PARASHAT Sh’lakh L'kha
(Send For Yourself)


BaMidbar (Numbers) 13:1-15:41 | Yehoshua (Joshua) 2:1-24 | Ivrim (Hebrews) 3:6-19; Markos ([John- ] Mark) 10:1-45



TORAH  |  HAFTARAH  |  BRIT KHADASHAH

TORAH

BaMidbar Chapter 13
1 And יהוה spoke unto Moshe, saying, 2 "Send for yourself men, that they may spy out the land of Kena'an, which I give unto B'nei Yisra'el; of every tribe of their fathers shall you send a man, every one a prince among them." 3 And Moshe sent them from the wilderness of Paran according to the direction of יהוה ; all of them men who were heads of B'nei Yisra'el. 4 And these were their names: of the tribe of Re'uven, Shamua Ben Zakur. 5 Of the tribe of Shimon, Shafat Ben Khori. 6 Of the tribe of Yehudah, Kalev Ben Yefuneh. 7 Of the tribe of Yisakhar, Igal Ben Yosef. 8 Of the tribe of Efrayim, Hoshea Bin Nun. 9 Of the tribe of Binyamin, Palti Ben Rafu. 10 Of the tribe of Zevulun, Gadi'el Ben Sodi. 11 Of the tribe of Yosef, namely, of the tribe of Menasheh, Gadi Ben Susi. 12 Of the tribe of Dan, Amiel Ben Gemali. 13 Of the tribe of Asher, Setur Ben Mikha'el. 14 Of the tribe of Naftali, Nahbi Ben Vofsi. 15 Of the tribe of Gad, Geu'el Ben Makhi. 16 These are the names of the men that Moshe sent to spy out the land.
And Moshe called Hoshea Bin Nun ‘Yehoshua'. 17 And Moshe sent them to spy out the land of Kena'an, and said unto them, "Get up here into the South, and go up into the mountains, 18 and see the land, what it is; and the people that dwell therein, whether they are strong or weak, whether they are few or many; 19 and what the land is that they dwell in, whether it is good or bad; and what cities they are that they dwell in, whether in camps, or in strongholds; 20 and what the land is, whether it is fat or lean, whether there is wood therein, or not. And be of good courage, and bring of the fruit of the land." Now the time was the time of the first-ripe grapes.
21 So they went up, and spied out the land from the wilderness of Tzin unto Rekhov, at the entrance to Khamat. 22 And they went up into the South, and came unto Khevron.
And Akhiman, Sheshai, and Talmai, the children of Anak, were there. Now Khevron was built seven years before Tzoan in Mitzrayim.
23 And they came unto the valley of Eshkol, and cut down from there a branch with one cluster of grapes, and they bore it upon a pole between two; they took also of the pomegranates, and of the figs. 24 That place was called the valley of Eshkol, because of the cluster which B'nei Yisra'el cut down from there. 25 And they returned from spying out the land at the end of forty days. 26 And they went and came to Moshe, and to Aharon, and to all the assembly of B'nei Yisra'el, unto the wilderness of Paran, to Kadesh; and brought back word unto them, and unto all the assembly, and showed them the fruit of the land. 27 And they told him, and said, "We came unto the land where you sent us, and surely it flows with milk and honey; and this is the fruit of it. 28 But the people that dwell in the land are fierce, and the cities are fortified, and very great; and moreover, we saw the children of Anak there. 29 Amalek dwells in the land of the South; and the Khiti, and the Yevusi, and the Amori dwell in the mountains; and the Kena'ani dwells by the sea, and along by the side of the Yarden." 30 And Kalev stilled the people toward Moshe, and said, "We should go up at once, and possess it; for we are well able to overcome it." 31 But the men that went up with him said, "We are not able to go up against the people; for they are stronger than we." 32 And they spread an evil report of the land which they had spied out unto B'nei Yisra'el, saying, "The land, through which we have passed to spy it out, is a land that eats up the inhabitants thereof; and all the people that we saw in it are men of great stature. 33 And there we saw the Nefilim, the sons of Anak, who come from the Nefilim; and we were in our own sight as grasshoppers, and so we were in their sight."

במדבר פרק יג
א וַיְדַבֵּר יהוה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. ב שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו תִּשְׁלָחוּ כֹּל נָשִׂיא בָהֶם. ג וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה מִמִּדְבַּר פָּארָן עַל פִּי יהוה כֻּלָּם אֲנָשִׁים רָאשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה. ד וְאֵלֶּה שְׁמוֹתָם לְמַטֵּה רְאוּבֵן שַׁמּוּעַ בֶּן זַכּוּר. ה לְמַטֵּה שִׁמְעוֹן שָׁפָט בֶּן חוֹרִי. ו לְמַטֵּה יְהוּדָה כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה. ז לְמַטֵּה יִשָּׂשכָר יִגְאָל בֶּן יוֹסֵף. ח לְמַטֵּה אֶפְרָיִם הוֹשֵׁעַ בִּן נוּן. ט לְמַטֵּה בִנְיָמִן פַּלְטִי בֶּן רָפוּא. י לְמַטֵּה זְבוּלֻן גַּדִּיאֵל בֶּן סוֹדִי. יא לְמַטֵּה יוֹסֵף לְמַטֵּה מְנַשֶּׁה גַּדִּי בֶּן סוּסִי. יב לְמַטֵּה דָן עַמִּיאֵל בֶּן גְּמַלִּי. יג לְמַטֵּה אָשֵׁר סְתוּר בֶּן מִיכָאֵל. יד לְמַטֵּה נַפְתָּלִי נַחְבִּי בֶּן וָפְסִי. טו לְמַטֵּה גָד גְּאוּאֵל בֶּן מָכִי. טז אֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר שָׁלַח מֹשֶׁה לָתוּר אֶת הָאָרֶץ.
וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן יְהוֹשֻׁעַ. יז וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה לָתוּר אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם עֲלוּ זֶה בַּנֶּגֶב וַעֲלִיתֶם אֶת הָהָר. יח וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה הִוא וְאֶת הָעָם הַיֹּשֵׁב עָלֶיהָ הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה הַמְעַט הוּא אִם רָב. יט וּמָה הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוּא יֹשֵׁב בָּהּ הֲטוֹבָה הִוא אִם רָעָה וּמָה הֶעָרִים אֲשֶׁר הוּא יוֹשֵׁב בָּהֵנָּה הַבְּמַחֲנִים אִם בְּמִבְצָרִים. כ וּמָה הָאָרֶץ הַשְּׁמֵנָה הִוא אִם רָזָה הֲיֵשׁ בָּהּ עֵץ אִם אַיִן וְהִתְחַזַּקְתֶּם וּלְקַחְתֶּם מִפְּרִי הָאָרֶץ וְהַיָּמִים יְמֵי בִּכּוּרֵי עֲנָבִים.
כא וַיַּעֲלוּ וַיָּתֻרוּ אֶת הָאָרֶץ מִמִּדְבַּר צִן עַד רְחֹב לְבֹא חֲמָת. כב וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב וַיָּבֹא עַד חֶבְרוֹן וְשָׁם אֲחִימַן שֵׁשַׁי וְתַלְמַי יְלִידֵי הָעֲנָק וְחֶבְרוֹן שֶׁבַע שָׁנִים נִבְנְתָה לִפְנֵי צֹעַן מִצְרָיִם.
כג וַיָּבֹאוּ עַד נַחַל אֶשְׁכֹּל וַיִּכְרְתוּ מִשָּׁם זְמוֹרָה וְאֶשְׁכּוֹל עֲנָבִים אֶחָד וַיִּשָּׂאֻהוּ בַמּוֹט בִּשְׁנָיִם וּמִן הָרִמֹּנִים וּמִן הַתְּאֵנִים. כד לַמָּקוֹם הַהוּא קָרָא נַחַל אֶשְׁכּוֹל עַל אֹדוֹת הָאֶשְׁכּוֹל אֲשֶׁר כָּרְתוּ מִשָּׁם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. כה וַיָּשֻׁבוּ מִתּוּר הָאָרֶץ מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם. כו וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וְאֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מִדְבַּר פָּארָן קָדֵשָׁה וַיָּשִׁיבוּ אֹתָם דָּבָר וְאֶת כָּל הָעֵדָה וַיַּרְאוּם אֶת פְּרִי הָאָרֶץ. כז וַיְסַפְּרוּ לוֹ וַיֹּאמְרוּ בָּאנוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִוא וְזֶה פִּרְיָהּ. כח אֶפֶס כִּי עַז הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ וְהֶעָרִים בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד וְגַם יְלִדֵי הָעֲנָק רָאִינוּ שָׁם. כט עֲמָלֵק יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב וְהַחִתִּי וְהַיְבוּסִי וְהָאֱמֹרִי יוֹשֵׁב בָּהָר וְהַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב עַל הַיָּם וְעַל יַד הַיַּרְדֵּן. ל וַיַּהַס כָּלֵב אֶת הָעָם אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ. לא וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר עָלוּ עִמּוֹ אָמְרוּ לֹא נוּכַל לַעֲלוֹת אֶל הָעָם כִּי חָזָק הוּא מִמֶּנּוּ. לב וַיֹּצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תָּרוּ אֹתָהּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִוא וְכָל הָעָם אֲשֶׁר רָאִינוּ בְתוֹכָהּ אַנְשֵׁי מִדּוֹת. לג וְשָׁם רָאִינוּ אֶת הַנְּפִילִים בְּנֵי עֲנָק מִן הַנְּפִלִים וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם.

