TORAH

Shemot Chapter 6
2 And Elohim spoke unto Moshe, and said unto him, "I am יהוה ; and 3 I appeared unto Avraham, unto Yitz'khak, and unto Ya'akov, as El Shadai, but by My Name, יהוה , I did not intimate myself with them. 4 And I have also established My Brit with them, to give them the land of Kena'an, the land of their sojournings, wherein they sojourned. 5 And moreover I have heard the groaning of B'nei Yisra'el, whom Mitzrayim keeps in bondage; and I have remembered My Brit. 6 Therefore say unto B'nei Yisra'el, 'I am יהוה , and I will bring you out from under the burdens of Mitzrayim, and I will deliver you from their bondage, and I will redeem you with an outstretched arm, and with great judgments; 7 and I will take you to Me for a people, and I will be to you an Elohim; and you shall know that I am יהוה your Elohim, who brought you out from under the burdens of Mitzrayim. 8 And I will bring you in unto the land concerning which I lifted up My hand to give it to Avraham, to Yitz'khak, and to Ya'akov; and I will give it to you for a heritage: I am יהוה ." And 9 Moshe spoke so unto B'nei Yisra'el; but they hearkened not unto Moshe for impatience of spirit, and for cruel bondage.
10 And יהוה spoke unto Moshe, saying, 11 "Go in, speak unto Paroh king of Mitzrayim, that he let B'nei Yisra'el go out of his land." 12 And Moshe spoke before יהוה , saying, "Behold, B'nei Yisra'el have not hearkened unto me; how then shall Paroh hear me, who am of uncircumcised lips?"
13 And יהוה spoke unto Moshe and unto Aharon, and gave them a charge unto B'nei Yisra'el, and unto Paroh king of Mitzrayim, to bring B'nei Yisra'el out of the land of Mitzrayim.
14 These are the heads of their fathers' houses: the sons of Re'uven the firstborn of Yisra'el: Khanokh, and Palu, Khetzron, and Karmi. These are the families of Re'uven. 15 And the sons of Shimon: Yemu'el, and Yamin, and Ohad, and Yakhin, and Tzokhar, and Sha'ul the son of a Kena'ani woman. These are the families of Shimon. 16 And these are the names of the sons of Levi according to their generations: Gershon and Kohat, and Merari. And the years of the life of Levi were a hundred thirty-seven years. 17 The sons of Gershon: Livni and Shimi, according to their families. 18 And the sons of Kohat: Amram, and Yitzhar, and Khevron, and Uzi'el. And the years of the life of Kohat were a hundred thirty-three years. 19 And the sons of Merari: Mahli and Mushi. These are the families of the Levi'im according to their generations. 20 And Amram took him Yokheved his father’s sister as a wife; and she bore him Aharon and Moshe. And the years of the life of Amram were a hundred and thirty-seven years. 21 And the sons of Yitzhar: Korakh, and Nefeg, and Zikhri. 22 And the sons of Uzi'el: Misha'el, and Eltzafan, and Sitri. 23 And Aharon took him Elisheva, the daughter of Aminadav, the sister of Nakhshon, as a wife; and she bore him Nadav and Avihu, Elazar and Itamar. 24 And the sons of Korakh: Asir, and Elkanah, and Avi'asaf; these are the families of the Kor'khi. 25 And Elazar Aharon’s son took him one of the daughters of Puti'el as a wife; and she bore him Pin'khas. These are the heads of the fathers' houses of the Levi'im according to their families. 26 These are that Aharon and Moshe, to whom יהוה said, "Bring out B'nei Yisra'el from the land of Mitzrayim according to their hosts." 27 These are they that spoke to Paroh king of Mitzrayim, to bring out B'nei Yisra'el from Mitzrayim. These are that Moshe and Aharon.
28 And it came to pass on the day when יהוה spoke unto Moshe in the land of Mitzrayim, 29 that יהוה spoke unto Moshe, saying, "I am יהוה ; speak unto Paroh king of Mitzrayim all that I speak unto you." 30 And Moshe said before יהוה , "Behold, I am of uncircumcised lips, and how shall Paroh hearken unto me?"

שמות פרק ו
ב וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי יהוה .
ג וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי יהוה לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם.
ד וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּם לָתֵת לָהֶם אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן אֵת אֶרֶץ מְגֻרֵיהֶם אֲשֶׁר גָּרוּ בָהּ.
ה וְגַם אֲנִי שָׁמַעְתִּי אֶת נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר מִצְרַיִם מַעֲבִדִים אֹתָם וָאֶזְכֹּר אֶת בְּרִיתִי.
ו לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי יהוה וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים.
ז וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יהוה אֱלֹהֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם.
ח וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה אֲנִי יהוה .
ט וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה כֵּן אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה.
י וַיְדַבֵּר יהוה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר.
יא בֹּא דַבֵּר אֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם וִישַׁלַּח אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצוֹ.
יב וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה לִפְנֵי יהוה לֵאמֹר הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ אֵלַי וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם.
יג וַיְדַבֵּר יהוה אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם לְהוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.
יד אֵלֶּה רָאשֵׁי בֵית אֲבֹתָם בְּנֵי רְאוּבֵן בְּכֹר יִשְׂרָאֵל חֲנוֹךְ וּפַלּוּא חֶצְרֹן וְכַרְמִי אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת רְאוּבֵן.
טו וּבְנֵי שִׁמְעוֹן יְמוּאֵל וְיָמִין וְאֹהַד וְיָכִין וְצֹחַר וְשָׁאוּל בֶּן הַכְּנַעֲנִית אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת שִׁמְעוֹן.
טז וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי לֵוִי לְתֹלְדֹתָם גֵּרְשׁוֹן וּקְהָת וּמְרָרִי וּשְׁנֵי חַיֵּי לֵוִי שֶׁבַע וּשְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה.
יז בְּנֵי גֵרְשׁוֹן לִבְנִי וְשִׁמְעִי לְמִשְׁפְּחֹתָם.
יח וּבְנֵי קְהָת עַמְרָם וְיִצְהָר וְחֶבְרוֹן וְעֻזִּיאֵל וּשְׁנֵי חַיֵּי קְהָת שָׁלֹשׁ וּשְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה.
יט וּבְנֵי מְרָרִי מַחְלִי וּמוּשִׁי אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת הַלֵּוִי לְתֹלְדֹתָם.
כ וַיִּקַּח עַמְרָם אֶת יוֹכֶבֶד דֹּדָתוֹ לוֹ לְאִשָּׁה וַתֵּלֶד לוֹ אֶת אַהֲרֹן וְאֶת מֹשֶׁה וּשְׁנֵי חַיֵּי עַמְרָם שֶׁבַע וּשְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה.
כא וּבְנֵי יִצְהָר קֹרַח וָנֶפֶג וְזִכְרִי.
כב וּבְנֵי עֻזִּיאֵל מִישָׁאֵל וְאֶלְצָפָן וְסִתְרִי.
כג וַיִּקַּח אַהֲרֹן אֶת אֱלִישֶׁבַע בַּת עַמִּינָדָב אֲחוֹת נַחְשׁוֹן לוֹ לְאִשָּׁה וַתֵּלֶד לוֹ אֶת נָדָב וְאֶת אֲבִיהוּא אֶת אֶלְעָזָר וְאֶת אִיתָמָר.
כד וּבְנֵי קֹרַח אַסִּיר וְאֶלְקָנָה וַאֲבִיאָסָף אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת הַקָּרְחִי.
כה וְאֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן לָקַח לוֹ מִבְּנוֹת פּוּטִיאֵל לוֹ לְאִשָּׁה וַתֵּלֶד לוֹ אֶת פִּינְחָס אֵלֶּה רָאשֵׁי אֲבוֹת הַלְוִיִּם לְמִשְׁפְּחֹתָם.
כו הוּא אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה אֲשֶׁר אָמַר יהוה לָהֶם הוֹצִיאוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַל צִבְאֹתָם.
כז הֵם הַמְדַבְּרִים אֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם לְהוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם הוּא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן.
כח וַיְהִי בְּיוֹם דִּבֶּר יהוה אֶל מֹשֶׁה בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.
כט וַיְדַבֵּר יהוה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר אֲנִי יהוה דַּבֵּר אֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲנִי דֹּבֵר אֵלֶיךָ.
ל וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לִפְנֵי יהוה הֵן אֲנִי עֲרַל שְׂפָתַיִם וְאֵיךְ יִשְׁמַע אֵלַי פַּרְעֹה.

