PARASHAT MATOT
(The Tribes)


BaMidbar (Numbers) 30:2-32:42 | Yirme-Yahu (Jeremiah) 1:1-2:3 | Matti (Matthew) 5:33-37; 23:1-39



TORAH  |  HAFTARAH  |  BRIT KHADASHAH

TORAH

BaMidbar Chapter 30
2 And Moshe spoke unto the heads of the tribes of B'nei Yisra'el, saying, "This is the thing which יהוה has commanded. 3 When a man vows a vow unto יהוה , or swears an oath to bind his soul with a bond, he shall not break his word; he shall do according to all that proceeds out of his mouth. 4 Also, when a woman vows a vow unto יהוה , and binds herself by a bond, being in her father’s house, in her youth, 5 and her father hears her vow, or her bond wherewith she has bound her soul, and her father holds his peace at her, then all her vows shall stand, and every bond wherewith she has bound her soul shall stand. 6 But if her father disallows her in the day that he hears, none of her vows, or of her bonds wherewith she has bound her soul, shall stand; and יהוה will forgive her, because her father disallowed her. 7 And if she is married to a husband, while her vows are upon her, or the clear utterance of her lips, wherewith she has bound her soul; 8 and her husband hears it, whatsoever day it is that he hears it, and holds his peace at her; then her vows shall stand, and her bonds wherewith she has bound her soul shall stand. 9 But if her husband disallows her in the day that he hears it, then he shall make void her vow which is upon her, and the clear utterance of her lips, wherewith she has bound her soul; and יהוה will forgive her. 10 But the vow of a widow, or of her that is divorced, even every thing wherewith she has bound her soul, shall stand against her. 11 And if a woman vowed in her husband’s house, or bound her soul by a bond with an oath, 12 and her husband heard it, and held his peace at her, and disallowed her not, then all her vows shall stand, and every bond wherewith she bound her soul shall stand. 13 But if her husband makes them null and void in the day that he hears them, then whatsoever proceeded out of her lips, whether it were her vows, or the bond of her soul, shall not stand: her husband has made them void; and יהוה will forgive her. 14 Every vow, and every binding oath to afflict the soul, her husband may let it stand, or her husband may make it void. 15 But if her husband altogether holds his peace at her from day to day, then he causes all her vows to stand, or all her bonds, which are upon her; he has let them stand, because he held his peace at her in the day that he heard them. 16 But if he shall make them null and void after that he has heard them, then he shall bear her iniquity."
17 These are the Khukot, which יהוה commanded Moshe, between a man and his wife, between a father and his daughter, being in her youth, in her father’s house.

במדבר פרק ל
ב וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יהוה . ג אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַיהוה אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה. ד וְאִשָּׁה כִּי תִדֹּר נֶדֶר לַיהוה וְאָסְרָה אִסָּר בְּבֵית אָבִיהָ בִּנְעֻרֶיהָ. ה וְשָׁמַע אָבִיהָ אֶת נִדְרָהּ וֶאֱסָרָהּ אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ וְהֶחֱרִישׁ לָהּ אָבִיהָ וְקָמוּ כָּל נְדָרֶיהָ וְכָל אִסָּר אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ יָקוּם. ו וְאִם הֵנִיא אָבִיהָ אֹתָהּ בְּיוֹם שָׁמְעוֹ כָּל נְדָרֶיהָ וֶאֱסָרֶיהָ אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ לֹא יָקוּם וַיהוה יִסְלַח לָהּ כִּי הֵנִיא אָבִיהָ אֹתָהּ. ז וְאִם הָיוֹ תִהְיֶה לְאִישׁ וּנְדָרֶיהָ עָלֶיהָ אוֹ מִבְטָא שְׂפָתֶיהָ אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ. ח וְשָׁמַע אִישָׁהּ בְּיוֹם שָׁמְעוֹ וְהֶחֱרִישׁ לָהּ וְקָמוּ נְדָרֶיהָ וֶאֱסָרֶהָ אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ יָקֻמוּ. ט וְאִם בְּיוֹם שְׁמֹעַ אִישָׁהּ יָנִיא אוֹתָהּ וְהֵפֵר אֶת נִדְרָהּ אֲשֶׁר עָלֶיהָ וְאֵת מִבְטָא שְׂפָתֶיהָ אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ וַיהוה יִסְלַח לָהּ. י וְנֵדֶר אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה כֹּל אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ יָקוּם עָלֶיהָ. יא וְאִם בֵּית אִישָׁהּ נָדָרָה אוֹ אָסְרָה אִסָּר עַל נַפְשָׁהּ בִּשְׁבֻעָה. יב וְשָׁמַע אִישָׁהּ וְהֶחֱרִשׁ לָהּ לֹא הֵנִיא אֹתָהּ וְקָמוּ כָּל נְדָרֶיהָ וְכָל אִסָּר אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ יָקוּם. יג וְאִם הָפֵר יָפֵר אֹתָם אִישָׁהּ בְּיוֹם שָׁמְעוֹ כָּל מוֹצָא שְׂפָתֶיהָ לִנְדָרֶיהָ וּלְאִסַּר נַפְשָׁהּ לֹא יָקוּם אִישָׁהּ הֲפֵרָם וַיהוה יִסְלַח לָהּ. יד כָּל נֵדֶר וְכָל שְׁבֻעַת אִסָּר לְעַנֹּת נָפֶשׁ אִישָׁהּ יְקִימֶנּוּ וְאִישָׁהּ יְפֵרֶנּוּ. טו וְאִם הַחֲרֵשׁ יַחֲרִישׁ לָהּ אִישָׁהּ מִיּוֹם אֶל יוֹם וְהֵקִים אֶת כָּל נְדָרֶיהָ אוֹ אֶת כָּל אֱסָרֶיהָ אֲשֶׁר עָלֶיהָ הֵקִים אֹתָם כִּי הֶחֱרִשׁ לָהּ בְּיוֹם שָׁמְעוֹ. טז וְאִם הָפֵר יָפֵר אֹתָם אַחֲרֵי שָׁמְעוֹ וְנָשָׂא אֶת עֲו‍ֹנָהּ.
יז אֵלֶּה הַחֻקִּים אֲשֶׁר צִוָּה יהוה אֶת מֹשֶׁה בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ בֵּין אָב לְבִתּוֹ בִּנְעֻרֶיהָ בֵּית אָבִיהָ.

