TORAH

Shemot Chapter 18
1 Now Yitro, the priest of Midyan, Moshe's father-in-law, heard of all that Elohim had done for Moshe, and for Yisra'el His people, how that יהוה had brought Yisra'el out of Mitzrayim. 2 And Yitro, Moshe's father-in-law, took Tziporah, Moshe's wife, after he had sent her away, 3 and her two sons; of whom the name of the one was Gershom; for he said, "I have been a stranger in a strange land," 4 and the name of the other was Eli-Ezer, "for the Elohim of my father was my help, and delivered me from the sword of Paroh." 5 And Yitro, Moshe's father-in-law, came with his sons and his wife unto Moshe into the wilderness where he was encamped, at the mount of Elohim; 6 and he said unto Moshe, "I, your father-in-law, Yitro, am coming unto you, and your wife, and her two sons with her." 7 And Moshe went out to meet his father-in-law, and bowed down and kissed him; and they asked each other of their welfare; and they came into the tent. 8 And Moshe told his father-in-law all that יהוה had done unto Paroh and to Mitzrayim for Yisra'el's sake, all the travail that had come upon them by the way, and how יהוה delivered them. 9 And Yitro rejoiced for all the goodness which יהוה had done to Yisra'el, in that He had delivered them out of the hand of Mitzrayim. 10 And Yitro said, "Blessed is יהוה , who has delivered you out of the hand of Mitzrayim, and out of the hand of Paroh; who has delivered the people from under the hand of Mitzrayim. 11 Now I know that יהוה is greater than all gods; yes, for that in HaDavar it was dealt proudly against them." 12 And Yitro, Moshe's father-in-law, took an Olah and sacrifices for Elohim; and Aharon came, and all the elders of Yisra'el, to eat bread with Moshe's father-in-law before Elohim.
13 And it came to pass on the morrow, that Moshe sat to judge the people; and the people stood about Moshe from the morning unto the evening. 14 And when Moshe's father-in-law saw all that he did for the people, he said, "What is this thing that you do for the people? Why do you sit alone, and all the people stand about you from morning unto evening?" 15 And Moshe said unto his father-in-law, "Because the people come unto me to inquire of Elohim; 16 when they have a matter, it comes unto me; and I judge between a man and his neighbor, and I make them know the Khukot of Elohim, and His instructions." 17 And Moshe's father-in-law said unto him, "The thing that you do is not good. 18 You will surely wear away, both you, and this people that is with you; for the thing is too heavy for you; you are not able to perform it yourself alone. 19 Hearken now unto my voice, I will give you counsel, and Elohim be with you: you, be for the people before Elohim, and bring the causes unto Elohim. 20 And you shall teach them the Khukot and the instructions, and shall show them HaDerekh wherein they must walk, and the work that they must do. 21 Moreover, you shall provide out of all the people able men, such as fear Elohim, men of truth, hating unjust gain; and place such over them, to be rulers of thousands, rulers of hundreds, rulers of fifties, and rulers of tens. 22 And let them judge the people at all seasons; and it shall be, that every great matter they shall bring unto you, but every small matter they shall judge themselves; so shall they make it easier for you and bear the burden with you. 23 If you shall do this thing, and Elohim commands you so, then you shall be able to endure, and all this people also shall go to their place in shalom." 24 So Moshe hearkened to the voice of his father-in-law, and did all that he had said. 25 And Moshe chose able men out of all Yisra'el, and made them heads over the people, rulers of thousands, rulers of hundreds, rulers of fifties, and rulers of tens. 26 And they judged the people at all seasons: the hard causes they brought unto Moshe, but every small matter they judged themselves. 27 And Moshe let his father-in-law depart; and he went his way into his own land.

שמות פרק יח
א וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ כִּי הוֹצִיא יהוה אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם.
ב וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה אֶת צִפֹּרָה אֵשֶׁת מֹשֶׁה אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ.
ג וְאֵת שְׁנֵי בָנֶיהָ אֲשֶׁר שֵׁם הָאֶחָד גֵּרְשֹׁם כִּי אָמַר גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה.
ד וְשֵׁם הָאֶחָד אֱלִיעֶזֶר כִּי אֱלֹהֵי אָבִי בְּעֶזְרִי וַיַּצִּלֵנִי מֵחֶרֶב פַּרְעֹה.
ה וַיָּבֹא יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ אֶל מֹשֶׁה אֶל הַמִּדְבָּר אֲשֶׁר הוּא חֹנֶה שָׁם הַר הָאֱלֹהִים.
ו וַיֹּאמֶר אֶל מֹשֶׁה אֲנִי חֹתֶנְךָ יִתְרוֹ בָּא אֵלֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּשְׁנֵי בָנֶיהָ עִמָּהּ.
ז וַיֵּצֵא מֹשֶׁה לִקְרַאת חֹתְנוֹ וַיִּשְׁתַּחוּ וַיִּשַּׁק לוֹ וַיִּשְׁאֲלוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ לְשָׁלוֹם וַיָּבֹאוּ הָאֹהֱלָה.
ח וַיְסַפֵּר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה יהוה לְפַרְעֹה וּלְמִצְרַיִם עַל אוֹדֹת יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתַם בַּדֶּרֶךְ וַיַּצִּלֵם יהוה .
ט וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ עַל כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה יהוה לְיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הִצִּילוֹ מִיַּד מִצְרָיִם.
י וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ בָּרוּךְ יהוה אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת הָעָם מִתַּחַת יַד מִצְרָיִם.
יא עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל יהוה מִכָּל הָאֱלֹהִים כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם.
יב וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה עֹלָה וּזְבָחִים לֵאלֹהִים וַיָּבֹא אַהֲרֹן וְכֹל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל לֶאֱכָל לֶחֶם עִם חֹתֵן מֹשֶׁה לִפְנֵי הָאֱלֹהִים.
יג וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיֵּשֶׁב מֹשֶׁה לִשְׁפֹּט אֶת הָעָם וַיַּעֲמֹד הָעָם עַל מֹשֶׁה מִן הַבֹּקֶר עַד הָעָרֶב.
יד וַיַּרְא חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה לָעָם וַיֹּאמֶר מָה הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה לָעָם מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ וְכָל הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ מִן בֹּקֶר עַד עָרֶב.
טו וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ כִּי יָבֹא אֵלַי הָעָם לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים.
טז כִּי יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר בָּא אֵלַי וְשָׁפַטְתִּי בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ וְהוֹדַעְתִּי אֶת חֻקֵּי הָאֱלֹהִים וְאֶת תּוֹרֹתָיו.
יז וַיֹּאמֶר חֹתֵן מֹשֶׁה אֵלָיו לֹא טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה.
יח נָבֹל תִּבֹּל גַּם אַתָּה גַּם הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ כִּי כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר לֹא תוּכַל עֲשֹׂהוּ לְבַדֶּךָ.
יט עַתָּה שְׁמַע בְּקֹלִי אִיעָצְךָ וִיהִי אֱלֹהִים עִמָּךְ הֱיֵה אַתָּה לָעָם מוּל הָאֱלֹהִים וְהֵבֵאתָ אַתָּה אֶת הַדְּבָרִים אֶל הָאֱלֹהִים.
כ וְהִזְהַרְתָּה אֶתְהֶם אֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַתּוֹרֹת וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן.
כא וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת.
כב וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת וְהָיָה כָּל הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ וְכָל הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפְּטוּ הֵם וְהָקֵל מֵעָלֶיךָ וְנָשְׂאוּ אִתָּךְ.
כג אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה תַּעֲשֶׂה וְצִוְּךָ אֱלֹהִים וְיָכָלְתָּ עֲמֹד וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם.
כד וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה לְקוֹל חֹתְנוֹ וַיַּעַשׂ כֹּל אֲשֶׁר אָמָר.
כה וַיִּבְחַר מֹשֶׁה אַנְשֵׁי חַיִל מִכָּל יִשְׂרָאֵל וַיִּתֵּן אֹתָם רָאשִׁים עַל הָעָם שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת.
כו וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת אֶת הַדָּבָר הַקָּשֶׁה יְבִיאוּן אֶל מֹשֶׁה וְכָל הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפּוּטוּ הֵם.
כז וַיְשַׁלַּח מֹשֶׁה אֶת חֹתְנוֹ וַיֵּלֶךְ לוֹ אֶל אַרְצוֹ.

