PARASHAT TETZAVEH
(You Shall Command)


Shemot (Exodus) 27:20-30:10 | Yekhezkel (Ezekiel) 43:10-27 | Yokhanan Markos ([John- ] Mark) 4:35-5:43; Filipim (Philippians) 4:10-20



TORAH  |  HAFTARAH  |  BRIT KHADASHAH

TORAH

Shemot Chapter 27
20 And you shall command B'nei Yisra'el, that they bring unto you pure olive oil beaten for the light, to cause a lamp to burn continually. 21 In the Ohel Mo'ed, without the Parokhet which is before the testimony, Aharon and his sons shall set it in order, to burn from evening to morning before יהוה ; it shall be a statute forever throughout their generations on the behalf of B'nei Yisra'el.

שמות פרק כז
כ וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד. כא בְּאֹהֶל מוֹעֵד מִחוּץ לַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל הָעֵדֻת יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר לִפְנֵי יהוה חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

Shemot Chapter 28
1 And bring near unto you Aharon your brother, and his sons with him, from among B'nei Yisra'el, that they may minister unto Me in the Kohen’s office, even Aharon, Nadav and Avihu, Elazar and Itamar, Aharon’s sons. 2 And you shall make k'doshim garments for Aharon your brother, for splendor and for beauty. 3 And you shall speak unto all that are wise-hearted, whom I have filled with the Ru'akh Khakhma, that they make Aharon’s garments to hallow him, that he may minister unto Me in the Kohen’s office. 4 And these are the garments which they shall make: a breastplate, and an Efod, and a robe, and a tunic of chequer work, a miter, and a girdle; and they shall make kadosh garments for Aharon your brother, and his sons, that he may minister unto Me in the Kohen’s office. 5 And they shall take the gold, and the blue, and the purple, and the scarlet, and the fine linen.
6 And they shall make the Efod of gold, of blue, and purple, scarlet, and fine twined linen, the work of the skillful workman. 7 It shall have two shoulder-pieces joined to the two ends thereof, that it may be joined together. 8 And the skillfully woven band, which is upon it, wherewith to gird it on, shall be like the work thereof and of the same piece: of gold, of blue, and purple, and scarlet, and fine twined linen. 9 And you shall take two onyx stones, and engrave on them the names of B'nei Yisra'el: 10 six of their names on the one stone, and the names of the six that remain on the other stone, according to their birth. 11 With the work of an engraver in stone, like the engravings of a signet, shall you engrave the two stones, according to the names of B'nei Yisra'el; you shall make them to be inclosed in settings of gold. 12 And you shall put the two stones upon the shoulder-pieces of the Efod, to be stones of memorial for B'nei Yisra'el; and Aharon shall bear their names before יהוה upon his two shoulders for a memorial. 13 And you shall make settings of gold; 14 and two chains of pure gold; of plaited thread shall you make them, of wreathen work; and you shall put the wreathen chains on the settings. 15 And you shall make a breastplate of judgment, the work of the skillful workman; like the work of the Efod you shall make it: of gold, of blue, and purple, and scarlet, and fine twined linen, shall you make it. 16 Four-square it shall be, and double: a span shall be the length thereof, and a span the breadth thereof. 17 And you shall set in it settings of stones, four rows of stones: a row of an odem, a pit'dah, and a bareket shall be the first row; 18 and the second row a nofekh, a sapir, and a yahalom; 19 and the third row a leshem, a shevo, and an akhlamah; 20 and the fourth row a tarshish, a shoham, and a musabot; they shall be inclosed in gold in their settings. 21 And the stones shall be according to the names of B'nei Yisra'el, twelve, according to their names; like the engravings of a signet, every one according to his name, they shall be for the twelve tribes. 22 And you shall make upon the breastplate plaited chains of wreathen work of pure gold. 23 And you shall make upon the breastplate two rings of gold, and shall put the two rings on the two ends of the breastplate. 24 And you shall put the two wreathen chains of gold on the two rings at the ends of the breastplate. 25 And the other two ends of the two wreathen chains you shall put on the two settings, and put them on the shoulder-pieces of the Efod, in the forepart thereof. 26 And you shall make two rings of gold, and you shall put them upon the two ends of the breastplate, upon the edge thereof, which is toward the side of the Efod inward. 27 And you shall make two rings of gold, and shall put them on the two shoulder-pieces of the Efod underneath, in the forepart thereof, close by the coupling thereof, above the skillfully woven band of the Efod. 28 And they shall bind the breastplate by the rings thereof unto the rings of the Efod with a thread of blue, that it may be upon the skillfully woven band of the Efod, and that the breastplate be not loosed from the Efod. 29 And Aharon shall bear the names of B'nei Yisra'el in the breastplate of judgment upon his heart, when he goes in unto HaKodesh, for a memorial before יהוה continually. 30 And you shall put in the breastplate of judgment HaUrim and HaTummim; and they shall be upon Aharon’s heart, when he goes in before יהוה ; and Aharon shall bear the judgment of B'nei Yisra'el upon his heart before יהוה continually. 31 And you shall make the robe of the Efod all of Tekhelet. 32 And it shall have a hole for the head in the midst thereof; it shall have a binding of woven work round about the hole of it, as it were the hole of a coat of mail, so it will not tear. 33 And upon the skirts of it you shall make pomegranates of Tekhelet, and of Argaman, and of Tola’at Shani, round about the skirts thereof; and bells of gold between them round about: 34 a golden bell and a pomegranate, a golden bell and a pomegranate, upon the skirts of the robe round about. 35 And it shall be upon Aharon to minister; and the sound thereof shall be heard when he goes in unto HaKodesh before יהוה , and when he comes out, that he dies not. 36 And you shall make a crown of pure gold, and engrave upon it, like the engravings of a signet: KODESH unto יהוה . And37 you shall put it on a thread of Tehelet, and it shall be upon the miter; upon the forefront of the miter it shall be. 38 And it shall be upon Aharon's forehead, and Aharon shall bear the iniquity committed in the kadosh things, which B'nei Yisra'el shall hallow, even in all their kadosh gifts; and it shall be always upon his forehead, that they may be accepted before יהוה . And39 you shall weave the tunic in chequer work of fine linen, and you shall make a miter of fine linen, and you shall make a girdle, the work of the weaver in colors. 40 And for Aharon's sons you shall make tunics, and you shall make for them girdles, and head-turbans shall you make for them, for splendor and for glory. 41 And you shall put them upon Aharon your brother, and upon his sons with him; and shall anoint them, and confirm them, and consecrate them, that they may minister unto Me in the Kohen's office. 42 And you shall make them linen breeches to cover the flesh of their nakedness; from the loins even unto the thighs they shall reach. 43 And they shall be upon Aharon, and upon his sons, when they go in unto the Ohel Mo'ed, or when they come near unto the Mizbe'akh to minister in HaKodesh; that they bear not iniquity, and die; it shall be a statute forever unto him and unto his seed after him.