BaMidbar Chapter 31
1 And יהוה spoke unto Moshe, saying, 2 "Avenge B'nei Yisra'el of the Midyanim; afterward shall you be gathered unto your people." 3 And Moshe spoke unto the people, saying, "Arm men from among you for the war, that they may go against Midyan, to execute the vengeance of יהוה on Midyan. 4 Of every tribe a thousand, throughout all the tribes of Yisra'el, shall you send to the war." 5 So there were delivered, out of the thousands of Yisra'el, a thousand of every tribe, twelve thousand armed for war. 6 And Moshe sent them, a thousand of every tribe, to the war, them and Pin'khas the son of El Azar the kohen, to the war, with the consecrated vessels and the trumpets for the alarm in his hand. 7 And they warred against Midyan, as יהוה commanded Moshe; and they slew every male. 8 And they slew the kings of Midyan with the rest of their slain: Evi, and Rekem, and Tzur, and Khur, and Revah, the five kings of Midyan; Bilam also the son of Be'or they slew with the sword. 9 And B'nei Yisra'el took captive the women of Midyan and their little ones; and all their cattle, and all their flocks, and all their goods, they took for a prey. 10 And all their cities in the places wherein they dwelt, and all their encampments, they burnt with fire. 11 And they took all the spoil, and all the prey, both of man and of beast. 12 And they brought the captives, and the prey, and the spoil, unto Moshe, and unto El Azar the kohen, and unto the assembly of B'nei Yisra'el, unto the camp, unto the plains of Mo'av, which are by the Yarden at Yerekho.
13 And Moshe, and El Azar the kohen, and all the princes of the assembly, went forth to meet them without the camp. 14 And Moshe was wroth with the officers of the host, the captains of thousands and the captains of hundreds, who came from the service of the war. 15 And Moshe said unto them, "Have you saved all the women alive? 16 Behold, these caused B'nei Yisra'el, through the counsel of Bilam, to revolt so as to break faith with יהוה in the matter of Pe'or, and so the plague was among the assembly of יהוה . Now 17 therefore kill every male among the little ones, and kill every woman that has known man by lying with him. 18 But all the little girls, that have not known man by lying with him, keep alive for yourselves. 19 And encamp outside the camp seven days; whoever has killed any person, and whoever has touched any slain, purify yourselves on the third day and on the seventh day, you and your captives. 20 And as to every garment, and all that is made of skin, and all work of goats' hair, and all things made of wood, you shall purify."
21 And El Azar the kohen said unto the men of war that went to the battle, "This is the statute of the Torah which יהוה has commanded Moshe: 22 but the gold, and the silver, the brass, the iron, the tin, and the lead, 23 every thing that may abide the fire, you shall make to go through the fire, and it shall be clean; nevertheless it shall be purified with the water of sprinkling; and all that abides not the fire you shall make to go through the water. 24 And you shall wash your clothes on the seventh day, and you shall be clean, and afterward you may come into the camp."
25 And יהוה spoke unto Moshe, saying, 26 "Take the sum of the prey that was taken, both of man and of beast, you, and El Azar the kohen, and the heads of the fathers' houses of the assembly; 27 and divide the prey into two parts: between the men skilled in war, that went out to battle, and all the assembly; 28 and levy a tribute unto יהוה of the men of war that went out to battle: one soul of five hundred, both of the persons, and of the beeves, and of the donkeys, and of the flocks; 29 take it of their half, and give it unto El Azar the kohen, as a portion consecrated for יהוה . And 30 of the half for B'nei Yisra'el, you shall take one drawn out of every fifty, of the persons, of the beeves, of the donkeys, and of the flocks, even of all the cattle, and give them unto the Levi'im, that keep the charge of the Mishkan of יהוה ." And 31 Moshe and El Azar the kohen did as יהוה commanded Moshe. 32 Now the prey, over and above the booty which the men of war took, was six hundred and seventy-five thousand sheep, 33 and seventy-two thousand beeves, 34 and sixty-one thousand donkeys, 35 and thirty-two thousand persons in all, of the women that had not known man by lying with him. 36 And the half, which was the portion of them that went out to war, was in number three hundred and thirty-seven thousand and five hundred sheep. 37 And the tribute of יהוה of the sheep was six hundred and seventy-five. 38 And the beeves were thirty-six thousand, of which the tribute of יהוה was seventy-two. 39 And the donkeys were thirty thousand and five hundred, of which the tribute of יהוה was sixty-one. 40 And the persons were sixteen thousand, of whom the tribute of יהוה was thirty-two persons. 41 And Moshe gave the tribute, which was consecrated for יהוה , unto El Azar the kohen, as יהוה commanded Moshe. 42 And of the half for B'nei Yisra'el, which Moshe divided off from the men that warred, 43 now the congregation’s half was three hundred and thirty-seven thousand and five hundred sheep, 44 and thirty-six thousand beeves, 45 and thirty thousand and five hundred donkeys, 46 and sixteen thousand persons, 47 even of the half for B'nei Yisra'el, Moshe took one drawn out of every fifty, both of man and of beast, and gave them unto the Levi'im, that kept the charge of the Mishkan of יהוה , as יהוה commanded Moshe. 48 And the officers that were over the thousands of the host, the captains of thousands, and the captains of hundreds, came near unto Moshe; 49 and they said unto Moshe, "Your servants have taken the sum of the men of war that are under our charge, and there lacks not one man of us. 50 And we have brought the offering of יהוה , what every man has gotten, of jewels of gold, armlets, and bracelets, signet-rings, ear-rings, and girdles, to make atonement for our souls before יהוה ." And 51 Moshe and El Azar the kohen took the gold of them, even all wrought jewels. 52 And all the gold of the gift that they consecrated for יהוה , of the captains of thousands, and of the captains of hundreds, was sixteen thousand seven hundred and fifty shekels., 53 For the men of war had taken booty, every man for himself. 54 And Moshe and El Azar the kohen took the gold of the captains of thousands and of hundreds, and brought it into the tent of meeting, for a memorial for B'nei Yisra'el before יהוה .