Shemot Chapter 7
1 And יהוה said unto Moshe, "See, I have set you in Elohim’s stead to Paroh; and Aharon your brother shall be your Navi. 2 You shall speak all that I command you; and Aharon your brother shall speak unto Paroh, that he let B'nei Yisra'el go out of his land. 3 And I will harden Paroh’s heart, and multiply My signs and My wonders in the land of Mitzrayim. 4 But Paroh will not hearken unto you, and I will lay My hand upon Mitzrayim, and bring forth My hosts, My people B'nei Yisra'el, out of the land of Mitzrayim, by great judgments. 5 And Mitzrayim shall know that I am יהוה , when I stretch forth My hand upon Mitzrayim, and bring out B'nei Yisra'el from among them." 6 And Moshe and Aharon did so; as יהוה commanded them, so did they. 7 And Moshe was eighty years old, and Aharon eighty-three years old, when they spoke unto Paroh. 8 And יהוה spoke unto Moshe and unto Aharon, saying, 9 "When Paroh shall speak unto you, saying, 'Show a wonder for you,' then you shall say unto Aharon, 'Take your rod, and cast it down before Paroh, that it become a serpent'." 10 And Moshe and Aharon went in unto Paroh, and they did so, as יהוה had commanded; and Aharon cast down his rod before Paroh and before his servants, and it became a serpent. 11 Then Paroh also called for the wise men and the sorcerers; and they also, the magicians of Mitzrayim, did in like manner with their secret arts. 12 For they cast down every man his rod, and they became serpents; but Aharon's rod swallowed up their rods. 13 And Paroh's heart was strengthened, and he hearkened not unto them, as יהוה had spoken.
14 And יהוה said unto Moshe, "Paroh's heart is stubborn, he refuses to let the people go. 15 Go unto Paroh in the morning; lo, he goes out unto the water; and you shall stand by the river's brink to meet him; and the rod which was turned to a serpent shall you take in your hand. 16 And you shall say unto him, ' יהוה , the Elohim of the Ivrim, has sent me unto you, saying, 'Let My people go, that they may serve Me in the wilderness;' and, behold, hitherto you have not hearkened; 17 thus says יהוה , 'In this you shall know that I am יהוה : behold, I will smite with the rod that is in my hand upon the waters which are in the river, and they shall be turned to blood. 18 And the fish that are in the river shall die, and the river shall become foul; and Mitzrayim shall loathe to drink water from the river.'"
19 And יהוה said unto Moshe, "Say unto Aharon, 'Take your rod, and stretch out your hand over the waters of Mitzrayim, over their rivers, over their streams, and over their pools, and over all their ponds of water, that they may become blood;' and there shall be blood throughout all the land of Mitzrayim, both in vessels of wood and in vessels of stone." 20 And Moshe and Aharon did so, as יהוה commanded; and he lifted up the rod, and smote the waters that were in the river, in the sight of Paroh, and in the sight of his servants; and all the waters that were in the river were turned to blood. 21 And the fish that were in the river died; and the river became foul, and Mitzrayim could not drink water from the river; and the blood was throughout all the land of Mitzrayim. 22 And the magicians of Mitzrayim did in like manner with their secret arts; and Paroh's heart was strengthened, and he hearkened not unto them, as יהוה had spoken. 23 And Paroh turned and went into his house, neither did he lay even this to heart. 24 And all Mitzrayim digged round about the river for water to drink; for they could not drink of the water of the river. 25 And seven days were fulfilled, after that יהוה had smitten the river.
26 And יהוה spoke unto Moshe, "Go in unto Paroh, and say unto him, 'Thus says יהוה , ‘Let My people go, that they may serve Me. 27 And if you refuse to let them go, behold, I will smite all your borders with frogs. 28 And the river shall swarm with frogs, which shall go up and come into your house, and into your bed-chamber, and upon your bed, and into the house of your servants, and upon your people, and into your ovens, and into your kneading-troughs. 29 And the frogs shall come up both upon you, and upon your people, and upon all your servants.''"

שמות פרק ז
א וַיֹּאמֶר יהוה אֶל מֹשֶׁה רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה וְאַהֲרֹן אָחִיךָ יִהְיֶה נְבִיאֶךָ.
ב אַתָּה תְדַבֵּר אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּךָּ וְאַהֲרֹן אָחִיךָ יְדַבֵּר אֶל פַּרְעֹה וְשִׁלַּח אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצוֹ.
ג וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה וְהִרְבֵּיתִי אֶת אֹתֹתַי וְאֶת מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.
ד וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵכֶם פַּרְעֹה וְנָתַתִּי אֶת יָדִי בְּמִצְרָיִם וְהוֹצֵאתִי אֶת צִבְאֹתַי אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בִּשְׁפָטִים גְּדֹלִים.
ה וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי יהוה בִּנְטֹתִי אֶת יָדִי עַל מִצְרָיִם וְהוֹצֵאתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם.
ו וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר צִוָּה יהוה אֹתָם כֵּן עָשׂוּ.
ז וּמֹשֶׁה בֶּן שְׁמֹנִים שָׁנָה וְאַהֲרֹן בֶּן שָׁלֹשׁ וּשְׁמֹנִים שָׁנָה בְּדַבְּרָם אֶל פַּרְעֹה. חוַיֹּאמֶר יהוה אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר.
ט כִּי יְדַבֵּר אֲלֵכֶם פַּרְעֹה לֵאמֹר תְּנוּ לָכֶם מוֹפֵת וְאָמַרְתָּ אֶל אַהֲרֹן קַח אֶת מַטְּךָ וְהַשְׁלֵךְ לִפְנֵי פַרְעֹה יְהִי לְתַנִּין.
י וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל פַּרְעֹה וַיַּעֲשׂוּ כֵן כַּאֲשֶׁר צִוָּה יהוה וַיַּשְׁלֵךְ אַהֲרֹן אֶת מַטֵּהוּ לִפְנֵי פַרְעֹה וְלִפְנֵי עֲבָדָיו וַיְהִי לְתַנִּין.
יא וַיִּקְרָא גַּם פַּרְעֹה לַחֲכָמִים וְלַמְכַשְּׁפִים וַיַּעֲשׂוּ גַם הֵם חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם בְּלַהֲטֵיהֶם כֵּן.
יב וַיַּשְׁלִיכוּ אִישׁ מַטֵּהוּ וַיִּהְיוּ לְתַנִּינִם וַיִּבְלַע מַטֵּה אַהֲרֹן אֶת מַטֹּתָם.
יג וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יהוה .
יד וַיֹּאמֶר יהוה אֶל מֹשֶׁה כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה מֵאֵן לְשַׁלַּח הָעָם.
טו לֵךְ אֶל פַּרְעֹה בַּבֹּקֶר הִנֵּה יֹצֵא הַמַּיְמָה וְנִצַּבְתָּ לִקְרָאתוֹ עַל שְׂפַת הַיְאֹר וְהַמַּטֶּה אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לְנָחָשׁ תִּקַּח בְּיָדֶךָ.
טז וְאָמַרְתָּ אֵלָיו יהוה אֱלֹהֵי הָעִבְרִים שְׁלָחַנִי אֵלֶיךָ לֵאמֹר שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי בַּמִּדְבָּר וְהִנֵּה לֹא שָׁמַעְתָּ עַד כֹּה.
יז כֹּה אָמַר יהוה בְּזֹאת תֵּדַע כִּי אֲנִי יהוה הִנֵּה אָנֹכִי מַכֶּה בַּמַּטֶּה אֲשֶׁר בְּיָדִי עַל הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאֹר וְנֶהֶפְכוּ לְדָם.
יח וְהַדָּגָה אֲשֶׁר בַּיְאֹר תָּמוּת וּבָאַשׁ הַיְאֹר וְנִלְאוּ מִצְרַיִם לִשְׁתּוֹת מַיִם מִן הַיְאֹר.
יט וַיֹּאמֶר יהוה אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן קַח מַטְּךָ וּנְטֵה יָדְךָ עַל מֵימֵי מִצְרַיִם עַל נַהֲרֹתָם עַל יְאֹרֵיהֶם וְעַל אַגְמֵיהֶם וְעַל כָּל מִקְוֵה מֵימֵיהֶם וְיִהְיוּ דָם וְהָיָה דָם בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם וּבָעֵצִים וּבָאֲבָנִים.
כ וַיַּעֲשׂוּ כֵן מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר צִוָּה יהוה וַיָּרֶם בַּמַּטֶּה וַיַּךְ אֶת הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאֹר לְעֵינֵי פַרְעֹה וּלְעֵינֵי עֲבָדָיו וַיֵּהָפְכוּ כָּל הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאֹר לְדָם.
כא וְהַדָּגָה אֲשֶׁר בַּיְאֹר מֵתָה וַיִּבְאַשׁ הַיְאֹר וְלֹא יָכְלוּ מִצְרַיִם לִשְׁתּוֹת מַיִם מִן הַיְאֹר וַיְהִי הַדָּם בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם.
כב וַיַּעֲשׂוּ כֵן חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם בְּלָטֵיהֶם וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יהוה .
כג וַיִּפֶן פַּרְעֹה וַיָּבֹא אֶל בֵּיתוֹ וְלֹא שָׁת לִבּוֹ גַּם לָזֹאת.
כד וַיַּחְפְּרוּ כָל מִצְרַיִם סְבִיבֹת הַיְאֹר מַיִם לִשְׁתּוֹת כִּי לֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מִמֵּימֵי הַיְאֹר.
כה וַיִּמָּלֵא שִׁבְעַת יָמִים אַחֲרֵי הַכּוֹת יהוה אֶת הַיְאֹר.
כו וַיֹּאמֶר יהוה אֶל מֹשֶׁה בֹּא אֶל פַּרְעֹה וְאָמַרְתָּ אֵלָיו כֹּה אָ מַר יהוה שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי.
כז וְאִם מָאֵן אַתָּה לְשַׁלֵּחַ הִנֵּה אָנֹכִי נֹגֵף אֶת כָּל גְּבוּלְךָ בַּצְפַרְדְּעִים.
כח וְשָׁרַץ הַיְאֹר צְפַרְדְּעִים וְעָלוּ וּבָאוּ בְּבֵיתֶךָ וּבַחֲדַר מִשְׁכָּבְךָ וְעַל מִטָּתֶךָ וּבְבֵית עֲבָדֶיךָ וּבְעַמֶּךָ וּבְתַנּוּרֶיךָ וּבְמִשְׁאֲרוֹתֶיךָ.
כט וּבְכָה וּבְעַמְּךָ וּבְכָל עֲבָדֶיךָ יַעֲלוּ הַצְפַרְדְּעִים.