BaMidbar Chapter 14
1 And all the assembly lifted up their voice and cried; and the people wept that night. 2 And all B'nei Yisra'el murmured against Moshe and against Aharon; and the whole assembly said unto them, "Would that we had died in the land of Mitzrayim! Or would we had died in this wilderness! 3 And why does יהוה bring us unto this land, to fall by the sword? Our wives and our little ones will be a prey; were it not better for us to return into Mitzrayim?" 4 And they said one to another, "Let us make a captain, and let us return into Mitzrayim." 5 Then Moshe and Aharon fell on their faces before all the congregation of the assembly of B'nei Yisra'el. 6 And Yehoshua Bin Nun and Kalev Ben Yefuneh, who were of them that spied out the land, rent their clothes. 7 And they spoke unto all the assembly of B'nei Yisra'el, saying, "The land, which we passed through to spy it out, is an exceedingly good land. 8 If יהוה delights in us, then He will bring us into this land and give it unto us, a land which flows with milk and honey. 9 Only, rebel not against יהוה , neither fear the people of the land; for they are bread for us; their defense is removed from over them, and יהוה is with us; fear them not." 10 But all the assembly bade stone them with stones, when the K'vod יהוה appeared in the Ohel Mo'ed unto all B'nei Yisra'el.
11 And יהוה said unto Moshe, "How long will this people despise Me? And how long will they not believe in Me, for all the signs which I have wrought among them? 12 I will smite them with the pestilence and destroy them, and will make of you a nation greater and mightier than they." 13 And Moshe said unto יהוה , "When Mitzrayim shall hear, for You brought up this people in Your might from among them, 14 they will say to the inhabitants of this land, who have heard that You, יהוה , are in the midst of this people; inasmuch as You, יהוה , are seen face to face, and Your cloud stands over them, and You go before them in a pillar of cloud by day, and in a pillar of fire by night; 15 now if You shall kill this people as one man, then the nations which have heard the fame of you will speak, saying, 16 'Because יהוה was not able to bring this people into the land which He swore unto them, therefore He has slain them in the wilderness.' 17 And now, I pray, let the power of Adonai be great, according as You have spoken, saying, 18 ' יהוה is slow to anger, and abundant in compassion, forgiving iniquity and transgression, and that will by no means clear the guilty; visiting the iniquity of the fathers upon the children, upon the third and upon the fourth generation.' 19 Pardon, I pray, the iniquity of this people according unto the greatness of Your compassion, and according as You have forgiven this people, from Mitzrayim, even until now." 20 And יהוה said, "I have pardoned according to your word. 21 But in very deed, as I live, and all the earth shall be filled with the K’vod יהוה , surely22 all those men that have seen My K’vod, and My signs, which I wrought in Mitzrayim and in the wilderness, yet have put Me to proof these ten times, and have not hearkened to My voice, 23 surely they shall not see the land which I swore unto their fathers, neither shall any of them that despised Me see it. 24 But My servant Kalev, because he had another spirit with him, and has followed Me fully, him will I bring into the land whereinto he went; and his seed shall possess it. 25 Now the Amaleki and the Kena'ani dwell in the Vale; tomorrow, turn, and go into the wilderness by the way to Yam Suf."
26 And יהוה spoke unto Moshe and unto Aharon, saying, 27 "How long shall I bear with this evil assembly that keeps murmuring against Me? I have heard the murmurings of B'nei Yisra'el, which they keep murmuring against Me. 28 Say unto them, 'As I live, says יהוה , surely as you have spoken in My ears, so will I do to you: 29 your carcasses shall fall in this wilderness, and all that were numbered of you, according to your whole number, from twenty years old and upward, you that have murmured against Me, 30 surely you shall not come into the land, concerning which I lifted up My hand that I would make you dwell therein, save Kalev Ben Yefuneh, and Yehoshua Bin Nun. 31 But your little ones, that you said would be a prey, them will I bring in, and they shall know the land which you have rejected. 32 But as for you, your carcasses shall fall in this wilderness. 33 And your children shall be wanderers in the wilderness forty years, and shall bear your strayings, until your carcasses are consumed in the wilderness. 34 After the number of the days in which you spied out the land, even forty days, for every day a year, shall you bear your iniquities, even forty years, and you shall know My displeasure. 35 I יהוה have spoken, surely this will I do unto all this evil assembly that are gathered together against Me; in this wilderness they shall be consumed, and there they shall die'."
36 And the men, whom Moshe sent to spy out the land, and who, when they returned, made all the assembly to murmur against him, by bringing up an evil report against the land, 37 even those men that did bring up an evil report of the land, died by the plague before יהוה . But38 Yehoshua Bin Nun, and Kalev Ben Yefuneh, remained alive of those men that went to spy out the land. 39 And Moshe told these words unto all B'nei Yisra'el; and the people mourned greatly. 40 And they rose up early in the morning, and got them up to the top of the mountain, saying, "Lo, we are here, and will go up unto the place which יהוה has promised; for we have sinned." 41 And Moshe said, "Why now do you transgress the direction of יהוה , seeing it shall not prosper? 42 Go not up, for יהוה is not among you, that you be not smitten down before your enemies. 43 For there the Amaleki and the Kena'ani are before you, and you shall fall by the sword; forasmuch as you are turned back from following יהוה , and יהוה will not be with you." 44 But they presumed to go up to the top of the mountain; nevertheless the Aron HaBrit יהוה , and Moshe, departed not out of the camp. 45 Then the Amaleki and the Kena'ani, who dwelt in that hill country, came down, and smote them and beat them down, even unto Kharmah.