במדבר פרק לא
א וַיְדַבֵּר יהוה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. ב נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים אַחַר תֵּאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ. ג וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל הָעָם לֵאמֹר הֵחָלְצוּ מֵאִתְּכֶם אֲנָשִׁים לַצָּבָא וְיִהְיוּ עַל מִדְיָן לָתֵת נִקְמַת יהוה בְּמִדְיָן. ד אֶלֶף לַמַּטֶּה אֶלֶף לַמַּטֶּה לְכֹל מַטּוֹת יִשְׂרָאֵל תִּשְׁלְחוּ לַצָּבָא. ה וַיִּמָּסְרוּ מֵאַלְפֵי יִשְׂרָאֵל אֶלֶף לַמַּטֶּה שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף חֲלוּצֵי צָבָא. ו וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה אֶלֶף לַמַּטֶּה לַצָּבָא אֹתָם וְאֶת פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן לַצָּבָא וּכְלֵי הַקֹּדֶשׁ וַחֲצֹצְרוֹת הַתְּרוּעָה בְּיָדוֹ. ז וַיִּצְבְּאוּ עַל מִדְיָן כַּאֲשֶׁר צִוָּה יהוה אֶת מֹשֶׁה וַיַּהַרְגוּ כָּל זָכָר. ח וְאֶת מַלְכֵי מִדְיָן הָרְגוּ עַל חַלְלֵיהֶם אֶת אֱוִי וְאֶת רֶקֶם וְאֶת צוּר וְאֶת חוּר וְאֶת רֶבַע חֲמֵשֶׁת מַלְכֵי מִדְיָן וְאֵת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הָרְגוּ בֶּחָרֶב. ט וַיִּשְׁבּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת נְשֵׁי מִדְיָן וְאֶת טַפָּם וְאֵת כָּל בְּהֶמְתָּם וְאֶת כָּל מִקְנֵהֶם וְאֶת כָּל חֵילָם בָּזָזוּ. י וְאֵת כָּל עָרֵיהֶם בְּמוֹשְׁבֹתָם וְאֵת כָּל טִירֹתָם שָׂרְפוּ בָּאֵשׁ. יא וַיִּקְחוּ אֶת כָּל הַשָּׁלָל וְאֵת כָּל הַמַּלְקוֹחַ בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה. יב וַיָּבִאוּ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְאֶל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשְּׁבִי וְאֶת הַמַּלְקוֹחַ וְאֶת הַשָּׁלָל אֶל הַמַּחֲנֶה אֶל עַרְבֹת מוֹאָב אֲשֶׁר עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ.
יג וַיֵּצְאוּ מֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְכָל נְשִׂיאֵי הָעֵדָה לִקְרָאתָם אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה. יד וַיִּקְצֹף מֹשֶׁה עַל פְּקוּדֵי הֶחָיִל שָׂרֵי הָאֲלָפִים וְשָׂרֵי הַמֵּאוֹת הַבָּאִים מִצְּבָא הַמִּלְחָמָה. טו וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מֹשֶׁה הַחִיִּיתֶם כָּל נְקֵבָה. טז הֵן הֵנָּה הָיוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בִּדְבַר בִּלְעָם לִמְסָר מַעַל בַּיהוה עַל דְּבַר פְּעוֹר וַתְּהִי הַמַּגֵּפָה בַּעֲדַת יהוה . יז וְעַתָּה הִרְגוּ כָל זָכָר בַּטָּף וְכָל אִשָּׁה יֹדַעַת אִישׁ לְמִשְׁכַּב זָכָר הֲרֹגוּ. יח וְכֹל הַטַּף בַּנָּשִׁים אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ מִשְׁכַּב זָכָר הַחֲיוּ לָכֶם. יט וְאַתֶּם חֲנוּ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה שִׁבְעַת יָמִים כֹּל הֹרֵג נֶפֶשׁ וְכֹל נֹגֵעַ בֶּחָלָל תִּתְחַטְּאוּ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי אַתֶּם וּשְׁבִיכֶם. כ וְכָל בֶּגֶד וְכָל כְּלִי עוֹר וְכָל מַעֲשֵׂה עִזִּים וְכָל כְּלִי עֵץ תִּתְחַטָּאוּ.
כא וַיֹּאמֶר אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֶל אַנְשֵׁי הַצָּבָא הַבָּאִים לַמִּלְחָמָה זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה יהוה אֶת מֹשֶׁה. כב אַךְ אֶת הַזָּהָב וְאֶת הַכָּסֶף אֶת הַנְּחֹשֶׁת אֶת הַבַּרְזֶל אֶת הַבְּדִיל וְאֶת הָעֹפָרֶת. כג כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא בָאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ וְטָהֵר אַךְ בְּמֵי נִדָּה יִתְחַטָּא וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יָבֹא בָּאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בַמָּיִם. כד וְכִבַּסְתֶּם בִּגְדֵיכֶם בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וּטְהַרְתֶּם וְאַחַר תָּבֹאוּ אֶל הַמַּחֲנֶה.
כה וַיֹּאמֶר יהוה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. כו שָׂא אֵת רֹאשׁ מַלְקוֹחַ הַשְּׁבִי בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה אַתָּה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְרָאשֵׁי אֲבוֹת הָעֵדָה. כז וְחָצִיתָ אֶת הַמַּלְקוֹחַ בֵּין תֹּפְשֵׂי הַמִּלְחָמָה הַיֹּצְאִים לַצָּבָא וּבֵין כָּל הָעֵדָה. כח וַהֲרֵמֹתָ מֶכֶס לַיהוה מֵאֵת אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הַיֹּצְאִים לַצָּבָא אֶחָד נֶפֶשׁ מֵחֲמֵשׁ הַמֵּאוֹת מִן הָאָדָם וּמִן הַבָּקָר וּמִן הַחֲמֹרִים וּמִן הַצֹּאן. כט מִמַּחֲצִיתָם תִּקָּחוּ וְנָתַתָּה לְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן תְּרוּמַת יהוה . ל וּמִמַּחֲצִת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תִּקַּח אֶחָד אָחֻז מִן הַחֲמִשִּׁים מִן הָאָדָם מִן הַבָּקָר מִן הַחֲמֹרִים וּמִן הַצֹּאן מִכָּל הַבְּהֵמָה וְנָתַתָּה אֹתָם לַלְוִיִּם שֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת מִשְׁכַּן יהוה . לא וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן כַּאֲשֶׁר צִוָּה יהוה אֶת מֹשֶׁה. לב וַיְהִי הַמַּלְקוֹחַ יֶתֶר הַבָּז אֲשֶׁר בָּזְזוּ עַם הַצָּבָא צֹאן שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וְשִׁבְעִים אֶלֶף וַחֲמֵשֶׁת אֲלָפִים. לג וּבָקָר שְׁנַיִם וְשִׁבְעִים אָלֶף. לד וַחֲמֹרִים אֶחָד וְשִׁשִּׁים אָלֶף. לה וְנֶפֶשׁ אָדָם מִן הַנָּשִׁים אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ מִשְׁכַּב זָכָר כָּל נֶפֶשׁ שְׁנַיִם וּשְׁלֹשִׁים אָלֶף. לו וַתְּהִי הַמֶּחֱצָה חֵלֶק הַיֹּצְאִים בַּצָּבָא מִסְפַּר הַצֹּאן שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשִׁים אֶלֶף וְשִׁבְעַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת. לז וַיְהִי הַמֶּכֶס לַיהוה מִן הַצֹּאן שֵׁשׁ מֵאוֹת חָמֵשׁ וְשִׁבְעִים. לח וְהַבָּקָר שִׁשָּׁה וּשְׁלֹשִׁים אָלֶף וּמִכְסָם לַיהוה שְׁנַיִם וְשִׁבְעִים. לט וַחֲמֹרִים שְׁלֹשִׁים אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וּמִכְסָם לַיהוה אֶחָד וְשִׁשִּׁים. מ וְנֶפֶשׁ אָדָם שִׁשָּׁה עָשָׂר אָלֶף וּמִכְסָם לַיהוה שְׁנַיִם וּשְׁלֹשִׁים נָפֶשׁ. מא וַיִּתֵּן מֹשֶׁה אֶת מֶכֶס תְּרוּמַת יהוה לְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן כַּאֲשֶׁר צִוָּה יהוה אֶת מֹשֶׁה. מב וּמִמַּחֲצִית בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר חָצָה מֹשֶׁה מִן הָאֲנָשִׁים הַצֹּבְאִים. מג וַתְּהִי מֶחֱצַת הָעֵדָה מִן הַצֹּאן שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשִׁים אֶלֶף שִׁבְעַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת. מד וּבָקָר שִׁשָּׁה וּשְׁלֹשִׁים אָלֶף. מה וַחֲמֹרִים שְׁלֹשִׁים אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת. מו וְנֶפֶשׁ אָדָם שִׁשָּׁה עָשָׂר אָלֶף. מז וַיִּקַּח מֹשֶׁה מִמַּחֲצִת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הָאָחֻז אֶחָד מִן הַחֲמִשִּׁים מִן הָאָדָם וּמִן הַבְּהֵמָה וַיִּתֵּן אֹתָם לַלְוִיִּם שֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת מִשְׁכַּן יהוה כַּאֲשֶׁר צִוָּה יהוה אֶת מֹשֶׁה. מח וַיִּקְרְבוּ אֶל מֹשֶׁה הַפְּקֻדִים אֲשֶׁר לְאַלְפֵי הַצָּבָא שָׂרֵי הָאֲלָפִים וְשָׂרֵי הַמֵּאוֹת. מט וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה עֲבָדֶיךָ נָשְׂאוּ אֶת רֹאשׁ אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה אֲשֶׁר בְּיָדֵנוּ וְלֹא נִפְקַד מִמֶּנּוּ אִישׁ. נ וַנַּקְרֵב אֶת קָרְבַּן יהוה אִישׁ אֲשֶׁר מָצָא כְלִי זָהָב אֶצְעָדָה וְצָמִיד טַבַּעַת עָגִיל וְכוּמָז לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵינוּ לִפְנֵי יהוה . נא וַיִּקַּח מֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֶת הַזָּהָב מֵאִתָּם כֹּל כְּלִי מַעֲשֶׂה. נב וַיְהִי כָּל זְהַב הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר הֵרִימוּ לַיהוה שִׁשָּׁה עָשָׂר אֶלֶף שְׁבַע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים שָׁקֶל מֵאֵת שָׂרֵי הָאֲלָפִים וּמֵאֵת שָׂרֵי הַמֵּאוֹת. נג אַנְשֵׁי הַצָּבָא בָּזְזוּ אִישׁ לוֹ. נד וַיִּקַּח מֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֶת הַזָּהָב מֵאֵת שָׂרֵי הָאֲלָפִים וְהַמֵּאוֹת וַיָּבִאוּ אֹתוֹ אֶל אֹהֶל מוֹעֵד זִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי יהוה

