, and against her daughter; 57 and against her afterbirth that comes out from between her feet, and against her children whom she shall bear; for she shall eat them for want of all things, secretly; in the siege and in the distress, wherewith your enemy shall distress you in your gates. 58 If you will not observe to do all the words of this Torah that are written in this book, that you may fear this glorious and awesome Name of יהוה your Elohim, 59 then יהוה will make your plagues astonishing, and the plagues of your seed, even great plagues, and of long continuance, and sore sicknesses, and of long continuance. 60 And He will bring back upon you all the diseases of Mitzrayim, which you were in dread of; and they shall cleave unto you. 61 Also every sickness, and every plague, which is not written in the book of this Torah, them will יהוה bring upon you, until you are destroyed. 62 And you shall be left few in number, whereas you were as the stars of heaven for multitude; because you did not hearken unto the voice of יהוה your Elohim. 63 And it shall come to pass, that as יהוה rejoiced over you to do you good, and to multiply you, so יהוה will rejoice over you to cause you to perish, and to destroy you; and you shall be plucked from off the land where you go in to possess it. 64 And יהוה shall scatter you among all peoples, from the one end of the earth even unto the other end of the earth; and there you shall serve other gods, which you have not known, you nor your fathers, even wood and stone. 65 And among these nations shall you have no repose, and there shall be no rest for the sole of your foot; but יהוה shall give you there a trembling heart, and failing of eyes, and languishing of soul. 66 And your life shall hang in doubt before you; and you shall fear night and day, and shall have no assurance of your life. 67 In the morning you shall say, 'Would that it were evening!' and in the evening you shall say, 'Would that it were morning!' for the fear of your heart which you shall fear, and for the sight of your eyes which you shall see. 68 And יהוה shall bring you back into Mitzrayim in ships, by the way whereof I said unto you, 'You shall see it no more again;' and there you shall sell yourselves unto your enemies for servants and for maidservants, and no man shall buy you."
69 These are the words of the Brit which יהוה commanded Moshe to make with B'nei Yisra'el in the land of Mo'av, from the one Brit which He made with them in Khorev.