Shemot Chapter 19
1 In the third khodesh after B'nei Yisra'el had gone forth out of the land of Mitzrayim, the same day they came into the wilderness of Sinai. 2 And when they were departed from Refidim, and came to the wilderness of Sinai, they encamped in the wilderness; and there Yisra'el encamped before the mount. 3 And Moshe went up unto Elohim, and יהוה called unto him out of the mountain, saying, "Thus shall you say to Beit Ya'akov, and tell B'nei Yisra'el, 4 'You have seen what I did unto Mitzrayim, and how I bore you on eagles' wings, and brought you unto Myself. 5 Now therefore, if you will hearken unto My voice indeed, and keep My Brit, then you shall be My own treasure from among all peoples; for all the earth is Mine; 6 and you shall be unto Me a Mamlekhet of Kohanim, and a kadosh nation." These are the words which you shall speak unto B'nei Yisra'el." 7 And Moshe came and called for the elders of the people, and set before them all these words which יהוה commanded him. 8 And all the people answered together, and said, "All that יהוה has spoken, we will do." And Moshe reported the words of the people unto יהוה . And9 יהוה said unto Moshe, "Lo, I come unto you in a thick cloud, that the people may hear when I speak with you, and may also believe you forever." And Moshe told the words of the people unto יהוה . And10 יהוה said unto Moshe, "Go unto the people, and consecrate them today and tomorrow, and let them wash their garments, 11 and be ready against the third day; for the third day יהוה will come down in the sight of all the people upon Har Sinai. 12 And you shall set bounds unto the people round about, saying, 'Take heed to yourselves, that you go not up into the mount, or touch the border of it; whoever touches the mount shall be surely put to death; 13 no hand shall touch him, but he shall surely be stoned, or shot through; whether it is beast or man, it shall not live; when the yovel sounds long, they shall come up to the mount'."
14 And Moshe went down from the mount unto the people, and consecrated the people; and they washed their garments. 15 And he said unto the people, "Be ready against the third day; come not near a woman." 16 And it came to pass on the third day, when it was morning, that there were thunders and lightnings and a thick cloud upon the mount, and the voice of a shofar exceedingly loud; and all the people that were in the camp trembled. 17 And Moshe brought forth the people out of the camp to meet Elohim; and they stood at the nether part of the mount. 18 Now Har Sinai was altogether asmoke, because יהוה descended upon it in fire; and the smoke thereof ascended as the smoke of a furnace, and the whole mount quaked greatly. 19 And when the voice of the shofar waxed louder and louder, Moshe spoke, and Elohim answered him by a voice. 20 And יהוה came down upon Har Sinai, to the top of the mount; and יהוה called Moshe to the top of the mount; and Moshe went up. 21 And יהוה said unto Moshe, "Go down, charge the people, lest they break through unto יהוה to gaze, and many of them perish. 22 And let the Kohanim also, that come near to יהוה , hallow themselves, lest יהוה breaks forth upon them." 23 And Moshe said unto יהוה , "The people cannot come up to Har Sinai; for you did charge us, saying, 'Set bounds about the mount, and hallow it'." 24 And יהוה said unto him, "Go, get down, and you shall come up, you, and Aharon with you; but let not the Kohanim and the people break through to come up unto יהוה , lest He breaks forth upon them." 25 So Moshe went down unto the people and told them.

שמות פרק יט
א בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי.
ב וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר.
ג וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים וַיִּקְרָא אֵלָיו יהוה מִן הָהָר לֵאמֹר כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.
ד אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי.
ה וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ.
ו וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
ז וַיָּבֹא מֹשֶׁה וַיִּקְרָא לְזִקְנֵי הָעָם וַיָּשֶׂם לִפְנֵיהֶם אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר צִוָּהוּ יהוה .
ח וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יהוה נַעֲשֶׂה וַיָּשֶׁב מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל יהוה .
ט וַיֹּאמֶר יהוה אֶל מֹשֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל יהוה .
י וַיֹּאמֶר יהוה אֶל מֹשֶׁה לֵךְ אֶל הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר וְכִבְּסוּ שִׂמְלֹתָם.
יא וְהָיוּ נְכֹנִים לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי כִּי בַּיּוֹם הַשְּׁלִשִׁי יֵרֵד יהוה לְעֵינֵי כָל הָעָם עַל הַר סִינָי.
יב וְהִגְבַּלְתָּ אֶת הָעָם סָבִיב לֵאמֹר הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהָר מוֹת יוּמָת.
יג לֹא תִגַּע בּוֹ יָד כִּי סָקוֹל יִסָּקֵל אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה אִם בְּהֵמָה אִם אִישׁ לֹא יִחְיֶה בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר.
יד וַיֵּרֶד מֹשֶׁה מִן הָהָר אֶל הָעָם וַיְקַדֵּשׁ אֶת הָעָם וַיְכַבְּסוּ שִׂמְלֹתָם.
טו וַיֹּאמֶר אֶל הָעָם הֱיוּ נְכֹנִים לִשְׁלֹשֶׁת יָמִים אַל תִּגְּשׁוּ אֶל אִשָּׁה.
טז וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד וַיֶּחֱרַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה.
יז וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת הָעָם לִקְרַאת הָאֱלֹהִים מִן הַמַּחֲנֶה וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר.
יח וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו יהוה בָּאֵשׁ וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן וַיֶּחֱרַד כָּל הָהָר מְאֹד.
יט וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל.
כ וַיֵּרֶד יהוה עַל הַר סִינַי אֶל רֹאשׁ הָהָר וַיִּקְרָא יהוה לְמֹשֶׁה אֶל רֹאשׁ הָהָר וַיַּעַל מֹשֶׁה.
כא וַיֹּאמֶר יהוה אֶל מֹשֶׁה רֵד הָעֵד בָּעָם פֶּן יֶהֶרְסוּ אֶל יהוה לִרְאוֹת וְנָפַל מִמֶּנּוּ רָב.
כב וְגַם הַכֹּהֲנִים הַנִּגָּשִׁים אֶל יהוה יִתְקַדָּשׁוּ פֶּן יִפְרֹץ בָּהֶם יהוה .
כג וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יהוה לֹא יוּכַל הָעָם לַעֲלֹת אֶל הַר סִינָי כִּי אַתָּה הַעֵדֹתָה בָּנוּ לֵאמֹר הַגְבֵּל אֶת הָהָר וְקִדַּשְׁתּוֹ.
כד וַיֹּאמֶר אֵלָיו יהוה לֶךְ רֵד וְעָלִיתָ אַתָּה וְאַהֲרֹן עִמָּךְ וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם אַל יֶהֶרְסוּ לַעֲלֹת אֶל יהוה פֶּן יִפְרָץ בָּם.
כה וַיֵּרֶד מֹשֶׁה אֶל הָעָם וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם.