במדבר פרק יד
א וַתִּשָּׂא כָּל הָעֵדָה וַיִּתְּנוּ אֶת קוֹלָם וַיִּבְכּוּ הָעָם בַּלַּיְלָה הַהוּא. ב וַיִּלֹּנוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן כֹּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם כָּל הָעֵדָה לוּ מַתְנוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם אוֹ בַּמִּדְבָּר הַזֶּה לוּ מָתְנוּ. ג וְלָמָה יהוה מֵבִיא אֹתָנוּ אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת לִנְפֹּל בַּחֶרֶב נָשֵׁינוּ וְטַפֵּנוּ יִהְיוּ לָבַז הֲלוֹא טוֹב לָנוּ שׁוּב מִצְרָיְמָה. ד וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה. ה וַיִּפֹּל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן עַל פְּנֵיהֶם לִפְנֵי כָּל קְהַל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. ו וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה מִן הַתָּרִים אֶת הָאָרֶץ קָרְעוּ בִּגְדֵיהֶם. ז וַיֹּאמְרוּ אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ טוֹבָה הָאָרֶץ מְאֹד מְאֹד. ח אִם חָפֵץ בָּנוּ יהוה וְהֵבִיא אֹתָנוּ אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת וּנְתָנָהּ לָנוּ אֶרֶץ אֲשֶׁר הִוא זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ. ט אַךְ בַּיהוה אַל תִּמְרֹדוּ וְאַתֶּם אַל תִּירְאוּ אֶת עַם הָאָרֶץ כִּי לַחְמֵנוּ הֵם סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם וַיהוה אִתָּנוּ אַל תִּירָאֻם. י וַיֹּאמְרוּ כָּל הָעֵדָה לִרְגּוֹם אֹתָם בָּאֲבָנִים וּכְבוֹד יהוה נִרְאָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד אֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.יא וַיֹּאמֶר יהוה אֶל מֹשֶׁה עַד אָנָה יְנַאֲצֻנִי הָעָם הַזֶּה וְעַד אָנָה לֹא יַאֲמִינוּ בִי בְּכֹל הָאֹתוֹת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְּקִרְבּוֹ. יב אַכֶּנּוּ בַדֶּבֶר וְאוֹרִשֶׁנּוּ וְאֶעֱשֶׂה אֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם מִמֶּנּוּ. יג וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יהוה וְשָׁמְעוּ מִצְרַיִם כִּי הֶעֱלִיתָ בְכֹחֲךָ אֶת הָעָם הַזֶּה מִקִּרְבּוֹ. יד וְאָמְרוּ אֶל יוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַזֹּאת שָׁמְעוּ כִּי אַתָּה יהוה בְּקֶרֶב הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עַיִן בְּעַיִן נִרְאָה אַתָּה יהוה וַעֲנָנְךָ עֹמֵד עֲלֵהֶם וּבְעַמֻּד עָנָן אַתָּה הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וּבְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה. טו וְהֵמַתָּה אֶת הָעָם הַזֶּה כְּאִישׁ אֶחָד וְאָמְרוּ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת שִׁמְעֲךָ לֵאמֹר. טז מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת יהוה לְהָבִיא אֶת הָעָם הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם וַיִּשְׁחָטֵם בַּמִּדְבָּר. יז וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ אֲדֹנָי כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לֵאמֹר. יח יהוה אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפָשַׁע וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה פֹּקֵד עֲו‍ֹן אָבוֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים. יט סְלַח נָא לַעֲו‍ֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה. כ וַיֹּאמֶר יהוה סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ. כא וְאוּלָם חַי אָנִי וְיִמָּלֵא כְבוֹד יהוה אֶת כָּל הָאָרֶץ. כב כִּי כָל הָאֲנָשִׁים הָרֹאִים אֶת כְּבֹדִי וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְמִצְרַיִם וּבַמִּדְבָּר וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי. כג אִם יִרְאוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָם וְכָל מְנַאֲצַי לֹא יִרְאוּהָ. כד וְעַבְדִּי כָלֵב עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ וַיְמַלֵּא אַחֲרָי וַהֲבִיאֹתִיו אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בָּא שָׁמָּה וְזַרְעוֹ יוֹרִשֶׁנָּה. כה וְהָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב בָּעֵמֶק מָחָר פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם הַמִּדְבָּר דֶּרֶךְ יַם סוּף.
כו וַיְדַבֵּר יהוה אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר. כז עַד מָתַי לָעֵדָה הָרָעָה הַזֹּאת אֲשֶׁר הֵמָּה מַלִּינִים עָלָי אֶת תְּלֻנּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֵמָּה מַלִּינִים עָלַי שָׁמָעְתִּי. כח אֱמֹר אֲלֵהֶם חַי אָנִי נְאֻם יהוה אִם לֹא כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם בְּאָזְנָי כֵּן אֶעֱשֶׂה לָכֶם. כט בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִפְּלוּ פִגְרֵיכֶם וְכָל פְּקֻדֵיכֶם לְכָל מִסְפַּרְכֶם מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמָעְלָה אֲשֶׁר הֲלִינֹתֶם עָלָי. ל אִם אַתֶּם תָּבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לְשַׁכֵּן אֶתְכֶם בָּהּ כִּי אִם כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן. לא וְטַפְּכֶם אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם לָבַז יִהְיֶה וְהֵבֵיאתִי אֹתָם וְיָדְעוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר מְאַסְתֶּם בָּהּ. לב וּפִגְרֵיכֶם אַתֶּם יִפְּלוּ בַּמִּדְבָּר הַזֶּה. לג וּבְנֵיכֶם יִהְיוּ רֹעִים בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה וְנָשְׂאוּ אֶת זְנוּתֵיכֶם עַד תֹּם פִּגְרֵיכֶם בַּמִּדְבָּר. לד בְּמִסְפַּר הַיָּמִים אֲשֶׁר תַּרְתֶּם אֶת הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יוֹם יוֹם לַשָּׁנָה יוֹם לַשָּׁנָה תִּשְׂאוּ אֶת עֲו‍ֹנֹתֵיכֶם אַרְבָּעִים שָׁנָה וִידַעְתֶּם אֶת תְּנוּאָתִי. לה אֲנִי יהוה דִּבַּרְתִּי אִם לֹא זֹאת אֶעֱשֶׂה לְכָל הָעֵדָה הָרָעָה הַזֹּאת הַנּוֹעָדִים עָלָי בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִתַּמּוּ וְשָׁם יָמֻתוּ.
לו וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר שָׁלַח מֹשֶׁה לָתוּר אֶת הָאָרֶץ וַיָּשֻׁבוּ וילונו (וַיַּלִּינוּ) עָלָיו אֶת כָּל הָעֵדָה לְהוֹצִיא דִבָּה עַל הָאָרֶץ. לז וַיָּמֻתוּ הָאֲנָשִׁים מוֹצִאֵי דִבַּת הָאָרֶץ רָעָה בַּמַּגֵּפָה לִפְנֵי יהוה . לח וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה חָיוּ מִן הָאֲנָשִׁים הָהֵם הַהֹלְכִים לָתוּר אֶת הָאָרֶץ. לט וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּתְאַבְּלוּ הָעָם מְאֹד. מ וַיַּשְׁכִּמוּ בַבֹּקֶר וַיַּעֲלוּ אֶל רֹאשׁ הָהָר לֵאמֹר הִנֶּנּוּ וְעָלִינוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר יהוה כִּי חָטָאנוּ. מא וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לָמָּה זֶּה אַתֶּם עֹבְרִים אֶת פִּי יהוה וְהִוא לֹא תִצְלָח. מב אַל תַּעֲלוּ כִּי אֵין יהוה בְּקִרְבְּכֶם וְלֹא תִּנָּגְפוּ לִפְנֵי אֹיְבֵיכֶם. מג כִּי הָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי שָׁם לִפְנֵיכֶם וּנְפַלְתֶּם בֶּחָרֶב כִּי עַל כֵּן שַׁבְתֶּם מֵאַחֲרֵי יהוה וְלֹא יִהְיֶה יהוה עִמָּכֶם. מד וַיַּעְפִּלוּ לַעֲלוֹת אֶל רֹאשׁ הָהָר וַאֲרוֹן בְּרִית יהוה וּמֹשֶׁה לֹא מָשׁוּ מִקֶּרֶב הַמַּחֲנֶה. מה וַיֵּרֶד הָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּהָר הַהוּא וַיַּכּוּם וַיַּכְּתוּם עַד הַחָרְמָה.