דברים פרק כח
א וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל יהוה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְו‍ֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם וּנְתָנְךָ יהוה אֱלֹהֶיךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ.
ב וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה וְהִשִּׂיגֻךָ כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל יהוה אֱלֹהֶיךָ.
ג בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה.
ד בָּרוּךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתְךָ וּפְרִי בְהֶמְתֶּךָ שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶךָ.
ה בָּרוּךְ טַנְאֲךָ וּמִשְׁאַרְתֶּךָ.
ו בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ.
ז יִתֵּן יהוה אֶת אֹיְבֶיךָ הַקָּמִים עָלֶיךָ נִגָּפִים לְפָנֶיךָ בְּדֶרֶךְ אֶחָד יֵצְאוּ אֵלֶיךָ וּבְשִׁבְעָה דְרָכִים יָנוּסוּ לְפָנֶיךָ.
ח יְצַו יהוה אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה בַּאֲסָמֶיךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ וּבֵרַכְךָ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יהוה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ.
ט יְקִימְךָ יהוה לוֹ לְעַם קָדוֹשׁ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָךְ כִּי תִשְׁמֹר אֶת מִצְו‍ֹת יהוה אֱלֹהֶיךָ וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו.
י וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם יהוה נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ.
יא וְהוֹתִרְךָ יהוה לְטוֹבָה בִּפְרִי בִטְנְךָ וּבִפְרִי בְהֶמְתְּךָ וּבִפְרִי אַדְמָתֶךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יהוה לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ.
יב יִפְתַּח יהוה לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ וּלְבָרֵךְ אֵת כָּל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ וְהִלְוִיתָ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה.
יג וּנְתָנְךָ יהוה לְרֹאשׁ וְלֹא לְזָנָב וְהָיִיתָ רַק לְמַעְלָה וְלֹא תִהְיֶה לְמָטָּה כִּי תִשְׁמַע אֶל מִצְו‍ֹת יהוה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת.
יד וְלֹא תָסוּר מִכָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם יָמִין וּשְׂמֹאול לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים לְעָבְדָם.
טו וְהָיָה אִם לֹא תִשְׁמַע בְּקוֹל יהוה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְו‍ֹתָיו וְחֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַקְּלָלוֹת הָאֵלֶּה וְהִשִּׂיגוּךָ.
טז אָרוּר אַתָּה בָּעִיר וְאָרוּר אַתָּה בַּשָּׂדֶה.
יז אָרוּר טַנְאֲךָ וּמִשְׁאַרְתֶּךָ.
יח אָרוּר פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתֶךָ שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ.
יט אָרוּר אַתָּה בְּבֹאֶךָ וְאָרוּר אַתָּה בְּצֵאתֶךָ.
כ יְשַׁלַּח יהוה בְּךָ אֶת הַמְּאֵרָה אֶת הַמְּהוּמָה וְאֶת הַמִּגְעֶרֶת בְּכָל מִשְׁלַח יָדְךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה עַד הִשָּׁמֶדְךָ וְעַד אֲבָדְךָ מַהֵר מִפְּנֵי רֹעַ מַעֲלָלֶיךָ אֲשֶׁר עֲזַבְתָּנִי.
כא יַדְבֵּק יהוה בְּךָ אֶת הַדָּבֶר עַד כַּלֹּתוֹ אֹתְךָ מֵעַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ.
כב יַכְּכָה יהוה בַּשַּׁחֶפֶת וּבַקַּדַּחַת וּבַדַּלֶּקֶת וּבַחַרְחֻר וּבַחֶרֶב וּבַשִּׁדָּפוֹן וּבַיֵּרָקוֹן וּרְדָפוּךָ עַד אָבְדֶךָ.
כג וְהָיוּ שָׁמֶיךָ אֲשֶׁר עַל רֹאשְׁךָ נְחֹשֶׁת וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר תַּחְתֶּיךָ בַּרְזֶל.
כד יִתֵּן יהוה אֶת מְטַר אַרְצְךָ אָבָק וְעָפָר מִן הַשָּׁמַיִם יֵרֵד עָלֶיךָ עַד הִשָּׁמְדָךְ.
כה יִתֶּנְךָ יהוה נִגָּף לִפְנֵי אֹיְבֶיךָ בְּדֶרֶךְ אֶחָד תֵּצֵא אֵלָיו וּבְשִׁבְעָה דְרָכִים תָּנוּס לְפָנָיו וְהָיִיתָ לְזַעֲוָה לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ.
כו וְהָיְתָה נִבְלָתְךָ לְמַאֲכָל לְכָל עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ וְאֵין מַחֲרִיד.
כז יַכְּכָה יהוה בִּשְׁחִין מִצְרַיִם ובעפלים (וּבַטְּחֹרִים) וּבַגָּרָב וּבֶחָרֶס אֲשֶׁר לֹא תוּכַל לְהֵרָפֵא.
כח יַכְּכָה יהוה בְּשִׁגָּעוֹן וּבְעִוָּרוֹן וּבְתִמְהוֹן לֵבָב.
כט וְהָיִיתָ מְמַשֵּׁשׁ בַּצָּהֳרַיִם כַּאֲשֶׁר יְמַשֵּׁשׁ הָעִוֵּר בָּאֲפֵלָה וְלֹא תַצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶיךָ וְהָיִיתָ אַךְ עָשׁוּק וְגָזוּל כָּל הַיָּמִים וְאֵין מוֹשִׁיעַ.
ל אִשָּׁה תְאָרֵשׂ וְאִישׁ אַחֵר ישגלנה (יִשְׁכָּבֶנָּה) בַּיִת תִּבְנֶה וְלֹא תֵשֵׁב בּוֹ כֶּרֶם תִּטַּע וְלֹא תְחַלְּלֶנּוּ.
לא שׁוֹרְךָ טָבוּחַ לְעֵינֶיךָ וְלֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ חֲמֹרְךָ גָּזוּל מִלְּפָנֶיךָ וְלֹא יָשׁוּב לָךְ צֹאנְךָ נְתֻנוֹת לְאֹיְבֶיךָ וְאֵין לְךָ מוֹשִׁיעַ.
לב בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ נְתֻנִים לְעַם אַחֵר וְעֵינֶיךָ רֹאוֹת וְכָלוֹת אֲלֵיהֶם כָּל הַיּוֹם וְאֵין לְאֵל יָדֶךָ.
לג פְּרִי אַדְמָתְךָ וְכָל יְגִיעֲךָ יֹאכַל עַם אֲשֶׁר לֹא יָדָעְתָּ וְהָיִיתָ רַק עָשׁוּק וְרָצוּץ כָּל הַיָּמִים.
לד וְהָיִיתָ מְשֻׁגָּע מִמַּרְאֵה עֵינֶיךָ אֲשֶׁר תִּרְאֶה.
לה יַכְּכָה יהוה בִּשְׁחִין רָע עַל הַבִּרְכַּיִם וְעַל הַשֹּׁקַיִם אֲשֶׁר לֹא תוּכַל לְהֵרָפֵא מִכַּף רַגְלְךָ וְעַד קָדְקֳדֶךָ.
לו יוֹלֵךְ יהוה אֹתְךָ וְאֶת מַלְכְּךָ אֲשֶׁר תָּקִים עָלֶיךָ אֶל גּוֹי אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ וְעָבַדְתָּ שָּׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים עֵץ וָאָבֶן.
