TORAH

D'varim Chapter 11
26 "See, I set before you this day a blessing and a curse:
27 the blessing, if you shall hearken unto the Mitzvot of יהוה your Elohim which I command you this day;
28 and the curse, if you shall not hearken unto the Mitzvot of יהוה your Elohim, but turn aside out of HaDerekh which I command you this day, to go after other gods which you have not known."
29 "And it shall come to pass, when יהוה your Elohim shall bring you into the land where you go to possess it, that you shall set the blessing upon mount Gerizim, and the curse upon mount Eval.
30 Are they not beyond the Yarden, behind the way of the going down of the sun, in the land of the Kena'ani that dwell in the Aravah, over against Gilgal, beside the terebinths of Moreh?
31 For you are to pass over the Yarden to go in to possess the land which יהוה your Elohim gives you, and you shall possess it, and dwell therein.
32 And you shall observe to do all the Khukot and the Mishpatim which I set before you this day."

דברים פרק יא
כו רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה.
כז אֶת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְו‍ֹת יהוה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם.
כח וְהַקְּלָלָה אִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל מִצְו‍ֹת יהוה אֱלֹהֵיכֶם וְסַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם.
כט וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ יהוה אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ וְנָתַתָּה אֶת הַבְּרָכָה עַל הַר גְּרִזִים וְאֶת הַקְּלָלָה עַל הַר עֵיבָל.
ל הֲלֹא הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן אַחֲרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ בְּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּעֲרָבָה מוּל הַגִּלְגָּל אֵצֶל אֵלוֹנֵי מֹרֶה.
לא כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן לָבֹא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר יהוה אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם וִירִשְׁתֶּם אֹתָהּ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ.
לב וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשׂוֹת אֵת כָּל הַחֻקִּים וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם.

D'varim Chapter 12
1 "These are the Khukot and the Mishpatim, which you shall observe to do in the land which יהוה , the Elohim of your fathers, has given you to possess it, all the days that you live upon the earth.
2 You shall surely destroy all the places, wherein the nations that you are to dispossess served their gods, upon the high mountains, and upon the hills, and under every evergreen tree.
3 And you shall break down their altars, and dash in pieces their pillars, and burn their Asherim with fire; and you shall hew down the graven images of their gods; and you shall destroy their name out of that place.
4 You shall not do so unto יהוה your Elohim.
5 But unto the place which יהוה your Elohim shall choose out of all your tribes to put His Name there, even unto His habitation shall you seek, and there you shall come;
6 and there you shall bring your Olot, and your Z'vakhim, and your tenth-parts, and the offering of your hand, and your vows, and your freewill-offerings, and the firstlings of your herd and of your flock;
7 and there you shall eat before יהוה your Elohim, and you shall rejoice in all that you put your hand unto, you and your households, wherein יהוה your Elohim has blessed you.
8 You shall not do after all that we do here this day, every man whatsoever is right in his own eyes;
9 for you are not as yet come to the rest and to the inheritance, which יהוה your Elohim gives you.
10 But when you go over the Yarden, and dwell in the land which יהוה your Elohim causes you to inherit, and He gives you rest from all your enemies round about, so that you dwell in safety;
11 then it shall come to pass that the place which יהוה your Elohim shall choose to cause His Name to dwell there, there shall you bring all that I command you: your Olot, and your Z'vakhim, your tenth-parts, and the offering of your hand, and all your choice vows which you vow unto יהוה .
12 And you shall rejoice before יהוה your Elohim, you, and your sons, and your daughters, and your men-servants, and your maid-servants, and HaLevi that is within your gates, forasmuch as he has no portion nor inheritance with you.
13 Take heed to yourself that you offer not your burnt-offerings in every place that you see;
14 but in the place which יהוה shall choose in one of your tribes, there you shall offer your Olot, and there you shall do all that I command you.
15 Notwithstanding you may kill and eat meat within all your gates, after all the desire of your soul, according to the blessing of יהוה your Elohim which He has given you; the unclean and the clean may eat thereof, as of the gazelle, and as of the hart.
16 Only you shall not eat the blood; you shall pour it out upon the earth as water.
17 You may not eat within your gates the tenth-part of your grain, or of your choice wine, or of your oil, or the firstlings of your herd or of your flock, nor any of your vows which you vow, nor your freewill-offerings, nor the offering of your hand;
18 but you shall eat them before יהוה your Elohim in the place which יהוה your Elohim shall choose, you, and your son, and your daughter, and your man-servant, and your maid-servant, and HaLevi that is within your gates; and you shall rejoice before יהוה your Elohim in all that you put your hand unto.
19 Take heed to yourself that you forsake not HaLevi as long as you live upon your land."
20 "When יהוה your Elohim shall enlarge your border, as He has promised you, and you shall say, 'I will eat meat', because your soul desires to eat meat; you may eat meat, after all the desire of your soul.
21 If the place which יהוה your Elohim shall choose to put His Name there is too far from you, then you shall kill of your herd and of your flock, which יהוה has given you, as I have commanded you, and you shall eat within your gates, after all the desire of your soul.
22 But as the gazelle and as the hart is eaten, so you shall eat thereof; the unclean and the clean may eat thereof alike.
23 Only be stedfast in not eating the blood; for the blood is the life; and you shall not eat the life with the flesh.
24 You shall not eat it; you shall pour it out upon the earth as water.
25 You shall not eat it; that it may go well with you, and with your children after you, when you shall do that which is right in the eyes of יהוה . Only
26 your k'doshim which you have, and your vows, you shall take, and go unto the place which יהוה shall choose;
27 and you shall offer your Olot, the meat and the blood, upon the Mizbe'akh of יהוה your Elohim; and the blood of your sacrifices shall be poured out against the Mizbe'akh of יהוה your Elohim, and you shall eat the meat.
28 Observe and hear all these words which I command you, that it may go well with you, and with your children after you forever, when you do that which is good and right in the eyes of יהוה your Elohim." 29 "When יהוה your Elohim shall cut off the nations from before you where you go in to dispossess them, and you dispossess them and dwell in their land, 30 take heed to yourself that you are not ensnared to follow them, after that they are destroyed from before you; and that you inquire not after their gods, saying, 'How did these nations used to serve their gods? Even so will I do likewise.' 31 You shall not do so unto יהוה your Elohim; for every abomination to יהוה , which He hates, have they done unto their gods; for even their sons and their daughters do they burn in the fire to their gods."

דברים פרק יב
א אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן יהוה אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לְךָ לְרִשְׁתָּהּ כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר אַתֶּם חַיִּים עַל הָאֲדָמָה.
ב אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת כָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ שָׁם הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אַתֶּם יֹרְשִׁים אֹתָם אֶת אֱלֹהֵיהֶם עַל הֶהָרִים הָרָמִים וְעַל הַגְּבָעוֹת וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן.
ג וְנִתַּצְתֶּם אֶת מִזְבְּחֹתָם וְשִׁבַּרְתֶּם אֶת מַצֵּבֹתָם וַאֲשֵׁרֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ וּפְסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תְּגַדֵּעוּן וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם מִן הַמָּקוֹם הַהוּא.
ד לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַיהוה אֱלֹהֵיכֶם.
ה כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יהוה אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָּׁמָּה.
ו וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה עֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם וְאֵת מַעְשְׂרֹתֵיכֶם וְאֵת תְּרוּמַת יֶדְכֶם וְנִדְרֵיכֶם וְנִדְבֹתֵיכֶם וּבְכֹרֹת בְּקַרְכֶם וְצֹאנְכֶם.
ז וַאֲכַלְתֶּם שָׁם לִפְנֵי יהוה אֱלֹהֵיכֶם וּשְׂמַחְתֶּם בְּכֹל מִשְׁלַח יֶדְכֶם אַתֶּם וּבָתֵּיכֶם אֲשֶׁר בֵּרַכְךָ יהוה אֱלֹהֶיךָ.
ח לֹא תַעֲשׂוּן כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ עֹשִׂים פֹּה הַיּוֹם אִישׁ כָּל הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו.
ט כִּי לֹא בָאתֶם עַד עָתָּה אֶל הַמְּנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה אֲשֶׁר יהוה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ.
י וַעֲבַרְתֶּם אֶת הַיַּרְדֵּן וִישַׁבְתֶּם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יהוה אֱלֹהֵיכֶם מַנְחִיל אֶתְכֶם וְהֵנִיחַ לָכֶם מִכָּל אֹיְבֵיכֶם מִסָּבִיב וִישַׁבְתֶּם בֶּטַח.
יא וְהָיָה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יהוה אֱלֹהֵיכֶם בּוֹ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם שָׁמָּה תָבִיאוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם עוֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם מַעְשְׂרֹתֵיכֶם וּתְרֻמַת יֶדְכֶם וְכֹל מִבְחַר נִדְרֵיכֶם אֲשֶׁר תִּדְּרוּ לַיהוה .
יב וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי יהוה אֱלֹהֵיכֶם אַתֶּם וּבְנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם וְעַבְדֵיכֶם וְאַמְהֹתֵיכֶם וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בְּשַׁעֲרֵיכֶם כִּי אֵין לוֹ חֵלֶק וְנַחֲלָה אִתְּכֶם. יגהִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּרְאֶה.
יד כִּי אִם בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יהוה בְּאַחַד שְׁבָטֶיךָ שָׁם תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ וְשָׁם תַּעֲשֶׂה כֹּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָּ.
טו רַק בְּכָל אַוַּת נַפְשְׁךָ תִּזְבַּח וְאָכַלְתָּ בָשָׂר כְּבִרְכַּת יהוה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ הַטָּמֵא וְהַטָּהוֹר יֹאכְלֶנּוּ כַּצְּבִי וְכָאַיָּל.
טז רַק הַדָּם לֹא תֹאכֵלוּ עַל הָאָרֶץ תִּשְׁפְּכֶנּוּ כַּמָּיִם.
יז לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ מַעְשַׂר דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וּבְכֹרֹת בְּקָרְךָ וְצֹאנֶךָ וְכָל נְדָרֶיךָ אֲשֶׁר תִּדֹּר וְנִדְבֹתֶיךָ וּתְרוּמַת יָדֶךָ.
יח כִּי אִם לִפְנֵי יהוה אֱלֹהֶיךָ תֹּאכְלֶנּוּ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יהוה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי יהוה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ.
יט הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תַּעֲזֹב אֶת הַלֵּוִי כָּל יָמֶיךָ עַל אַדְמָתֶךָ.
כ כִּי יַרְחִיב יהוה אֱלֹהֶיךָ אֶת גְּבֻלְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ וְאָמַרְתָּ אֹכְלָה בָשָׂר כִּי תְאַוֶּה נַפְשְׁךָ לֶאֱכֹל בָּשָׂר בְּכָל אַוַּת נַפְשְׁךָ תֹּאכַל בָּשָׂר.
כא כִּי יִרְחַק מִמְּךָ הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יהוה אֱלֹהֶיךָ לָשׂוּם שְׁמוֹ שָׁם וְזָבַחְתָּ מִבְּקָרְךָ וּמִצֹּאנְךָ אֲשֶׁר נָתַן יהוה לְךָ כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ וְאָכַלְתָּ בִּשְׁעָרֶיךָ בְּכֹל אַוַּת נַפְשֶׁךָ.
כב אַךְ כַּאֲשֶׁר יֵאָכֵל אֶת הַצְּבִי וְאֶת הָאַיָּל כֵּן תֹּאכְלֶנּוּ הַטָּמֵא וְהַטָּהוֹר יַחְדָּו יֹאכְלֶנּוּ.
כג רַק חֲזַק לְבִלְתִּי אֲכֹל הַדָּם כִּי הַדָּם הוּא הַנָּפֶשׁ וְלֹא תֹאכַל הַנֶּפֶשׁ עִם הַבָּשָׂר.
כד לֹא תֹּאכְלֶנּוּ עַל הָאָרֶץ תִּשְׁפְּכֶנּוּ כַּמָּיִם.
כה לֹא תֹּאכְלֶנּוּ לְמַעַן יִיטַב לְךָ וּלְבָנֶיךָ אַחֲרֶיךָ כִּי תַעֲשֶׂה הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יהוה . כורַק קָדָשֶׁיךָ אֲשֶׁר יִהְיוּ לְךָ וּנְדָרֶיךָ תִּשָּׂא וּבָאתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יהוה .
כז וְעָשִׂיתָ עֹלֹתֶיךָ הַבָּשָׂר וְהַדָּם עַל מִזְבַּח יהוה אֱלֹהֶיךָ וְדַם זְבָחֶיךָ יִשָּׁפֵךְ עַל מִזְבַּח יהוה אֱלֹהֶיךָ וְהַבָּשָׂר תֹּאכֵל.
כח שְׁמֹר וְשָׁמַעְתָּ אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָּ לְמַעַן יִיטַב לְךָ וּלְבָנֶיךָ אַחֲרֶיךָ עַד עוֹלָם כִּי תַעֲשֶׂה הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יהוה אֱלֹהֶיךָ.
כט כִּי יַכְרִית יהוה אֱלֹהֶיךָ אֶת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לָרֶשֶׁת אוֹתָם מִפָּנֶיךָ וְיָרַשְׁתָּ אֹתָם וְיָשַׁבְתָּ בְּאַרְצָם.
ל הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּנָּקֵשׁ אַחֲרֵיהֶם אַחֲרֵי הִשָּׁמְדָם מִפָּנֶיךָ וּפֶן תִּדְרֹשׁ לֵאלֹהֵיהֶם לֵאמֹר אֵיכָה יַעַבְדוּ הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֶת אֱלֹהֵיהֶם וְאֶעֱשֶׂה כֵּן גַּם אָנִי.
לא לֹא תַעֲשֶׂה כֵן לַיהוה אֱלֹהֶיךָ כִּי כָל תּוֹעֲבַת יהוה אֲשֶׁר שָׂנֵא עָשׂוּ לֵאלֹהֵיהֶם כִּי גַם אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנֹתֵיהֶם יִשְׂרְפוּ בָאֵשׁ לֵאלֹהֵיהֶם.

