TORAH | |
VaYikra Chapter 16
1 And יהוה spoke unto Moshe, after the death of the two sons of Aharon, when they drew near before יהוה , and died; 2 and יהוה said unto Moshe, "Speak unto Aharon your brother, that he comes not at all times into HaKodesh within the Parokhet, before the Kaporet which is upon the Aron, so he will not die; for I appear in the cloud upon the Kaporet. 3 Herewith shall Aharon come into HaKodesh: with a young bullock for a Khatat, and a ram for an Olah. 4 He shall put on the consecrated linen tunic, and he shall have the linen breeches upon his flesh, and shall be girded with the linen girdle, and with the linen miter shall he be attired; they are the consecrated garments; and he shall bathe his flesh in water, and put them on. 5 And he shall take of the assembly of B'nei Yisra'el two he-goats for a Khatat, and one ram for an Olah. 6 And Aharon shall present the bullock of the Khatat, which is for himself, and make atonement for himself, and for his house. 7 And he shall take the two goats, and set them before יהוה at the door of the Ohel Mo'ed. 8 And Aharon shall cast lots upon the two goats: one lot for יהוה , and the other lot for Azazel. 9 And Aharon shall present the goat upon which the lot fell for יהוה , and offer him for a Khatat. 10 But the goat on which the lot fell for Azazel shall be set alive before יהוה , to make atonement over him, to send him away for Azazel into the wilderness. 11 And Aharon shall present the bullock of the Khatat, which is for himself, and shall make atonement for himself, and for his house, and shall kill the bullock of the Khatat which is for himself. 12 And he shall take a censer full of coals of fire from off the Mizbe'akh before יהוה , and his hands full of sweet incense, beaten small, and bring it within the Parokhet. 13 And he shall put the incense upon the fire before יהוה , that the cloud of the incense may cover the Kaporet that is upon the testimony, so he will not die. 14 And he shall take of the blood of the bullock, and sprinkle it with his finger upon the Kaporet on the east; and before the Kaporet shall he sprinkle of the blood with his finger seven times. 15 Then shall he kill the goat of the Khatat, that is for the people, and bring his blood within the Parokhet, and do with his blood as he did with the blood of the bullock, and sprinkle it upon the Kaporet, and before the Kaporet. 16 And he shall make atonement for HaKodesh, because of the uncleannesses of B'nei Yisra'el and because of their transgressions, even all their sins; and so shall he do for the Ohel Mo'ed that dwells with them in the midst of their uncleannesses. 17 And there shall be no man in the Ohel Mo'ed when he goes in to make atonement in HaKodesh, until he comes out, and has made atonement for himself, and for his household, and for all the assembly of Yisra'el. 18 And he shall go out unto the Mizbe'akh that is before יהוה , and make atonement for it; and shall take of the blood of the bullock, and of the blood of the goat, and put it upon the horns of the Mizbe'akh round about. 19 And he shall sprinkle of the blood upon it with his finger seven times, and cleanse it, and hallow it from the uncleannesses of B'nei Yisra'el. 20 And when he has made an end of atoning for HaKodesh, and the Ohel Mo'ed, and the Mizbe'akh, he shall present the live goat. 21 And Aharon shall lay both his hands upon the head of the live goat, and confess over him all the iniquities of B'nei Yisra'el, and all their transgressions, even all their sins; and he shall put them upon the head of the goat, and shall send him away by the hand of an appointed man into the wilderness. 22 And the goat shall bear upon him all their iniquities unto a land which is cut off; and he shall let go the goat in the wilderness. 23 And Aharon shall come into the Ohel Mo'ed, and shall put off the linen garments, which he put on when he went into HaKodesh, and shall leave them there. 24 And he shall bathe his flesh in water in a consecrated place, and put on his other vestments and come forth and offer his Olah, and the Olah of the people, and make atonement for himself and for the people. 25 And the fat of the Khatat shall he make smoke upon the Mizbe'akh. 26 And he that lets go the goat for Azazel shall wash his clothes and bathe his flesh in water, and afterward he may come into the camp. 27 And the bullock of the Khatat, and the goat of the Khatat, whose blood was brought in to make atonement in HaKodesh, shall be carried forth without the camp; and they shall burn in the fire their skins, and their flesh, and their dung. 28 And he that burns them shall wash his clothes, and bathe his flesh in water, and afterward he may come into the camp. 29 And it shall be a statute forever unto you: in the seventh khodesh, on the tenth day of the khodesh, you shall afflict your souls, and shall do no manner of work, the home-born, or the stranger that sojourns among you. 30 For on this day shall atonement be made for you, to cleanse you; from all your sins you will be clean before יהוה . It 31 is a Shabbat Shabbaton unto you, and you shall afflict your souls; it is a statute forever. 32 And the kohen, who shall be anointed and who shall be consecrated to be kohen in his father’s stead, shall make the atonement, and shall put on the linen garments, even the consecrated garments. 33 And he shall make atonement for the Kodesh HaKadashim, and he shall make atonement for the Ohel Mo'ed and for the Mizbe'akh; and he shall make atonement for the Kohanim and for all the people of the assembly. 34 And this shall be an everlasting statute unto you, to make atonement for B'nei Yisra'el because of all their sins once in the year." And he did as יהוה commanded Moshe.
| ויּקרא פרק טז
א וַיְדַבֵּר יהוה אֶל מֹשֶׁה אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי יהוה וַיָּמֻתוּ.
ב וַיֹּאמֶר יהוה אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ מִבֵּית לַפָּרֹכֶת אֶל פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל הָאָרֹן וְלֹא יָמוּת כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה עַל הַכַּפֹּרֶת.
ג בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ בְּפַר בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת וְאַיִל לְעֹלָה.
ד כְּתֹנֶת בַּד קֹדֶשׁ יִלְבָּשׁ וּמִכְנְסֵי בַד יִהְיוּ עַל בְּשָׂרוֹ וּבְאַבְנֵט בַּד יַחְגֹּר וּבְמִצְנֶפֶת בַּד יִצְנֹף בִּגְדֵי קֹדֶשׁ הֵם וְרָחַץ בַּמַּיִם אֶת בְּשָׂרוֹ וּלְבֵשָׁם.
ה וּמֵאֵת עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יִקַּח שְׁנֵי שְׂעִירֵי עִזִּים לְחַטָּאת וְאַיִל אֶחָד לְעֹלָה.
ו וְהִקְרִיב אַהֲרֹן אֶת פַּר הַחַטָּאת אֲשֶׁר לוֹ וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ.
ז וְלָקַח אֶת שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם וְהֶעֱמִיד אֹתָם לִפְנֵי יהוה פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד.
ח וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גֹּרָלוֹת גּוֹרָל אֶחָד לַיהוה וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל.
ט וְהִקְרִיב אַהֲרֹן אֶת הַשָּׂעִיר אֲשֶׁר עָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַיהוה וְעָשָׂהוּ חַטָּאת.
י וְהַשָּׂעִיר אֲשֶׁר עָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַעֲזָאזֵל יָעֳמַד חַי לִפְנֵי יהוה לְכַפֵּר עָלָיו לְשַׁלַּח אֹתוֹ לַעֲזָאזֵל הַמִּדְבָּרָה.
יא וְהִקְרִיב אַהֲרֹן אֶת פַּר הַחַטָּאת אֲשֶׁר לוֹ וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ וְשָׁחַט אֶת פַּר הַחַטָּאת אֲשֶׁר לוֹ.
יב וְלָקַח מְלֹא הַמַּחְתָּה גַּחֲלֵי אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ מִלִּפְנֵי יהוה וּמְלֹא חָפְנָיו קְטֹרֶת סַמִּים דַּקָּה וְהֵבִיא מִבֵּית לַפָּרֹכֶת.
יג וְנָתַן אֶת הַקְּטֹרֶת עַל הָאֵשׁ לִפְנֵי יהוה וְכִסָּה עֲנַן הַקְּטֹרֶת אֶת הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל הָעֵדוּת וְלֹא יָמוּת.
יד וְלָקַח מִדַּם הַפָּר וְהִזָּה בְאֶצְבָּעוֹ עַל פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת קֵדְמָה וְלִפְנֵי הַכַּפֹּרֶת יַזֶּה שֶׁבַע פְּעָמִים מִן הַדָּם בְּאֶצְבָּעוֹ.
טו וְשָׁחַט אֶת שְׂעִיר הַחַטָּאת אֲשֶׁר לָעָם וְהֵבִיא אֶת דָּמוֹ אֶל מִבֵּית לַפָּרֹכֶת וְעָשָׂה אֶת דָּמוֹ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְדַם הַפָּר וְהִזָּה אֹתוֹ עַל הַכַּפֹּרֶת וְלִפְנֵי הַכַּפֹּרֶת.
טז וְכִפֶּר עַל הַקֹּדֶשׁ מִטֻּמְאֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִפִּשְׁעֵיהֶם לְכָל חַטֹּאתָם וְכֵן יַעֲשֶׂה לְאֹהֶל מוֹעֵד הַשֹּׁכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טֻמְאֹתָם.
יז וְכָל אָדָם לֹא יִהְיֶה בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּבֹאוֹ לְכַפֵּר בַּקֹּדֶשׁ עַד צֵאתוֹ וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ וּבְעַד כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל.
יח וְיָצָא אֶל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר לִפְנֵי יהוה וְכִפֶּר עָלָיו וְלָקַח מִדַּם הַפָּר וּמִדַּם הַשָּׂעִיר וְנָתַן עַל קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב.
יט וְהִזָּה עָלָיו מִן הַדָּם בְּאֶצְבָּעוֹ שֶׁבַע פְּעָמִים וְטִהֲרוֹ וְקִדְּשׁוֹ מִטֻּמְאֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
כ וְכִלָּה מִכַּפֵּר אֶת הַקֹּדֶשׁ וְאֶת אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת הַמִּזְבֵּחַ וְהִקְרִיב אֶת הַשָּׂעִיר הֶחָי.
כא וְסָמַךְ אַהֲרֹן אֶת שְׁתֵּי יָדָו עַל רֹאשׁ הַשָּׂעִיר הַחַי וְהִתְוַדָּה עָלָיו אֶת כָּל עֲוֹנֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶת כָּל פִּשְׁעֵיהֶם לְכָל חַטֹּאתָם וְנָתַן אֹתָם עַל רֹאשׁ הַשָּׂעִיר וְשִׁלַּח בְּיַד אִישׁ עִתִּי הַמִּדְבָּרָה.