לז וְהָיִיתָ לְשַׁמָּה לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה בְּכֹל הָעַמִּים אֲשֶׁר יְנַהֶגְךָ יהוה שָׁמָּה.
לח זֶרַע רַב תּוֹצִיא הַשָּׂדֶה וּמְעַט תֶּאֱסֹף כִּי יַחְסְלֶנּוּ הָאַרְבֶּה.
לט כְּרָמִים תִּטַּע וְעָבָדְתָּ וְיַיִן לֹא תִשְׁתֶּה וְלֹא תֶאֱגֹר כִּי תֹאכְלֶנּוּ הַתֹּלָעַת.
מ זֵיתִים יִהְיוּ לְךָ בְּכָל גְּבוּלֶךָ וְשֶׁמֶן לֹא תָסוּךְ כִּי יִשַּׁל זֵיתֶךָ.
מא בָּנִים וּבָנוֹת תּוֹלִיד וְלֹא יִהְיוּ לָךְ כִּי יֵלְכוּ בַּשֶּׁבִי.
מב כָּל עֵצְךָ וּפְרִי אַדְמָתֶךָ יְיָרֵשׁ הַצְּלָצַל.
מג הַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבְּךָ יַעֲלֶה עָלֶיךָ מַעְלָה מָּעְלָה וְאַתָּה תֵרֵד מַטָּה מָּטָּה. מד הוּא יַלְוְךָ וְאַתָּה לֹא תַלְוֶנּוּ הוּא יִהְיֶה לְרֹאשׁ וְאַתָּה תִּהְיֶה לְזָנָב.
מה וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַקְּלָלוֹת הָאֵלֶּה וּרְדָפוּךָ וְהִשִּׂיגוּךָ עַד הִשָּׁמְדָךְ כִּי לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל יהוה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר מִצְו‍ֹתָיו וְחֻקֹּתָיו אֲשֶׁר צִוָּךְ. מו וְהָיוּ בְךָ לְאוֹת וּלְמוֹפֵת וּבְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם. מז תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת יהוה אֱלֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּל.
מח וְעָבַדְתָּ אֶת אֹיְבֶיךָ אֲשֶׁר יְשַׁלְּחֶנּוּ יהוה בָּךְ בְּרָעָב וּבְצָמָא וּבְעֵירֹם וּבְחֹסֶר כֹּל וְנָתַן עֹל בַּרְזֶל עַל צַוָּארֶךָ עַד הִשְׁמִידוֹ אֹתָךְ.
מט יִשָּׂא יהוה עָלֶיךָ גּוֹי מֵרָחֹק מִקְצֵה הָאָרֶץ כַּאֲשֶׁר יִדְאֶה הַנָּשֶׁר גּוֹי אֲשֶׁר לֹא תִשְׁמַע לְשֹׁנוֹ.
נ גּוֹי עַז פָּנִים אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים לְזָקֵן וְנַעַר לֹא יָחֹן.
נא וְאָכַל פְּרִי בְהֶמְתְּךָ וּפְרִי אַדְמָתְךָ עַד הִשָּׁמְדָךְ אֲשֶׁר לֹא יַשְׁאִיר לְךָ דָּגָן תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ עַד הַאֲבִידוֹ אֹתָךְ.
נב וְהֵצַר לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ עַד רֶדֶת חֹמֹתֶיךָ הַגְּבֹהֹת וְהַבְּצֻרוֹת אֲשֶׁר אַתָּה בֹּטֵחַ בָּהֵן בְּכָל אַרְצֶךָ וְהֵצַר לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ בְּכָל אַרְצְךָ אֲשֶׁר נָתַן יהוה אֱלֹהֶיךָ לָךְ.
נג וְאָכַלְתָּ פְרִי בִטְנְךָ בְּשַׂר בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לְךָ יהוה אֱלֹהֶיךָ בְּמָצוֹר וּבְמָצוֹק אֲשֶׁר יָצִיק לְךָ אֹיְבֶךָ.
נד הָאִישׁ הָרַךְ בְּךָ וְהֶעָנֹג מְאֹד תֵּרַע עֵינוֹ בְאָחִיו וּבְאֵשֶׁת חֵיקוֹ וּבְיֶתֶר בָּנָיו אֲשֶׁר יוֹתִיר.
נה מִתֵּת לְאַחַד מֵהֶם מִבְּשַׂר בָּנָיו אֲשֶׁר יֹאכֵל מִבְּלִי הִשְׁאִיר לוֹ כֹּל בְּמָצוֹר וּבְמָצוֹק אֲשֶׁר יָצִיק לְךָ אֹיִבְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ.
נו הָרַכָּה בְךָ וְהָעֲנֻגָּה אֲשֶׁר לֹא נִסְּתָה כַף רַגְלָהּ הַצֵּג עַל הָאָרֶץ מֵהִתְעַנֵּג וּמֵרֹךְ תֵּרַע עֵינָהּ בְּאִישׁ חֵיקָהּ וּבִבְנָהּ וּבְבִתָּהּ.
נז וּבְשִׁלְיָתָהּ הַיּוֹצֵת מִבֵּין רַגְלֶיהָ וּבְבָנֶיהָ אֲשֶׁר תֵּלֵד כִּי תֹאכְלֵם בְּחֹסֶר כֹּל בַּסָּתֶר בְּמָצוֹר וּבְמָצוֹק אֲשֶׁר יָצִיק לְךָ אֹיִבְךָ בִּשְׁעָרֶיךָ.
נח אִם לֹא תִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת הַכְּתֻבִים בַּסֵּפֶר הַזֶּה לְיִרְאָה אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא הַזֶּה אֵת יהוה אֱלֹהֶיךָ.
נט וְהִפְלָא יהוה אֶת מַכֹּתְךָ וְאֵת מַכּוֹת זַרְעֶךָ מַכּוֹת גְּדֹלֹת וְנֶאֱמָנוֹת וָחֳלָיִם רָעִים וְנֶאֱמָנִים.
ס וְהֵשִׁיב בְּךָ אֵת כָּל מַדְוֵה מִצְרַיִם אֲשֶׁר יָגֹרְתָּ מִפְּנֵיהֶם וְדָבְקוּ בָּךְ.
סא גַּם כָּל חֳלִי וְכָל מַכָּה אֲשֶׁר לֹא כָתוּב בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֹּאת יַעְלֵם יהוה עָלֶיךָ עַד הִשָּׁמְדָךְ.
סב וְנִשְׁאַרְתֶּם בִּמְתֵי מְעָט תַּחַת אֲשֶׁר הֱיִיתֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב כִּי לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל יהוה אֱלֹהֶיךָ.
סג וְהָיָה כַּאֲשֶׁר שָׂשׂ יהוה עֲלֵיכֶם לְהֵיטִיב אֶתְכֶם וּלְהַרְבּוֹת אֶתְכֶם כֵּן יָשִׂישׂ יהוה עֲלֵיכֶם לְהַאֲבִיד אֶתְכֶם וּלְהַשְׁמִיד אֶתְכֶם וְנִסַּחְתֶּם מֵעַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ.
סד וֶהֱפִיצְךָ יהוה בְּכָל הָעַמִּים מִקְצֵה הָאָרֶץ וְעַד קְצֵה הָאָרֶץ וְעָבַדְתָּ שָּׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ עֵץ וָאָבֶן.
סה וּבַגּוֹיִם הָהֵם לֹא תַרְגִּיעַ וְלֹא יִהְיֶה מָנוֹחַ לְכַף רַגְלֶךָ וְנָתַן יהוה לְךָ שָׁם לֵב רַגָּז וְכִלְיוֹן עֵינַיִם וְדַאֲבוֹן נָפֶשׁ.
סו וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלֻאִים לְךָ מִנֶּגֶד וּפָחַדְתָּ לַיְלָה וְיוֹמָם וְלֹא תַאֲמִין בְּחַיֶּיךָ.
סז בַּבֹּקֶר תֹּאמַר מִי יִתֵּן עֶרֶב וּבָעֶרֶב תֹּאמַר מִי יִתֵּן בֹּקֶר מִפַּחַד לְבָבְךָ אֲשֶׁר תִּפְחָד וּמִמַּרְאֵה עֵינֶיךָ אֲשֶׁר תִּרְאֶה.
סח וֶהֱשִׁיבְךָ יהוה מִצְרַיִם בָּאֳנִיּוֹת בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לְךָ לֹא תֹסִיף עוֹד לִרְאֹתָהּ וְהִתְמַכַּרְתֶּם שָׁם לְאֹיְבֶיךָ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת וְאֵין קֹנֶה.
סט אֵלֶּה דִבְרֵי הַבְּרִית אֲשֶׁר צִוָּה יהוה אֶת מֹשֶׁה לִכְרֹת אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מוֹאָב מִלְּבַד הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת אִתָּם בְּחֹרֵב.