D'varim Chapter 13
1 "All this word which I command you, that shall you observe to do; you shall not add thereto, nor diminish from it."
2 "If there arises in the midst of you a navi, or a dreamer of dreams, and he gives you a sign or a wonder, 3 and the sign or the wonder comes to pass, whereof he spoke unto you, saying, 'Let us go after other gods, which you have not known, and let us serve them;' 4 you shall not hearken unto the words of that navi, or unto that dreamer of dreams; for יהוה your Elohim puts you to test, to know whether you do love יהוה your Elohim with all your heart and with all your soul. 5 After יהוה your Elohim shall you walk, and Him shall you fear, and His Mitzvot shall you keep, and unto His voice shall you hearken, and Him shall you serve, and unto Him shall you cleave. 6 And that navi, or that dreamer of dreams, shall be put to death; because he has spoken perversion against יהוה your Elohim, who brought you out of the land of Mitzrayim, and redeemed you out of the house of bondage, to draw you aside out of the way in which יהוה your Elohim commanded you to walk. So shall you put away the evil from the midst of you."
7 "If your brother, the son of your mother, or your son, or your daughter, or the wife of your bosom, or your friend, that is as your own soul, entices you secretly, saying, 'Let us go and serve other gods,' which you have not known, you, nor your fathers; 8 of the gods of the peoples that are round about you, nigh unto you, or far off from you, from the one end of the earth even unto the other end of the earth; 9 you shall not consent unto him, nor hearken unto him; neither shall your eye pity him, neither shall you spare, neither shall you conceal him; 10 but you shall surely kill him; your hand shall be first upon him to put him to death, and afterwards the hand of all the people. 11 And you shall stone him with stones, that he dies; because he has sought to draw you away from יהוה your Elohim, who brought you out of the land of Mitzrayim, out of the house of bondage. 12 And all Yisra'el shall hear, and fear, and shall do no more any such wickedness as this is in the midst of you."
13 "If you shall hear tell concerning one of your cities, which יהוה your Elohim gives you to dwell there, saying, 14 'Certain base fellows are gone out from the midst of you, and have drawn away the inhabitants of their city, saying, 'Let us go and serve other gods, which you have not known';' 15 then shall you inquire, and make search, and ask diligently; and, behold, if it is truth, and the thing certain, that such abomination is wrought in the midst of you, 16 you shall surely smite the inhabitants of that city with the edge of the sword, destroying it utterly, and all that is therein and the cattle thereof, with the edge of the sword. 17 And you shall gather all the spoil of it into the midst of the broad place thereof, and shall burn with fire the city, and all the spoil thereof every whit, unto יהוה your Elohim; and it shall be a heap forever; it shall not be built again. 18 And there shall cleave nought of the devoted thing to your hand, that יהוה may turn from the fierceness of His anger, and show you mercy, and have compassion upon you, and multiply you, as He has sworn unto your fathers; 19 when you shall hearken to the voice of יהוה your Elohim, to keep all His Mitzvot which I command you this day, to do that which is right in the eyes of יהוה your Elohim."

דברים פרק יג
א אֵת כָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם אֹתוֹ תִשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת לֹא תֹסֵף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ.
ב כִּי יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא אוֹ חֹלֵם חֲלוֹם וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת אוֹ מוֹפֵת.
ג וּבָא הָאוֹת וְהַמּוֹפֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלֶיךָ לֵאמֹר נֵלְכָה אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתָּם וְנָעָבְדֵם.
ד לֹא תִשְׁמַע אֶל דִּבְרֵי הַנָּבִיא הַהוּא אוֹ אֶל חוֹלֵם הַחֲלוֹם הַהוּא כִּי מְנַסֶּה יהוה אֱלֹהֵיכֶם אֶתְכֶם לָדַעַת הֲיִשְׁכֶם אֹהֲבִים אֶת יהוה אֱלֹהֵיכֶם בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם.
ה אַחֲרֵי יהוה אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ וְאֹתוֹ תִירָאוּ וְאֶת מִצְו‍ֹתָיו תִּשְׁמֹרוּ וּבְקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ וְאֹתוֹ תַעֲבֹדוּ וּבוֹ תִדְבָּקוּן.
ו וְהַנָּבִיא הַהוּא אוֹ חֹלֵם הַחֲלוֹם הַהוּא יוּמָת כִּי דִבֶּר סָרָה עַל יהוה אֱלֹהֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וְהַפֹּדְךָ מִבֵּית עֲבָדִים לְהַדִּיחֲךָ מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוְּךָ יהוה אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בָּהּ וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ.
ז כִּי יְסִיתְךָ אָחִיךָ בֶן אִמֶּךָ אוֹ בִנְךָ אוֹ בִתְּךָ אוֹ אֵשֶׁת חֵיקֶךָ אוֹ רֵעֲךָ אֲשֶׁר כְּנַפְשְׁךָ בַּסֵּתֶר לֵאמֹר נֵלְכָה וְנַעַבְדָה אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ.
ח מֵאֱלֹהֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיכֶם הַקְּרֹבִים אֵלֶיךָ אוֹ הָרְחֹקִים מִמֶּךָּ מִקְצֵה הָאָרֶץ וְעַד קְצֵה הָאָרֶץ.
ט לֹא תֹאבֶה לוֹ וְלֹא תִשְׁמַע אֵלָיו וְלֹא תָחוֹס עֵינְךָ עָלָיו וְלֹא תַחְמֹל וְלֹא תְכַסֶּה עָלָיו.
י כִּי הָרֹג תַּהַרְגֶנּוּ יָדְךָ תִּהְיֶה בּוֹ בָרִאשׁוֹנָה לַהֲמִיתוֹ וְיַד כָּל הָעָם בָּאַחֲרֹנָה.
יא וּסְקַלְתּוֹ בָאֲבָנִים וָמֵת כִּי בִקֵּשׁ לְהַדִּיחֲךָ מֵעַל יהוה אֱלֹהֶיךָ הַמּוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים.
יב וְכָל יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּן וְלֹא יוֹסִפוּ לַעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הָרָע הַזֶּה בְּקִרְבֶּךָ.
יג כִּי תִשְׁמַע בְּאַחַת עָרֶיךָ אֲשֶׁר יהוה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לָשֶׁבֶת שָׁם לֵאמֹר.
יד יָצְאוּ אֲנָשִׁים בְּנֵי בְלִיַּעַל מִקִּרְבֶּךָ וַיַּדִּיחוּ אֶת יֹשְׁבֵי עִירָם לֵאמֹר נֵלְכָה וְנַעַבְדָה אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם.
טו וְדָרַשְׁתָּ וְחָקַרְתָּ וְשָׁאַלְתָּ הֵיטֵב וְהִנֵּה אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר נֶעֶשְׂתָה הַתּוֹעֵבָה הַזֹּאת בְּקִרְבֶּךָ.
טז הַכֵּה תַכֶּה אֶת יֹשְׁבֵי הָעִיר הַהִוא לְפִי חָרֶב הַחֲרֵם אֹתָהּ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּהּ וְאֶת בְּהֶמְתָּהּ לְפִי חָרֶב.
יז וְאֶת כָּל שְׁלָלָהּ תִּקְבֹּץ אֶל תּוֹךְ רְחֹבָהּ וְשָׂרַפְתָּ בָאֵשׁ אֶת הָעִיר וְאֶת כָּל שְׁלָלָהּ כָּלִיל לַיהוה אֱלֹהֶיךָ וְהָיְתָה תֵּל עוֹלָם לֹא תִבָּנֶה עוֹד.
יח וְלֹא יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן הַחֵרֶם לְמַעַן יָשׁוּב יהוה מֵחֲרוֹן אַפּוֹ וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ וְהִרְבֶּךָ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ.
יט כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל יהוה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר אֶת כָּל מִצְו‍ֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לַעֲשׂוֹת הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יהוה אֱלֹהֶיךָ.