שמות פרק כח
א וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכַהֲנוֹ לִי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר בְּנֵי אַהֲרֹן. ב וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת. ג וְאַתָּה תְּדַבֵּר אֶל כָּל חַכְמֵי לֵב אֲשֶׁר מִלֵּאתִיו רוּחַ חָכְמָה וְעָשׂוּ אֶת בִּגְדֵי אַהֲרֹן לְקַדְּשׁוֹ לְכַהֲנוֹ לִי. ד וְאֵלֶּה הַבְּגָדִים אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ חֹשֶׁן וְאֵפוֹד וּמְעִיל וּכְתֹנֶת תַּשְׁבֵּץ מִצְנֶפֶת וְאַבְנֵט וְעָשׂוּ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ וּלְבָנָיו לְכַהֲנוֹ לִי. ה וְהֵם יִקְחוּ אֶת הַזָּהָב וְאֶת הַתְּכֵלֶת וְאֶת הָאַרְגָּמָן וְאֶת תּוֹלַעַת הַשָּׁנִי וְאֶת הַשֵּׁשׁ.
ו וְעָשׂוּ אֶת הָאֵפֹד זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן תּוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב. ז שְׁתֵּי כְתֵפֹת חֹבְרֹת יִהְיֶה לּוֹ אֶל שְׁנֵי קְצוֹתָיו וְחֻבָּר. ח וְחֵשֶׁב אֲפֻדָּתוֹ אֲשֶׁר עָלָיו כְּמַעֲשֵׂהוּ מִמֶּנּוּ יִהְיֶה זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר. ט וְלָקַחְתָּ אֶת שְׁתֵּי אַבְנֵי שֹׁהַם וּפִתַּחְתָּ עֲלֵיהֶם שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. י שִׁשָּׁה מִשְּׁמֹתָם עַל הָאֶבֶן הָאֶחָת וְאֶת שְׁמוֹת הַשִּׁשָּׁה הַנּוֹתָרִים עַל הָאֶבֶן הַשֵּׁנִית כְּתוֹלְדֹתָם. יא מַעֲשֵׂה חָרַשׁ אֶבֶן פִּתּוּחֵי חֹתָם תְּפַתַּח אֶת שְׁתֵּי הָאֲבָנִים עַל שְׁמֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֻסַבֹּת מִשְׁבְּצוֹת זָהָב תַּעֲשֶׂה אֹתָם. יב וְשַׂמְתָּ אֶת שְׁתֵּי הָאֲבָנִים עַל כִּתְפֹת הָאֵפֹד אַבְנֵי זִכָּרֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת שְׁמוֹתָם לִפְנֵי יהוה עַל שְׁתֵּי כְתֵפָיו לְזִכָּרֹן. יג וְעָשִׂיתָ מִשְׁבְּצֹת זָהָב. ידוּשְׁתֵּי שַׁרְשְׁרֹת זָהָב טָהוֹר מִגְבָּלֹת תַּעֲשֶׂה אֹתָם מַעֲשֵׂה עֲבֹת וְנָתַתָּה אֶת שַׁרְשְׁרֹת הָעֲבֹתֹת עַל הַמִּשְׁבְּצֹת. טו וְעָשִׂיתָ חֹשֶׁן מִשְׁפָּט מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב כְּמַעֲשֵׂה אֵפֹד תַּעֲשֶׂנּוּ זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ. טז רָבוּעַ יִהְיֶה כָּפוּל זֶרֶת אָרְכּוֹ וְזֶרֶת רָחְבּוֹ. יז וּמִלֵּאתָ בוֹ מִלֻּאַת אֶבֶן אַרְבָּעָה טוּרִים אָבֶן טוּר אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת הַטּוּר הָאֶחָד. יח וְהַטּוּר הַשֵּׁנִי נֹפֶךְ סַפִּיר וְיָהֲלֹם. יט וְהַטּוּר הַשְּׁלִישִׁי לֶשֶׁם שְׁבוֹ וְאַחְלָמָה. כ וְהַטּוּר הָרְבִיעִי תַּרְשִׁישׁ וְשֹׁהַם וְיָשְׁפֵה מְשֻׁבָּצִים זָהָב יִהְיוּ בְּמִלּוּאֹתָם. כא וְהָאֲבָנִים תִּהְיֶיןָ עַל שְׁמֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עַל שְׁמֹתָם פִּתּוּחֵי חוֹתָם אִישׁ עַל שְׁמוֹ תִּהְיֶיןָ לִשְׁנֵי עָשָׂר שָׁבֶט. כב וְעָשִׂיתָ עַל הַחֹשֶׁן שַׁרְשֹׁת גַּבְלֻת מַעֲשֵׂה עֲבֹת זָהָב טָהוֹר. כג וְעָשִׂיתָ עַל הַחֹשֶׁן שְׁתֵּי טַבְּעוֹת זָהָב וְנָתַתָּ אֶת שְׁתֵּי הַטַּבָּעוֹת עַל שְׁנֵי קְצוֹת הַחֹשֶׁן. כד וְנָתַתָּה אֶת שְׁתֵּי עֲבֹתֹת הַזָּהָב עַל שְׁתֵּי הַטַּבָּעֹת אֶל קְצוֹת הַחֹשֶׁן. כה וְאֵת שְׁתֵּי קְצוֹת שְׁתֵּי הָעֲבֹתֹת תִּתֵּן עַל שְׁתֵּי הַמִּשְׁבְּצוֹת וְנָתַתָּה עַל כִּתְפוֹת הָאֵפֹד אֶל מוּל פָּנָיו. כו וְעָשִׂיתָ שְׁתֵּי טַבְּעוֹת זָהָב וְשַׂמְתָּ אֹתָם עַל שְׁנֵי קְצוֹת הַחֹשֶׁן עַל שְׂפָתוֹ אֲשֶׁר אֶל עֵבֶר הָאֵפֹד בָּיְתָה. כז וְעָשִׂיתָ שְׁתֵּי טַבְּעוֹת זָהָב וְנָתַתָּה אֹתָם עַל שְׁתֵּי כִתְפוֹת הָאֵפוֹד מִלְּמַטָּה מִמּוּל פָּנָיו לְעֻמַּת מַחְבַּרְתּוֹ מִמַּעַל לְחֵשֶׁב הָאֵפוֹד. כח וְיִרְכְּסוּ אֶת הַחֹשֶׁן מִטַּבְּעֹתָו אֶל טַבְּעֹת הָאֵפוֹד בִּפְתִיל תְּכֵלֶת לִהְיוֹת עַל חֵשֶׁב הָאֵפוֹד וְלֹא יִזַּח הַחֹשֶׁן מֵעַל הָאֵפוֹד. כט וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּחֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט עַל לִבּוֹ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ לְזִכָּרֹן לִפְנֵי יהוה תָּמִיד. ל וְנָתַתָּ אֶל חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט אֶת הָאוּרִים וְאֶת הַתֻּמִּים וְהָיוּ עַל לֵב אַהֲרֹן בְּבֹאוֹ לִפְנֵי יהוה וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת מִשְׁפַּט בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל לִבּוֹ לִפְנֵי יהוה תָּמִיד. לא וְעָשִׂיתָ אֶת מְעִיל הָאֵפוֹד כְּלִיל תְּכֵלֶת לב וְהָיָה פִי רֹאשׁוֹ בְּתוֹכוֹ שָׂפָה יִהְיֶה לְפִיו סָבִיב מַעֲשֵׂה אֹרֵג כְּפִי תַחְרָא יִהְיֶה לּוֹ לֹא יִקָּרֵעַ. לג וְעָשִׂיתָ עַל שׁוּלָיו רִמֹּנֵי תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי עַל שׁוּלָיו סָבִיב וּפַעֲמֹנֵי זָהָב בְּתוֹכָם סָבִיב. לד פַּעֲמֹן זָהָב וְרִמּוֹן פַּעֲמֹן זָהָב וְרִמּוֹן עַל שׁוּלֵי הַמְּעִיל סָבִיב. לה וְהָיָה עַל אַהֲרֹן לְשָׁרֵת וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ לִפְנֵי יהוה וּבְצֵאתוֹ וְלֹא יָמוּת. לו וְעָשִׂיתָ צִּיץ זָהָב טָהוֹר וּפִתַּחְתָּ עָלָיו פִּתּוּחֵי חֹתָם קֹדֶשׁ לַיהוה . לז וְשַׂמְתָּ אֹתוֹ עַל פְּתִיל תְּכֵלֶת וְהָיָה עַל הַמִּצְנָפֶת אֶל מוּל פְּנֵי הַמִּצְנֶפֶת יִהְיֶה. לח וְהָיָה עַל מֵצַח אַהֲרֹן וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת עֲו‍ֹן הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יַקְדִּישׁוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכָל מַתְּנֹת קָדְשֵׁיהֶם וְהָיָה עַל מִצְחוֹ תָּמִיד לְרָצוֹן לָהֶם לִפְנֵי יהוה . לט וְשִׁבַּצְתָּ הַכְּתֹנֶת שֵׁשׁ וְעָשִׂיתָ מִצְנֶפֶת שֵׁשׁ וְאַבְנֵט תַּעֲשֶׂה מַעֲשֵׂה רֹקֵם. מ וְלִבְנֵי אַהֲרֹן תַּעֲשֶׂה כֻתֳּנֹת וְעָשִׂיתָ לָהֶם אַבְנֵטִים וּמִגְבָּעוֹת תַּעֲשֶׂה לָהֶם לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת. מא וְהִלְבַּשְׁתָּ אֹתָם אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ וּמָשַׁחְתָּ אֹתָם וּמִלֵּאתָ אֶת יָדָם וְקִדַּשְׁתָּ אֹתָם וְכִהֲנוּ לִי. מב וַעֲשֵׂה לָהֶם מִכְנְסֵי בָד לְכַסּוֹת בְּשַׂר עֶרְוָה מִמָּתְנַיִם וְעַד יְרֵכַיִם יִהְיוּ. מג וְהָיוּ עַל אַהֲרֹן וְעַל בָּנָיו בְּבֹאָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד אוֹ בְגִשְׁתָּם אֶל הַמִּזְבֵּחַ לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ וְלֹא יִשְׂאוּ עָו‍ֹן וָמֵתוּ חֻקַּת עוֹלָם לוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו.