Shemot Chapter 8
1 And יהוה said unto Moshe, "Say unto Aharon, 'Stretch forth your hand with your rod over the rivers, over the canals, and over the pools, and cause frogs to come up upon the land of Mitzrayim." 2 And Aharon stretched out his hand over the waters of Mitzrayim; and the frogs came up and covered the land of Mitzrayim. 3 And the magicians did in like manner with their secret arts, and brought up frogs upon the land of Mitzrayim. 4 Then Paroh called for Moshe and Aharon, and said, "Entreat יהוה , that He take away the frogs from me, and from my people, and I will let the people go, that they may sacrifice unto יהוה ." And 5 Moshe said unto Paroh, "Have you this glory over me; against what time shall I entreat for you, and for your servants, and for your people, that the frogs be destroyed from you and your houses, and remain in the river only?" 6 And he said, "Against tomorrow." And he said, "Be it according to your word, that you may know that there is none like unto יהוה our Elohim. 7 And the frogs shall depart from you, and from your houses, and from your servants, and from your people; they shall remain in the river only." 8 And Moshe and Aharon went out from Paroh; and Moshe cried unto יהוה concerning the frogs, which He had brought upon Paroh. 9 And יהוה did according to the word of Moshe; and the frogs died out of the houses, out of the courts, and out of the fields. 10 And they gathered them together in heaps; and the land stank. 11 But when Paroh saw that there was respite, he hardened his heart, and hearkened not unto them; as יהוה had spoken.
12 And יהוה said unto Moshe, "Say unto Aharon, 'Stretch out your rod, and smite the dust of the earth, that it may become gnats throughout all the land of Mitzrayim'." 13 And they did so; and Aharon stretched out his hand with his rod, and smote the dust of the earth, and there were gnats upon man, and upon beast; all the dust of the earth became gnats throughout all the land of Mitzrayim. 14 And the magicians did so with their secret arts to bring forth gnats, but they could not; and there were gnats upon man, and upon beast. 15 Then the magicians said unto Paroh, "This is the finger of Elohim;" and Paroh's heart was strengthened, and he hearkened not unto them, as יהוה had spoken.
16 And יהוה said unto Moshe, "Rise up early in the morning, and stand before Paroh; lo, he comes forth to the water; and say unto him, 'Thus says יהוה , 'Let My people go, that they may serve Me. 17 Else, if you will not let My people go, behold, I will send swarms of flies upon you, and upon your servants, and upon your people, and into your houses; and the houses of Mitzrayim shall be full of swarms of flies, and also the ground whereon they are. 18 And I will consecrate in that day the land of Goshen, in which My people dwell, that no swarms of flies shall be there; to the end that you may know that I am יהוה in the midst of the earth. 19 And I will put a division between My people and your people, by tomorrow shall this sign be'.'" 20 And יהוה did so; and there came grievous swarms of flies into the house of Paroh, and into his servants' houses; and in all the land of Mitzrayim the land was ruined by reason of the swarms of flies. 21 And Paroh called for Moshe and for Aharon, and said, "Go, sacrifice to your Elohim in the land." 22 And Moshe said, "It is not meet so to do; for we shall sacrifice the abomination of Mitzrayim to יהוה our Elohim; lo, if we sacrifice the abomination of Mitzrayim before their eyes, will they not stone us? 23 We will go three days' journey into the wilderness, and sacrifice to יהוה our Elohim, as He shall command us." 24 And Paroh said, "I will let you go, that you may sacrifice to יהוה your Elohim in the wilderness; only you shall not go very far away; entreat for me." 25 And Moshe said, "Behold, I go out from you, and I will entreat יהוה that the swarms of flies may depart from Paroh, from his servants, and from his people, tomorrow; only let not Paroh deal deceitfully any more in not letting the people go to sacrifice to יהוה ."
26 And Moshe went out from Paroh, and entreated יהוה . Andיהוה 27 did according to the word of Moshe; and He removed the swarms of flies from Paroh, from his servants, and from his people; there remained not one. 28 And Paroh hardened his heart this time also, and he did not let the people go.