D'varim Chapter 14
1 "You are the children of יהוה your Elohim: you shall not cut yourselves, nor make any baldness between your eyes for the dead. 2 For you are a kadosh people unto יהוה your Elohim, and יהוה has chosen you to be His own treasure out of all peoples that are upon the face of the earth."
3 "You shall not eat any abominable thing. 4 These are the beasts which you may eat: the ox, the sheep, and the goat, 5 the hart, and the gazelle, and the roebuck, and the wild goat, and the pygarg, and the antelope, and the mountain-sheep. 6 And every beast that parts the hoof, and has the hoof wholly cloven in two, and chews the cud, among the beasts, that you may eat. 7 Nevertheless these you shall not eat of them that only chew the cud, or of them that only have the hoof cloven: the camel, and the hare, and the rock-badger, because they chew the cud but part not the hoof, they are unclean unto you; 8 and the swine, because he parts the hoof but chews not the cud, he is unclean unto you; of their flesh you shall not eat, and their carcasses you shall not touch."
9 "These you may eat of all that are in the waters: whatsoever has fins and scales may you eat; 10 and whatsoever has not fins and scales you shall not eat; it is unclean unto you."
11 "Of all clean birds you may eat. 12 But these are they of which you shall not eat: the great vulture, and the bearded vulture, and the ospray; 13 and the glede, and the falcon, and the kite after its kinds; 14 and every raven after its kinds; 15 and the ostrich, and the night-hawk, and the sea-mew, and the hawk after its kinds; 16 the little owl, and the great owl, and the horned owl; 17 and the pelican, and the carrion-vulture, and the cormorant; 18 and the stork, and the heron after its kinds, and the hoopoe, and the bat. 19 And all winged swarming things are unclean unto you; they shall not be eaten. 20 Of all clean winged things you may eat."
21 "You shall not eat of any thing that dies of itself; you may give it unto the stranger that is within your gates, that he may eat it; or you may sell it unto a foreigner; for you are a consecrated people unto יהוה your Elohim. You shall not seethe a kid in its mother's milk."
22 "You shall surely tithe all the increase of your seed, that which is brought forth in the field year by year. 23 And you shall eat before יהוה your Elohim, in the place which He shall choose to cause His Name to dwell there, the tenth-part of your grain, of your choice wine, and of your oil, and the firstlings of your herd and of your flock; that you may learn to fear יהוה your Elohim always. 24 And if the way is too long for you, so that you are not able to carry it, because the place is too far from you, which יהוה your Elohim shall choose to set His Name there, when יהוה your Elohim shall bless you; 25 then shall you turn it into money, and bind up the money in your hand, and shall go unto the place which יהוה your Elohim shall choose. 26 And you shall bestow the money for whatsoever your soul desires, for oxen, or for sheep, or for wine, or for strong drink, or for whatsoever your soul asks of you; and you shall eat there before יהוה your Elohim, and you shall rejoice, you and your household. 27 And HaLevi that is within your gates, you shall not forsake him; for he has no portion nor inheritance with you."
28 "At the end of every three years, even in the same year, you shall bring forth all the tenth-part of your increase, and shall lay it up within your gates. 29 And HaLevi, because he has no portion nor inheritance with you, and the stranger, and the fatherless, and the widow, that are within your gates, shall come, and shall eat and be satisfied; that יהוה your Elohim may bless you in all the work of your hand which you do."

דברים פרק יד
א בָּנִים אַתֶּם לַיהוה אֱלֹהֵיכֶם לֹא תִתְגֹּדְדוּ וְלֹא תָשִׂימוּ קָרְחָה בֵּין עֵינֵיכֶם לָמֵת.
ב כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַיהוה אֱלֹהֶיךָ וּבְךָ בָּחַר יהוה לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה מִכֹּל הָעַמִּים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.
ג לֹא תֹאכַל כָּל תּוֹעֵבָה.
ד זֹאת הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר תֹּאכֵלוּ שׁוֹר שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים.
ה אַיָּל וּצְבִי וְיַחְמוּר וְאַקּוֹ וְדִישֹׁן וּתְאוֹ וָזָמֶר.
ו וְכָל בְּהֵמָה מַפְרֶסֶת פַּרְסָה וְשֹׁסַעַת שֶׁסַע שְׁתֵּי פְרָסוֹת מַעֲלַת גֵּרָה בַּבְּהֵמָה אֹתָהּ תֹּאכֵלוּ.
ז אַךְ אֶת זֶה לֹא תֹאכְלוּ מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה וּמִמַּפְרִיסֵי הַפַּרְסָה הַשְּׁסוּעָה אֶת הַגָּמָל וְאֶת הָאַרְנֶבֶת וְאֶת הַשָּׁפָן כִּי מַעֲלֵה גֵרָה הֵמָּה וּפַרְסָה לֹא הִפְרִיסוּ טְמֵאִים הֵם לָכֶם.
ח וְאֶת הַחֲזִיר כִּי מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא וְלֹא גֵרָה טָמֵא הוּא לָכֶם מִבְּשָׂרָם לֹא תֹאכֵלוּ וּבְנִבְלָתָם לֹא תִגָּעוּ.
ט אֶת זֶה תֹּאכְלוּ מִכֹּל אֲשֶׁר בַּמָּיִם כֹּל אֲשֶׁר לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת תֹּאכֵלוּ.
י וְכֹל אֲשֶׁר אֵין לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת לֹא תֹאכֵלוּ טָמֵא הוּא לָכֶם.
יא כָּל צִפּוֹר טְהֹרָה תֹּאכֵלוּ.
יב וְזֶה אֲשֶׁר לֹא תֹאכְלוּ מֵהֶם הַנֶּשֶׁר וְהַפֶּרֶס וְהָעָזְנִיָּה.
יג וְהָרָאָה וְאֶת הָאַיָּה וְהַדַּיָּה לְמִינָהּ.
יד וְאֵת כָּל עֹרֵב לְמִינוֹ. טו וְאֵת בַּת הַיַּעֲנָה וְאֶת הַתַּחְמָס וְאֶת הַשָּׁחַף וְאֶת הַנֵּץ לְמִינֵהוּ. טזאֶת הַכּוֹס וְאֶת הַיַּנְשׁוּף וְהַתִּנְשָׁמֶת.
יז וְהַקָּאָת וְאֶת הָרָחָמָה וְאֶת הַשָּׁלָךְ.
יח וְהַחֲסִידָה וְהָאֲנָפָה לְמִינָהּ וְהַדּוּכִיפַת וְהָעֲטַלֵּף.
יט וְכֹל שֶׁרֶץ הָעוֹף טָמֵא הוּא לָכֶם לֹא יֵאָכֵלוּ.
כ כָּל עוֹף טָהוֹר תֹּאכֵלוּ.
כא לֹא תֹאכְלוּ כָל נְבֵלָה לַגֵּר אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ תִּתְּנֶנָּה וַאֲכָלָהּ אוֹ מָכֹר לְנָכְרִי כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַיהוה אֱלֹהֶיךָ לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ.
כב עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֵת כָּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ הַיֹּצֵא הַשָּׂדֶה שָׁנָה שָׁנָה.
כג וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי יהוה אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם מַעְשַׂר דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וּבְכֹרֹת בְּקָרְךָ וְצֹאנֶךָ לְמַעַן תִּלְמַד לְיִרְאָה אֶת יהוה אֱלֹהֶיךָ כָּל הַיָּמִים.
כד וְכִי יִרְבֶּה מִמְּךָ הַדֶּרֶךְ כִּי לֹא תוּכַל שְׂאֵתוֹ כִּי יִרְחַק מִמְּךָ הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יהוה אֱלֹהֶיךָ לָשׂוּם שְׁמוֹ שָׁם כִּי יְבָרֶכְךָ יהוה אֱלֹהֶיךָ.
כה וְנָתַתָּה בַּכָּסֶף וְצַרְתָּ הַכֶּסֶף בְּיָדְךָ וְהָלַכְתָּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יהוה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ.
כו וְנָתַתָּה הַכֶּסֶף בְּכֹל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשְׁךָ בַּבָּקָר וּבַצֹּאן וּבַיַּיִן וּבַשֵּׁכָר וּבְכֹל אֲשֶׁר תִּשְׁאָלְךָ נַפְשֶׁךָ וְאָכַלְתָּ שָּׁם לִפְנֵי יהוה אֱלֹהֶיךָ וְשָׂמַחְתָּ אַתָּה וּבֵיתֶךָ.
כז וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לֹא תַעַזְבֶנּוּ כִּי אֵין לוֹ חֵלֶק וְנַחֲלָה עִמָּךְ.
כח מִקְצֵה שָׁלֹשׁ שָׁנִים תּוֹצִיא אֶת כָּל מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַהִוא וְהִנַּחְתָּ בִּשְׁעָרֶיךָ.
כט וּבָא הַלֵּוִי כִּי אֵין לוֹ חֵלֶק וְנַחֲלָה עִמָּךְ וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ וְאָכְלוּ וְשָׂבֵעוּ לְמַעַן יְבָרֶכְךָ יהוה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדְךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה.

D'varim Chapter 15
1 "At the end of every seven years you shall make a Sh’mitah. 2 And this is the manner of the Sh’mitah: every creditor shall release that which he has lent unto his neighbor; he shall not exact it of his neighbor and his brother; because the Sh’mitah of יהוה has been proclaimed. 3 Of a foreigner you may exact it; but whatsoever of yours is with your brother your hand shall release. 4 But there shall be no needy among you, for יהוה will surely bless you in the land which יהוה your Elohim gives you for an inheritance to possess it, 5 if only you diligently hearken unto the voice of יהוה your Elohim, to observe to do all this Mitzvah which I command you this day. 6 For יהוה your Elohim will bless you, as He promised you; and you shall lend unto many nations, but you shall not borrow; and you shall rule over many nations, but they shall not rule over you."
7 "If there is among you a needy man, one of your brethren, within any of your gates in your land which יהוה your Elohim gives you, you shall not harden your heart, nor shut your hand from your needy brother; 8 but you shall surely open your hand unto him, and shall surely lend him sufficient for his need in that which he wants. 9 Beware that there be not a base thought in your heart, saying, 'The seventh year, the year of Sh’mitah, is at hand;' and your eye becomes evil against your needy brother, and you give him nought; and he cries unto יהוה against you, and it is sin in you. 10 You shall surely give him, and your heart shall not be grieved when you give unto him; because for this thing יהוה your Elohim will bless you in all your work, and in all that you put your hand unto. 11 For the poor shall never cease out of the land; therefore I command you, saying, 'You shall surely open your hand unto your poor and needy brother, in your land'."
12 "If your brother, a Hebrew man, or a Hebrew woman, is sold unto you, he shall serve you six years; and in the seventh year you shall let him go free from you. 13 And when you let him go free from you, you shall not let him go empty; 14 you shall furnish him liberally out of your flock, and out of your threshing-floor, and out of your winepress; of that wherewith יהוה your Elohim has blessed you, you shall give unto him. 15 And you shall remember that you were a servant in the land of Mitzrayim, and יהוה your Elohim redeemed you; therefore I command you this thing today. 16 And it shall be, if he says unto you, 'I will not go out from you;' because he loves you and your house, because he fares well with you; 17 then you shall take an awl, and thrust it through his ear and into the door, and he shall be your servant forever. And also unto your maidservant you shall do likewise. 18 It shall not seem hard unto you, when you let him go free from you; for to the double of the hire of a hireling has he served you six years; and יהוה your Elohim will bless you in all that you do.
19 "All the firstling males that are born of your herd and of your flock you shall consecrate unto יהוה your Elohim; you shall do no work with the firstling of your ox, nor shear the firstling of your flock. 20 You shall eat it before יהוה your Elohim year by year in the place which יהוה shall choose, you and your household. 21 And if there is any blemish therein, lameness, or blindness, any ill blemish whatsoever, you shall not sacrifice it unto יהוה your Elohim. 22 You shall eat it within your gates; the unclean and the clean may eat it alike, as the gazelle, and as the hart. 23 Only you shall not eat the blood thereof; you shall pour it out upon the ground as water."