Shemot Chapter 20
1 And Elohim spoke all these words, saying,

2 "I am יהוה your Elohim, who brought you out of the land of Mitzrayim, out of the house of bondage. You shall have no other gods before Me.
3 You will not make unto you a graven image, nor any manner of likeness, of any thing that is in heaven above, or that is in the earth beneath, or that is in the water under the earth; 4 you will not bow down unto them, nor serve them; for I, יהוה your Elohim, am El Kana, visiting the iniquity of the fathers upon the children unto the third and fourth generation of them that hate Me; 5 and showing compassion unto the thousandth generation of them that love Me and keep My Mitzvot.
6 You will not take the Name of יהוה your Elohim in vain; for יהוה will not hold him guiltless who takes His Name in vain.
7 Remember Yom HaShabbat, to keep it kadosh. 8 Six days will you labor, and do all your work; 9 but the seventh day is a Shabbat unto יהוה your Elohim, in it you will not do any manner of work, you, nor your son, nor your daughter, nor your man-servant, nor your maid-servant, nor your cattle, nor your stranger that is within your gates; 10 for in six days יהוה made heaven and earth, the sea, and all that is in them, and rested on the seventh day; therefore יהוה blessed Yom HaShabbat, and hallowed it.
11 Honor your father and your mother, that your days may be long upon the land which יהוה your Elohim gives you.
12 You will not murder.
You will not commit adultery.
You will not steal.
You will not bear false witness against your neighbor.
13 You will not covet your neighbor's house; you will not covet your neighbor's wife, nor his man-servant, nor his maid-servant, nor his ox, nor his donkey, nor any thing that is your neighbor's.

14 And all the people saw the thunderings, and the lightnings, and the voice of the shofar, and the mountain smoking; and when the people saw it, they trembled, and stood afar off. 15 And they said unto Moshe, "You speak with us, and we will hear; but let not Elohim speak with us, lest we die." 16 And Moshe said unto the people, "Fear not; for Elohim is come to prove you, and that His fear may be before you, that you sin not." 17 And the people stood afar off; but Moshe drew near unto the thick darkness where Elohim was. 18 And יהוה said unto Moshe, ‘Thus you shall say unto B'nei Yisra'el, 'You yourselves have seen that I have talked with you from Heaven. 19 You shall not make with Me gods of silver, or gods of gold you shall not make unto you. 20 A Mizbe'akh of earth you shall make unto Me, and shall sacrifice thereon your Olot, and your Sh'lamim, your sheep, and your bulls; in every place where I cause My Name to be mentioned I will come unto you and bless you. 21 And if you make Me a Mizbe'akh of stone, you shall not build it of hewn stones; for if you lift up your tool upon it, you have profaned it. 22 Neither shall you go up by steps unto My Mizbe'akh, that your nakedness shall not be uncovered thereon'.'"

שמות פרק כ
א וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר.

ב אָנֹכִי יהוה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי.
ג לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ.
ד לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם כִּי אָנֹכִי יהוה אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא פֹּקֵד עֲו‍ֹן אָבֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשֹׂנְאָי.
ה וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי מִצְו‍ֹתָי.
ו לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם יהוה אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא כִּי לֹא יְנַקֶּה יהוה אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא.
ז זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ.
ח שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ.
ט וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַיהוה אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ.
י כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יהוה אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עַל כֵּן בֵּרַךְ יהוה אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ.
יא כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר יהוה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ.
יב לֹא תִרְצָח לֹא תִנְאָף לֹא תִגְנֹב לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר.
יג לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ.


יד וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת הָהָר עָשֵׁן וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק.
טו וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה וְאַל יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹהִים פֶּן נָמוּת.
טז וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם אַל תִּירָאוּ כִּי לְבַעֲבוּר נַסּוֹת אֶתְכֶם בָּא הָאֱלֹהִים וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיכֶם לְבִלְתִּי תֶחֱטָאוּ.
יז וַיַּעֲמֹד הָעָם מֵרָחֹק וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל אֲשֶׁר שָׁם הָאֱלֹהִים.
יח וַיֹּאמֶר יהוה אֶל מֹשֶׁה כֹּה תֹאמַר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם.
יט לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם.
כ מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי וְזָבַחְתָּ עָלָיו אֶת עֹלֹתֶיךָ וְאֶת שְׁלָמֶיךָ אֶת צֹאנְךָ וְאֶת בְּקָרֶךָ בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ.
כא וְאִם מִזְבַּח אֲבָנִים תַּעֲשֶׂה לִּי לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ וַתְּחַלְלֶהָ.
כב וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי אֲשֶׁר לֹא תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ עָלָיו.

HAFTARAH

Yesha-Yahu Chapter 6
1 In the year that Melekh Uzi-Yahu died, I saw Adonai sitting upon a throne, high and lifted up, and His train filled the temple. 2 Above Him stood the serafim; each one had six wings: with two he covered his face, and with two he covered his feet, and with two he flew. 3 And they called to each other, and said, "Kadosh, Kadosh, Kadosh, is יהוה Tzeva'ot; the whole earth is full of His glory". 4 And the posts of the door were moved at the voice of them that called, and the house was filled with smoke. 5 Then said I, "Woe is me! For I am undone; because I am a man of unclean lips, and I dwell in the midst of a people of unclean lips; for my eyes have seen HaMelekh, יהוה Tzeva'ot". 6 Then one of the serafim flew unto me, with a glowing stone in his hand, which he had taken with the tongs from off the Mizbe’akh; 7 and he touched my mouth with it, and said, "Lo, this has touched your lips; and your iniquity is taken away, and your sin expiated". 8 And I heard the voice of Adonai, saying, "Whom shall I send, and who will go for us?" Then I said, "Here am I; send me." 9 And He said, "Go, and tell this people, 'You hear indeed, but understand not; and you see indeed, but perceive not'. 10 Make the heart of this people fat, and make their ears heavy, and shut their eyes; lest they, seeing with their eyes, and hearing with their ears, and understanding with their heart, return, and be healed". 11 Then said I, "Adonai, how long?" And He answered, "Until cities are wasted without inhabitant, and houses without man, and the land becomes utterly waste, 12 and יהוה has removed men far away, and the forsaken places are many in the midst of the land. 13 And if there is yet a tenth in it, it shall again be eaten up; as a terebinth, and as an oak, whose stock remains, when they cast their leaves, so the kadosh seed shall be the stock thereof."

יְשַׁעְיָהוּ פרק ו
א בִּשְׁנַת מוֹת הַמֶּלֶךְ עֻזִּיָּהוּ וָאֶרְאֶה אֶת אֲדֹנָי יֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא; וְשׁוּלָיו מְלֵאִים אֶת הַהֵיכָל.
ב שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד: בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף.
ג וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יהוה צְבָאוֹת; מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ.
ד וַיָּנֻעוּ אַמּוֹת הַסִּפִּים מִקּוֹל הַקּוֹרֵא; וְהַבַּיִת יִמָּלֵא עָשָׁן.
ה וָאֹמַר אוֹי לִי כִי נִדְמֵיתִי כִּי אִישׁ טְמֵא שְׂפָתַיִם אָנֹכִי וּבְתוֹךְ עַם טְמֵא שְׂפָתַיִם אָנֹכִי יוֹשֵׁב: כִּי אֶת הַמֶּלֶךְ יהוה צְבָאוֹת רָאוּ עֵינָי.
ו וַיָּעָף אֵלַי אֶחָד מִן הַשְּׂרָפִים וּבְיָדוֹ רִצְפָּה; בְּמֶלְקַחַיִם לָקַח מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ.
ז וַיַּגַּע עַל פִּי וַיֹּאמֶר הִנֵּה נָגַע זֶה עַל שְׂפָתֶיךָ; וְסָר עֲו‍ֹנֶךָ וְחַטָּאתְךָ תְּכֻפָּר.
ח וָאֶשְׁמַע אֶת קוֹל אֲדֹנָי אֹמֵר אֶת מִי אֶשְׁלַח וּמִי יֵלֶךְ לָנוּ; וָאֹמַר הִנְנִי שְׁלָחֵנִי.
ט וַיֹּאמֶר לֵךְ וְאָמַרְתָּ לָעָם הַזֶּה: שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ וְאַל תָּבִינוּ וּרְאוּ רָאוֹ וְאַל תֵּדָעוּ.
י הַשְׁמֵן לֵב הָעָם הַזֶּה וְאָזְנָיו הַכְבֵּד וְעֵינָיו הָשַׁע: פֶּן יִרְאֶה בְעֵינָיו וּבְאָזְנָיו יִשְׁמָע וּלְבָבוֹ יָבִין וָשָׁב וְרָפָא לוֹ.
יא וָאֹמַר עַד מָתַי אֲדֹנָי; וַיֹּאמֶר עַד אֲשֶׁר אִם שָׁאוּ עָרִים מֵאֵין יוֹשֵׁב וּבָתִּים מֵאֵין אָדָם וְהָאֲדָמָה תִּשָּׁאֶה שְׁמָמָה.
יב וְרִחַק יהוה אֶת הָאָדָם; וְרַבָּה הָעֲזוּבָה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ.
יג וְעוֹד בָּהּ עֲשִׂרִיָּה וְשָׁבָה וְהָיְתָה לְבָעֵר: כָּאֵלָה וְכָאַלּוֹן אֲשֶׁר בְּשַׁלֶּכֶת מַצֶּבֶת בָּם זֶרַע קֹדֶשׁ מַצַּבְתָּהּ.