שמות פרק ח
א וַיֹּאמֶר יהוה אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן נְטֵה אֶת יָדְךָ בְּמַטֶּךָ עַל הַנְּהָרֹת עַל הַיְאֹרִים וְעַל הָאֲגַמִּים; וְהַעַל אֶת הַצְפַרְדְּעִים עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם.
ב וַיֵּט אַהֲרֹן אֶת יָדוֹ עַל מֵימֵי מִצְרָיִם; וַתַּעַל הַצְּפַרְדֵּעַ וַתְּכַס אֶת אֶרֶץ מִצְרָיִם.
ג וַיַּעֲשׂוּ כֵן הַחַרְטֻמִּים בְּלָטֵיהֶם; וַיַּעֲלוּ אֶת הַצְפַרְדְּעִים עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם.
ד וַיִּקְרָא פַרְעֹה לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן וַיֹּאמֶר הַעְתִּירוּ אֶל יהוה וְיָסֵר הַצְפַרְדְּעִים מִמֶּנִּי וּמֵעַמִּי; וַאֲשַׁלְּחָה אֶת הָעָם וְיִזְבְּחוּ לַיהוה .
ה וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְפַרְעֹה הִתְפָּאֵר עָלַי לְמָתַי אַעְתִּיר לְךָ וְלַעֲבָדֶיךָ וּלְעַמְּךָ לְהַכְרִית הַצְפַרְדְּעִים מִמְּךָ וּמִבָּתֶּיךָ: רַק בַּיְאֹר תִּשָּׁאַרְנָה.
ו וַיֹּאמֶר לְמָחָר; וַיֹּאמֶר כִּדְבָרְךָ לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֵין כַּיהוָה אֱלֹהֵינוּ.
ז וְסָרוּ הַצְפַרְדְּעִים מִמְּךָ וּמִבָּתֶּיךָ וּמֵעֲבָדֶיךָ וּמֵעַמֶּךָ: רַק בַּיְאֹר תִּשָּׁאַרְנָה.
ח וַיֵּצֵא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן מֵעִם פַּרְעֹה; וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל יהוה עַל דְּבַר הַצְפַרְדְּעִים אֲשֶׁר שָׂם לְפַרְעֹה.
ט וַיַּעַשׂ יהוה כִּדְבַר מֹשֶׁה; וַיָּמֻתוּ הַצְפַרְדְּעִים מִן הַבָּתִּים מִן הַחֲצֵרֹת וּמִן הַשָּׂדֹת.
י וַיִּצְבְּרוּ אֹתָם חֳמָרִם חֳמָרִם; וַתִּבְאַשׁ הָאָרֶץ.
יא וַיַּרְא פַּרְעֹה כִּי הָיְתָה הָרְוָחָה וְהַכְבֵּד אֶת לִבּוֹ וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם: כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יהוה .
יב וַיֹּאמֶר יהוה אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן נְטֵה אֶת מַטְּךָ וְהַךְ אֶת עֲפַר הָאָרֶץ; וְהָיָה לְכִנִּם בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם.
יג וַיַּעֲשׂוּ כֵן וַיֵּט אַהֲרֹן אֶת יָדוֹ בְמַטֵּהוּ וַיַּךְ אֶת עֲפַר הָאָרֶץ וַתְּהִי הַכִּנָּם בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה: כָּל עֲפַר הָאָרֶץ הָיָה כִנִּים בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם.
יד וַיַּעֲשׂוּ כֵן הַחַרְטֻמִּים בְּלָטֵיהֶם לְהוֹצִיא אֶת הַכִּנִּים וְלֹא יָכֹלוּ; וַתְּהִי הַכִּנָּם בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה.
טו וַיֹּאמְרוּ הַחַרְטֻמִּם אֶל פַּרְעֹה אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִוא; וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יהוה .
טז וַיֹּאמֶר יהוה אֶל מֹשֶׁה הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי פַרְעֹה הִנֵּה יוֹצֵא הַמָּיְמָה; וְאָמַרְתָּ אֵלָיו כֹּה אָמַר יהוה שַׁלַּח עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי.
יז כִּי אִם אֵינְךָ מְשַׁלֵּחַ אֶת עַמִּי הִנְנִי מַשְׁלִיחַ בְּךָ וּבַעֲבָדֶיךָ וּבְעַמְּךָ וּבְבָתֶּיךָ אֶת הֶעָרֹב; וּמָלְאוּ בָּתֵּי מִצְרַיִם אֶת הֶעָרֹב וְגַם הָאֲדָמָה אֲשֶׁר הֵם עָלֶיהָ.
יח וְהִפְלֵיתִי בַיּוֹם הַהוּא אֶת אֶרֶץ גֹּשֶׁן אֲשֶׁר עַמִּי עֹמֵד עָלֶיהָ לְבִלְתִּי הֱיוֹת שָׁם עָרֹב לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֲנִי יהוה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ.
יט וְשַׂמְתִּי פְדֻת בֵּין עַמִּי וּבֵין עַמֶּךָ; לְמָחָר יִהְיֶה הָאֹת הַזֶּה.
כ וַיַּעַשׂ יהוה כֵּן וַיָּבֹא עָרֹב כָּבֵד בֵּיתָה פַרְעֹה וּבֵית עֲבָדָיו; וּבְכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם תִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ מִפְּנֵי הֶעָרֹב.
כא וַיִּקְרָא פַרְעֹה אֶל מֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן; וַיֹּאמֶר לְכוּ זִבְחוּ לֵאלֹהֵיכֶם בָּאָרֶץ.
כב וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לֹא נָכוֹן לַעֲשׂוֹת כֵּן כִּי תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם נִזְבַּח לַיהוה אֱלֹהֵינוּ: הֵן נִזְבַּח אֶת תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם לְעֵינֵיהֶם וְלֹא יִסְקְלֻנוּ.
כג דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים נֵלֵךְ בַּמִּדְבָּר; וְזָבַחְנוּ לַיהוה אֱלֹהֵינוּ כַּאֲשֶׁר יֹאמַר אֵלֵינוּ.
כד וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אָנֹכִי אֲשַׁלַּח אֶתְכֶם וּזְבַחְתֶּם לַיהוה אֱלֹהֵיכֶם בַּמִּדְבָּר רַק הַרְחֵק לֹא תַרְחִיקוּ לָלֶכֶת; הַעְתִּירוּ בַּעֲדִי.
כה וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי יוֹצֵא מֵעִמָּךְ וְהַעְתַּרְתִּי אֶל יהוה וְסָר הֶעָרֹב מִפַּרְעֹה מֵעֲבָדָיו וּמֵעַמּוֹ מָחָר: רַק אַל יֹסֵף פַּרְעֹה הָתֵל לְבִלְתִּי שַׁלַּח אֶת הָעָם לִזְבֹּחַ לַיהוה .
כו וַיֵּצֵא מֹשֶׁה מֵעִם פַּרְעֹה; וַיֶּעְתַּר אֶל יהוה .
כז וַיַּעַשׂ יהוה כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיָּסַר הֶעָרֹב מִפַּרְעֹה מֵעֲבָדָיו וּמֵעַמּוֹ: לֹא נִשְׁאַר אֶחָד.
כח וַיַּכְבֵּד פַּרְעֹה אֶת לִבּוֹ גַּם בַּפַּעַם הַזֹּאת; וְלֹא שִׁלַּח אֶת הָעָם.

Shemot Chapter 9
1 Then יהוה said unto Moshe, "Go in unto Paroh, and tell him: 'Thus says יהוה , the Elohim of the Ivrim, 'Let My people go, that they may serve Me. 2 For if you refuse to let them go, and will hold them still, 3 behold, the hand of יהוה is upon your cattle which are in the field, upon the horses, upon the donkeys, upon the camels, upon the herds, and upon the flocks; there shall be a very grievous murrain. 4 And יהוה shall make a division between the cattle of Yisra'el and the cattle of Mitzrayim; and there shall nothing die of all that belongs to B'nei Yisra'el'.'" 5And יהוה appointed a set time, saying, "To morrow יהוה shall do this thing in the land." 6 And יהוה did that thing on the morrow, and all the cattle of Mitzrayim died; but of the cattle of B'nei Yisra'el not one died. 7 And Paroh sent, and, behold, there was not so much as one of the cattle of the Yisra'elim dead. But the heart of Paroh was stubborn, and he did not let the people go.
8 And יהוה said unto Moshe and unto Aharon, "Take to you handfuls of soot of the furnace, and let Moshe throw it heavenward in the sight of Paroh. 9 And it shall become small dust over all the land of Mitzrayim, and shall be a boil breaking forth with blains upon man and upon beast, throughout all the land of Mitzrayim." 10 And they took soot of the furnace, and stood before Paroh; and Moshe threw it up heavenward; and it became a boil breaking forth with blains upon man and upon beast. 11 And the magicians could not stand before Moshe because of the boils; for the boils were upon the magicians, and upon all Mitzrayim. 12 And יהוה strengthened the heart of Paroh, and he hearkened not unto them; as יהוה had spoken unto Moshe.
13 And יהוה said unto Moshe, "Rise up early in the morning, and stand before Paroh, and say unto him, 'Thus says יהוה , the Elohim of the Ivrim, 'Let My people go, that they may serve Me. 14 For I will this time send all My plagues upon your person, and upon your servants, and upon your people; that you may know that there is none like Me in all the earth. 15 Surely now I would have put forth My hand, and smitten you and your people with pestilence, and you would have been cut off from the earth. 16 But in very deed for this cause have I made you to stand, to show you My power, and that My Name may be declared throughout all the earth. 17 As yet you exalt yourself against My people, that you will not let them go? 18 Behold, tomorrow about this time I will cause it to rain a very grievous hail, such as has not been in Mitzrayim since the day it was founded even until now. 19 Now therefore send, hasten in your cattle and all that you have in the field; for every man and beast that shall be found in the field, and shall not be brought home, the hail shall come down upon them, and they shall die."'" 20 He that feared the D'var יהוה among the servants of Paroh made his servants and his cattle flee into the houses; 21 and he that regarded not the D'var יהוה left his servants and his cattle in the field.
22 And יהוה said unto Moshe, "Stretch forth your hand toward heaven, that there may be hail in all the land of Mitzrayim, upon man, and upon beast, and upon every herb of the field, throughout the land of Mitzrayim." 23 And Moshe stretched forth his rod toward heaven; and יהוה sent thunder and hail, and fire ran down unto the earth; and יהוה caused to hail upon the land of Mitzrayim. 24 So there was hail, and fire flashing up amidst the hail, very grievous, such as had not been in all the land of Mitzrayim since it became a nation. 25 And the hail smote throughout all the land of Mitzrayim all that was in the field, both man and beast; and the hail smote every herb of the field, and broke every tree of the field. 26 Only in the land of Goshen, where B'nei Yisra'el were, was there no hail. 27 And Paroh sent, and called for Moshe and Aharon, and said unto them, "I have sinned this time; יהוה is righteous, and I and my people are wicked. 28 Entreat יהוה , and let there be enough of these mighty thunderings and hail; and I will let you go, and you shall stay no longer." 29 And Moshe said unto him, "As soon as I am gone out of the city, I will spread forth my hands unto יהוה ; the thunders shall cease, neither shall there be any more hail; that you may know that the earth belongs to יהוה . But 30 as for you and your servants, I know that you will not yet fear יהוה Elohim."
31 And the flax and the barley were smitten; for the barley was aviv, and the flax was in bloom. 32 But the wheat and the spelt were not smitten; for they ripen late.
33 And Moshe went out of the city from Paroh, and spread forth his hands unto יהוה ; and the thunders and hail ceased, and the rain was not poured upon the earth. 34 And when Paroh saw that the rain and the hail and the thunders were ceased, he sinned yet more, and hardened his heart, he and his servants. 35 And the heart of Paroh was strengthened, and he did not let B'nei Yisra'el go, as יהוה had spoken by Moshe.