כב וְנָשָׂא הַשָּׂעִיר עָלָיו אֶת כָּל עֲוֹנֹתָם אֶל אֶרֶץ גְּזֵרָה וְשִׁלַּח אֶת הַשָּׂעִיר בַּמִּדְבָּר.
כג וּבָא אַהֲרֹן אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וּפָשַׁט אֶת בִּגְדֵי הַבָּד אֲשֶׁר לָבַשׁ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ וְהִנִּיחָם שָׁם.
כד וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ בַמַּיִם בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ וְלָבַשׁ אֶת בְּגָדָיו וְיָצָא וְעָשָׂה אֶת עֹלָתוֹ וְאֶת עֹלַת הָעָם וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד הָעָם.
כה וְאֵת חֵלֶב הַחַטָּאת יַקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה.
כו וְהַמְשַׁלֵּחַ אֶת הַשָּׂעִיר לַעֲזָאזֵל יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ בַּמָּיִם וְאַחֲרֵי כֵן יָבוֹא אֶל הַמַּחֲנֶה.
כז וְאֵת פַּר הַחַטָּאת וְאֵת שְׂעִיר הַחַטָּאת אֲשֶׁר הוּבָא אֶת דָּמָם לְכַפֵּר בַּקֹּדֶשׁ יוֹצִיא אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְשָׂרְפוּ בָאֵשׁ אֶת עֹרֹתָם וְאֶת בְּשָׂרָם וְאֶת פִּרְשָׁם.
כח וְהַשֹּׂרֵף אֹתָם יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ בַּמָּיִם וְאַחֲרֵי כֵן יָבוֹא אֶל הַמַּחֲנֶה.
כט וְהָיְתָה לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ תְּעַנּוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ הָאֶזְרָח וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם.
ל כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יהוה תִּטְהָרוּ.
לא שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הִיא לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם.
לב וְכִפֶּר הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִמְשַׁח אֹתוֹ וַאֲשֶׁר יְמַלֵּא אֶת יָדוֹ לְכַהֵן תַּחַת אָבִיו וְלָבַשׁ אֶת בִּגְדֵי הַבָּד בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ.
לג וְכִפֶּר אֶת מִקְדַּשׁ הַקֹּדֶשׁ וְאֶת אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת הַמִּזְבֵּחַ יְכַפֵּר וְעַל הַכֹּהֲנִים וְעַל כָּל עַם הַקָּהָל יְכַפֵּר.
לד וְהָיְתָה זֹּאת לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם לְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִכָּל חַטֹּאתָם אַחַת בַּשָּׁנָה וַיַּעַשׂ כַּאֲשֶׁר צִוָּה יהוה אֶת מֹשֶׁה.
|
VaYikra Chapter 17
1 And יהוה spoke unto Moshe, saying, 2 "Speak unto Aharon, and unto his sons, and unto all B'nei Yisra'el, and say unto them, 'This is the thing which יהוה has commanded, saying,' 3 'If there is any man from among Beit Yisra'el, that kills an ox, or lamb, or goat, in the camp, or that kills it without the camp, 4 and has not brought it unto the door of the Ohel Mo'ed, to present it as an offering unto יהוה before the Mishkan of יהוה , blood shall be imputed unto that man; he has shed blood; and that man shall be cut off from among his people. 5 To the end that B'nei Yisra'el may bring their sacrifices, which they sacrifice in the open field, even that they may bring them unto יהוה , unto the door of the Ohel Mo'ed, unto the Kohen, and sacrifice them for sacrifices of Sh'lamim unto יהוה . And 6 the Kohen shall dash the blood against the Mizbe'akh of יהוה at the door of the Ohel Mo'ed, and make the fat smoke for a sweet savor unto יהוה . And 7 they shall no more sacrifice their sacrifices unto the Se'irim, after whom they go astray. This shall be a statute forever unto them throughout their generations.'' 8 And you shall say unto them, 'whatever man there is of Beit Yisra'el, or of the strangers that sojourn among them, that offers an Olah or sacrifice, 9 and brings it not unto the door of the Ohel Mo'ed to sacrifice it unto יהוה , even that man shall be cut off from his people. 10 And whatever man there is of Beit Yisra'el, or of the strangers that sojourn among them, that eats any manner of blood, I will set My face against that soul that eats blood, and will cut him off from among his people. 11 For the life of the flesh is in the blood; and I have given it to you upon the Mizbe'akh to make atonement for your souls; for it is the blood that makes atonement by reason of the life. 12 Therefore I said unto B'nei Yisra'el: ‘No soul of you shall eat blood, neither shall any stranger that sojourns among you eat blood'. 13 And whatever man there is of B'nei Yisra'el, or of the strangers that sojourn among them, that takes in hunting any beast or fowl that may be eaten, he shall pour out the blood thereof, and cover it with dust. 14 For as to the life of all flesh, the blood thereof is all one with the life thereof; therefore I said unto B'nei Yisra'el, 'You shall eat the blood of no manner of flesh; for the life of all flesh is the blood thereof; whoever eats it shall be cut off.' 15 And every soul that eats that which dies of itself, or that which is torn of beasts, whether he is home-born or a stranger, he shall wash his clothes and bathe himself in water, and be unclean until the evening; then shall he be clean. 16 But if he washes them not, nor bathes his flesh, then he shall bear his iniquity."
| ויּקרא פרק יז
א וַיְדַבֵּר יהוה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר.
ב דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו וְאֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יהוה לֵאמֹר.
ג אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִשְׁחַט שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז בַּמַּחֲנֶה אוֹ אֲשֶׁר יִשְׁחַט מִחוּץ לַמַּחֲנֶה.
ד וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא הֱבִיאוֹ לְהַקְרִיב קָרְבָּן לַיהוה לִפְנֵי מִשְׁכַּן יהוה דָּם יֵחָשֵׁב לָאִישׁ הַהוּא דָּם שָׁפָךְ וְנִכְרַת הָאִישׁ הַהוּא מִקֶּרֶב עַמּוֹ.
ה לְמַעַן אֲשֶׁר יָבִיאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת זִבְחֵיהֶם אֲשֶׁר הֵם זֹבְחִים עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה וֶהֱבִיאֻם לַיהוה אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד אֶל הַכֹּהֵן וְזָבְחוּ זִבְחֵי שְׁלָמִים לַיהוה אוֹתָם.
ו וְזָרַק הַכֹּהֵן אֶת הַדָּם עַל מִזְבַּח יהוה פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וְהִקְטִיר הַחֵלֶב לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוה .
ז וְלֹא יִזְבְּחוּ עוֹד אֶת זִבְחֵיהֶם לַשְּׂעִירִם אֲשֶׁר הֵם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם חֻקַּת עוֹלָם תִּהְיֶה זֹּאת לָהֶם לְדֹרֹתָם.
ח וַאֲלֵהֶם תֹּאמַר אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל וּמִן הַגֵּר אֲשֶׁר יָגוּר בְּתוֹכָם אֲשֶׁר יַעֲלֶה עֹלָה אוֹ זָבַח.
ט וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא יְבִיאֶנּוּ לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ לַיהוה וְנִכְרַת הָאִישׁ הַהוּא מֵעַמָּיו.
י וְאִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל וּמִן הַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם אֲשֶׁר יֹאכַל כָּל דָּם וְנָתַתִּי פָנַי בַּנֶּפֶשׁ הָאֹכֶלֶת אֶת הַדָּם וְהִכְרַתִּי אֹתָהּ מִקֶּרֶב עַמָּהּ.
יא כִּי נֶפֶשׁ הַבָּשָׂר בַּדָּם הִוא וַאֲנִי נְתַתִּיו לָכֶם עַל הַמִּזְבֵּחַ לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם כִּי הַדָּם הוּא בַּנֶּפֶשׁ יְכַפֵּר.
יב עַל כֵּן אָמַרְתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל נֶפֶשׁ מִכֶּם לֹא תֹאכַל דָּם וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם לֹא יֹאכַל דָּם.
יג וְאִישׁ אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִן הַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם אֲשֶׁר יָצוּד צֵיד חַיָּה אוֹ עוֹף אֲשֶׁר יֵאָכֵל וְשָׁפַךְ אֶת דָּמוֹ וְכִסָּהוּ בֶּעָפָר.
יד כִּי נֶפֶשׁ כָּל בָּשָׂר דָּמוֹ בְנַפְשׁוֹ הוּא וָאֹמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל דַּם כָּל בָּשָׂר לֹא תֹאכֵלוּ כִּי נֶפֶשׁ כָּל בָּשָׂר דָּמוֹ הִוא כָּל אֹכְלָיו יִכָּרֵת.
טו וְכָל נֶפֶשׁ אֲשֶׁר תֹּאכַל נְבֵלָה וּטְרֵפָה בָּאֶזְרָח וּבַגֵּר וְכִבֶּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָמֵא עַד הָעֶרֶב וְטָהֵר.
טז וְאִם לֹא יְכַבֵּס וּבְשָׂרוֹ לֹא יִרְחָץ וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ.
|
VaYikra Chapter 18
1 And יהוה spoke unto Moshe, saying: 2 Speak unto B'nei Yisra'el, and say unto them: ‘I am יהוה your Elohim. 3 After the doings of the land of Mitzrayim, wherein you dwelt, shall you not do; and after the doings of the land of Kena'an, where I bring you, shall you not do; neither shall you walk in their statutes. 4 My Mishpatim shall you do, and My Khukot shall you keep, to walk therein: I am יהוה your Elohim. 5 You shall therefore keep My Khukot, and My Mishpatim, which if a man does them, he shall live by them: I am יהוה '."
6 None of you shall approach to any that is near of kin to him, to reveal eirvah. I am יהוה .
7 The eirvah of your father, and the eirvah of your mother, shall you not uncover: she is your mother; you shall not uncover her eirvah. 8 The eirvah of your father's wife shall you not uncover: it is your father's eirvah. 9 The eirvah of your sister, the daughter of your father, or the daughter of your mother, whether born at home, or born abroad, even their eirvah you shall not uncover. 10 The eirvah of your son's daughter, or of your daughter's daughter, even their eirvah you shall not uncover; for theirs is your own nakedness. 11 The eirvah of your father's wife's daughter, begotten of your father, she is your sister, you shall not uncover her nakedness.