D'varim Chapter 29
1 And Moshe called unto all Yisra'el, and said unto them, "You have seen all that יהוה did before your eyes in the land of Mitzrayim unto Paroh, and unto all his servants, and unto all his land; 2 the great trials which your eyes saw, the signs and those great wonders; 3 but יהוה has not given you a heart to know, and eyes to see, and ears to hear, unto this day. 4 And I have led you forty years in the wilderness; your clothes are not waxed old upon you, and your shoe is not waxed old upon your foot. 5 You have not eaten bread, neither have you drunk wine or strong drink, that you might know that I am יהוה your Elohim. 6 And when you came unto this place, Sikhon the king of Kheshbon, and Og the king of Bashan, came out against us unto battle, and we smote them. 7 And we took their land, and gave it for an inheritance unto the Re'uveni, and to the Gadi, and to half the tribe of the Manashi. 8 Observe therefore the words of this Brit, and do them, that you may make all that you do to prosper."

דברים פרק כט
א וַיִּקְרָא מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַתֶּם רְאִיתֶם אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה יהוה לְעֵינֵיכֶם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לְפַרְעֹה וּלְכָל עֲבָדָיו וּלְכָל אַרְצוֹ.
ב הַמַּסּוֹת הַגְּדֹלֹת אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ הָאֹתֹת וְהַמֹּפְתִים הַגְּדֹלִים הָהֵם.
ג וְלֹא נָתַן יהוה לָכֶם לֵב לָדַעַת וְעֵינַיִם לִרְאוֹת וְאָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
ד וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר לֹא בָלוּ שַׂלְמֹתֵיכֶם מֵעֲלֵיכֶם וְנַעַלְךָ לֹא בָלְתָה מֵעַל רַגְלֶךָ.
ה לֶחֶם לֹא אֲכַלְתֶּם וְיַיִן וְשֵׁכָר לֹא שְׁתִיתֶם לְמַעַן תֵּדְעוּ כִּי אֲנִי יהוה אֱלֹהֵיכֶם.
ו וַתָּבֹאוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וַיֵּצֵא סִיחֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן וְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן לִקְרָאתֵנוּ לַמִּלְחָמָה וַנַּכֵּם.
ז וַנִּקַּח אֶת אַרְצָם וַנִּתְּנָהּ לְנַחֲלָה לָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי וְלַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשִּׁי.
ח וּשְׁמַרְתֶּם אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם לְמַעַן תַּשְׂכִּילוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן.

HAFTARAH

Yesha-Yahu Chapter 60
1 "Arise, shine, for your light is come, and the Kavod יהוה is risen upon you.
2 For, behold, darkness shall cover the earth, and extreme darkness for the peoples; but upon you יהוה will arise, and His Kavod shall be seen upon you.
3 And nations shall walk at your light, and kings at the brightness of your rising.
4 Lift up your eyes round about, and see: they all are gathered together, and come to you; your sons come from afar, and your daughters are borne on the side.
5 Then you shall see and be radiant, and your heart shall throb and be enlarged; because the abundance of the sea shall be turned unto you, the wealth of the nations shall come unto you.
6 The caravan of camels shall cover you, and of the young camels of Midyan and Efah, all coming from Sheva; they shall bring gold and incense, and shall proclaim the praises of יהוה . All
7 the flocks of Kedar shall be gathered together unto you, the rams of Nevayot shall minister unto you; they shall come up with acceptance on My Mizbe'akh, and I will glorify My glorious house.
8 Who are these that fly as a cloud, and as the doves to their cotes?
9 Surely the isles shall wait for Me, and the ships of Tarshish first, to bring your sons from afar, their silver and their gold with them, for the Name of יהוה your Elohim, and for the Kadosh One of Yisra'el, because He has glorified you.
10 And aliens shall build up your walls, and their kings shall minister unto you; for in My wrath I smote you, but in My favor have I had compassion on you.
11 Your gates also shall be open continually, day and night, they shall not be shut, that men may bring unto you the wealth of the nations, and their kings in procession.
12 For that nation and kingdom that will not serve you shall perish; yes, those nations shall be utterly wasted.
13 The glory of Levanon shall come unto you, the cypress, the plane tree and the larch together; to beautify the place of My Mikdash, and I will make the place of My feet glorious.
14 And the sons of them that afflicted you shall come bending unto you, and all they that despised you shall bow down at the soles of your feet; and they shall call you the 'Ir יהוה , Tzion of the Kadosh One of Yisra'el'.
15 Whereas you have been forsaken and hated, so that no man passed through you, I will make you an eternal excellency, a joy of many generations.
16 You shall also nurse on the milk of the nations, and shall nurse at the breast of kings; and you shall know that I, יהוה , am your Moshiah, and I, the Mighty One of Ya'akov, your Go'el.
17 For brass I will bring gold, and for iron I will bring silver, and for wood brass, and for stones iron; I will also make your officers shalom, and tzedaka your magistrates.
18 Violence shall no more be heard in your land, desolation nor destruction within your borders; but you shall call your walls Yeshua[h], and your gates Tehillah.
19 The sun shall be no more your light by day, neither for brightness shall the moon give light unto you; but יהוה shall be unto you an everlasting light, and your Elohim your glory.
20 Your sun shall no more go down, neither shall your moon withdraw itself; for יהוה shall be your everlasting light, and the days of your mourning shall be ended.
21 Your people also shall all be Tzadikim, they shall inherit the land forever; the branch of My planting, the work of My hands, wherein I glory.
22 The smallest shall become a thousand, and the least a mighty nation; I, יהוה , will hasten it in its time."