Shemot Chapter 29
1 And this is the thing that you shall do unto them to hallow them, to minister unto Me in the Kohen's office: take one young bullock and two rams without blemish, 2 and Matzot, and cakes unleavened mingled with oil, and wafers unleavened spread with oil; of fine wheat flour shall you make them. 3 And you shall put them into one basket, and bring them in the basket, with the bullock and the two rams. 4 And Aharon and his sons you shall bring unto the door of the Ohel Mo'ed, and shall wash them with water. 5 And you shall take the garments, and put upon Aharon the tunic, and the robe of the Efod, and the Efod, and the breastplate, and gird him with the skillfully woven band of the Efod. 6 And you shall set the miter upon his head, and put the kadosh crown upon the miter. 7 Then shall you take the anointing oil, and pour it upon his head, and anoint him. 8 And you shall bring his sons, and put tunics upon them. 9 And you shall gird them with girdles, Aharon and his sons, and bind head-turbans on them; and they shall have the Kehunah by a perpetual statute; and you shall consecrate Aharon and his sons. 10 And you shall bring the bullock before the Ohel Mo'ed; and Aharon and his sons shall lay their hands upon the head of the bullock. 11 And you shall kill the bullock before יהוה , at the door of the Ohel Mo'ed. 12 And you shall take of the blood of the bullock, and put it upon the horns of the Mizbe'akh with your finger; and you shall pour out all the remaining blood at the base of the Mizbe'akh. 13 And you shall take all the fat that covers the inwards, and the lobe above the liver, and the two kidneys, and the fat that is upon them, and make them smoke upon the Mizbe'akh. 14 But the flesh of the bullock, and its skin, and its dung, shall you burn with fire without the camp; it is a Khatat. 15 You shall also take the one ram; and Aharon and his sons shall lay their hands upon the head of the ram. 16 And you shall slay the ram, and you shall take its blood, and dash it round about against the Mizbe'akh. 17 And you shall cut the ram into its pieces, and wash its inwards, and its legs, and put them with its pieces, and with its head. 18 And you shall make the whole ram smoke upon the Mizbe'akh; it is an Olah unto יהוה ; it is a sweet savor, a Karban of fire unto יהוה . And19 you shall take the other ram, and Aharon and his sons shall lay their hands upon the head of the ram. 20 Then shall you kill the ram, and take of its blood, and put it upon the tip of the right ear of Aharon, and upon the tip of the right ear of his sons, and upon the thumb of their right hand, and upon the great toe of their right foot, and dash the blood against the Mizbe'akh round about. 21 And you shall take of the blood that is upon the Mizbe'akh, and of the anointing oil, and sprinkle it upon Aharon, and upon his garments, and upon his sons, and upon the garments of his sons with him; and he and his garments shall be hallowed, and his sons and his sons' garments with him. 22 Also you shall take of the ram the fat, and the fat tail, and the fat that covers the inwards, and the lobe of the liver, and the two kidneys, and the fat that is upon them, and the right thigh; for it is a ram of consecration; 23 and one loaf of bread, and one cake of oiled bread, and one wafer, out of the basket of Matzot that is before יהוה . And24 you shall put the whole upon the hands of Aharon, and upon the hands of his sons; and shall wave them for a Tenufah before יהוה . And25 you shall take them from their hands, and make them smoke on the Mizbe'akh upon the Olah, for a sweet savor before יהוה ; it is a Karban of fire unto יהוה . And26 you shall take the breast of Aharon's ram of consecration, and wave it for a Tenufah before יהוה ; and it shall be your portion. 27 And you shall consecrate the breast of the Tenufah, and the thigh of the heave-offering, which is waved, and which is heaved up, of the ram of consecration, even of that which is Aharon's, and of that which is his sons'. 28 And it shall be for Aharon and his sons as a due forever from B'nei Yisra'el; for it is a heave-offering; and it shall be a heave-offering from B'nei Yisra'el of their sacrifices of Sh'lamim, even their heave-offering unto יהוה . And29 the k'doshim garments of Aharon shall be for his sons after him, to be anointed in them, and to be consecrated in them. 30 Seven days shall the son that is Kohen in his stead put them on, even he who comes into the Ohel Mo'ed to minister in HaKodesh. 31 And you shall take the ram of consecration, and seethe its flesh in a kadosh place. 32 And Aharon and his sons shall eat the flesh of the ram, and the bread that is in the basket, at the door of the Ohel Mo'ed. 33 And they shall eat those things wherewith atonement was made, to satisfy them and to consecrate them; but a stranger shall not eat thereof, because they are kodesh. 34 And if any of the flesh of the consecration, or of the bread, remains unto the morning, then you shall burn the remainder with fire; it shall not be eaten, because it is kodesh. 35 And thus shall you do unto Aharon, and to his sons, according to all that I have commanded you; seven days shall you consecrate them. 36 And every day shall you offer the bullock of Khatat, beside the other offerings of atonement; and you shall do the purification upon the Mizbe'akh when you make atonement for it; and you shall anoint it, to hallow it. 37 Seven days you shall make atonement for the Mizbe'akh, and hallow it; thus shall the Mizbe'akh be Kodesh Kadashim; whatever touches the Mizbe'akh shall be kodesh.
38 Now this is that which you shall offer upon the Mizbe'akh: two lambs of the first year day by day continually. 39 The one lamb you shall offer in the morning; and the other lamb you shall offer at dusk. 40 And with the one lamb a tenth part of an efah of fine flour mingled with the fourth part of a hin of beaten oil; and the fourth part of a hin of wine for a Tise'khu. 41 And the other lamb you shall offer at dusk, and shall do thereto according to the Min'kha of the morning, and according to the Tise'khu thereof, for a sweet savor, a karban of fire unto יהוה . It42 shall be a continual Olah throughout your generations at the door of the Ohel Mo'ed before יהוה , where I will meet with you, to speak there unto you. 43 And there I will meet with B'nei Yisra'el; and the Ohel Mo'ed shall be consecrated by My K’vod. 44 And I will consecrate the Ohel Mo'ed, and the Mizbe'akh; Aharon also and his sons will I consecrate, to minister to Me in the Kohen's office. 45 And I will dwell among B'nei Yisra'el, and will be their Elohim. 46 And they shall know that I am יהוה their Elohim, that brought them forth out of the land of Mitzrayim, that I may dwell among them. I am יהוה their Elohim.