12 You shall not uncover the eirvah of your father's sister: she is your father's near kinswoman. 13 You shall not uncover the eirvah of your mother's sister; for she is your mother's near kinswoman. 14 you shall not uncover the eirvah of your father's brother, you shall not approach to his wife: she is your aunt.
15 You shall not uncover the eirvah of your daughter-in-law: she is your son's wife; you shall not uncover her eirvah. 16 You shall not uncover the eirvah of your brother's wife: it is your brother's eirvah.
17 You shall not uncover the eirvah of a woman and her daughter; you shall not take her son's daughter, or her daughter's daughter, to uncover her eirvah: they are near kinswomen; it is lewdness. 18 And you shall not take a woman to her sister, to be a rival to her, to uncover her eirvah, beside the other in her lifetime. 19 And you shall not approach unto a woman to uncover her eirvah, as long as she is impure by her uncleanness.
20 And you shall not lie carnally with your neighbor's wife, to defile yourself with her. 21 And you shall not give any of your seed to set them apart to Molekh, neither shall you profane the name of your Elohim: I am יהוה .
22 You shall not lie with mankind, as with womankind; it is abomination. 23 And you shall not lie with any beast to defile yourself therewith; neither shall any woman stand before a beast, to lie down thereto; it is perversion.
24 Defile not yourselves in any of these things; for in all these the nations are defiled, which I cast out from before you. 25 And the land was defiled, therefore I did visit the iniquity thereof upon it, and the land vomited out her inhabitants. 26 you therefore shall keep My Khukot and My Mishpatim, and shall not do any of these abominations; neither the home-born, nor the stranger that sojourns among you, 27 for all these abominations have the men of the land done that were before you, and the land is defiled, 28 that the land not vomit you out also, when you defile it, as it vomited out the nation that was before you. 29 For whoever shall do any of these abominations, even the souls that do them shall be cut off from among their people. 30 Therefore shall you keep My charge, that you not do any of these abominable customs which were done before you, and that you defile not yourselves therein: I am יהוה your Elohim."
| ויּקרא פרק יח
א וַיְדַבֵּר יהוה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר.
ב דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אֲנִי יהוה אֱלֹהֵיכֶם.
ג כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם בָּהּ לֹא תַעֲשׂוּ וּכְמַעֲשֵׂה אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה לֹא תַעֲשׂוּ וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ.
ד אֶת מִשְׁפָּטַי תַּעֲשׂוּ וְאֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמְרוּ לָלֶכֶת בָּהֶם אֲנִי יהוה אֱלֹהֵיכֶם.
ה וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם אֲנִי יהוה .
ו אִישׁ אִישׁ אֶל כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה אֲנִי יהוה .
ז עֶרְוַת אָבִיךָ וְעֶרְוַת אִמְּךָ לֹא תְגַלֵּה אִמְּךָ הִוא לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָהּ.
ח עֶרְוַת אֵשֶׁת אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה עֶרְוַת אָבִיךָ הִוא.
ט עֶרְוַת אֲחוֹתְךָ בַת אָבִיךָ אוֹ בַת אִמֶּךָ מוֹלֶדֶת בַּיִת אוֹ מוֹלֶדֶת חוּץ לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָן.
י עֶרְוַת בַּת בִּנְךָ אוֹ בַת בִּתְּךָ לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָן כִּי עֶרְוָתְךָ הֵנָּה.
יא עֶרְוַת בַּת אֵשֶׁת אָבִיךָ מוֹלֶדֶת אָבִיךָ אֲחוֹתְךָ הִוא לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָהּ.
יב עֶרְוַת אֲחוֹת אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה שְׁאֵר אָבִיךָ הִוא.
יג עֶרְוַת אֲחוֹת אִמְּךָ לֹא תְגַלֵּה כִּי שְׁאֵר אִמְּךָ הִוא.
יד עֶרְוַת אֲחִי אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה אֶל אִשְׁתּוֹ לֹא תִקְרָב דֹּדָתְךָ הִוא.
טו עֶרְוַת כַּלָּתְךָ לֹא תְגַלֵּה אֵשֶׁת בִּנְךָ הִוא לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָהּ.
טז עֶרְוַת אֵשֶׁת אָחִיךָ לֹא תְגַלֵּה עֶרְוַת אָחִיךָ הִוא.
יז עֶרְוַת אִשָּׁה וּבִתָּהּ לֹא תְגַלֵּה אֶת בַּת בְּנָהּ וְאֶת בַּת בִּתָּהּ לֹא תִקַּח לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ שַׁאֲרָה הֵנָּה זִמָּה הִוא.
יח וְאִשָּׁה אֶל אֲחֹתָהּ לֹא תִקָּח לִצְרֹר לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ עָלֶיהָ בְּחַיֶּיהָ.
יט וְאֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ לֹא תִקְרַב לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ.
כ וְאֶל אֵשֶׁת עֲמִיתְךָ לֹא תִתֵּן שְׁכָבְתְּךָ לְזָרַע לְטָמְאָה בָהּ.
כא וּמִזַּרְעֲךָ לֹא תִתֵּן לְהַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ וְלֹא תְחַלֵּל אֶת שֵׁם אֱלֹהֶיךָ אֲנִי יהוה .
כב וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה הִוא.
כג וּבְכָל בְּהֵמָה לֹא תִתֵּן שְׁכָבְתְּךָ לְטָמְאָה בָהּ וְאִשָּׁה לֹא תַעֲמֹד לִפְנֵי בְהֵמָה לְרִבְעָהּ תֶּבֶל הוּא.
כד אַל תִּטַּמְּאוּ בְּכָל אֵלֶּה כִּי בְכָל אֵלֶּה נִטְמְאוּ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אֲנִי מְשַׁלֵּחַ מִפְּנֵיכֶם.
כה וַתִּטְמָא הָאָרֶץ וָאֶפְקֹד עֲוֹנָהּ עָלֶיהָ וַתָּקִא הָאָרֶץ אֶת יֹשְׁבֶיהָ.
כו וּשְׁמַרְתֶּם אַתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי וְלֹא תַעֲשׂוּ מִכֹּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה הָאֶזְרָח וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם.
כז כִּי אֶת כָּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵל עָשׂוּ אַנְשֵׁי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם וַתִּטְמָא הָאָרֶץ.
כח וְלֹא תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם בְּטַמַּאֲכֶם אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר קָאָה אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם.
כט כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה מִכֹּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה וְנִכְרְתוּ הַנְּפָשׁוֹת הָעֹשֹׂת מִקֶּרֶב עַמָּם.
ל וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת מֵחֻקּוֹת הַתּוֹעֵבֹת אֲשֶׁר נַעֲשׂוּ לִפְנֵיכֶם וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם אֲנִי יהוה אֱלֹהֵיכֶם.
|
HAFTARAH | |
Yesha-Yahu Chapter 52
13 Behold, My servant shall prosper, he shall be exalted and lifted up, and shall be very high. 14 According as many were appalled at you, so marred was his visage unlike that of a man, and his form unlike that of the sons of men, 15 so shall He startle many nations, kings shall shut their mouths because of Him; for that which had not been told them shall they see, and that which they had not heard shall they perceive."
| יְשַׁעְיָהוּ פרק נב
יג הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִּי; יָרוּם וְנִשָּׂא וְגָבַהּ מְאֹד.
יד כַּאֲשֶׁר שָׁמְמוּ עָלֶיךָ רַבִּים כֵּן מִשְׁחַת מֵאִישׁ מַרְאֵהוּ; וְתֹאֲרוֹ מִבְּנֵי אָדָם.
טו כֵּן יַזֶּה גּוֹיִם רַבִּים עָלָיו יִקְפְּצוּ מְלָכִים פִּיהֶם: כִּי אֲשֶׁר לֹא סֻפַּר לָהֶם רָאוּ וַאֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ הִתְבּוֹנָנוּ.
|
Yesha-Yahu Chapter 53
1 "Who would have believed our report? And to whom has Zero'ah יהוה been revealed? 2 For He shot up right forth as a sapling, and as a root out of a dry ground; He had no form nor comeliness that we should look upon Him, nor beauty that we should delight in Him. 3 He was despised, and forsaken of men, a man of pains, and acquainted with sorrows, and as one from whom men hide their faces: He was despised, and we esteemed Him not. 4 Surely our sickness he did bear, and our pains he carried; whereas we did esteem Him stricken, smitten of Elohim, and afflicted. 5 But He was wounded because of our transgressions, He was broken because of our iniquities: the chastisement of our shalom was upon Him, and with His stripes we were healed. 6 All we like sheep did go astray, we turned every one to his own way; and יהוה has made to light on Him the iniquity of us all. 7 He was oppressed, though He humbled himself and opened not his mouth; as a lamb that is led to the slaughter, and as a sheep that before her shearers is dumb; yes, He opened not his mouth. 8 By oppression and judgment He was taken away, and with His generation who did reason? For He was cut off out of the land of the living, for the transgression of my people to whom the stroke was due. 9 And they made His grave with the wicked, and with the rich His tomb; although He had done no violence, neither was any deceit in His mouth."
10 "Yet it pleased יהוה to break Him in weakness; so You would make His soul as a guilt offering, that He might see His seed, prolong His days, and that the desire of יהוה might prosper by His hand: 11 of the travail of His soul He shall see to the full, even My servant; by His knowledge, my Servant, a Tzadik, shall justify many, and their iniquities He will bear. 12 Therefore will I divide Him a portion among the great, and he shall divide the spoil with the mighty; because He poured out his soul unto Mavet, and was numbered with the transgressors; yet He bore the sin of many, and made intercession for the transgressors."
| יְשַׁעְיָהוּ פרק נג
א מִי הֶאֱמִין לִשְׁמֻעָתֵנוּ; וּזְרוֹעַ יהוה עַל מִי נִגְלָתָה.
ב וַיַּעַל כַּיּוֹנֵק לְפָנָיו וְכַשֹּׁרֶשׁ מֵאֶרֶץ צִיָּה לֹא תֹאַר לוֹ וְלֹא הָדָר; וְנִרְאֵהוּ וְלֹא מַרְאֶה וְנֶחְמְדֵהוּ.
ג נִבְזֶה וַחֲדַל אִישִׁים אִישׁ מַכְאֹבוֹת וִידוּעַ חֹלִי; וּכְמַסְתֵּר פָּנִים מִמֶּנּוּ נִבְזֶה וְלֹא חֲשַׁבְנֻהוּ.