BaMidbar Chapter 32
1 Now the B’nei Re'uven and the B’nei Gad had a very great multitude of cattle; and when they saw the land of Yazer, and the land of Gilad, that, behold, the place was a place for cattle, 2 the B’nei Gad and the B’nei Re'uven came and spoke unto Moshe, and to El Azar the kohen, and unto the princes of the assembly, saying, 3 "Atarot, and Divon, and Yazer, and Nimrah, and Kheshbon, and El Aleh, and Sevam, and Nevo, and Be'on, 4 the land which יהוה smote before the assembly of Yisra'el, is a land for cattle, and your servants have cattle." 5 And they said, "If we have found favor in your sight, let this land be given unto your servants for a possession; bring us not over the Yarden." 6 And Moshe said unto the children of Gad and to the children of Re'uven, "Shall your brethren go to the war, and shall you sit here? 7 And therefore will you turn away the heart of B'nei Yisra'el from going over into the land which יהוה has given them? 8 Thus did your fathers, when I sent them from Kadesh Barne'a to see the land. 9 For when they went up unto the valley of Eshkol, and saw the land, they turned away the heart of B'nei Yisra'el, that they should not go into the land which יהוה had given them. 10 And the anger of יהוה was kindled in that day, and He swore, saying, 11 'Surely none of the men that came up out of Mitzrayim, from twenty years old and upward, shall see the land which I swore unto Avraham, unto Yitz'khak, and unto Ya'akov; because they have not wholly followed Me; 12 save Kalev Ben Yefuneh the Kenizi, and Yehoshua Bin Nun; because they have wholly followed יהוה .' And13 the anger of יהוה was kindled against Yisra'el, and He made them wander to and fro in the wilderness forty years, until all the generation, that had done evil in the sight of יהוה , was consumed. 14 And, behold, you are risen up in your fathers' stead, a brood of sinful men, to augment yet the fierce anger of יהוה toward Yisra'el. 15 For if you turn away from after Him, He will yet again leave them in the wilderness; and so you will destroy all this people." 16 And they came near unto him, and said, "We will build sheepfolds here for our cattle, and cities for our little ones; 17 but we ourselves will be ready, armed to go before B'nei Yisra'el, until we have brought them unto their place; and our little ones shall dwell in the fortified cities because of the inhabitants of the land. 18 We will not return unto our houses, until B'nei Yisra'el have inherited every man his inheritance. 19 For we will not inherit with them on the other side of the Yarden, and forward, because our inheritance is fallen to us on this side of the Yarden eastward."
20 And Moshe said unto them, "If you will do this thing: if you will arm yourselves to go before יהוה to the war, 21 and every armed man of you will pass over the Yarden before יהוה , until He has driven out His enemies from before Him, 22 and the land is subdued before יהוה , and you return afterward, then you shall be clear before יהוה , and before Yisra'el, and this land shall be unto you for a possession before יהוה . But23 if you will not do so, behold, you have sinned against יהוה ; and know your sin which will find you. 24 Build cities for your little ones, and folds for your sheep; and do that which has proceeded out of your mouth."
25 And the children of Gad and the children of Re'uven spoke unto Moshe, saying, "your servants will do as My Adon commands. 26 Our little ones, our wives, our flocks, and all our cattle, shall be there in the cities of Gilad; 27 but your servants will pass over, every man that is armed for war, before יהוה to battle, as My Adon says." 28 So Moshe gave charge concerning them to El Azar the kohen, and to Yehoshua Bin Nun, and to the heads of the fathers' houses of the tribes of B'nei Yisra'el. 29 And Moshe said unto them, "If the children of Gad and the children of Re'uven will pass with you over the Yarden, every man that is armed to battle, before יהוה , and the land shall be subdued before you, then you shall give them the land of Gilad for a possession; 30 but if they will not pass over with you armed, they shall have possessions among you in the land of Kena'an." 31 And the children of Gad and the children of Re'uven answered, saying, "As יהוה has said unto your servants, so will we do. 32 We will pass over armed before יהוה into the land of Kena'an, and the possession of our inheritance shall remain with us beyond the Yarden." 33 And Moshe gave unto them, even to the children of Gad, and to the children of Re'uven, and unto half of the tribe of Menasheh Ben Yosef, the kingdom of Sikhon king of the Amori, and the kingdom of Og king of Bashan, the land, according to the cities thereof with their borders, even the cities of the land round about. 34 And the children of Gad built Divon, and Atarot, and Aro'er; 35 and Atrot-shofan, and Yazer, and Yogbe'ah; 36 and Beit Nimrah, and Beit Haran; fortified cities, and folds for sheep. 37 And the children of Re'uven built Kheshbon, and El Aleh, and Kiriyatayim; 38 and Nevo, and Ba'al-meon, their names being changed, and Sibmah; and gave their names unto the cities which they builded. 39 And the children of Makhir Ben Menasheh went to Gilad, and took it, and dispossessed the Amori that were therein. 40 And Moshe gave Gilad unto Makhir Ben Menasheh; and he dwelt therein. 41 And Ya'ir Ben Menasheh went and took the villages thereof, and called them Havot Ya'ir. 42 And Novakh went and took Kenat, and the villages thereof, and called it Novakh, after his own name.