דברים פרק טו
א מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תַּעֲשֶׂה שְׁמִטָּה.
ב וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ לֹא יִגֹּשׂ אֶת רֵעֵהוּ וְאֶת אָחִיו כִּי קָרָא שְׁמִטָּה לַיהוה .
ג אֶת הַנָּכְרִי תִּגֹּשׂ וַאֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ אֶת אָחִיךָ תַּשְׁמֵט יָדֶךָ.
ד אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה בְּךָ אֶבְיוֹן כִּי בָרֵךְ יְבָרֶכְךָ יהוה בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יהוה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ.
ה רַק אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל יהוה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם.
ו כִּי יהוה אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ וְהַעֲבַטְתָּ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תַעֲבֹט וּמָשַׁלְתָּ בְּגוֹיִם רַבִּים וּבְךָ לֹא יִמְשֹׁלוּ.
ז כִּי יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן מֵאַחַד אַחֶיךָ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ בְּאַרְצְךָ אֲשֶׁר יהוה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן.
ח כִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ דֵּי מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ.
ט הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְלִיַּעַל לֵאמֹר קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן וְלֹא תִתֵּן לוֹ וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל יהוה וְהָיָה בְךָ חֵטְא.
י נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ וְלֹא יֵרַע לְבָבְךָ בְּתִתְּךָ לוֹ כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכְךָ יהוה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל מַעֲשֶׂךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ.
יא כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לֵאמֹר פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לְאָחִיךָ לַעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ בְּאַרְצֶךָ.
יב כִּי יִמָּכֵר לְךָ אָחִיךָ הָעִבְרִי אוֹ הָעִבְרִיָּה וַעֲבָדְךָ שֵׁשׁ שָׁנִים וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת תְּשַׁלְּחֶנּוּ חָפְשִׁי מֵעִמָּךְ.
יג וְכִי תְשַׁלְּחֶנּוּ חָפְשִׁי מֵעִמָּךְ לֹא תְשַׁלְּחֶנּוּ רֵיקָם.
יד הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק לוֹ מִצֹּאנְךָ וּמִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ אֲשֶׁר בֵּרַכְךָ יהוה אֱלֹהֶיךָ תִּתֶּן לוֹ.
טו וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיִּפְדְּךָ יהוה אֱלֹהֶיךָ עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה הַיּוֹם.
טז וְהָיָה כִּי יֹאמַר אֵלֶיךָ לֹא אֵצֵא מֵעִמָּךְ כִּי אֲהֵבְךָ וְאֶת בֵּיתֶךָ כִּי טוֹב לוֹ עִמָּךְ.
יז וְלָקַחְתָּ אֶת הַמַּרְצֵעַ וְנָתַתָּה בְאָזְנוֹ וּבַדֶּלֶת וְהָיָה לְךָ עֶבֶד עוֹלָם וְאַף לַאֲמָתְךָ תַּעֲשֶׂה כֵּן.
יח לֹא יִקְשֶׁה בְעֵינֶךָ בְּשַׁלֵּחֲךָ אֹתוֹ חָפְשִׁי מֵעִמָּךְ כִּי מִשְׁנֶה שְׂכַר שָׂכִיר עֲבָדְךָ שֵׁשׁ שָׁנִים וּבֵרַכְךָ יהוה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה.
יט כָּל הַבְּכוֹר אֲשֶׁר יִוָּלֵד בִּבְקָרְךָ וּבְצֹאנְךָ הַזָּכָר תַּקְדִּישׁ לַיהוה אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲבֹד בִּבְכֹר שׁוֹרֶךָ וְלֹא תָגֹז בְּכוֹר צֹאנֶךָ.
כ לִפְנֵי יהוה אֱלֹהֶיךָ תֹאכְלֶנּוּ שָׁנָה בְשָׁנָה בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יהוה אַתָּה וּבֵיתֶךָ.
כא וְכִי יִהְיֶה בוֹ מוּם פִּסֵּחַ אוֹ עִוֵּר כֹּל מוּם רָע לֹא תִזְבָּחֶנּוּ לַיהוה אֱלֹהֶיךָ.
כב בִּשְׁעָרֶיךָ תֹּאכְלֶנּוּ הַטָּמֵא וְהַטָּהוֹר יַחְדָּו כַּצְּבִי וְכָאַיָּל.
כג רַק אֶת דָּמוֹ לֹא תֹאכֵל עַל הָאָרֶץ תִּשְׁפְּכֶנּוּ כַּמָּיִם.

D'varim Chapter 16
1 "Observe the Khodesh of The Aviv, and keep the Pesakh unto יהוה your Elohim; for in the Khodesh of The Aviv, יהוה your Elohim brought you forth out of Mitzrayim by night. 2 And you shall sacrifice the Pesakh offering unto יהוה your Elohim, of the flock and the herd, in the place which יהוה shall choose to cause His Name to dwell there. 3 You shall eat no khametz with it; seven days shall you eat Matzot therewith, even the bread of affliction; for in haste did you come forth out of the land of Mitzrayim; that you may remember the day when you came forth out of the land of Mitzrayim all the days of your life. 4 And there shall be no khametz seen with you in all your borders seven days; neither shall any of the meat, which you sacrifice the first day at evening, remain all night until the morning. 5 You may not sacrifice the Pesakh offering within any of your gates, which יהוה your Elohim gives you; 6 but at the place which יהוה your Elohim shall choose to cause His Name to dwell in, there you shall sacrifice the Pesakh offering at dusk, at the going down of the sun, at the season that you came forth out of Mitzrayim. 7 And you shall roast and eat it in the place which יהוה your Elohim shall choose; and you shall turn in the morning, and go unto your tents. 8 Six days you shall eat Matzot; and on the seventh day shall be a consecrated assembly to יהוה your Elohim; you shall do no work therein."
9 "Seven Shavu'ot shall you number unto you; from the time the sickle is first put to the standing grain shall you begin to number seven weeks. 10 And you shall keep Khag Shavu'ot unto יהוה your Elohim after the measure of the freewill-offering of your hand, which you shall give, according as יהוה your Elohim blesses you. 11 And you shall rejoice before יהוה your Elohim, you, and your son, and your daughter, and your man-servant, and your maid-servant, and HaLevi that is within your gates, and the stranger, and the fatherless, and the widow, that are in the midst of you, in the place which יהוה your Elohim shall choose to cause His Name to dwell there. 12 And you shall remember that you were a servant in Mitzrayim; and you shall observe and do these Khukot."
13 "You shall keep Khag Sukkot seven days, after that you have gathered in from your threshing-floor and from your winepress. 14 And you shall rejoice in your Khag, you, and your son, and your daughter, and your man-servant, and your maid-servant, and HaLevi, and the stranger, and the fatherless, and the widow, that are within your gates. 15 Seven days shall you keep a Khag unto יהוה your Elohim in the place which יהוה shall choose; because יהוה your Elohim shall bless you in all your increase, and in all the work of your hands, and you shall be altogether joyful. 16 Three times in a year shall all your males appear before יהוה your Elohim in the place which He shall choose; on Khag Matzot, and on Khag Shavu'ot, and on Khag Sukkot; and they shall not appear before יהוה empty; 17 every man shall give as he is able, according to the blessing of יהוה your Elohim which He has given you.

דברים פרק טז
א שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח לַיהוה אֱלֹהֶיךָ כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב הוֹצִיאֲךָ יהוה אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם לָיְלָה.
ב וְזָבַחְתָּ פֶּסַח לַיהוה אֱלֹהֶיךָ צֹאן וּבָקָר בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יהוה לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם.
ג לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת לֶחֶם עֹנִי כִּי בְחִפָּזוֹן יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ.
ד וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלְךָ שִׁבְעַת יָמִים וְלֹא יָלִין מִן הַבָּשָׂר אֲשֶׁר תִּזְבַּח בָּעֶרֶב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לַבֹּקֶר.
ה לֹא תוּכַל לִזְבֹּחַ אֶת הַפָּסַח בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר יהוה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ.
ו כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יהוה אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם תִּזְבַּח אֶת הַפֶּסַח בָּעָרֶב כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ מוֹעֵד צֵאתְךָ מִמִּצְרָיִם.
ז וּבִשַּׁלְתָּ וְאָכַלְתָּ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יהוה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ וּפָנִיתָ בַבֹּקֶר וְהָלַכְתָּ לְאֹהָלֶיךָ.
ח שֵׁשֶׁת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עֲצֶרֶת לַיהוה אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה מְלָאכָה.

ט שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר לָךְ מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה תָּחֵל לִסְפֹּר שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת.
י וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת לַיהוה אֱלֹהֶיךָ מִסַּת נִדְבַת יָדְךָ אֲשֶׁר תִּתֵּן כַּאֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ יהוה אֱלֹהֶיךָ.
יא וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי יהוה אֱלֹהֶיךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יהוה אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם.
א שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח לַיהוה אֱלֹהֶיךָ כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב הוֹצִיאֲךָ יהוה אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם לָיְלָה.
ב וְזָבַחְתָּ פֶּסַח לַיהוה אֱלֹהֶיךָ צֹאן וּבָקָר בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יהוה לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם.
ג לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת לֶחֶם עֹנִי כִּי בְחִפָּזוֹן יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ.
ד וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלְךָ שִׁבְעַת יָמִים וְלֹא יָלִין מִן הַבָּשָׂר אֲשֶׁר תִּזְבַּח בָּעֶרֶב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לַבֹּקֶר.
ה לֹא תוּכַל לִזְבֹּחַ אֶת הַפָּסַח בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר יהוה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ.
ו כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יהוה אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם תִּזְבַּח אֶת הַפֶּסַח בָּעָרֶב כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ מוֹעֵד צֵאתְךָ מִמִּצְרָיִם.
ז וּבִשַּׁלְתָּ וְאָכַלְתָּ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יהוה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ וּפָנִיתָ בַבֹּקֶר וְהָלַכְתָּ לְאֹהָלֶיךָ.
ח שֵׁשֶׁת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עֲצֶרֶת לַיהוה אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה מְלָאכָה.

ט שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר לָךְ מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה תָּחֵל לִסְפֹּר שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת.
י וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת לַיהוה אֱלֹהֶיךָ מִסַּת נִדְבַת יָדְךָ אֲשֶׁר תִּתֵּן כַּאֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ יהוה אֱלֹהֶיךָ.
יא וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי יהוה אֱלֹהֶיךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יהוה אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם.
יב וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרָיִם וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ אֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה.
יג חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ.
יד וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ.
טו שִׁבְעַת יָמִים תָּחֹג לַיהוה אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יהוה כִּי יְבָרֶכְךָ יהוה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ.
טז שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי יהוה אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי יהוה רֵיקָם.
יז אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ כְּבִרְכַּת יהוה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לָךְ.