Yesha-Yahu Chapter 7
1 And it came to pass in the days of Akhaz Ben Yotam, Ben Uzi-Yahu, Melekh Yehudah, that Retzin the king of Aram, and Pekakh Ben Remal-Yahu, king of Yisra'el, went up to Yerushalayim to war against it; but could not prevail against it. 2 And it was told to Beit David, saying, "Aram is confederate with Efrayim." And his heart was moved, and the heart of his people, as the trees of the forest are moved with the wind. 3 Then said יהוה unto Yesha-Yahu, "Go forth now to meet Akhaz, you, and She'ar Yashuv your son, at the end of the conduit of the upper pool, in the highway of the fullers' field; 4 and say unto him, 'Keep calm, and be quiet; fear not, neither let your heart be faint, because of these two tails of smoking firebrands, for the fierce anger of Retzin and Aram, and of the son of Remal-Yahu. 5 Because Aram has counselled evil against you, Efrayim also, and the son of Remal-Yahu, saying, 6 'Let us go up against Yehudah, and vex it, and let us make a breach therein for us, and set up a king in the midst of it, even the son of Taval';' 7 thus says Adonai יהוה , 'It shall not stand, neither shall it come to pass. 8 For the head of Aram is Damesek, and the head of Damesek is Retzin; and within sixty-five years shall Efrayim be broken, that it be not a people; 9 and the head of Efrayim is Shomron, and the head of Shomron is Remal-Yahu's son. If you will not have faith, surely you shall not be established'."
10 And יהוה spoke again unto Akhaz, saying, 11 "Ask a sign from יהוה your Elohim: ask it either in the depth, or in the height above." 12 But Akhaz said, "I will not ask, neither will I try יהוה ." And 13 he said, "Hear now, O Beit David. Is it a small thing for you to weary men, that you will weary my Elohim also? 14 Therefore Adonai Himself shall give you a sign: behold, the virgin shall conceive, and bear a Son, and shall call his name 'Imanu El'.

יְשַׁעְיָהוּ פרק ז
א וַיְהִי בִּימֵי אָחָז בֶּן יוֹתָם בֶּן עֻזִּיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה עָלָה רְצִין מֶלֶךְ אֲרָם וּפֶקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל יְרוּשָׁלִַם לַמִּלְחָמָה עָלֶיהָ; וְלֹא יָכֹל לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ.
ב וַיֻּגַּד לְבֵית דָּוִד לֵאמֹר נָחָה אֲרָם עַל אֶפְרָיִם; וַיָּנַע לְבָבוֹ וּלְבַב עַמּוֹ כְּנוֹעַ עֲצֵי יַעַר מִפְּנֵי רוּחַ.
ג וַיֹּאמֶר יהוה אֶל יְשַׁעְיָהוּ צֵא נָא לִקְרַאת אָחָז אַתָּה וּשְׁאָר יָשׁוּב בְּנֶךָ: אֶל קְצֵה תְּעָלַת הַבְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה אֶל מְסִלַּת שְׂדֵה כוֹבֵס.
ד וְאָמַרְתָּ אֵלָיו הִשָּׁמֵר וְהַשְׁקֵט אַל תִּירָא וּלְבָבְךָ אַל יֵרַךְ מִשְּׁנֵי זַנְבוֹת הָאוּדִים הָעֲשֵׁנִים הָאֵלֶּה בָּחֳרִי אַף רְצִין וַאֲרָם וּבֶן רְמַלְיָהוּ.
ה יַעַן כִּי יָעַץ עָלֶיךָ אֲרָם רָעָה: אֶפְרַיִם וּבֶן רְמַלְיָהוּ לֵאמֹר.
ו נַעֲלֶה בִיהוּדָה וּנְקִיצֶנָּה וְנַבְקִעֶנָּה אֵלֵינוּ; וְנַמְלִיךְ מֶלֶךְ בְּתוֹכָהּ אֵת בֶּן טָבְאַל.
ז כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יהוה : לֹא תָקוּם וְלֹא תִהְיֶה.
ח כִּי רֹאשׁ אֲרָם דַּמֶּשֶׂק וְרֹאשׁ דַּמֶּשֶׂק רְצִין; וּבְעוֹד שִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה יֵחַת אֶפְרַיִם מֵעָם.
ט וְרֹאשׁ אֶפְרַיִם שֹׁמְרוֹן וְרֹאשׁ שֹׁמְרוֹן בֶּן רְמַלְיָהוּ; אִם לֹא תַאֲמִינוּ כִּי לֹא תֵאָמֵנוּ.
י וַיּוֹסֶף יהוה דַּבֵּר אֶל אָחָז לֵאמֹר.
יא שְׁאַל לְךָ אוֹת מֵעִם יהוה אֱלֹהֶיךָ; הַעְמֵק שְׁאָלָה אוֹ הַגְבֵּהַּ לְמָעְלָה.
יב וַיֹּאמֶר אָחָז: לֹא אֶשְׁאַל וְלֹא אֲנַסֶּה אֶת יהוה .
יג וַיֹּאמֶר שִׁמְעוּ נָא בֵּית דָּוִד: הַמְעַט מִכֶּם הַלְאוֹת אֲנָשִׁים כִּי תַלְאוּ גַּם אֶת אֱלֹהָי.
יד לָכֵן יִתֵּן אֲדֹנָי הוּא לָכֶם אוֹת: הִנֵּה הָעַלְמָה הָרָה וְיֹלֶדֶת בֵּן וְקָרָאת שְׁמוֹ עִמָּנוּ אֵל.

Yesha-Yahu Chapter 9
5 For a boy is born unto us, a Son is given unto us; and the government is upon his shoulder; and his name is called Peleh Yo'etz El Gibor Avi Ad Sar Shalom [Wonderful Counselor (of the) Mighty G-d (the) Eternal Father Prince of Shalom]; 6 that the government may be increased, and of Shalom there shall be no end, upon the throne of David, and upon Malkhuto, to establish it, and to uphold it through justice and through Tzedaka, from henceforth, even forever. The zeal of יהוה Tzeva'ot does perform this."

יְשַׁעְיָהוּ פרק ט
ה כִּי יֶלֶד יֻלַּד לָנוּ בֵּן נִתַּן לָנוּ וַתְּהִי הַמִּשְׂרָה עַל שִׁכְמוֹ; וַיִּקְרָא שְׁמוֹ פֶּלֶא יוֹעֵץ אֵל גִּבּוֹר אֲבִי עַד שַׂר שָׁלוֹם.
ו לם רבה (לְמַרְבֵּה) הַמִּשְׂרָה וּלְשָׁלוֹם אֵין קֵץ עַל כִּסֵּא דָוִד וְעַל מַמְלַכְתּוֹ לְהָכִין אֹתָהּ וּלְסַעֲדָהּ בְּמִשְׁפָּט וּבִצְדָקָה; מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם קִנְאַת יהוה צְבָאוֹת תַּעֲשֶׂה זֹּאת.