שמות פרק כט
א וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לָהֶם לְקַדֵּשׁ אֹתָם לְכַהֵן לִי לְקַח פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר וְאֵילִם שְׁנַיִם תְּמִימִם. ב וְלֶחֶם מַצּוֹת וְחַלֹּת מַצֹּת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן סֹלֶת חִטִּים תַּעֲשֶׂה אֹתָם. ג וְנָתַתָּ אוֹתָם עַל סַל אֶחָד וְהִקְרַבְתָּ אֹתָם בַּסָּל וְאֶת הַפָּר וְאֵת שְׁנֵי הָאֵילִם. ד וְאֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו תַּקְרִיב אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וְרָחַצְתָּ אֹתָם בַּמָּיִם. ה וְלָקַחְתָּ אֶת הַבְּגָדִים וְהִלְבַּשְׁתָּ אֶת אַהֲרֹן אֶת הַכֻּתֹּנֶת וְאֵת מְעִיל הָאֵפֹד וְאֶת הָאֵפֹד וְאֶת הַחֹשֶׁן וְאָפַדְתָּ לוֹ בְּחֵשֶׁב הָאֵפֹד. ו וְשַׂמְתָּ הַמִּצְנֶפֶת עַל רֹאשׁוֹ וְנָתַתָּ אֶת נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ עַל הַמִּצְנָפֶת. ז וְלָקַחְתָּ אֶת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְיָצַקְתָּ עַל רֹאשׁוֹ וּמָשַׁחְתָּ אֹתוֹ. ח וְאֶת בָּנָיו תַּקְרִיב וְהִלְבַּשְׁתָּם כֻּתֳּנֹת. ט וְחָגַרְתָּ אֹתָם אַבְנֵט אַהֲרֹן וּבָנָיו וְחָבַשְׁתָּ לָהֶם מִגְבָּעֹת וְהָיְתָה לָהֶם כְּהֻנָּה לְחֻקַּת עוֹלָם וּמִלֵּאתָ יַד אַהֲרֹן וְיַד בָּנָיו. י וְהִקְרַבְתָּ אֶת הַפָּר לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד וְסָמַךְ אַהֲרֹן וּבָנָיו אֶת יְדֵיהֶם עַל רֹאשׁ הַפָּר. יא וְשָׁחַטְתָּ אֶת הַפָּר לִפְנֵי יהוה פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד. יב וְלָקַחְתָּ מִדַּם הַפָּר וְנָתַתָּה עַל קַרְנֹת הַמִּזְבֵּחַ בְּאֶצְבָּעֶךָ וְאֶת כָּל הַדָּם תִּשְׁפֹּךְ אֶל יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ. יג וְלָקַחְתָּ אֶת כָּל הַחֵלֶב הַמְכַסֶּה אֶת הַקֶּרֶב וְאֵת הַיֹּתֶרֶת עַל הַכָּבֵד וְאֵת שְׁתֵּי הַכְּלָיֹת וְאֶת הַחֵלֶב אֲשֶׁר עֲלֵיהֶן וְהִקְטַרְתָּ הַמִּזְבֵּחָה. יד וְאֶת בְּשַׂר הַפָּר וְאֶת עֹרוֹ וְאֶת פִּרְשׁוֹ תִּשְׂרֹף בָּאֵשׁ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה חַטָּאת הוּא. טו וְאֶת הָאַיִל הָאֶחָד תִּקָּח וְסָמְכוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו אֶת יְדֵיהֶם עַל רֹאשׁ הָאָיִל. טז וְשָׁחַטְתָּ אֶת הָאָיִל וְלָקַחְתָּ אֶת דָּמוֹ וְזָרַקְתָּ עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב. יזוְאֶת הָאַיִל תְּנַתֵּחַ לִנְתָחָיו וְרָחַצְתָּ קִרְבּוֹ וּכְרָעָיו וְנָתַתָּ עַל נְתָחָיו וְעַל רֹאשׁוֹ. יח וְהִקְטַרְתָּ אֶת כָּל הָאַיִל הַמִּזְבֵּחָה עֹלָה הוּא לַיהוה רֵיחַ נִיחוֹחַ אִשֶּׁה לַיהוה הוּא. יט וְלָקַחְתָּ אֵת הָאַיִל הַשֵּׁנִי וְסָמַךְ אַהֲרֹן וּבָנָיו אֶת יְדֵיהֶם עַל רֹאשׁ הָאָיִל. כ וְשָׁחַטְתָּ אֶת הָאַיִל וְלָקַחְתָּ מִדָּמוֹ וְנָתַתָּה עַל תְּנוּךְ אֹזֶן אַהֲרֹן וְעַל תְּנוּךְ אֹזֶן בָּנָיו הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן יָדָם הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן רַגְלָם הַיְמָנִית וְזָרַקְתָּ אֶת הַדָּם עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב. כא וְלָקַחְתָּ מִן הַדָּם אֲשֶׁר עַל הַמִּזְבֵּחַ וּמִשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְהִזֵּיתָ עַל אַהֲרֹן וְעַל בְּגָדָיו וְעַל בָּנָיו וְעַל בִּגְדֵי בָנָיו אִתּוֹ וְקָדַשׁ הוּא וּבְגָדָיו וּבָנָיו וּבִגְדֵי בָנָיו אִתּוֹ. כב וְלָקַחְתָּ מִן הָאַיִל הַחֵלֶב וְהָאַלְיָה וְאֶת הַחֵלֶב הַמְכַסֶּה אֶת הַקֶּרֶב וְאֵת יֹתֶרֶת הַכָּבֵד וְאֵת שְׁתֵּי הַכְּלָיֹת וְאֶת הַחֵלֶב אֲשֶׁר עֲלֵיהֶן וְאֵת שׁוֹק הַיָּמִין כִּי אֵיל מִלֻּאִים הוּא. כג וְכִכַּר לֶחֶם אַחַת וְחַלַּת לֶחֶם שֶׁמֶן אַחַת וְרָקִיק אֶחָד מִסַּל הַמַּצּוֹת אֲשֶׁר לִפְנֵי יהוה . כד וְשַׂמְתָּ הַכֹּל עַל כַּפֵּי אַהֲרֹן וְעַל כַּפֵּי בָנָיו וְהֵנַפְתָּ אֹתָם תְּנוּפָה לִפְנֵי יהוה . כה וְלָקַחְתָּ אֹתָם מִיָּדָם וְהִקְטַרְתָּ הַמִּזְבֵּחָה עַל הָעֹלָה לְרֵיחַ נִיחוֹחַ לִפְנֵי יהוה אִשֶּׁה הוּא לַיהוה . כו וְלָקַחְתָּ אֶת הֶחָזֶה מֵאֵיל הַמִּלֻּאִים אֲשֶׁר לְאַהֲרֹן וְהֵנַפְתָּ אֹתוֹ תְּנוּפָה לִפְנֵי יהוה וְהָיָה לְךָ לְמָנָה. כז וְקִדַּשְׁתָּ אֵת חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְאֵת שׁוֹק הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר הוּנַף וַאֲשֶׁר הוּרָם מֵאֵיל הַמִּלֻּאִים מֵאֲשֶׁר לְאַהֲרֹן וּמֵאֲשֶׁר לְבָנָיו. כח וְהָיָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו לְחָק עוֹלָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי תְרוּמָה הוּא וּתְרוּמָה יִהְיֶה מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִזִּבְחֵי שַׁלְמֵיהֶם תְּרוּמָתָם לַיהוה . כט וּבִגְדֵי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר לְאַהֲרֹן יִהְיוּ לְבָנָיו אַחֲרָיו לְמָשְׁחָה בָהֶם וּלְמַלֵּא בָם אֶת יָדָם. ל שִׁבְעַת יָמִים יִלְבָּשָׁם הַכֹּהֵן תַּחְתָּיו מִבָּנָיו אֲשֶׁר יָבֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ. לא וְאֵת אֵיל הַמִּלֻּאִים תִּקָּח וּבִשַּׁלְתָּ אֶת בְּשָׂרוֹ בְּמָקֹם קָדֹשׁ. לבוְאָכַל אַהֲרֹן וּבָנָיו אֶת בְּשַׂר הָאַיִל וְאֶת הַלֶּחֶם אֲשֶׁר בַּסָּל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד. לג וְאָכְלוּ אֹתָם אֲשֶׁר כֻּפַּר בָּהֶם לְמַלֵּא אֶת יָדָם לְקַדֵּשׁ אֹתָם וְזָר לֹא יֹאכַל כִּי קֹדֶשׁ הֵם. לד וְאִם יִוָּתֵר מִבְּשַׂר הַמִּלֻּאִים וּמִן הַלֶּחֶם עַד הַבֹּקֶר וְשָׂרַפְתָּ אֶת הַנּוֹתָר בָּאֵשׁ לֹא יֵאָכֵל כִּי קֹדֶשׁ הוּא. לה וְעָשִׂיתָ לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו כָּכָה כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֹתָכָה שִׁבְעַת יָמִים תְּמַלֵּא יָדָם. לו וּפַר חַטָּאת תַּעֲשֶׂה לַיּוֹם עַל הַכִּפֻּרִים וְחִטֵּאתָ עַל הַמִּזְבֵּחַ בְּכַפֶּרְךָ עָלָיו וּמָשַׁחְתָּ אֹתוֹ לְקַדְּשׁוֹ. לז שִׁבְעַת יָמִים תְּכַפֵּר עַל הַמִּזְבֵּחַ וְקִדַּשְׁתָּ אֹתוֹ וְהָיָה הַמִּזְבֵּחַ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים כָּל הַנֹּגֵעַ בַּמִּזְבֵּחַ יִקְדָּשׁ.
לח וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה עַל הַמִּזְבֵּחַ כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שְׁנַיִם לַיּוֹם תָּמִיד. לט אֶת הַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם. מ וְעִשָּׂרֹן סֹלֶת בָּלוּל בְּשֶׁמֶן כָּתִית רֶבַע הַהִין וְנֵסֶךְ רְבִיעִת הַהִין יָיִן לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד. מא וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם כְּמִנְחַת הַבֹּקֶר וּכְנִסְכָּהּ תַּעֲשֶׂה לָּהּ לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַיהוה . מב עֹלַת תָּמִיד לְדֹרֹתֵיכֶם פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לִפְנֵי יהוה אֲשֶׁר אִוָּעֵד לָכֶם שָׁמָּה לְדַבֵּר אֵלֶיךָ שָׁם. מג וְנֹעַדְתִּי שָׁמָּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִקְדַּשׁ בִּכְבֹדִי. מד וְקִדַּשְׁתִּי אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו אֲקַדֵּשׁ לְכַהֵן לִי. מה וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים. מו וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יהוה אֱלֹהֵיהֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְשָׁכְנִי בְתוֹכָם אֲנִי יהוה אֱלֹהֵיהֶם.