HAFTARAH

Yesha-Yahu Chapter 44
11 Behold, all the fellows thereof shall be ashamed; and the craftsmen skilled above men; let them all be gathered together, let them stand up; they shall fear, they shall be ashamed together.
12 The smith makes an axe, and works in the coals, and fashions it with hammers, and works it with his strong arm; yes, he is hungry, and his strength fails; he drinks no water, and is faint.
13 The carpenter stretches out a line; he marks it out with a pencil; he fits it with planes, and he marks it out with the compasses, and makes it after the figure of a man, according to the beauty of a man, to dwell in the house.
14 He hews him down cedars, and takes the ilex and the oak, and strengthens for himself one among the trees of the forest; he plants a bay tree, and the rain does nourish it.
15 Then a man uses it for fuel; and he takes thereof, and warms himself; yes, he kindles it, and bakes bread; yes, he makes a god, and worships it; he makes it a graven image, and falls down thereto.
16 He burns the half thereof in the fire; with the half thereof he eats flesh; he roasts a roast, and is satisfied; yes, he warms himself, and says, 'Aha, I am warm, I have seen the fire';
17 and the residue thereof he makes a god, even his graven image; he falls down unto it and worships, and prays unto it, and says, 'Deliver me, for you are my god.'
18 They know not, neither do they understand; for their eyes are bedaubed, that they cannot see, and their hearts, that they cannot understand.
19 And none considers in his heart, neither is there knowledge nor understanding to say, 'I have burned the half of it in the fire; yes, also I have baked bread upon the coals thereof; I have roasted flesh and eaten it; and shall I make the residue thereof an abomination? Shall I fall down to the stock of a tree?'
20 He strives after ashes, a deceived heart has turned him aside, that he cannot deliver his soul, nor say, 'Is there not a lie in my right hand?'
21 Remember these things, O Ya'akov, and Yisra'el, for you are My servant; I have formed you, you are My own servant; O Yisra'el, you should not forget Me.
22 I have blotted out, as a thick cloud, your transgressions, and, as a cloud, your sins; return unto Me, for I have redeemed you.
23 Sing, O you heavens, for יהוה has done it; shout, you lowest parts of the earth; break forth into singing, you mountains, O forest, and every tree therein; for יהוה has redeemed Ya'akov, and does glorify Himself in Yisra'el.
24 Thus says יהוה , your Redeemer, and He that formed you from the womb, 'I am יהוה , that makes all things; that stretched forth the heavens, alone; that spread abroad the earth by Myself;
25 that frustrates the tokens of the imposters, and makes diviners mad; that turns wise men backward, and makes their knowledge foolish;
26 that confirms the D'var, His Servant, and performs the counsel of His Malakhim; that says of Yerushalayim, 'She shall be inhabited'; and of the cities of Yehudah, 'They shall be built, and I will raise up the waste places thereof';
27 that says to the deep, 'Be dry, and I will dry up your rivers';
28 that says of Koresh, 'He is My shepherd, and shall perform all My pleasure'; even saying of Yerushalayim, 'She shall be built'; and to the Heikhal, 'My foundation shall be laid'."

יְשַׁעְיָהוּ פרק מד
יא הֵן כָּל חֲבֵרָיו יֵבֹשׁוּ וְחָרָשִׁים הֵמָּה מֵאָדָם; יִתְקַבְּצוּ כֻלָּם יַעֲמֹדוּ יִפְחֲדוּ יֵבֹשׁוּ יָחַד.
יב חָרַשׁ בַּרְזֶל מַעֲצָד וּפָעַל בַּפֶּחָם וּבַמַּקָּבוֹת יִצְּרֵהוּ; וַיִּפְעָלֵהוּ בִּזְרוֹעַ כֹּחוֹ גַּם רָעֵב וְאֵין כֹּחַ לֹא שָׁתָה מַיִם וַיִּיעָף.
יג חָרַשׁ עֵצִים נָטָה קָו יְתָאֲרֵהוּ בַשֶּׂרֶד יַעֲשֵׂהוּ בַּמַּקְצֻעוֹת וּבַמְּחוּגָה יְתָאֳרֵהוּ; וַיַּעֲשֵׂהוּ כְּתַבְנִית אִישׁ כְּתִפְאֶרֶת אָדָם לָשֶׁבֶת בָּיִת.
יד לִכְרָת לוֹ אֲרָזִים וַיִּקַּח תִּרְזָה וְאַלּוֹן וַיְאַמֶּץ לוֹ בַּעֲצֵי יָעַר; נָטַע אֹרֶן וְגֶשֶׁם יְגַדֵּל.
טו וְהָיָה לְאָדָם לְבָעֵר וַיִּקַּח מֵהֶם וַיָּחָם אַף יַשִּׂיק וְאָפָה לָחֶם; אַף יִפְעַל אֵל וַיִּשְׁתָּחוּ עָשָׂהוּ פֶסֶל וַיִּסְגָּד לָמוֹ.
טז חֶצְיוֹ שָׂרַף בְּמוֹ אֵשׁ עַל חֶצְיוֹ בָּשָׂר יֹאכֵל יִצְלֶה צָלִי וְיִשְׂבָּע; אַף יָחֹם וְיֹאמַר הֶאָח חַמּוֹתִי רָאִיתִי אוּר.
יז וּשְׁאֵרִיתוֹ לְאֵל עָשָׂה לְפִסְלוֹ; יסגוד (יִסְגָּד ) לוֹ וְיִשְׁתַּחוּ וְיִתְפַּלֵּל אֵלָיו וְיֹאמַר הַצִּילֵנִי כִּי אֵלִי אָתָּה.
יח לֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ:כִּי טַח מֵרְאוֹת עֵינֵיהֶם מֵהַשְׂכִּיל לִבֹּתָם.
יט וְלֹא יָשִׁיב אֶל לִבּוֹ וְלֹא דַעַת וְלֹא תְבוּנָה לֵאמֹר חֶצְיוֹ שָׂרַפְתִּי בְמוֹ אֵשׁ וְאַף אָפִיתִי עַל גֶּחָלָיו לֶחֶם אֶצְלֶה בָשָׂר וְאֹכֵל; וְיִתְרוֹ לְתוֹעֵבָה אֶעֱשֶׂה לְבוּל עֵץ אֶסְגּוֹד.
כ רֹעֶה אֵפֶר לֵב הוּתַל הִטָּהוּ; וְלֹא יַצִּיל אֶת נַפְשׁוֹ וְלֹא יֹאמַר הֲלוֹא שֶׁקֶר בִּימִינִי.
כא זְכָר אֵלֶּה יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל כִּי עַבְדִּי אָתָּה; יְצַרְתִּיךָ עֶבֶד לִי אַתָּה יִשְׂרָאֵל לֹא תִנָּשֵׁנִי.
כב מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶיךָ; שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ.
כג רָנּוּ שָׁמַיִם כִּי עָשָׂה יהוה הָרִיעוּ תַּחְתִּיּוֹת אָרֶץ פִּצְחוּ הָרִים רִנָּה יַעַר וְכָל עֵץ בּוֹ: כִּי גָאַל יהוה יַעֲקֹב וּבְיִשְׂרָאֵל יִתְפָּאָר.
כד כֹּה אָמַר יהוה גֹּאֲלֶךָ וְיֹצֶרְךָ מִבָּטֶן: אָנֹכִי יהוה עֹשֶׂה כֹּל נֹטֶה שָׁמַיִם לְבַדִּי רֹקַע הָאָרֶץ מי אתי (מֵאִתִּי).
כה מֵפֵר אֹתוֹת בַּדִּים וְקֹסְמִים יְהוֹלֵל; מֵשִׁיב חֲכָמִים אָחוֹר וְדַעְתָּם יְסַכֵּל.
כו מֵקִים דְּבַר עַבְדּוֹ וַעֲצַת מַלְאָכָיו יַשְׁלִים; הָאֹמֵר לִירוּשָׁלִַם תּוּשָׁב וּלְעָרֵי יְהוּדָה תִּבָּנֶינָה וְחָרְבוֹתֶיהָ אֲקוֹמֵם.
כז הָאֹמֵר לַצּוּלָה חֳרָבִי; וְנַהֲרֹתַיִךְ אוֹבִישׁ.
כח הָאֹמֵר לְכוֹרֶשׁ רֹעִי וְכָל חֶפְצִי יַשְׁלִם; וְלֵאמֹר לִירוּשָׁלִַם תִּבָּנֶה וְהֵיכָל תִּוָּסֵד.

Yesha-Yahu Chapter 45
1 "Thus says יהוה to His anointed, to Koresh, whose right hand I have held, to subdue nations before him, and to loose the loins of kings; to open the doors before him, and that the gates may not be shut:
2 'I will go before you, and make the crooked places straight; I will break in pieces the doors of brass, and cut asunder the bars of iron;
3 and I will give you the treasures of darkness, and hidden riches of secret places, that you may know that I am יהוה , who calls you by your name, even Elohei Yisra'el.
4 For the sake of Ya'akov My servant, and Yisra'el My elect, I have called you by your name, I have surnamed you, though you have not known Me.
5 I am יהוה , and there is none else, beside Me there is no Elohim; I have girded you, though you have not known Me.

יְשַׁעְיָהוּ פרק מה
א כֹּה אָמַר יהוה לִמְשִׁיחוֹ לְכוֹרֶשׁ אֲשֶׁר הֶחֱזַקְתִּי בִימִינוֹ לְרַד לְפָנָיו גּוֹיִם וּמָתְנֵי מְלָכִים אֲפַתֵּחַ לִפְתֹּחַ לְפָנָיו דְּלָתַיִם וּשְׁעָרִים לֹא יִסָּגֵרוּ.
ב אֲנִי לְפָנֶיךָ אֵלֵךְ וַהֲדוּרִים אושר (אֲיַשֵּׁר); דַּלְתוֹת נְחוּשָׁה אֲשַׁבֵּר וּבְרִיחֵי בַרְזֶל אֲגַדֵּעַ.
ג וְנָתַתִּי לְךָ אוֹצְרוֹת חֹשֶׁךְ וּמַטְמֻנֵי מִסְתָּרִים: לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֲנִי יהוה הַקּוֹרֵא בְשִׁמְךָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.
ד לְמַעַן עַבְדִּי יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל בְּחִירִי; וָאֶקְרָא לְךָ בִּשְׁמֶךָ אֲכַנְּךָ וְלֹא יְדַעְתָּנִי.
ה אֲנִי יהוה וְאֵין עוֹד זוּלָתִי אֵין אֱלֹהִים; אֲאַזֶּרְךָ וְלֹא יְדַעְתָּנִי.

Yesha-Yahu Chapter 54
11 O you afflicted, tossed with tempest, and not comforted, behold, I will set your stones in fair colors, and lay your foundations with sapphires.
12 And I will make your pinnacles of rubies, and your gates of carbuncles, and all your border of precious stones.
13 And all your children shall be taught of יהוה ; and great shall be the shalom of your children.
14 In tzedaka shall you be established far from oppression, for you shall not fear, and from ruin, for it shall not come near you.
15 Behold, they may gather together, but not by Me; whoever shall gather together against you shall fall because of you.
16 Behold, I have created the smith that blows the fire of coals, and brings forth a weapon for his work; and I have created the waster to destroy.
17 No weapon that is formed against you shall prosper; and every tongue that shall rise against you in judgment you shall condemn. This is the heritage of the servants of יהוה , and their Tzedaka from Me, says יהוה ."

יְשַׁעְיָהוּ פרק נד
יא עֲנִיָּה סֹעֲרָה לֹא נֻחָמָה; הִנֵּה אָנֹכִי מַרְבִּיץ בַּפּוּךְ אֲבָנַיִךְ וִיסַדְתִּיךְ בַּסַּפִּירִים.
יב וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד שִׁמְשֹׁתַיִךְ וּשְׁעָרַיִךְ לְאַבְנֵי אֶקְדָּח; וְכָל גְּבוּלֵךְ לְאַבְנֵי חֵפֶץ.
יג וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי יהוה ; וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ.
יד בִּצְדָקָה תִּכּוֹנָנִי; רַחֲקִי מֵעֹשֶׁק כִּי לֹא תִירָאִי וּמִמְּחִתָּה כִּי לֹא תִקְרַב אֵלָיִךְ.
טו הֵן גּוֹר יָגוּר אֶפֶס מֵאוֹתִי מִי גָר אִתָּךְ עָלַיִךְ יִפּוֹל.
טז הן (הִנֵּה) אָנֹכִי בָּרָאתִי חָרָשׁ נֹפֵחַ בְּאֵשׁ פֶּחָם וּמוֹצִיא כְלִי לְמַעֲשֵׂהוּ; וְאָנֹכִי בָּרָאתִי מַשְׁחִית לְחַבֵּל.
יז כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח וְכָל לָשׁוֹן תָּקוּם אִתָּךְ לַמִּשְׁפָּט תַּרְשִׁיעִי; זֹאת נַחֲלַת עַבְדֵי יהוה וְצִדְקָתָם מֵאִתִּי נְאֻם יהוה.