KETUVIM

Tehillim Chapter 19
1 For the Leader. A Mizmor of David.
2 The heavens declare the glory of Elohim, and the firmament shows His handiwork; 3 Day unto day utters speech, and night unto night reveals knowledge; 4 There is no speech, there are no words, neither is their voice heard. 5 Their line is gone out through all the earth, and their words to the end of the world. In them has He set an Ohel for the sun, 6 Which is as a bridegroom coming out of his Khupah, and rejoices as a strong man to run his course.
7 His going forth is from the end of the heaven, and his circuit unto the ends of it; and there is nothing hidden from the heat thereof. 8 The Torah of יהוה is perfect, restoring the soul; the testimony of יהוה is sure, making wise the simple. 9 The precepts of יהוה are right, rejoicing the heart; the Mitzvah of יהוה is pure, enlightening the eyes. 10 The fear of יהוה is clean, enduring forever; the ordinances of יהוה are true, they are righteous altogether; HaDavar יהוה
11 More to be desired are they than gold, yes, than much fine gold; sweeter also than honey, and the honeycomb. 12Moreover, by them is Your servant warned; in keeping of them there is great reward. 13 Who can discern his errors? Clear me from hidden faults. 14 Keep back Your servant also from presumptuous sins, that they may not have dominion over me; then shall I be faultless, and I shall be clear from great transgression. 15 Let the words of my mouth and the meditation of my heart be acceptable before You, O יהוה , my Rock, and my Redeemer.

תְּהִלִים פרק יט
א לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד.
ב הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל; וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּידַ הָרָקִיע.
ג יוֹם לְיוֹםַ יַבִּיע אֹמֶר; וְלַיְלָה לְּלַיְלָה יְחַוֶּה דָּעַת.
ד אֵין אֹמֶר וְאֵין דְּבָרִים: בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם.
ה בְּכָל הָאָרֶץ יָצָא קַוָּם וּבִקְצֵה תֵבֵל מִלֵּיהֶם; שֶׁלַשֶּׁמ שָׂם אֹהֶל בָּהֶם.
ו וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ; יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח.
ז מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם מוֹצָאוֹ וּתְקוּפָתוֹ עַל קְצוֹתָם; וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ.
ח תּוֹרַת יהוה תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ; עֵדוּת יהוה נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי.
ט פִּקּוּדֵי יהוה יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב; מִצְוַת יהוה בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם.
י יִרְאַת יהוה טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת לָעַד: מִשְׁפְּטֵי יהוה אֱמֶת; צָדְקוּ יַחְדָּו.
יא הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב; וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים.
יב גַּםָ עַבְדְּך נִזְהָר בָּהֶם; בְּשָׁמְרָם עֵקֶב רָב.
יג שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין; מִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּנִי.
יד גַּם מִזֵּדִיםְ חֲשֹׂךָ עַבְדֶּך אַל יִמְשְׁלוּ בִי אָז אֵיתָם; וְנִקֵּיתִי מִפֶּשַׁע רָב.
טו יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּיָ לְפָנֶיך: יהוה צוּרִי וְגֹאֲלִי.

BRIT KHADASHAH

Matti Chapter 6
1 "Be careful concerning your alms, not to do them in the presence of men, merely that they may see them; otherwise you have no reward with Avikhem in Heaven. 2 Therefore when you give alms, do not blow a horn before you, just as the hypocrites do in the Beit K’nessets and in the market places, so that they may be glorified by men. Truly I say to you that they have already received their reward. 3 But when you give alms, let not your left hand know what your right hand is doing, 4 so that your alms may be done secretly, and Avikhem who sees in secret, shall Himself reward you openly.” 
5 "And when you pray, do not be like the hypocrites, who like to pray standing in the Beit K’nessets and at the street corners, so that they may be seen by men. Truly I say to you that they have already received their reward. 6 But you, when you pray, enter into your inner chamber, and lock your door, and pray to Avikhem who is in secret, and Avikhem who sees in secret, He Himself shall reward you openly. 7 And when you pray, do not repeat your words like the pagans, for they think that because of much talking they will be heard. 8 Therefore, do not be like them, for Avikhem knows what you need, before you ask Him.” 
9 "Therefore pray in this manner: ‘Avinu Sh’bah Shamayim, may Your Name be made Kadosh. 10 May Your Kingdom come. May Your will be done, as in Heaven, so on earth. 11 Give us the bread we need today. 12 And forgive us our offenses, as we have forgiven our offenders; 13 and do not lead us into the power of testing, but deliver us from the Evil One. Because Yours is HaMalkhut, and the power, and the glory, forever and ever. Amein.' 14 For if you forgive men their faults, Avikhem in Heaven will also forgive you. 15 But if you do not forgive men, neither will Avikhem forgive even your faults.” 
16 "When you fast, do not look sad like the hypocrites; for they disfigure their faces, so that they may appear to men that they are fasting. Truly I say to you that they have already received their reward. 17 But you, when you fast, wash your face and anoint your head; 18 so that it may not appear to men that you are fasting, but to Avikhem who is in secret; and Avikhem who sees in secret, He will reward you.”  
19 "Do not lay up for yourselves treasures in the earth, a place where rust and moth destroy, and where thieves break through and steal. 20 But lay up for yourselves a treasure in heaven, where neither rust nor moth destroys, and where thieves do not break through and steal. 21 For where your treasure is, there also is your heart. 22 The eye is the lamp of the body; if therefore your eye is clear, your whole body is also lighted. 23 But if your eye is diseased, your whole body will be dark. If therefore the light that is in you is darkness, how much more will be your darkness?”  
24 "No man can serve two masters; for either he will hate the one, and like the other; or he will honor one, and despise the other. You cannot serve Elohim and mammon. 25 For this reason, I say to you, do not worry for your life, what you will eat, and what you will drink, nor for your body, what you will wear. Behold, is not life much more important than food, and the body than clothing? 26 Watch the birds of the sky, for they do not sow, neither do they harvest, nor gather into barns, and yet Avikhem in Heaven feeds them. Are you not much more important than they? 27 Who is among you who by worrying can add one cubit to his stature? 28 Why do you worry about clothing? Observe the lilies in the wild, how they grow; they do not get tired out, nor do they spin. 29 But I say to you that not even Shlomo with all of his glory was covered like one of them. 30 Now if Elohim clothes in such fashion the grass of the field, which today is, and tomorrow falls into the fireplace, is He not much more to you, O you of little Emunah? 31 Therefore do not worry or say, ‘What will we eat,' or ‘what will we drink', or ‘with what will we be clothed?' 32 For worldly people seek after all these things. Your Father in Heaven knows that all of these things are also necessary for you. 33 But you, seek first Malkhut HaElohim and His tzedaka, and all of these things shall be added to you. 34 Therefore do not worry for tomorrow; for tomorrow will look after its own. Sufficient for each day is its own trouble.”