BaMidbar Chapter 15
1 And יהוה spoke unto Moshe, saying, 2 "Speak unto B'nei Yisra'el, and say unto them, 'When you are come into the land of your habitations which I give unto you, 3 and will make an offering by fire unto יהוה , an Olah, or a Zevakh, in fulfilment of a Neder clearly uttered, or as a N’davah, or in your Mo'edim, to make a sweet savor unto יהוה , of the herd, or of the flock; 4 then shall he that brings his offering present unto יהוה a Minkhah of a tenth part of an efah of fine flour mingled with the fourth part of a hin of oil; 5 and wine for the Nesekh, the fourth part of a hin shall you prepare with the Olah or for the Zevakh, for each lamb. 6 Or for a ram, you shall prepare for a Minkhah two tenth parts of an efah of fine flour mingled with the third part of a hin of oil; 7 and for the Nesekh you shall present the third part of a hin of wine, of a sweet savor unto יהוה . And8 when you prepare a bullock for an Olah, or for a Zevakh, in fulfilment of a vow clearly uttered, or for Sh'lamim unto יהוה , then9 shall there be presented with the bullock a Minkhah of three tenth parts of an efah of fine flour mingled with half a hin of oil. 10 And you shall present for the Nesekh half a hin of wine, for an offering made by fire, of a sweet savor unto יהוה . Thus11 shall it be done for each bullock, or for each ram, or for each of the he-lambs, or of the kids. 12 According to the number that you may prepare, so shall you do for every one according to their number. 13 All that are home-born shall do these things after this manner, in presenting an offering made by fire, of a sweet savor unto יהוה . And14 if a stranger sojourns with you, or whoever may be among you, throughout your generations, and will offer an offering made by fire, of a sweet savor unto יהוה ; as you do, so he shall do. 15 As for the congregation, there shall be one statute both for you, and for the stranger that sojourns with you, a statute forever throughout your generations; as you are, so shall the stranger be before יהוה . One16 Torah and one ordinance shall be both for you, and for the stranger that sojourns with you."
17 And יהוה spoke unto Moshe, saying, 18 "Speak unto B'nei Yisra'el, and say unto them, 'When you come into the land where I bring you, 19 then it shall be that when you eat of the bread of the land, you shall consecrate a portion for a gift unto יהוה . Of20 the first of your dough you shall consecrate a cake for a gift; as that which is consecrated of the threshing-floor, so shall you hallow it. 21 Of the first of your dough you shall give unto יהוה a portion for a gift throughout your generations.
22 And when you shall err, and not observe all these mitzvot, which יהוה has spoken unto Moshe, 23 even all that יהוה has commanded you by the hand of Moshe, from the day that יהוה gave commandment, and onward throughout your generations; 24 then it shall be, if it is done in error by the assembly, it being hid from their eyes, that all the assembly shall offer one young bullock for an Olah, for a sweet savor unto יהוה , with the Minkhah thereof, and the Nesekh thereof, according to the ordinance, and one he-goat for a Khatat. 25 And the kohen shall make atonement for all the assembly of B'nei Yisra'el, and they shall be forgiven; for it was an error, and they have brought their offering, an offering made by fire unto יהוה , and their Khatat before יהוה , for their error. 26 And all the assembly of B'nei Yisra'el shall be forgiven, and the stranger that sojourns among them; for in respect of all the people it was done in error.
27 And if one person sins through error, then he shall offer a she-goat of the first year for a Khatat. 28 And the kohen shall make atonement for the soul that errs, when he sins through error, before יהוה , to make atonement for him; and he shall be forgiven, 29 both he that is home-born among B'nei Yisra'el, and the stranger that sojourns among them: you shall have one Torah for him that does aught in error. 30 But the soul that does aught with a high hand, whether he is home-born or a stranger, the same blasphemes יהוה ; and that soul shall be cut off from among his people. 31 Because he has despised the D'var יהוה , and has broken His mitzvah; that soul shall utterly be cut off, his iniquity shall be upon him'."
32 And while B'nei Yisra'el were in the wilderness, they found a man gathering wood upon Yom Shabbat. 33 And they that found him gathering wood brought him unto Moshe and Aharon, and unto all the assembly. 34 And they put him in custody, because it had not been declared what should be done to him. 35 And יהוה said unto Moshe, "The man shall surely be put to death; all the assembly shall stone him with stones outside the camp." 36 And all the assembly brought him outside the camp and stoned him with stones, and he died, as יהוה commanded Moshe.
37 And יהוה spoke unto Moshe, saying, 38 "Speak unto B'nei Yisra'el, and bid them that they make them throughout their generations tzit-tzit in the kanfot of their garments, and that they put with the Tzit-tzit HaKanaf a thread of Tekhelet. 39 And it shall be unto you for a tzit-tzit, that you may look upon it, and remember all the Mitzvot of יהוה , and do them; and that you go not about after your own heart and your own eyes after which you use to go astray; 40 that you may remember and do all My Mitzvot, and be kadosh unto your Elohim. 41 I am יהוה your Elohim, who brought you out of the land of Mitzrayim, to be your Elohim: I am יהוה your Elohim."



במדבר פרק טו
א וַיְדַבֵּר יהוה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. ב דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ מוֹשְׁבֹתֵיכֶם אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם. ג וַעֲשִׂיתֶם אִשֶּׁה לַיהוה עֹלָה אוֹ זֶבַח לְפַלֵּא נֶדֶר אוֹ בִנְדָבָה אוֹ בְּמֹעֲדֵיכֶם לַעֲשׂוֹת רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוה מִן הַבָּקָר אוֹ מִן הַצֹּאן. ד וְהִקְרִיב הַמַּקְרִיב קָרְבָּנוֹ לַיהוה מִנְחָה סֹלֶת עִשָּׂרוֹן בָּלוּל בִּרְבִעִית הַהִין שָׁמֶן. ה וְיַיִן לַנֶּסֶךְ רְבִיעִית הַהִין תַּעֲשֶׂה עַל הָעֹלָה אוֹ לַזָּבַח לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד. ו אוֹ לָאַיִל תַּעֲשֶׂה מִנְחָה סֹלֶת שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן שְׁלִשִׁית הַהִין. ז וְיַיִן לַנֶּסֶךְ שְׁלִשִׁית הַהִין תַּקְרִיב רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוה . ח וְכִי תַעֲשֶׂה בֶן בָּקָר עֹלָה אוֹ זָבַח לְפַלֵּא נֶדֶר אוֹ שְׁלָמִים לַיהוה . ט וְהִקְרִיב עַל בֶּן הַבָּקָר מִנְחָה סֹלֶת שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים בָּלוּל בַּשֶּׁמֶן חֲצִי הַהִין. י וְיַיִן תַּקְרִיב לַנֶּסֶךְ חֲצִי הַהִין אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוה . יא כָּכָה יֵעָשֶׂה לַשּׁוֹר הָאֶחָד אוֹ לָאַיִל הָאֶחָד אוֹ לַשֶּׂה בַכְּבָשִׂים אוֹ בָעִזִּים. יב כַּמִּסְפָּר אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ כָּכָה תַּעֲשׂוּ לָאֶחָד כְּמִסְפָּרָם. יג כָּל הָאֶזְרָח יַעֲשֶׂה כָּכָה אֶת אֵלֶּה לְהַקְרִיב אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוה . יד וְכִי יָגוּר אִתְּכֶם גֵּר אוֹ אֲשֶׁר בְּתוֹכְכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם וְעָשָׂה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוה כַּאֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ כֵּן יַעֲשֶׂה. טו הַקָּהָל חֻקָּה אַחַת לָכֶם וְלַגֵּר הַגָּר חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם כָּכֶם כַּגֵּר יִהְיֶה לִפְנֵי יהוה . טז תּוֹרָה אַחַת וּמִשְׁפָּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם וְלַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם.
יז וַיְדַבֵּר יהוה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. יח דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם בְּבֹאֲכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה. יט וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ תָּרִימוּ תְרוּמָה לַיהוה . כ רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה כִּתְרוּמַת גֹּרֶן כֵּן תָּרִימוּ אֹתָהּ. כא מֵרֵאשִׁית עֲרִסֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לַיהוה תְּרוּמָה לְדֹרֹתֵיכֶם.
כב וְכִי תִשְׁגּוּ וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל הַמִּצְו‍ֹת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר דִּבֶּר יהוה אֶל מֹשֶׁה. כג אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה יהוה אֲלֵיכֶם בְּיַד מֹשֶׁה מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר צִוָּה יהוה וָהָלְאָה לְדֹרֹתֵיכֶם. כד וְהָיָה אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה נֶעֶשְׂתָה לִשְׁגָגָה וְעָשׂוּ כָל הָעֵדָה פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד לְעֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוה וּמִנְחָתוֹ וְנִסְכּוֹ כַּמִּשְׁפָּט וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּת. כה וְכִפֶּר הַכֹּהֵן עַל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִסְלַח לָהֶם כִּי שְׁגָגָה הִוא וְהֵם הֵבִיאוּ אֶת קָרְבָּנָם אִשֶּׁה לַיהוה וְחַטָּאתָם לִפְנֵי יהוה עַל שִׁגְגָתָם. כו וְנִסְלַח לְכָל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם כִּי לְכָל הָעָם בִּשְׁגָגָה.
כז וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה וְהִקְרִיבָה עֵז בַּת שְׁנָתָהּ לְחַטָּאת. כח וְכִפֶּר הַכֹּהֵן עַל הַנֶּפֶשׁ הַשֹּׁגֶגֶת בְּחֶטְאָה בִשְׁגָגָה לִפְנֵי יהוה לְכַפֵּר עָלָיו וְנִסְלַח לוֹ. כט הָאֶזְרָח בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם לָעֹשֶׂה בִּשְׁגָגָה. ל וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּיָד רָמָה מִן הָאֶזְרָח וּמִן הַגֵּר אֶת יהוה הוּא מְגַדֵּף וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמָּהּ. לא כִּי דְבַר יהוה בָּזָה וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפַר הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ הַהִוא עֲו‍ֹנָה בָהּ.
לב וַיִּהְיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר וַיִּמְצְאוּ אִישׁ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. לג וַיַּקְרִיבוּ אֹתוֹ הַמֹּצְאִים אֹתוֹ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וְאֶל כָּל הָעֵדָה. לד וַיַּנִּיחוּ אֹתוֹ בַּמִּשְׁמָר כִּי לֹא פֹרַשׁ מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ. לה וַיֹּאמֶר יהוה אֶל מֹשֶׁה מוֹת יוּמַת הָאִישׁ רָגוֹם אֹתוֹ בָאֲבָנִים כָּל הָעֵדָה מִחוּץ לַמַּחֲנֶה. לו וַיֹּצִיאוּ אֹתוֹ כָּל הָעֵדָה אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ בָּאֲבָנִים וַיָּמֹת כַּאֲשֶׁר צִוָּה יהוה אֶת מֹשֶׁה.
לז וַיֹּאמֶר יהוה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. לח דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת. לט וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְו‍ֹת יהוה וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם. מ לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְו‍ֹתָי וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם. מא אֲנִי יהוה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים אֲנִי יהוה אֱלֹהֵיכֶם.