Shemot Chapter 30
1 And you shall make a Mizbe'akh to burn incense upon; of acacia-wood shall you make it. 2 A cubit shall be the length thereof, and a cubit the breadth thereof; foursquare shall it be; and two cubits shall be the height thereof; the horns thereof shall be of one piece with it. 3 And you shall overlay it with pure gold, the top thereof, and the sides thereof round about, and the horns thereof; and you shall make unto it a crown of gold round about. 4 And two golden rings shall you make for it under the crown thereof, upon the two ribs thereof, upon the two sides of it shall you make them; and they shall be for places for staves wherewith to bear it. 5 And you shall make the staves of acacia-wood, and overlay them with gold. 6 And you shall put it before the Parokhet that is by the Aron HaEdut, before the Kaporet that is over the testimony, where I will meet with you. 7 And Aharon shall burn thereon incense of sweet spices; every morning, when he dresses the lamps, he shall burn it. 8 And when Aharon lights the lamps at dusk, he shall burn it, a perpetual incense before יהוה throughout your generations. 9 You shall offer no strange incense thereon, nor Olah, nor Min'kha; and you shall pour no Tise'khu thereon. 10 And Aharon shall make atonement upon the horns of it once in the year; with the blood of the Khatat HaKipurim once in the year shall he make atonement for it throughout your generations; it is Kodesh Kadashim unto יהוה ."


שמות פרק ל
א וְעָשִׂיתָ מִזְבֵּחַ מִקְטַר קְטֹרֶת עֲצֵי שִׁטִּים תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ. ב אַמָּה אָרְכּוֹ וְאַמָּה רָחְבּוֹ רָבוּעַ יִהְיֶה וְאַמָּתַיִם קֹמָתוֹ מִמֶּנּוּ קַרְנֹתָיו. ג וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר אֶת גַּגּוֹ וְאֶת קִירֹתָיו סָבִיב וְאֶת קַרְנֹתָיו וְעָשִׂיתָ לּוֹ זֵר זָהָב סָבִיב. ד וּשְׁתֵּי טַבְּעֹת זָהָב תַּעֲשֶׂה לּוֹ מִתַּחַת לְזֵרוֹ עַל שְׁתֵּי צַלְעֹתָיו תַּעֲשֶׂה עַל שְׁנֵי צִדָּיו וְהָיָה לְבָתִּים לְבַדִּים לָשֵׂאת אֹתוֹ בָּהֵמָּה. ה וְעָשִׂיתָ אֶת הַבַּדִּים עֲצֵי שִׁטִּים וְצִפִּיתָ אֹתָם זָהָב. ו וְנָתַתָּה אֹתוֹ לִפְנֵי הַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל אֲרֹן הָעֵדֻת לִפְנֵי הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל הָעֵדֻת אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה. ז וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן קְטֹרֶת סַמִּים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר בְּהֵיטִיבוֹ אֶת הַנֵּרֹת יַקְטִירֶנָּה. ח וּבְהַעֲלֹת אַהֲרֹן אֶת הַנֵּרֹת בֵּין הָעַרְבַּיִם יַקְטִירֶנָּה קְטֹרֶת תָּמִיד לִפְנֵי יהוה לְדֹרֹתֵיכֶם. ט לֹא תַעֲלוּ עָלָיו קְטֹרֶת זָרָה וְעֹלָה וּמִנְחָה וְנֵסֶךְ לֹא תִסְּכוּ עָלָיו. י וְכִפֶּר אַהֲרֹן עַל קַרְנֹתָיו אַחַת בַּשָּׁנָה מִדַּם חַטַּאת הַכִּפֻּרִים אַחַת בַּשָּׁנָה יְכַפֵּר עָלָיו לְדֹרֹתֵיכֶם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לַיהוה .



HAFTARAH

Yekhezkel Chapter 43
10 You, Ben Adam, show HaBa'it to Beit Yisra'el, that they may be ashamed of their iniquities; and let them measure accurately. 11 And if they are ashamed of all that they have done, make known unto them the form of HaBa'it, and the fashion thereof, and the goings out thereof, and the comings in thereof, and all the forms thereof, and all the ordinances thereof, and all the forms thereof, and all the instructions thereof, and write it in their sight; that they may keep the whole form thereof, and all the ordinances thereof, and do them. 12 This is the instruction of HaBa'it: upon the top of the mountain the whole limit thereof round about shall be Kodesh HaKadashim. Behold, this is the instruction of HaBa'it. 13 And these are the measures of the Mizbe'akh by cubits, the cubit is a cubit and a handbreadth: the bottom shall be a cubit, and the breadth a cubit, and the border thereof by the edge thereof round about a span; and this shall be the base of the Mizbe'akh. 14 And from the bottom upon the ground to the lower settle shall be two cubits, and the breadth one cubit; and from the lesser settle to the greater settle shall be four cubits, and the breadth a cubit. 15 And the hearth shall be four cubits; and from the hearth and upward there shall be four horns. 16 And the hearth shall be twelve cubits long by twelve broad, square in the four sides thereof. 17 And the settle shall be fourteen cubits long by fourteen broad in the four sides thereof; and the border about it shall be half a cubit; and the bottom thereof shall be a cubit about; and the steps thereof shall look toward the east.'" 18 And He said unto me, "Ben Adam, thus says Adonai יהוה , 'These are the ordinances of the Mizbe'akh in the day when they shall make it, to offer Olot thereon, and to dash blood against it. 19 You shall give to the Kohanim, the Levi'im that are of the seed of Tzadok, who are near unto Me, to minister unto Me, says Adonai יהוה , a young bullock for a Khatat. 20 And you shall take of the blood thereof, and put it on the four horns of it, and on the four corners of the settle, and upon the border round about; thus shall you purify it and make atonement for it. 21 You shall also take the bullock of the Khatat, and it shall be burnt in the appointed place of HaBa'it, without the Mikdash. 22 And on the second day you shall offer a he-goat without blemish for a Khatat; and they shall purify the Mizbe'akh, as they did purify it with the bullock. 23 When you have made an end of purifying it, you shall offer a young bullock without blemish, and a ram out of the flock without blemish. 24 And you shall present them before יהוה , and the Kohanim shall cast salt upon them, and they shall offer them up for an Olah unto יהוה . Seven 25 days shall you prepare every day a goat for a Khatat; they shall also prepare a young bullock, and a ram out of the flock, without blemish. 26 Seven days shall they make atonement for the Mizbe'akh and cleanse it; so shall they consecrate it. 27 And when they have accomplished the days, it shall be that upon the eighth day, and forward, the Kohanim shall make your Olot upon the Mizbe'akh, and your Sh'lamim; and I will accept you, says Adonai יהוה .'"