מתי פרק ו
א הִזָּהֲרוּ בְּצִדְקַתְכֶם, שֶׁלֹּא תַּעֲשׂוּהָ לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם כְּדֵי לְהֵרָאוֹת לָהֶם; אִם לָאו, אֵין לָכֶם שָּׂכָר אֵל אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם.
ב לָכֵן כַּאֲשֶׁר אַתָּה עוֹשֶׂה צְדָקָה, אַל תָּרִיעַ בַּקֶּרֶן לְפָנֶיךָ כְּמוֹ שֶׁעוֹשִׂים מַעֲמִידֵי הַפָּנִים בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת וּבָרְחוֹבוֹת כְּדֵי שֶׁיְּשֻׁבְּחוּ עַל יְדֵי בְּנֵי אָדָם. וְאָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁקִּבְּלוּ אֶת שְׂכָרָם.
ג אֲבָל אַתָּה, בַּעֲשׂוֹתְךָ צְדָקָה, אַל תֵּדַע שְׂמֹאלְךָ מָה עוֹשָׂה יְמִינְךָ,
ד לְמַעַן תִּהְיֶה צִדְקָתְךָ בַּסֵּתֶר וְאָבִיךָ הָרוֹאֶה בַּסֵּתֶר הוּא יִגְמֹל לְךָ בְּגָלוּי.
ה וְכַאֲשֶׁר אַתָּה מִתְפַּלֵּל, אַל תִּהְיֶה כְּמַעֲמִידֵי הַפָּנִים, הָאוֹהֲבִים לַעֲמֹד וּלְהִתְפַּלֵּל בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת וּבְפִנּוֹת הָרְחוֹבוֹת כְּדֵי שֶׁיֵּרָאוּ לִבְנֵי אָדָם. וְאָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁקִּבְּלוּ אֶת שְׂכָרָם.
ו אֲבָל אַתָּה, כַּאֲשֶׁר אַתָּה מִתְפַּלֵּל, הִכָּנֵס לְחַדְרְךָ וּסְגֹר דַּלְתְּךָ וְהִתְפַּלֵּל לְאָבִיךָ אֲשֶׁר בַּסֵּתֶר; וְאָבִיךָ הָרוֹאֶה בַּסֵּתֶר יִגְמֹל לְךָ בְּגָלוּי.
ז וְכַאֲשֶׁר אַתֶּם מִתְפַּלְּלִים, אַל תְּפַטְפְּטוּ כְּעוֹבְדֵי הָאֱלִילִים; כִּי חוֹשְׁבִים הֵם שֶׁבְּרֹב דִּבּוּר יִשָּׁמְעוּ.
ח לָכֵן אַל תִּדַּמּוּ לָהֶם, שֶׁהֲרֵי אֲבִיכֶם יוֹדֵעַ מַה דָּרוּשׁ לָכֶם בְּטֶרֶם תְּבַקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ.
ט לָכֵן כָּךְ הִתְפַּלְּלוּ אַתֶּם: אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, יִתְקַדֵּשׁ שִׁמְךָ,
י תָּבוֹא מַלְכוּתְךָ, יֵעָשֶׂה רְצוֹנְךָ כְּבַשָּׁמַיִם גַּם בָּאָרֶץ.
יא תֵּן לָנוּ אֶת לֶחֶם צָרְכֵּנוּ הַיּוֹם,
יב וּמְחַל לָנוּ אֶת חוֹבוֹתֵינוּ כְּמוֹ שֶׁגַּם אֲנַחְנוּ מָחַלְנוּ לְחַיָּבֵינוּ.
יג וְאַל תְּבִיאֵנוּ לִידֵי נִסָּיוֹן, אֶלָּא הַצִּילֵנוּ מִן הָרָע, כִּי שֶׁלְּךָ הִיא הַמַּלְכוּת וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאָרָה לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.
יד שֶׁכֵּן אִם תִּמְחֲלוּ לִבְנֵי אָדָם אֶת עֲווֹנוֹתֵיהֶם, יִמְחַל גַּם לָכֶם אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם.
טו אֲבָל אִם לֹא תִּמְחֲלוּ לִבְנֵי אָדָם, גַּם אֲבִיכֶם לֹא יִמְחַל לָכֶם אֶת עֲווֹנוֹתֵיכֶם.
טז וְכַאֲשֶׁר אַתֶּם צָמִים, אַל תִּהְיוּ עֲצוּבִים כְּמוֹ מַעֲמִידֵי הַפָּנִים; כִּי מְעַוְּתִים הֵם אֶת פְּנֵיהֶם כְּדֵי שֶׁיֵּרָאוּ צָמִים לִבְנֵי אָדָם. וְאָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁקִּבְּלוּ אֶת שְׂכָרָם.
יז אֲבָל אַתָּה, כַּאֲשֶׁר אַתָּה צָם, רְחַץ פָּנֶיךָ וּמְשַׁח רֹאשְׁךָ,
יח כְּדֵי שֶׁלֹּא תֵּרָאֶה לִבְנֵי אָדָם שֶׁאַתָּה צָם, אֶלָּא לְאָבִיךָ אֲשֶׁר בַּסֵּתֶר; וְאָבִיךָ הָרוֹאֶה בַּסֵּתֶר הוּא יִגְמֹל לְךָ.
יט אַל תַּאַצְרוּ לָכֶם אוֹצָרוֹת בָּאָרֶץ, בְּמָקוֹם שֶׁהָעָשׁ וְהַחֲלוּדָה מַשְׁחִיתִים וּבְמָקוֹם שֶׁהַגַּנָּבִים חוֹפְרִים וְגוֹנְבִים;
כ אֶלָּא אִצְרוּ לָכֶם אוֹצָרוֹת בַּשָּׁמַיִם, בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הָעָשׁ וְהַחֲלוּדָה מַשְׁחִיתִים, וּבְמָקוֹם שֶׁהַגַּנָּבִים אֵינָם חוֹפְרִים וְאֵינָם גּוֹנְבִים;
כא כִּי הֵיכָן שֶׁנִּמְצָא אוֹצַרְכֶם, שָׁם גַּם לְבַבְכֶם.
כב מְנוֹרַת הַגּוּף הִיא הָעַיִן. לָכֵן אִם עֵינְךָ תִּהְיֶה תְּמִימָה, גַּם כָּל גּוּפְךָ אוֹר הוּא.
כג אֲבָל אִם עֵינְךָ תִּהְיֶה רָעָה, כָּל גּוּפְךָ חֹשֶׁךְ יִהְיֶה. לָכֵן אִם הָאוֹר אֲשֶׁר בְּךָ חֹשֶׁךְ הוּא, כַּמָּה תִּהְיֶה חֶשְׁכָתְךָ!
כד אֵין אִישׁ יָכוֹל לַעֲבֹד שְׁנֵי אֲדוֹנִים, שֶׁכֵּן אוֹ יִשְׂנָא אֶחָד וְאֶת הָאַחֵר יֹאהַב, אוֹ יְכַבֵּד אֶחָד וְאֶת הָאַחֵר יִבְזֶה. אֵינְכֶם יְכוֹלִים אֶת הָאֱלֹהִים לַעֲבֹד וְאֶת הַמָּמוֹן.
כה עַל כֵּן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אַל תִּדְאֲגוּ לְנַפְשְׁכֶם מַה תֹּאכְלוּ וּמַה תִּשְׁתּוּ, וְלֹא לְגוּפְכֶם, מַה תִּלְבְּשׁוּ. הַאֵין הַנֶּפֶשׁ חֲשׁוּבָה יוֹתֵר מִן הַמָּזוֹן, וְהַגּוּף מִן הַלְּבוּשׁ?
כו הַבִּיטוּ אֶל עוֹף הַשָּׁמַיִם, שֶׁאֵינָם זוֹרְעִים וְאֵינָם קוֹצְרִים וְאֵינָם אוֹסְפִים לַאֲסָמִים, וַאֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם מְכַלְכֵּל אוֹתָם. הַאֵין אַתֶּם חֲשׁוּבִים מֵהֶם?
כז וּמִי מִכֶּם בְּדַאֲגָתוֹ יָכוֹל לְהוֹסִיף עַל קוֹמָתוֹ אַמָּה אַחַת?
כח וְלַלְּבוּשׁ מַדּוּעַ דּוֹאֲגִים אַתֶּם? הִתְבּוֹנְנוּ בְּשׁוֹשַׁנֵּי הַשָּׂדֶה אֵיךְ הֵן גְּדֵלוֹת, שֶׁאֵינָן עֲמֵלוֹת וְאֵינָן טוֹווֹת.
כט אֲבָל אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁאֲפִלּוּ שְׁלֹמֹה בְּכָל הֲדָרוֹ לֹא הָיָה לָבוּשׁ כְּאַחַת מֵהֶן.
ל וְאִם אֶת חֲצִיר הַשָּׂדֶה, שֶׁהַיּוֹם יֶשְׁנוֹ, וּמָחָר נוֹפֵל לַתַּנּוּר, כָּכָה מַלְבִּישׁ הָאֱלֹהִים, הַאִם לֹא הַרְבֵּה יוֹתֵר אֶתְכֶם, קְטַנֵּי אֱמוּנָה?
לא לָכֵן אַל תִּדְאֲגוּ אוֹ תֹּאמְרוּ: מַה נֹּאכַל? אוֹ: מַה נִּשְׁתֶּה? אוֹ: מַה נִּלְבַּשׁ?
לב כִּי אֶת כֹּל אֵלֶּה מְבַקְּשִׁים לָהֶם גּוֹיֵי הָעוֹלָם; וַאֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם יוֹדֵעַ שֶׁגַּם לָכֶם דְּרוּשִׁים כָּל אֵלֶּה.
לג אֲבָל בַּקְּשׁוּ תְּחִלָּה אֶת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים וְאֶת צִדְקָתוֹ, וְכָל אֵלֶּה יִתּוֹסְפוּ לָכֶם.
לד לָכֵן אַל תִּדְאֲגוּ לְמָחָר, כִּי הַמָּחָר דּוֹאֵג לְשֶׁלּוֹ; דַּי לוֹ לַיּוֹם צָרָתוֹ.