ד אָכֵן חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא וּמַכְאֹבֵינוּ סְבָלָם; וַאֲנַחְנוּ חֲשַׁבְנֻהוּ נָגוּעַ מֻכֵּה אֱלֹהִים וּמְעֻנֶּה.
ה וְהוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵנוּ מְדֻכָּא מֵעֲוֹנֹתֵינוּ; מוּסַר שְׁלוֹמֵנוּ עָלָיו וּבַחֲבֻרָתוֹ נִרְפָּא לָנוּ.
ו כֻּלָּנוּ כַּצֹּאן תָּעִינוּ אִישׁ לְדַרְכּוֹ פָּנִינוּ; וַיהוה הִפְגִּיעַ בּוֹ אֵת עֲוֹן כֻּלָּנוּ.
ז נִגַּשׂ וְהוּא נַעֲנֶה וְלֹא יִפְתַּח פִּיו כַּשֶּׂה לַטֶּבַח יוּבָל וּכְרָחֵל לִפְנֵי גֹזְזֶיהָ נֶאֱלָמָה; וְלֹא יִפְתַּח פִּיו.
ח מֵעֹצֶר וּמִמִּשְׁפָּט לֻקָּח וְאֶת דּוֹרוֹ מִי יְשׂוֹחֵחַ: כִּי נִגְזַר מֵאֶרֶץ חַיִּים מִפֶּשַׁע עַמִּי נֶגַע לָמוֹ.
ט וַיִּתֵּן אֶת רְשָׁעִים קִבְרוֹ וְאֶת עָשִׁיר בְּמֹתָיו; עַל לֹא חָמָס עָשָׂה וְלֹא מִרְמָה בְּפִיו.
י וַיהוה חָפֵץ דַּכְּאוֹ הֶחֱלִי אִם תָּשִׂים אָשָׁם נַפְשׁוֹ יִרְאֶה זֶרַע יַאֲרִיךְ יָמִים; וְחֵפֶץ יהוה בְּיָדוֹ יִצְלָח.
יא מֵעֲמַל נַפְשׁוֹ יִרְאֶה יִשְׂבָּע בְּדַעְתּוֹ יַצְדִּיק צַדִּיק עַבְדִּי לָרַבִּים; וַעֲוֹנֹתָם הוּא יִסְבֹּל.
יב לָכֵן אֲחַלֶּק לוֹ בָרַבִּים וְאֶת עֲצוּמִים יְחַלֵּק שָׁלָל תַּחַת אֲשֶׁר הֶעֱרָה לַמָּוֶת נַפְשׁוֹ וְאֶת פֹּשְׁעִים נִמְנָה; וְהוּא חֵטְא רַבִּים נָשָׂא וְלַפֹּשְׁעִים יַפְגִּיעַ.
|
KETUVIM | |
Tehillah (Psalm) 26
1 By David. Judge me, O יהוה , for I have walked in my integrity, and I have trusted in
יהוה without wavering.
2 Examine me, O יהוה , and try me; test my reins and my heart.
3 For Your compassion is before my eyes; and I have walked in Your truth.
4 I have not sat with men of falsehood; neither will I go in with dissemblers.
5 I hate the gathering of evil doers, and will not sit with the wicked.
6 I will wash my hands in innocence; so will I encompass Your Mizbe'akh, O
יהוה ,
7 That I may make the voice of thanksgiving to be heard, and tell of all Your wondrous
works.
8 יהוה , I love the habitation of Your House, and the place where Your Kavod dwells.
9 Gather not my soul with sinners, nor my life with men of blood;
10 In whose hands is craftiness, and their right hand is full of bribes.
11 But as for me, I will walk in my integrity; redeem me, and be gracious unto me.
12 My foot stands in an even place; in the congregations will I bless יהוה.
| תְהִלִים פרק כו
א לְדָוִד: שָפְטֵנִי יהוה כִי אֲנִי בְתֻמִי הָלַכְתִי; ובַיהוָה בָטַחְתִי לֹא אֶמְעָד.
ב בְחָנֵנִי יהוה וְנַסֵנִי; צרופה (צָרְפָה) כִלְיותַי וְלִבִי.
ג כִי חַסְדְךָ לְנֶגֶד עֵינָי; וְהִתְהַלַכְתִי בַאֲמִתֶךָ.
ד לֹא יָשַבְתִי עִם מְתֵי שָוְא; וְעִם נַעֲלָמִים לֹא אָבוא.
ה שָנֵאתִי קְהַל מְרֵעִים; וְעִם רְשָעִים לֹא אֵשֵב.
ו אֶרְחַץ בְנִקָיון כַפָי; וַאֲסֹבְבָה אֶת מִזְבַחֲךָ יהוה .
ז לַשְמִעַ בְקול תודָה; ולְסַפֵר כָל נִפְלְאותֶיךָ.
ח יהוה אָהַבְתִי מְעון בֵיתֶךָ; ומְקום מִשְכַן כְבודֶךָ.
ט אַל תֶאֱסֹף עִם חַטָאִים נַפְשִי; וְעִם אַנְשֵי דָמִים חַיָי.
י אֲשֶר בִידֵיהֶם זִמָה; וִימִינָם מָלְאָה שֹחַד.
יא וַאֲנִי בְתֻמִי אֵלֵךְ; פְדֵנִי וְחָנֵנִי.
יב רַגְלִי עָמְדָה בְמִישור; בְמַקְהֵלִים אֲבָרֵךְ יהוה.
|
BRIT HAKHADASHAH | |
Yokhanan Chapter 7
1 After these things, Yeshua travelled in the Galil; for He did not wish to travel in Y'hudah because the Y'hudim wanted to kill Him. 2 Now Khag Sukkot of the Yehudim, was at hand. 3 And His brothers said to Yeshua, “Depart from here and go to Y'hudah, so that your Talmidim may see the works that you do. 4 For there is no man who does anything in secret and yet wants it to become known. If you are doing these things, show yourself to the people.” 5 For not even His own brothers trusted in Yeshua. 6 Yeshua said to them, “My time has not yet come; but your time is always here. 7 The world cannot hate you; but it hates me, because I testify against it, that its works are evil. 8 You go up to this Khag; I am not going just now to this Khag, for my time is not yet come.” 9 He said these things, and remained in the Galil. 10 But when His brothers had gone up to the Khag, then He also went up, not openly, but as it were in secret. 11 The Y'hudim were looking for Him at the Khag and said, “Where is He?” 12 And there was much murmuring among the people concerning Him; for some said, “He is good;” and others said, “No, but He just deceives the people.” 13 But no man spoke openly about Him, because of the fear of the Y'hudim.
14 Now about the middle period of the Khag, Yeshua went up to the Heikhal and taught. 15 And the Y'hudim marveled, saying, “How does this man know the scrolls when He has not studied them?” 16 Yeshua answered, saying, “My doctrine is not mine, but His who sent me. 17 He who desires to do His will can understand if my doctrine is from Elohim, or if I am just speaking of my own accord. 18 He who speaks of his own accord seeks glory for himself; but He who seeks the glory of Him who sent Him is true, and there is no deception in His heart. 19 Did not Moshe give you the Torah? And yet none of you obeys the Torah. Why do you want to kill me?” 20 The people answered, saying, “You are crazy; who wants to kill you?” 21 Yeshua answered, saying to them, “I have done one work, and all of you marvel. 22 Moshe gave you circumcision, not because it is from Moshe, but because it is from the forefathers; and yet you circumcise a man on Shabbat. 23 So if a man is circumcised on Yom Shabbat, that the Torah of Moshe may not be broken, yet you murmur at me because I healed a man on Yom Shabbat? 24 Do not judge by partiality, but judge a just judgment.” 25 Then some of the men of Yerushalayim were saying, “Is not this the man whom they want to kill? 26 And yet He speaks openly, but they say nothing to Him. Perhaps our elders have found out that He is the Mashi'akh? 27 But we know from where He comes; but when the Mashi'akh comes, no man will know from where He comes.” 28 Yeshua then lifted up his voice as He taught in the Heikhal, saying, “You know me, and you know from where I come; and yet I have not come of my own accord, but He who sent me is true, whom you do not know. 29 But I know Him; because I am from Him, and He sent me.” 30 So they wanted to seize Him; and no man laid hands on Him, because His time had not yet come. 31 But a great many of the people trusted in Him and said, “When the Mashi'akh comes, will he do greater wonders than this man does?” 32 The P'rushim heard the people talking about Him; so they and the chief Kohanim sent soldiers to arrest Him. 33 And Yeshua said, “I am with you just a short while, and I am going to Him who sent me. 34 You will seek me, but you will not find me; and where I am you cannot come.” 35 Then the Y'hudim said among themselves, “Where is He going, that we cannot find Him? Is he planning to go to the countries of the Goyim to teach the pagans? 36 What does this word mean which He said, ‘You will seek me and you will not find me, and where I am you cannot come?'”
37 Now on Yom HaGadol, which is the last day of the Khag, Yeshua stood and cried out, saying, “If any man is thirsty, let him come to me and drink. 38 Whoever trusts in me, just as the scriptures have said, the rivers of Mayim Khayim shall flow from within him.” 39 He said this concerning HaRu'akh, which they who believe in Him were to receive; for HaRu'akh was not yet given, because Yeshua was not yet glorified. 40 Many of the people who heard His words were saying, “This man truly is a navi.” 41 Others were saying, “He is the Mashi'akh;” but others said, “Is it possible that Mashi'akh should come from the Galil? 42 Does not the scripture say that Mashi'akh will come from the seed of David and from Beit Lekhem, the town of David?” 43 So the people were divided because of Him. 44 And there were some men among them who wanted to seize Him; but no man laid hands on Him.
45 And the soldiers returned to the chief Kohanim and the P'rushim; and the Kohanim said to them, “Why did you not bring Him? 46 The soldiers said to them, “Never a man has spoken as this man speaks.” 47 The P'rushim said to them, “What, have you also been deceived? 48 Have any of the leaders or of the P'rushim trusted in Him, 49 except this cursed people who do not know the Torah?” 50 Nicodemus, one of them, who had come to Yeshua at night, said to them, 51 “Does our Torah convict a man unless it first hears from him and knows what he has done?” 52 They answered, saying to him, “What, are you also from the Galil? Search and see that no navi will rise up from the Galil.” 53 So everyone went to his own house. | יוחנן פרק ז
א אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הִתְהַלֵּךְ יֵשׁוּעַ בַּגָּלִיל; כִּי לֹא רָצָה לְהִתְהַלֵּךְ בִּיהוּדָה, מִפְּנֵי שֶׁהַיְּהוּדִים בִּקְשׁוּ לְהָרְגוֹ.