Yesha-Yahu Chapter 55
1 "Ho, every one that thirsts, come for water, and he that has no money; come, buy, and eat; yes, come, buy wine and milk without money and without price.
2 Why do you spend money for that which is not bread, and your gain for that which does not satisfy? Hearken diligently unto Me, and eat that which is good, and let your soul delight itself in fatness.
3 Incline your ear, and come unto Me; hear, and your soul shall live; and I will make a Brit Olam with you, even the faithful compassions of David.
4 Behold, I have given him for a witness to the peoples, a prince and commander to the peoples.
5 Behold, you shall call a nation that you know not, and a nation that did not know you shall run unto you; because of יהוה your Elohim, and for the Kadosh One of Yisra'el, for He has glorified you.

יְשַׁעְיָהוּ פרק נה
א הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם וַאֲשֶׁר אֵין לוֹ כָּסֶף; לְכוּ שִׁבְרוּ וֶאֱכֹלוּ וּלְכוּ שִׁבְרוּ בְּלוֹא כֶסֶף וּבְלוֹא מְחִיר יַיִן וְחָלָב.
ב לָמָּה תִשְׁקְלוּ כֶסֶף בְּלוֹא לֶחֶם וִיגִיעֲכֶם בְּלוֹא לְשָׂבְעָה; שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ אֵלַי וְאִכְלוּ טוֹב וְתִתְעַנַּג בַּדֶּשֶׁן נַפְשְׁכֶם.
ג הַטּוּ אָזְנְכֶם וּלְכוּ אֵלַי שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם; וְאֶכְרְתָה לָכֶם בְּרִית עוֹלָם חַסְדֵי דָוִד הַנֶּאֱמָנִים.
ד הֵן עֵד לְאוּמִּים נְתַתִּיו; נָגִיד וּמְצַוֵּה לְאֻמִּים.
ה הֵן גּוֹי לֹא תֵדַע תִּקְרָא וְגוֹי לֹא יְדָעוּךָ אֵלֶיךָ יָרוּצוּ לְמַעַן יהוה אֱלֹהֶיךָ וְלִקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל כִּי פֵאֲרָךְ.

KETUVIM

Tehillah (Psalm) 97
1 יהוה reigns; let the earth rejoice; let the multitude of isles be glad.
2 Clouds and darkness are round about Him; righteousness and justice are the foundation of His throne.
3 A fire goes before Him, and burns up His adversaries round about.
4 His lightnings lighted up the world; the earth saw, and trembled.
5 The mountains melted like wax at the Presence of יהוה , at the Presence of the Adon of the whole earth.
6 The heavens declared His righteousness, and all the peoples saw His glory.
7 Ashamed are all they that serve graven images, that boast themselves of things of nought; bow down to Him, all you gods.
8 Tzion heard and was glad, and the daughters of Yehudah rejoiced; because of Your judgments, O יהוה.
9 For You, יהוה , are most high above all the earth; You are exalted far above all gods.
10 O you that love יהוה , hate evil; He preserves the souls of His Khasidim; He delivered them out of the hand of the wicked.
11 Light is sown for HaTzadik, and gladness for the upright in heart.
12 Be glad in יהוה, you Tzadikim; and give thanks to His set-apart Name.

תְהִלִים פרק צז
א יהוהְ מָלָךּ תָגֵל הָאָרֶץ; יִׂשְמְחוּ אִּיִים רַּבִים.
ב עָנָן וַעֲרָפֶל סְבִיבָיו; צֶדֶקּ וּמִׁשְּפָט מְכֹוןֹו ּכִסְא.
גֵׁ אֵש לְפָנָיוְ תֵּלֵךְ; וּתְלַהֵט סָבִיב צָרָיו.
ד הֵאִירוּ בְרָקָיוּ תֵבֵל; רָאֲתָה וַּתָחֵל הָאָרֶץ.
ה הָרִיםּ כַּדֹונַגַּ נָמסּוּ מִלִפְנֵי יהוה: מִּלִפְנֵי אֲדֹון כָּל הָאָרֶץ.
ו הִּגִידוּ הַּׁשָמַיִם צִדְקוׂ; וְרָאוּ כָל הָעַּמִים כְּבֹודוׂ.
ז יֵבּשּׁוּ כָּל עֹבְדֵי פֶסֶל הַמִּתְהַלְלִיםּ בָאֱלִילִים; הִׁשְּתַחֲוֹוּ לּוׂ כָל אֱלֹהִים.
ח ׁשָמְעָה וַתִׂשְמַח צִּיֹון וַתָּגֵלְנָהּ בְנֹות יְהּודָה לְמַעַן מִׁשְּפָטֶיךָ יהוה.
ט כִּי אַתָּה יהוה עֶלְיֹון עַלּ כָל הָאָרֶץ; מְאֹדָ נַעֲלֵיתָ עַל כָּל אֱלֹהִים.
י אֹהֲבֵי יהוהּ שִנְאוּ ׂרָע:ׁ שֹמֵר נַפְׁשֹות חֲסִידָיו; מִיַּד רְׁשָעִים יַצִּילֵם.
יא אֹורַ זָרֻע לַּצַּדִיק; וּלְיִׁשְרֵי לֵב שִׂמְחָה.
יבּ שִׂמְחוּ צַדִיקִיםּ בַיהוה; וְהֹודוּ לְזֵכֶרְ קָדשֹוׂ.

BRIT KHADASHAH

Yokhanan Alef Chapter 2
18 My children, it is the last time; and as you have heard that a false Mashi'akh shall come, even now there are many false Mashi'akhim, and from this we know that it is the last time.
19 They went out from among us, but they were not of us; for if they had been of us, they would have continued with us; but they left us, that it might be known they did not belong to us.
20 But you have been anointed by the Kadosh One, and you are enabled to distinguish between men.
21 I have written to you not because you do not know the truth, but because you know it, and are aware that no lie comes out of the truth.
22 Who is a liar but he who denies that Yeshua is the Mashi'akh? He is a false Mashi'akh, and whoever denies HaAv, denies HaBen also.
23 Whoever denies HaBen, the same does not believe in HaAv; but whoever acknowledges HaBen acknowledges HaAv also.
24 As for you, let that, therefore, abide in you which you have heard from the very beginning. For if that which you have heard from the beginning shall remain in you, you also shall continue in HaAv and in HaBen.
25 And this is the promise that He has promised us, even Khayei Olam.
26 These things I have written to you concerning those who seduce you.

יוחנן א פרק ב
יח בָּנַי, הָעֵת הָאַחֲרוֹנָה הִיא; וּכְפִי שֶׁשְּׁמַעְתֶּם שֶׁיָּבוֹא מְשִׁיחַ שֶׁקֶר, אַף עַכְשָׁו נִהְיוּ מְשִׁיחֵי שֶׁקֶר רַבִּים; וּמִזֹּאת יוֹדְעִים אָנוּ שֶׁהָעֵת הָאַחֲרוֹנָה הִיא.
יט מֵאִתָּנוּ יָצְאוּ, אַךְ לֹא מֵאִתָּנוּ הָיוּ; שֶׁכֵּן אִלּוּ מֵאִתָּנוּ הָיוּ, הָיוּ נִשְׁאָרִים אֶצְלֵנוּ. אֲבָל יָצְאוּ מֵאִתָּנוּ כְּדֵי שֶׁיִּוָּדַע שֶׁלּוֹ מֵאִתָּנוּ הָיוּ.
כ וְאַתֶּם יֵשׁ לָכֶם מְשִׁיחָה מִן הַקָּדוֹשׁ, וּמַבְחִינִים אַתֶּם כָּל אָדָם.
כא לֹא כָּתַבְתִּי לָכֶם מִכֵּיוָן שֶׁאֵינְכֶם יוֹדְעִים אֶת הָאֱמֶת, אֶלָּא מִכֵּיוָן שֶׁיּוֹדְעִים אַתֶּם אוֹתָהּ, וְשֶׁכָּל שֶׁקֶר אֵינֶנּוּ מִן הָאֱמֶת.
כב מִיהוּ שַׁקְרָן בִּלְתִּי אִם זֶה שֶׁכּוֹפֵר בְּכָךְ שֶׁיֵּשׁוּעַ הוּא הַמָּשִׁיחַ? וְזֶהוּ מְשִׁיחַ שֶׁקֶר. הַכּוֹפֵר בָּאָב כּוֹפֵר גַּם בַּבֵּן.
כג וְהַכּוֹפֵר בַּבֵּן גַּם בָּאָב אֵינוֹ מַאֲמִין. מִי שֶׁמּוֹדֶה בַּבֵּן גַּם בָּאָב הוּא מוֹדֶה.
כד וְאַתֶּם, מַה שֶּׁשְּׁמַעְתֶּם לְפָנִים יִשָּׁאֵר אֶצְלְכֶם; שֶׁכֵּן אִם יִשָּׁאֵר אֶצְלְכֶם מַה שֶּׁשְּׁמַעְתֶּם לְפָנִים, גַּם אַתֶּם תִּשָּׁאֲרוּ בָּאָב וּבַבֵּן.
כה וְזוֹהִי הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ לָנוּ, חַיֵּי עוֹלָם.
כו וְאֶת אֵלֶּה כָּתַבְתִּי לָכֶם בִּגְלַל הַמַּתְעִים אֶתְכֶם.

Yokhanan Alef Chapter 4
1 My beloved, do not believe every spirit, but test the spirits to find out if they are of Elohim, because many false prophets have appeared in the world.
2 Ru'akh HaElohim is known by this: every spirit which declares that Yeshua HaMashi'akh is come in flesh is from Elohim.
3 And every spirit which does not declare that Yeshua HaMashi'akh is come in flesh is not from Elohim, but it is the spirit of the false Mashi'akh, of whose coming you have heard and who is even now already in the world.
4 But you are of Elohim, my children, and have overcome them, because He who is among you is greater than he who is in the world.
5 They are of the world; therefore they speak of the world, and the world hears them.
6 But we are of Elohim; he who knows Elohim hears us; he who is not of Elohim does not hear us. By this we know The Ru'akh HaEmet and the spirit of error.

יוחנן א פרק ד
א אֲהוּבַי, אַל תַּאֲמִינוּ לְכָל רוּחַ, אֶלָּא בַּחֲנוּ אֶת הָרוּחוֹת אִם מֵאֱלֹהִים הֵן, כִּי נְבִיאֵי שֶׁקֶר רַבִּים יָצְאוּ בָּעוֹלָם.
ב בָּזֹאת תִּוָּדַע רוּחַ אֱלֹהִים: כָּל רוּחַ הַמּוֹדָה כִּי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ בָּא בַּבָּשָׂר, מֵאֱלֹהִים הִיא.
ג וְכָל רוּחַ שֶׁאֵינָהּ מוֹדָה כִּי יֵשׁוּעַ בָּא בַּבָּשָׂר אֵינֶנָּה מֵאֱלֹהִים, אֶלָּה זוֹ מִמְּשִׁיחַ הַשֶּׁקֶר הִיא, אֲשֶׁר שְּׁמַעְתֶּם כִּי יָבוֹא, וְכָעֵת הוּא כְּבָר בָּעוֹלָם.
ד אֲבָל אַתֶּם בָּנִים מֵאֱלֹהִים אַתֶּם; וְנִצַּחְתֶּם אוֹתָם מִשּׁוּם שֶׁגָּדוֹל אֲשֶׁר בָּכֶם מִמֶּנּוּ אֲשֶׁר בָּעוֹלָם.
ה וְאֵלֶּה מִן הָעוֹלָם הֵם, לָכֵן מִן הָעוֹלָם הֵם מְדַבְּרִים וְהָעוֹלָם שׁוֹמֵעַ אוֹתָם.
ו אֲבָל אֲנַחְנוּ מֵאֱלֹהִים אָנוּ, וְהַיּוֹדֵעַ אֶת הָאֱלֹהִים שׁוֹמֵעַ אוֹתָנוּ; וַאֲשֶׁר אֵינוֹ מֵאֱלֹהִים אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ אוֹתָנוּ. בָּזֹאת מַבְחִינִים אָנוּ אֶת רוּחַ הָאֱמֶת וְאֶת רוּחַ הַתָּעוּת.