Matti Chapter 7
1 "Judge not, that you may not be judged. 2 For with the same judgment that you judge, you will be judged, and with the same measure with which you measure, it will be measured to you. 3 Why do you see the splinter which is in your brother’s eye, and do not feel the beam which is in your own eye? 4 Or how can you say to your brother, 'Let me take out the splinter from your eye,' and behold, there is a beam in your own eye? 5 O hypocrites, first take out the beam from your own eye, and then you will see clearly to get out the splinter from your brother’s eye.” 
6 "Do not give consecrated things to the dogs; and do not throw your pearls before the swine, for they might tread them with their feet, and then turn and devour you.”
7 "Ask, and it shall be given to you; seek, and you shall find; knock and it shall be opened to you. 8 For whoever asks, receives; and he who seeks, finds; and to him who knocks, the door is opened. 9 Or who is the man among you, who when his son asks him for bread, will he indeed hand him a stone? 10 Or if he should ask him for a fish, will he indeed hand him a snake? 11 If therefore you who err know how to give good gifts to your sons, how much more will Avikhem in Heaven give good things to those who ask Him? 12 Whatever you wish men to do for you, do likewise also for them; for this is the Torah and the Nevi'im. 13 Enter in through the narrow door, for wide is the door, and broad is the road which leads to destruction, and many are those who travel on it. 14 O how narrow is the door, and how difficult is the road which leads to life, and few are those who are found on it.”  
15 "Be careful of false prophets who come to you in lamb’s clothing, but within they are ravening wolves. 16 You will know them by their fruits. Do they indeed gather grapes from thorns, or figs from thistles? 17 So every good tree bears good fruits; but a bad tree bears bad fruits. 18 A good tree cannot bear bad fruits, neither can a bad tree bear good fruits. 19 Any tree which does not bear good fruits will be cut down and cast into the fire. 20 Thus by their fruits you will know them.”
21 "It is not everyone who merely says to me, ‘My Adon, My Adon,' who will enter into Malkhut HaShamayim, but he who does the will of Avi Sh'baShamayim. 22 A great many will say to me in that day, ‘My Adon, My Adon, did we not prophesy in your name, and in your name cast out devils, and in your name do many wonders? 23 Then I will declare to them, “I have never known you; keep away from Me, O you that work iniquity.” 
24 "Therefore whoever hears these words of mine, and does them, he is like a wise man, who built his house upon a rock. 25 And the rain came down, and the rivers overflowed, and the winds blew, and they beat upon that house; but it did not fall down, because its foundations were laid upon a rock. 26 And whoever hears these words of mine, and does them not, is like a foolish man, who built his house upon sand. 27 And the rain came down, and the rivers overflowed, and the winds blew, and they beat upon that house; and it fell down, and its fall was very great.”
28 And it happened when Yeshua finished these words, the crowds were stunned at His teaching. 29 For He taught them as one in authority, and not like their own Sofrim and the P’rushim.

מתי פרק ז
א אַל תִּשְׁפְּטוּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּשָּׁפְטוּ; כִּי בַּמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר אַתֶּם שׁוֹפְטִים תִּשָּׁפְטוּ,
ב וּבַמִּדָּה אֲשֶׁר אַתֶּם מוֹדְדִים נִמְדָּד לָכֶם.
ג וּמַדּוּעַ רוֹאֶה אַתָּה אֶת הַקֵּיסָם אֲשֶׁר בְּעֵין אָחִיךָ וּבַקּוֹרָה אֲשֶׁר בְּעֵינְךָ אֵינְךָ מַבְחִין?
ד אוֹ אֵיךְ אוֹמֵר אַתָּה לְאָחִיךָ: הַנַּח לִי לְהוֹצִיא אֶת הַקֵּיסָם מֵעֵינְךָ, וְהִנֵּה הַקּוֹרָה בְּעֵינְךָ?
ה צָבוּעַ, הוֹצֵא תְּחִלָּה אֶת הַקּוֹרָה מֵעֵינְךָ וְאָז תִּמָּצֵא מֻכְשָׁר לְהוֹצִיא אֶת הַקֵּיסָם מֵעֵינוֹ שֶׁל אָחִיךָ.
ו אַל תִּתְּנוּ אֶת הַקֹּדֶשׁ לַכְּלָבִים, וְאַל תַּשְׁלִיכוּ פְּנִינֵיכֶם לִפְנֵי הַחֲזִירִים, פֶּן יִרְמְסוּ אוֹתָן בְּרַגְלֵיהֶם וְיִפְנוּ וְיִטְרְפוּ אֶתְכֶם.
ז בַּקְּשׁוּ וְיִנָּתֵן לָכֶם, חַפְּשׂוּ וְתִמְצְאוּ, דִּפְקוּ וְיִפָּתַח לָכֶם;
ח כִּי כָּל הַמְבַקֵּשׁ לוֹקֵחַ, וְהַמְחַפֵּשׂ מוֹצֵא, וּלְמִי שֶׁמִּתְדַּפֵּק, נִפְתָּח לוֹ.
ט אוֹ מִי מִכֶּם הָאִישׁ אֲשֶׁר בְּנוֹ יְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לֶחֶם, הַאִם אֶבֶן יוֹשִׁיט לוֹ?
י וְאִם יְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ דָּג, הַאִם יוֹשִׁיט לוֹ נָחָשׁ?
יא וְאִם אֵפוֹא אַתֶּם, שֶׁרָעִים אַתֶּם, יוֹדְעִים לָתֵת מַתָּנוֹת טוֹבוֹת לִבְנֵיכֶם, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם יִתֵּן טוֹבוֹת לַמְבַקְּשִׁים מִמֶּנּוּ!
יב כָּל מַה שֶּׁרוֹצִים אַתֶּם שֶׁיַּעֲשׂוּ לָכֶם בְּנֵי אָדָם, כֵּן גַּם אַתֶּם עֲשׂוּ לָהֶם, כִּי זֹאת הַתּוֹרָה וְהַנְּבִיאִים.
יג הִכָּנְסוּ בַּשַּׁעַר הַצַּר, כִּי רָחָב הוּא הַשַּׁעַר וּמְרֻוַּחַת הַדֶּרֶךְ הַמּוֹבִילָה לַאֲבַדּוֹן; וְרַבִּים הֵם הַהוֹלְכִים בָּהּ.
יד מַה צַּר הַשַּׁעַר וְצָרָה הַדֶּרֶךְ הַמּוֹבִילָה לַחַיִּים, וּמְעַטִּים הֵם הַמּוֹצְאִים אוֹתָהּ.
טו הִזָּהֲרוּ מִנְּבִיאֵי הַשֶּׁקֶר הַבָּאִים אֲלֵיכֶם בִּלְבוּשׁ כְּבָשִׂים, אַךְ בְּתוֹכָם זְאֵבִים טוֹרְפִים הֵם.
טז בְּפֵרוֹתֵיהֶם תַּכִּירוּ אוֹתָם. הַאִם לוֹקְטִים עֲנָבִים מִן הַקּוֹצִים, אוֹ תְּאֵנִים מִן הַבַּרְקָנִים?
יז כָּךְ כָּל עֵץ טוֹב עוֹשֶׂה פֵּרוֹת טוֹבִים; אֲבָל עֵץ רַע עוֹשֶׂה פֵּרוֹת רָעִים.
יח אֵין עֵץ טוֹב יָכוֹל לַעֲשׂוֹת פֵּרוֹת רָעִים, וְאֵין עֵץ רַע יָכוֹל לַעֲשׂוֹת פֵּרוֹת טוֹבִים.
יט כָּל עֵץ שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה פֵּרוֹת טוֹבִים, נִכְרָת וְנוֹפֵל לָאֵשׁ.
כ לָכֵן בְּפֵרוֹתֵיהֶם תַּכִּירוּ אוֹתָם.
כא לֹא כָּל הָאוֹמֵר לִי, אֲדוֹנִי, אֲדוֹנִי, נִכְנָס לְמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם, אֶלָּא מִי שֶׁעוֹשֶׂה אֶת רְצוֹן אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם.
כב רַבִּים יֹאמְרוּ לִי בַּיּוֹם הַהוּא, אֲדוֹנִי, אֲדוֹנִי, הַאִם לֹא בְּשִׁמְךָ נִבֵּאנוּ, וּבְשִׁמְךָ שֵׁדִים גֵּרַשְׁנוּ, וּבְשִׁמְךָ גְּבוּרוֹת רַבּוֹת עָשִׂינוּ?
כג וְאָז אוֹדִיעַ לָהֶם, מֵעוֹלָם לֹא הִכַּרְתִּי אֶתְכֶם; הִסְתַּלְּקוּ לָכֶם מִמֶּנִּי, עוֹשֵׂי עָוֶל.
כד לָכֵן כָּל הַשּׁוֹמֵעַ אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה וְעוֹשֶׂה אוֹתָם, יִדְמֶה לְאִישׁ חָכָם אֲשֶׁר בָּנָה אֶת בֵּיתוֹ עַל סֶלַע.
כה וְיָרַד הַגֶּשֶׁם וּבָאוּ הַנְּהָרוֹת וְנָשְׁבוּ הָרוּחוֹת וְהָלְמוּ בַּבַּיִת הַהוּא, וְלֹא נָפַל, כִּי יְסוֹדוֹתָיו הֻנְּחוּ עַל סֶלַע.
כו וְכָל מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה אוֹתָם, יִדְמֶה לְאִישׁ אֱוִיל אֲשֶׁר בָּנָה אֶת בֵּיתוֹ עַל חוֹל.
כז וְיָרַד הַגֶּשֶׁם וּבָאוּ הַנְּהָרוֹת וְנָשְׁבוּ הָרוּחוֹת וְהָלְמוּ בַּבַּיִת הַהוּא, וְנָפַל, וְהָיְתָה מַפַּלְתּוֹ גְּדוֹלָה.
כח וְכַאֲשֶׁר גָּמַר יֵשׁוּעַ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הִשְׁתּוֹמְמוּ הַהֲמוֹנִים עַל תּוֹרָתוֹ,
כט כִּי לִמֵּד אוֹתָם כְּבַעַל סַמְכוּת וְלֹא כְּמוֹ סוֹפְרֵיהֶם וְהַפְּרוּשִׁים.