שמות פרק ט
א וַיֹּאמֶר יהוה אֶל מֹשֶׁה בֹּא אֶל פַּרְעֹה וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו כֹּה אָמַר יהוה אֱלֹהֵי הָעִבְרִים שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי.
ב כִּי אִם מָאֵן אַתָּה לְשַׁלֵּחַ וְעוֹדְךָ מַחֲזִיק בָּם.
ג הִנֵּה יַד יהוה הוֹיָה בְּמִקְנְךָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה בַּסּוּסִים בַּחֲמֹרִים בַּגְּמַלִּים בַּבָּקָר וּבַצֹּאן דֶּבֶר כָּבֵד מְאֹד.
ד וְהִפְלָה יהוה בֵּין מִקְנֵה יִשְׂרָאֵל וּבֵין מִקְנֵה מִצְרָיִם וְלֹא יָמוּת מִכָּל לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל דָּבָר.
ה וַיָּשֶׂם יהוה מוֹעֵד לֵאמֹר מָחָר יַעֲשֶׂה יהוה הַדָּבָר הַזֶּה בָּאָרֶץ.
ו וַיַּעַשׂ יהוה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה מִמָּחֳרָת וַיָּמָת כֹּל מִקְנֵה מִצְרָיִם וּמִמִּקְנֵה בְנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא מֵת אֶחָד.
ז וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וְהִנֵּה לֹא מֵת מִמִּקְנֵה יִשְׂרָאֵל עַד אֶחָד וַיִּכְבַּד לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שִׁלַּח אֶת הָעָם.
ח וַיֹּאמֶר יהוה אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן קְחוּ לָכֶם מְלֹא חָפְנֵיכֶם פִּיחַ כִּבְשָׁן וּזְרָקוֹ מֹשֶׁה הַשָּׁמַיְמָה לְעֵינֵי פַרְעֹה.
ט וְהָיָה לְאָבָק עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם וְהָיָה עַל הָאָדָם וְעַל הַבְּהֵמָה לִשְׁחִין פֹּרֵחַ אֲבַעְבֻּעֹת בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם.
י וַיִּקְחוּ אֶת פִּיחַ הַכִּבְשָׁן וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי פַרְעֹה וַיִּזְרֹק אֹתוֹ מֹשֶׁה הַשָּׁמָיְמָה וַיְהִי שְׁחִין אֲבַעְבֻּעֹת פֹּרֵחַ בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה.
יא וְלֹא יָכְלוּ הַחַרְטֻמִּים לַעֲמֹד לִפְנֵי מֹשֶׁה מִפְּנֵי הַשְּׁחִין כִּי הָיָה הַשְּׁחִין בַּחַרְטֻמִּם וּבְכָל מִצְרָיִם.
יב וַיְחַזֵּק יהוה אֶת לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יהוה אֶל מֹשֶׁה.
יג וַיֹּאמֶר יהוה אֶל מֹשֶׁה הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי פַרְעֹה וְאָמַרְתָּ אֵלָיו כֹּה אָמַר יהוה אֱלֹהֵי הָעִבְרִים שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי.
יד כִּי בַּפַּעַם הַזֹּאת אֲנִי שֹׁלֵחַ אֶת כָּל מַגֵּפֹתַי אֶל לִבְּךָ וּבַעֲבָדֶיךָ וּבְעַמֶּךָ בַּעֲבוּר תֵּדַע כִּי אֵין כָּמֹנִי בְּכָל הָאָרֶץ.
טו כִּי עַתָּה שָׁלַחְתִּי אֶת יָדִי וָאַךְ אוֹתְךָ וְאֶת עַמְּךָ בַּדָּבֶר וַתִּכָּחֵד מִן הָאָרֶץ.
טז וְאוּלָם בַּעֲבוּר זֹאת הֶעֱמַדְתִּיךָ בַּעֲבוּר הַרְאֹתְךָ אֶת כֹּחִי וּלְמַעַן סַפֵּר שְׁמִי בְּכָל הָאָרֶץ.
יז עוֹדְךָ מִסְתּוֹלֵל בְּעַמִּי לְבִלְתִּי שַׁלְּחָם.
יח הִנְנִי מַמְטִיר כָּעֵת מָחָר בָּרָד כָּבֵד מְאֹד אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמֹהוּ בְּמִצְרַיִם לְמִן הַיּוֹם הִוָּסְדָה וְעַד עָתָּה.
יט וְעַתָּה שְׁלַח הָעֵז אֶת מִקְנְךָ וְאֵת כָּל אֲשֶׁר לְךָ בַּשָּׂדֶה כָּל הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה אֲשֶׁר יִמָּצֵא בַשָּׂדֶה וְלֹא יֵאָסֵף הַבַּיְתָה וְיָרַד עֲלֵהֶם הַבָּרָד וָמֵתוּ.
כ הַיָּרֵא אֶת דְּבַר יהוה מֵעַבְדֵי פַּרְעֹה הֵנִיס אֶת עֲבָדָיו וְאֶת מִקְנֵהוּ אֶל הַבָּתִּים.
כא וַאֲשֶׁר לֹא שָׂם לִבּוֹ אֶל דְּבַר יהוה וַיַּעֲזֹב אֶת עֲבָדָיו וְאֶת מִקְנֵהוּ בַּשָּׂדֶה.
כב וַיֹּאמֶר יהוה אֶל מֹשֶׁה נְטֵה אֶת יָדְךָ עַל הַשָּׁמַיִם וִיהִי בָרָד בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם עַל הָאָדָם וְעַל הַבְּהֵמָה וְעַל כָּל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.
כג וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת מַטֵּהוּ עַל הַשָּׁמַיִם וַיהוה נָתַן קֹלֹת וּבָרָד וַתִּהֲלַךְ אֵשׁ אָרְצָה וַיַּמְטֵר יהוה בָּרָד עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם.
כד וַיְהִי בָרָד וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת בְּתוֹךְ הַבָּרָד כָּבֵד מְאֹד אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמֹהוּ בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם מֵאָז הָיְתָה לְגוֹי.
כה וַיַּךְ הַבָּרָד בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם אֵת כָּל אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה וְאֵת כָּל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה הִכָּה הַבָּרָד וְאֶת כָּל עֵץ הַשָּׂדֶה שִׁבֵּר.
כו רַק בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן אֲשֶׁר שָׁם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא הָיָה בָּרָד.
כז וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וַיִּקְרָא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם חָטָאתִי הַפָּעַם יהוה הַצַּדִּיק וַאֲנִי וְעַמִּי הָרְשָׁעִים.
כח הַעְתִּירוּ אֶל יהוה וְרַב מִהְיֹת קֹלֹת אֱלֹהִים וּבָרָד וַאֲשַׁלְּחָה אֶתְכֶם וְלֹא תֹסִפוּן לַעֲמֹד.
כט וַיֹּאמֶר אֵלָיו מֹשֶׁה כְּצֵאתִי אֶת הָעִיר אֶפְרֹשׂ אֶת כַּפַּי אֶל יהוה הַקֹּלוֹת יֶחְדָּלוּן וְהַבָּרָד לֹא יִהְיֶה עוֹד לְמַעַן תֵּדַע כִּי לַיהוה הָאָרֶץ.
ל וְאַתָּה וַעֲבָדֶיךָ יָדַעְתִּי כִּי טֶרֶם תִּירְאוּן מִפְּנֵי יהוה אֱלֹהִים.
לא וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה נֻכָּתָה כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב וְהַפִּשְׁתָּה גִּבְעֹל.
לב וְהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת לֹא נֻכּוּ כִּי אֲפִילֹת הֵנָּה.
לג וַיֵּצֵא מֹשֶׁה מֵעִם פַּרְעֹה אֶת הָעִיר וַיִּפְרֹשׂ כַּפָּיו אֶל יהוה וַיַּחְדְּלוּ הַקֹּלוֹת וְהַבָּרָד וּמָטָר לֹא נִתַּךְ אָרְצָה.
לד וַיַּרְא פַּרְעֹה כִּי חָדַל הַמָּטָר וְהַבָּרָד וְהַקֹּלֹת וַיֹּסֶף לַחֲטֹא וַיַּכְבֵּד לִבּוֹ הוּא וַעֲבָדָיו.
לה וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שִׁלַּח אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יהוה בְּיַד מֹשֶׁה.