יְחֶזְקֵאל פרק מג
י אַתָּה בֶן אָדָם הַגֵּד אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל אֶת הַבַּיִת וְיִכָּלְמוּ מֵעֲו‍ֹנוֹתֵיהֶם; וּמָדְדוּ אֶת תָּכְנִית. יא וְאִם נִכְלְמוּ מִכֹּל אֲשֶׁר עָשׂוּ צוּרַת הַבַּיִת וּתְכוּנָתוֹ וּמוֹצָאָיו וּמוֹבָאָיו וְכָל צוּרֹתָו וְאֵת כָּל חֻקֹּתָיו וְכָל צוּרֹתָו וְכָל תּוֹרֹתָו הוֹדַע אוֹתָם וּכְתֹב לְעֵינֵיהֶם; וְיִשְׁמְרוּ אֶת כָּל צוּרָתוֹ וְאֶת כָּל חֻקֹּתָיו וְעָשׂוּ אוֹתָם. יב זֹאת תּוֹרַת הַבָּיִת: עַל רֹאשׁ הָהָר כָּל גְּבֻלוֹ סָבִיב סָבִיב קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הִנֵּה זֹאת תּוֹרַת הַבָּיִת. יג וְאֵלֶּה מִדּוֹת הַמִּזְבֵּחַ בָּאַמּוֹת אַמָּה אַמָּה וָטֹפַח; וְחֵיק הָאַמָּה וְאַמָּה רֹחַב וּגְבוּלָהּ אֶל שְׂפָתָהּ סָבִיב זֶרֶת הָאֶחָד וְזֶה גַּב הַמִּזְבֵּחַ. יד וּמֵחֵיק הָאָרֶץ עַד הָעֲזָרָה הַתַּחְתּוֹנָה שְׁתַּיִם אַמּוֹת וְרֹחַב אַמָּה אֶחָת; וּמֵהָעֲזָרָה הַקְּטַנָּה עַד הָעֲזָרָה הַגְּדוֹלָה אַרְבַּע אַמּוֹת וְרֹחַב הָאַמָּה. טו וְהַהַרְאֵל אַרְבַּע אַמּוֹת; וּמֵהָאֲרִאֵיל וּלְמַעְלָה הַקְּרָנוֹת אַרְבַּע. טז וְהָאֲרִאֵיל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֹרֶךְ בִּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה רֹחַב: רָבוּעַ אֶל אַרְבַּעַת רְבָעָיו. יז וְהָעֲזָרָה אַרְבַּע עֶשְׂרֵה אֹרֶךְ בְּאַרְבַּע עֶשְׂרֵה רֹחַב אֶל אַרְבַּעַת רְבָעֶיהָ; וְהַגְּבוּל סָבִיב אוֹתָהּ חֲצִי הָאַמָּה וְהַחֵיק לָהּ אַמָּה סָבִיב וּמַעֲלֹתֵהוּ פְּנוֹת קָדִים. יח וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן אָדָם כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יהוה אֵלֶּה חֻקּוֹת הַמִּזְבֵּחַ בְּיוֹם הֵעָשׂוֹתוֹ לְהַעֲלוֹת עָלָיו עוֹלָה וְלִזְרֹק עָלָיו דָּם. יט וְנָתַתָּה אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם אֲשֶׁר הֵם מִזֶּרַע צָדוֹק הַקְּרֹבִים אֵלַי נְאֻם אֲדֹנָי יהוה לְשָׁרְתֵנִי: פַּר בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת. כ וְלָקַחְתָּ מִדָּמוֹ וְנָתַתָּה עַל אַרְבַּע קַרְנֹתָיו וְאֶל אַרְבַּע פִּנּוֹת הָעֲזָרָה וְאֶל הַגְּבוּל סָבִיב; וְחִטֵּאתָ אוֹתוֹ וְכִפַּרְתָּהוּ. כא וְלָקַחְתָּ אֵת הַפָּר הַחַטָּאת; וּשְׂרָפוֹ בְּמִפְקַד הַבַּיִת מִחוּץ לַמִּקְדָּשׁ. כב וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי תַּקְרִיב שְׂעִיר עִזִּים תָּמִים לְחַטָּאת; וְחִטְּאוּ אֶת הַמִּזְבֵּחַ כַּאֲשֶׁר חִטְּאוּ בַּפָּר. כג בְּכַלּוֹתְךָ מֵחַטֵּא תַּקְרִיב פַּר בֶּן בָּקָר תָּמִים וְאַיִל מִן הַצֹּאן תָּמִים. כד וְהִקְרַבְתָּם לִפְנֵי יהוה ; וְהִשְׁלִיכוּ הַכֹּהֲנִים עֲלֵיהֶם מֶלַח וְהֶעֱלוּ אוֹתָם עֹלָה לַיהוה . כה שִׁבְעַת יָמִים תַּעֲשֶׂה שְׂעִיר חַטָּאת לַיּוֹם; וּפַר בֶּן בָּקָר וְאַיִל מִן הַצֹּאן תְּמִימִים יַעֲשׂוּ. כו שִׁבְעַת יָמִים יְכַפְּרוּ אֶת הַמִּזְבֵּחַ וְטִהֲרוּ אֹתוֹ; וּמִלְאוּ יָדָו. כז וִיכַלּוּ אֶת הַיָּמִים; וְהָיָה בַיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יַעֲשׂוּ הַכֹּהֲנִים עַל הַמִּזְבֵּחַ אֶת עוֹלוֹתֵיכֶם וְאֶת שַׁלְמֵיכֶם וְרָצִאתִי אֶתְכֶם נְאֻם אֲדֹנָי יהוה .

BRIT HAKHADASHAH

Yokhanan Markos Chapter 4
35 On that day, at evening, He said to them, “Let us cross over to the landing place.” 36 And they left the people, and took Him away while He was in the boat. And there were other boats with them. 37 And there arose a heavy storm and wind, and the waves kept crashing into the boat, so that the boat was nearly filled up. 38 But Yeshua was sleeping on a blanket in the stern of the boat; and they came and roused Him and said to Him, “Rabbi, do you not care that we are perishing?” 39 So He got up, and rebuked the wind, and said to the sea, “Cease, be still.” And the wind quieted down, and there was a great calm. 40 And He said to them, “Why are you so fearful, and why do you have no Emunah?” And they were exceedingly afraid, and said to each other, “Oh, who is this, that even the wind and the sea obey Him?”

יוחנן מרקוס פרק ד
לה וּבַיּוֹם הַהוּא, בָּעֶרֶב, אָמַר לָהֶם: הָבָה נַעֲבֹר אֶל מֵעֵבֶר לַיָּם. לו וְעָזַב אֶת הַהֲמוֹנִים, וְהִסִּיעוּהוּ כְּשֶׁהוּא בַּסְּפִינָה. וּסְפִינוֹת אֲחֵרוֹת הָיוּ אִתָּם. לז וְנֵעוֹרָה סְעָרָה גְּדוֹלָה וְרוּחַ, וְהַגַּלִּים שָׁטְפוּ לַסְּפִינָה, וּקְרוֹבָה הָיְתָה לְהִתְמַלֵּא. לח אַךְ הוּא יֵשׁוּעַ הָיָה יָשֵׁן עַל כַּר בְּיַרְכְּתֵי הַסְּפִינָה. וּבָאוּ וְהֶעִירוּהוּ וְאָמְרוּ לוֹ: רַבֵּנוּ, לֹא אִכְפַּת לְךָ שֶׁאֲנַחְנוּ אוֹבְדִים? לט וְהוּא קָם, וְגָעַר בָּרוּחַ וְאָמַר לַיָּם: דֹּם! עֲצֹר! וּפָסְקָה הָרוּחַ, וְהָיְתָה דְּמָמָה גְּדוֹלָה. מ וְאָמַר לָהֶם: מַדּוּעַ מְפֹחָדִים אַתֶּם כָּךְ? וּמַדּוּעַ אֵין בָּכֶם אֱמוּנָה? מא וְהֵם פָּחֲדוּ פַּחַד רַב וְאָמְרוּ זֶה אֶל זֶה: מִיהוּ אֵפוֹא זֶה שֶׁהָרוּחוֹת וְהַיָּם נִשְׁמָעִים לוֹ?