Matti Chapter 8
1 When He came down from the mountain, large crowds followed Him.

מתי פרק ח
א וְכַאֲשֶׁר יָרַד מִן הָהָר, הָלְכוּ אַחֲרָיו הֲמוֹנִים רַבִּים.

Timoteus Alef Chapter 3
1 This is a true saying: if a man desires oversight, he aspires to a good work. 2 He who becomes an Overseer must be blameless, the husband of one wife, alert mentally, sober, of good behavior, given to hospitality, and apt at teaching; 3 not given to much wine, not hasty to strike, not quarrelsome, but meek, not greedy of filthy lucre; 4 one who rules well his own household, and keeps his children under submission, to bring them up with all purity. 5 For if a man does not know how to rule well his own household, how shall he take care of the assembly of Elohim? 6 He should not be a new talmid, lest he become proud and fall into the condemnation of HaSatan. 7 Moreover, he must have a good report from outsiders, lest he fall into reproach, and the snares of HaSatan.
8 Likewise shamashim must be pure, not double-tongued, not given to much wine, not greedy of filthy lucre; 9 but they must uphold the Sod HaEmunah with a pure conscience. 10 Let these first be examined, and then let them serve, after they have been found blameless. 11 Likewise their wives must be chaste, alert mentally, faithful in all things, and not slanderers. 12 Let the shamashim be appointed from those who have one wife, ruling their children and their own households well. 13 For those who serve well earn good recognition for themselves and grow bold in HaEmunah of Yeshua HaMashi'akh.

אגרת שאול הראשונה אל טימותיאוס פרק ג
א מְהֵימָן הַדָּבָר שֶׁאִם אִישׁ מִשְׁתּוֹקֵק לְזִקְנָה, לְמַעֲשֶׂה טוֹב הוּא מִשְׁתּוֹקֵק.
ב אֲבָל מִן הָרָאוּי שֶׁיִּהְיֶה הַזָּקֵן מִי שֶׁאֵין נִמְצָא בּוֹ מוּם, וְהוּא בַּעַל לְאִשָּׁה אַחַת, אֲשֶׁר שִׂכְלוֹ עֵר, וְהוּא צָנוּעַ, וּמָתוּן, וְאוֹהֵב אוֹרְחִים, וְיוֹדֵעַ לְלַמֵּד,
ג לֹא סוֹבֵא יַיִן, וְלֹא אֲשֶׁר יָדוֹ מְמַהֶרֶת לְהַכּוֹת, אֶלָּא יִהְיֶה עָנָו וְלֹא אִישׁ רִיב, וְלֹא אוֹהֵב כֶּסֶף;
ד וּמַנְהִיג הֵיטֵב אֶת בֵּיתוֹ, וּמַחֲזִיק אֶת בָּנָיו בְּמִשְׁמַעַת בְּכָל טֹהַר;
ה שֶׁהֲרֵי אִם אֶת בֵּיתוֹ שֶׁלּוֹ אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהַנְהִיג הֵיטֵב, אֵיךְ יוּכַל לְהַנְהִיג אֶת עֲדַת אֱלֹהִים?
ו וְאַל יִהְיֶה צָעִיר בְּתַלְמוּדוֹ, פֶּן יִתְנַשֵּׂא וְיִפֹּל בְּדִין הַשָּׂטָן.
ז וּמִן הָרָאוּי שֶׁגַּם תִּהְיֶה לִזְכוּתוֹ עֵדוּת טוֹבָה מִן הַחִיצוֹנִיּים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפֹּל בְּחֶרְפָּה וּבְפַחֵי הַשָּׂטָן.
ח וְכֵן יִהְיוּ גַּם הַשַּׁמָּשִׁים טְהוֹרִים, וְאַל יְדַבְּרוּ בְּכֵפֶל פָּנִים, וְאַל יִטּוּ אַחֲרֵי הַרְבֵּה יַיִן, וְאַל יֹאהֲבוּ רְוָחִים טְמֵאִים,
ט אֶלָּא יַחֲזִיקוּ אֶת סוֹד הָאֱמוּנָה בְּמַצְפּוּן טָהוֹר.
י וְהֵם יִבָּחֲנוּ תְּחִלָּה, וְאַחֲרֵי כֵן יְשָׁרְתוּ בִּהְיוֹתָם בְּלִי דֹּפִי.
יא כֵּן גֵּם הַנָּשִׁים תִּהְיֶינָה צְנוּעוֹת, וִיהֵא שִׂכְלָן עֵר, וְתִהְיֶינָה נֶאֱמָנוֹת בְּכָל דָּבָר, וְאַל תְּדַבֵּרְנָה לָשׁוֹן הָרַע.
יב הַשַּׁמָּשִׁים יִהְיוּ מִי שֶׁאִשָּׁה אַחַת לוֹ וְהוּא מַנְהִיג הֵיטֵב אֶת בָּנָיו וּבֵיתוֹ;
יג שֶׁכֵּן הַמְשָׁרְתִים הֵיטֵב קוֹנִים לְעַצְמָם מַעֲלָה טוֹבָה וּבִטָּחוֹן רַב בֶּאֱמוּנַת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.