ב וְחַג הַסֻּכּוֹת שֶׁל הַיְּהוּדִים הָיָה קָרוֹב;
ג וְאָמְרוּ לוֹ אֶחָיו לְיֵשׁוּעַ: צֵא לְךָ מִכָּאן וְלֵךְ לִיהוּדָה, כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּ תַּלְמִידֶיךָ אֶת הַמַּעֲשִׂים שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה;
ד כִּי אֵין אִישׁ עוֹשֶׂה דָּבָר בַּסֵּתֶר וְרוֹצֶה שֶׁיִּהְיֶה בְּגָלוּי. אִם עוֹשֶׂה אַתָּה אֶת אֵלֶּה, הַרְאֵה עַצְמְךָ לָעוֹלָם;
ה שֶׁכֵּן אֲפִלּוּ אֶחָיו לֹא הֶאֱמִינוּ בְּיֵשׁוּעַ.
ו אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: זְמַנִּי שֶׁלִּי עַד עַתָּה לֹא הִגִּיעַ, אֲבָל זְמַנְכֶם שֶׁלָּכֶם מָצוּי בְּכָל עֵת.
ז אֵין הָעוֹלָם יָכוֹל לִשְׂנֹא אֶתְכֶם; אֲבָל אוֹתִי הוּא שׂוֹנֵא, מִשּׁוּם שֶׁאֲנִי מֵעִיד עָלָיו כִּי מַעֲשָׂיו רָעִים הֵם.
ח אַתֶּם עֲלוּ לַחַג הַזֶּה. אֲנִי אֵינֶנִּי עוֹלֶה עַכְשָׁו לַחַג הַזֶּה, כִּי זְמַנִּי לֹא נִשְׁלַם.
ט אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אָמַר, וְנִשְׁאַר בַּגָּלִיל.
י אֲבָל כְּשֶׁעָלוּ אֶחָיו לַחַג, אָז גַּם הוּא עָלָה, לֹא בְּגָלוּי אֶלָּא בַּסֵּתֶר.
יא וְהַיְּהוּדִים חִפְּשׂוּהוּ בַּחַג וְאָמְרוּ: אֵיפֹה הוּא?
יב וְרִטּוּן רַב הָיָה עָלָיו בֶּהָמוֹן; כִּי הָיוּ אֲשֶׁר אָמְרוּ שֶׁטּוֹב הוּא; וַאֲחֵרִים אָמְרוּ: לֹא אֶלָּא מַטְעֶה הוּא אֶת הָעָם.
יג אַךְ אִישׁ לֹא דִּבֵּר עָלָיו בְּגָלוּי, מִפַּחַד הַיְּהוּדִים.
יד וּכְשֶׁהִגִּיעוּ יְמֵי הַחַג לְמַחֲצִיתָם, עָלָה יֵשׁוּעַ לַהֵיכָל וְלִמֵּד.
טו וְהִתְפַּלְּאוּ הַיְהוּדִים וְאָמְרוּ: אֵיךְ יוֹדֵעַ זֶה סֵפֶר אַף שֶׁלֹּא לָמַד?
טז עָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר: תּוֹרָתִי אֵינֶנָּה שֶׁלִּי,אֶלָּא שֶׁל אֲשֶׁר שְׁלָחַנִי.
יז מִי שֶׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹנוֹ מַבְחִין בְּתוֹרָתִי אִם מֵאֱלֹהִים הִיא, אוֹ אִם אֲנִי מֵעַצְמִי מְדַבֵּר.
יח מִי שֶׁמִּשִּׂכְלוֹ שֶׁלּוֹ מְדַבֵּר, מְבַקֵּשׁ כָּבוֹד לְעַצְמוֹ; אֲבָל הַמְבַקֵּשׁ אֶת כְּבוֹד מִי שֶׁשְּׁלָחוֹ, מְהֵימָן הוּא וְאֵין בְּלִבּוֹ עַוְלָה.
יט הַאִם לֹא מֹשֶׁה נָתַן לָכֶם אֶת הַתּוֹרָה? וְאֵין אִישׁ מִכֶּם שׁוֹמֵר אֶת הַתּוֹרָה.
כ מַדּוּעַ מְבַקְּשִׁים אַתֶּם לְהָרְגֵנִי? עָנָה הֶהָמוֹן וְאָמַר: שֵׁד יֵשׁ לְךָ; מִי מְבַקֵּשׁ לְהָרְגְךָ?
כא עָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: מַעֲשֶׂה אֶחָד עָשִׂיתִי וְכֻלְּכֶם מִתְפַּלְּאִים.
כב מִשּׁוּם כָּךְ מֹשֶׁה נָתַן לָכֶם אֶת הַמִּילָה, לֹא מִשּׁוּם שֶׁמִּמֶּנּוּ, מִמֹּשֶׁה, הִיא, אֶלָּא שֵׁמִּן הָאָבוֹת הִיא; וּבְשַׁבָּת מָלִים אַתֶּם אָדָם.
כג וְאִם נִמּוֹל אָדָם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת לְמַעַן לֹא תּוּפַר תּוֹרַת מֹשֶׁה, עָלַי רוֹטְנִים אַתֶּם שֶׁאָדָם שָׁלֵם רִפֵּאתִי בְּיוֹם הַשַּׁבָּת?
כד אַל תִּהְיוּ שׁוֹפְטִים בְּמַשּׂוֹא פָּנִים, אֶלָּא מִשְׁפַּט צֶדֶק שִׁפְטוּ.
כה וְאָמְרוּ אֲנָשִׁים מִירוּשָׁלַיִם: הַאִם לֹא זֶהוּ אֲשֶׁר מְבַקְּשִׁים לְהָרְגוֹ?
כו וְהִנֵּה בְּגָלוּי הוּא מְדַבֵּר וּמְאוּמָה לֹא אוֹמְרִים לוֹ. שֶׁמָּא הִכִּירוּ הַזְּקֵנִים שֶׁזֶּהוּא בֶּאֱמֶת הַמָּשִׁיחַ?
כז אֲבָל זֶה, יוֹדְעִים אָנוּ מֵאַיִן הוּא. בְּרַם הַמָּשִׁיחַ כַּאֲשֶׁר יָבוֹא, אִישׁ לֹא יֵדַע מֵאַיִן הוּא.
כח וְנָשָׂא יֵשׁוּעַ אֶת קוֹלוֹ כַּאֲשֶׁר לִמֵּד בַּהֵיכָל, וְאָמַר: אוֹתִי אַתֶּם מַכִּירִים, וּמֵאַיִן אֲנִי יוֹדְעִים אַתֶּם; וּמֵעַצְמִי לֹא בָּאתִי, אַךְ מְהֵימָן הוּא מִי שֶׁשְּׁלָחַנִי, אֲשֶׁר אֵינְכֶם מַכִּירִים אוֹתוֹ.
כט אֲבָל אֲנִי מַכִּיר אוֹתוֹ, כִּי מִמֶּנּוּ אֲנִי וְהוּא שְׁלָחַנִי.
ל וּבִקְּשׁוּ לְתָפְסוֹ, אַךְ אִישׁ לֹא שָׂם עָלָיו יָד מִפְּנֵי שֶׁעוֹד לֹא בָּאָה שְׁעָתוֹ.
לא אֲבָל רַבִּים מִן הֶהָמוֹן הֶאֱמִינוּ בּוֹ וְאָמְרוּ: הַמָּשִׁיחַ כַּאֲשֶׁר יָבוֹא, הַאִם יַעֲשֶׂה אוֹתוֹת גְּדוֹלִים יוֹתֵר מֵאֵלֶּה שֶׁעוֹשֶׂה זֶה?
לב וְשָׁמְעוּ הַפְּרוּשִׁים אֶת הַהֲמוֹנִים מְדַבְּרִים עָלָיו אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְשָׁלְחוּ הֵם וְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים שׁוֹטְרִים כְּדֵי שֶׁיִּתְפְּסוּהוּ.
לג וְאָמַר יֵשׁוּעַ: עוֹד זְמַן מְעַט אֲנִי עִמָּכֶם וְהוֹלֵךְ אֲנִי אֶל מִי שֶׁשְּׁלָחַנִי. לד וּתְחַפְּשׂוּנִי וְלֹא תּמְצְאוּנִי; וּבַאֲשֶׁר אֲנִי אֶהְיֶה, אַתֶּם אֵינְכֶם יְכוֹלִים לָבוֹא לְשָׁם.
לה אָמְרוּ הַיְּהוּדִים לְעַצְמָם: לְאָן עָתִיד הַלָּה לָלֶכֶת שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא נִמְצָא אוֹתוֹ? וְכִי לְאַרְצוֹת הַגּוֹיִים עָתִיד הוּא לָלֶכֶת, וִילַמֵּד אֶת עוֹבְדֵי הָאֱלִילִים?
לו מַהוּ הַדָּבָר הַזֶּה שֶׁאָמַר, תְּחַפְּשׂוּנִי וְלֹא תּמְצְאוּנִי; וּבַאֲשֶׁר אֲנִי אֶהְיֶה, אַתֶּם אֵינְכֶם יְכוֹלִים לָבוֹא לְשָׁם?
לז וּבַיּוֹם הַגָּדוֹל, שֶׁהוּא הָאַחֲרוֹן בַּחַג, עָמַד יֵשׁוּעַ וְקָרָא וְאָמַר: אִם צָמֵא אִישׁ, יָבוֹא אֵלַי וְיִשְׁתֶּה!
לח כָּל מִי שֶׁמַּאֲמִין בִּי, כְּפִי שֶׁאָמְרוּ הַכְּתוּבִים, נַהֲרֵי מַיִם חַיִּים יִזְרְמוּ מִקִּרְבּוֹ.
לט וְאֶת זֹאת אָמַר עַל הָרוּחַ שֶׁעֲתִידִים הָיוּ לְקַבֵּל הַמַּאֲמִינִים בּוֹ; כִּי עוֹד לֹא נִתְּנָה הָרוּחַ, מִשּׁוּם שֶׁעוֹד לֹא נִתְפָּאֵר יֵשׁוּעַ.
מ וְרַבִּים מִן הֶהָמוֹן שֶׁשָּׁמְעוּ אֶת דְּבָרָיו, אָמְרוּ: זֶהוּ בֶּאֱמֶת הַנָּבִיא.
מא אֲחֵרִים אָמְרוּ: זֶהוּ הַמָּשִׁיחַ. אַחֵרִים אָמְרוּ: הַאִם מִן הַגָּלִיל יָבוֹא הַמָּשִׁיחַ?