Yokhanan Chapter 16
1 “I have spoken these things to you so that you may not stumble.
2 For they will put you out of their Beit K'nessets; and the hour will come that whoever kills you will think that he has offered an offering to Elohim.
3 And these things they will do because they have not known Avi, nor me.
4 I have spoken these things to you that when their time does come, you may remember them, and that I told you. And these things I did not tell you before because I was with you.
5 But now I am going to Him who sent me, and yet no one of you asks me, ‘Where are you going?'
6 But because I told you these things, sorrow has come and filled your hearts.”
7 “But I tell you the truth, it is better for you that I should go away; for if I do not go away, the Comforter will not come to you; but if I should go, I will send it to you.
8 And when it is come, it will rebuke the world concerning khata, concerning tzedaka, and concerning mishpat;
9 concerning khata, because they do not believe in me;
10 concerning tzedaka, because I go to Avi and you will not see me again;
11 concerning mishpat, because the leader of this world has been judged.
12 Again, I have many other things to tell you, but you cannot grasp them now.
13 But when The Ru'akh HaEmet is come, it will guide you into all the truth; for it will not speak from itself, but what it hears it will speak; and it will make known to you things which are to come in the future.
14 It will glorify me, because it will take of my own and show it to you.
15 Everything that Avi has is mine; this is the reason why I told you that it will take of my own and show it to you.
16 A little while, and you will not see me; and again a little while, and you will see me, because I am going to HaAv.”
17 Then His Talmidim said to one another, “What is this that He said to us, ‘A little while, and you will not see me; and again a little while, and you will see me;' and, ‘because I am going to Avi?'”
18 And they said, “What is this that He said, ‘A little while?' We cannot understand what He talks about.”
19 Yeshua knew that they desired to ask Him, and He said to them, “Are you inquiring among yourselves concerning this that I told you, ‘a little while, and you will not see me; and again a little while, and you will see me?'
20 Amein, Amein, I say to you, that you will weep and wail, and yet the world will rejoice; and you will be sad, but your sadness will be changed into gladness.
21 When a woman is in labor, she is troubled because her day has arrived; but when she has given birth to a son, she no longer remembers her troubles because of the joy that a male child is born into the world.
22 So you also are troubled; but I will see you again, and your heart will rejoice, and your joy no man will take away from you.”
23 “In that day you will not ask me anything. Amein, Amein, I say to you, that whatever you ask Avi in my Name, He will give it to you.
24 Hitherto you have asked nothing in my Name; ask and you will receive, so that your joy may be full.
25 I have spoken these things in mishlim; but the time is coming when I will not speak to you in mishlim, but will plainly explain to you concerning HaAv.
26 In that day you will ask in my Name; and I will not say to you, ‘I will ask HaAv concerning you.'
27 For HaAv Himself loves you because you have loved me and have believed that I came forth out of HaAv.”
28 “I came forth out of HaAv and I came into the world; again, I am leaving the world and I am going to HaAv.”
29 His Talmidim said to Him, “Behold, now you speak plainly and do not utter a single mashal.
30 Now we understand that you know everything, and you need no man to ask you; by this we trust, that you have come forth out of Elohim.”
31 Yeshua said to them, “Trust;
32 for behold, the hour is coming, and it has now come, when you will be dispersed, every man to his own country, and you will leave me alone; and yet I am never alone because HaAv is with me.
33 These things I have said to you that in me you may have shalom. In the world you will have tribulation; but have courage, I have conquered the world.”

יוחנן פרק טז
א אֶת אֵלֶּה דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּכָּשְׁלוּ;
ב כִּי יְנַדּוּ אֶתְכֶם מִבָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹתֵיהֶם; וְתָבוֹא שָׁעָה שֶׁכָּל מִי שֶׁיַּהֲרֹג אֶתְכֶם יַחֲשֹׁב כִּי מַקְרִיב הוּא מִנְחָה לֵאלֹהִים.
ג וְאֶת אֵלֶּה יַעֲשׂוּ מִשּׁוּם שֶׁלֹּא הִכִּירוּ לֹא אֶת אָבִי וְלֹא אוֹתִי.
ד אֶת אֵלֶּה דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם, כְּדֵי שֶׁבְּבוֹא זְמַנָּם תִּזְכְּרוּ אוֹתָם, שֶׁאֲנִי אָמַרְתִּי לָכֶם. וְאֶת אֵלֶּה קֹדֶם לֹא אָמַרְתִּי לָכֶם, כִּי הָיִיתִי אִתְּכֶם.
ה אֲבָל כָּעֵת הוֹלֵךְ אֲנִי אֶל מִי שֶׁשְּׁלָחַנִי, וְאֵין אִישׁ מִכֶּם שׁוֹאֵל אוֹתִי, לְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ?
ו כִּי אָמַרְתִּי לָכֶם אֶת אֵלֶּה וּבָא הָעֶצֶב ומִלֵּא אֶת לְבַבְכֶם.
ז בְּרַם אֶת הָאֱמֶת אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, מוּטָב לָכֶם שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ; שֶׁכֵּן אִם לֹא אֵלֵךְ, הַמְנַחֵם לֹא יָבוֹא אֲלֵיכֶם; אֲבָל אִם אֵלֵךְ, אֶשְׁלָחֵהוּ אֲלֵיכֶם.
ח וּכְשֶׁיָּבוֹא, הוּא יוֹכִיחַ אֶת הָעוֹלָם עַל הַחֵטְא וְעַל הַצֶּדֶק וְעַל הַמִּשְׁפָּט;
ט עַל הַחֵטְא, כִּי אֵינָם מַאֲמִינִים בִּי;
י עַל הַצֶּדֶק, כִּי הוֹלֵךְ אֲנִי אֶל אָבִי וְלֹא תִּרְאוּנִי שׁוּב;
יא וְעַל הַמִּשְׁפָּט, כִּי נִשְׁפָּט שַׂר הָעוֹלָם הַזֶּה.
יב עוֹד הַרְבֵּה יֵשׁ לִי לוֹמַר לָכֶם, אַךְ אֵינְכֶם יְכוֹלִים לִתְפֹּס עַכְשָׁו.
יג וְכַאֲשֶׁר תָּבוֹא רוּחַ הָאֱמֶת, הִיא תַּדְרִיךְ אֶתְכֶם בְּכָל הָאֱמֶת, כִּי לֹא תְּדַבֵּר מִמַּחֲשַׁבְתָּהּ שֶׁלָּהּ, אֶלָּא אֶת כָּל אֲשֶׁר תִּשְׁמַע תְּדַבֵּר, וְאֶת הָעֲתִידוֹת תּוֹדִיעַ לָכֶם.
יד וְהִיא תְּפָאֲרֵנִי, כִּי מִשֶּׁלִּי תִּקַּח וְתַרְאֶה לָכֶם.
טו כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לְאָבִי, שֶׁלִּי הוּא; לָכֵן אָמַרְתִּי לָכֶם שֶׁמִּשֶּׁלִּי תִּקַּח וְתַרְאֶה לָכֶם.
טז עוֹד מְעַט וְלֹא תִּרְאוּנִי, וְשׁוּב עוֹד מְעַט וְתִרְאוּנִי; כִּי הוֹלֵךְ אֲנִי אֶל הָאָב.
יז וְאָמְרוּ תַּלְמִידָיו זֶה לָזֶה: מַה זֹּאת שֶׁאָמַר לָנוּ, עוֹד מְעַט וְלֹא תִּרְאוּנִי, וְשׁוּב עוֹד מְעַט וְתִרְאוּנִי, וְכִי הוֹלֵךְ אֲנִי אֶל אָבִי?
יח וְאָמְרוּ: מַה זֹּאת, עוֹד מְעַט, שֶׁאָמַר? אֵין אָנוּ יוֹדְעִים מַה הוּא מְדַבֵּר.
יט אֲבָל יֵשׁוּעַ יָדַע שֶׁבִּקְּשׁוּ לִשְׁאֹל אוֹתוֹ, וְאָמַר לָהֶם: עַל זֹאת שׁוֹאֲלִים אַתֶּם אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ, עַל שֶׁאָמַרְתִּי לָכֶם, עוֹד מְעַט וְלֹא תִּרְאוּנִי, וְשׁוּב עוֹד מְעַט וְתִרְאוּנִי?
כ אָמֵן אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁאַתֶּם תִּבְכּוּ וּתְיַלְּלוּ, וְהָעוֹלָם יִשְׂמַח; וְאַתֶּם תִּתְעַצְּבוּ, אֲבָל עִצְבוֹנְכֶם לְשִׂמְחָה יֵהָפֵךְ.
כא אִשָּׁה כְּשֶׁהִיא יוֹלֶדֶת, עֶצֶב לָהּ, כִּי הִגִּיעַ יוֹם חֲבָלֶיהָ; אֲבָל אַחֲרֵי שֶׁיָּלְדָה בֵּן, אֵין הִיא זוֹכֶרֶת אֶת סִבְלָהּ בְּשֶׁל הַשִּׂמְחָה שֶׁנּוֹלַד אָדָם בָּעוֹלָם.
כב גָּם אַתֶּם עֲצוּבִים כָּעֵת, אַךְ שׁוּב אֶרְאֶה אֶתְכֶם וְיִשְׂמַח לְבַבְכֶם; וְאֶת שִׂמְחַתְכֶם אִישׁ לֹא יִקַּח מִכֶּם.
כג וּבַיּוֹם הַהוּא לֹא תְּבַקְּשׁוּ מִמֶּנִּי מְאוּמָה. אָמֵן אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, כָּל מַה שֶּׁתְּבַקְּשׁוּ מֵאָבִי בִּשְׁמִי, יִתֵּן לָכֶם.
כד עַד עַתָּה לֹא בִּקַּשְׁתֶּם דָּבָר בִּשְׁמִי. בַּקְּשׁוּ וְתִקְחוּ, לְמַעַן תִּהְיֶה שִׂמְחַתְכֶם מֻשְׁלֶמֶת.
כה אֶת אֵלֶּה בִּמְשָׁלִים דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם, אַךְ תָּבוֹא שָׁעָה שֶׁלֹּא אֲדַבֶּר אֲלֵיכֶם בִּמְשָׁלִים, אֶלָּא בְּגָלוּי אַסְבִּיר לָכֶם עַל הָאָב.
כו בַּיּוֹם הַהוּא תְּבַקְּשׁוּ בִּשְׁמִי, וְאֵינֶנִּי אוֹמֵר לָכֶם שֶׁאֲנִי אֲבַקֵּשׁ מִן הָאָב עֲלֵיכֶם;
כז כִּי הוּא הָאָב אוֹהֵב אֶתְכֶם, מִשּׁוּם שֶׁאַתֶּם אֲהַבְתֶּם אוֹתִי וְהֶאֱמַנְתֶּם שֶׁאֲנִי מֵאֵת הָאָב יָצָאתִי.
כח יָצָאתִי מֵאֵת הָאָב וּבָאתִי לָעוֹלָם; וְשׁוּב עוֹזֵב אֲנִי אֶת הָעוֹלָם וְהוֹלֵךְ אֲנִי אֶל הָאָב.
כט אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: הִנֵּה עַכְשָׁו אַתָּה מְדַבֵּר גְּלוּיוֹת וְאֵינְךָ אוֹמֵר אַף לֹא מָשָׁל אֶחָד.
ל כָּעֵת יוֹדְעִים אָנוּ שֶׁכָּל דָּבָר אַתָּה יוֹדֵעַ, וְאֵינְךָ צָרִיךְ שֶׁיִּשְׁאַל אוֹתְךָ אִישׁ. בְּזֹאת מַאֲמִינִים אָנוּ שֶׁמֵּאֵת הָאֱלֹהִים יָצָאתָ.
לא אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: הַאֲמִינוּ;
לב כִּי הִנֵּה תָּבוֹא שָׁעָה וְכָעֵת בָּאָה, שֶׁתִּתְפַּזְּרוּ אִישׁ לִמְקוֹמוֹ וְתַעַזְבוּנִי לְבַדִּי; וְאֵינֶנִּי לְבַדִּי, כִּי הָאָב עִמָּדִי.
לג אֶת אֵלֶּה אָמַרְתִּי לָכֶם, כְּדֵי שֶׁבִּי יִהְיֶה לָכֶם שָׁלוֹם. בָּעוֹלָם צָרָה יֵשׁ לָכֶם; אֲבָל הִתְעוֹדְדוּ, אֲנִי נִצַּחְתִּי אֶת הָעוֹלָם.