יְשַׁעְיָהוּ פרק ס
א קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ; וּכְבוֹד יהוה עָלַיִךְ זָרָח.
ב כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים; וְעָלַיִךְ יִזְרַח יהוה וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה.
ג וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ; וּמְלָכִים לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ.
ד שְׂאִי סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ לָךְ; בָּנַיִךְ מֵרָחוֹק יָבֹאוּ וּבְנוֹתַיִךְ עַל צַד תֵּאָמַנָה.
ה אָז תִּרְאִי וְנָהַרְתְּ וּפָחַד וְרָחַב לְבָבֵךְ: כִּי יֵהָפֵךְ עָלַיִךְ הֲמוֹן יָם חֵיל גּוֹיִם יָבֹאוּ לָךְ.
ו שִׁפְעַת גְּמַלִּים תְּכַסֵּךְ בִּכְרֵי מִדְיָן וְעֵיפָה כֻּלָּם מִשְּׁבָא יָבֹאוּ; זָהָב וּלְבוֹנָה יִשָּׂאוּ וּתְהִלֹּת יהוה יְבַשֵּׂרוּ.
ז כָּל צֹאן קֵדָר יִקָּבְצוּ לָךְ אֵילֵי נְבָיוֹת יְשָׁרְתוּנֶךְ; יַעֲלוּ עַל רָצוֹן מִזְבְּחִי וּבֵית תִּפְאַרְתִּי אֲפָאֵר.
ח מִי אֵלֶּה כָּעָב תְּעוּפֶינָה; וְכַיּוֹנִים אֶל אֲרֻבֹּתֵיהֶם.
ט כִּי לִי אִיִּים יְקַוּוּ וָאֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ בָּרִאשֹׁנָה לְהָבִיא בָנַיִךְ מֵרָחוֹק כַּסְפָּם וּזְהָבָם אִתָּם לְשֵׁם יהוה אֱלֹהַיִךְ וְלִקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל כִּי פֵאֲרָךְ.
י וּבָנוּ בְנֵי נֵכָר חֹמֹתַיִךְ וּמַלְכֵיהֶם יְשָׁרְתוּנֶךְ: כִּי בְקִצְפִּי הִכִּיתִיךְ וּבִרְצוֹנִי רִחַמְתִּיךְ.
יא וּפִתְּחוּ שְׁעָרַיִךְ תָּמִיד יוֹמָם וָלַיְלָה לֹא יִסָּגֵרוּ: לְהָבִיא אֵלַיִךְ חֵיל גּוֹיִם וּמַלְכֵיהֶם נְהוּגִים.
יב כִּי הַגּוֹי וְהַמַּמְלָכָה אֲשֶׁר לֹא יַעַבְדוּךְ יֹאבֵדוּ; וְהַגּוֹיִם חָרֹב יֶחֱרָבוּ.
יג כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן אֵלַיִךְ יָבוֹא בְּרוֹשׁ תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר יַחְדָּו לְפָאֵר מְקוֹם מִקְדָּשִׁי וּמְקוֹם רַגְלַי אֲכַבֵּד.
יד וְהָלְכוּ אֵלַיִךְ שְׁחוֹחַ בְּנֵי מְעַנַּיִךְ וְהִשְׁתַּחֲווּ עַל כַּפּוֹת רַגְלַיִךְ כָּל מְנַאֲצָיִךְ; וְקָרְאוּ לָךְ עִיר יהוה צִיּוֹן קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל.
טו תַּחַת הֱיוֹתֵךְ עֲזוּבָה וּשְׂנוּאָה וְאֵין עוֹבֵר; וְשַׂמְתִּיךְ לִגְאוֹן עוֹלָם מְשׂוֹשׂ דּוֹר וָדוֹר.
טז וְיָנַקְתְּ חֲלֵב גּוֹיִם וְשֹׁד מְלָכִים תִּינָקִי; וְיָדַעַתְּ כִּי אֲנִי יהוה מוֹשִׁיעֵךְ וְגֹאֲלֵךְ אֲבִיר יַעֲקֹב.
יז תַּחַת הַנְּחֹשֶׁת אָבִיא זָהָב וְתַחַת הַבַּרְזֶל אָבִיא כֶסֶף וְתַחַת הָעֵצִים נְחֹשֶׁת וְתַחַת הָאֲבָנִים בַּרְזֶל; וְשַׂמְתִּי פְקֻדָּתֵךְ שָׁלוֹם וְנֹגְשַׂיִךְ צְדָקָה.
יח לֹא יִשָּׁמַע עוֹד חָמָס בְּאַרְצֵךְ שֹׁד וָשֶׁבֶר בִּגְבוּלָיִךְ; וְקָרָאת יְשׁוּעָה חוֹמֹתַיִךְ וּשְׁעָרַיִךְ תְּהִלָּה.
יט לֹא יִהְיֶה לָּךְ עוֹד הַשֶּׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם וּלְנֹגַהּ הַיָּרֵחַ לֹא יָאִיר לָךְ; וְהָיָה לָךְ יהוה לְאוֹר עוֹלָם וֵאלֹהַיִךְ לְתִפְאַרְתֵּךְ.
כ לֹא יָבוֹא עוֹד שִׁמְשֵׁךְ וִירֵחֵךְ לֹא יֵאָסֵף: כִּי יהוה יִהְיֶה לָּךְ לְאוֹר עוֹלָם וְשָׁלְמוּ יְמֵי אֶבְלֵךְ.
כא וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ; נֵצֶר מטעו (מַטָּעַי) מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר.
כב הַקָּטֹן יִהְיֶה לָאֶלֶף וְהַצָּעִיר לְגוֹי עָצוּם; אֲנִי יהוה בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה.

KETUVIM

Tehillah (Psalm) 51
1 For the Leader. A Mizmor of David.
2 When Natan HaNavi came unto him, after he had gone in to Bat Sheva.
3 Be gracious unto me, O Elohim, according to Your compassion; according to the
multitude of Your mercies blot out my transgressions.
4 Wash me thoroughly from my iniquity, and cleanse me from my sin.
5 For I know my transgressions; and my sin is ever before me.
6 Against You, You only, have I sinned, and done that which is evil in Your sight; that
You may be justified when You speak, and be in the right when You judge.
7 Behold, I was brought forth in iniquity, and in sin did my mother conceive me.
8 Behold, You desire truth in the inward parts; make me, therefore, to know wisdom in
my inmost heart.
9 Purge me with hyssop, and I shall be clean; wash me, and I shall be whiter than snow.
10 Make me to hear joy and gladness; that the bones which You have crushed may
rejoice.
11 Hide Your face from my sins, and blot out all my iniquities.
12 Create for me a clean heart, O Elohim; and renew a stedfast ru'akh within me.
13 Cast me not away from Your presence; and take not Your Ru'akh HaKodesh from
me.
14 Restore unto me the joy of Your Salvation; and let a willing Ru'akh uphold me.
15 Then will I teach transgressors Your ways; and sinners shall return unto You.
16 Deliver me from bloodguiltiness, O Elohim, You, O Elohim of my Salvation; so
shall my tongue sing aloud of Your tzedaka.
17 O Adonai, open my lips; and my mouth shall declare Your praise.
18 For You delight not in sacrifice, else would I give it; You have no pleasure in Olot.
19 The sacrifices of Elohim are a broken spirit; a broken and a contrite heart, O Elohim,
You will not despise.
20 Do good in Your favor unto Tzion; build the walls of Yerushalayim.
21 Then will You delight in the sacrifices of righteousness, in Olot and whole offering;
then will they offer bullocks upon Your Mizbe'akh.