במדבר פרק לב
א וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָד עָצוּם מְאֹד וַיִּרְאוּ אֶת אֶרֶץ יַעְזֵר וְאֶת אֶרֶץ גִּלְעָד וְהִנֵּה הַמָּקוֹם מְקוֹם מִקְנֶה. ב וַיָּבֹאוּ בְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְאֶל נְשִׂיאֵי הָעֵדָה לֵאמֹר. ג עֲטָרוֹת וְדִיבֹן וְיַעְזֵר וְנִמְרָה וְחֶשְׁבּוֹן וְאֶלְעָלֵה וּשְׂבָם וּנְבוֹ וּבְעֹן. ד הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִכָּה יהוה לִפְנֵי עֲדַת יִשְׂרָאֵל אֶרֶץ מִקְנֶה הִוא וְלַעֲבָדֶיךָ מִקְנֶה. ה וַיֹּאמְרוּ אִם מָצָאנוּ חֵן בְּעֵינֶיךָ יֻתַּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לַעֲבָדֶיךָ לַאֲחֻזָּה אַל תַּעֲבִרֵנוּ אֶת הַיַּרְדֵּן. ו וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לִבְנֵי גָד וְלִבְנֵי רְאוּבֵן הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה. זוְ לָמָּה תנואון (תְנִיאוּן) אֶת לֵב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵעֲבֹר אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם יהוה . ח כֹּה עָשׂוּ אֲבֹתֵיכֶם בְּשָׁלְחִי אֹתָם מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ לִרְאוֹת אֶת הָאָרֶץ. ט וַיַּעֲלוּ עַד נַחַל אֶשְׁכּוֹל וַיִּרְאוּ אֶת הָאָרֶץ וַיָּנִיאוּ אֶת לֵב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְבִלְתִּי בֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם יהוה . י וַיִּחַר אַף יהוה בַּיּוֹם הַהוּא וַיִּשָּׁבַע לֵאמֹר. יא אִם יִרְאוּ הָאֲנָשִׁים הָעֹלִים מִמִּצְרַיִם מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה אֵת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב כִּי לֹא מִלְאוּ אַחֲרָי. יב בִּלְתִּי כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה הַקְּנִזִּי וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן כִּי מִלְאוּ אַחֲרֵי יהוה . יג וַיִּחַר אַף יהוה בְּיִשְׂרָאֵל וַיְנִעֵם בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה עַד תֹּם כָּל הַדּוֹר הָעֹשֶׂה הָרַע בְּעֵינֵי יהוה . יד וְהִנֵּה קַמְתֶּם תַּחַת אֲבֹתֵיכֶם תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים חַטָּאִים לִסְפּוֹת עוֹד עַל חֲרוֹן אַף יהוה אֶל יִשְׂרָאֵל. טו כִּי תְשׁוּבֻן מֵאַחֲרָיו וְיָסַף עוֹד לְהַנִּיחוֹ בַּמִּדְבָּר וְשִׁחַתֶּם לְכָל הָעָם הַזֶּה. טז וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו וַיֹּאמְרוּ גִּדְרֹת צֹאן נִבְנֶה לְמִקְנֵנוּ פֹּה וְעָרִים לְטַפֵּנוּ. יז וַאֲנַחְנוּ נֵחָלֵץ חֻשִׁים לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד אֲשֶׁר אִם הֲבִיאֹנֻם אֶל מְקוֹמָם וְיָשַׁב טַפֵּנוּ בְּעָרֵי הַמִּבְצָר מִפְּנֵי יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ. יח לֹא נָשׁוּב אֶל בָּתֵּינוּ עַד הִתְנַחֵל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ נַחֲלָתוֹ. יט כִּי לֹא נִנְחַל אִתָּם מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן וָהָלְאָה כִּי בָאָה נַחֲלָתֵנוּ אֵלֵינוּ מֵעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרָחָה.
כ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מֹשֶׁה אִם תַּעֲשׂוּן אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אִם תֵּחָלְצוּ לִפְנֵי יהוה לַמִּלְחָמָה. כא וְעָבַר לָכֶם כָּל חָלוּץ אֶת הַיַּרְדֵּן לִפְנֵי יהוה עַד הוֹרִישׁוֹ אֶת אֹיְבָיו מִפָּנָיו. כב וְנִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ לִפְנֵי יהוה וְאַחַר תָּשֻׁבוּ וִהְיִיתֶם נְקִיִּם מֵיהוה וּמִיִּשְׂרָאֵל וְהָיְתָה הָאָרֶץ הַזֹּאת לָכֶם לַאֲחֻזָּה לִפְנֵי יהוה . כג וְאִם לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן הִנֵּה חֲטָאתֶם לַיהוה וּדְעוּ חַטַּאתְכֶם אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶתְכֶם. כד בְּנוּ לָכֶם עָרִים לְטַפְּכֶם וּגְדֵרֹת לְצֹנַאֲכֶם וְהַיֹּצֵא מִפִּיכֶם תַּעֲשׂוּ.
כה וַיֹּאמֶר בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן אֶל מֹשֶׁה לֵאמֹר עֲבָדֶיךָ יַעֲשׂוּ כַּאֲשֶׁר אֲדֹנִי מְצַוֶּה. כו טַפֵּנוּ נָשֵׁינוּ מִקְנֵנוּ וְכָל בְּהֶמְתֵּנוּ יִהְיוּ שָׁם בְּעָרֵי הַגִּלְעָד. כז וַעֲבָדֶיךָ יַעַבְרוּ כָּל חֲלוּץ צָבָא לִפְנֵי יהוה לַמִּלְחָמָה כַּאֲשֶׁר אֲדֹנִי דֹּבֵר. כח וַיְצַו לָהֶם מֹשֶׁה אֵת אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְאֵת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְאֶת רָאשֵׁי אֲבוֹת הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. כט וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם אִם יַעַבְרוּ בְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן אִתְּכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן כָּל חָלוּץ לַמִּלְחָמָה לִפְנֵי יהוה וְנִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ לִפְנֵיכֶם וּנְתַתֶּם לָהֶם אֶת אֶרֶץ הַגִּלְעָד לַאֲחֻזָּה. ל וְאִם לֹא יַעַבְרוּ חֲלוּצִים אִתְּכֶם וְנֹאחֲזוּ בְתֹכְכֶם בְּאֶרֶץ כְּנָעַן. לא וַיַּעֲנוּ בְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן לֵאמֹר אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר יהוה אֶל עֲבָדֶיךָ כֵּן נַעֲשֶׂה. לב נַחְנוּ נַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי יהוה אֶרֶץ כְּנָעַן וְאִתָּנוּ אֲחֻזַּת נַחֲלָתֵנוּ מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן. לג וַיִּתֵּן לָהֶם מֹשֶׁה לִבְנֵי גָד וְלִבְנֵי רְאוּבֵן וְלַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה בֶן יוֹסֵף אֶת מַמְלֶכֶת סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי וְאֶת מַמְלֶכֶת עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן הָאָרֶץ לְעָרֶיהָ בִּגְבֻלֹת עָרֵי הָאָרֶץ סָבִיב. לד וַיִּבְנוּ בְנֵי גָד אֶת דִּיבֹן וְאֶת עֲטָרֹת וְאֵת עֲרֹעֵר. לה וְאֶת עַטְרֹת שׁוֹפָן וְאֶת יַעְזֵר וְיָגְבְּהָה. לו וְאֶת בֵּית נִמְרָה וְאֶת בֵּית הָרָן עָרֵי מִבְצָר וְגִדְרֹת צֹאן. לז וּבְנֵי רְאוּבֵן בָּנוּ אֶת חֶשְׁבּוֹן וְאֶת אֶלְעָלֵא וְאֵת קִרְיָתָיִם. לח וְאֶת נְבוֹ וְאֶת בַּעַל מְעוֹן מוּסַבֹּת שֵׁם וְאֶת שִׂבְמָה וַיִּקְרְאוּ בְשֵׁמֹת אֶת שְׁמוֹת הֶעָרִים אֲשֶׁר בָּנוּ. לט וַיֵּלְכוּ בְּנֵי מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה גִּלְעָדָה וַיִּלְכְּדֻהָ וַיּוֹרֶשׁ אֶת הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בָּהּ. מ וַיִּתֵּן מֹשֶׁה אֶת הַגִּלְעָד לְמָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה וַיֵּשֶׁב בָּהּ. מא וְיָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה הָלַךְ וַיִּלְכֹּד אֶת חַוֹּתֵיהֶם וַיִּקְרָא אֶתְהֶן חַוֹּת יָאִיר. מב וְנֹבַח הָלַךְ וַיִּלְכֹּד אֶת קְנָת וְאֶת בְּנֹתֶיהָ וַיִּקְרָא לָה נֹבַח בִּשְׁמוֹ.

HAFTARAH

Yirme-Yahu Chapter 1
1 The words of Yirme-Yahu Ben Khilki-Yahu, of the Kohanim that were in Anatot in the land of Binyamin, 2 to whom the D'var יהוה came in the days of Yoshi-Yahu Ben Amon, Melekh Yehudah, in the thirteenth year of his reign. 3 It came also in the days of Y'hoyakim Ben Yoshi-Yahu, Melekh Yehudah, unto the end of the eleventh year of Tzidki-Yahu Ben Yoshi-Yahu, Melekh Yehudah, unto the carrying away of Yerushalayim captive in the fifth khodesh.
4 And the D'var יהוה came unto me, saying, 5 "Before I formed you in the belly I knew you, and before you came forth out of the womb I set you apart; I have appointed you a Navi unto the nations". 6 Then said I, "Ah, Adonai יהוה ! Behold, I cannot speak; for I am a child." 7 But יהוה said unto me, "Do not say 'I am a child'; for to whomever I shall send you, you shall go, and whatsoever I shall command you, you shall speak. 8 Do not be afraid of them; for I am with you to deliver you, says יהוה ." Then 9 יהוה put forth His hand, and touched my mouth; and יהוה said unto me, "Behold, I have put My words in your mouth; 10 see, I have this day set you over the nations and over the kingdoms, to root out and to pull down, and to destroy and to overthrow; to build, and to plant."
11 Moreover the D'var יהוה came unto me, saying, "Yirme-Yahu, what do you see?" And I said, "I see a rod of an almond tree." 12 Then יהוה said unto me, "You have seen well; for I watch over D'varai, to perform it." 13 And the D'var יהוה came unto me the second time, saying, "What do you see?" And I said, "I see a seething pot; and the face thereof is from the north." 14 Then יהוה said unto me, "Out of the north the evil shall break forth upon all the inhabitants of the land. 15 For, lo, I will call all the families of the kingdoms of the north, says יהוה ; and they shall come, and they shall set every one his throne at the entrance of the gates of Yerushalayim, and against all the walls thereof round about, and against all the cities of Yehudah. 16 And I will utter My judgments against them touching all their wickedness; in that they have forsaken me, and have offered unto other gods, and worshipped the work of their own hands. 17 You, therefore, gird up your loins, and arise, and speak unto them all that I command you; do not be dismayed at them, lest I dismay you before them. 18 For, behold, I have made you this day a fortified city, and an iron pillar, and brazen walls, against the whole land, against the kings of Yehudah, against the princes thereof, against the priests thereof, and against the people of the land. 19 And they shall fight against you; but they shall not prevail against you; For I am with you, says יהוה , to deliver you."