מב הֲלֹא הַכָּתוּב אָמַר שֶׁמִּזֶּרַע דָּוִד וּמִבֵּית לֶחֶם עִיר דָּוִד יָבוֹא הַמָּשִׁיחַ?
מג וְהָיְתָה מַחֲלֹקֶת בֶּהָמוֹן עַל אוֹדוֹתָיו. מדוְהָיוּ אֲנָשִׁים מֵהֶם שֶׁרָצוּ לִתְפֹּס אוֹתוֹ, אַךְ אִישׁ לֹא שָׂם עָלָיו יָד.
מה וּבָאוּ הַשּׁוֹטְרִים הָהֵם אֶל רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַפְּרוּשִׁים, וְאָמְרוּ לָהֶם הַכֹּהֲנִים: מַדּוּעַ לֹא הֲבֵאתֶם אוֹתוֹ?
מו אָמְרוּ לָהֶם הַשּׁוֹטְרִים: מֵעוֹלָם לֹא דִּבֵּר כָּךְ אָדָם, כְּמוֹ שֶׁמְּדַבֵּר הָאִישׁ הַזֶּה.
מז אָמְרוּ לָהֶם הַפְּרוּשִׁים: הַאִם גַּם אַתֶּם הֻטְעֵיתֶם?
מח הַאִם אִישׁ מִן הַמַּנְהִיגִים אוֹ מִן הַפְּרוּשִׁים הֶאֱמִין בּוֹ,
מט חוּץ מִן הָעָם הַזֶּה שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ תּוֹרָה? אֲרוּרִים הֵם.
נ אָמַר לָהֶם נַקְדִּימוֹן, אֶחָד מֵהֶם אֲשֶׁר בָּא אֶל יֵשׁוּעַ בַּלַּיְלָה:
נא הַאִם תּוֹרָתֵנוּ מַרְשִׁיעָה אָדָם בְּלִי שֶׁתִּשְׁמַע מִמֶנּוּ תְּחִלָּה וְתֵדַע מֶה עָשָׂה?
נב עָנוּ וְאָמְרוּ לוֹ: הַאִם גַּם אַתָּה מִן הַגָּלִיל? חֲקֹר וּרְאֵה שֶׁאֵין נָבִיא קָם מִן הַגָּלִיל.
נג אָז הָלַךְ כָּל אֶחָד לְבֵיתוֹ.
|
Ivrim Chapter 7
23 And these Kohanim were many, because they were mortal and they were not permitted to continue because of death; 24 but this one, because He is immortal, has a ministry which remains forever. 25 Therefore He is able to save forever those who come to Elohim by Him, because He lives forever to make intercession for them. 26 For this is the kind of Kohen Gadol who is proper for us: pure, without evil, and undefiled, far away from sin, and made higher than the heavens; 27 and who needs not daily, as do those chief Kohanim, to offer up sacrifices, first for their own sins, and then for the people’s; for this He did once when He offered up Himself. 28 For the Torah appoints imperfect men as Kohanim; but the D'var of the Oath which came after the Torah appoints HaBen, who is perfect for evermore. | אגרת שאול אל העברים פרק ז
כג וְהַלָּלוּ הָיוּ כֹּהֲנִים רַבִּים, מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ בְּנֵי תְּמוּתָה וְלֹא הֻנַּח לָהֶם לְהַמְשִׁיךְ.
כד אֲבָל זֶה, מִכֵּיוָן שֶׁקַּיָּם לְעוֹלָם, אֵין כְּהֻנָּתוֹ חוֹלֶפֶת;
כה וְיָכוֹל הוּא לְהוֹשִׁיעַ לְעוֹלָם אֶת הַמִּתְקָרְבִים עַל יָדוֹ לֵאלֹהִים, כִּי חַי הוּא תָּמִיד וְנוֹשֵׂא תְּפִלָּה בַּעֲדָם.
כו הֵן כֹּהֵן כָּזֶה גַּם יָאֶה הָיָה לָנוּ, טָהוֹר וּבְלִי רֹעַ וּבְלִי רְבָב, אֲשֶׁר נִבְדָּל מֵחֲטְאִים וְנִשָּׂא מֵעַל הַשָּׁמַיִם;
כז וְאֵין לוֹ צֹרֶךְ כָּל יוֹם, כַּכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים, קֹדֶם לְהַקְרִיב זְבָחִים עַל חֲטָאָיו וְאַחַר כָּךְ בְּעַד הָעָם; כִּי זֹאת עָשָׂה פַּעַם אַחַת בְּנַפְשׁוֹ אֲשֶׁר הִקְרִיב.
כח הֲרֵי הַתּוֹרָה מִנְּתָה לְכֹהֲנִים בְּנֵי אָדָם חַלָּשִׁים, אֲבָל דְּבַר הַשְּׁבוּעָה שֶׁהָיָה אַחֲרֵי הַתּוֹרָה, אֶת הַבֵּן הַמֻּשְׁלָם לְעוֹלָם.
|
Ivrim Chapter 8
1 Now, above all, we have a Kohen Gadol who is seated at the right hand of the throne of the Majesty in heaven; 2 and He has become the minister of the Beit HaKodesh and of the true Mishkan which Elohim pitched, and not man. 3 For every Kohen Gadol is appointed to offer gifts and sacrifices, therefore it is necessary that this man have something to offer also. 4 For if He were on earth, He would not be a kohen, because there are Kohanim who offer gifts according to the Torah, 5 who serve the semblance and shadow of heavenly things, just as it was commanded to Moshe when he was about to make the Mishkan, "See that you make all things according to the pattern shown you in the mount."
6 But now Yeshua HaMashi'akh has received a ministry which is higher than that; just as the covenant in which He was made a mediator is lifted up, so are the promises better than those given in it. 7 For if the first [ministry] had been faultless, then there would have been no need for the second. 8 For He found fault with them and said, "'Behold, the day is coming', says יהוה , 'when I will cut a renewed covenant with Beit Yisra'el and with Beit Yehudah; 9 not according to the covenant that I made with their fathers in the day when I took them by the hand and led them out of the land of Mitzrayim; and because they abode not in my covenant, I rejected them', says יהוה . 'For 10 this shall be the covenant that I will make with Beit Yisra'el after those days', says יהוה : 'I will put my Torah into their minds, and I will write it on their hearts; and I will be their Elohim and they shall be my people. 11 And no man shall teach his neighbor, neither his brother, saying, 'Know יהוה ', for all shall know me, from the least to the greatest. 12 And I will forgive their wickedness and I will no longer remember their sins'." 13 For He has spoken of a renewal [of ministry]; the first has become old, and that which is old and obsolete is near passing away. | אגרת שאול אל העברים פרק ח
א רֹאשׁ כָּל הַדְּבָרִים הַלָּלוּ הוּא: יֵשׁ לָנוּ כֹּהֵן גָּדוֹל אֲשֶׁר יָשַׁב לִימִין כִּסֵּא הַגְּדֻלָּה בַּשָּׁמַיִם,
ב וְהָיָה לִמְשָׁרֵת שֶׁל בֵּית הַקֹּדֶשׁ וְשֶׁל הַמִּשְׁכָּן הָאֲמִתִּי אֲשֶׁר קָבַע הָאֱלֹהִים וְלֹא אָדָם.
ג הֵן כָּל כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁמִּתְמַנֶּה, הֲרֵי לְמַעַן יַקְרִיב קָרְבָּנוֹת וּזְבָחִים. לָכֵן הָיָה מִן הָרָאוּי גַּם לָזֶה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מַה לְּהַקְרִיב.
ד וְאִלּוּ הָיָה בָּאָרֶץ אַף לֹא הָיָה כֹּהֵן, כִּי הָיוּ כֹּהֲנִים אֲשֶׁר הִקְרִיבוּ קָרְבָּנוֹת לְפִי הַתּוֹרָה,
ה אֲשֶׁר שֵׁרְתוּ לִדְמוּת וּלְצֵל הַדְּבָרִים שֶׁבַּשָּׁמַיִם, כְּפִי שֶׁנֶּאֱמַר לְמֹשֶׁה בַּעֲשׂוֹתוֹ אֶת הַמִּשְׁכָּן: רְאֵה וַעֲשֵׂה הַכֹּל כַּתַּבְנִית אֲשֶׁר אַתָּה מָרְאֶה בָּהָר.
ו אֲבָל כָּעֵת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ קִבֵּל שֵׁרוּת נַעֲלֶה יוֹתֵר מִן הַהוּא; כְּפִי שֶׁגַּם הַבְּרִית אֲשֶׁר נַעֲשָׂה בָּהּ לִמְתַוֵּךְ, נַעֲלָה יוֹתֵר וְנִתְּנָה בְּהַבְטָחוֹת טוֹבוֹת יוֹתֵר מִשֶּׁל הַהִיא;
ז כִּי אִלּוּ הָיְתָה הָרִאשׁוֹנָה בְּלִי חִסָּרוֹן, לֹא הָיָה מָקוֹם לָזֹאת הַשְּׁנִיָּה;
ח שֶׁהֲרֵי הוֹכִיחַ אוֹתָם וְאָמַר: הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם יהוה, וְכָרַתִּי אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת בֵּית יְהוּדָה בְּרִית חֲדָשָׁה;
ט לֹא כַבְּרִית אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבוֹתָם בַּיּוֹם אֲשֶׁר הֶחֱזַקְתִּי בְּיָדָם וְהוֹצֵאתִים מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם. יַעַן אֲשֶׁר הֵם לֹא עָמְדוּ בִּבְרִיתִי, אַף אֲנִי בַּזְתִּי לָהֶם, נְאֻם יהוה .
י וְזֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶתֵּן לְבֵית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם, נְאֻם יהוה : אֶתֵּן אֶת תּוֹרָתִי בְּשִׂכְלָם וְעַל לִבָּם אֶכְתֳּבֶנָּה; וְהָיִיתִי לָהֶם אֲנִי לֵאלֹהִים, וְהֵמָּה יִהְיוּ לִי לְעַם.
יא וְלֹא יְלַמֵּד אִישׁ אֶת בֶּן עִירוֹ, אַף לֹא אֶת אָחִיו, לֵאמֹר, דַּע אֶת יהוה ; כִּי כֻּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְּטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם.
יב וְאֶמְחַל לָהֶם עַל עַוְלָתָם, וְחַטְּאוֹתֵיהֶם לֹא אֶזְכֹּר עוֹד לָהֶם.