HAFTARAH

Yekhezkel Chapter 28
25 "Thus says Adonai יהוה , 'When I shall have gathered Beit Yisra'el from the peoples among whom they are scattered, and shall be consecrated in them in the sight of the nations, then shall they dwell in their own land which I gave to My servant Ya'akov. 26 And they shall dwell safely therein, and shall build houses, and plant vineyards; yes, they shall dwell safely; when I have executed judgments upon all those that have them in disdain round about them; and they shall know that I am יהוה their Elohim."

יְחֶזְקֵאל פרק כח
כה כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יהוה בְּקַבְּצִי אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל מִן הָעַמִּים אֲשֶׁר נָפֹצוּ בָם וְנִקְדַּשְׁתִּי בָם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם; וְיָשְׁבוּ עַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לְעַבְדִּי לְיַעֲקֹב.
כו וְיָשְׁבוּ עָלֶיהָ לָבֶטַח וּבָנוּ בָתִּים וְנָטְעוּ כְרָמִים וְיָשְׁבוּ לָבֶטַח: בַּעֲשׂוֹתִי שְׁפָטִים בְּכֹל הַשָּׁאטִים אֹתָם מִסְּבִיבוֹתָם וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יהוה אֱלֹהֵיהֶם.

Yekhezkel Chapter 29
1 In the tenth year, in the tenth khodesh, in the twelfth day of the khodesh, the D'var יהוה came unto me, saying, 2 "Ben Adam, set your face against Paroh king of Mitzrayim, and prophesy against him, and against all Mitzrayim; 3 speak, and say, 'Thus says Adonai יהוה , 'Behold, I am against you, Paroh King of Mitzrayim, the great dragon that lies in the midst of his rivers, that has said, 'My river is my own, and I have made it for myself'. 4 And I will put hooks in your jaws, and I will cause the fish of your rivers to stick unto your scales; and I will bring you up out of the midst of your rivers, and all the fish of your rivers shall stick unto your scales. 5 And I will cast you into the wilderness, you and all the fish of your rivers; you shall fall upon the open field; you shall not be brought together, nor gathered; to the beasts of the earth and to the fowls of the heaven have I given you for food. 6 And all the inhabitants of Mitzrayim shall know that I am יהוה , because they have been a staff of reed to Beit Yisra'el. 7 When they take hold of you with the hand, you break, and rend all their shoulders; and when they lean upon you, you break, and make all their loins to be at a stand.'' 8 Therefore thus says Adonai יהוה , 'Behold, I will bring a sword upon you, and will cut off from you man and beast. 9 And the land of Mitzrayim shall be desolate and waste, and they shall know that I am יהוה ; because he has said, 'The river is mine, and I have made it'. 10 Therefore, behold, I am against you, and against your rivers, and I will make the land of Mitzrayim utterly waste and desolate, from Migdol Seveneh, even unto the border of Kush. 11 No foot of man shall pass through it, nor foot of beast shall pass through it, neither shall it be inhabited forty years. 12 And I will make the land of Mitzrayim desolate in the midst of the countries that are desolate, and her cities among the cities that are laid waste shall be desolate forty years; and I will scatter Mitzrayim among the nations, and will disperse them through the countries'. 13 For thus says Adonai יהוה , 'At the end of forty years will I gather Mitzrayim from the peoples wherever they were scattered; 14 and I will turn the captivity of Mitzrayim, and will cause them to return into the land of Patros, into the land of their origin; and they shall be there a lowly kingdom. 15 It shall be the lowliest of the kingdoms, neither shall it any more lift itself up above the nations; and I will diminish them, that they shall no more rule over the nations. 16 And it shall be no more the confidence of Beit Yisra'el, bringing iniquity to remembrance, when they turn after them; and they shall know that I am Adonai יהוה .'"
17 And it came to pass in the twenty-seventh year, in the first khodesh, in the first day of the khodesh, the D'var יהוה came unto me, saying, 18 "Ben Adam, Nevukhadretzar king of Bavel caused his army to serve a great service against Tzor; every head was made bald, and every shoulder was peeled; yet had he no wages, nor his army, from Tzor, for the service that he had served against it; 19 therefore, thus says Adonai יהוה , 'Behold, I will give the land of Mitzrayim unto Nevukhadretzar king of Bavel; and he shall carry off her abundance, and take her spoil, and take her prey; and it shall be the wages for his army. 20 I have given him the land of Mitzrayim as his hire for which he served, because they wrought for Me, says Adonai יהוה . In 21 that day will I cause a horn to shoot up unto Beit Yisra'el, and I will give you the opening of the mouth in the midst of them; and they shall know that I am יהוה .'"