יִרְמְיָהוּ פרק א
א דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ בֶּן חִלְקִיָּהוּ מִן הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר בַּעֲנָתוֹת בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִן. ב אֲשֶׁר הָיָה דְבַר יהוה אֵלָיו בִּימֵי יֹאשִׁיָּהוּ בֶן אָמוֹן מֶלֶךְ יְהוּדָה בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְמָלְכוֹ. ג וַיְהִי בִּימֵי יְהוֹיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה עַד תֹּם עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְצִדְקִיָּהוּ בֶן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה עַד גְּלוֹת יְרוּשָׁלִַם בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי.
ד וַיְהִי דְבַר יהוה אֵלַי לֵאמֹר. ה בְּטֶרֶם אצורך (אֶצָּרְךָ) בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ וּבְטֶרֶם תֵּצֵא מֵרֶחֶם הִקְדַּשְׁתִּיךָ: נָבִיא לַגּוֹיִם נְתַתִּיךָ. ו וָאֹמַר אֲהָהּ אֲדֹנָי יהוה הִנֵּה לֹא יָדַעְתִּי דַּבֵּר: כִּי נַעַר אָנֹכִי. ז וַיֹּאמֶר יהוה אֵלַי אַל תֹּאמַר נַעַר אָנֹכִי: כִּי עַל כָּל אֲשֶׁר אֶשְׁלָחֲךָ תֵּלֵךְ וְאֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוְּךָ תְּדַבֵּר. ח אַל תִּירָא מִפְּנֵיהֶם: כִּי אִתְּךָ אֲנִי לְהַצִּלֶךָ נְאֻם יהוה . ט וַיִּשְׁלַח יהוה אֶת יָדוֹ וַיַּגַּע עַל פִּי; וַיֹּאמֶר יהוה אֵלַי הִנֵּה נָתַתִּי דְבָרַי בְּפִיךָ. י רְאֵה הִפְקַדְתִּיךָ הַיּוֹם הַזֶּה עַל הַגּוֹיִם וְעַל הַמַּמְלָכוֹת לִנְתוֹשׁ וְלִנְתוֹץ וּלְהַאֲבִיד וְלַהֲרוֹס לִבְנוֹת וְלִנְטוֹעַ.
יא וַיְהִי דְבַר יהוה אֵלַי לֵאמֹר מָה אַתָּה רֹאֶה יִרְמְיָהוּ; וָאֹמַר מַקֵּל שָׁקֵד אֲנִי רֹאֶה. יב וַיֹּאמֶר יהוה אֵלַי הֵיטַבְתָּ לִרְאוֹת: כִּי שֹׁקֵד אֲנִי עַל דְּבָרִי לַעֲשֹׂתוֹ. יג וַיְהִי דְבַר יהוה אֵלַי שֵׁנִית לֵאמֹר מָה אַתָּה רֹאֶה; וָאֹמַר סִיר נָפוּחַ אֲנִי רֹאֶה וּפָנָיו מִפְּנֵי צָפוֹנָה. יד וַיֹּאמֶר יהוה אֵלָי: מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה עַל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ. טו כִּי הִנְנִי קֹרֵא לְכָל מִשְׁפְּחוֹת מַמְלְכוֹת צָפוֹנָה נְאֻם יהוה ; וּבָאוּ וְנָתְנוּ אִישׁ כִּסְאוֹ פֶּתַח שַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִַם וְעַל כָּל חוֹמֹתֶיהָ סָבִיב וְעַל כָּל עָרֵי יְהוּדָה. טז וְדִבַּרְתִּי מִשְׁפָּטַי אוֹתָם עַל כָּל רָעָתָם אֲשֶׁר עֲזָבוּנִי וַיְקַטְּרוּ לֵאלֹהִים אֲחֵרִים וַיִּשְׁתַּחֲווּ לְמַעֲשֵׂי יְדֵיהֶם. יז וְאַתָּה תֶּאְזֹר מָתְנֶיךָ וְקַמְתָּ וְדִבַּרְתָּ אֲלֵיהֶם אֵת כָּל אֲשֶׁר אָנֹכִי אֲצַוֶּךָּ; אַל תֵּחַת מִפְּנֵיהֶם פֶּן אֲחִתְּךָ לִפְנֵיהֶם. יח וַאֲנִי הִנֵּה נְתַתִּיךָ הַיּוֹם לְעִיר מִבְצָר וּלְעַמּוּד בַּרְזֶל וּלְחֹמוֹת נְחֹשֶׁת עַל כָּל הָאָרֶץ: לְמַלְכֵי יְהוּדָה לְשָׂרֶיהָ לְכֹהֲנֶיהָ וּלְעַם הָאָרֶץ. יט וְנִלְחֲמוּ אֵלֶיךָ וְלֹא יוּכְלוּ לָךְ: כִּי אִתְּךָ אֲנִי נְאֻם יהוה לְהַצִּילֶךָ.

Yirme-Yahu Chapter 2
1 And the D'var יהוה came to me, saying, 2 "Go, and cry in the ears of Yerushalayim, saying thus says יהוה , 'I remember for you the affection of your youth, the love of your espousals; how you went after Me in the wilderness, in a land that was not sown. 3 Yisra'el is the hallowed portion of יהוה , His first-fruits of the increase; all that devour him shall be held guilty, evil shall come upon them', says" יהוה .

יִרְמְיָהוּ פרק ב
א וַיְהִי דְבַר יהוה אֵלַי לֵאמֹר. ב הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלִַם לֵאמֹר כֹּה אָמַר יהוה זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה. ג קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַיהוה רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה; כָּל אֹכְלָיו יֶאְשָׁמוּ רָעָה תָּבֹא אֲלֵיהֶם נְאֻם יהוה .

BRIT KHADASHAH

Matti Chapter 5
33 "Again, you have heard it was said to them who were before you that you shall not lie in your oaths, but trust your oaths to יהוה . But 34 I say to you, never swear; neither by heaven, because it is the throne of Elohim; 35 nor by the earth, for it is a stool under His feet; nor by Yerushalayim, for it is the city of a great king. 36 Neither shall you swear by your own head, because you cannot create in it a single black or white hair. 37 But let your words be yes, yes, and no, no; for anything which adds to these is evil." 

מתי פרק ה
לג עוֹד שְׁמַעְתֶּם שֶׁנֶּאֱמַר לָרִאשׁוֹנִים: לֹא תְּשַׁקֵּר בִּשְׁבוּעוֹתֶיךָ וְשַׁלֵּם לַיהוה שְׁבוּעוֹתֶיךָ. לד אֲבָל אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם: אַל תִּשָּׁבְעוּ כְּלָל, לֹא בַּשָּׁמַיִם, שֶׁכִּסֵּא אֱלֹהִים הֵם; לה וְלֹא בָּאָרֶץ, שֶׁהֲדוֹם הִיא תַּחַת רַגְלָיו; אַף לֹא בִּירוּשָׁלַיִם, שֶׁהִיא קִרְיַת מֶלֶךְ רַב. לו אַף בְּרֹאשְׁךָ אַל תִּשָּׁבַע, כִּי אֵין אַתָּה יָכוֹל לַהֲפֹךְ בּוֹ שַׂעֲרָה אַחַת לְשַׂעֲרָה שְׁחוֹרָה אוֹ לְבָנָה; לז אֶלָּא תְּהֵא מִלַּתְכֶם כֵּן, כֵּן; וְלֹא, לֹא. מַה שֶּׁיּוֹתֵר מֵאֵלֶּה, מִן הָרַע הוּא.