Yokhanan Markos Chapter 5
1 And they reached the port on the other side of the sea in the country of the Gadri’im. 2 And as He went out of the boat, He was met by a man from the cemetery who had an unclean spirit. 3 He lived in the cemetery, and no man could bind him in chains, 4 because whenever he was bound with fetters and chains, he broke the chains and cut the fetters, and no man could control him. 5 And always, night and day, he was in the cemetery and in the mountains, crying aloud and cutting himself with stones. 6 When he saw Yeshua from afar, he ran and worshipped Him, 7 and he cried with a loud voice, saying, “What have I to do with You, Yeshua Ben El Elyon? I adjure you by Elohim not to torment me.” 8 For He said to him, “Get out of the man, O you unclean spirit.” 9 And Yeshua asked him, “What is your name?" And he said to Him, “Our name is Legion, because we are many.” 10 And he begged Him eagerly that He would not send him out of the country. 11 Now there was near the mountain a large herd of swine feeding. 12 And the demons begged Him saying, “Send us to the swine, that we may attack them.” 13 And He permitted them. And the demons went out and attacked the swine; and the herd ran to the steep rocks, and fell into the sea; they were about two thousand, and they were drowned in the water. 14 And those who fed them fled, and told it in the city and also in the villages. So they went out to see what had happened. 15 And they came to Yeshua, and saw the one who was possessed, clothed and well behaved, and sitting down quietly, even the one who once had the legion within him; and they were afraid. 16 And those who saw it told them just what happened to the one possessed and also to the swine. 17 So they began to urge Him to leave their borders. 18 As He went up to the boat, the one who was possessed begged Him to remain with him. 19 And He would not permit him, but said to him, “Go to your home, to your own people, and tell them what יהוה has done for you, and that He has had mercy on you.” 20 And he went away, and began to declare in the ten cities about what Yeshua had done for him; and they were all astonished.
21 When Yeshua crossed in the boat to the other side, large crowds again gathered around Him while He was by the sea. 22 And there came one of the leaders of the Beit K’nesset whose name was Yo'arash, and when he saw Him, he fell at His feet, 23 and he besought Him earnestly and said to Him, “My daughter is very seriously ill; come and lay your hand on her, and she will be healed, and live.” 24 So Yeshua went with him, and a large multitude followed Him, and they pressed about Him. 25 And there was a woman who had had a hemorrhage for twelve years, 26 who had suffered much at the hands of many doctors, and had spent everything she had and was not helped at all, but rather became worse. 27 When she heard about Yeshua, she came through the press of the crowd from behind Him, and touched His cloak; 28 for she said, “If I can only touch his cloak, I shall live.” 29 And immediately the hemorrhage was dried up; and she felt in her body that she was healed of her disease. 30 Yeshua instantly knew that some power had gone out of Him, so He turned around to the people and said, “Who touched my garments?” 31 His Talmidim said to Him, “You see the people pressing against you, and yet you say, ‘Who touched me?'” 32 And He was looking round to see who had done this. 33 But the woman, frightened and trembling because she knew what had happened to her, came and fell before Him and told Him the whole truth. 34 He said to her, “My daughter, your Emunah has healed you; go in shalom and be healed of your disease.”
35 While He was still talking, some men came from the house of the leader of the Beit K’nesset, saying, “Your daughter is dead; why do you trouble the Teacher?” 36 Yeshua heard the word which they spoke, and He said to the leader of the Beit K’nesset, “Fear not, only trust.” 37 And He did not permit any man to go with Him, except Shimon Kefa, Ya’akov, and Yokhanan the brother of Ya’akov. 38 And they came to the house of the leader of the Beit K’nesset, and Yeshua saw them in a tumult, weeping and wailing. 39 So He entered and said to them, “Why are you troubled and crying? The little girl is not dead, but she is asleep.” 40 And they laughed at Him. But Yeshua put them all out, and took the little girl’s father and mother and those who were with him, and he entered where the little girl was laid. 41 And He took the little girl by her hand, and said to her, “Talita, kumi.” 42 And immediately the little girl got up and walked; for she was twelve years old. And they were astonished with great amazement. 43 But He commanded them that no man should know this; and He told them to give her something to eat.

יוחנן מרקוס פרק ה
א וּבָא אֶל מֵעֵבֶר לַיָּם, לְאֶרֶץ הַגַּדְרִיִּים. ב וּכְשֶׁיָּצָא מִן הַסְּפִינָה, פָּגַשׁ בּוֹ מִבֵּית הַקְּבָרוֹת אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ טְמֵאָה בּוֹ; ג וְהוּא גָּר הָיָה בְּבֵית הַקְּבָרוֹת, וְאִישׁ לֹא הָיָה יָכוֹל לִכְבֹּל אוֹתוֹ בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת, ד מִשּׁוּם שֶׁכָּל אֵימַת שֶׁנִּכְבַּל בִּכְבָלִים וּבְשַׁלְשְׁלָאוֹת, הָיָה שׁוֹבֵר אֶת הַשַּׁלְשְׁלָאוֹת וּמְנַתֵּק אֶת הַכְּבָלִים, וְאִישׁ לֹא הָיָה יָכוֹל לְהַכְנִיעוֹ. ה וּבְכָל אֵת, בַּלַּיְלָה וּבַיּוֹם, הָיָה בְּבֵית הַקְּבָרוֹת וּבֶהָרִים, וְהָיָה צוֹעֵק וּפוֹצֵעַ אֶת עַצְמוֹ בַּאֲבָנִים. ו כַּאֲשֶׁר רָאָה אֶת יֵשׁוּעַ מֵרָחוֹק, רָץ וְהִשְׁתַּחֲוָה לוֹ, ז וְצָעַק בְּקוֹל גָדוֹל וְאָמַר: מַה לִּי וּלְךָ, יֵשׁוּעַ בֶּן אֵל עֶלְיוֹן? מַשְׁבִּיעַ אֲנִי אוֹתְךָ בֵּאלֹהִים שֶׁלֹּא תְּעַנֵּנִי. ח כִּי אָמַר לוֹ, צְאִי מִן הָאָדָם רוּחַ טְמֵאָה! ט וְשָׁאַל אוֹתוֹ: מַה שִּׁמְךָ? אָמַר לוֹ: לִגְיוֹן שְׁמֵנוּ, כִּי רַבִּים אֲנַחְנוּ. י וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ הַרְבֵּה שֶׁלֹּא יְשַׁלְּחֵהוּ אֶל מִחוּץ לָאֵזוֹר. יא הָיָה שָׁם,אֵצֶל הָהָר, עֵדֶר חֲזִירִים גָּדוֹל, רוֹעֶה. יב וּבִקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ הַשֵּׁדִים וְאָמְרוּ: שַׁלְּחֵנוּ אֶל הַחֲזִירִים כְּדֵי שֶׁנִּכָּנֵס בָּהֶם. יג וְהִרְשָׁה לָהֶם. וְיָצְאוּ הָרוּחוֹת הַטְּמֵאוֹת הַלָּלוּ וְנִכְנְסוּ בַּחֲזִירִים; וְרָץ הָעֵדֶר אֶל הַצּוּק וְנָפַל לַיָּם, כְּאַלְפַּיִם, וְנֶחְנְקוּ בַּמַּיִם. יד וְהַלָּלוּ שֶׁרָעוּ אוֹתָם בָּרְחוּ, וְאָמְרוּ בָּעִיר וְגַם בַּכְּפָרִים. וְיָצְאוּ לִרְאוֹת מַה שֶּׁהָיָה, טו וּבָאוּ אֶל יֵשׁוּעַ וְרָאוּ אֶת אֲחוּז הַשֵּׁדִים לָבוּשׁ וְשָׁפוּי וְיוֹשֵׁב, הוּא שֶׁהָיָה בּוֹ הַלִּגיוֹן, וּפָחֲדוּ. טז וְסִפְּרוּ לָהֶם הַלָּלוּ שֶׁרָאוּ, אֵיךְ קָרָה לַאֲחוּז הַשֵּׁדִים, וְגַם עַל הַחֲזִירִים. יז וְהֵחֵלּוּ מְבַקְּשִׁים מִמֶּנּוּ שֶׁיֵּלֵךְ לוֹ מִתְּחוּמָם. יח וְכַאֲשֶׁר עָלָה לַסְּפִינָה, בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ זֶה שֶׁהָיוּ בּוֹ הַשֵּׁדִים לִהִיוֹת אִתּוֹ. יט וְלֹא הִנִּיחַ לוֹ, אֶלָּא אָמַר לוֹ: לֵךְ לְבֵיתְךָ אֶל אֲנָשֶׁיךָ, וְסַפֵּר לָהֶם מַה שֶּׁעָשָׂה לְךָ יהוה וְשֶׁרִחֵם עָלֶיךָ. כ וְהָלַךְ וְהֵחֵל מַכְרִיז בְּעֶשֶׂר הֶעָרִים מַה שֶּׁעָשָׂה לוֹ יֵשׁוּעַ, וְכֻלָּם תָּמְהוּ.
כא וְכַאֲשֶׁר עָבַר יֵשׁוּעַ בַּסְּפִינָה אֶל מֵעֵבֶר לַיָּם, שׁוּב נֶאֶסְפוּ אֵלָיו הֲמוֹנִים רַבִּים בִּהְיוֹתוֹ עַל יַד הַיָּם. כב וּבָא אֶחָד שֶׁשְּׁמוֹ יוֹאָרָשׁ, מֵרָאשֵׁי בֵּית הַכְּנֶסֶת; וְכַאֲשֶׁר רָאָהוּ, נָפַל לְרַגְלָיו כג וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ מְאֹד וְאָמַר לוֹ: בִּתִּי חוֹלָה מְאֹד. בּוֹא נָא שִׂים יָדְךָ עָלֶיהָ, וְתַבְרִיא וְתִחְיֶה. כד וְהָלַךְ יֵשׁוּעַ אִתּוֹ, וְדָבַק אֵלָיו הָמוֹן רַב וּדְחָקוּהוּ. כה וְאִשָּׁה אַחַת שֶׁהָיְתָה בְּזֹב דָּם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה, כו אֲשֶׁר סָבְלָה הַרְבֵּה מֵרוֹפְאִים רַבִּים וְהוֹצִיאָה כָּל מַה שֶׁהָיָה לָהּ, וּמְאוּמָה לֹא נֶעֶזְרָה אֶלָּא אַף סָבְלָה עוֹד יוֹתֵר, כז כַּאֲשֶׁר שָׁמְעָה עַל יֵשׁוּעַ, בָּאָה מֵאַחֲרָיו בְּדֹחַק הֶהָמוֹן וְנָגְעָה בִּלְבוּשׁוֹ; כח כִּי אָמְרָה, אַף אִם בִּלְבוּשׁוֹ אֶגַּע, אֶחְיֶה. כט וּמִיָּד יָבַשׁ מְקוֹר דָּמָהּ! וְהִרְגִּישָׁה בְּגוּפָהּ שֶׁנִּרְפְּאָה מִנִּגְעָהּ. ל אֲבָל יֵשׁוּעַ מִיָּד יָדַע בְּנַפְשׁוֹ שֶׁגְּבוּרָה יָצְאָה מִמֶּנּוּ, וּפָנָה אֶל הֶהָמוֹן וְאָמַר: מִי נָגַע בִּבְגָדַי? לא אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: אַתָּה רוֹאֶה אֶת הַהֲמוֹנִים דּוֹחֲקִים אוֹתְךָ, וְאַתָּה אוֹמֵר 'מִי נָגַע בִּי'? לב וְהִבִּיט לִרְאוֹת מִי עָשָׂה זֹאת. לג וְהָאִשָּׁה, מְפֹחֶדֶת וְרוֹעֶדֶת, כִּי יָדְעָה מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה לָהּ, בָּאָה וְנָפְלָה לְפָנָיו, וְאָמְרָה לוֹ אֶת כָּל הָאֱמֶת. לד אַךְ הוּא אָמַר לָהּ: בִּתִּי, אֱמוּנָתֵךְ הֶחֶיְתָה אוֹתָךְ. לְכִי לְשָׁלוֹם וַהֲיִי בְּרִיאָה מִנִּגְעֵךְ.
לה עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר וּבָאוּ מִבֵּיתוֹ שֶׁל רַב בֵּית הַכְּנֶסֶת וְאָמְרוּ: בִּתְּךָ מֵתָה. לָמָּה אֵפוֹא מַטְרִיחַ אַתָּה אֶת הַמּוֹרֶה? לו יֵשׁוּעַ שָׁמַע אֶת הַדָּבָר שֶׁאָמְרוּ, וְאָמַר לְרַב בֵּית הַכְּנֶסֶת: אַל תִּירָא; רַק הַאֲמֵן. לז וְלֹא הִנִּיחַ לְאִישׁ לָלֶכֶת עִמּוֹ, אֶלָּא לְשִׁמְעוֹן כֵּיפָא וּלְיַעֲקֹב וּלְיוֹחָנָן אֲחִי יַעֲקֹב. לח וּבָאוּ לְבֵיתוֹ שֶׁל רַב בֵּית הַכְּנֶסֶת, וְרָאָה שֶׁהֵם בְּהוּלִים וּבוֹכִים וּמְיַלְּלִים לט וְנִכְנַס וְאָמַר לָהֶם: מָה אַתֶּם בְּהוּלִים וּבוֹכִים? הַנַּעֲרָה לֹא מֵתָה, אֶלָּא יְשֵׁנָה הִיא. מ וְהֵם צָחֲקוּ לוֹ. בְּרַם הוּא יֵשׁוּעַ הוֹצִיא אֶת כֻּלָּם, וְלָקַח אֶת אֲבִי הַנַּעֲרָה וְאֶת אִמָּהּ, וְאֶת הַלָּלוּ אֲשֶׁר אִתּוֹ, וְנִכְנַס לַמָּקוֹם שֶׁשָּׁכְבָה בּוֹ הַנַּעֲרָה. מא וְאָחַז בְּיָדָהּ שֶׁל הַנַּעֲרָה וְאָמַר לָהּ: נַעֲרָה, קוּמִי! מב וּבוֹ בָּרֶגַע קָמָה הַנַּעֲרָה וְהִתְהַלְּכָה; שֶׁהֲרֵי הָיְתָה בַּת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה. וְהֵם הִתְפַּלְּאוּ פְּלִיאָה רַבָּה. מג וְצִוָּה עֲלֵיהֶם בְּתֹקֶף לְבַל יֵדַע זֹאת אִישׁ, וְאָמַר שֶׁיִּתְּנוּ לָהּ לֶאֱכֹל.