יג בְּכָךְ שֶׁאָמַר חֲדָשָׁה, יִשֵּׁן אֶת הָרִאשׁוֹנָה; וּמַה שֶּׁנִּתְיַשֵּׁן וְהִזְקִין קָרוֹב הוּא לְכִלָּיוֹן.
|
Ivrim Chapter 9
1 Then truly the first [ministry] had also ordinances of divine service and an earthly Beit HaKodesh. 2 For the first Mishkan which was made had in it the Menorah, and the Shulkhan and the Lekhem HaPenim; and it was called 'Beit Kodesh'. 3 But the inner Mishkan, which is within the next Parokhet, was called 'Kodesh HaKadashim'. 4 And there was in it the golden censer and the Aron HaBrit all overlaid with gold, and in it was the golden pot containing the Manna, and Aharon’s rod which budded, and HaLukhot HaBrit; 5 and over it the Keruvim of glory, overshadowing the Kaporet; now is not the time to describe how these things were made. 6 The Kohanim always entered into the outer Mishkan and performed their service of worship; 7 but into the inner Miskhan, The Kohen HaGadol entered alone, once every year, with the blood which he offered for himself and for the faults of the people.
8 By this The Ru'akh HaKodesh revealed that the way of the K'doshim would not yet be made known so long as the old Mishkan remained, 9 which was the symbol for that time, during which were offered both gifts and sacrifices which could not make perfect the conscience of him who offered them, 10 but which served only for food and drink, and in various ablutions which are ordinances of the flesh, and were imposed until the time of renewal. 11 But Mashi'akh, who had come, became The Kohen HaGadol of the good things which He wrought; and He entered into a greater and more perfect Mishkan which was not made by hands and was not of this world; 12 and He did not enter with the blood of goats and calves, but by His own blood He entered in once into the Beit HaMikdash, and obtained for us everlasting redemption. 13 For if the blood of goats and calves and the ashes of a heifer sprinkled on those who were defiled consecrated them even to the cleansing of their flesh, 14 how much more will the blood of Mashi'akh, who through the eternal Ru'akh offered Himself without blemish to Elohim, purify our conscience from dead works so that we may serve the living Elohim?
15 For this cause He became the mediator of the Brit Khadashah, and by His death He became redemption for those who transgressed in the beginning of the Brit, that those who are called may receive the promise of eternal inheritance. 16 For where a will is presented, it shows the death of its maker. 17 For a will is of force only after a man is dead, otherwise it is useless so long as its maker lives. 18 For this reason not even the first Brit was confirmed without blood. 19 For when Moshe had given every precept to all the people according to the Torah, Moshe took the blood of a heifer with water and scarlet wool and hyssop, and sprinkled it on the books and on all the people, 20 saying, "This is the blood of the Brit which has been ordained for you by Elohim." 21 That very blood he also sprinkled on the Mishkan and on all the vessels used for worship, 22 because everything, according to the Torah, is purified with the blood; and without the shedding of blood there is no forgiveness.
23 It is necessary, therefore, that the patterns of things which are heavenly should be purified with these; but the heavenly things themselves with sacrifices better than these. 24 For Mashi'akh has not entered into the Beit HaMikdash made with hands, which is the symbol of the true one; but He entered into heaven itself to appear before the presence of Elohim for our sakes. 25 Not so that He should offer Himself many times, as does The Kohen HaGadol, who enters into the Beit HaMikdash every year with blood which is not his own; 26 and if not so, then He would have been obliged to suffer many times from the very beginning of the world; but now at the end of the world, only once by His sacrifice did He offer Himself, to abolish sin. 27 And just as it is appointed for men to die once, and after their death, the judgment, 28 so Mashi'akh was once offered to bear the sins of many; so that at His second coming He shall appear without sins for the Salvation of those who look for Him. | אגרת שאול אל העברים פרק ט
א בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ בָּהּ פִּקּוּדֵי שֵׁרוּת וּבֵית קֹדֶשׁ אַרְצִי;
ב שֶׁכֵּן הַמִּשְׁכָּן הָרִאשׁוֹן שֶׁנַּעֲשָׂה הָיוּ בּוֹ הַמְּנוֹרָה וְהַשֻּׁלְחָן וְלֶחֶם הַפָּנִים, וְהוּא נִקְרָא בֵּית קֹדֶשׁ.
ג אֲבָל הַמִּשְׁכָּן הַפְּנִימִי אֲשֶׁר מִבֵּית לַפָּרֹכֶת הַשְּׁנִיָּה נִקְרָא קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים.
ד וְהָיוּ בּוֹ מִקְטֶרֶת הַזָּהָב וַאֲרוֹן הַבְּרִית הַמְצֻפֶּה כֻּלּוֹ זָהָב; וְהָיוּ בּוֹ בָּאָרוֹן צִנְצֶנֶת הַזָּהָב אֲשֶׁר הַמָּן בְּתוֹכָהּ, וּמַטֵּה אַהֲרֹן אֲשֶׁר פָּרַח, וְלוּחוֹת הַבְּרִית;
ה וּמִמַּעַל לוֹ כְּרוּבֵי הַכָּבוֹד הַסּוֹכְכִים עַל הַכַּפֹּרֶת. בְּרַם לֹא זֹאת הַשָּׁעָה שֶׁנְּדַבֵּר עַל כָּל אֶחָד מֵאֵלֶּה אֲשֶׁר כָּךְ נֶעֶרְכוּ.
ו וְלַמִּשְׁכָּן הַחִיצוֹן נִכְנְסוּ הַכֹּהֲנִים בְּכָל עֵת וּמִלְּאוּ אֶת שֵׁרוּתָם.
ז אֲבָל לַמִּשְׁכָּן אֲשֶׁר מִבַּיִת לוֹ, אַחַת לְשָׁנָה נִכְנַס הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל לְבַדּוֹ, בְּדָם אֲשֶׁר הִקְרִיב בְּעַד עַצְמוֹ וּבְעַד עֲווֹן הָעָם.
ח וּבָזֹאת הָיְתָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מוֹדִיעָה שֶׁעֲדַיִן לֹא נִגְלְתָה דֶּרֶךְ הַקְּדוֹשִׁים, כָּל עוֹד הָיָה קִיּוּם לַמִּשְׁכָּן הַרִאשׁוֹן.
ט וְזֶה הָיָה מָשָׁל לַזְּמַן שֶׁבּוֹ הֻקְרְבוּ קָרְבָּנוֹת וּזְבָחִים אֲשֶׁר לֹא יָכְלוּ לְהַשְׁלִים אֶת מַצְפּוּנוֹ שֶׁל הַמַּקְרִיב אוֹתָם, אֶלָּא בְּמַאֲכָל וּבְמַשְׁקֶה בִּלְבַד,
י וּבִטְבִילוֹת לְמִינֵיהֶן, אֲשֶׁר הֵם פִּקּוּדֵי הַבָּשָׂר הַמֻּטָּלִים עַד לְעֵת הַתִּקּוּן.
יא אֲבָל הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר בָּא הָיָה גָּדוֹל לַטּוֹבוֹת שֶׁפָּעַל, וְהוּא נִכְנַס לַמִּשְׁכָּן הַגָּדוֹל וְהַמֻּשְׁלָם שֶׁאֵינוֹ מַעֲשֶׂה יָדַיִם וְאֵינוֹ מִן הַבְּרוּאִים הָאֵלֶּה.
יב וְלֹא נִכְנַס בְּדַם שְׂעִירִים וַעֲגָלִים, אֶלָּא בְּדַם נַפְשׁוֹ נִכְנַס פַּעַם אַחַת לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ וּמָצָא פְּדוּת עוֹלָם;
יג שֶׁכֵּן אִם דַּם שְׂעִירִים וַעֲגָלִים וְאֵפֶר הָעֶגְלָה הֻזָּה עַל אֵלֶּה שֶׁנִּטְמְאוּ וְקִדֵּשׁ אוֹתָם לְטָהֳרַת בְּשָׂרָם,
יד עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה דָּמוֹ שֶׁל הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר בְּרוּחַ עוֹלָם הִקְרִיב אֶת נפְשׁוֹ לֵאלֹהִים בְּלִי מוּם, יְטַהֵר אֶת מַצְפּוּנֵנוּ מִמַּעֲשִׂים מֵתִים כְּדֵי שֶׁנְּשָׁרֵת אֶת אֱלֹהִים חַיִּים.
טו לָכֵן הוּא הָיָה לִמְתַוֵּךְ הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה, כִּי בְּמוֹתוֹ הָיָה הוּא לִפְדוּת לְאֵלֶּה שֶׁעָבְרוּ עַל הַבְּרִית הָרִאשׁוֹנָה, לְמַעַן יְקַבְּלוּ אֶת הַהַבְטָחָה אֵלֶּה שֶׁנִּקְרְאוּ לְנַחֲלַת עוֹלָם.
טז הֲרֵי הֵיכָן שֶׁיֵּשׁ צַוָּאָה, מַצְבִּיעָה הִיא עַל מוֹת מִי שֶׁעֲשָׂאָהּ.
יז בְּרַם רַק לְנֹכַח הַמֵּת הִיא תְּקֵפָה, מִשּׁוּם שֶׁכָּל עוֹד חַי מִי שֶׁעֲשָׂאָהּ אֵין בָּהּ תּוֹעֶלֶת.
יח לָכֵן גַּם הָרִאשׁוֹנָה לֹא נֶחְנְכָה בְּלִי דָּם;
יט כִּי לְאַחַר שֶׁצֻּוְּתָה כָּל מִצְוַת הַתּוֹרָה עַל יְדֵי מֹשֶׁה לְכָל הָעָם, לָקַח מֹשׁה אֶת דַּם הָעֶגְלָה וְאֶת הַמַּיִם עִם צֶמֶר שָׁנִי וְאֵזוֹב, וְהִזָּה עַל הַסְּפָרִים וְעַל כָּל הָעָם,
כ וְאָמַר לָהֶם: הִנֵּה דַּם הַבְּרִית אֲשֶׁר צֻוָּה לָכֶם מֵאֵת אֱלֹהִים.
כא גַּם עַל הַמִּשְׁכָּן וְעַל כָּל כְּלֵי הַשָּׁרֵת הִזָּה מִן הַדָּם;
כב מּשּׁוּם שֶׁכָּל דָּבָר בַּתּוֹרָה מְטֹהָר בְּדָם, וּבְלֹא שְׁפִיכַת דָּם אֵין מְחִילָה.