יְחֶזְקֵאל פרק כט
א בַּשָּׁנָה הָעֲשִׂרִית בָּעֲשִׂרִי בִּשְׁנֵים עָשָׂר לַחֹדֶשׁ הָיָה דְבַר יהוה אֵלַי לֵאמֹר.
ב בֶּן אָדָם שִׂים פָּנֶיךָ עַל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם; וְהִנָּבֵא עָלָיו וְעַל מִצְרַיִם כֻּלָּהּ.
ג דַּבֵּר וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יהוה הִנְנִי עָלֶיךָ פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם הַתַּנִּים הַגָּדוֹל הָרֹבֵץ בְּתוֹךְ יְאֹרָיו: אֲשֶׁר אָמַר לִי יְאֹרִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי.
ד וְנָתַתִּי חחיים (חַחִים) בִּלְחָיֶיךָ וְהִדְבַּקְתִּי דְגַת יְאֹרֶיךָ בְּקַשְׂקְשֹׂתֶיךָ; וְהַעֲלִיתִיךָ מִתּוֹךְ יְאֹרֶיךָ וְאֵת כָּל דְּגַת יְאֹרֶיךָ בְּקַשְׂקְשֹׂתֶיךָ תִּדְבָּק.
ה וּנְטַשְׁתִּיךָ הַמִּדְבָּרָה אוֹתְךָ וְאֵת כָּל דְּגַת יְאֹרֶיךָ עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה תִּפּוֹל לֹא תֵאָסֵף וְלֹא תִקָּבֵץ לְחַיַּת הָאָרֶץ וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם נְתַתִּיךָ לְאָכְלָה.
ו וְיָדְעוּ כָּל יֹשְׁבֵי מִצְרַיִם כִּי אֲנִי יהוה יַעַן הֱיוֹתָם מִשְׁעֶנֶת קָנֶה לְבֵית יִשְׂרָאֵל.
ז בְּתָפְשָׂם בְּךָ בכפך (בַכַּף) תֵּרוֹץ וּבָקַעְתָּ לָהֶם כָּל כָּתֵף; וּבְהִשָּׁעֲנָם עָלֶיךָ תִּשָּׁבֵר וְהַעֲמַדְתָּ לָהֶם כָּל מָתְנָיִם.
ח לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יהוה הִנְנִי מֵבִיא עָלַיִךְ חָרֶב; וְהִכְרַתִּי מִמֵּךְ אָדָם וּבְהֵמָה.
ט וְהָיְתָה אֶרֶץ מִצְרַיִם לִשְׁמָמָה וְחָרְבָּה וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יהוה : יַעַן אָמַר יְאֹר לִי וַאֲנִי עָשִׂיתִי.
י לָכֵן הִנְנִי אֵלֶיךָ וְאֶל יְאֹרֶיךָ; וְנָתַתִּי אֶת אֶרֶץ מִצְרַיִם לְחָרְבוֹת חֹרֶב שְׁמָמָה מִמִּגְדֹּל סְוֵנֵה וְעַד גְּבוּל כּוּשׁ.
יא לֹא תַעֲבָר בָּהּ רֶגֶל אָדָם וְרֶגֶל בְּהֵמָה לֹא תַעֲבָר בָּהּ; וְלֹא תֵשֵׁב אַרְבָּעִים שָׁנָה.
יב וְנָתַתִּי אֶת אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁמָמָה בְּתוֹךְ אֲרָצוֹת נְשַׁמּוֹת וְעָרֶיהָ בְּתוֹךְ עָרִים מָחֳרָבוֹת תִּהְיֶיןָ שְׁמָמָה אַרְבָּעִים שָׁנָה; וַהֲפִצֹתִי אֶת מִצְרַיִם בַּגּוֹיִם וְזֵרִיתִים בָּאֲרָצוֹת.
יג כִּי כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יהוה : מִקֵּץ אַרְבָּעִים שָׁנָה אֲקַבֵּץ אֶת מִצְרַיִם מִן הָעַמִּים אֲשֶׁר נָפֹצוּ שָׁמָּה.
יד וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּת מִצְרַיִם וַהֲשִׁבֹתִי אֹתָם אֶרֶץ פַּתְרוֹס עַל אֶרֶץ מְכוּרָתָם; וְהָיוּ שָׁם מַמְלָכָה שְׁפָלָה.
טו מִן הַמַּמְלָכוֹת תִּהְיֶה שְׁפָלָה וְלֹא תִתְנַשֵּׂא עוֹד עַל הַגּוֹיִם; וְהִמְעַטְתִּים לְבִלְתִּי רְדוֹת בַּגּוֹיִם.
טז וְלֹא יִהְיֶה עוֹד לְבֵית יִשְׂרָאֵל לְמִבְטָח מַזְכִּיר עָו‍ֹן בִּפְנוֹתָם אַחֲרֵיהֶם; וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי אֲדֹנָי יהוה .
יז וַיְהִי בְּעֶשְׂרִים וָשֶׁבַע שָׁנָה בָּרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ; הָיָה דְבַר יהוה אֵלַי לֵאמֹר.
יח בֶּן אָדָם נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל הֶעֱבִיד אֶת חֵילוֹ עֲבֹדָה גְדוֹלָה אֶל צֹר כָּל רֹאשׁ מֻקְרָח וְכָל כָּתֵף מְרוּטָה; וְשָׂכָר לֹא הָיָה לוֹ וּלְחֵילוֹ מִצֹּר עַל הָעֲבֹדָה אֲשֶׁר עָבַד עָלֶיהָ.
יט לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יהוה הִנְנִי נֹתֵן לִנְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת אֶרֶץ מִצְרָיִם; וְנָשָׂא הֲמֹנָהּ וְשָׁלַל שְׁלָלָהּ וּבָזַז בִּזָּהּ וְהָיְתָה שָׂכָר לְחֵילוֹ.
כ פְּעֻלָּתוֹ אֲשֶׁר עָבַד בָּהּ נָתַתִּי לוֹ אֶת אֶרֶץ מִצְרָיִם אֲשֶׁר עָשׂוּ לִי נְאֻם אֲדֹנָי יהוה .
כא בַּיּוֹם הַהוּא אַצְמִיחַ קֶרֶן לְבֵית יִשְׂרָאֵל וּלְךָ אֶתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה בְּתוֹכָם; וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יהוה.

KETUVIM

Tehillah (Psalm) 46
1 For the Leader; for the sons of Korakh; upon Alamot. A Song. 2 Elohim is our refuge and strength, a very present help in trouble. 3 Therefore will we not fear, though the earth does change, and though the mountains are moved into the heart of the seas; 4 Though the waters thereof roar and foam, though the mountains shake at the swelling thereof. Selah. 5 There is a river, the streams whereof make glad the city of Elohim, the Kadosh dwelling-place of Elyon. 6 Elohim is in the midst of her, she shall not be moved; Elohim shall help her, at the approach of morning. 7 Nations were in tumult, kingdoms were moved; He uttered His voice, the earth melted. 8 יהוה Tzeva'ot is with us; the Elohim of Ya'akov is our high tower. Selah. 9 Come, behold the works of יהוה , who has made desolations in the earth. 10 He makes wars to cease unto the end of the earth; He breaks the bow, and cuts the spear asunder; He burns the chariots in the fire. 11 "Let it be, and know that I am Elohim; I will be exalted among the goyim, I will be exalted in the earth." 12 יהוה Tzeva'ot is with us; the Elohim of Ya'akov is our high tower. Selah.

תְּהִלִים פרק מו
א לַמְנַצֵּחַַ לִבְנֵי קֹרַח עַל עֲלָמוֹת שִׁיר.
ב אֱלֹהִים לָנוּ מַחֲסֶה וָעֹז; עֶזְרָה בְצָרוֹת נִמְצָא מְאֹד.
ג עַל כֵּן לֹא נִירָא בְּהָמִיר אָרֶץ; וּבְמוֹט הָרִים בְּלֵב יַמִּים.
ד יֶהֱמוּ יֶחְמְרוּ מֵימָיו; יִרְעֲשׁוּ הָרִים בְּגַאֲוָתוֹ סֶלָה.
ה נָהָר פְּלָגָיו יְשַׂמְּחוּ עִיר אֱלֹהִים; קְדשׁ מִשְׁכְּנֵי עֶלְיוֹן.
ו אֱלֹהִים בְּקִרבָּהּ בַּל תִּמּוֹט;ָ יַעְזְרֶה אֱלֹהִים לִפְנוֹת בֹּקֶר.
ז הָמוּ גוֹיִם מָטוּ מַמְלָכוֹת; נָתַן בְּקוֹלוֹ תָּמוּג אָרֶץ.
ח יהוה צְבָאוֹת עִמָּנוּ; מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה.
ט לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת יהוה אֲשֶׁר שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ.
י מַשְׁבִּית מִלְחָמוֹת עַד קְצֵה הָאָרֶץ: קֶשֶׁת יְשַׁבֵּר וְקִצֵּץ חֲנִית; עֲגָלוֹת יִשְׂרֹף שֵׁבָּא.
יא הַרְפּוּ וּדְעוּ כִּי אָנֹכִי אֱלֹהִים; אָרוּם בַּגּוֹיִם אָרוּם בָּאָרֶץ.
יב יהוה צְבָאוֹת עִמָּנוּ; מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה.

BRIT KHADASHAH

Matti Chapter 12
1 At that time, Yeshua walked on Shabbat through the wheat fields; and His Talmidim became hungry, and they began to pluck ears of wheat and eat. 2 But when the P’rushim saw them, they said to Him, “Behold, your Talmidim are doing what is against Torah to do on Shabbat.” 3 But He said to them, “Have you not read what David did, when he and those who were with him were hungry? 4 How he entered into Beit HaElohim, and did eat bread that was on the Shulkhan יהוה , that which was not permissible for him to eat, nor for those who were with him, but only for the Kohanim? 5 Or, have you not read in the book of the Torah that the Kohanim in the Heikhal disregard Shabbat, and yet are blameless? 6 But I say to you, that there is One here, who is greater than the Heikhal. 7 But if you only knew what it means, ‘I desire compassion and not sacrifice,' you would not condemn those in whom there is no guilt. 8 For Ben HaAdam is Adon of Shabbat. 9 And Yeshua departed from there and came to their Beit K’nesset. 10 And there was a man there whose hand was withered. And they questioned Him, saying, “Does Torah permit to heal on Shabbat?” that they might accuse Him. 11 He said to them, “Who is the man among you who has even one sheep, and if it should fall into a pit on Shabbat, would he not take hold of it and lift it up? 12 How much more important is a man than a sheep? It is therefore permissible to do good on Shabbat.” 13 Then He said to the man, “Stretch out your hand.” And he stretched out his hand, and it was restored like the other. 
14 And the P’rushim went out, and they took counsel concerning Him, so as to do away with Him.