תְהִלִים פרק נא
א לַמְנַצֵּחַ מִזְמֹוׂר לְדָוִד.
ב בְּבֹוא אֵלָיו נָתָן הַּנָבִיאּ כַאֲׁשֶר בָּא אֶל בַּתׁ שָבַע.
ג חָּנֵנִי אֱלֹהִיםָ כְּחַסְּדֶך;ּ כְרֹב רַחֲמֶיךָ מְחֵה פְׁשָעָי.
ד הרבה )הֶרֶב( כַּבְּסֵנִי מֵעֲוֹנִי; וּמֵחַּטָאתִי טַהֲרֵנִי.
ה ּכִי פְׁשָעַי אֲנִי אֵדָע; וְחַּטָאתִי נֶגְּדִי תָמִיד.
ו לְךָ לְבַּדְךָ חָטָאתִי וְהָרַע בְּעֵינֶיךָ עָׂשִיתִי: לְמַעַןּ תִצְּדַק בְּדָבְרֶךָ תִזְּכֶה בְׁשָפְטֶךָ.
ז הֵןּ בְעָוֹון חֹולָלְּתִי;ּ ובְחֵטְא יֶחֱמַתְנִי אִּמִי.
ח הֵן אֱמֶתְּ חָפַצתָ בַּטֻחֹות; ובְסָתֻם חָכְמָה תֹודִיעֵנִי.
ט תְּחַּטְאֵנִי בְאֵזֹוב וְאֶטְהָר; תְּכַּבְסֵנִיּ ומִּׁשֶלֶג אַלְּבִין.
י תַּשְׁמִיעֵנִי שָׂשֹוׂן וְׂשִמְחָה; תָּגֵלְנָה עֲצָמֹות ּדִּכִיתָ.
יא הַסְּתֵר ּפָנֶיךָ מֵחֲטָאָי; וְכָל עֲוֹנֹתַי מְחֵה.
יב לֵב טָהֹור בְּרָא לִי אֱלֹהִים; וְרּוחַ נָכֹון חדֵּשׁ בְּקִרְבִּי.
יג אַל תַּשְׁלִיכֵנִי מִּלְפָנֶיךָ; וְרוּחַ קָדְׁשְךָ אַל תִּקַּח מִמֶּנִּי.
יד הָׁשִיבָה לִּי שְׂשֹוׂן יִׁשְעֶךָ; וְרּוחַ נְדִיבָה תִסְמְכֵנִי.
טו אֲלַּמְדָה פֹׁשְעִיםָ דְּרָכֶיךָ; וְחַּטָאִיםָ אֵלֶיךָ יָׁשּובוּ.
טז הַּצִילֵנִי מִּדָמִים אֱלֹהִים אֱלֹהֵי תְׁשּועָתִי: תְּרַּנֵן לְׁשֹונִי צִדְקָתֶךָ.
יז אֲדֹנָיׂ שְפָתַיּ תִפְּתָח; וּפִי יַּגִיד ּתְהִּלָתֶךָ.
יח כִּי לֹא תַחְפֹּץ זֶבַח וְאֶּתֵנָה; עֹולָה לֹא תִרְצֶה.
יט זִבְחֵי אֱלֹהִים רּוחַ נִׁשְּבָרָה: לֵב נִׁשְּבָר וְנִדְּכֶה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה.
כ הֵיטִיבָה בִרְצֹונְךָ אֶת צִּיֹון; תִּבְנֶה חֹומֹות יְרּוׁשָלִָם.
כא אָז תַּחְּפֹץ זִבְחֵי צֶדֶק עֹולָה וְכָלִיל; אָז יַעֲלוּ עַל מִזְּבַחֲךָ פָרִים.

BRIT HAKHADASHAH

Matti Chapter 13
1 That same day Yeshua went out of the house and sat by the seaside.
2 And many people gathered around Him so that He had to go up and sit in a boat, and all the people stood on the seashore. 3 And He spoke many things to them in mishlim, and said, “Behold the sower went out to sow;
4 and when he had sown, some seed fell on the roadside, and the fowls came and ate it.
5 Other fell upon the rock, where there was not sufficient soil; and it sprang up earlier because the ground was not deep enough;
6 but when the sun shone, it was scorched, and because it had no root, it dried up; 7 and other fell among thistles, and the thistles sprung up and choked it. 8 And other fell in good soil, and bore fruit, some one hundred, and some sixty, and some thirty.
9 He who has ears to hear, let him hear.”
10 Then His Talmidim drew near to Him and said, “Why do you speak to them in mishlim?”
11 He answered and said to them, “Because to you it is granted to know the sod of Malkhut HaShamayim, but it is not granted to them.
12 For to him who has it shall be given, and it shall increase to him; but to him who has not, even that which he has shall be taken away from him.
13 This is the reason I speak to them in mishlim, because they see and yet cannot perceive; and they hear and yet do not listen, nor do they understand.
14 And in them is fulfilled the prophecy of Yesha-Yahu who said, ‘Hearing you will hear, but you will not understand; and seeing you will see, but you will not know. 15 For the heart of this people has become hardened, and their ears hard of hearing, and their eyes are dull; so that they cannot see with their eyes, and hear with their ears, and understand with their hearts; let them return, and I will heal them.'
16 But as for you, happy are your eyes, for they see; and your ears, for they hear.
17 For truly I say to you, a great many Nevi'im and Tzadikim have longed to see what you see, and did not see it; and to hear what you hear, and did not hear it.” 
18 “Now you, listen to the mashal of the seed.
19 Whoever hears the D'var HaMalkhut and does not understand it, the evil one comes and snatches away HaDavar which has been sown in his heart. This is that which was sown on the roadside.
20 That which was sown upon the rock, this is he who hears HaDavar, and immediately accepts it with joy;
21 but it has no root in him, except for a while; and when trouble or persecution comes because of HaDavar, he immediately stumbles.
22 That which was sown among thistles, this is he who hears HaDavar, but worldly thoughts and the deception caused by riches choke HaDavar, and it becomes fruitless.
23 That which was sown upon good soil, this is he who hears D'varai, and understands it, so he bears fruit and produces some one hundred, and some sixty, and some thirty.”