כג הֵן הֶכְרֵחַ הוּא כִּי אֵלֶּה אֲשֶׁר הֵם בִּדְמוּת הַשְּׁמֵימִיִּים יְטֹהֲרוּ בַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אַךְ אֵלֶּה הַשְּׁמֵימִיִּים, בִּזְבָחִים טוֹבִים מֵאֵלֶּה;
כד שֶׁכֵּן הַמָּשִׁיחַ לֹא נִכְנַס לְבֵית מִקְדָּשׁ מַעֲשֵׂה יָדַיִם אֲשֶׁר דְּמוּת הוּא שֶׁל הָאֲמִתִּי, אֶלָּא לַשָּׁמַיִם עַצְמָם נִכְנַס, לְהֵרָאוֹת לִפְנֵי הָאֱלֹהִים בַּעֲדֵנוּ;
כה גַּם לֹא לְהַקְרִיב אֶת נַפְשׁוֹ פְּעָמִים רַבּוֹת כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל בְּהִכָּנְסוּ מִדֵּי שָׁנָה לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ בְּדָם שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ;
כו שֶׁאִם לֹא כֵן, חַיָּב הָיָה לִסְבֹּל פְּעָמִים רַבּוֹת מִתְּחִלַּת הָעוֹלָם. אֲבָל כָּעֵת, בְּקֵץ הָעוֹלָם, הִקְרִיב אֶת נַפְשׁוֹ פַּעַם אַחַת בִּזְבִיחָתוֹ, כְּדֵי לְבַטֵּל אֶת הַחֵטְא.
כז וּכְשֵׁם שֶׁמֻּטָּל עַל בְּנֵי אָדָם לָמוּת פַּעַם אַחַת וְאַחֲרֵי מוֹתָם הַמִּשְׁפָּט,
כח כֵּן גַּם הַמָּשִׁיחַ הֻקְרַב פַּעַם אַחַת וּבוֹ עַצְמוֹ זָבַח חֲטָאֵי רַבִּים, כְּדֵי שֶׁבַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה יֵרָאֶה בְּלִי חֲטָאִים, לִישׁוּעָתָם שֶׁל הַמְחַכִּים לוֹ.
|
Ivrim Chapter 10
1 For the Torah had in it a shadow of the good things to come, but was not the essence of the things themselves; hence, although the same sacrifices were offered every year, they could not perfect those who offered them. 2 For if they had once been perfected, they would have ceased from their offerings; for, from henceforth their minds would not have driven them into the sins from which they had once been cleansed. 3 But in those sacrifices they remembered their sins every year. 4 For it is not possible that the blood of bulls and of goats could take away sins. 5 Therefore, when He entered into the world, He said, "Sacrifices and offerings You did not desire, but You have clothed me in a Body. 6 Burnt offering and sin offering You have not required. 7 Then said I, 'Lo, I come; in the beginning of the books it is written of me, 'I delight to do Your will, O Elohim'.' "
8 Above when He said, "Sacrifices and offerings, and burnt offerings, and offerings for sins, You would not have," these were the very ones which were offered according to the Torah. 9 And after that He said, "Lo, I come to do Your will, O Elohim." Thus He put an end to the first in order to establish the second. 10 By this very will we are made kadosh through the offering of the Body of Yeshua HaMashi'akh, once, for all. 11 For every Kohen Gadol who was appointed ministered daily, offering the same sacrifices, which had never been able to cleanse sins; 12 but this one, after He had offered one sacrifice for sins, sat down on the right hand of Elohim forever. 13 From henceforth, there He will remain until His enemies are placed as a stool under His feet. 14 For by one offering He has perfected forever those who are consecrated. 15 The Ru'akh HaKodesh is also a witness to us; for He had said before, 16 "This is the Brit that I will make with them after those days, says יהוה , I will put my Torah in their minds and write it on their hearts. 17 And their iniquities and sins will I remember no more." 18 For where there is forgiveness of sins, there is no need for an offering for sins.
19 Having therefore, my brethren, confidence to enter into the Beit HaKodesh by the blood of Yeshua, 20 by a new and living way which He has made new for us through the veil, that is to say, His Body, 21 and having a great Kohen Gadol over Beit HaElohim, 22 therefore, let us draw near with a whole heart, in full assurance of absolute trust, having our hearts sprinkled and cleansed of evil thought and our bodies washed with pure water. 23 Let us remain firm in the profession of our absolute trust, without wavering, for He who has promised us is faithful. 24 And let us consider one another, to stir up love and good works, 25 not forsaking the assembling of ourselves together, as is customary for some; but exhorting one another, and so much the more when you see that Day approaching. | אגרת שאול אל העברים פרק י
א הֵן הַתּוֹרָה צֵל הַטּוֹבוֹת הָעֲתִידוֹת הָיָה אֲשֶׁר בָּהּ; לֹא עֶצֶם הַדְּבָרִים, לָכֵן, אַף כִּי בְּכָל שָׁנָה הֻקְרְבוּ אוֹתָם הַזְּבָחִים, מֵעוֹלָם לֹא יָכְלוּ לְהַשְׁלִים אֶת הַמַּקְרִיבִים אוֹתָם;
ב שֶׁהֲרֵי אִלּוּ הִשְׁלִימוּ, כְּבָר הָיוּ חֲדֵלִים מִקָּרְבְּנוֹתֵיהֶם, מִשּׁוּם שֶׁאֵלֶּה אֲשֶׁר טֹהֲרוּ פַּעַם אַחַת לֹא הָיָה נוֹקְפָם עוֹד מַצְפּוּנָם בַּחֲטָאִים.
ג בְּרַם בְּאוֹתָם זְבָחִים מַזְכִּירִים הֵם אֶת חֲטָאֵיהֶם בְּכָל שָׁנָה;
ד שֶׁכֵּן אֵין דַּם פָּרִים וּשְׂעִירִים יָכוֹל לְטַהֵר מֵחֲטָאִים.
ה לָכֵן בְּהִכָּנְסוֹ לָעוֹלָם אָמַר: בִּזְבָחִים וְקָרְבָּנוֹת לֹא חָפַצְתָּ, אֶלָּא גּוּף הִלְבַּשְׁתַּנִי;
ו וְעוֹלוֹת שְׁלָמִים עַל חֲטָאִים לֹא שָׁאַלְתָּ.
ז אָז אָמַרְתִּי: הִנֵּה אֲנִי בָּא, כִּי בְּרֹאשׁ הַסְּפָרִים כָּתוּב עָלַי, לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ, אֱלֹהִים.
ח אָמַר לְעֵיל, זְבָחִים וְקָרְבָּנוֹת וְעוֹלוֹת שְׁלָמִים עַל חֲטָאִים לֹא חָפַצְתָּ, אֲשֶׁר הֻקְרְבוּ בַּתּוֹרָה.
ט וְאַחֲרֵי כֵן אָמַר: הִנֵּה אֲנִי בָּא לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ, אֱלֹהִים. בְּכָךְ בִּטֵּל אֶת הָרִאשׁוֹנָה כְּדֵי לְהָקִים אֶת הַשְּׁנִיָּה;
י שֶׁהֲרֵי בִּרְצוֹנוֹ זֶה קֻדַּשְׁנוּ בְּקָרְבַּן גּוּפוֹ שֶׁל יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, פַּעַם אַחַת.
יא הֵן כָּל כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁעָמַד וְשֵׁרֵת מִדֵּי יוֹם, הִקְרִיב אֶת אוֹתָם הַזְּבָחִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם לֹא יָכְלוּ לְטַהֵר מֵחֲטָאִים.
יב אֲבָל זֶה הִקְרִיב זֶבַח אֶחָד עַל חֲטָאִים וְיָשַׁב לִימִין הָאֱלֹהִים לְעוֹלָם,
יג וּמְחַכֶּה מֵאָז וְאֵילָךְ עַד אֲשֶׁר יוּשְׁתוּ אוֹיְבָיו הֲדוֹם תַּחַת רַגְלָיו,
יד כִּי בְּקָרְבָּן אֶחָד הִשְׁלִים לְעוֹלָם אֶת הַמְקֻדָּשִׁים בּוֹ.
טו וּמְעִידָה לָנוּ גַּם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁאָמְרָה:
טז זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶתֵּן לָהֶם אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם, נְאֻם יהוה : נָתַתִּי אֶת תּוֹרָתִי בְּשִׂכְלָם וְעַל לִבָּם אֶכְתֳּבֶנָּה;
יז וְעַוְלָתָם וְחַטְּאוֹתֵיהֶם לֹא אֶזְכֹּר לָהֶם.
יח וְהֵיכָן שֶׁיֵּשׁ סְלִיחַת חֲטָאִים לֹא דָּרוּשׁ קָרְבָּן עַל חֲטָאִים.
יט לְפִיכָךְ, אַחַי, יֵשׁ לָנוּ הָעֹז בִּכְנִיסָה לְבֵית הַקֹּדֶשׁ בְּדַם יֵשׁוּעַ,
כ וּנְתִיב הַחַיִּים שֶׁחִדֵּשׁ לָנוּ כָּעֵת בַּפָּרֹכֶת אֲשֶׁר הִיא בְּשָׂרוֹ;
כא וְיֵשׁ לָנוּ כֹּהֵן גָּדוֹל עַל בֵּית הָאֱלֹהִים.
כב לָכֵן נִתְקָרְבָה נָא בְּלֵבָב שָׁלֵם וּבְבִטְחוֹן הָאֱמוּנָה, בִּהְיוֹת לִבּוֹתֵינוּ מֻזִּים וּטְהוֹרִים מִמַּצְפּוּן מְרֻשָּׁע, וְגּוּפֵנוּ רָחוּץ בְּמַיִם טְהוֹרִים,
כג וְנַחֲזִיקָה בְּהוֹדָאַת תִּקְוָתֵנוּ וְאַל נִסְטֶה; כִּי נֶאֱמָן הוּא מִי שֶׁהִבְטִיחַ לָנוּ.
כד וְנָשִׂים לֵב זֶה אֶל זֶה לְעוֹרֵר אַהֲבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים.
כה וְאַל נַעֲזֹב אֶת אֲסֵפָתֵנוּ כַּמִּנְהָג שֶׁיֵּשׁ לְמִקְצָת אֲנָשִׁים, אֶלָּא הַפְצִירוּ אִישׁ בְּרֵעֵהוּ, בְּיוֹתֵר כִּרְאוֹתְכֶם כִּי קָרֵב הַיּוֹם הַהוּא.
|