HAFTARAH

Yehoshua (Joshua) 2
1 And Yehoshua Bin Nun sent out of Shittim two spies secretly, saying, "Go view the land, and Yerikho." And they went, and came into the house of a harlot whose name was Rakhav, and lay there. 2 And it was told the king of Yerikho, saying, "Behold, there came men within tonight of B'nei Yisra'el to search out the land." 3 And the king of Yerikho sent unto Rakhav, saying, "Bring forth the men that are come to you, that are entered into your house; for they are come to search out all the land." 4 And the woman took the two men, and hid them; and she said, "Yes, the men came unto me, but I did not know where they were from; 5 and it came to pass about the time of the shutting of the gate, when it was dark, that the men went out; where the men went I do not know; pursue after them quickly; for you shall overtake them." 6 But she had brought them up to the roof, and hid them with the stalks of flax, which she had spread out upon the roof. 7 And the men pursued after them the way to the Yarden unto the fords; and as soon as they that pursued after them were gone out, the gate was shut. 8 And before they were laid down, she came up unto them upon the roof; 9 and she said unto the men, "I know that יהוה has given you the land, and that your terror is fallen upon us, and that all the inhabitants of the land melt away before you. 10 For we have heard how יהוה dried up the water of Yam Suf before you, when you came out of Mitzrayim; and what you did unto the two kings of the Amori that were beyond the Yarden, unto Sikhon and to Og, whom you utterly destroyed. 11 And as soon as we had heard it, our hearts did melt, neither did there remain any more spirit in any man because of you; for יהוה your Elohim, He is Elohim in heaven above, and on earth beneath. 12 Now therefore, I pray, swear unto me by יהוה , since I have dealt kindly with you, that you also will deal kindly with my father’s house, and give me a true sign, 13 and save alive my father, and my mother, and my brethren, and my sisters, and all that they have, and deliver our lives from death." 14 And the men said unto her, "Our life for yours, if you do not tell this our business; and it shall be, when יהוה gives us the land, that we will deal kindly and truly with you." 15 Then she let them down by a cord through the window; for her house was upon the side of the wall, and she dwelt upon the wall. 16 And she said unto them, "Get to the mountain, lest the pursuers light upon you; and hide yourselves there three days, until the pursuers are returned; and afterward may you go your way." 17 And the men said unto her, "We will be guiltless of this your oath which you have made us to swear. 18 Behold, when we come into the land, you shall bind this line of scarlet thread in the window which you did let us down by; and you shall gather unto you into the house your father, and your mother, and your brethren, and all your father’s household. 19 And it shall be that whoever shall go out of the doors of your house into the street, his blood shall be upon his head, and we will be guiltless; and whoever shall be with you in the house, his blood shall be on our head, if any hand be upon him. 20 But if you utter this our business, then we will be guiltless of your oath which you have made us to swear." 21 And she said, "According unto your words, so be it." And she sent them away, and they departed; and she bound the scarlet line in the window. 22 And they went and came unto the mountain, and abode there three days, until the pursuers were returned; and the pursuers sought them throughout all the way, but found them not. 23 Then the two men returned, and descended from the mountain, and passed over, and came to Yehoshua Bin Nun; and they told him all that had befallen them. 24 And they said unto Yehoshua, "Truly יהוה has delivered into our hands all the land; and moreover, all the inhabitants of the land do melt away before us."