מתי פרק יב
א בָּעֵת הַהִיא הָלַךְ יֵשׁוּעַ בְּשַׁבָּת בֵּין הַזֵּרוּעִים; וְתַלְמִידָיו רָעֲבוּ וְהֵחֵלּוּ לִקְטֹף שִׁבֳּלִים וְלֶאֱכֹל.
ב וְהַפְּרוּשִׁים, כְּשֶׁרָאוּ אוֹתָם, אָמְרוּ לוֹ: הִנֵּה תַּלְמִידֶיךָ עוֹשִׂים מַה שֶּׁאֵינוֹ מֻתָּר לַעֲשׂוֹת בְּשַׁבָּת.
ג אַךְ הוּא אָמַר לָהֶם: הַאִם לֹא קְרָאתֶם מֶה עָשָׂה דָּוִד כַּאֲשֶׁר רָעַב הוּא וְאֵלֶּה אֲשֶׁר אִתּוֹ?
ד אֵיךְ נִכְנַס לְבֵית הָאֱלֹהִים וְאָכַל אֶת לֶחֶם שֻׁלְחַן יהוה, אֲשֶׁר לֹא הָיָה מֻתָּר לוֹ לֶאֱכֹל וְלֹא לַאֲשֶׁר אִתּוֹ, אֶלָּא לַכֹּהֲנִים בִּלְבַד.
ה אוֹ לֹא קְרָאתֶם בַּתּוֹרָה, שֶׁהַכֹּהֲנִים בַּהֵיכָל מְחַלְּלִים אֶת הַשַּׁבָּת וְאֵין בָּהֶם אָשָׁם?
ו אֲבָל אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁגָּדוֹל מִן הַהֵיכָל יֶשְׁנוֹ כָּאן.
ז וְאִלּוּ יְדַעְתֶּם מַהוּ חֶסֶד חָפַצְתִּי וְלֹא זֶבַח ,לֹא הֱיִיתֶם מַרְשִׁיעִים אֶת אֵלֶּה שֶׁאֵין בָּהֶם אָשָׁם;
ח כִּי אֲדוֹן הַשַּׁבָּת הוּא בֶּן הָאָדָם.
ט וְהָלַךְ יֵשׁוּעַ מִשָּׁם וּבָא לְבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁלָּהֶם.
י וְאִישׁ אֶחָד הָיָה שָׁם, שֶׁיָּדוֹ יְבֵשָׁה; וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ וְאָמְרוּ: הַאִם מֻתָּר לְרַפֵּא בְּשַׁבָּת? כְּדֵי לְהַאֲשִׁים אוֹתוֹ.
יא אֲבָל הוּא אָמַר לָהֶם: מִי מִכֶּם הָאִישׁ שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֶּבֶשׂ אֶחָד וְאִם נוֹפֵל הוּא לְבוֹר בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, אֵינוֹ מַחֲזִיק בּוֹ וּמֵרִים אוֹתוֹ?
יב וְכַמָּה חָשׁוּב יוֹתֵר אָדָם מִכֶּבֶשׂ! לְפִיכָךְ מֻתָּר לַעֲשׂוֹת אֶת הַטּוֹב בְּשַׁבָּת.
יג אָז אָמַר אֶל הָאִישׁ: הוֹשֵׁט יָדְךָ! וְהוּא הוֹשִׁיט יָדוֹ, וְהִבְרִיאָה וְהָיְתָה כַּחֲבֶרְתָּהּ.
יד וְיָצְאוּ הַפְּרוּשִׁים וְטִכְּסוּ עֵצָה עָלָיו כְּדֵי לְהַאֲבִידוֹ.

Romim Chapter 9
14 What shall we say then? Is there injustice with Elohim? What profanity! 15For He said to Moshe also, “I will have mercy on him whom I have mercy, and I will give favor to whom I give favor.” 16 Therefore, it is not within the reach of him who wishes, nor within the reach of him who strives, but it is within the reach of the merciful Elohim. 17 For in the scripture He said to Paroh, “It was for this purpose that I have appointed you, that I might show my power in you, so that My Name might be declared throughout all the earth.”

אגרת שאול אל הרומים פרק ט
יד מָה אֵפוֹא נֹאמַר? הַאִם עָוֶל יֵשׁ אֵצֶל הָאֱלֹהִים? חָלִילָה!
טו הִנֵּה גַּם לְמֹשֶׁה אָמַר: אֲרַחֵם עַל אֲשֶׁר אֲרַחֵם, וְאָחֹן אֶת אֲשֶׁר אָחֹן.
טז לָכֵן לֹא בִּידֵי מִי שֶׁרוֹצֶה וְלֹא בִּידֵי מִי שֶׁרָץ, אֶלָּא בִּידֵי הָאֱלֹהִים הָרַחֲמָן;
יז כִּי אָמַר בַּכָּתוּב לְפַרְעֹה: בַּעֲבוּר זֹאת הֶעֱמַדְתִּיךָ, לְמַעַן אַרְאֶה בְּךָ אֶת כֹּחִי וּלְמַעַן יֻכְרַז שְׁמִי בְּכָל הָאָרֶץ.

Korinti’im Bet Chapter 6
14 Do not unite in marriage with unbelievers. For what fellowship has tzedaka with iniquity? Or what mingling has light with darkness? 15 Or what accord has Mashi'akh with HaSatan? Or what portion has a believer with an unbeliever? 16 Or what harmony has the Heikhal of Elohim with idols? For you are the Heikhal of the living Elohim; as it is said, “I will dwell in them and walk in them; and I will be their Elohim, and they shall be my people. 17 Therefore come out from among them, and be separate, says יהוה , and touch not the unclean thing; and I will receive you, 18 and I will be a father to you, and you shall be my sons and daughters, says יהוה Okhez Hakol.”

אגרת שאול השניה אל הקורינתים פרק ו
יד וְאַל תִּהְיוּ בְּנֵי זוּג עִם מִי שֶׁאֵינָם מַאֲמִינִים; כִּי אֵיזוֹ שֻׁתָּפוּת יֵשׁ לַצְּדָקָה עִם הָעַוְלָה? אוֹ אֵיזֶה מִזּוּג יֵשׁ לָאוֹר עִם הַחֹשֶׁךְ?
טו אוֹ אֵיזוֹ הַסְכָּמָה יֵשׁ לַמָּשִׁיחַ עִם הַשָּׂטָן? אוֹ אֵיזֶה חֵלֶק יֵשׁ לַמַּאֲמִין עִם שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין?
טז וְאֵיזוֹ אַחְדוּת יֵשׁ לְהֵיכַל אֱלֹהִים עִם הַשֵּׁדִים? הֵן אַתּם הֵיכַל אֱלֹהִים חַיִּים אַתֶּם, כְּפִי שֶׁנֶּאֱמַר: אֶשְׁכֹּן בָּהֶם וְאֶתְהַלֵּךְ בָּהֶם; וְאֶהְיֶה אֱלֹהֵיהֶם, וְהֵם יִהְיוּ לִי לְעַם.
יז עַל כֵּן צְאוּ מִבֵּינֵיהֶם וְהִבָּדְלוּ מֵהֶם, נְאֻם יהוה, וּבַטְּמֵאִים אַל תִּגָּעוּ;
יח וַאֲנִי אֲקַבֶּלְכֶם, וְאֶהְיֶה לָכֶם לְאָב, וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי לְבָנִים וּלְבָנוֹת, נְאֻם יהוה אוֹחֵז הַכֹּל.

Korinti’im Bet Chapter 7
1 Having, therefore, these promises, my beloved, let us cleanse ourselves from all filthiness of the flesh and spirit, and let us serve in kedushah in the reverence of Elohim.

אגרת שאול השניה אל הקורינתים פרק ז
א לָכֵן, מִכֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ לָנוּ הַהַבְטָחוֹת הָאֵלֶּה, אֲהוּבַי, נְטַהֵר אֶת עַצְמֵנוּ מִכָּל טֻמְאָה שֶׁל הַבָּשָׂר וְשֶׁל הָרוּחַ, וְנִפְעַל קְדֻשָּׁה בְּיִרְאַת אֱלֹהִים. סִבְלוּ אוֹתָנוּ, אַחַי.