Matti Chapter 23
1 Then Yeshua spoke with the people and with His Talmidim. 2 And He said to them, “The Sofrim and the P'rushim sit on the Seat of Moshe. 3 Therefore, whatever they tell you to obey, obey and do it, but do not do according to their works; for they say and do not. 4 And they bind heavy burdens, and put them on men’s shoulders, but they themselves are not willing to touch them, even with their finger. 5 And all their works they do just to be seen by men; for they make grandiose prayers, and they lengthen the tekhelet of their robes, 6 and they like the chief places at feasts, and the front seats in the Beit K'nessets, 7 and the greetings in the streets, and to be called by men, ‘Rabbi.' 8 But you, do not be called, ‘Rabbi;' for one is your Rabbi, and all of you are brethren. 9 And call no one on earth, ‘Father,' for one is Avikhem in Heaven. 10 Nor be called leaders, for one is your leader, the Mashi'akh. 11 But he who is greatest among you, let him be your servant. 12 For whoever exalts himself shall be humbled; and whoever humbles himself shall be exalted.” 
13 “Woe to you, Sofrim and P'rushim, you hypocrites! For you consume the houses of widows, and with pretense you make long prayers; because of this you shall receive a greater judgment. 14 Woe to you, Sofrim and P'rushim, you hypocrites! For you have shut off Malkhut HaShamayim against men; for you do not enter into it yourselves, and do not permit those who would enter. 15 Woe to you, Sofrim and P'rushim, you hypocrites! For you traverse sea and land to make one proselyte; and when he becomes one, you make him the son of Gehinom twice more than yourselves. 16 Woe to you, blind guides, for you say, ‘Whoever swears by the Heikhal, it is nothing; but whoever swears by the gold which is in the Heikhal, he is guilty!' 17 O you fools and blind! For which is greater, the gold, or the Heikhal that consecrates the gold? 18 And 'Whoever swears by the Mizbe'akh, it is nothing; but whoever swears by the offering that is on it, he is guilty'. 19 O you fools and blind! For which is greater, the offering, or the Mizbe'akh that consecrates the offering? 20 Therefore he who swears by the Mizbe'akh, he swears by it and by everything that is on it. 21 And whoever swears by the Heikhal, swears by it and by Him who dwells in it. 22 And he who swears by Heaven swears by the Throne of Elohim, and by Him who sits on it. 23 Woe to you, Sofrim and P'rushim, you hypocrites! For you take tenth-parts on mint, dill, and cummin, and you have overlooked the more important matters of the Torah, such as justice, compassion, and absolute trust. These were necessary for you to have done, without having left the others undone. 24 O blind guides, who strain at gnats and swallow camels! 25 Woe to you, Sofrim and P'rushim, you hypocrites! You clean the outside of the cup and of the dish, but inside they are full of extortion and iniquity. 26 Blind P'rushim! Clean first the inside of the cup and of the dish, so that their outside may also be clean. 27 Woe to you, Sofrim and P'rushim, you hypocrites! For you are like tombs painted white, which look beautiful from the outside, but inside are full of dead bones and all kinds of corruption. 28 Even so, from the outside you appear to men to be Tzadikim, but from within you are full of iniquity and hypocrisy. 29 Woe to you, Sofrim and P'rushim, you hypocrites! For you build the tombs of the Nevi'im, and you decorate the graves of HaTzadikim; 30 and you say, ‘If we had been living in the days of our forefathers, we would not have been partakers with them in the blood of the Nevi'im.' 31 Now you testify concerning yourselves that you are the children of those who killed the Nevi'im. 32 You also fill up the measure of your fathers. 33 O you serpents, and seed of scorpions! How can you flee from the judgment of Gehinom?”
34 “Because of this, I am sending to you Nevi'im and wise men and Sofrim; some of them you will kill, and you will execute them on stakes; and some you will scourge in your Beit K'nessets, and pursue them from city to city, 35 so that all the blood of the Tzadikim shed on the ground may come on you, from the blood of Avel HaTzadik down to the blood of Zakhar-Yah Ben Berekh-Yah, whom you killed between the Heikhal and the Mizbe'akh. 36 Truly I say to you, all of these things shall come upon this generation. 37 O Yerushalayim, Yerushalayim, murderess of the Nevi'im, and stoner of those who are sent to her! How often I wanted to gather together your children, just as a hen gathers her chicks under her wings, and yet you would not! 38 Behold, your house will be left to you desolate. 39 For I say to you, from now you will not see me until you say, ‘Barukh HaBa B'Shem יהוה .'”