מתי פרק יג
א בַּיוֹם הַהוּא יָצָא יֵשׁוּעַ מִן הַבַּיִת וְיָשַׁב עַל-יַד הַיָּם.
ב וְהִתְקַהֲלוּ אֵלָיו הֲמוֹנִים רַבִּים, עַד כִּי עָלָה וְיָשַׁב בָּאֳנִיָּה וְכָל הֶהָמוֹן עָמַד עַל חוֹף הַיָּם.
ג וְדִבֵּר אֲלֵיהֶם הַרְבֵּה בִּמְשָׁלִים וְאָמַר: הִנֵּה יָצָא הַזּוֹרֵעַ לִזְרֹעַ.
ד וְכַאֲשֶׁר זָרַע, יֵשׁ שֶׁנָּפַל עַל-יַד הַדֶּרֶךְ וּבָא עוֹף וְאָכַל אוֹתוֹ.
ה וְאַחֵר נָפַל עַל סֶלַע, בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא הָיְתָה אֲדָמָה רַבָּה; וּמִיָּד צָמַח, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה עֹמֶק לָאֲדָמָה.
ו אַךְ כְּשֶׁזָּרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ, נִצְרַב; וּמִכֵּיוָן שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ שֹׁרֶשׁ, הִתְיַבֵּשׁ.
ז וְאַחֵר נָפַל בֵּין קוֹצִים; וְעָלוּ הַקּוֹצִים וְהֶחֱנִיקוּהוּ.
ח וְאַחֵר נָפַל עַל אֲדָמָה טוֹבָה וְנָתַן פְּרִי, זֶה פִּי מֵאָה, זֶה פִּי שִׁשִּׁים וְזֶה פִּי שְׁלוֹשִׁים.
ט מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ, יִשְׁמַע.
י וְנִגְּשׁוּ תַּלְמִידָיו וְאָמְרוּ לוֹ: מַדּוּעַ בִּמְשָׁלִים מְדַבֵּר אַתָּה אֲלֵיהֶם?
יא וְהוּא עָנָה וְאָמַר לָהֶם: כִּי לָכֶם נִתָּן לָדַעַת אֶת סוֹד מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם, אַךְ לָהֶם לֹא נִתָּן;
יב כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ, יִנָּתֵן לוֹ וְיַעְדֹּף לוֹ; וּמִי שֶׁאֵין לוֹ, גַּם מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ יִלָּקַח מִמֶּנּוּ.
יג מִשּׁוּם כָּךְ בִּמְשָׁלִים מְדַבֵּר אֲנִי אֲלֵיהֶם; כִּי רוֹאִים הֵם וְאֵינָם רוֹאִים, וְשׁוֹמְעִים וְאֵינָם שׁוֹמְעִים וְאֵינָם מְבִינִים.
יד וּמִתְמַלֵּאת בָּהֶם נְבוּאַת יְשַׁעְיָהוּ שֶׁאָמַר: שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ וְאַל תָּבִינוּ, וּרְאוּ רָאוֹ וְאַל תֵּדְעוּ;
טו כִּי הֻשְׁמַן לֵב הָעָם הַזֶּה, וּבְאָזְנֵיהֶם בִּכְבֵדוּת שָׁמְעוּ, וְאֶת עֵינֵיהֶם עָצְמוּ, פֶּן יִרְאוּ בְּעֵינֵיהֶם וְיִשְׁמְעוּ בְּאָזְנֵיהֶם וְיָבִינוּ בִּלְבָבָם וְיָשׁוּבוּ, וַאֲרַפֵּא אוֹתָם.
טז וַאֲשֶׁר לָכֶם, אַשְׁרֵי עֵינֵיכֶם הָרוֹאוֹת וְאָזְנֵיכֶם הַשּׁוֹמְעוֹת;
יז כִּי אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁנְּבִיאִים וְצַדִּיקִים רַבִּים נִכְסְפוּ לִרְאוֹת אֶת אֲשֶׁר אַתֶּם רוֹאִים, וְלֹא רָאוּ; וְלִשְׁמֹעַ אֶת אֲשֶׁר אַתֶּם שׁוֹמְעִים, וְלֹא שָׁמְעוּ.
יח אֲבָל אַתֶּם שִׁמְעוּ אֶת מְשַׁל הַזֶּרַע.
יט כָּל הַשּׁוֹמֵעַ אֶת דְּבַר הַמַּלְכוּת וְאֵינֶנּוּ מֵבִין אוֹתוֹ, בָּא הָרָע וְחוֹטֵף אֶת הַדָּבָר שֶּׁנִּזְרָע בִּלְבָבוֹ, זֶהוּ אֲשֶׁר נִזְרַע עַל-יַד הַדֶּרֶךְ.
כ וַאֲשֶׁר נִזְרַע עַל הַסֶּלַע, הוּא הַשּׁוֹמֵעַ אֶת הַדָּבָר וּמִיָּד מְקַבֵּל אוֹתוֹ בְּשִׁמְחָה,
כא אַךְ אֵין לוֹ שֹׁרֶשׁ בּוֹ, אֶלָּא זְמַנִּי הוּא; וּבִהְיוֹת צָרָה אוֹ רְדִיפָה בִּגְלַל הַדָּבָר, מַהֵר יִכָּשֵׁל.
כב וַאֲשֶׁר נִזְרַע בֵּין קוֹצִים, הוּא הַשּׁוֹמֵעַ אֶת הַדָּבָר; וְדַאֲגַת הָעוֹלָם הַזֶּה וַּמַדּוּחֵי הָעֹשֶׁר חוֹנְקִים אֶת הַדָּבָר וּבְלִי פְּרִי יִהְיֶה.
כג וַאֲשֶׁר נִזְרַע עַל אֲדָמָה טוֹבָה, הוּא הַשּׁוֹמֵעַ אֶת דְּבָרִי וּמֵבִין, וְנוֹתֵן פְּרִי וְעוֹשֶׂה, זֶה פִּי מֵאָה, זֶה פִּי שִׁשִּׁים וְזֶה פִּי שְׁלוֹשִׁים.

Luka Chapter 23
26 And while they took Him away, they laid hold of Shimon, a Kurini, who was coming from a village, and they placed the end of the execution stake on him, to carry it with Yeshua.
27 And many people followed Him, and the women who were mourning and wailing over Him.
28 But Yeshua turned to them and said, “O daughters of Yerushalayim, do not weep over me; but weep over yourselves and over your own children.
29 For behold, the days are coming in which they will say, ‘Blessed are the barren, and the wombs that never gave birth, and the breasts that never nursed.' 30 Then they will begin to say to the mountains, ‘Fall on us;' and to the hills, ‘Cover us.'
31 For if they do these things with the green tree, what will be done with dry wood?”
32 And there were coming with Him two others, malefactors, to be put to death. 33 And when they came to a place which is called ‘Gulgolet,' they executed Him there, and the malefactors, one on His right and one on His left.
34 And Yeshua said, “O Abba, forgive them, for they know not what they are doing.” And they divided His garments and cast lots over them.
35 The people stood looking on. And even the leaders of the Beit K'nesset mocked Him, and said, “He saved others; let Him save Himself, if He is the Mashi'akh, the chosen one of Elohim.”
36 And the soldiers ridiculed Him, as they came near Him and offered Him vinegar,
37 saying to Him, “If you are Melekh HaY'hudim, save yourself.”
38 There was also an inscription which was written over Him, in Greek, and Latin, and Hebrew,

" זה הוא מלך היהודים ”
ὁ βασιλεὺς τῶν Ἰουδαίων οὗτος
HIC EST REX IUDAEORUM
[This is The King of the Yehudim]