יהושוע פרק ב
א וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מִן הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים חֶרֶשׁ לֵאמֹר לְכוּ רְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְאֶת יְרִיחוֹ; וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ בֵּית אִשָּׁה זוֹנָה וּשְׁמָהּ רָחָב וַיִּשְׁכְּבוּ שָׁמָּה. ב וַיֵּאָמַר לְמֶלֶךְ יְרִיחוֹ לֵאמֹר: הִנֵּה אֲנָשִׁים בָּאוּ הֵנָּה הַלַּיְלָה מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַחְפֹּר אֶת הָאָרֶץ. ג וַיִּשְׁלַח מֶלֶךְ יְרִיחוֹ אֶל רָחָב לֵאמֹר: הוֹצִיאִי הָאֲנָשִׁים הַבָּאִים אֵלַיִךְ אֲשֶׁר בָּאוּ לְבֵיתֵךְ כִּי לַחְפֹּר אֶת כָּל הָאָרֶץ בָּאוּ. ד וַתִּקַּח הָאִשָּׁה אֶת שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים וַתִּצְפְּנוֹ; וַתֹּאמֶר כֵּן בָּאוּ אֵלַי הָאֲנָשִׁים וְלֹא יָדַעְתִּי מֵאַיִן הֵמָּה. ה וַיְהִי הַשַּׁעַר לִסְגּוֹר בַּחֹשֶׁךְ וְהָאֲנָשִׁים יָצָאוּ לֹא יָדַעְתִּי אָנָה הָלְכוּ הָאֲנָשִׁים; רִדְפוּ מַהֵר אַחֲרֵיהֶם כִּי תַשִּׂיגוּם. ו וְהִיא הֶעֱלָתַם הַגָּגָה; וַתִּטְמְנֵם בְּפִשְׁתֵּי הָעֵץ הָעֲרֻכוֹת לָהּ עַל הַגָּג. ז וְהָאֲנָשִׁים רָדְפוּ אַחֲרֵיהֶם דֶּרֶךְ הַיַּרְדֵּן עַל הַמַּעְבְּרוֹת; וְהַשַּׁעַר סָגָרוּ אַחֲרֵי כַּאֲשֶׁר יָצְאוּ הָרֹדְפִים אַחֲרֵיהֶם. ח וְהֵמָּה טֶרֶם יִשְׁכָּבוּן; וְהִיא עָלְתָה עֲלֵיהֶם עַל הַגָּג. ט וַתֹּאמֶר אֶל הָאֲנָשִׁים יָדַעְתִּי כִּי נָתַן יהוה לָכֶם אֶת הָאָרֶץ; וְכִי נָפְלָה אֵימַתְכֶם עָלֵינוּ וְכִי נָמֹגוּ כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם. י כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ יהוה אֶת מֵי יַם סוּף מִפְּנֵיכֶם בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם; וַאֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם לִשְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן לְסִיחֹן וּלְעוֹג אֲשֶׁר הֶחֱרַמְתֶּם אוֹתָם. יא וַנִּשְׁמַע וַיִּמַּס לְבָבֵנוּ וְלֹא קָמָה עוֹד רוּחַ בְּאִישׁ מִפְּנֵיכֶם: כִּי יהוה אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת. יב וְעַתָּה הִשָּׁבְעוּ נָא לִי בַּיהוה כִּי עָשִׂיתִי עִמָּכֶם חָסֶד; וַעֲשִׂיתֶם גַּם אַתֶּם עִם בֵּית אָבִי חֶסֶד וּנְתַתֶּם לִי אוֹת אֱמֶת. יג וְהַחֲיִתֶם אֶת אָבִי וְאֶת אִמִּי וְאֶת אַחַי וְאֶת אחותי (אַחְיוֹתַי) וְאֵת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם; וְהִצַּלְתֶּם אֶת נַפְשֹׁתֵינוּ מִמָּוֶת. יד וַיֹּאמְרוּ לָהּ הָאֲנָשִׁים נַפְשֵׁנוּ תַחְתֵּיכֶם לָמוּת אִם לֹא תַגִּידוּ אֶת דְּבָרֵנוּ זֶה; וְהָיָה בְּתֵת יהוה לָנוּ אֶת הָאָרֶץ וְעָשִׂינוּ עִמָּךְ חֶסֶד וֶאֱמֶת. טו וַתּוֹרִדֵם בַּחֶבֶל בְּעַד הַחַלּוֹן: כִּי בֵיתָהּ בְּקִיר הַחוֹמָה וּבַחוֹמָה הִיא יוֹשָׁבֶת. טז וַתֹּאמֶר לָהֶם הָהָרָה לֵּכוּ פֶּן יִפְגְּעוּ בָכֶם הָרֹדְפִים; וְנַחְבֵּתֶם שָׁמָּה שְׁלֹשֶׁת יָמִים עַד שׁוֹב הָרֹדְפִים וְאַחַר תֵּלְכוּ לְדַרְכְּכֶם. יז וַיֹּאמְרוּ אֵלֶיהָ הָאֲנָשִׁים: נְקִיִּם אֲנַחְנוּ מִשְּׁבֻעָתֵךְ הַזֶּה אֲשֶׁר הִשְׁבַּעְתָּנוּ. יח הִנֵּה אֲנַחְנוּ בָאִים בָּאָרֶץ; אֶת תִּקְוַת חוּט הַשָּׁנִי הַזֶּה תִּקְשְׁרִי בַּחַלּוֹן אֲשֶׁר הוֹרַדְתֵּנוּ בוֹ וְאֶת אָבִיךְ וְאֶת אִמֵּךְ וְאֶת אַחַיִךְ וְאֵת כָּל בֵּית אָבִיךְ תַּאַסְפִי אֵלַיִךְ הַבָּיְתָה. יט וְהָיָה כֹּל אֲשֶׁר יֵצֵא מִדַּלְתֵי בֵיתֵךְ הַחוּצָה דָּמוֹ בְרֹאשׁוֹ וַאֲנַחְנוּ נְקִיִּם; וְכֹל אֲשֶׁר יִהְיֶה אִתָּךְ בַּבַּיִת דָּמוֹ בְרֹאשֵׁנוּ אִם יָד תִּהְיֶה בּוֹ. כ וְאִם תַּגִּידִי אֶת דְּבָרֵנוּ זֶה וְהָיִינוּ נְקִיִּם מִשְּׁבֻעָתֵךְ אֲשֶׁר הִשְׁבַּעְתָּנוּ. כא וַתֹּאמֶר כְּדִבְרֵיכֶם כֶּן הוּא וַתְּשַׁלְּחֵם וַיֵּלֵכוּ; וַתִּקְשֹׁר אֶת תִּקְוַת הַשָּׁנִי בַּחַלּוֹן. כב וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ הָהָרָה וַיֵּשְׁבוּ שָׁם שְׁלֹשֶׁת יָמִים עַד שָׁבוּ הָרֹדְפִים; וַיְבַקְשׁוּ הָרֹדְפִים בְּכָל הַדֶּרֶךְ וְלֹא מָצָאוּ. כג וַיָּשֻׁבוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים וַיֵּרְדוּ מֵהָהָר וַיַּעַבְרוּ וַיָּבֹאוּ אֶל יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן; וַיְסַפְּרוּ לוֹ אֵת כָּל הַמֹּצְאוֹת אוֹתָם. כד וַיֹּאמְרוּ אֶל יְהוֹשֻׁעַ כִּי נָתַן יהוה בְּיָדֵנוּ אֶת כָּל הָאָרֶץ; וְגַם נָמֹגוּ כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפָּנֵינוּ.

BRIT KHADASHAH

Ivrim Chapter 3
6 but Mashi'akh as a Son over His own House, whose House we are, if to the end we hold fast with confidence to the glory of His hope.
7 Therefore, as The Ru'akh HaKodesh says, "Today, if you will hear His voice, 8 harden not your hearts to provoke Him, as the murmurers did in the day of temptation in the wilderness. 9 Your fathers tempted me even though they examined and saw my works forty years; 10 therefore I was not pleased with that generation, and said, 'These are a people whose hearts have been misled, and they have not known my ways.' 11 So I swore in my anger, they shall not enter into my rest." 12 Take heed therefore, my brethren, lest perhaps there is a man among you who has an evil heart and is not a believer, and you will be cut off from the living Elohim. 13 But search your hearts daily, until the day which is called "The Day," to the end that no man among you be hardened through the deceitfulness of sin. 14 For we are made partakers of Mashi'akh, if from the beginning to the very end we hold steadfast to this true Brit, 15 as it is said, "Today, if you hear even the echoes of His voice, do not harden your hearts to anger Him." 16 Who are those who have heard and provoked Him? Were they not those who came out of Mitzrayim under Moshe, although not all of them? 17 But with whom was He displeased for forty years? Was it not especially with those who had sinned, and whose bones lay in the wilderness? 18 And against whom did He swear that they should not enter into His rest, except against those who did not listen? 19 So we see that they could not enter in because they did not trust.

אגרת שאול אל העברים פרק ג
ו אֲבָל הַמָּשִׁיחַ כְּבֵן עַל בֵּיתוֹ; וַאֲנַחְנוּ בֵּיתוֹ, אִם נַחֲזִיק עַד קֵץ בַּבִּטָּחוֹן וּבִתְהִלַּת תִּקְוָתוֹ;
ז שֶׁכֵּן רוּחַ הַקֹּדֶשׁ אָמְרָה: הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִּשְׁמָעוּ, ח אַל תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם לְהַרְגִּיזוֹ כַּמַּמְרִים, וּכְיוֹם מַסָּה בַּמִּדְבָּר, ט אֲשֶׁר נִסּוּנִי אֲבוֹתֵיכֶם וּבָחֲנוּ וְרָאוּ פְּעָלַי אַרְבָּעִים שָׁנָה. י לָכֵן אָקוּט בַּדּוֹר הַהוּא וָאֹמַר: עַם תּוֹעֵי לֵבָב הֵם, וְהֵם לֹא יָדְעוּ דְרָכַי, יא עַד אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי בְּאַפִּי אִם יְבוֹאוּן אֶל מְנוּחָתִי. יב לָכֵן הִזָּהֲרוּ, אַחַי, פֶּן יִהְיֶה בְּאִישׁ מִכֶּם לֵב רַע בִּלְתִּי מַאֲמִין וְתָסוּרוּ מֵאֱלֹהִים חַיִּים. יג בְּרַם דִּרְשׁוּ מֵעַצְמְכֶם כָּל הַיָּמִים, עַד לַיּוֹם הַנִּקְרָא הַיּוֹם, לְמַעַן לֹא יֻקְשֶׁה אִישׁ מִכֶּם בְּמַדּוּחֵי הַחֵטְא. יד הֵן הִתְחַבַּרְנוּ עִם הַמָּשִׁיחַ, אִם מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית נַעֲמֹד בַּבְּרִית הַשְּׁרִירָה הַזּאֹת, טו כְּפִי שֶׁאָמוּר: הַיּוֹם אִם בַּת קוֹלוֹ תִּשְׁמָעוּ, אַל תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם לְהַרְגִּיזוֹ; טז כִּי מִי הֵם אֲשֶׁר שָׁמְעוּ וְהִרְגִּיזוּהוּ, הַאִם לֹא כָּל הַלָּלוּ שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם בְּיַד מֹשֶׁה? יז וּבְמִי קָט אַרְבָּעִים שָׁנָה אִם לֹא בְּאֵלֶּה שֶׁחָטְאוּ וְעַצְמוֹתֵיהֶם נָפְשׁוּ בַּמִּדְבָּר? יח וְעַל מִי נִשְׁבַּע שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ אֶל מְנוּחָתוֹ אִם לֹא עַל אֵלֶּה שֶׁלֹּא צִיְּתוּ? יט וְרוֹאִים אָנוּ שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא מִשּׁוּם שֶׁלֹּא הֶאֱמִינוּ.