Yokhanan Chapter 17
1 Yeshua spoke these things, and then He lifted up His eyes to Heaven and said, “O Avi, the hour has come; glorify Your Son, so that Your Son may glorify You,
2 since You have given Him power over all flesh, so that to all whom You have given Him, He may give life eternal.
3 And this is life eternal, that they might know You, that You are the only true Elohim, even the one who sent Yeshua HaMashi'akh.
4 I have already glorified You on the earth; for the work which You have given to me to do, I have finished.
5 So now, O Avi, glorify me with You, with the same glory which I had with You before the world was made.”
6 “I have made Your Name known to the men whom You gave me out of the world; they were Yours and You gave them to me; and they have kept Your D'var.
7 Now they know that whatever You have given me is from You.
8 For the words which You gave me I gave to them; and they accepted them, and have known truly that I came forth from You, and they have believed that You have sent me.
9 What I request is for them; I make no request for the world, but for those whom You have given to me, because they are Yours.
10 And everything which is mine is Yours, and what is Yours is mine, and I am glorified by them.”
11 “Hereafter I am not in the world, but these are in the world; and I am coming to You. O Av Kadosh, protect them in Your Name, which You have given me, that they may be one, even as we are.
12 While I was with them in the world, I protected them in Your Name; those whom you gave me I protected, and not one of them is lost, except the son of perdition, that the scripture might be fulfilled.
13 Now I am coming to You, and these things I speak while I am in the world, that my joy may be complete in them.
14 I have given them Your D'var; and the world hated them, because they were not of the world, just as I am not of the world.
15 What I request is not that You should take them out of the world, but that You should protect them from evil.
16 For they are not of the world, just as I am not of the world.”
17 “O Abba, consecrate them in Your truth, because Your D'var is truth.
18 Just as You did send me into the world, so I have sent them into the world.
19 And for their sakes, I am setting myself apart, so that they also may be consecrated in the truth.”
20 “I am not making request for these alone, but also for the sake of those who trust in me through their word.
21 So that they all may be one; just as You, Avi, are in me, and I am in You, that they also may be one in us; so that the world may believe that You did send me.
22 And the glory which You gave me, I gave to them; so that they may be one just as we are one.
23 I in them and You in me, that they may become perfected in one; so that the world may know that You did send me, and that You did love them just as You loved me.”
24 “O Abba, I desire that those whom You have given me may also be with me where I am, so that they may see my glory which You have given me; for You have loved me before the foundation of the world.
25 O Avi HaTzadik, the world did not know You, but I have known You; and these have known that You have sent me.
26 And I have made Your Name known to them, and I am still making it known, so that the love with which You have loved me may be among them, and I may be in them.”

יוחנן פרק יז
א אֶת אֵלֶּה דִּבֵּר יֵשׁוּעַ וְנָשָׂא עֵינָיו לַשָּׁמַיִם וְאָמַר: אָבִי, בָּאָה הַשָּׁעָה. פָּאֵר אֶת בִּנְךָ לְמַעַן יְפָאֶרְךָ בִּנְךָ;
ב כְּפִי שֶׁנָּתַתָּ לוֹ שִׁלְטוֹן עַל כָּל בָּשָׂר לְמַעַן יִתֵּן חַיֵּי עוֹלָם לְכָל מִי שֶׁנָּתַתָּ לוֹ.
ג וְאֵלֶּה הֵם חַיֵּי עוֹלָם, שֶׁיַּכִּירוּ אוֹתְךָ, שֶׁאַתָּה הוּא אֱלֹהֵי הָאֱמֶת לְבַדְּךָ, וְאֶת מִי שֶׁשָּׁלַחְתָּ, אֶת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.
ד אֲנִי פֵּאַרְתִּיךָ בָּאָרֶץ; אֶת הַמַּעֲשֶׂה שֶׁנָּתַתָּ לִי לַעֲשׂוֹת הִשְׁלַמְתִּי.
ה וְכָעֵת, אָבִי, פָּאֲרֵנִי אַתָּה אֶצְלְךָ בַּכָּבוֹד שֶׁהָיָה לִי אֶצְלְךָ לִפְנֵי הֱיוֹת הָעוֹלָם.
ו הוֹדַעְתִּי אֶת שִׁמְךָ לָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר נָתַתָּ לִי מִן הָעוֹלָם; שֶׁלְּךָ הָיוּ וְלִי נְתַתָּם, וְהֵם שָׁמְרוּ אֶת דְּבָרְךָ.
ז כָּעֵת יָדַעְתִּי שֶׁכָּל אֲשֶׁר נָתַתָּ לִי מֵאִתְּךָ הוּא;
ח כִּי הַדְּבָרִים שֶׁנָּתַתָּ לִי נָתַתִּי לָהֶם, וְהֵם קִבְּלוּ וְהִכִּירוּ בֶּאֱמֶת שֶׁמֵּאִתְּךָ יָצָאתִי, וְהֶאֱמִינוּ שֶׁאַתָּה שְׁלַחְתַּנִי.
ט וַאֲנִי עַלֵיהֶם מְבַקֵּשׁ; לֹא עַל הָעוֹלָם מְבַקֵּשׁ אֲנִי, אֶלָּא עַל הַלָּלוּ שֶׁנָּתַתָּ לִי, כִּי שֶׁלְּךָ הֵם.
י וְכָל אֲשֶׁר שֶׁלִּי שֶׁלְּךָ הוּא, וְשֶׁלְּךָ שֶׁלִּי, וּמְפֹאָר אֲנִי בָּהֶם.
יא מֵעַתָּה אֵינֶנִּי בָּעוֹלָם, וְאֵלֶּה בָּעוֹלָם הֵם, וַאֲנִי בָּא אֵלֶיךָ. אָב קָדוֹשׁ, שְׁמֹר אוֹתָם בְּשִׁמְךָ אֲשֶׁר נָתַתָּ לִי, לְמַעַן יִהְיוּ אֶחָד כָּמוֹנוּ.
יב כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי עִמָּהֶם בָּעוֹלָם, אֲנִי שָׁמַרְתִּי אוֹתָם בְּשִׁמְךָ. וְאֶת אֵלֶּה אֲשֶׁר נָתַתָּ לִי שָׁמַרְתִּי, וְאִישׁ מֵהֶם לֹא אָבַד מִלְּבַד בֶּן הָאֲבַדּוֹן, לְמַלֵּא אֶת הַכָּתוּב.
יג אֲבָל כָּעֵת בָּא אֲנִי אֵלֶיךָ, וְאֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מְדַבֵּר אֲנִי בָּעוֹלָם לְמַעַן תִּהְיֶה שִׂמְחָתִי מֻשְׁלֶמֶת בָּהֶם.
יד אֲנִי נָתַתִּי לָהֶם אֶת דְּבָרְךָ; וְהָעוֹלָם שָׂנֵא אוֹתָם, כִּי אֵינָם מִן הָעוֹלָם, כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי אֵינֶנִּי מִן הָעוֹלָם.
טו לֹא שֶׁתִּקַּח אוֹתָם מִן הָעוֹלָם אֲנִי מְבַקֵּשׁ, אֶלָּא שֶׁתִּשְׁמֹר אוֹתָם מִן הָרַע;
טז כִּי אֵינָם מִן הָעוֹלָם, כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי אֵינֶנִּי מִן הָעוֹלָם.
יז אַבָּא, קַדֵּשׁ אוֹתָם בַּאֲמִתְּךָ, כִּי דְּבָרְךָ שֶׁלְּךָ אֱמֶת הוּא.
יח כְּשֵׁם שֶׁשָּׁלַחְתָּ אוֹתִי לָעוֹלָם, גַּם אֲנִי שָׁלַחְתִּי אוֹתָם לָעוֹלָם.
יט וּבַעֲדָם אֲנִי מְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמִי, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ גַּם הֵם מְקֻדָּשִׁים בָּאֱמֶת.
כ וְלֹא בְּעַד אֵלֶּה בִּלְבַד מְבַקֵּשׁ אֲנִי, אֶלָּא גַּם בְּעַד הַלָּלוּ שֶׁמַּאֲמִינִים בִּי בִּדְבָרָם,
כא שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּם אֶחָד. כְּפִי שֶׁאַתָּה, אָבִי, בִּי וַאֲנִי בְּךָ, שֶׁיִּהְיוּ גַּם הֵם אֶחָד בָּנוּ, לְמַעַן יַאֲמִין הָעוֹלָם כִּי אַתָּה שְׁלַחְתַּנִי.
כב וַאֲנִי אֶת הַכָּבוֹד שֶׁנָּתַתָּ לִי נָתַתִּי לָהֶם, לְמַעַן יִהְיוּ אֶחָד כְּמוֹ שֶׁאָנוּ אֶחָד אֲנַחְנוּ.
כג אֲנִי בָּהֶם וְאַתָּה בִּי לְמַעַן יִהְיוּ מֻשְׁלָמִים לְאֶחָד, וּלְמַעַן יֵדַע הָעוֹלָם כִּי אַתָּה שְׁלַחְתַּנִי וְכִי אָהַבְתִּי אוֹתָם, כְּפִי שֶׁאָהַבְתָּ גַּם אוֹתִי.
כד אַבָּא, הַלָּלוּ שֶׁנָּתַתָּ לִי, חָפֵץ אֲנִי כִּי בַּאֲשֶׁר אֲנִי גַּם הֵם יִהְיוּ אִתִּי, לְמַעַן יִרְאוּ אֶת כְּבוֹדִי אֲשֶׁר נָתַתָּ לִי, כִּי אֲהַבְתַּנִי מִלִּפְנֵי מוֹסְדוֹת עוֹלָם.
כה אָבִי הַצַּדִּיק, הָעוֹלָם לֹא יְדָעֲךָ, אֲבָל אֲנִי יְדַעְתִּיךָ, וְהֵם הִכִּירוּ שֶׁאַתָּה שְׁלַחְתַּנִי.
כו וְהוֹדַעְתִּי לָהֶם אֶת שִׁמְךָ וּמוֹדִיעַ אֲנִי, לְמַעַן תִּהְיֶה בָּהֶם הָאַהֲבָה אֲשֶׁר אֲהַבְתַּנִי, וַאֲנִי אֶהְיֶה בָּהֶם.