לוקא פרק כג
כו וְכַאֲשֶׁר הוֹלִיכוּ אוֹתוֹ, תָּפְסוּ אֶת שִׁמְעוֹן הַקוּרִינִי שֶׁבָּא מִן הַשָּׂדֶה, וְשָׂמוּ עָלָיו אֶת הַצְּלָב כְּדֵי שֶׁיִּשָּׂאֵהוּ אַחֲרֵי יֵשׁוּעַ.
כז וּבָא אַחֲרָיו עַם רַב, וְנָשִׁים שֶׁסָּפְדוּ וְקוֹנְנוּ עָלָיו.
כח וּפָנָה אֲלֵיהֶן יֵשׁוּעַ וְאָמַר: בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם, אַל תִּבְכֶּינָה עָלַי, אֶלָּא עַל עַצְמְכֶן בְּכֶינָה וְעַל בְּנֵיכֶן;
כט כִּי הִנֵּה בָּאִים יָמִים אֲשֶׁר יֹאמְרוּ בָּהֶם, אַשְׁרֵי הָעֲקָרוֹת וְכָל בֶּטֶן אֲשֶׁר לֹא יָלְדָה, וְהַשָּׁדַיִם אֲשֶׁר לֹא הֵינִיקוּ.
ל אַז תַּתְחִילוּ לוֹמַר לֶהָרִים, נִפְלוּ עָלֵינוּ, וְלַגְּבָעוֹת, כַּסּוּנוּ;
לא שֶׁכֵּן אִם בָּעֵץ הָרָטוֹב עוֹשִׂים אֶת אֵלֶּה, בַּיָּבֵשׁ מַה יִּהְיֶה?
לב וּבָאוּ אִתּוֹ שְׁנַיִם אֲחֵרִים, פּוֹשְׁעִים, לִהְיוֹת מוּצָאִים לַהוֹרֵג.
לג וְכַאֲשֶׁר בָּאוּ אֶל מָקוֹם אֶחָד הַנִּקְרָא גֻּלְגֹּלֶת, צָלְבוּ אוֹתוֹ שָׁם, וְאֶת הַפּוֹשְׁעִים, אֶחָד מִימִינוֹ וְאֶחָד מִשְּׂמֹאלוֹ.
לד וְהוּא יֵשׁוּעַ אָמַר: אַבָּא, סְלַח לָהֶם, כִּי אֵינָם יוֹדְעִים מַה הֵם עוֹשִׂים. וְחִלְּקוּ אֶת בְּגָדָיו וְהִפִּילוּ עֲלֵיהֶם גּוֹרָל.
לה וְהָעָם עוֹמֵד וְרוֹאֶה. וְּלָעֲגוּ לוֹ גַּם הַמַּנְהִיגִים וְאָמְרוּ: אֶת הָאֲחֵרִים הוֹשִׁיעַ, יוֹשִׁיעַ אֶת עַצְמוֹ אִם הוּא הַמָּשִׁיחַ בְּחִיר אֱלֹהִים!
לו וְהֵתֵלּוּ בּוֹ גַּם הַחַיָּלִים, כְּשֶׁהֵם מִתְקָרְבִים אֵלָיו וּמַגִּישִׁים לוֹ חֹמֶץ,
לז וְאוֹמְרִים לוֹ: אִם אַתָּה הוּא מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים, הוֹשַׁע אֶת עַצְמְךָ.
לח וְהָיְתָה גַּם כְּתֹבֶת כְּתוּבָה מֵעָלָיו, בִּיוָנִית וּבְרוֹמִית וּבְעִבְרִית:

"זֶה הוּא מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים"

לט וְאֶחָד מִן הַפּוֹשְׁעִים שֶׁנִּצְלַב אִתּוֹ, גִּדֵּף אוֹתוֹ וְאָמַר: אִם אַתָּה הוּא הַמָּשִׁיחַ, הַצֵּל אֶת עַצְמְךָ וְהַצֵּל גַּם אוֹתָנוּ.
מ וְגָעַר בּוֹ חֲבֵרוֹ וְאָמַר לוֹ: אֲפִלּוּ מֵאֱלֹהִים אֵינְךָ יָרֵא? כִּי גַּם אַתָּה בְּאוֹתוֹ הַמִּשְׁפָּט.
מא וַאֲנַחְנוּ בְּצֶדֶק, כִּי כְּפִי שֶׁרְאוּיִים הָיִינוּ וּכְפִי שֶׁעָשִׂינוּ שֻׁלַּם לָנוּ; אֲבָל זֶה שׁוּם עָוֶל לֹא עָשָׂה.
מב וְאָמַר לְיֵשׁוּעַ: זָכְרֵנִי, אֲדוֹנִי, כַּאֲשֶׁר תָּבוֹא לְמַלְכוּתְךָ.
מג אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לְךָ, שֶׁהַיּוֹם אִתִּי תִּהְיֶה בְּגַן עֵדֶן.
מד וּבְעֶרֶךְ בַּשָּׁעָה הַשִּׁשִּׁית נִהְיָה חֹשֶׁךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, עַד לַשָּׁעָה הַתְּשִׁיעִית.
מה וְהַשֶּׁמֶשׁ חָשְׁכָה, וּפָרֹכֶת הַהֵיכָל נִקְרְעָה בָּאֶמְצַע.
מו וְצָעַק יֵשׁוּעַ בְּקוֹל גָּדוֹל וְאָמַר: אָבִי, בְּיָדְךָ מַפְקִיד אֲנִי רוּחִי. זֹאת אָמַר וּמֵת.
מז וּכְשֶׁרָאָה שַׂר-הַמֵּאָה מַה שֶּׁהָיָה, כִּבֵּד אֶת הָאֱלֹהִים וְאָמַר: בֶּאֱמֶת הָאִישׁ הַזֶּה צַדִּיק הָיָה.
מח וְכָל הַהֲמוֹנִים שֶׁהִתְאַסְּפוּ אֶל הַמַּרְאֶה הַזֶּה, כְּשֶׁרָאוּ מַה שֶּׁהָיָה, שָׁבוּ כְּשֶׁהֵם טוֹפְחִים עַל חֲזֵיהֶם.
מט וְכָל מַכִּירָיו שֶׁל יֵשׁוּעַ עָמְדוּ מֵרָחוֹק, וְהַנָּשִׁים אֲשֶׁר בָּאוּ אִתּוֹ מִן הַגָּלִיל, וְרָאוּ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.
נ וְאִישׁ אֶחָד אֲשֶׁר שְׁמוֹ יוֹסֵף, יוֹעֵץ מִן הָעִיר רָמָתַיִם שֶׁבִּיהוּדָה, אִישׁ טוֹב וְצַדִּיק הָיָה.
נא הַלָּה לֹא הִסְכִּים עִם רְצוֹנָם וּפָעֳלָם וּמְחַכֶּה הָיָה לְמַלְכוּת הָאֱלֹהִים.
נב הַלָּה נִגַּשׁ אֶל פִּילָטוֹס וּבִקֵּשׁ אֶת גּוּפַת יֵשׁוּעַ;
נג וְהוֹרִידָהּ וּכְרָכָהּ בְּסָדִין פִּשְׁתָּן, וְהִנִּיחָהּ בְּבֵית-קֶבֶר חָצוּב, אֲשֶׁר עַד אָז לֹא הֻנַּח בּוֹ אִישׁ.
נד וְיוֹם עֶרֶב שַׁבָּת הָיָה, וְהַשַּׁבָּת הֵחֵלָּה נִכְנֶסֶת.