Yokhanan Markos Chapter 10
1 And He departed from there, and came to the border of Y'hudah at the crossing of the Yarden; and a great many people went to Him there, and He taught them again, as He was accustomed to do. 2 And the P'rushim came to Him, testing Him and asking, “Does Torah permit for a man to forsake his wife?” 3 He said to them, “What did Moshe command you?” 4 They said, “Moshe gave us permission to write a sefer kritut, and then to send her away.” 5 Yeshua answered, saying to them, “It was because of the hardness of your heart that he wrote for you this particular mitzvah. 6 But from the very beginning Elohim made them male and female. 7 For this reason a man shall leave his father and his mother and cleave to his wife. 8 And both shall be one flesh; henceforth they are not two, but one flesh. 9 What therefore Elohim has joined, let no man separate.” 10 And His Talmidim again asked Him about this in the house. 11 And He said to them, “Whoever sends away his wife and marries another commits adultery. 12 And if a woman sends away her husband and marries another, she commits adultery."
13 And they brought little children to Him, that He might touch them; but His Talmidim rebuked those who brought them. 14 But when Yeshua saw it, He was displeased, and He said to them, “Allow the little children to come to me, and do not forbid them; for Malkhut HaElohim is for such as these. 15 Truly I say to you, whoever does not receive Malkhut HaElohim like a little child shall not enter it.” 16 Then He took them in His arms, and put His hand on them and blessed them.
17 While He was on the way, a man came running and fell on his knees and asked Him, saying, “O good Teacher, what shall I do to inherit life eternal?” 18 Yeshua said to him, “Why do you call me good? There is no one who is good except the one Elohim. 19 You know the mitzvot? Do not commit adultery, do not steal, do not murder, do not bear false witness, do not defraud, honor your father and mother.” 20 But he answered and said to him, “Teacher, all of these I have obeyed from my boyhood.” 21 Then Yeshua looked at him and loved him, and He said to him, “You lack one thing; go, sell everything you have and give it to the poor, and you shall have a treasure in Heaven; and take up your stake, and follow me.” 22 But he felt sad because of this saying, and he went away depressed; for he had great wealth. 23 Then Yeshua looked at His Talmidim and said to them, “How hard it is for those who have wealth to enter into Malkhut HaElohim!” 24 But the Talmidim were surprised at his words. And Yeshua answered again, saying to them, “My sons, how hard it is for those who trust in their wealth to enter into Malkhut HaElohim! 25 It is easier for a rope to pass through the eye of a needle than for a rich man to enter into Malkhut HaElohim.” 26 But they were the more astonished, saying among themselves, “Who then can be saved?” 27 Yeshua looked at them and said to them, “With men this is impossible, but not with Elohim; for everything is possible with Elohim.” 28 Then Kefa began to say, “Behold, we have left everything and followed you.” 29 Yeshua answered and said, “Truly I say to you, there is no man who leaves houses or brothers or sisters or father or mother or wife or children or fields for my sake and for the sake of my B'sorah, 30 who shall not receive now, in this time, a hundredfold, houses and brothers and sisters and maidservants and children and fields and other worldly things, and in the world to come, Khayei Olam. 31 Many who are first shall be last, and the last, first.”
32 While they were going up on their way to Yerushalayim, Yeshua was ahead of them; and they were amazed; and they followed Him with fear. And He took His twelve aside, and began to tell them what was surely to happen to Him, saying, 33 “Behold, we are going up to Yerushalayim, and Ben HaAdam will be delivered to the chief Kohanim and the Sofrim, and they will condemn Him to death and deliver him to the goyim. 34 And they will mock Him, and scourge Him, and spit in His face, and kill Him; and on the third day He will rise up.” 35 And Ya'akov and Yokhanan, the sons of Zavdai, came up to Him and said to Him, “Teacher, we wish you would do for us whatever we ask.” 36 He said to them, “What do you wish me to do for you?” 37 They said to Him, “Grant us to sit, one at your right and one at your left, in your Kavod.” 38 He said to them, “You do not know what you are asking; can you drink the cup which I drink and be immersed with the immersion with which I am to be immersed?” 39 They said to Him, “We can.” Yeshua said to them, “The cup which I shall drink, you too will drink; and with the immersion with which I am immersed, you will be immersed also; 40 but to sit at my right and at my left is not mine to give; except to those for whom it is prepared.” 41 When the ten heard it, they began to murmur at Ya'akov and Yokhanan. 42 Yeshua called them and said to them, “You know that those who consider themselves princes of the people are also their lords; and their officials rule over them. 43 Let not this be so among you; but he who wishes to be great among you, let him minister to you. 44 And anyone of you who wishes to be first, let him be a servant to all. 45 For Ben HaAdam also did not come to be ministered to, but to minister, and to give his life as a ransom for the sake of many.”