מתי פרק כג
א אָז דִבֵּר יֵשׁוּעַ עִם הֲמוֹנֵי הָעָם וְעִם תַּלְמִידָיו. ב וְאָמַר לָהֶם: עַל כִּסֵּא מֹשֶׁה יָשְׁבוּ הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים. ג לָכֵן כָּל מַה שֶּׁיֹּאמְרוּ לָכֶם לִשְׁמֹר, שִׁמְרוּ וַעֲשׂוּ, אַךְ כְּמַעֲשֵׂיהֶם אַל תַּעֲשׂוּ, כִּי אוֹמְרִים הֵם וְאֵינָם עוֹשִׂים; ד קוֹשְׁרִים מַשָּׂאוֹת כְּבֵדִים וְשָׂמִים עַל כִּתְפֵי בְּנֵי אָדָם, אַךְ הֵם בְּאֶצְבָּעָם אֵינָם רוֹצִים לִנְגֹּעַ בָּהֶם ה וְאֶת כָּל מַעֲשֵׂיהֶם הֵם עוֹשִׂים כְּדֵי שֶׁיֵּרָאוּ לִבְנֵי אָדָם; כִּי מַרְחִיבִים הֵם אֶת תְּפִלֵּיהֶם וּמַאֲרִיכִים אֶת צִיצִיּוֹת בִּגְדֵיהֶם, ו וְאוֹהֲבִים אֶת הַמְּקוֹמוֹת הָרָאשׁיִּים בַּסְּעוּדוֹת וְאֶת הַמּוֹשָׁבִים הָרָאשִׁיִּים בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת, ז וְאֶת בִּרְכַּת הַשָּׁלוֹם בָּרְחוֹבוֹת, וְשֶׁיִּהְיוּ נִקְרָאִים רַבִּי עַל יְדֵי הָאֲנָשִׁים. ח אֲבָל אַתֶּם אַל תִּקָּרְאוּ רַבִּי, כִּי אֶחָד הוּא רַבְּכֶם, וְאַתֶּם כֻּלְּכֶם אַחִים אַתֶּם. ט וְאָב אַל תִּקְרְאוּ לָכֶם בָּאָרֶץ, כִּי אֶחָד הוּא אֲבִיכֶם שֶּׁבַּשָּׁמַיִם. י וְאַל תִּקָּרְאוּ מַנְהִיגִים, מִשּׁוּם שֶׁאֶחָד הוּא מַנְהִיגְכֶם, הַמָּשִׁיחַ. יא אֲבָל הַגָּדוֹל בָּכֶם יְהֵא לָכֶם לִמְשָׁרֵת; יב כִּי מִי שֶׁיְּרוֹמֵם אֶת עַצְמוֹ יֻשְׁפַּל, וּמִי שֶׁיַּשְׁפִּיל אֶת עַצְמוֹ יְרוֹמַם.
יג אוֹי לָכֶם סוֹפְרִים וּפְרוּשִׁים, מַעֲמִידֵי פָּנִים! כִּי אוֹכְלִים אַתֶּם אֶת בָּתֵּי הָאַלְמָנוֹת עִם שֶׁמַּאֲרִיכִים אַתֶּם אֶת תְּפִלּוֹתֵיכֶם כִּכְסוּת עַל כֵּן יֶתֶר מִשְׁפָּט תּשְׂאוּ יד אוֹי לָכֶם סוֹפְרִים וּפְרוּשִׁים, מַעֲמִידֵי פָּנִים! כִּי סוֹגְרִים אַתֶּם אֶת מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם; כִּי אַתֶּם אֵינְכֶם נִכְנָסִים, וְלַנִּכְנָסִים אֵינְכֶם מַנִּיחִים לְהִכָּנֵס. טו אוֹי לָכֶם סוֹפְרִים וּפְרוּשִׁים, מַעֲמִידֵי פָּנִים! כִּי סוֹבְבִים אַתֶּם בַּיָּם וּבַיַבָּשָׁה כְּדֵי לַעֲשׂוֹת גֵּר אֶחָד; וְכַאֲשֶׁר יִתְגַּיֵּר, אַתֶּם עוֹשִׂים אוֹתוֹ לְבֶן גֵּיהִנּוֹם כִּפְלַיִם מִכֶּם. טז אוֹי לָכֶם מוֹרֵי דֶרֶךְ עִוְרִים, כִּי אוֹמְרִים אַתֶּם: מִי שֶׁנִּשְׁבָּע בְּהֵיכָל, זֶה לֹא כְלוּם; אֲבָל מִי שֶׁנִּשְׁבָּע בִּזְהַב הַהֵיכָל, חַיָּב. יז כְּסִילִים וְעִוְרִים! שֶׁהֲרֵי מַה גָּדוֹל, הַזָּהָב אוֹ הַהֵיכָל אֲשֶׁר הוּא מְקַדֵּשׁ אֶת הַזָּהָב? יח וּמִי שֶׁנִּשְׁבָּע בַּמִּזְבֵּחַ, זֶה לֹא כְלוּם; אֲבָל מִי שֶׁנִּשְׁבָּע בַּקָּרְבָּן שֶׁעָלָיו, חַיָּב. יט כְּסִילִים וְעִוְרִים! שֶׁהֲרֵי מַה גָּדוֹל, הַקָּרְבָּן אוֹ הַמִּזְבֵּחַ הַמְקַדֵּשׁ אֶת הַקָּרְבָּן? כ לָכֵן מִי שֶׁנִּשְׁבָּע בַּמִּזְבֵּחַ, נִשְׁבָּע בּוֹ וּבְכָל אֲשֶׁר עָלָיו. כא וּמִי שֶׁנִּשְׁבָּע בַּהֵיכָל, נִשְׁבָּע בּוֹ וּבְמִי שֶׁשּׁוֹכֵן בּוֹ. כב וּמִי שֶׁנִּשְׁבָּע בַּשָּׁמַיִם, נִשְׁבָּע בְּכִסֵּא אֱלֹהִים וּבְמִי שֶׁיּוֹשֵׁב עָלָיו. כג אוֹי לָכֶם סוֹפְרִים וּפְרוּשִׁים, מַעֲמִידֵי פָּנִים! כִּי מַעַשְּׂרִים אַתֶּם אֶת הַמִּנְתָּה וְהַשֶּׁבֶת וְהַכָּמוֹן, וַעֲזַבְתֶּם אֶת הַנִּכְבָּדוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה: אֶת הַמִּשְׁפָּט וְאֶת הַחֶסֶד וְאֶת הָאֱמוּנָה.אֶת אֵלֶּה רָאוּי הָיָה שֶׁתַּעֲשׂוּ, וְאֶת אֵלֶּה אַל תַּעַזְבוּ. כד מוֹרֵי דֶרֶךְ עִוְרִים, הַמְסַנְּנִים יַתּוּשִׁים וּבוֹלְעִים גְּמַלִּים! כה אוֹי לָכֶם סוֹפְרִים וּפְרוּשִׁים, מַעֲמִידֵי פָּנִים! כִּי מְטַהֲרִים אַתֶּם אֶת חוּץ הַכּוֹס וְהַקְּעָרָה, אַךְ בְּתוֹכָן מְלֵאוֹת הֵן גָּזֵל וְעָוֶל. כו פְּרוּשִׁים עִוְרִים, טַהֲרוּ תְּחִלָּה אֶת תּוֹךְ הַכּוֹס וְהַקְּעָרָה, כְּדֵי שֶׁגַּם הַחוּץ שֶׁלָּהֶן יִהְיֶה טָהוֹר. כז אוֹי לָכֶם סוֹפְרִים וּפְרוּשִׁים, מַעֲמִידֵי פָּנִים! כִּי דּוֹמִים אַתֶּם לִקְבָרִים מְסֻיָּדִים שֶׁמִּבַּחוּץ נִרְאִים יָפִים, אַךְ בְּתוֹכָם מְלֵאִים עַצְמוֹת מֵתִים וְכָל טֻמְאָה. כח כָּךְ גַּם אַתֶּם מִבַּחוּץ נִרְאִים לִבְנֵי אָדָם כְּצַדִּיקִים, וּמִבִּפְנִים מְלֵאִים אַתֶּם עָוֶל וּצְבִיעוּת. כט אוֹי לָכֶם סוֹפְרִים וּפְרוּשִׁים, מַעֲמִידֵי פָּנִים! כִּי בּוֹנִים אַתֶּם אֶת קִבְרֵי הַנְּבִיאִים וּמְקַשְּׁטִים אֶת בָּתֵּי הַקֶּבֶר שֶׁל הַצַּדִּיקִים. ל וְאוֹמְרִים אַתֶּם: אִלּוּ חָיִינוּ בִּימֵי אֲבוֹתֵינוּ, לֹא הָיִינוּ שֻׁתָּפִים לָהֶם בְּדַם הַנְּבִיאִים. לא לְפִיכָךְ מְעִידִים אַתֶּם עַל עַצְמְכֶם, שֶׁבָּנִים אַתֶּם לְאוֹתָם שֶׁהָרְגוּ אֶת הַנְּבִיאִים. לב וְגַם אַתֶּם מַלְּאוּ אֶת סְאַת אֲבוֹתֵיכֶם. לג נְחָשִׁים, זֶרַע צִפְעוֹנִים, אֵיךְ תִּמָּלְטוּ מִדִּין גֵּיהִנּוֹם?
לד עַל כֵּן הִנְנִי שׁוֹלֵחַ אֲלֵיכֶם נְבִיאִים וַחֲכָמִים וְסוֹפְרִים; מֵהֶם תַּהַרְגוּ וְתִצְלְבוּ, וּמֵהֶם תַּלְקוּ בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹתֵיכֶם, וְתִרְדְּפוּ אוֹתָם מֵעִיר לְעִיר. לה בְּאֹפֶן שֶׁיָּבוֹא עֲלֵיכֶם כָּל דַּם הַצַּדִּיקִים שֶׁנִּשְׁפַּךְ עַל הָאָרֶץ, מִדַּם הֶבֶל הַצַּדִּיק עַד לְדַם זְכַרְיָה בֶּן בֶּרֶכְיָה, אֲשֶׁר הֲרַגְתֶּם אוֹתוֹ בֵּין הַהֵיכָל לַמִּזְבֵּחַ. לו אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁכָּל אֵלֶּה יָבוֹאוּ עַל הַדּוֹר הַזֶּה. לז יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם, הוֹרֶגֶת הַנְּבִיאִים וְרוֹגֶמֶת הַשְּׁלוּחִים אֵלֶיהָ, כַּמָּה פְּעָמִים רָצִיתִי לְקַבֵּץ אֶת בָּנַיִךְ כְּמוֹ שֶׁמְּקַבֶּצֶת הַתַּרְנְגֹלֶת אֶת אֶפְרוֹחֶיהָ תַּחַת כְּנָפֶיהָ, וְלֹא רְצִיתֶם! לח הִנֵּה בֵּיתְכֶם יֵעָזֵב לָכֶם חָרֵב; לט כִּי אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁלֹּא תִּרְאוּנִי מֵעַתָּה עַד אֲשֶׁר תֹּאמְרוּ, בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יהוה .