Filipim Chapter 4
10 But I rejoiced in Adoneinu greatly, that you have continued to care for me, just as you have always cared, even though you yourselves have lacked. 11 Nor am I saying this simply because I am in want; for I have learned to make what I have sufficient to meet my needs. 12 I know what it is to be poor, and I know what it is to be rich; I have gone through many things and experienced many things, both to be full and to be hungry, both to have plenty and to be in want. 13 I can do all things through Mashi'akh who strengthens me. 14 But you have done well to share my difficulties. 15 Now you Filipim, know also that in the beginning of HaB'sorah, when I departed from Macedonia, no congregation shared with me as concerning giving and receiving, but you only. 16 For even at Tesalonika you sent more than once to meet my needs. 17 I do not say this because I want a gift, but because I want to see the fruits of HaB'sorah increased to you. 18 I have received everything I need, and it is more than enough; I am satisfied, having received everything you sent me by Epaphroditus, and it was welcomed as a fragrant perfume and a sacrifice acceptable and well pleasing to Elohim. 19 But my Elohim will supply all your needs according to His riches in the glory of Yeshua HaMashi'akh.
20 Now to Elohim Avinu be glory and honor forever and ever. Amein.

אגרת שאול אל האפסים פרק ד
י הַהוּא שֶׁיָּרַד הוּא אֲשֶׁר גַּם עָלָה אֶל מֵעַל כָּל הַשָּׁמַיִם כְּדֵי לְהַשְׁלִים אֶת הַכֹּל. יא וְהוּא נָתַן אֶת אֵלֶּה שְׁלִיחִים וְאֶת אֵלֶּה נְבִיאִים, אֶת אֵלֶּה מְבַשְּׂרִים וְאֶת אֵלֶּה רוֹעִים וְאֶת אֵלֶּה מוֹרִים, יב לְהַשְׁלָמַת הַקְּדוֹשִׁים, לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁרוּת, לְבִנְיַן גּוּף הַמָּשִׁיחַ, יג עַד אֲשֶׁר נִהְיֶה כֻּלָּנוּ אֶחָד בֶּאֱמוּנָה וּבְדַעַת בֶּן הָאֱלֹהִים, וְאִישׁ אֶחָד מֻשְׁלָם בְּשִׁעוּר קוֹמַת מְלוֹא הַמָּשִׁיחַ; יד וְלֹא נִהְיֶה עוֹלָלִים הַמִּתְנוֹדְדִים וּמִשְׁתַּנִּים בְּכָל רוּחַ שֶׁל תּוֹרוֹת סֶלֶף שֶׁל בְּנֵי אָדָם אֲשֶׁר בְּעָרְמָתָם זוֹמְמִים לְהַתְעוֹת, טו אֶלָּא שֶׁנִּהְיֶה אֲמִתִּיִּים בְּאַהֲבָתֵנוּ כְּדֵי שֶׁכָּל דָּבָר אֲשֶׁר לָנוּ יִגְדַּל בַּמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר הוּא הָרֹאשׁ, טז וּמִמֶּנּוּ כָּל הַגּוּף מֻרְכָּב וּמִתְקַשֵּׁר בְּכָל הַפְּרָקִים, לְפִי הַמַּתָּנָה שֶׁנִּתֶּנֶה בְּמִדָּה לְכָל אֵיבָר, לְשֵׁם גְּדִילַת הַגּוּף, כְּדֵי שֶׁיֻּשְׁלַם בִּנְיָנוֹ בְּאַהֲבָה.
יז וְזֹאת אוֹמֵר אֲנִי וּמֵעִיד, בַּיהוה, שֶׁמֵּעַתָּה אַל תִּתְהַלְּכוּ כִּשְׁאָר הַגּוֹיִים הַמִּתְהַלְּכִים בְּהֶבֶל שִׂכְלָם, יח וַחֲשׁוּכִים בְּבִינָתָם וְנוֹכְרִים הֵם לְחַיֵּי אֱלֹהִים, מִשּׁוּם שֶׁאֵין בָּהֶם דַּעַת וּבִגְלַל עִוְרוֹן לִבָּם, יט אֲשֶׁר כָּרְתוּ אֶת תִּקְוָתָם וּמָסְרוּ אֶת עַצְמָם לְזִמָּה וְלַעֲשִׂיַּת כָּל טֻמְאָה בְּתַאַוְתָנוּתָם. כ אֲבָל אַתֶּם לֹא כָּךְ לְמַדְתֶּם אֶת הַמָּשִׁיחַ,