יוחנן מרקוס פרק י
א וְקָם מִשָּׁם וּבָא לִתְחוּם יְהוּדָה, אֶל מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן; וְהָלְכוּ אֵלָיו לְשָׁם הֲמוֹנִים רַבִּים, וְשׁוּב לִמֵּד אוֹתָם כְּפִי שֶׁנָּהַג. ב וְנִגְּשׁוּ פְּרוּשִׁים וְהֵם מְנַסִּים אוֹתוֹ וְשׁוֹאֲלִים: הַאִם מֻתָּר לְאִישׁ לַעֲזֹב אֶת אִשְׁתּוֹ? ג אָמַר לָהֶם: מַה צִּוָּה אֶתְכֶם מֹשֶׁה? ד וְהֵם אָמְרוּ: מֹשֶׁה הִתִּיר לָנוּ לִכְתֹּב סֵפֶר כְּרִיתוּת וּלְשַׁלֵּחַ. ה עָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: כְּנֶגֶד קְשִׁי לְבַבְכֶם כָּתַב לָכֶם אֶת הַמִּצְוָה הַזֹּאת, ו אַךְ מִבְּרֵאשִׁית זָכָר וּנְקֵבָה עָשָׂה אוֹתָם הָאֱלֹהִים. ז עַל כֵּן יַעֲזֹב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ, ח וְהָיוּ שְׁנֵיהֶם לְבָשָׂר אֶחָד. מִכָּאן אֵינָם שְׁנַיִם, אֶלָּא בָּשָׂר אֶחָד. ט לָכֵן מַה שֶּׁהָאֱלֹהִים זִוֵּג, אָדָם אַל יַפְרִיד. י וּשְׁאָלוּהוּ שׁוּב תַּלְמִידִיו עַל זֹאת בַּבַּיִת. יא וְאָמַר לָהֶם: כָּל מִי שֶׁיְּגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְיִשָּׂא אַחֶרֶת, נוֹאֵף. יב וְאִם אִשָּׁה תְּגָרֵשׁ אֶת בַּעֲלָהּ וְתִהְיֶה לְאַחֵר, נוֹאֶפֶת הִיא.
יג וְקֵרְבוּ אֵלָיו יְלָדִים כְּדֵי שֶׁיִּגַּע בָּהֶם, אַךְ תַּלְמִידָיו גָּעֲרוּ בְּאֵלֶּה שֶׁקֵּרְבוּ אוֹתָם. יד אֲבָל יֵשׁוּעַ כִּרְאוֹתוֹ, רַע הָיָה הַדָּבָר בְּעֵינָיו, וְאָמַר לָהֶם: הַנִּיחוּ לַיְלָדִים לָבוֹא אֵלַי וְאַל תִּמְנְעוּ מֵהֶם, כִּי לַאֲשֶׁר כָּאֵלֶּה הִיא מַלְכוּת הָאֱלֹהִים. טו אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, כָּל מִי שֶׁלֹּא יְקַבֵּל אֶת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים כַּיֶּלֶד, לֹא יִכָּנֵס אֵלֶיהָ. טז וְלָקַח אוֹתָם בִּזְרוֹעוֹתָיו, וְשָׂם יָדוֹ עֲלֵיהֶם וּבֵרֵךְ אוֹתָם.
יז וְכַאֲשֶׁר הָלַךְ בַּדֶּרֶךְ, רָץ אֶחָד וְכָרַע עַל בִּרְכָּיו, וְשָׁאַל אוֹתוֹ בְּאָמְרוֹ: מוֹרֶה טוֹב, מָה אֶעֱשֶׂה כְּדֵי שֶׁאִירַשׁ חַיֵּי עוֹלָם? יח אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: מַדּוּעַ אַתָּה קוֹרֵא לִי טוֹב? אֵין טוֹב מִלְבַד הָאֱלֹהִים הָאֶחָד. יט אֶת הַמִּצְווֹת אַתָּה יוֹדֵעַ: לֹא תִנְאַף, לֹא תִגְנֹב, לֹא תִרְצַח, לֹא תָעִיד עֵדוּת שֶׁקֶר, לֹא תַעֲשֹׁק, כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ. כ וְהוּא עָנָה וְאָמַר לוֹ: מוֹרֶה, אֶת כָּל אֵלֶּה שָׁמַרְתִּי מִנְּעוּרַי. כא יֵשׁוּעַ הִבִּיט בּוֹ וְאָהַב אוֹתוֹ, וְאָמַר לוֹ: אַחַת חֲסֵרָה לְךָ; לֵךְ מְכֹר כָּל מַה שֶׁיֵּשׁ לְךָ וְתֵן לָעֲנִיִּים, וְיִהְיֶה לְךָ אוֹצָר בַּשָּׁמַיִם, וְקַח צְלָבְךָ וּבוֹאְ אַחֲרַי. כב אַךְ הוּא הִתְעַצֵּב עַל הַדָּבָר הַזֶּה וְהָלַךְ בְּמוּעָקָה, כִּי הָיוּ לוֹ נְכָסִים רַבִּים. כג הִבִּיט יֵשׁוּעַ בְּתַלְמִידָיו וְאָמַר לָהֶם: כַּמָּה קָשֶׁה לְאֵלֶּה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם נְכָסִים לְהִכָּנֵס לְמַלְכוּת הָאֱלֹהִים! כד וְאוּלָם הַתַּלְמִידִים הִתְפַּלְּאוּ עַל דְּבָרָיו, וְעָנָה יֵשׁוּעַ שׁוּב וְאָמַר לָהֶם: בָּנַי, כַּמָּה קָשֶׁה לְאֵלֶּה אֲשֶׁר בּוֹטְחִים עַל נִכְסֵיהֶם לְהִכָּנֵס לְמַלְכוּת הָאֱלֹהִים! כה קַל יוֹתֵר לְחֶבֶל לְהִכָּנֵס בְּנֶקֶב הַמַּחַט מֵאֲשֶׁר לְעָשִׁיר לְהִכָּנֵס לְמַלְכוּת הָאֱלֹהִים. כו וְהֵם הִתְפַּלְּאוּ עוֹת יוֹתֵר וְאָמְרוּ בֵּינֵיהֶם: מִי יָכוֹל לְהִוָּשַׁע? כז הִבִּיט בָּהֶם יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: אֵצֶל בְּנֵי אָדָם אֵין זֶה אֶפְשָׁרִי, אֶלָּא אֵצֶל הֱלֹהִים; כִּי הַכֹּל אֶפְשָׁרִי אֵצֶל אֱלֹהִים. כח וְהֵחֵל כֵּיפָא לוֹמַר: הִנֵּה אֲנַחְנוּ עָזַבְנוּ הַכֹּל וְנִסְפַּחְנוּ אֵלֶיךָ. כט עָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר: אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אֵין אִישׁ אֲשֶׁר עוֹזֵב בָּתִּים, אוֹ אַחִים אוֹ אֲחָיוֹת, אוֹ אָב אוֹ אֵם, אוֹ אִשָּׁה אוֹ בָּנִים, אוֹ שָׂדוֹת, לְמַעֲנִי וּלְמַעַן בְּשׂוֹרָתִי, ל וְלֹא יְקַבֵּל פִּי מֵאָה, עַכְשָׁו בַּזְּמַן הַזֶּה, בָּתִּים וְאַחִים וַאֲחָיוֹת וְאִמָּהוֹת וּבָנִים וְשָׂדוֹת, עִם רְדִיפוֹת, וּבָעוֹלָם הַבָּא, חַיֵּי עוֹלָם. לא אֲבָל רַבִּים הַרִאשׁוֹנִים שֶׁיִּהְיוּ אַחֲרוֹנִים, וְאַחֲרוֹנִים רִאשׁוֹנִים.
לב כַּאֲשֶׁר עָלוּ בַּדֶּרֶךְ לִירוּשָׁלַיִם, הוּא יֵשׁוּעַ הָלַךְ לִפְנֵיהֶם: וְהֵם תָּמְהוּ וְהָלְכוּ אַחֲרָיו מְפֹחָדִים. וְלָקַח אֶת הַשְּׁנֵים עָשָׂר וְהֵחֵל לוֹמַר לָהֶם מַה שֶּׁעָתִיד לִקְרוֹת לוֹ: לג הִנֵּה עוֹלִים אָנוּ לִירוּשָׁלַיִם וּבֶן הָאָדָם יִמָּסֵר לְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְלַסּוֹפְרִים וְיַרְשִׁיעוּהוּ לַמָּוֶת, וְיִמְסְרוּהוּ לַגּוֹיִים. לד וִיהַתְּלוּ בּוֹ, וְיַלְקוּהוּ וְיִירְקוּ בְּפָנָיו וְיַהַרְגוּהוּ, וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יָקוּם. לה וְנִגְּשׁוּ אֵלָיו יַעֲקֹב וְיוֹחָנָן בְּנֵי זַבְדַּי וְאָמְרוּ לוֹ: מוֹרֶה, רוֹצִים אָנוּ שֶׁכָּל אֲשֶׁר נְבַקֵּשׁ תַּעֲשֶׂה לָנוּ. לו אָמַר לָהֶם: מָה רוֹצִים אַתֶּם שֶׁאֶעֱשֶׂה לָכֶם? לז אָמְרוּ לוֹ: תֵּן לָנוּ שֶׁאֶחָד יֵשֵׁב מִימִינְךָ וְאֶחָד מִשְּׂמֹאלְךָ בִּכְבוֹדְךָ. לח אַךְ הוּא אָמַר לָהֶם: אֵינְכֶם יוֹדְעִים מַה שֶּׁאַתֶּם מְבַקְּשִׁים. הַאִם יְכוֹלִים אַתֶּם לִשְׁתּוֹת אֶת הַכּוֹס אֲשֶׁר אֲנִי שׁוֹתֶה? וְהַטְּבִילָה שֶׁאֲנִי נִטְבָּל, תִּטָּבְלוּ? לט אָמְרוּ לוֹ: יְכוֹלִים אָנוּ. אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: אֶת הַכּוֹס שֶׁאֲנִי שׁוֹתֶה תִּשְׁתּוּ, וְהַטְּבִילָה שֶׁאֲנִי נִטְבָּל תִּטָּבְלוּ. מ אֲבָל שֶׁתֵּשְׁבוּ מִימִינִי וּמִשְּׂמֹאִלי אֵין בְּיָדִי לָתֵת אֶלָּא לַאֲשֶׁר הוּכַן לָהֶם. מא וְכַאֲשֶׁר שָׁמְעוּ הָעֲשָׂרָה, הֵחֵלּוּ רוֹטְנִים עַל יַעֲקֹב וְיוֹחָנָן. מב וְקָרָא אוֹתָם יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: יוֹדְעִים אַתֶּם שֶׁהַנֶּחְשָׁבִים לְרָאשֵׁי הַגּוֹיִים אֲדוֹנֵיהֶם הֵם, וּגְדוֹלֵיהֶם שַׁלִּיטִים עֲלֵיהֶם. מג אַךְ אַל יְהִי כֵן בֵּינֵיכֶם, אֶלָּא מִי שֶׁרוֹצֶה בָּכֶם לִהְיוֹת גָּדוֹל, יְהֵא לָכֶם לִמְשָׁרֵת. מד וְאֵיזֶהוּ מִכֶּם שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת רִאשׁוֹן, יְהֵא עֶבֶד שֶׁל כֹּל אָדָם; מה כִּי גַּם בֶּן הָאָדָם לֹא בָּא לְמַעַן יְשֹׁרַת, אֶלָּא לְמַעַן יְשָׁרֵת וּלְמַעַן יִתֵּן אֶת נַפְשׁוֹ כֹּפֶר בְּעַד רַבִּים.